יוני

ליפתח לא היו ילדים נוספים;‏ בתו הייתה תקוותו היחידה לצאצא שיישא את שמו ויירש את נחלתו בישראל (‏שופ׳ י״א:‏34‏)‏.‏ על אף זאת,‏ הכתוב בשופטים י״א:‏35 נחתם בדבריו הבאים של יפתח:‏ ”‏פציתי פי אל יהוה,‏ ולא אוכל לשוב”‏.‏ תודות לנאמנות שגילה גם במחיר אישי כבד הוא השביע את רצון אלוהים וזכה לברכתו.‏ האם גם אתה היית עושה את אותה בחירה?‏ כשהקדשנו את חיינו ליהוה,‏ נדרנו לעשות את רצונו ללא סייג.‏ ידענו שקיום הבטחה זו יהיה כרוך בהקרבה עצמית.‏ אולם נכונותנו לעמוד בהקדשתנו עומדת למבחן בייחוד כשאנו מתבקשים לבצע דברים שאינם לרוחנו.‏ כשאנו עושים הקרבות כאלה ויוצאים מאזור הנוחות שלנו למען שירות אלוהים,‏ אנו מוכיחים את נאמנותנו.‏ הברכות שאנו קוצרים בעקבות כך תמיד עולות בהרבה על כל הקרבותינו,‏ כואבות ככל שיהיו (‏מל׳ ג׳:‏10‏)‏.‏ מ16.‏04 א׳:‏11,‏ 14,‏ 15

ישוע מדריך את הקהילה המשיחית באמצעות רוח הקודש.‏ אנו זקוקים לרוח הקודש כדי לדחות פיתויים,‏ להיות אמיצים בשירות,‏ לבשר במיומנות ולהחליט החלטות נבונות.‏ עלינו לנצל כל אמצעי העומד לרשותנו – לרבות אסיפות הקהילה – כדי לקבל את רוח הקודש.‏ באסיפות רבות אנו דנים בהתגשמות נבואות המקרא.‏ כתוצאה מכך אנו מחזקים את ביטחוננו גם בהתגשמות הבטחות יהוה לעתיד.‏ כמובן,‏ לא רק מגישי החלקים מעודדים אותנו.‏ גם אחינו לאמונה שנותנים תשובות ושרים מעומק לבם בונים אותנו מבחינה רוחנית (‏קור״א י״ד:‏26‏)‏.‏ וכאשר אנו משוחחים עם אחינו ואחיותינו לפני התוכנית ואחריה,‏ אנו חשים תחושת שייכות ונהנים מרענון אמיתי (‏קור״א ט״ז:‏17,‏ 18‏)‏.‏ מ16.‏04 ג׳:‏6,‏ 7

ישוע ציין מה יהיה היקף פעילות הבישור כשאמר שהבשורה הטובה תוכרז ‏”‏בכל העולם המיושב”‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ יש לעשות תלמידים ”‏מקרב כל העמים”‏.‏ מכאן שמדובר בפעילות כלל עולמית.‏ על מנת להבין כיצד מגשימים עדי־יהוה את נבואתו של ישוע באשר להיקף פעילות הבישור,‏ נבחן כמה עובדות.‏ בארצות הברית ישנם כ־000,‏600 אנשי כמורה בזרמי הנצרות השונים,‏ אך מספרם של עדי־יהוה הוא כ־000,‏200,‏1.‏ בעולם כולו יש קצת למעלה מ־000,‏400 כמרים השייכים לכנסייה הרומית־קתולית.‏ כעת חשוב על מספרם של עדי־יהוה המבצעים את פעילות ההכרזה על המלכות,‏ פעילות הנשענת על המקרא.‏ ברחבי העולם כשמונה מיליון מתנדבים מבשרים ב־240 ארצות וטריטוריות.‏ איזו פעילות מרשימה,‏ והכול לתהילתו וכבודו של יהוה!‏ (‏תהל׳ ל״ד:‏2;‏ נ״א:‏17‏)‏.‏ מ16.‏05 ב׳:‏13,‏ 14

העולם מלא באנשים ובחברות הפועלים מתוך רוח של עצמאות – גישה המולידה גאווה,‏ חשיבות עצמית ותחרותיות.‏ כל מי שפועל על־פי רוח זו למעשה מסכים עם טענת השטן לפיה מן החוכמה לרדוף אחר אינטרסים אישיים,‏ ואין זה משנה איזו השפעה תהיה לכך על אחרים (‏בר׳ ג׳:‏1–5‏)‏.‏ גישה אנוכית זו מציתה סכסוכים.‏ בניגוד לכך,‏ ישוע לימד את מאזיניו לרדוף שלום,‏ גם כשנראה שהדבר יפעל נגד האינטרסים האישיים שלהם.‏ בדרשת ההר נתן ישוע עצות מצוינות להתמודדות עם סכסוכים או מצבים העלולים לעורר מחלוקות.‏ לדוגמה,‏ הוא עודד את תלמידיו להיות ענווים,‏ לרדוף שלום,‏ לגבור על הכעס,‏ להזדרז ליישב סכסוכים ולאהוב את אויביהם (‏מתי ה׳:‏5,‏ 9,‏ 22,‏ 25,‏ 44‏)‏.‏ מ16.‏05 א׳:‏4,‏ 5

רבים מאתנו היו צריכים לערוך שינויים משמעותיים לפני הטבילה כדי להתאים את חייהם לדרישות הבסיסיות המותוות במקרא.‏ לאחר הטבילה ראינו שעלינו להמשיך לערוך שינויים,‏ אומנם קטנים יותר,‏ כדי לחקות טוב יותר את אלוהים ואת המשיח (‏אפ׳ ה׳:‏1,‏ 2;‏ פט״א ב׳:‏21‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אולי שמנו לב שיש לנו חולשות כגון ביקורתיות,‏ חרדת אדם או נטייה לרכל.‏ האם קשה לנו להשתפר בתחומים הללו מכפי שציפינו?‏ זכור:‏ אנו עדיין לא־מושלמים (‏קול׳ ג׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מכאן שאין זה מציאותי לצפות שלאחר הטבילה – או אפילו לאחר שנים רבות בָּאמת – נחדל לטעות,‏ למעוד או להיאבק בחולשות ובמניעים פסולים.‏ ייתכן שנטיות מסוימות ימשיכו ללוות אותנו במשך שנים (‏יעקב ג׳:‏2‏)‏.‏ מ16.‏05 ד׳:‏3–5

אולי שמעת פעם מישהו אומר:‏ ’‏לא הערכתי לגמרי את המוסר שקיבלתי מהוריי עד שהפכתי להורה בעצמי’‏.‏ ככל שאנו רוכשים יותר ניסיון בחיים,‏ ראייתנו לגבי המוסר עשויה להשתנות.‏ אנו מתחילים לאמץ את השקפתו של יהוה ולראות במוסר ביטוי של אהבה (‏עב׳ י״ב:‏5,‏ 11‏)‏.‏ כן,‏ מתוך אהבתו האבהית של יהוה כלפינו,‏ הוא מעצב אותנו בסבלנות.‏ הוא רוצה שנהיה חכמים ושמחים ונשיב לו אהבה (‏מש׳ כ״ג:‏15‏)‏.‏ הוא אינו נהנה לראות אותנו סובלים,‏ והוא אינו רוצה שנמות כ”‏ילדי זעם”‏ בשל הירושה שקיבלנו מאדם הראשון (‏אפ׳ ב׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ בעבר היינו ”‏ילדי זעם”‏ והתאפיינו בתכונות רבות המעוררות את מורת רוחו של אלוהים,‏ ואולי אפילו בכמה תכונות חייתיות!‏ אך לאחר שעיצב אותנו יהוה השתנינו והפכנו לאנשים דמויי כבש (‏יש׳ י״א:‏6–8;‏ קול׳ ג׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מ16.‏06 א׳:‏7,‏ 8

על־פי רוב ילדים קטנים אוהבים ללמוד,‏ והם נוטים להיות ענווים (‏מתי י״ח:‏1–3‏)‏.‏ לכן הורים נבונים עושים כל מאמץ להטמיע את האמת בשכלם ובלבם של ילדיהם עוד מגיל רך,‏ והם מסייעים להם לאהוב את האמת (‏טימ״ב ג׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ כמובן,‏ כדי להצליח בכך על ההורים תחילה לחרות את האמת בלבם הם ולהפוך אותה לדרך חייהם.‏ כשההורים עושים כן,‏ ילדיהם לא רק שומעים את האמת,‏ אלא גם רואים אותה בפעולה.‏ זאת ועוד,‏ הם לומדים לראות במוסר הוריהם ביטוי אהבה המשקף את אהבתו של יהוה כלפיהם.‏ אם ניכנע בענווה ליהוה ונחיה את חיינו בהתאם לכך,‏ נהיה יקרים מאוד בעיניו,‏ כפי שהיה דניאל הנביא (‏דנ׳ י׳:‏11,‏ 19‏)‏.‏ כמו כן,‏ יהוה ימשיך לעצב אותנו באמצעות דברו,‏ רוחו וארגונו.‏ מ16.‏06 ב׳:‏14,‏ 17

יהוה אהב את דוד וראה בו ”‏איש כלבבו”‏ (‏שמ״א י״ג:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אך לימים נאף דוד עם בת שבע,‏ וכתוצאה מכך היא הרתה.‏ כל זה התרחש בשעה שבעלה היה הרחק מהבית במסגרת תפקיד צבאי.‏ כאשר שב לביתו לזמן קצר,‏ ניסה דוד להביא לכך שאוריה יקיים יחסי מין עם בת שבע כדי שיתקבל הרושם שאוריה הוא אבי התינוק.‏ אוריה לא נענה להצעת המלך,‏ ולכן דוד הביא לכך שהוא ייהרג בשדה הקרב.‏ דוד שילם מחיר כבד על פשעו.‏ בעקבות מעשיו ניחתו עליו ועל בני ביתו צרות צרורות (‏שמ״ב י״ב:‏9–12‏)‏.‏ אך אלוהים נהג ברחמים עם דוד,‏ אשר באופן כללי הוכיח עצמו כמי שהתהלך עם יהוה ”‏בתום לבב”‏ (‏מל״א ט׳:‏4‏)‏.‏ כיצד היית מגיב אילו היית חי בין משרתי אלוהים באותם ימים?‏ האם התנהגותו הפסולה של דוד הייתה מכשילה אותך?‏ מ16.‏06 ד׳:‏7

כעדיו של יהוה אנו מתייחסים בכובד ראש לאזהרתו של ישוע.‏ אנו יודעים שאנו חיים בשלהי ’‏עת הקץ’‏ ושלא נותר זמן רב עד פרוץ ’‏הצרה הגדולה’‏ (‏דנ׳ י״ב:‏4;‏ מתי כ״ד:‏21‏)‏.‏ כיום מתחוללות מלחמות איומות,‏ והעולם שוקע יותר ויותר באי־מוסריות והפקרות.‏ כמו כן,‏ אנו עדים לבלבול דתי,‏ רעב,‏ מגפות ורעידות אדמה במקומות רבים בעולם.‏ אנו יודעים שעדי־יהוה מבצעים פעילות מרשימה להכרזת הבשורה הטובה (‏מתי כ״ד:‏7,‏ 11,‏ 12,‏ 14;‏ לוקס כ״א:‏11‏)‏.‏ אנו מצפים בכיליון עיניים ליום שבו יבוא האדון ויגשים את מטרת אלוהים (‏מר׳ י״ג:‏26,‏ 27‏)‏.‏ אולם אין באפשרותנו לדעת באיזו שנה בדיוק תפרוץ הצרה הגדולה,‏ ובוודאי שלא באיזה יום ובאיזו שעה.‏ מ16.‏07 ב׳:‏2–4

ברוב חסדו מעניק לנו יהוה את הזכות לקרוב אל הכס השמימי שלו באמצעות תפילות.‏ הוא מעניק לנו זכות זו דרך בנו,‏ ”‏אשר באמצעותו אנו יכולים לדבר באומץ ויש לנו גישה חופשית על בסיס הביטחון הנובע מאמונתנו בו”‏ (‏אפ׳ ג׳:‏12‏)‏.‏ גישה חופשית ליהוה בתפילה היא אכן ביטוי נפלא לחסדו.‏ פאולוס עודד אותנו לפנות בחופשיות ליהוה בתפילה,‏ ”‏כדי שנזכה לרחמים ונמצא חסד לשם עזרה בעתה”‏ (‏עב׳ ד׳:‏16ב‏)‏.‏ בכל פעם שאנו חווים קשיים או זמנים סוערים,‏ נוכל להתחנן לרחמיו ולעזרתו של יהוה.‏ אף שאיננו ראויים לכך,‏ הוא עונה לתפילותינו.‏ במקרים רבים הוא עושה כן דרך אחינו לאמונה על מנת ש”‏נהיה מלאי ביטחון ונאמר:‏ ’‏יהוה עוזרי;‏ לא אפחד.‏ מה יכול לעשות לי אדם?‏’‏”‏ (‏עב׳ י״ג:‏6‏)‏.‏ מ16.‏07 ג׳:‏12,‏ 13

אף־על־פי שנוח ושלושת בניו נשאו רק אישה אחת,‏ הפוליגמיה נעשתה נפוצה בתקופת האבות.‏ כמו כן,‏ בתרבויות רבות הפכה ההפקרות המינית לסגנון חיים מקובל,‏ ומעשים כאלו אפילו שולבו בטקסים דתיים.‏ כשאברם ואשתו שרי (‏אברהם ושרה)‏ צייתו לאלוהים ועברו לכנען,‏ הארץ הייתה מלאה במנהגים שהעידו על זלזול משווע במוסד הנישואין.‏ לכן יהוה גזר על סדום ועמורה השמדה מפני שיושבי הערים הללו היו אשמים בזנות חמורה – הם ביצעו מעשים כאלה או הסכימו להתנהגות זו.‏ אברהם הנהיג נכונה את משפחתו,‏ ושרה הציבה מופת בכניעתה לראשות בעלה (‏פט״א ג׳:‏3–5‏)‏.‏ אברהם דאג שבנו יצחק יתחתן עם עובדת יהוה.‏ גם לבנו של יצחק,‏ יעקב,‏ אשר בניו הפכו לאבות 12 שבטי ישראל,‏ היה חשוב לשאת אישה עובדת יהוה.‏ מ16.‏08 א׳:‏10

נבואה זו מתגשמת כיום באחרית הימים.‏ במהלך שנת השירות 2015 בישרו 105,‏220,‏8 מבשרי מלכות ברחבי העולם.‏ המילים האחרונות בנבואה צריכות להניע כל משיחי לפעולה,‏ שהרי אבינו השמימי אומר שם:‏ ”‏אני,‏ יהוה,‏ בעתה אחישנה”‏.‏ בדומה לנוסעים ברכב המגביר את מהירותו,‏ אנו רואים שפעילות עשיית התלמידים צוברת תאוצה.‏ כיצד אנו מגיבים באופן אישי להתפתחות זו?‏ האם אנו מתאמצים בכל מאודנו לבשר בהתלהבות על המלכות?‏ אחים ואחיות רבים מגישים בקשות לשרת כחלוצים רגילים או עוזרים.‏ האין אנו שמחים לראות שרבים נענים לקריאה לשרת היכן שיש צורך גדול יותר במבשרים או ליטול חלק בהיבטים אחרים של הפעילות התיאוקרטית?‏ לכולנו,‏ אחים ואחיות כאחד,‏ יש הרבה מה לעשות ”‏במלאכתו של האדון”‏ (‏קור״א ט״ו:‏58‏)‏.‏ מ16.‏08 ג׳:‏1,‏ 2

זמן קצר לאחר ששוחררו בני ישראל באורח נס מעבדותם במצרים,‏ התקיפו אותם העמלקים.‏ יהושע מילא באומץ אחר הנחיותיו של משה והוביל את בני ישראל לשדה הקרב.‏ בינתיים הוליך משה את אהרון ואת חור לגבעה שהשקיפה על שדה הקרב.‏ קו הפעולה שנקט משה היה המפתח לניצחון העם.‏ משה אחז במטה האלוהים והרים את ידיו מעלה.‏ כל עוד היו ידיו מורמות,‏ חיזק יהוה את ידי בני ישראל והם גברו על העמלקים.‏ אולם כאשר כבדו ידי משה והוא הוריד אותן,‏ גברו העמלקים על בני ישראל.‏ אהרון וחור פעלו בנחישות.‏ הכתוב מוסר לגביהם:‏ ”‏וייקחו אבן וישימו תחתיו,‏ וישב [‏משה]‏ עליה.‏ ואהרון וחוּר תמכו בידיו,‏ מזה אחד ומזה אחד,‏ ויהי ידיו אמונה [‏מורמות]‏ עד בוא השמש”‏.‏ בזכות ידו החזקה של אלוהים נחלו בני ישראל ניצחון בקרב (‏שמ׳ י״ז:‏8–13‏)‏.‏ מ16.‏09 א׳:‏5–7

פאולוס היה סמוך ובטוח שהוא ינצח במאבקו הפנימי אם ימשיך להישען על יהוה בתפילות ולהאמין בקורבנו של ישוע.‏ מה לגבינו?‏ אם נמשיך להיאבק ללא הפסק בחולשות הבשר,‏ ידנו תהיה על העליונה.‏ כיצד נוכל להצליח?‏ עלינו לחקות את פאולוס,‏ להישען לחלוטין על יהוה ולא על עצמנו ולהאמין בקורבן הכופר.‏ לעיתים מאפשר לנו אלוהים להוכיח עד כמה חשובים לנו הנושאים שאנו מתפללים לגביהם.‏ לדוגמה,‏ מה אם פקדה אותנו או את אחד מקרובינו מחלה קשה או אם חווינו אי־צדק?‏ נוכל להראות שאנו שמים את מלוא מבטחנו ביהוה אם נתחנן אליו בתפילה ונבקש שהוא ייתן לנו כוח להמשיך להיות נאמנים,‏ לא לאבד את שמחתנו ולשמור על איזון רוחני (‏פיל׳ ד׳:‏13‏)‏.‏ ניסיונם של רבים,‏ הן בימי פאולוס והן בימינו,‏ מוכיח שהתפילות יכולות לעזור לנו לחדש כוחות ולהמשיך לגלות התמדה.‏ מ16.‏09 ב׳:‏14,‏ 15

עם צמיחתה של הקהילה המשיחית הקדומה התעורר מצב שכנראה היה כרוך באפליה.‏ היהודים דוברי היוונית התלוננו שאלמנותיהם קיבלו יחס לא־הוגן.‏ על מנת ליישב סוגיה זו מינו השליחים שבעה גברים שידאגו לכך שאיש לא יוזנח.‏ לכל אותם גברים היו שמות יווניים,‏ מה שככל הנראה העיד על כך שהשליחים רצו לשכך כל מתיחות בשל הבדלי רקע בקרב המשיחיים הקדומים (‏מה״ש ו׳:‏2–6‏)‏.‏ בין שאנו מודעים לכך ובין שלא,‏ כולנו מושפעים במידה רבה מתרבותנו (‏רומ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ סביר להניח שאנו גם שומעים שכנים,‏ עמיתים לעבודה או חברים לספסל הלימודים המשמיעים הערות פוגעות על אנשים מרקע או לאום אחר או על אנשים בעלי צבע עור שונה.‏ באיזו מידה אנו מושפעים מדעות קדומות אלה?‏ כיצד אנו מגיבים כשמישהו לועג לנו בשל הלאום שלנו,‏ ואולי מתאר בהגזמה מאפיינים מסוימים בתרבותנו?‏ מ16.‏10 א׳:‏7,‏ 8

הבנה היא היכולת לתפוס דבר מה שלא ניתן להבחין בו מייד (‏עב׳ י״א:‏3‏)‏.‏ אם כן,‏ אנשים חדי הבחנה משתמשים בשכלם,‏ ולא רק בעיניהם ובאוזניהם.‏ ארגון יהוה מעמיד לרשותנו כלי עזר רבים המבוססים על מחקר יסודי.‏ הם יכולים לעזור לנו ’‏לראות’‏ את בוראנו מבעד לעיני אמונתנו (‏עב׳ י״א:‏27‏)‏.‏ כלי עזר אלה כוללים את הסרט פלאי הבריאה מעידים על כבוד אלוהים (‏אנג׳)‏,‏ החוברות האם החיים נוצרו בידי בורא?‏ ומוצא החיים – חמש שאלות שראוי לשאול שיצאו לאור בשפות לועזיות,‏ וכן הספר האם קיים בורא הדואג לך?‏ לא אחת מתפרסמים בכתב העת עורו!‏ ראיונות עם מדענים ואחרים המסבירים מה גרם להם להאמין באלוהים.‏ סדרת המאמרים ”‏הוכחה לקיומו של מתכנן תבוני?‏”‏ מבליטה דוגמאות של התכנון המדהים הניכר בטבע.‏ רבים מהמדענים שואפים לחקות את המנגנונים המפליאים שבטבע.‏ מ16.‏09 ד׳:‏4,‏ 5

אנשי האמונה המוזכרים בעברים י״א מתו לפני ש’‏הזרע’‏ המובטח,‏ ישוע המשיח,‏ סלל את הדרך לחיים שמימיים (‏גל׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ עם זאת,‏ הם יוקמו לתחייה כדי לחיות בגן עדן ארצי כבני אדם מושלמים (‏תהל׳ ל״ז:‏11;‏ יש׳ כ״ו:‏19;‏ הוש׳ י״ג:‏14‏)‏.‏ בעברים י״א:‏13 נאמר על כמה אנשים מהתקופה הטרום משיחית:‏ ”‏כל אלה דבקו באמונה עד מותם,‏ אף־על־פי שלא זכו בדברים שהובטחו,‏ אך ראו אותם מרחוק וקידמו אותם בברכה”‏.‏ אחד האנשים הללו היה אברהם.‏ האם התקווה המשמחת לחיות תחת שלטונו של ’‏הזרע’‏ המובטח הייתה צלולה בשכלו?‏ ישוע השיב בבירור על שאלה זו כאשר אמר למתנגדיו:‏ ”‏אברהם אביכם שמח עד מאוד בתקווה לראות את יומי,‏ ואכן ראה אותו ושמח”‏ (‏יוח׳ ח׳:‏56‏)‏.‏ ניתן לומר את אותו הדבר באשר לשרה,‏ יצחק,‏ יעקב ורבים אחרים שתלו את תקוותם במלכות העתידית,‏ ”‏אשר אדריכלה ומקימה הוא אלוהים”‏ (‏עב׳ י״א:‏8–11‏)‏.‏ מ16.‏10 ג׳:‏4,‏ 5

יש לנו כל סיבה להיות אסירי תודה על כך שיהוה חשף בפנינו את האמת דרך רוח קודשו ואפשר לנו לגלות אמונה בבשורה הטובה (‏לוקס י׳:‏21‏)‏.‏ עלינו תמיד להודות ליהוה על כך שהוא משך אותנו אליו דרך בנו,‏ ”‏שר אמונתנו ומשלימה”‏ (‏עב׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ על מנת להביע את הערכתנו על חסדו,‏ עלינו להמשיך לחזק את אמונתנו באמצעות תפילות ולימוד דבר־אלוהים (‏פט״א ב׳:‏2‏)‏.‏ חשוב שנמשיך לגלות אמונה בהבטחותיו של יהוה.‏ עלינו לעשות זאת בדרכים הנראות בבירור לעיני אחרים.‏ לדוגמה,‏ איננו חדלים לבשר על מלכות אלוהים ולעשות תלמידים.‏ כמו כן,‏ אנו ממשיכים ’‏להיטיב עם כל אדם,‏ ובייחוד עם בני אמונתנו’‏ (‏גל׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ אנו גם מתאמצים בכל מאודנו ’‏לפשוט את האישיות הישנה עם מעשיה’‏ (‏קול׳ ג׳:‏5,‏ 8–10‏)‏.‏ מ16.‏10 ד׳:‏11,‏ 12

היקום ללא ספק מאורגן בצורה מופתית.‏ לאור זאת,‏ איננו מופתעים שיהוה מעוניין שמשרתיו יהיו מאורגנים היטב.‏ לאמיתו של דבר,‏ לשם כך הוא סיפק לנו את המקרא להדרכתנו.‏ אדם החי את חייו ללא הסיוע שמספק ארגון אלוהים וללא הסטנדרטים של יהוה,‏ קוצר אומללות.‏ עם ישראל הקדום היה מאורגן למופת.‏ למשל,‏ במסגרת תורת משה היו נשים ”‏אשר צבאו [‏שירתו בצורה מאורגנת]‏ פתח אוהל מועד”‏ (‏שמ׳ ל״ח:‏8‏)‏.‏ לימים ארגן דוד המלך את הלוויים והכוהנים לכדי מחלקות שתפקדו ביעילות (‏דה״א כ״ג:‏1–6;‏ כ״ד:‏1–3‏)‏.‏ הקהילה המשיחית בת המאה הראשונה הייתה מאורגנת וקיבלה הנחיות מועילות מהגוף המנהל,‏ שבהתחלה היה מורכב מהשליחים (‏מה״ש ו׳:‏1–6‏)‏.‏ בנוסף,‏ ניתנו לקהילות עצות והנחיות באמצעות איגרות (‏טימ״א ג׳:‏1–13;‏ טיט׳ א׳:‏5–9‏)‏.‏ מ16.‏11 ב׳:‏3,‏ 6,‏ 8,‏ 9

בשנת 607 לפה״ס פלש לירושלים צבא בבלי עצום בפיקודו של המלך נבוכדנאצר השני.‏ המקרא מתאר את מרחץ הדמים שהתחולל:‏ ”‏ויהרוג [‏נבוכדנאצר]‏ בחוריהם בחרב בבית מקדשם,‏ ולא חמל על בחור ובתולה,‏ זקן ויָשֵש.‏ .‏.‏.‏ וישרפו את בית האלוהים,‏ וינתצו את חומת ירושלים;‏ וכל ארמנותיה שרפו באש,‏ וכל כלי מחמדיה להשחית”‏ (‏דה״ב ל״ו:‏17,‏ 19‏)‏.‏ תושבי ירושלים לא היו צריכים להיות מופתעים מחורבן העיר.‏ במשך שנים הזהירו נביאי אלוהים את היהודים שהם יינתנו בידי הבבלים אם ימשיכו להפר את תורת אלוהים.‏ יהודים רבים ייפלו בחרב;‏ מי שייוותרו בחיים יצטרכו להעביר את שארית חייהם כגולים בבבל.‏ מ16.‏11 ד׳:‏1,‏ 2

דרך ”‏אדם אחד”‏,‏ אדם הראשון,‏ ’‏נכנסו אל העולם’‏ החטא והמוות.‏ לפיכך ”‏עקב עבירה של אדם אחד מָלַך בגללו המוות”‏.‏ פאולוס הוסיף ש”‏שפע החסד”‏ של אלוהים הוענק ”‏בזכות אדם אחד,‏ ישוע המשיח”‏ (‏רומ׳ ה׳:‏12,‏ 15,‏ 17‏)‏.‏ וחסד זה הצמיח תועלת רבה לאנושות.‏ ”‏בזכות ציותו של אדם אחד [‏ישוע]‏ ייחשבו רבים לצדיקים”‏.‏ למעשה,‏ חסד אלוהים יכול להוביל ל”‏חיי עולם על־ידי ישוע המשיח”‏ (‏רומ׳ ה׳:‏19,‏ 21‏)‏.‏ יהוה לא היה חייב לשלוח את בנו לכדור הארץ כקורבן כופר עבור האנושות.‏ בנוסף,‏ בני אדם לא־מושלמים וחוטאים לא היו ראויים למה שעשו אלוהים וישוע כדי לספק את הכופר המאפשר סליחת חטאים.‏ מכאן שהמחילה והתקווה לחיי עולם הן אכן ביטויי חסד שאיננו ראויים להם.‏ עלינו להוקיר עד מאוד את מתת חסד אלוהים ולאפשר לה להשפיע מדי יום על חיינו.‏ מ16.‏12 א׳:‏1,‏ 6,‏ 7

חשוב שנערוך בחינה עצמית.‏ מדוע?‏ פאולוס כתב:‏”‏ההתמקדות בבשר משמעה מוות”‏ (‏רומ׳ ח׳:‏6‏)‏.‏ זהו עניין כבד משקל,‏ שכן מדובר במוות רוחני כיום ומוות ממשי בעתיד.‏ עם זאת,‏ אין להבין מדברי פאולוס שאדם שמתחיל ’‏להתמקד בבשר’‏,‏ סופו יהיה בהכרח מוות.‏ הוא יכול להשתנות.‏ חשוב על האדם הלא־מוסרי מקורינתוס שהלך בעקבות תאוות ה”‏בשר”‏,‏ והיה צורך לנדותו.‏ אך הוא יכול היה להשתנות,‏ והוא אכן השתנה.‏ הוא חדל ללכת בעקבות תאוות הבשר ושב אל דרך הישר (‏קור״ב ב׳:‏6–8‏)‏.‏ אם אותו אדם מקורינתוס יכול היה להשתנות,‏ גם משיחי בימינו יכול להשתנות,‏ בייחוד אם הוא לא הרחיק לכת כמוהו.‏ אזהרתו של פאולוס מפני התוצאה הסופית הנובעת מ”‏ההתמקדות בבשר”‏ צריכה להניע את המשיחיים לערוך את השינויים הנחוצים.‏ מ16.‏12 ב׳:‏5,‏ 12,‏ 13

כמה מנחם זה ’‏להשליך על יהוה יהבנו’‏ בידיעה שהוא ’‏יכלכלנו’‏!‏ אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאלוהים יכול לעשות ”‏מעל ומעבר למה שאנו מבקשים או מעלים על דעתנו”‏ (‏אפ׳ ג׳:‏20‏)‏.‏ תאר לעצמך – אלוהים לא רק יעשה הרבה למעננו,‏ אלא ”‏מעל ומעבר”‏!‏ כדי לזכות בגמול עלינו לגלות אמונה שלמה ביהוה ולציית להדרכתו.‏ משה אמר לעם ישראל:‏ ”‏ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלוהיך נותן לך נחלה לרִשתה,‏ רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלוהיך,‏ לשמור לעשות את כל המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום.‏ כי יהוה אלוהיך ברכך כאשר דיבר לך”‏ (‏דב׳ ט״ו:‏4–6‏)‏.‏ האם אתה בטוח לחלוטין שיהוה יברך אותך אם תמשיך לשרת אותו בנאמנות?‏ אין ספק שיש לך סיבות טובות להיות בטוח בכך.‏ מ16.‏12 ד׳:‏8,‏ 9

לא הייתה זו בחירה אקראית.‏ יהוה היה נאמן להבטחה שהבטיח לאברהם ידידו מאות שנים קודם לכן (‏בר׳ כ״ב:‏15–18‏)‏.‏ כמו כן,‏ יהוה תמיד מממש את חירותו בהתאם לאהבתו וצדקתו.‏ הדבר ניכר באופן שבו הוא הטיל מוסר על בני ישראל.‏ הם שוב ושוב נטשו את עבודת אלוהים האמיתית,‏ אך כשהתחרטו מעומק לבם,‏ יהוה בחר לנהוג בהם באהבה וברחמים.‏ הוא אמר:‏ ”‏ארפא משובתם [‏את אי־נאמנותם]‏.‏ אוהבם נדבה [‏מרצוני]‏”‏ (‏הוש׳ י״ד:‏5‏)‏.‏ יהוה משתמש בחירותו לתועלתם של אחרים.‏ איזו דוגמה מצוינת הוא מציב לנו!‏ כאשר החל יהוה במלאכת הבריאה,‏ הוא החליט ברוב אהבתו להעניק חירות לברואיו התבוניים.‏ הראשון שקיבל מתנה זו היה בנו בכורו,‏ ”‏צלמו של האלוהים הבלתי נראה”‏ (‏קול׳ א׳:‏15‏)‏.‏ גם לפני בואו לכדור הארץ בחר ישוע לשמור אמונים לאביו ולא לחבור למרד השטן.‏ מ17.‏01 ב׳:‏3,‏ 4

שינויים בנסיבות יכולים להרחיב או לצמצם את היקף פעילותנו.‏ האם אתה צעיר או מבוגר?‏ האם אתה בריא או סובל מבעיות בריאותיות?‏ יהוה יודע כיצד להשתמש בכל אחד מאתנו בצורה הטובה ביותר בשירותו.‏ ציפיותיו מאתנו תמיד סבירות,‏ והוא מוקיר עד מאוד את כל מה שאנו עושים למענו.‏ ישוע מצא שמחה בכל תפקיד שמילא,‏ וגם אנו יכולים לשמוח בחלקנו (‏מש׳ ח׳:‏30,‏ 31‏)‏.‏ אדם צנוע אינו חש אי־שביעות רצון מתפקידיו או מהאחריות שיש לו כעת בקהילה.‏ הוא אינו חושב כל הזמן כיצד להשיג זכויות נוספות ואינו מוטרד מהישגי אחרים.‏ במקום זאת,‏ הוא מתמקד במציאת סיפוק והנאה מתפקידו הנוכחי,‏ מכיוון שהוא רואה בו זכות שקיבל מיהוה.‏ במקביל,‏ הוא מכבד בכל לבו את התפקיד או המקום שנתן יהוה לאחרים.‏ הצניעות תסייע לנו להעניק לאחרים את הכבוד והתמיכה שהם ראויים להם,‏ ולעשות כן בשמחה (‏רומ׳ י״ב:‏10‏)‏.‏ מ17.‏01 ג׳:‏13,‏ 14

לעיתים אחים מבוגרים משרתים תחת השגחתם של אחים צעירים יותר.‏ חרף השינוי שחל בתפקידם של האחים הצעירים,‏ חשוב שהם ייוועצו בחוכמתם של האחים המבוגרים וילמדו מניסיונם לפני קבלת החלטות.‏ טימותיאוס,‏ שהיה צעיר מהשליח פאולוס,‏ שירת לצדו במשך שנים רבות.‏ פאולוס כתב לאחים בקורינתוס:‏ ”‏אני שולח אליכם את טימותיאוס,‏ ילדי האהוב והנאמן באדון,‏ והוא יזכיר לכם את דרכי פעולתי בשירות המשיח ישוע”‏ (‏קור״א ד׳:‏17‏)‏.‏ מילים אלה מצביעות על שיתוף הפעולה ההדוק ששרר בין השניים.‏ פאולוס הקדיש זמן לטימותיאוס ולימד אותו את ’‏דרכי פעולתו’‏.‏ טימותיאוס למד רבות מפאולוס וזכה לחיבתו.‏ השליח היה בטוח שהצעיר יוכל לדאוג לצרכים הרוחניים של האחים בקורינתוס.‏ פאולוס הציב דוגמה מצוינת לזקני־קהילה בימינו המכשירים אחים אחרים להשגיח על הקהילה.‏ מ17.‏01 ה׳:‏13,‏ 14

יהוה רוצה שאנשים יחיו,‏ ולא ימותו.‏ כמקור החיים הוא יהפוך לאביהם של כל המוקמים לתחייה (‏תהל׳ ל״ו:‏10‏)‏.‏ עד כמה מתאים אפוא שישוע לימד אותנו להתפלל:‏ ‏”‏אבינו שבשמיים”‏ (‏מתי ו׳:‏9‏)‏.‏ יהוה הטיל על ישוע תפקיד חשוב בהקמת המתים לתחייה (‏יוח׳ ו׳:‏40,‏ 44‏)‏.‏ בגן עדן ימלא ישוע את תפקידו בתור ”‏התחייה והחיים”‏ (‏יוח׳ י״א:‏25‏)‏.‏ יהוה אינו נוהג בנדיבות רק כלפי יחידי סגולה,‏ שהרי ישוע אמר:‏ ‏”‏כל העושה את רצון אלוהים הוא אחי ואחותי ואמי”‏ (‏מר׳ ג׳:‏35‏)‏.‏ רצון אלוהים הוא ש”‏המון רב”‏ של אנשים,‏ אשר לא ניתן למנותם,‏ מכל האומות והשבטים והלשונות יהפכו לעובדיו.‏ מי שמגלים אמונה בקורבנו של המשיח ועושים את רצון אלוהים יכולים להיות בקרב אותם אנשים הקוראים בקול גדול:‏ ”‏את הישועה חבים אנו לאלוהינו,‏ היושב על הכיסא,‏ ולשה”‏ (‏ההת׳ ז׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מ17.‏02 ב׳:‏10,‏ 11

על מנת להפיץ את האמת המקראית בשפות שונות,‏ בשנת 1884 נרשמה כחוק חברת המצפה של ציון לעלונים,‏ ואח צ׳ארלס טייז ראסל היה נשיאהּ.‏ הוא היה תלמיד שקדן של המקרא,‏ והוא חשף ללא פחד דוקטרינות כוזבות כגון השילוש והישארות הנפש.‏ הוא הבין שהמשיח ישוב באופן סמוי מן העין,‏ וש”‏עתות הגויים”‏ יסתיימו בשנת 1914 (‏לוקס כ״א:‏24‏)‏.‏ אח ראסל לא חסך מזמנו,‏ מכוחותיו ומכספו כדי לחלוק אמיתות אלה עם אחרים.‏ ברור אפוא שבעת מכריעה זו היה אח ראסל כלי בידי יהוה ובידי ראש הקהילה.‏ אח ראסל לא חיפש כבוד מבני אדם.‏ בשנת 1896 הוא כתב:‏ ”‏איננו חפצים בהערצה או בכבוד,‏ לא כלפינו ולא כלפי חיבורינו.‏ איננו רוצים להיקרא כמרים או רבנים.‏ איננו רוצים שאיש ייקרא על שמנו”‏.‏ מאוחר יותר הוא אמר:‏ ”‏אין זו מלאכתו של אדם”‏.‏ מ17.‏02 ד׳:‏8,‏ 9

כולנו צריכים להחליט החלטות בחיים.‏ לא כל החלטותינו הן עניין של חיים או מוות.‏ אולם רבות מהן עשויות להשפיע עד מאוד על חיינו.‏ מכאן שאם נלמד כיצד להחליט החלטות נבונות,‏ נוכל לחיות חיים שלווים למדי ולא חיים רצופי בלבול,‏ מחלוקות ואכזבות.‏ מה יסייע לנו לקבל החלטות נבונות?‏ אנו ללא ספק צריכים לגלות אמונה באלוהים,‏ ולא לפקפק ברצונו וביכולתו לסייע לנו לנהוג בחוכמה.‏ עלינו גם להאמין בדברו של יהוה ובדרכי הפעולה שלו ולבטוח בעצות שנכתבו בהשראתו (‏יעקב א׳:‏5–8‏)‏.‏ ככל שנקרב אליו ונעמיק את אהבתנו לדברו,‏ יתחזק ביטחוננו בכך שהוא יודע מהו הדבר הטוב ביותר עבורנו.‏ כתוצאה מכך נטפח את ההרגל להיוועץ בדבר־אלוהים לפני קבלת החלטות.‏ מ17.‏03 ב׳:‏2,‏ 3

בדומה לאסא אביו,‏ יהושפט שמר על מסירותו לאלוהים גם לנוכח איום מצד צבא אויב עצום (‏דה״ב כ׳:‏2–4‏)‏.‏ פחד גדול אחז ביהושפט!‏ עם זאת,‏ הוא ’‏נתן את פניו לדרוש ליהוה’‏.‏ בתפילתו הוא הודה בענווה:‏ ”‏אין בנו כוח לפני ההמון הרב הזה”‏.‏ הוא גם ציין שהוא ועמו אינם יודעים מה לעשות.‏ הוא נשען לגמרי על יהוה באמרו את המילים של הפסוק היומי.‏ כמו יהושפט לעיתים גם אנו לא יודעים מה לעשות,‏ ואף פוחדים (‏קור״ב ד׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ אך זכור שיהושפט הודה בתפילה פומבית עד כמה חלשים חשו הוא ובני עמו (‏דה״ב כ׳:‏5‏)‏.‏ ראשי המשפחות המספקים הדרכה רוחנית לבני ביתם יכולים לחקות את דוגמתו של יהושפט ולבקש את הדרכתו וכוחו של יהוה כדי להתמודד עם בעיותיהם.‏ אל תתבייש להשמיע את תחינותיך בנוכחות בני משפחתך.‏ הם יחושו בביטחונך ביהוה.‏ אלוהים עזר ליהושפט,‏ והוא יעזור גם לך.‏ מ17.‏03 ג׳:‏12,‏ 13