אוגוסט

הקרב היה מתיש.‏ בפיקודו של השופט גדעון רדפו חיילי ישראל לילה שלם אחר האויב – צבא מדיין ובני בריתם – לאורך כ־30 קילומטרים.‏ בני ישראל ידעו שלא היה זה הזמן לוותר.‏ לכן כדי למגר את האויב,‏ הם המשיכו לרדוף אחר המדיינים והכניעו אותם (‏שופ׳ ז׳:‏22;‏ ח׳:‏4,‏ 10,‏ 28‏)‏.‏ גם אנו מצויים בקרב בלתי פוסק.‏ עם אויבינו נמנים השטן,‏ עולמו ומגרעותינו.‏ חלקנו נאבקים כבר עשרות שנים,‏ ובעזרת יהוה נחלנו ניצחונות.‏ אך לעיתים אנו מרגישים שהמאבק באויבינו וההמתנה לקץ הסדר העולמי הזה מכלים את כוחותינו.‏ ואכן,‏ עדיין לא נחלנו ניצחון מוחלט.‏ ישוע אמר שמי שיחיו באחרית הימים יתמודדו עם ניסיונות קשים ויקבלו יחס אכזרי,‏ והוא גם ציין שהניצחון שלנו תלוי בכוח עמידתנו (‏לוקס כ״א:‏19‏)‏.‏ מ16.‏04 ב׳:‏1,‏ 2

במסגרת אסיפותינו מדריך אותנו מורנו הנאדר באמצעות דברו,‏ המקרא (‏יש׳ ל׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ אפילו לא־מאמינים שמגיעים לאסיפותינו מסיקים:‏ ”‏אלוהים אכן בקרבכם”‏ (‏קור״א י״ד:‏23–25‏)‏.‏ יהוה מברך את האסיפות באמצעות רוח קודשו ומשגיח על תוכנית ההוראה המבוססת על כתבי־הקודש.‏ מכאן שבאסיפותינו אנו שומעים את קולו של יהוה וחשים בדאגתו האוהבת.‏ כתוצאה מכך,‏ אנו מתקרבים אליו.‏ ישוע אמר:‏ ”‏במקום שבו שניים או שלושה נאספים בשמי,‏ שם אני ביניהם”‏ (‏מתי י״ח:‏20‏)‏.‏ כראש הקהילה ישוע ”‏מתהלך בין”‏ קהילות משרתי אלוהים (‏ההת׳ א׳:‏20 עד ב׳:‏1‏)‏.‏ צא וחשוב!‏ יהוה וישוע מעורבים ישירות בחיזוקנו באסיפות המשיחיות.‏ כיצד לדעתך מרגיש יהוה כשהוא מבחין ברצוננו העז לקרוב אליו ואל בנו?‏ מ16.‏04 ג׳:‏13,‏ 14

אחות מסוימת פנתה לשני אחים ודיברה באופן שלא היה ראוי לדעתו של אחד מהם.‏ כששני האחים היו לבד,‏ האח שנפגע החל למתוח ביקורת על האחות בשל דבריה.‏ אולם האח השני הזכיר לו שהיא שירתה את יהוה בנאמנות בנסיבות קשות במשך 40 שנה ואמר שהוא בטוח שלא הייתה לה שום כוונה רעה.‏ לאחר שחשב על כך לרגע,‏ אמר האח שנפגע:‏ ”‏אתה צודק”‏,‏ ובזה נגמר העניין.‏ מה אנו למדים ממקרה זה?‏ כשמישהו אומר או עושה דבר מה שפוגע בך,‏ ההחלטה כיצד להגיב נתונה בידך.‏ אדם אוהב מעלים עין מפגיעות קטנות (‏מש׳ י׳:‏12;‏ פט״א ד׳:‏8‏)‏.‏ יהוה מחשיב זאת ל’‏תפארת’‏,‏ למעשה יפה,‏ כאשר אתה ’‏עובר על פשע’‏,‏ כלומר מבליג על הפגיעה (‏מש׳ י״ט:‏11‏)‏.‏ אם כן,‏ הדבר הראשון שעליך לעשות כשמישהו נוהג בך בדרך שנראית לך לא־אדיבה או לא־מכובדת הוא לשאול את עצמך:‏ ’‏האם אני יכול להבליג על כך?‏ האם אני באמת צריך לעשות מזה עניין?‏’‏ מ16.‏05 א׳:‏8,‏ 9

מי באמת מבשרים כיום את הבשורה הטובה על המלכות?‏ אנו יכולים לומר בביטחון מלא:‏ ”‏עדי־יהוה!‏”‏ מדוע אנו כה משוכנעים בכך?‏ מפני שאנו מבשרים את המסר הנכון,‏ הבשורה הטובה על המלכות.‏ העובדה שאנו נוקטים יוזמה והולכים לאנשים מעידה על כך שאנו משתמשים בשיטות הנכונות.‏ אנו מבצעים את פעילותנו מהמניע הנכון – אהבה,‏ ולא הפקת רווחים.‏ פעילותנו מתבצעת בהיקף נרחב מאין כמוהו,‏ ואנו מבשרים לאנשים מכל העמים והלשונות.‏ אנו נחושים שלא לחדול לבשר,‏ שנה אחר שנה,‏ עד בוא הקץ.‏ אנו נדהמים מהישגיהם של משרתי אלוהים בתקופה המרגשת שבה אנו חיים.‏ אך לְמה ניתן לזקוף אותם?‏ השליח פאולוס משיב על כך במילים המצוטטות בפסוק היומי.‏ מי ייתן ואבינו האוהב ימשיך להפיח בנו כוח בעודנו עושים כל מאמץ לבצע את שירותנו במלואו (‏טימ״ב ד׳:‏5‏)‏.‏ מ16.‏05 ב׳:‏17,‏ 18

כשאנו בוחרים למלא את רצון יהוה ומשקיעים בכך מאמצים,‏ אנו מראים עד כמה אנו אוהבים אותו וחפצים לשמח את לבו.‏ בדרך זו אנו גם מביעים את תמיכתנו בריבונותו.‏ השטן ערער על צדקת ריבונות יהוה.‏ לכן אבינו השמימי טוב הלב מוקיר עד מאוד את המאמצים הנמרצים שאנו עושים בחפץ לב כדי לצדד בריבונותו (‏איוב ב׳:‏3–5;‏ מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ אולם אם יהוה יחסוך מאתנו את הצורך להיאבק בכל מאודנו בנטיותינו השליליות,‏ לא יהיה בידנו להוכיח שאנו באמת נאמנים לו ומצדדים בריבונותו.‏ משום כך מורה לנו יהוה ’‏להתאמץ בכל מאודנו’‏ לטפח תכונות משיחיות (‏פט״ב א׳:‏5–7;‏ קול׳ ג׳:‏12‏)‏.‏ הוא מצפה מאתנו לעשות כל מאמץ לשלוט במחשבותינו וברגשותינו (‏רומ׳ ח׳:‏5‏)‏.‏ כשאנו עושים כמיטב יכולתנו בתחום זה ורואים שהמקרא ממשיך לשנות את חיינו,‏ זה מסב לנו סיפוק רב.‏ מ16.‏05 ד׳:‏12,‏ 13

יהוה מודע לטיבו ולאיכותו של ”‏החומר”‏ שלפניו,‏ והוא מעצב אותו בהתאם (‏תהל׳ ק״ג:‏10–14‏)‏.‏ הוא מתייחס אלינו כאל יחידים ומביא בחשבון את החולשות,‏ המגבלות ומידת ההתקדמות הרוחנית של כל אחד מאתנו.‏ גישתו כלפי משרתיו הלא־מושלמים באה לידי ביטוי בהתנהגות בנו.‏ תן דעתך לאופן שבו הגיב ישוע למגרעות תלמידיו,‏ בייחוד לנטייתם להתווכח בשאלה מי הגדול ביניהם.‏ אילו היית עד לוויכוחים הסוערים שהתנהלו בין השליחים,‏ האם היית רואה בהם אנשים ענווים ונוחים לעיצוב?‏ ישוע לא גיבש עליהם השקפה שלילית.‏ הוא ידע שניתן לעצב את שליחיו הנאמנים על־ידי מתן עצות באדיבות ובסבלנות והצבת דוגמה אישית בגילוי ענווה (‏מר׳ ט׳:‏33–37;‏ י׳:‏37,‏ 41–45;‏ לוקס כ״ב:‏24–27‏)‏.‏ לאחר תחייתו של ישוע נשפכה רוח הקודש על השליחים,‏ והם כבר לא התמקדו ברדיפה אחר מעמד או תהילה,‏ אלא במשימה שהוטלה עליהם (‏מה״ש ה׳:‏42‏)‏.‏ מ16.‏06 א׳:‏10

אין אל ממשי ואמיתי מלבד יהוה;‏ אין אל שישווה לו (‏שמ״ב ז׳:‏22‏)‏.‏ אם כן,‏ במילים אלה הזכיר משה לבני ישראל שעליהם לעבוד את יהוה לבדו.‏ נאסר עליהם לחקות את עמי הסביבה שסגדו לאלים ואלות שונים.‏ חלק מאלי הכזב נתפסו כמי ששולטים ביסודות שונים בטבע,‏ ואחרים היו התגלמויות שונות של אלוהות אחת.‏ לדוגמה,‏ המצרים סגדו לאל השמש רַע,‏ אלת השמיים נוּת,‏ אל האדמה גֶבּ,‏ אל הנילוס חַעפּי ולאינספור בעלי חיים קדושים.‏ רבים מאלי כזב אלה נחלו תבוסה מוחצת בעקבות עשר המכות שהנחית עליהם יהוה.‏ האל הכנעני העיקרי היה הבעל,‏ אל הפריון,‏ שנודע גם כאל השמיים,‏ הגשם והסערה.‏ באזורים רבים נתפס הבעל כפטרון מקומי (‏במ׳ כ״ה:‏3‏)‏.‏ בני ישראל היו צריכים לזכור שהאל שלהם הוא ”‏האלוהים”‏,‏ ושהוא ”‏יהוה אחד”‏ (‏דב׳ ד׳:‏35,‏ 39‏)‏.‏ מ16.‏06 ג׳:‏4,‏ 5

לביטחונו של ישוע ביהוה ובמשרתיו תמיד היה בסיס איתן,‏ והדבר נכון גם בימינו.‏ למעשה,‏ אנו מתמלאים פליאה כשאנו חושבים על הדברים שמבצע יהוה באמצעות משרתיו באחרית הימים.‏ אף קבוצה אחרת אינה מעידה על האמת בקנה מידה כלל עולמי,‏ מפני שאף ארגון אחר אינו זוכה להדרכת יהוה כפי שזוכה קהילתו המאוחדת.‏ בישעיהו ס״ה:‏14 מתואר המצב הרוחני השורר בקרב משרתי אלוהים:‏ ”‏הנה עבדיי ירונו מטוב לב”‏.‏ המעשים הטובים שמבצעים משרתי יהוה בהדרכתו ממלאים אותם שמחה.‏ בניגוד אליהם,‏ העולם הנתון להשפעת השטן שרוי כביכול באבל בשל תנאי העולם ההולכים ומחריפים.‏ עלינו לשמור אמונים ליהוה ולהישמע להנחיותיו.‏ מ16.‏06 ד׳:‏10–12

נוכל להבין עד כמה חשוב לעמוד על המשמר אם ניתן דעתנו לאופן שבו נהגו לשמור על ערים בימי קדם.‏ בימים ההם ערים גדולות רבות,‏ כגון ירושלים,‏ היו מוקפות בחומות גבוהות.‏ החומות סיפקו הגנה מפני פולשים ושימשו כנקודות תצפית גבוהות על הסביבה.‏ בחומות ובשערים הוצבו שומרים שהשגיחו על העיר יומם ולילה.‏ היה עליהם להזהיר את התושבים מפני כל סכנה שהתקרבה (‏יש׳ ס״ב:‏6‏)‏.‏ ערנותם ודריכותם של השומרים הייתה עניין של חיים או מוות (‏יח׳ ל״ג:‏6‏)‏.‏ ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו כתב שבשנת 70 לספירה עלה בידם של צבאות רומא להשתלט על מצודת אנטוניה,‏ שהייתה צמודה לחומת ירושלים.‏ כל זה התאפשר כיוון ששומרי השערים היו שקועים בתרדמה!‏ מתוך אנטוניה השתלטו הרומאים על המקדש ושרפו אותו,‏ מה שהוביל לחלק האחרון של הצרה הגדולה ביותר שפקדה אי פעם את ירושלים והאומה היהודית.‏ מ16.‏07 ב׳:‏2,‏ 7,‏ 8

אנו זוכים לברכות רבות הודות לחסדו של יהוה.‏ אך אל לנו לנהוג בעזות מצח ולחשוב שאלוהים ימחל לנו על כל מעשה פסול.‏ היו משיחיים בימי קדם ש’‏ראו בחסד אלוהים צידוק למעשי זימה’‏ (‏יהד׳ 4‏)‏.‏ אותם משיחיים לא נאמנים חשבו כנראה שהם יכולים לחטוא,‏ ויהוה תמיד יסלח להם.‏ גרוע מכך,‏ הם אף ניסו להשפיע על אחיהם לחבור אליהם בדרכם הבזויה.‏ הדבר נכון גם בימינו.‏ כל הנוהג כך ”‏פוגע ברוח החסד ובז לה”‏ (‏עב׳ י׳:‏29‏)‏.‏ השטן הטעה כמה משיחיים בימינו וגרם להם לחשוב שהם יכולים לנצל לרעה את רחמי אלוהים ולחטוא מבלי לתת על כך את הדין.‏ אומנם יהוה מוכן לסלוח לחוטאים המגלים חרטה,‏ אך הוא מצפה מאתנו להיאבק בכל מאודנו בנטייתנו לחטוא.‏ מ16.‏07 ג׳:‏16,‏ 17

גירושין חוקיים שלא על דבר זנות אינם מספקים לבני הזוג את החירות להינשא מחדש.‏ כמובן,‏ המשיחי יכול לבחור לסלוח לבן זוגו שנאף אך התחרט,‏ בדומה לנביא הושע שסלח לאשתו גומר שבגדה בו.‏ באופן דומה,‏ יהוה נהג ברחמים בעם ישראל שהיה אשם בניאוף רוחני אך התחרט על כך (‏הוש׳ ג׳:‏1–5‏)‏.‏ יש לציין שאם אדם בוחר לקיים יחסי מין עם בן הזוג לאחר שנודע לו על הניאוף,‏ הדבר מעיד על כך שהוא סלח לצד האשם,‏ ולכן לא יהיה לו בסיס מקראי להתגרש.‏ לאחר שאמר ישוע את הכתוב בפסוק היומי,‏ הוא דיבר על ”‏מי שניתנה להם המתנה”‏,‏ כלומר מתת הרווקות.‏ הוא הוסיף:‏ ”‏מי שיכול לקבל זאת על עצמו,‏ שיקבל”‏ (‏מתי י״ט:‏10–12‏)‏.‏ רבים בחרו להישאר רווקים כדי לשרת את יהוה ללא הסחות דעת.‏ הם ראויים לשבח על החלטתם.‏ מ16.‏08 א׳:‏15,‏ 16

כוחם של הצעירים מאפשר להם לעשות רבות בשירות יהוה (‏מש׳ כ׳:‏29‏)‏.‏ חלק מהצעירים המשרתים בבית־אל משתתפים בתהליך ההדפסה והכריכה של ספרי מקרא וספרות מקראית.‏ אחים ואחיות צעירים רבים מסייעים בבניית אולמי מלכות ובתחזוקתם.‏ לאחר אסון טבע יש צעירים העוזרים לאחים מנוסים לספק סיוע לנפגעים.‏ כמו כן,‏ חלוצים צעירים רבים מבשרים את הבשורה הטובה לקבוצות ילידיות ולדוברי שפות זרות.‏ אחד ממחברי התהלים כתב:‏ ”‏דורשי יהוה לא יחסרו כל טוֹב”‏ (‏תהל׳ ל״ד:‏11‏)‏.‏ יהוה לעולם אינו מאכזב את מי שמשרתים אותו בקנאות.‏ גם אנו ’‏טועמים ורואים כי טוב יהוה’‏ כשאנו נותנים את כל כולנו בשירותו.‏ בנוסף,‏ עבודת אלוהים בלב ונפש מסבה לנו שמחה שאין כמותה.‏ מ16.‏08 ג׳:‏5,‏ 8

יהוה מסוגל וחפץ לנסוך בנו עוז באמצעות רוח קודשו (‏דה״א כ״ט:‏12‏)‏.‏ חיוני שנישען על רוחו כדי שיעלה בידנו להתמודד עם כל קושי שהשטן ועולמו מציבים בדרכנו (‏תהל׳ י״ח:‏40;‏ קור״א י׳:‏13‏)‏.‏ אנו גם אסירי תודה לאלוהים על דברו שנכתב בהשראת רוח הקודש.‏ כמו כן,‏ חשוב על המזון הרוחני המבוסס על המקרא שאנו מקבלים מדי חודש.‏ המילים שבזכריה ח׳:‏9,‏ 13 נאמרו בעת בניית בית המקדש השני בירושלים,‏ אבל הן תקפות גם לגבינו.‏ כמו כן,‏ אנו מתחזקים מההדרכה שמספק אלוהים דרך האסיפות המשיחיות,‏ הכינוסים הנפתיים והאזוריים ובתי הספר התיאוקרטיים.‏ הכשרה זו מסייעת לנו לשרת מהמניעים הנכונים,‏ להציב לעצמנו מטרות רוחניות ולמלא את תפקידינו הרבים בשירות אלוהים (‏תהל׳ קי״ט:‏32‏)‏.‏ האם אתה רוצה בכל מאודך לשאוב כוח מההכשרה שמעניק אלוהים?‏ מ16.‏09 א׳:‏10,‏ 11

התורה שנתן אלוהים לבני ישראל הראתה שיהוה מתעב לבוש שמטשטש את ההבדלים בין גברים ונשים – מה שנקרא בימינו אופנת יוניסקס (‏דב׳ כ״ב:‏5‏)‏.‏ מההנחיות הברורות שנתן אלוהים לגבי לבוש אנו מבינים בבירור שאלוהים אינו שבע רצון מסגנונות לבוש שגורמים לגברים להיראות כמו נשים או ההיפך,‏ ומפריטי לבוש שמטשטשים את ההבדלים בין גברים ונשים.‏ דבר־אלוהים מכיל עקרונות המסייעים למשיחיים להחליט החלטות נבונות בנושא הלבוש.‏ העקרונות הללו תקפים ללא תלות במקום מגוריהם,‏ תרבותם והאקלים באזורם.‏ איננו זקוקים לרשימה מפורטת של סגנונות לבוש מקובלים ולא־מקובלים.‏ תחת זאת,‏ עקרונות המקרא משמשים כנר לרגלנו,‏ והם מותירים מקום להעדפות אישיות.‏ מ16.‏09 ג׳:‏3,‏ 4

חשוב על האומץ והכנות של כותבי המקרא.‏ כותבים רבים מימי קדם החניפו למנהיגיהם והיללו את הממלכות שלהם.‏ אולם נביאי יהוה תמיד דיברו אמת.‏ הם היו מוכנים לחשוף את מגרעות בני עמם,‏ ואף את מגרעות מלכיהם (‏דה״ב ט״ז:‏9,‏ 10;‏ כ״ד:‏18–22‏)‏.‏ כמו כן,‏ הם דיברו בגלוי על מחדליהם האישיים ועל הטעויות שעשו משרתי אלוהים אחרים (‏שמ״ב י״ב:‏1–14‏)‏.‏ מלבד זאת,‏ רבים השתכנעו שהמקרא נכתב ברוח אלוהים בשל עקרונותיו המועילים (‏תהל׳ י״ט:‏8–12‏)‏.‏ עקרונות המקרא מגנים עלינו מפני פולחן כזב ואמונות תפלות שרבים משועבדים להן (‏תהל׳ קט״ו:‏3–8‏)‏.‏ תורות כדוגמת האבולוציה הופכות את הטבע למעין אל,‏ ומייחסות לו כוחות שיש אך ורק ליהוה.‏ מי שאומרים שאלוהים אינו קיים טוענים שעתידנו תלוי אך ורק בנו.‏ אולם הם אינם מציעים שום תקווה אמיתית לעתיד טוב יותר (‏תהל׳ קמ״ו:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מ16.‏09 ד׳:‏10,‏ 11

לבועז היה אכפת מרות והוא הבין את נסיבותיה הקשות בתור אישה זרה.‏ ראשית,‏ הוא הזמין אותה להישאר עם קבוצת נערותיו כדי שהגברים העובדים בשדה לא יטרידו אותה.‏ הוא אפילו דאג שהיא תקבל כמות מספקת של מזון ומים כעובדיו השכירים.‏ יתר על כן,‏ בועז לא דיבר בהתנשאות אל אותה אישה זרה וענייה,‏ אלא הוא חיזק את ביטחונה (‏רות ב׳:‏8–10,‏ 13,‏ 14‏)‏.‏ בועז לא התרשם רק מאהבתה הבלתי אנוכית של רות כלפי חמותה נעמי,‏ אלא גם מהעובדה שהיא הפכה לעובדת יהוה.‏ טוב לבו של בועז היה למעשה ביטוי לחסדו של יהוה כלפי האישה שבאה ’‏לחסות תחת כנפי אלוהי ישראל’‏ (‏רות ב׳:‏12,‏ 20;‏ מש׳ י״ט:‏17‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ אהבתנו יכולה לסייע ל”‏אנשים מכל הסוגים”‏ לזהות את צליל האמת ולחוש באהבתו הרבה של יהוה כלפיהם (‏טימ״א ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מ16.‏10 א׳:‏10–12

גם אנו יכולים לשטוח את דאגותינו בפני יהוה בביטחון מלא שהוא ישמע אותנו וייסוך בנו את הכוח לעמוד איתן ולשמור על שמחתנו.‏ כשתפילותינו זוכות למענה,‏ אמונתנו הולכת ומתחזקת (‏יוח״א ה׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ מאחר שהאמונה היא אחד ממרכיבי פרי הרוח,‏ עלינו ’‏להמשיך לבקש’‏ את רוח אלוהים,‏ כפי שהורה לנו ישוע (‏לוקס י״א:‏9,‏ 13‏)‏.‏ אולם איננו צריכים להתפלל לאלוהים רק כדי לבקש עזרה.‏ אנו יכולים להודות ליהוה ולהלל אותו מדי יום על ’‏נפלאותיו’‏ אשר ”‏עצמו מִסַפֵּר”‏ (‏תהל׳ מ׳:‏6‏)‏.‏ כמו כן,‏ תפילותינו צריכות להראות שאנו זוכרים ”‏את הנתונים בכבלי מאסר כאילו גם [‏אנו]‏ במאסר אתם”‏.‏ עלינו גם להתפלל למען אחינו ברחבי העולם,‏ בייחוד למען ”‏מי שמנהיגים [‏אותנו]‏”‏.‏ זה אכן נוגע ללב לראות כיצד עונה יהוה לתפילותינו המשותפות (‏עב׳ י״ג:‏3,‏ 7‏)‏.‏ מ16.‏10 ג׳:‏8,‏ 9

משרתי יהוה בימינו מגלים אמונה במלכות אלוהים המיוסדת.‏ הדבר הביא להתהוותו של גן עדן רוחני חובק עולם המקיף בתוכו למעלה משמונה מיליון איש.‏ פרי רוח אלוהים משגשג בשפע בגן העדן הרוחני (‏גל׳ ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ אין ספק שאמונה ואהבה הן תכונות רבות־עוצמה.‏ אף אדם אינו יכול לזקוף זאת לזכותו.‏ כל זאת מתאפשר תודות לאלוהינו.‏ הישג נפלא זה מסב ’‏ליהוה שם [‏תהילה]‏,‏ אות עולם שלא ייכרת’‏ (‏יש׳ נ״ה:‏13‏)‏.‏ גן העדן הרוחני שלנו ימשיך לגדול ולשגשג עד שכדור הארץ כולו יתמלא בבני אדם מושלמים,‏ צדיקים ומאושרים,‏ והכול לתהילתו הנצחית של שם יהוה.‏ הבה נמשיך לגלות אמונה בהבטחותיו של יהוה!‏ מ16.‏10 ד׳:‏18,‏ 19

עלינו למלא אחר ההנחיות המקראיות שאנו מקבלים מזקני־הקהילה.‏ חשוב על העצה שנתן פאולוס באשר לאחים בקהילה שאינם הולכים בתלם.‏ היו ש’‏התערבו בעניינים לא להם’‏.‏ הזקנים הוכיחו אותם מספר פעמים,‏ אך הם זלזלו בעצות שניתנו להם.‏ כיצד היה על הקהילה להתייחס לאדם שהתנהג כך?‏ פאולוס כתב:‏ ”‏ציינו אותו וחדלו להתרועע אתו”‏.‏ מצד שני,‏ הוא גם אמר להם לא להתייחס לאדם כזה כאל אויב (‏תסל״ב ג׳:‏11–15‏)‏.‏ הזקנים בימינו יכולים לתת נאום אזהרה על כך שאדם מסוים דבק בקו פעולה המציג באור שלילי את הקהילה,‏ כגון ניהול קשר רומנטי עם אדם לא־מאמין (‏קור״א ז׳:‏39‏)‏.‏ כיצד אתה מגיב לעצותיהם?‏ אם אתה מודע למצב המוזכר בנאום,‏ האם תימנע מלהתרועע חברתית עם אותו אדם?‏ דאגתך האוהבת ועמדתך הנחושה עשויות להניע אותו לחדול מדרכו הפסולה.‏ מ16.‏11 ב׳:‏13

בחג השבועות שנת 33 לספירה נמשחו אלפי יהודים וגרים ברוח הקודש.‏ אותם משיחיים חדשים הפכו ל”‏עם נבחר,‏ כהונה מלכותית,‏ גוי קדוש,‏ עם שהוא קניין מיוחד”‏ (‏פט״א ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ כל עוד היו השליחים בין החיים הם השגיחו נאמנה על קהילות משרתי אלוהים.‏ אולם,‏ בייחוד לאחר מות השליחים,‏ קמו אנשים אשר לימדו ”‏דברים מסולפים”‏ על מנת ”‏להדיח את התלמידים ולמשוך אותם אחריהם”‏ (‏תסל״ב ב׳:‏6–8‏)‏.‏ רבים מאותם גברים מילאו תפקידי אחריות בקהילות בתור משגיחים ולימים בתור ”‏בישופים”‏.‏ החלה להתהוות כיתת כמורה,‏ אף־על־פי שישוע אמר לתלמידיו:‏ ”‏אתם אחים כולכם”‏ (‏מתי כ״ג:‏8‏)‏.‏ גברים בכירים בקהילות נשבו בפילוסופיות של אריסטו ואפלטון והחלו ללמד רעיונות דתיים כוזבים שתפסו בהדרגה את מקומה של האמת הטהורה המצויה בדבר־אלוהים.‏ מ16.‏11 ד׳:‏8

לפני שהפכנו למשיחיים חטאנו לעיתים קרובות,‏ ואולי לא הבנו עד כמה פסולים היו מעשינו בעיני אלוהים.‏ היינו כ”‏עבדים לטומאה ורשע”‏.‏ ניתן לומר שהיינו ”‏עבדים לחטא”‏ (‏רומ׳ ו׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ בשלב מסוים למדנו את האמת המקראית,‏ ערכנו שינויים בסגנון חיינו והקדשנו את עצמנו לאלוהים ונטבלנו.‏ ’‏שוחררנו מן החטא’‏ ו’‏נעשינו עבדים לצדקה’‏ (‏רומ׳ ו׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ למרות זאת,‏ אנו עלולים ‏’‏להניח לחטא להמשיך למלוך’‏ עלינו אם ניכנע לכל רצונותיו של גופנו הלא־מושלם.‏ הואיל וביכולתנו להחליט אם ’‏להניח’‏ לחטא למלוך או לא,‏ נשאלת השאלה:‏ ’‏מה הם מאוויי לבנו האמיתיים?‏’‏ אם כן,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם לעיתים אני מניח לגופי או לשכלי הלא־מושלמים להוליך אותי לכיוון מוטעה,‏ או האם מתּי לגבי החטא?‏’‏ התשובות לשאלות הללו תלויות במידת הערכתנו כלפי החסד שגילה אלוהים כאשר סלח לנו על חטאינו.‏ מ16.‏12 א׳:‏11,‏ 12

כדי ליהנות משלווה פנימית עלינו להתאמץ לשמור על יחסי שלום עם בני משפחתנו ועם חברי הקהילה.‏ אנו יודעים שגם אנחנו וגם אחינו ואחיותינו אינם מושלמים.‏ בשל כך לעיתים מתעוררות בינינו בעיות.‏ אך במצבים כאלה אנו פועלים על־פי עצתו של ישוע:‏ ”‏התפייס עם אחיך”‏ (‏מתי ה׳:‏24‏)‏.‏ יהיה לנו קל יותר להתפייס עם אחִינו אם נזכור שגם הוא משרת את ”‏אלוהים המעניק שלום”‏ (‏רומ׳ ט״ו:‏33;‏ ט״ז:‏20‏)‏.‏ קיים סוג נוסף של שלום שערכו לא יסולא בפז.‏ כשאנו ’‏מתמקדים ברוח’‏,‏ אנו נהנים מיחסי שלום עם בוראנו.‏ ישעיהו כתב שאלוהים ינצור את מי שסומכים עליו לחלוטין;‏ הוא יעניק להם שלום אין קץ מפני שהם בוטחים בו.‏ דבריו היו רלוונטיים בימיו אך יש להם התגשמות גדולה יותר בימינו (‏יש׳ כ״ו:‏3;‏ רומ׳ ה׳:‏1‏)‏.‏ מ16.‏12 ב׳:‏5,‏ 18,‏ 19

יהוה מברך את משרתיו אפילו בימים החשוכים של אחרית הסדר העולמי המרושע של השטן.‏ הוא דואג שעובדיו האמיתיים ישגשגו בנחלתם הרוחנית שיש בה שפע רוחני אשר מעולם לא היה כדוגמתו (‏יש׳ נ״ד:‏13‏)‏.‏ בהתאם להבטחתו של ישוע יהוה גומל לנו כבר כיום – הוא מאפשר לנו להיות חלק ממשפחה כלל־עולמית אוהבת של אחים ואחיות רוחניים (‏מר׳ י׳:‏29,‏ 30‏)‏.‏ כמו כן,‏ מי שמחפשים את אלוהים בשקידה זוכים לשלוות נפש,‏ סיפוק ואושר – ברכות שלא יסולאו בפז (‏פיל׳ ד׳:‏5–7‏)‏.‏ אתה יכול להיות סמוך ובטוח ’‏שלאחר שתעשה את רצון אלוהים,‏ תזכה במה שהובטח’‏ (‏עב׳ י׳:‏35,‏ 36‏)‏.‏ לכן הבה נמשיך לחזק את אמונתנו ולשרת את יהוה בלב ונפש.‏ אנו יכולים לעשות כן בידיעה שנקבל מיהוה את הגמול המובטח (‏קול׳ ג׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ מ16.‏12 ד׳:‏17,‏ 20

האם חירות יחסית היא חירות אמיתית?‏ כן.‏ המגבלות המוטלות על חירותנו יכולות להגן עלינו.‏ למשל,‏ נניח שאנו מחליטים לנסוע לעיר רחוקה.‏ האם היינו מרגישים בטוחים אילו לא היו בכבישים המהירים חוקי תנועה,‏ וכל אדם היה חופשי לבחור באיזו מהירות לנהוג ובאיזה צד של הכביש לנסוע?‏ אין ספק שלא.‏ המגבלות הכרחיות כדי שכולם יוכלו ליהנות מחירות אמיתית.‏ דוגמתו של אדם הראשון ממחישה עד כמה חכם להשתמש בבחירה החופשית שלנו במסגרת הגבולות שקבע יהוה.‏ הוא בחר לחרוג מהגבולות שהציב לו אלוהים ואכל את הפרי האסור.‏ היה זה שימוש פסול וחמור במתת הבחירה החופשית,‏ מה שהביא על צאצאי אדם אלפי שנות סבל וכאב (‏רומ׳ ה׳:‏12‏)‏.‏ אם נזכור את השלכות החלטתו של אדם הראשון,‏ נרצה להשתמש בבחירתנו החופשית בצורה אחראית ובמסגרת הגבולות שהגדיר יהוה.‏ מ17.‏01 ב׳:‏6,‏ 8

כשאנו שוקלים אם לקבל על עצמנו תפקיד חדש,‏ עלינו לבחון את נסיבותינו בצורה מציאותית ולהתפלל בנושא.‏ אם ננהג כך,‏ לא נחרוג מיכולותינו וממגבלותינו.‏ מתוך צניעות אולי נחליט לומר לא.‏ אולם אם נקבל תפקיד חדש,‏ דוגמתו של גדעון תזכיר לנו שלא נוכל להצליח ללא הדרכתו וברכתו של יהוה.‏ אלוהים קורא לנו ’‏להצניע לכת עמו’‏ (‏מיכה ו׳:‏8‏)‏.‏ לכן לפני קבלת כל תפקיד חדש,‏ עלינו להרהר בליווי תפילות במה שיהוה אומר לנו דרך דברו וארגונו.‏ עלינו ללמוד להתאים את צעדינו הבלתי מושלמים להדרכתו המושלמת של יהוה.‏ הבה נזכור שהצלחתנו אינה נובעת מיכולותינו אנו,‏ אלא מענוותו של יהוה (‏תהל׳ י״ח:‏36‏)‏.‏ לפיכך אם נבחר להצניע לכת עם אלוהים,‏ לא נייחס לעצמנו חשיבות רבה מדי או מעטה מדי.‏ מ17.‏01 ג׳:‏17,‏ 18

ישוע ידע ששירותו הארצי יסתיים ואחרים ימשיכו בפעילותו.‏ אף שתלמידיו לא היו מושלמים,‏ הוא בטח בהם ואמר שהם יעשו מעשים גדולים משלו (‏יוח׳ י״ד:‏12‏)‏.‏ הוא העניק להם הכשרה יסודית,‏ ולימים הם הפיצו את הבשורה הטובה ברחבי העולם הידוע דאז (‏קול׳ א׳:‏23‏)‏.‏ לאחר שהקריב ישוע את חייו,‏ אלוהים הקים אותו לתחייה בשמיים,‏ ”‏גבוה מעל לכל ממשלה וסמכות וכוח ושלטון”‏,‏ והעניק לו תפקידים חדשים וסמכות נוספת (‏אפ׳ א׳:‏19–21‏)‏.‏ אם נמות נאמנים לפני הר מגידון,‏ נקום לתחייה בעולם חדש רב־צדקה שבו תהיה עבודה מספקת בשפע.‏ אולם כולנו יכולים כבר עתה להשתתף בפעילות החשובה מכול – הכרזת הבשורה הטובה ומלאכת עשיית התלמידים.‏ אנו תקווה שכולנו,‏ צעירים כמבוגרים,‏ נמשיך להיות ”‏עתירי פועל במלאכתו של האדון”‏.‏ מ17.‏01 ה׳:‏17,‏ 18

הכופר שולם פעם אחת לנצח נצחים (‏עב׳ י׳:‏10;‏ ט׳:‏24–26‏)‏.‏ הקורבן מבטל לגמרי את הרשעת החטא שרבצה עלינו בשל אי־ציותו של אדם הראשון.‏ תודות לקורבן המשיח איננו משועבדים עוד לעולם זה הנתון לשליטת השטן,‏ ואיננו חיים עוד בחרדה מפני המוות (‏עב׳ ב׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ הבטחותיו של אלוהים מהימנות לחלוטין.‏ כפי שחוקי הטבע שקבע יהוה לעולם אינם משתנים,‏ כך גם הוא לעולם אינו משתנה.‏ הוא אף פעם לא יאכזב אותנו.‏ יהוה מעניק לנו הרבה יותר מאשר את מתת החיים.‏ הוא מעניק לנו את אהבתו.‏ ”‏אנחנו התוודענו לאהבה שאהב אותנו אלוהים והאמנו בה.‏ אלוהים הוא אהבה”‏ (‏יוח״א ד׳:‏16‏)‏.‏ כדור הארץ כולו יהפוך לגן עדן שבו ישרור אושר אמיתי,‏ וכל אדם עלי אדמות ישקף את אהבת אלוהים.‏ הבה נצרף את קולנו לקולם של משרתי אלוהים הנאמנים בשמיים הקוראים:‏ ”‏לאלוהינו הברכה והתפארת והחוכמה וההודיה והכבוד והגבורה והכוח לעולמי עולמים.‏ אמן”‏ (‏ההת׳ ז׳:‏12‏)‏.‏ מ17.‏02 ב׳:‏16,‏ 17

בהוצאת המצפה מ־1 ביוני 1973 (‏אנג׳)‏ נשאלה השאלה:‏ ”‏האם אנשים שלא נגמלו מטבק כשירים לטבילה?‏”‏ התשובה הייתה:‏ ”‏כתבי־הקודש מובילים אותנו למסקנה שלא”‏.‏ לאחר שצוטטו כמה פסוקים רלוונטיים לנושא,‏ הוסבר בהוצאת המצפה מדוע יש לנדות אדם מעשן שאינו מגלה חרטה (‏קור״א ה׳:‏7‏)‏.‏ בהוצאה נאמר:‏ ”‏אין זה ניסיון לפעול בצורה שרירותית או רודנית.‏ הקפדה זו נובעת מאלוהים המבטא את עמדתו דרך דברו הכתוב”‏.‏ ספר שיצא לאור לאחרונה,‏ אשר דן בנושא הדת בארצות הברית,‏ מציין:‏ ”‏מנהיגי הנצרות שוב ושוב שינו את תורותיהם כדי להתאימן לאמונות ולדעות הרווחות בקרב צאן מרעיתם והקהל הרחב יותר”‏.‏ איזו דת מלבד עדי־יהוה מוכנה להישען לגמרי על דבר־אלוהים,‏ גם אם הדבר יקשה מאוד על כמה מחבריה?‏ מ17.‏02 ד׳:‏15

בשל ענוותם הזקנים מסרבים לקבל יחס של מפורסמים.‏ בכך הם נבדלים ממנהיגי דת רבים בימינו וממנהיגי הדת בני המאה הראשונה שעליהם אמר ישוע:‏ ”‏הם אוהבים את המקום הנכבד ביותר בסעודות ואת המושבים הראשונים בבתי הכנסת ואת ברכות השלום בשווקים”‏ (‏מתי כ״ג:‏6,‏ 7‏)‏.‏ רועים משיחיים אמיתיים מצייתים בענווה לדברי ישוע:‏ ”‏אל ייקרא לכם ’‏רבי’‏,‏ כי אחד הוא מורכם ואתם אחים כולכם.‏ ואל תקראו ’‏אב’‏ לאיש עלי אדמות,‏ כי אחד הוא אביכם,‏ האב שבשמיים.‏ גם אל תיקָראו ’‏מנהיגים’‏,‏ כי אחד הוא מנהיגכם – המשיח.‏ הגדול ביותר ביניכם צריך להיות לכם למשרת”‏ (‏מתי כ״ג:‏8–11‏)‏.‏ אין פלא שהזקנים בקהילות ברחבי העולם זוכים לאהבה וכבוד מצד אחיהם לאמונה.‏ מ17.‏03 א׳:‏14,‏ 15

זוהי אחריותו של כל אחד מאתנו להחליט החלטות,‏ והבחירות הנבונות והנכונות מבוססות על ידע מקראי מדויק.‏ אל לנו להטיל על מישהו אחר את האחריות להחליט עבורנו.‏ עלינו ללמוד באופן אישי מה רצוי בעיני אלוהים ולבחור לנהוג בהתאם.‏ כיצד אנו עלולים לאפשר לאחרים להחליט עבורנו?‏ אנו עלולים להניח ללחץ חברתי לגרום לנו להחליט החלטה גרועה (‏מש׳ א׳:‏10,‏ 15‏)‏.‏ אך גם אם מופעל עלינו לחץ רב מצד אחרים,‏ זו האחריות שלנו להישמע למצפוננו המודרך על־פי המקרא.‏ במקרים רבים,‏ אם אנו מאפשרים לאחרים להחליט במקומנו,‏ אנו למעשה מחליטים ’‏ללכת בדרכם’‏.‏ אומנם קיבלנו החלטה כלשהי,‏ אך היא עלולה להיות בעוכרינו.‏ השליח פאולוס הזהיר בבירור את המשיחיים בגלטיה מפני הסכנה לאפשר לאחרים להחליט החלטות אישיות עבורם (‏גל׳ ד׳:‏17‏)‏.‏ כמה חברי קהילה רצו להחליט החלטות אישיות עבור אחרים כדי להרחיקם מן השליחים.‏ מ17.‏03 ב׳:‏8–10

יאשיהו מילא את רצון אלוהים בקנאות.‏ בדומה ליאשיהו,‏ מן הראוי שהצעירים יתחילו לדרוש את יהוה מגיל מוקדם.‏ ייתכן שהמלך מנשה,‏ אשר התחרט על חטאי עברו,‏ לימד את יאשיהו על רחמי אלוהים.‏ צעירים,‏ נסו להתקרב למבוגרים הנאמנים במשפחתכם ובקהילה וללמוד על הדברים הטובים שיהוה עשה עבורם.‏ כמו כן,‏ זכרו שקריאת כתבי־הקודש נגעה בלבו של יאשיהו והניעה אותו לפעולה.‏ קריאת דבר־אלוהים תניע אותך לנקוט צעדים שיגבירו את אושרך.‏ היא גם תחזק את ידידותך עם אלוהים ותעורר בך את הרצון לעזור לאחרים לדרוש את אלוהים (‏דה״ב ל״ד:‏18,‏ 19‏)‏.‏ בנוסף,‏ לימוד המקרא יסייע לך להבחין בדרכים שבהן תוכל להשתפר בשירות אלוהים.‏ אם תבחין בתחומים טעוני שיפור,‏ התאמץ להשתפר בכל מאודך כפי שעשה יאשיהו.‏ מ17.‏03 ג׳:‏18,‏ 19