אוקטובר

יהוה אלוהים ”‏מעניק כוח עמידה ונחמה”‏ (‏רומ׳ ט״ו:‏5‏)‏.‏ הוא היחיד שמודע לגמרי לא רק לבעיותינו,‏ אלא גם לאופן שבו אנו מושפעים מסביבתנו,‏ מרגשותינו ואפילו מההרכב הגנטי שלנו.‏ לכן הוא בעמדה הטובה ביותר לספק לנו את הכלים הדרושים לנו כדי שנחזיק מעמד.‏ כיצד יענה אלוהים לתפילותינו לקבל כוח להחזיק מעמד?‏ כשאנו מבקשים מיהוה שיעזור לנו להתמודד עם קשיים,‏ הוא ’‏מכין את דרך המוצא’‏ (‏קור״א י׳:‏13‏)‏.‏ האם יהוה מכוון את השתלשלות האירועים כדי להסיר את הקושי?‏ לעיתים הוא פועל כך.‏ אך במקרים רבים הוא מכין את דרך המוצא ‏”‏כדי [‏שנוכל‏]‏ לעמוד בו”‏‏.‏ יהוה נוסך בנו כוח כדי שנוכל ”‏לעמוד בכול בסבלנות ובשמחה”‏ (‏קול׳ א׳:‏11‏)‏.‏ מאחר שיהוה מודע היטב למגבלות הגופניות,‏ השכליות והרגשיות שלנו,‏ הוא לעולם לא יניח לניסיון שאנו עוברים להפוך לכה קשה עד כי לא נוכל לשמור לו אמונים.‏ מ16.‏04 ב׳:‏5,‏ 6

דבר־אלוהים מורה לנו לציית לממשלות האדם,‏ אך יחד עם זאת הוא מלמד שעלינו לציית לאלוהים ולא לבני אדם (‏מה״ש ה׳:‏29;‏ טיט׳ ג׳:‏1‏)‏.‏ האם יש כאן סתירה?‏ כלל וכלל לא.‏ עקרון הכניעה היחסית מסייע לנו להבין את החוקים הללו ולהישמע להם.‏ ישוע סיכם עיקרון זה באמרו את המילים המצוטטות בפסוק היומי.‏ אנו נכנעים לסמכות הממשלה במדינה שבה אנו חיים ומצייתים לחוקיה,‏ מכבדים את נציגיה ומשלמים את המסים שהיא מטילה עלינו (‏רומ׳ י״ג:‏7‏)‏.‏ אולם במקרה שרשויות השלטון מורות לנו להמרות את פי אלוהים,‏ אנו מסרבים בצורה מכובדת לעשות כן.‏ אנו שומרים על ניטרליות בכל הנוגע לענייניו הפוליטיים של העולם (‏יש׳ ב׳:‏4‏)‏.‏ מכאן שאיננו מתנגדים לממשלות האדם,‏ הפועלות ברשות אלוהים.‏ אך גם איננו מקדמים שום פעילות פטריוטית או לאומנית (‏רומ׳ י״ג:‏1,‏ 2‏)‏.‏ איננו מנסים לתמרן את הרשויות ואיננו מצביעים בבחירות.‏ יתר על כן,‏ איננו מתמודדים על משרות ממשלתיות או מנסים להביא להפיכה בממשלה.‏ מ16.‏04 ד׳:‏1,‏ 2

את רוב המחלוקות בין המשיחיים ניתן וצריך ליישב בפרטיות בנוכחות הצדדים המעורבים בלבד.‏ אולם ישוע ציין שבמצבים מסוימים יש לערב את הקהילה (‏מתי י״ח:‏15–17‏)‏.‏ כיצד צריך לנהוג אם הצד הפוגע מסרב להקשיב לאָחיו,‏ לעדים ולקהילה?‏ יש להתייחס אליו ”‏כגוי וכמוכס”‏.‏ במונחים של ימינו היינו אומרים שיש לנדותו.‏ צעד חריף זה מצביע על כך ש’‏החטא’‏ אינו מסתכם במחלוקת קטנה.‏ תחת זאת,‏ החטא הוא (‏1)‏ בעיה ששני הצדדים המעורבים יכולים ליישב,‏ אך הוא גם (‏2)‏ חמור דיו כדי להביא לידי נידוי הצד הפוגע אם העניין לא ייפתר.‏ החטאים האלה כוללים מעשים שיש בהם מידת הונאה או הוצאת דיבה הפוגעת בשמו של הפרט.‏ שלושת הצעדים שהזכיר ישוע במתי י״ח:‏15–17 חלים רק על מצבים שבהם מתקיימים התנאים הללו.‏ מ16.‏05 א׳:‏14

קיימים מצבים רבים שהמקרא אינו מספק חוק מפורש לגביהם.‏ למשל,‏ אין בכתבי־הקודש כללים מפורטים לגבי סגנונות לבוש המתאימים למשיחיים.‏ כיצד מעיד הדבר על חוכמת יהוה?‏ אופנה וסגנונות לבוש משתנים לא רק ממדינה למדינה,‏ אלא גם מעשור לעשור.‏ אילו המקרא היה מספק רשימת סגנונות לבוש מקובלים ומפרט מהי הופעה חיצונית הולמת,‏ הנחיותיו בנושאים הללו היו נחשבות למיושנות בימינו.‏ מסיבות דומות דבר־אלוהים אינו מכתיב למשיחיים כללים רבים לגבי בחירת תעסוקה,‏ טיפולים רפואיים ובידור.‏ מה עלינו לעשות במצבים שאין לגביהם חוק מפורש במקרא?‏ במקרים הללו מוטלת עלינו האחריות לבחון את כל הפרטים ולא לבסס את החלטתנו רק על העדפותינו האישיות,‏ אלא על רצון יהוה.‏ אם נעשה כן,‏ הוא יברך את החלטותינו (‏תהל׳ ל״ז:‏5‏)‏.‏ מ16.‏05 ג׳:‏2,‏ 6

אין ספק שלכל אחד מאתנו יש חלקים במקרא שאהובים עליו במיוחד.‏ יש שבמיוחד נהנים לקרוא את ספרי הבשורה המציירים בפנינו בצורה יפהפייה את אישיותו של יהוה,‏ כפי שהיא השתקפה בבנו (‏יוח׳ י״ד:‏9‏)‏.‏ אחרים אוהבים את הספרים הנבואיים שבמקרא,‏ כגון ספר ההתגלות המספק הצצה מוקדמת ל”‏מה שצריך לקרות במהרה”‏ (‏ההת׳ א׳:‏1‏)‏.‏ ומי מאתנו לא שאב נחמה ממזמורי התהלים או הפיק לקחים מעשיים מספר משלי?‏ המקרא הוא אכן ספר לכל אדם.‏ מאחר שאנו אוהבים את המקרא,‏ אנו אוהבים גם את פרסומינו המבוססים על הכתוב בו.‏ לדוגמה,‏ יש לנו הערכה רבה כלפי המזון הרוחני שאנו מקבלים בדמות ספרים,‏ חוברות,‏ כתבי עת ופריטי ספרות אחרים.‏ אנו יודעים שהאמצעים הללו מאת יהוה מסייעים לנו לשמור על ערנות רוחנית,‏ מזינים אותנו היטב ועוזרים לנו להיות ”‏בריאים באמונה”‏ (‏טיט׳ ב׳:‏2‏)‏.‏ מ16.‏05 ה׳:‏1–3

רוח הקודש יכולה לעצב אותנו בכמה דרכים.‏ למשל,‏ היא יכולה לסייע לנו לטפח אישיות הדומה לזו של המשיח,‏ אישיות המתאפיינת בפרי רוח אלוהים.‏ אחד מהיבטי פרי הרוח הוא אהבה.‏ מכיוון שאנו אוהבים את אלוהים,‏ אנו רוצים לציית לו ולאפשר לו לעצב אותנו,‏ ואנו מכירים בכך שמצוותיו אינן מכבידות.‏ רוח הקודש יכולה גם לנסוך בנו את הכוח לדחות את השפעת העולם ואת רוחו המזיקה,‏ ולא לתת לגורמים הללו לעצב אותנו (‏אפ׳ ב׳:‏2‏)‏.‏ השליח פאולוס,‏ אשר ספג בצעירותו את יהירותם של מנהיגי הדת היהודים,‏ כתב לימים:‏ ”‏בכול אני יכול לעמוד בעזרתו של הנותן לי כוח”‏ (‏פיל׳ ד׳:‏13‏)‏.‏ לכן הבה נמשיך לבקש את רוח הקודש כדוגמת פאולוס.‏ יהוה אינו מתעלם מתחינותיהם הכנות של הענווים (‏תהל׳ י׳:‏17‏)‏.‏ מ16.‏06 א׳:‏12

כדי להראות שאנו מאמינים שיהוה הוא האלוהים האחד והיחיד,‏ עלינו להיות מסורים אך ורק לו.‏ אל לנו לחלוק את מסירותנו ליהוה עם אף אל אחר או לתת מקום לתפיסות או מנהגים שמקורם בדתות אחרות.‏ עלינו לזכור שיהוה אינו אל אחד מיני אלים רבים,‏ והוא גם לא רק האל הרם או החזק מביניהם.‏ יהוה לבדו ראוי למסירותנו.‏ על מנת להיות מסורים ליהוה לבדו,‏ עלינו להישמר ששום דבר בחיינו לא יתפוס את המקום הראוי אך ורק ליהוה.‏ אילו דברים עלולים לתפוס את מקומו?‏ בעשרת הדיברות הבהיר יהוה לעמו שאסור שיהיה להם אלוהים אחרים על פניו ושעליהם להישמר מעבודת אלילים על כל צורותיה (‏דב׳ ה׳:‏6–10‏)‏.‏ בימינו עבודת אלילים יכולה ללבוש צורות רבות,‏ ובחלקן קשה להבחין.‏ עם זאת,‏ דרישותיו של יהוה לא השתנו – הוא עדיין ”‏יהוה אחד”‏ (‏מר׳ י״ב:‏29‏)‏.‏ מ16.‏06 ג׳:‏10,‏ 12

כאשר שאל פטרוס את ישוע אם עלינו לסלוח ”‏עד שבע פעמים”‏,‏ ישוע השיב לו:‏ ”‏אומר אני לך:‏ לא עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע”‏.‏ ברור אפוא שישוע התכוון שעלינו תמיד להיות מוכנים לסלוח;‏ זו צריכה להיות הנטייה הטבעית והשלטת שלנו (‏מתי ו׳:‏15;‏ י״ח:‏21,‏ 22‏)‏.‏ חשוב לזכור שמאחר שלכולנו יש מגרעות,‏ כל אחד מאתנו עלול לפגוע באחר.‏ אם אנו מגלים שפגענו במישהו,‏ המקרא מורה לנו לגשת לאותו אדם ולנסות ליישב אתו את ההדורים (‏מתי ה׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ אנו מעריכים זאת כשאחרים אינם שומרים לנו טינה על טעויותינו.‏ לכן עלינו לנהוג באחרים באותו האופן (‏קור״א י״ג:‏5;‏ קול׳ ג׳:‏13‏)‏.‏ אם נסלח לאחרים,‏ יהוה יסלח לנו.‏ כשהמשיחי נחשף למגרעותיהם של אחרים,‏ הוא נוהג כדוגמת אבינו הרחמן הסולח לנו על טעויותינו (‏תהל׳ ק״ג:‏12–14‏)‏.‏ מ16.‏06 ד׳:‏15,‏ 17

כיום,‏ בעת הקץ,‏ מוטל על משרתי יהוה לבשר את ’‏הבשורה הטובה על המלכות בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים’‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ המסר שאנו מכריזים הוא גם ’‏בשורה טובה של חסד אלוהים’‏ מפני שכל הברכות שאנו מייחלים לקבל תחת שלטון המלכות מתאפשרות בזכות החסד שמגלה יהוה באמצעות המשיח (‏מה״ש כ׳:‏24;‏ אפ׳ א׳:‏3‏)‏.‏ האם גם אנו מוקירים את חסד יהוה כדוגמת פאולוס ומבשרים לאחרים בקנאות?‏ (‏רומ׳ א׳:‏14,‏ 15‏)‏ בתור אנשים חוטאים,‏ אנו מפיקים תועלת מחסד יהוה בדרכים רבות.‏ לכן מחובתנו לעשות כל שביכולתנו כדי לספר לאחרים כיצד יהוה מביע את אהבתו כלפיהם,‏ וכיצד הם יכולים להפיק מכך תועלת אישית.‏ מ16.‏07 ד׳:‏4,‏ 5

זמן קצר לפני מותו הזהיר ישוע את תלמידיו שלוש פעמים מפני ”‏שר העולם הזה”‏ (‏יוח׳ י״ב:‏31;‏ י״ד:‏30;‏ ט״ז:‏11‏)‏.‏ ישוע ידע שהשטן ינסה להותיר את שכלם של האנשים בחשיכה על מנת לטשטש את נימת הדחיפות הגלומה בנבואות אלוהים לגבי העתיד (‏צפ׳ א׳:‏14‏)‏.‏ השטן מעוור את שכלם של האנשים דרך המעצמה העולמית של דתות הכזב.‏ האם הבחנת בכך בשיחותיך עם אחרים?‏ האין זה נכון שהשטן כבר ”‏עיוור את שכלם”‏ של ”‏הלא־מאמינים”‏ באשר לקצו הקרב של הסדר העולמי הזה ובאשר לעובדה שהמשיח מולך כעת במלכות אלוהים?‏ (‏קור״ב ד׳:‏3–6‏)‏ ברוב המקרים אנשים מגלים אדישות כשאנו מנסים לומר להם לאן מועדות פני העולם הזה.‏ אל תיתן לאדישותם של אחרים לרפות את ידיך או לגרום לך להפסיק לעמוד על המשמר.‏ אתה יודע עד כמה חשוב לשמור על ערנות.‏ מ16.‏07 ב׳:‏11,‏ 12

כאשר כלה יפהפייה עומדת מול חתן יפה תואר ביום חתונתם,‏ קשה לתאר את שמחתם במילים.‏ דבר־אלוהים מספק עצות נבונות עבור כל מי שבוחרים להינשא,‏ מכיוון שמכונן מוסד הנישואין חפץ ברוב אהבתו שבני הזוג ייהנו מנישואין מוצלחים ומאושרים (‏מש׳ י״ח:‏22‏)‏.‏ עם זאת,‏ בכתבי־הקודש נאמר בבירור שלאנשים לא־מושלמים הבאים בברית הנישואין ”‏יהיו צרות בבשרם”‏ (‏קור״א ז׳:‏28‏)‏.‏ כיצד ניתן לצמצם למינימום את הצרות הללו?‏ ומה יאפשר לבני זוג משיחיים להצליח בנישואיהם?‏ המקרא מדגיש את חשיבות האהבה.‏ החיבה הלבבית (‏ביוונית,‏ פִילְיָה‏)‏ הכרחית במסגרת הנישואין.‏ האהבה הרומנטית (‏אֵרוֹס‏)‏ מסבה לבני הזוג שמחה,‏ והחיבה הטבעית במשפחה (‏סְטוֹרְגֶה‏)‏ חיונית כאשר ילדים נכנסים לתמונה.‏ אולם אהבה המבוססת על עקרונות (‏אָגָפֶּה‏)‏ היא שמביאה להצלחת הנישואין.‏ מ16.‏08 ב׳:‏1,‏ 2

טימותיאוס כבר היה מבשר מלכות מנוסה.‏ אך לדברי פאולוס,‏ היה על טימותיאוס ’‏לשים לב בכל עת’‏ להוראתו כדי להיות יעיל בשירותו.‏ הוא לא היה צריך לצאת מנקודת הנחה שצורת ההוראה שהוא רגיל אליה תשכנע תמיד את שומעיו.‏ כדי להגיע ללבם,‏ היה עליו להתאים את שיטות ההוראה שלו לצורכיהם.‏ בתור מבשרי מלכות גם אנו צריכים לנהוג כך.‏ במקרים רבים כשאנו מבשרים מבית לבית,‏ איננו מצליחים לפגוש את הדיירים.‏ בחלק מהשטחים יש שכונות מגורים סגורות או בניינים שאיננו יכולים להיכנס לתוכם.‏ אם זה המצב בשטח שלך,‏ נסה לחשוב על דרכים אחרות לבשר את הבשורה הטובה.‏ מתן עדות במקומות ציבוריים הוא שיטה מצוינת להפצת הבשורה הטובה.‏ עדי־יהוה רבים מצאו שזו שיטת בישור יעילה ומתגמלת מאוד.‏ הם נוהגים לפנות לאנשים בתחנות אוטובוס ותחנות רכבת,‏ בשווקים,‏ בפארקים ובמקומות ציבוריים אחרים.‏ מ16.‏08 ג׳:‏14–16

יהוה העניק לנו אגודת אחים המורכבת מעובדי אלוהים אוהבים שיכולים לשמש לנו כמקור עידוד (‏עב׳ י״ב:‏12,‏ 13‏)‏.‏ רבים במאה הראשונה זכו לעידוד רוחני כזה.‏ כך קורה גם בימינו.‏ כיצד נוכל לתרום לכך?‏ זכור שאהרון וחור תמכו פשוטו כמשמעו בידי משה במהלך הקרב (‏שמ׳ י״ז:‏8–13‏)‏.‏ אנו יכולים לחפש אחר דרכים לתמוך באחרים ולהעניק להם עזרה מעשית.‏ למי אנו יכולים לעזור?‏ נוכל לתמוך במי שמתמודדים עם קשיי הזקנה,‏ מגבלות בריאותיות,‏ התנגדות מצד בני משפחה,‏ בדידות או אובדן אדם יקר.‏ נוכל גם לחזק את ידי הצעירים הנאבקים בלחץ לעשות מעשים פסולים או לרדוף אחר ”‏הצלחה”‏ אקדמית,‏ כלכלית או מקצועית בסדר העולמי הזה (‏תסל״א ג׳:‏1–3;‏ ה׳:‏11,‏ 14‏)‏.‏ חפש דרכים לגלות התעניינות כנה באחרים באולם המלכות,‏ בשירות השדה,‏ בארוחות משותפות ובשיחות טלפון.‏ מ16.‏09 א׳:‏13,‏ 14

עלינו ללבוש בגדים שהולמים את המסר שבפינו ומסבים כבוד ליהוה.‏ אנו חבים זאת לאלוהינו הקדוש,‏ לאחינו ולאחיותינו לאמונה ולאנשים המתגוררים בשטחנו (‏רומ׳ י״ג:‏8–10‏)‏.‏ הדבר נושא חשיבות רבה בייחוד במסגרת פעילויותינו המשיחיות,‏ כגון האסיפות ושירות השדה.‏ עלינו להתלבש ”‏כיאה [‏לאנשים המצהירים]‏ על מסירות לאלוהים”‏ (‏טימ״א ב׳:‏10‏)‏.‏ כמובן,‏ סגנון לבוש שנחשב להולם במקום אחד אינו בהכרח הולם באזור אחר.‏ לכן משרתי יהוה ברחבי העולם מביאים בחשבון את המנהגים המקומיים כדי לא לפגוע בזולת.‏ כשאנו נמצאים בכינוסים,‏ על לבושנו להיות הולם וצנוע ולא לשקף את הסגנונות הקיצוניים הרווחים בעולם.‏ כך נוכל להזדהות בגאווה כעדי־יהוה.‏ כמו כן,‏ לא נהסס לתת עדות כאשר יזדמן לנו לעשות זאת.‏ מ16.‏09 ג׳:‏7,‏ 8

הטיעון ההגיוני שהזכיר פאולוס הוכח כיעיל ביותר.‏ מנגנונים מורכבים הם תוצר של תבונה נעלה.‏ היעזר באותו טיעון כשאתה משוחח עם אדם שיש לו ספקות באשר למקרא.‏ נסה להבין במה הוא באמת מאמין ואילו נושאים עשויים לעניין אותו (‏מש׳ י״ח:‏13‏)‏.‏ אם הוא מתעניין במדע,‏ אולי הוא יגיב בחיוב כשתציין מספר דוגמאות לכך שהמקרא מדויק מבחינה מדעית.‏ אחרים אולי ישתכנעו אם יראו שהמקרא מכיל נבואות ועובדות היסטוריות מדויקות.‏ תוכל גם להצביע על עקרונותיו המועילים של המקרא כגון אלה המצויים בדרשת ההר.‏ זכור שמטרתך היא לקנות את לב האדם ולא לנצח בוויכוחים.‏ לכן היה מאזין טוב.‏ שאל שאלות כנות ונסח את דבריך ברכות ובכבוד,‏ במיוחד אם אתה משוחח עם אנשים מבוגרים.‏ כך הם יכבדו יותר את דעתך.‏ מ16.‏09 ד׳:‏14–16

על מנת לסייע לאנשים בעלי רקע זר להרגיש בבית כשהם מגיעים לקהילתנו,‏ שאל את עצמך בכנות:‏ ’‏אילו הייתי עובר לארץ זרה,‏ כיצד הייתי רוצה שיתייחסו אליי?‏’‏ (‏מתי ז׳:‏12‏)‏ חשוב לנהוג בסבלנות במי שמנסים להסתגל למדינה חדשה.‏ ייתכן שבהתחלה לא נבין לגמרי את דרך חשיבתם או את תגובותיהם.‏ אך במקום לצפות מהם לאמץ את תרבותנו,‏ מדוע שלא נקבל אותם כפי שהם?‏ אם נלמד על ארץ מולדתם ותרבותם,‏ יהיה לנו קל יותר לתקשר אתם.‏ במסגרת התוכנית הרוחנית המשפחתית שלנו נוכל ללמוד על עמים שאיננו מכירים,‏ אשר אליהם משתייכים מספר חברי קהילה או אנשים המתגוררים בשטחנו.‏ דרך נוספת להתקרב אל אנשים מרקע אחר היא להזמין אותם לארוחה בביתנו.‏ יהוה ”‏פתח בפני הגויים את שער האמונה”‏.‏ אם כן,‏ גם עלינו לפתוח את דלתנו לזרים מקרב ”‏בני אמונתנו”‏ (‏מה״ש י״ד:‏27;‏ גל׳ ו׳:‏10;‏ איוב ל״א:‏32‏)‏.‏ מ16.‏10 א׳:‏15,‏ 16

לאחר שסיפר פאולוס על גברים ונשים בעלי אמונה,‏ הוא הבליט את המופת הגדול מכול – אדוננו ישוע המשיח.‏ בעברים י״ב:‏2 נאמר:‏ ”‏בעד השמחה שהייתה ערוכה לפניו עמד בסבל בהיותו על עמוד הוקעה כשהוא בז לחרפה,‏ וישב לימין כס האלוהים”‏.‏ ואכן,‏ עלינו ’‏לבחון היטב’‏ את האמונה המופתית שגילה ישוע לנוכח הניסיון הקשה מכול.‏ בדומה לישוע,‏ היו משיחיים קדומים,‏ כגון התלמיד אנטיפס,‏ שמתו על מזבח אמונתם מפני שסירבו להפר את תומתם (‏ההת׳ ב׳:‏13‏)‏.‏ הם נועדו לקום לתחייה בשמיים – גמול שעולה על ’‏התחייה הטובה יותר’‏ שלה ציפו אנשי אמונה מימי קדם (‏עב׳ י״א:‏35‏)‏.‏ זמן מה לאחר לידת המלכות בשנת 1914,‏ כל אותם משוחים נאמנים,‏ אשר ישנו את שנת המוות,‏ הוקמו לתחייה בגוף רוחני כדי למלוך לצד ישוע על האנושות (‏ההת׳ כ׳:‏4‏)‏.‏ מ16.‏10 ג׳:‏12

יש הורים שאינם משבחים את ילדיהם מפני שהוריהם מעולם לא שיבחו אותם.‏ עובדים רבים אינם זוכים לשבחים ומתלוננים שאיש אינו מעודד אותם במסגרת עבודתם.‏ דברי עידוד מקפלים בתוכם בדרך כלל שבחים על מעשים טובים.‏ נוכל לעודד אחרים גם על־ידי כך שנציין את מעלותיהם או נאמר ”‏דברי נחמה לַנדכאים”‏ (‏תסל״א ה׳:‏14‏)‏.‏ המשמעות המילולית של המילה היוונית המתורגמת לרוב כ”‏עידוד”‏ היא ”‏בקשה שמישהו יתייצב לצדך”‏.‏ שירות לצד אחינו ואחיותינו יפתח בפנינו הזדמנויות לומר להם דברים מעודדים (‏קהלת ד׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ האם אנו מנצלים את ההזדמנויות המתאימות כדי לומר לאחרים מדוע אנו אוהבים ומעריכים אותם?‏ לפני שנשיב על השאלה,‏ מוטב שנהרהר בפסוק הבא:‏ ”‏דבר בעתו מה טוב!‏”‏ (‏מש׳ ט״ו:‏23‏)‏.‏ מ16.‏11 א׳:‏3–5

אלוהים חזה את התנאים שישררו בקרב משרתיו באמרו:‏ ”‏יחד [‏באחדות]‏ אשימנו כצאן בָּצְרָה [‏במכלא]‏”‏ (‏מיכה ב׳:‏12‏)‏.‏ יתר על כן,‏ בפי הנביא צפניה ניבא יהוה:‏ ”‏אהפוך אל עמים שפה ברורה [‏שפת האמת המקראית]‏,‏ לקרוא כולם בשם יהוה,‏ לעבדו שכם אחד”‏ (‏צפ׳ ג׳:‏9‏)‏.‏ אנו אסירי תודה שנפלה בחלקנו הזכות לעבוד את יהוה באחדות!‏ אין ספק שהעצות שבספרו של אלוהים סייעו למשיחיים בני המאה הראשונה בקורינתוס ובמקומות אחרים לשמור על הטוהר,‏ השלום והאחדות בקהילותיהם (‏קור״א א׳:‏10;‏ אפ׳ ד׳:‏11–13;‏ פט״א ג׳:‏8‏)‏.‏ כיום הידע על אודות מטרותיו הנפלאות של אלוהים מופץ בכל רחבי העולם תודות למאמציהם של חברי הארגון המאוחד המבצע את פעילות ההטפה.‏ מ16.‏11 ב׳:‏16,‏ 18

במאות הראשונות לספירה רבים יכלו לקרוא את המקרא ביוונית או בלטינית.‏ לכן התאפשר להם להשוות בין הכתוב בדבר־אלוהים לבין תורות הכנסייה.‏ לאור מה שקראו בכתבי־הקודש היו שדחו את עיקרי האמונה של הכנסייה הסותרים את המקרא.‏ אולם מי שהשמיעו דעות כאלה בגלוי העמידו את עצמם בסכנה,‏ ואף היו עלולים לשלם על כך בחייהם.‏ לימים חדלו רוב האנשים לדבר בשפות המקרא,‏ והכנסייה התנגדה נחרצות לכל מי שניסה לתרגם את דבר אלוהים לשפות השגורות.‏ כל מי שחלק על מה שלימדה הכנסייה הוענש בחומרה.‏ משרתיו המשוחים הנאמנים של אלוהים היו צריכים להתאסף יחדיו בחשאי,‏ ולעיתים לא התאפשר להם להתאסף כלל.‏ ’‏הכהונה המלכותית’‏ המשוחה לא יכולה הייתה לתפקד בצורה מאורגנת.‏ בבל הגדולה אחזה באנשים אחיזה מוחלטת!‏ מ16.‏11 ד׳:‏8,‏ 10,‏ 11

אין ספק שעלינו להימנע מהחטאים החמורים שביצעו בעברם כמה משיחיים בקורינתוס.‏ אם לא נעשה זאת,‏ לא נוכל לצפות שאלוהים יטה לנו חסד ולומר ש’‏החטא אינו מושל בנו’‏.‏ אולם האם אנו נחושים ’‏לציית מעומק לבנו’‏ גם בכל הנוגע להימנעות מחטאים שאחרים מחשיבים לפחות חמורים?‏ (‏רומ׳ ו׳:‏14,‏ 17‏)‏.‏ תן דעתך לשליח פאולוס.‏ אנו בטוחים שהוא לא ביצע חטאים חמורים כדוגמת אלה המוזכרים בקורינתים א׳.‏ ו׳:‏9–11‏.‏ בכל זאת,‏ הוא הודה בעובדה שהוא עדיין אשם בחטאים מסוימים.‏ הוא כתב:‏ ”‏אני בשר ודם ונמכרתי לחטא.‏ כי אינני מבין את מעשיי,‏ שכן אינני עושה את מה שאני חפץ לעשות,‏ אלא את מה ששנוא עליי”‏ (‏רומ׳ ז׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ דברי פאולוס מעידים על כך שהיו מעשים אחרים שנחשבו בעיניו לחטאים,‏ והוא נאבק גם בהם (‏רומ׳ ז׳:‏21–23‏)‏.‏ חיוני שגם אנו ננהג כך ונתאמץ ’‏לציית מעומק לבנו’‏!‏ מ16.‏12 א׳:‏15,‏ 16

כאשר אתה מתמודד עם מצבים הגורמים לך לאי־נחת,‏ דאגות או חרדות,‏ שפוך את לבך בפני אביך האוהב שבשמיים.‏ לאחר שעשית כל שבידך כדי לפתור בעיה כלשהי,‏ תפילות עזות יועילו לך יותר מאשר דאגות (‏תהל׳ צ״ד:‏18,‏ 19‏)‏.‏ מפיליפים ד׳:‏6,‏ 7 אנו למדים שאם נתפלל ליהוה בהתמדה ומעומק הלב,‏ הוא ישיב לתחנונינו.‏ כיצד?‏ על־ידי כך שהוא יעניק לנו שלווה פנימית שיכולה להסיר משכלנו ומלבנו את הרגשות המעיקים.‏ רבים יעידו מניסיונם האישי שאלוהים עזר להם לשכך את דאגותיהם וחששותיהם ולהתמלא בתחושה עמוקה של שלווה ורוגע הנשגבים מבינת האדם.‏ גם אתה יכול לחוות זאת.‏ ”‏שלום אלוהים”‏ יכול לעזור לך לגבור על כל קושי שיעמוד בדרכך.‏ אתה יכול לסמוך בכל לבך על הבטחתו המנחמת של יהוה:‏ ”‏אל תשתע [‏אל תפחד]‏,‏ כי אני אלוהיך.‏ אימצתיך,‏ אף עזרתיך”‏ (‏יש׳ מ״א:‏10‏)‏.‏ מ16.‏12 ג׳:‏3,‏ 4

משה פנה עורף לאוצרות מצרים ”‏ובחר להתענות עִם עַם אלוהים במקום ליהנות מתענוגות החטא הזמניים”‏ (‏עב׳ י״א:‏25,‏ 26‏)‏.‏ מי ייתן ונוקיר את מתת הבחירה החופשית ונשתמש בה לעשיית רצון אלוהים,‏ כדוגמת משה ונאמנים אחרים מימי קדם.‏ אולי קל יותר כשמישהו אחר מקבל החלטות עבורנו,‏ אך הדבר גוזל מאתנו את אחת הברכות הגדולות ביותר הנובעות ממתת הבחירה החופשית.‏ ברכה זו מתוארת בדברים ל׳:‏19,‏ 20‏.‏ פסוק 19 מציג את הבחירה שהציב אלוהים בפני בני ישראל.‏ בפסוק 20 אנו קוראים שיהוה העניק להם הזדמנות מיוחדת להראות לו מה טמון בלבם.‏ גם אנו יכולים לבחור לעבוד את יהוה.‏ המניע החזק ביותר לממש את מתת הבחירה החופשית שלנו הוא להסב כבוד ליהוה ולהראות לו את עומק אהבתנו כלפיו!‏ מ17.‏01 ב׳:‏10,‏ 11

יהוה מצפה מאתנו להשתמש נכונה ביכולות שהוא העניק לנו.‏ מדוע?‏ מפני שהוא אוהב אותנו ויודע שכאשר אנו משתמשים במתנות הללו,‏ הדבר מסב לנו סיפוק.‏ עם זאת,‏ יהוה מודע למגבלותיהם של בני האדם.‏ איננו מסוגלים למגר בכוחות עצמנו את חוסר השלמות,‏ החטא והמוות;‏ כמו כן,‏ איננו יכולים לשלוט במעשיהם של אחרים מפני שלכולנו יש בחירה חופשית (‏מל״א ח׳:‏46‏)‏.‏ ואין זה משנה כמה ידע או ניסיון נצבור,‏ תמיד נהיה כילדים בהשוואה ליהוה (‏יש׳ נ״ה:‏9‏)‏.‏ עלינו להישען על הדרכתו של יהוה בכל הנסיבות ולבטוח בו שיתמוך בנו ויעשה למעננו את מה שנבצר מאתנו לעשות בכוחות עצמנו.‏ אך יחד עם זאת עלינו לעשות כל שבכוחנו כדי לפתור בעיות ולעזור לאחרים.‏ במילים אחרות,‏ עלינו גם ‏’‏לבטוח ביהוה’‏ וגם ‏’‏לעשות את הטוב’‏;‏ אנו צריכים ‏’‏לרעות אמונה’‏,‏ כלומר לפעול בנאמנות.‏ מ17.‏01 א׳:‏2–4

ברזילי סירב להצעה.‏ מדוע?‏ הוא אמר לדוד שהוא כבר אדם קשיש,‏ והוא אינו רוצה להיות למעמסה למלך.‏ לכן ברזילי המליץ שזכות זו תינתן לכִמְהָם,‏ קרוב לוודאי אחד מבניו (‏שמ״ב י״ט:‏32–38‏)‏.‏ בזכות צניעותו קיבל ברזילי החלטה שקולה.‏ הוא דחה את הצעתו של דוד,‏ אך לא מפני שחש שהוא אינו כשיר לשאת באחריות הכרוכה בכך או מפני שרצה לחיות חיים שלווים בגילו המתקדם.‏ הוא הכיר בכך שנסיבותיו השתנו והשלים עם מגבלותיו.‏ הוא לא רצה ליטול על עצמו אחריות רבה מעבר לגבולות הסביר (‏גל׳ ו׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ אם נתמקד בהשגת מעמד,‏ גדולה או כבוד,‏ הדבר ישמש כקרקע פורייה לחשיבות עצמית,‏ תחרותיות ואכזבה (‏גל׳ ה׳:‏26‏)‏.‏ אולם הצניעות תעזור לכל אחד מאתנו לחשוב כיצד לרתום את מלוא יכולותיו ומאמציו להסבת כבוד לאלוהים ולהושטת עזרה לזולת (‏קור״א י׳:‏31‏)‏.‏ מ17.‏01 ד׳:‏5,‏ 6

יהוה הוא בורא מעורר יראה.‏ כל מה שהוא ברא עומד בסטנדרטים הגבוהים ביותר (‏יר׳ י׳:‏12‏)‏.‏ כפי שניכר בבריאה,‏ ברוב אהבתו הציב יהוה גבולות.‏ הוא חוקק חוקי טבע וחוקי מוסר כדי שהכול יתפקד בצורה הרמונית (‏תהל׳ י״ט:‏8–10‏)‏.‏ מכאן שלכל דבר ביקום יש מקום מוגדר ותפקיד ספציפי במטרת אלוהים.‏ יהוה קובע כיצד בריאתו צריכה לפעול בהרמוניה.‏ לדוגמה,‏ כוח הכבידה מחזיק את האטמוספירה בקרבת פני שטח כדור הארץ,‏ מווסת את הגאות והשפל ומשפיע על הימים והאוקיינוסים,‏ וכן תורם לסדר בטבע החיוני לקיום החיים עלי אדמות.‏ כל הבריאה,‏ לרבות בני האדם,‏ נעה ומתפקדת במסגרת הגבולות הללו.‏ ברור אפוא שהסדר הניכר בבריאה מעיד על כך שלאלוהים יש מטרה עבור כדור הארץ והאנושות.‏ האם נוכל במהלך שירותנו להסב את תשומת לב מאזינינו למי שעומד מאחורי סדר מופתי זה?‏ (‏ההת׳ ד׳:‏11‏)‏.‏ מ17.‏02 א׳:‏4,‏ 5

לאחר ימי משה,‏ יהושע יורשו חוזק על־ידי ”‏שר צבא יהוה”‏ כדי שיוכל להנהיג את עם אלוהים בקרב נגד הכנענים (‏יהו׳ ה׳:‏13–15;‏ ו׳:‏2,‏ 21‏)‏.‏ לימים התמודד המלך חזקיהו עם צבא עצום של חיילים אשורים שאיימו לפלוש לירושלים.‏ בלילה אחד ”‏יצא מלאך יהוה ויך.‏.‏.‏ מאה שמונים וחמישה אלף”‏ (‏מל״ב י״ט:‏35‏)‏.‏ כמובן,‏ המלאכים מושלמים,‏ ואילו הגברים שהם סייעו להם לא היו מושלמים.‏ באחד המקרים לא קידש משה את יהוה (‏במ׳ כ׳:‏12‏)‏.‏ יהושע לא ביקש את הדרכת אלוהים לפני שכרת ברית עם הגבעונים (‏יהו׳ ט׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ במשך זמן מה ”‏גבה לבו”‏ של חזקיהו (‏דה״ב ל״ב:‏25,‏ 26‏)‏.‏ עם זאת,‏ חרף משגיהם של אותם גברים,‏ עם ישראל נדרש להיכנע להנהגתם.‏ יהוה תמך באותם גברים דרך מלאכיו.‏ יהוה אכן הנהיג את עמו.‏ מ17.‏02 ג׳:‏7–9

לכבד מישהו משמעו להקדיש לו תשומת לב מיוחדת ולהוקיר אותו.‏ הגיוני לצפות שאדם הראוי לתשומת לב מיוחדת והוקרה עשה משהו שראוי לכבוד או הוא מכהן במשרה מיוחדת.‏ לכן כדאי שנשאל את עצמנו:‏ את מי עלינו לכבד,‏ ומדוע?‏ אין ספק ש’‏היושב על הכיסא והשה’‏ ראויים לכבוד,‏ כנאמר בספר ההתגלות ה׳:‏13‏.‏ בפרק ד׳ באותו הספר אנו קוראים על אחת הסיבות לכך שיהוה ראוי לכבוד.‏ יצורים נעלים בשמיים נושאים קולם כדי להלל את יהוה,‏ ”‏החי לעולמי עולמים”‏.‏ הם מכריזים:‏ ”‏ראוי אתה,‏ יהוה אלוהינו,‏ לקבל את התפארת והכבוד והגבורה,‏ כי אתה בראת הכול,‏ וברצונך הכול נהיה ונברא”‏ (‏ההת׳ ד׳:‏9–11‏)‏.‏ מ17.‏03 א׳:‏1,‏ 2

רבים מכירים את האמרה:‏ הקשב ללבך.‏ אולם זהו קו פעולה מסוכן,‏ ואפילו מנוגד למקרא.‏ המקרא מלמד שאל לנו להניח ללבנו הלא־מושלם או לרגשותינו להכתיב את החלטותינו.‏ הוא גם מראה אילו תוצאות מרות קצרו מי שהלכו בעקבות לבם.‏ שורש הבעיה הוא שלבם של בני האדם הלא־מושלמים ”‏עקוֹב [‏בוגדני]‏ .‏.‏.‏ מכול ואנוש”‏ (‏יר׳ ג׳:‏17;‏ י״ג:‏10;‏ י״ז:‏9;‏ מל״א י״א:‏9‏)‏.‏ אם כן,‏ מה תהיה אחריתנו אם נלך בעקבות לבנו ונאפשר לרגשות להכתיב את חשיבתנו ומעשינו?‏ לדוגמה,‏ מה עלול לקרות אם נחליט החלטות בזמן שאנו כועסים?‏ אם פעלנו כך בעבר,‏ התשובה ודאי ברורה לנו (‏מש׳ י״ד:‏17;‏ כ״ט:‏22‏)‏.‏ כמו כן,‏ האם ניתן לקבל החלטות נבונות בשעת ייאוש?‏ (‏במ׳ ל״ב:‏6–12;‏ מש׳ כ״ד:‏10‏)‏ אין ספק שאם ניתן לרגשותינו לשלוט בנו בעת קבלת החלטות חשובות,‏ הם עלולים בקלות להוליך אותנו שולל.‏ מ17.‏03 ב׳:‏12,‏ 13

בשל חוסר שלמותנו אנו נוטים לעשות טעויות.‏ אולם אנו אסירי תודה על כך ש’‏לא כחטאינו עושה לנו’‏ יהוה,‏ ושהוא סולח לנו בתנאי שנגלה חרטה וענווה ונפנה אליו באמונה על בסיס קורבן הכופר של ישוע (‏תהל׳ ק״ג:‏10‏)‏.‏ עם זאת,‏ כפי שאמר דוד לשלמה,‏ על מנת שעבודתנו את יהוה תהיה רצויה בעיניו,‏ עלינו ’‏לעבדו בלב שלם’‏ (‏דה״א כ״ח:‏9‏)‏.‏ שירות אלוהים ”‏בלב שלם”‏ כרוך במסירות מלאה ותמידית.‏ המילה ”‏לב”‏ במקרא מתייחסת בדרך כלל לאדם הפנימי – על כל רצונותיו,‏ מחשבותיו,‏ נטיותיו,‏ גישותיו,‏ יכולותיו,‏ מניעיו ומטרותיו.‏ מכאן שאדם המשרת את יהוה בלב שלם אינו עובד אותו רק למראית עין.‏ מה לגבינו?‏ אם על אף חוסר שלמותנו נמשיך להיות מסורים לגמרי לאלוהים ולעבוד אותו ללא צביעות,‏ נראה שאנו משרתים אותו בלב שלם (‏דה״ב י״ט:‏9‏)‏.‏ מ17.‏03 ג׳:‏1,‏ 3

אם הגענו להישג מרשים,‏ האם ייתכן שיהוה ’‏יעזוב אותנו כדי לנסותנו’‏ ולחשוף את מה שבלבנו?‏ לדוגמה,‏ חשוב על אח שעמל רבות כדי להכין הרצאה ולשאת אותה בפני קהל רחב.‏ הוא זוכה לשבחים רבים.‏ כיצד הוא יגיב לשבחים?‏ כאשר משבחים אותנו,‏ מוטב שניישם את דבריו הבאים של ישוע:‏ ”‏אחרי שתעשו את כל המוטל עליכם אמרו,‏ ’‏עבדים אנחנו ותו לא.‏ עשינו את מה שמחובתנו לעשות’‏”‏ (‏לוקס י״ז:‏10‏)‏.‏ נוכל ללמוד ממה שאירע לחזקיהו.‏ גישתו היהירה באה לידי ביטוי בכך שהוא לא העריך את הטוּב שהורעף עליו (‏דה״ב ל״ב:‏24–27,‏ 31‏)‏.‏ הרהורים בכל מה שעושה עבורנו יהוה יעזרו לנו להימנע מגישה השנואה עליו.‏ אנו יכולים להביע במילים את הערכתנו כלפי יהוה,‏ התומך בנאמנות במשרתיו.‏ מ17.‏03 ד׳:‏12–14