נובמבר

לדברי השטן איש לא משרת את יהוה מתוך אהבה בלתי אנוכית (‏איוב ב׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ האם השטן השתנה מאז העלה טענה זו?‏ כלל וכלל לא!‏ לאחר שהושלך מן השמיים,‏ הוא נקרא ”‏מאשימם של אחינו,‏ המאשים אותם לפני אלוהינו יומם ולילה”‏ (‏ההת׳ י״ב:‏10‏)‏.‏ השטן לא שכח את סוגיית הנאמנות.‏ הוא משתוקק לראות אותנו נכנעים לניסיונות ומפסיקים לתמוך בריבונות אלוהים.‏ אם כן,‏ כשאתה נאבק עם קושי כלשהו,‏ ראה בעיני רוחך את התרחיש הבא הסמוי מן העין.‏ השטן ושדיו עומדים בצד אחד,‏ מצביעים על מאבקך וטוענים שתיכנע ללחץ ותוותר.‏ בצד השני עומדים יהוה,‏ בנו המולך,‏ המשוחים שהוקמו לתחייה והמוני מלאכים.‏ הם מעודדים אותך ושמחים לראות שאתה מגלה כוח עמידה ותומך בריבונות יהוה.‏ אתה יכול לראות במילים המצוטטות בפסוק היומי,‏ אשר נכתבו בהשראת הרוח,‏ קריאה המופנית אליך אישית מטעם יהוה.‏ מ16.‏04 ב׳:‏8,‏ 9

אם תצליח ללבן את הבעיה בעזרתם,‏ ”‏קנית לך את אחיך”‏.‏ יש להפנות את הבעיה לזקני־הקהילה רק אם נעשו מאמצים רבים לעזור לחוטא,‏ אך ללא הועיל.‏ נדירים המקרים שבהם נאלצים אחים לנקוט את כל הצעדים המוזכרים במתי י״ח:‏15–17‏.‏ עובדה זו מעודדת מפני שבדרך כלל הבעיה נפתרת לפני שמגיעים למצב שבו יש להרחיק מן הקהילה חוטא חסר חרטה.‏ במקרים רבים מבין החוטא את טעותו ופועל לתיקון המעוות.‏ הצד הנפגע אולי יראה שכבר אין לו סיבה ממשית להאשים את אחיו ויבחר לסלוח לו.‏ בכל מקרה,‏ מדבריו של ישוע עולה שאין לערב את הקהילה במחלוקות בין אחים בטרם עת.‏ הזקנים יתערבו רק אם כבר ננקטו שני הצעדים הראשונים ואם קיימות ראיות מוצקות המספקות תמונה ברורה של המצב.‏ מ16.‏05 א׳:‏15,‏ 16

עלינו לשמור על ניטרליות כדי להיות נתינים נאמנים של מלכות אלוהים.‏ אחרת,‏ כיצד נוכל לבשר במצפון נקי את הבשורה הטובה לפיה מלכות אלוהים היא הפתרון היחיד לבעיות האדם?‏ בנוסף,‏ בניגוד לדתות הכזב המפלגות את מאמיניהן בשל מעורבותן בפוליטיקה,‏ עובדי האל האמיתיים שומרים על אחדות אגודת האחים הבינלאומית שלהם תודות לעמדתם הניטרלית (‏פט״א ב׳:‏17‏)‏.‏ ככל שעולמו של השטן מתקרב לקצו,‏ אנו יכולים לצפות שיהיה קשה יותר לשמור על ניטרליות.‏ הואיל והעולם מלא באנשים ”‏חסרי נכונות להתרצות”‏ ו”‏עקשנים”‏,‏ הוא רק ילך וייעשה מפולג ומקוטב יותר (‏טימ״ב ג׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ בכמה מדינות התרחשו שינויים מהירים באווירה הפוליטית,‏ ובעקבות זאת חלק מאחינו כבר התמודדו עם קשיים לא־צפויים בשל עמדתם הניטרלית.‏ האם אתה מבין מדוע עלינו לחזק כעת את נחישותנו לשמור על ניטרליות?‏ אם נמתין עד שנעמוד בפני מצב קשה,‏ אנו עלולים להתפשר ולהפר את עמדתנו הניטרלית.‏ מ16.‏04 ד׳:‏3,‏ 4

יש הסבורים שאין זה משנה מה אנו בוחרים לעשות.‏ אך כדי לקבל החלטות לשביעות רצון יהוה,‏ עלינו להביא בחשבון את החוקים והעקרונות המצויים בדברו הכתוב וליישמם.‏ לדוגמה,‏ כדי להיות רצויים בעיני אלוהים,‏ עלינו לפעול בהתאם לחוק שהוא קבע באשר לדם (‏בר׳ ט׳:‏4;‏ מה״ש ט״ו:‏28,‏ 29‏)‏.‏ תפילות יסייעו לנו להחליט החלטות העולות בקנה אחד עם העקרונות והחוקים שבמקרא.‏ החלטות אישיות כבדות משקל יכולות להשפיע משמעותית על בריאותנו הרוחנית.‏ כל החלטה שאנו מקבלים עשויה להשפיע על יחסינו עם יהוה – לטוב או לרע.‏ החלטה טובה תהדק את יחסינו עם אלוהים,‏ ואילו החלטה שגויה תפגע בהם.‏ מלבד זאת,‏ החלטה לא־נבונה עלולה לפגוע רוחנית באחרים.‏ היא עלולה להפריע להם,‏ ואף להכשיל אותם,‏ או להפר את אחדות הקהילה.‏ אין ספק שיש חשיבות להחלטותינו האישיות (‏רומ׳ י״ד:‏19‏)‏.‏ מ16.‏05 ג׳:‏4,‏ 5

יהוה מוקיר את מאמצינו ’‏לנצל את זמננו בצורה הטובה ביותר’‏ כדי לקרוא במקרא ולערוך לימוד אישי דרך קבע (‏אפ׳ ה׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ יש להודות שלא תמיד מתאפשר לנו להקדיש תשומת לב שווה לכל המזון הרוחני העומד לרשותנו.‏ אולם עלינו להישמר מפני סכנה סמויה.‏ באיזו סכנה מדובר?‏ קיימת הסכנה שנחמיץ את היתרונות הטמונים באמצעים רוחניים מסוימים מפני שאנו סבורים שהם אינם רלוונטיים לנו.‏ לדוגמה,‏ מה אם אנו חושבים שחלק מסוים במקרא אינו נוגע למצבנו?‏ או מה אם איננו חלק מקהל היעד העיקרי של פרסום מסוים?‏ האם אנו קוראים חומר זה ברפרוף,‏ או אפילו לא קוראים אותו כלל?‏ אם אנו נוהגים כך,‏ אנו אולי מחמיצים מידע שעשוי להועיל לנו.‏ על כולנו לזכור שכל האמצעים הרוחניים שאנו מקבלים נובעים מאלוהים.‏ מ16.‏05 ה׳:‏5,‏ 6

יהוה משתמש בקהילה המשיחית ובמשגיחיה כדי לעצב כל אחד מאתנו באופן אישי.‏ לדוגמה,‏ אם זקני־הקהילה יבחינו שיש לנו בעיות רוחניות,‏ הם ינסו לעזור לנו – אך הם לא יסתמכו על חוכמת אדם.‏ הם יפנו בענווה לאלוהים ויבקשו ממנו חוכמה ותבונה.‏ הם יפעלו בהתאם לתפילותיהם על־ידי כך שיערכו מחקר בדבר־אלוהים ובפרסומינו המשיחיים כדי למצוא מידע הנוגע למצבנו.‏ הדבר יאפשר להם להושיט לנו את העזרה המתאימה לצרכינו.‏ כשאנו מבינים כיצד מעצב אותנו אלוהים,‏ הדבר תורם ליחסינו עם אחינו לאמונה ומסייע לנו לטפח גישה נכונה כלפי האנשים שבשטחנו,‏ לרבות תלמידי המקרא שלנו.‏ אלוהים אינו מכריח אנשים לערוך שינויים בחייהם,‏ אלא הוא חושף בפניהם את עקרונות הצדקה שלו על מנת שיוכלו לבחור לטהר את חייהם או לערוך שינויים אחרים.‏ מ16.‏06 א׳:‏13,‏ 14

השליח יוחנן הזהיר שאם מישהו אוהב את הדברים שבעולם – ”‏תאוַות בשרים,‏ תאוַות העיניים והתפארות בנכסים חומריים”‏ – ”‏אין בו אהבה לאב”‏ (‏יוח״א ב׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ משמע הדבר שעלינו כל הזמן לבחון את לבנו כדי לראות אם אנו נמשכים לעולם – לבידור שלו,‏ לחברת האנשים שבו ולסגנונות הלבוש והמראה המקובלים בו.‏ אהבה לעולם עלולה גם לגרום לנו לחתור להשיג ”‏גדולות”‏ באמצעות השכלה גבוהה או בדרכים אחרות.‏ אנו עומדים על סף הארץ המובטחת.‏ לכן עד כמה חשוב שנזכור היטב את מילותיו העוצמתיות של משה בדברים ו׳:‏4‏!‏ אם אנו מבינים בבירור שיהוה אלוהינו הוא ”‏יהוה אחד”‏ ומאמינים בכך בכל לבנו,‏ נעשה כל שביכולתנו כדי להיות מסורים לו לבדו ולשרתו כרצוי בעיניו (‏עב׳ י״ב:‏28,‏ 29‏)‏.‏ מ16.‏06 ג׳:‏14

יש אומרים שצורכי האדם מעטים,‏ אך רצונותיו אינסופיים.‏ נראה שרבים אינם מבינים את ההבדל בין צרכים לרצונות.‏ מהו ההבדל?‏ ”‏צורך”‏ הוא משהו שאתה חייב להשיג מפני שהוא נחוץ לקיומך.‏ מזון,‏ בגדים וקורת גג הם צרכים לגיטימיים.‏ ”‏רצון”‏ הוא דבר שאתה חפץ בו,‏ אך הוא אינו הכרחי לחייך היומיומיים.‏ אנשים המתגוררים במקומות שונים רוצים דברים שונים לחלוטין.‏ במדינות מתפתחות רבים רוצים להרוויח מספיק כדי לקנות טלפון סלולארי,‏ אופנוע או חלקת אדמה קטנה.‏ במדינות עשירות יותר רבים רוצים לקנות בגדים יקרים,‏ בית גדול יותר או מכונית יוקרתית יותר.‏ בכל מקרה,‏ כאן טמונה הסכנה האמיתית – ליפול במלכודת החומרנות ולרצות לצבור יותר ויותר דברים,‏ בין שהם נחוצים לנו ובין שלא,‏ ובין שאנו יכולים להרשות אותם לעצמנו ובין שלא (‏עב׳ י״ג:‏5‏)‏.‏ מ16.‏07 א׳:‏1–3

רבים כה טרודים בענייני היומיום של החיים שהם אינם ”‏משוועים לדברים רוחניים”‏ (‏מתי ה׳:‏3‏)‏.‏ הם שקועים ברדיפה אחר הדברים החומריים שבעולם המגבירים את ’‏תאוַות הבשרים ותאוַות העיניים’‏ (‏יוח״א ב׳:‏16‏)‏.‏ אנו דוחים את השפעת רוח העולם ומאפשרים לרוח אלוהים להשפיע על חיינו.‏ באמצעות רוח זו יהוה מקנה לנו הבנה ברורה באשר לאירועים הצפונים בחיק העתיד (‏קור״א ב׳:‏12‏)‏.‏ אך אנו מבינים שלא נדרשים דברים יוצאי דופן כדי לגרום לאדם להירדם רוחנית – גם העניינים השגרתיים של החיים יפילו עלינו תרדמה אם נניח להם לדחוק הצידה את פעילותנו הרוחנית (‏לוקס כ״א:‏34,‏ 35‏)‏.‏ אחרים אולי ילעגו לנו על כך שאנו עומדים על המשמר,‏ אך אל לנו לתת לכך להחליש את תחושת הדחיפות שלנו (‏פט״ב ג׳:‏3–7‏)‏.‏ תחת זאת,‏ עלינו להתרועע דרך קבע עם אחינו לאמונה באסיפות הקהילה,‏ היכן ששורה רוח אלוהים.‏ מ16.‏07 ב׳:‏13,‏ 14

רבים מתפללים מפני שזה משפר את הרגשתם,‏ אך הם אינם מאמינים שאלוהים באמת שומע את תפילותיהם.‏ הם צריכים להבין שיהוה הוא ’‏שומע התפילות’‏.‏ ישוע אמר לתלמידיו:‏ ”‏אם תבקשו דבר בשמי,‏ אעשה זאת”‏ (‏יוח׳ י״ד:‏14‏)‏.‏ כמובן,‏ באמרו זאת התכוון ישוע לכל דבר העולה בקנה אחד עם רצון יהוה.‏ יוחנן כתב:‏ ”‏זהו הביטחון שיש לנו בו – שאם נבקש דבר כרצונו,‏ ישמע אותנו”‏ (‏יוח״א ה׳:‏14‏)‏.‏ כמה נפלא ללמד אחרים שהתפילה היא הרבה מעבר למשענת פסיכולוגית;‏ היא אמצעי שדרכו ניתן לקרוב אל ”‏כס החסד”‏ של יהוה (‏עב׳ ד׳:‏16‏)‏.‏ אם נלמד אנשים להתפלל בצורה הנכונה,‏ אל הישות הנכונה ועל הדברים הנכונים,‏ נוכל לעזור להם לקרוב ליהוה ולמצוא נחמה בזמנים קשים (‏תהל׳ ד׳:‏2;‏ קמ״ה:‏18‏)‏.‏ מ16.‏07 ד׳:‏11,‏ 12

המילים הללו מבטאות היטב את רחשי לבם של כל עדיו הנאמנים של יהוה.‏ אך מה אם מחלה או גיל מתקדם מגבילים את השתתפותך בשירות?‏ זכור תמיד שכאשר אתה מבשר למטפלים ולאחרים,‏ שירותך המקודש מסב כבוד לאלוהינו האדיר.‏ אם אתה נמצא במאסר בשל אמונתך,‏ אתה ודאי מדבר על האמת ככל שהנסיבות מאפשרות לך,‏ והדבר משמח את לבו של יהוה (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ כמו כן,‏ אם אתה חי בבית מפולג מבחינה דתית ודבק בשגרתך הרוחנית,‏ אתה משביע את רצון יהוה (‏פט״א ג׳:‏1–4‏)‏.‏ גם בנסיבות קשות אתה יכול להלל את יהוה ולהתקדם מבחינה רוחנית.‏ יהוה יברך אותך אם תחלוק את האמת היקרה של אלוהים עם מי שזקוקים לתקווה.‏ מ16.‏08 ג׳:‏19,‏ 20

הנחיה זו אינה הופכת את האישה לנחותה מבעלה.‏ היא למעשה מאפשרת לה למלא את התפקיד שהועיד לה אלוהים כאשר אמר:‏ ”‏לא טוב היות האדם לבדו.‏ אעשה לו עזר כנגדו”‏ (‏בר׳ ב׳:‏18‏)‏.‏ כפי שהמשיח,‏ ”‏ראש הקהילה”‏,‏ מגלה אהבה,‏ כך הבעל המשיחי צריך להפעיל את ראשותו באהבה.‏ כשהוא עושה כן,‏ אשתו חשה בטוחה ומפיקה סיפוק מכך שהיא מכבדת אותו,‏ תומכת בו ונכנעת לראשותו.‏ כדי לחקות את דוגמתו של ישוע על תלמידיו לאהוב זה את זה כפי שהוא אהב אותם (‏יוח׳ י״ג:‏34,‏ 35;‏ ט״ו:‏12,‏ 13;‏ אפ׳ ה׳:‏25‏)‏.‏ האהבה בין בני הזוג המשיחיים צריכה להיות כה חזקה שבמקרה הצורך הם יהיו מוכנים למות איש למען רעהו.‏ מ16.‏08 ב׳:‏3,‏ 4

דבריך המעודדים יכולים להשפיע עמוקות על אחרים.‏ אתה יכול לסייע להם לעשות יותר בשירות יהוה.‏ לעולם אל תמעיט בהשפעה שיכולה להיות לתשובותיך המעודדות באסיפות.‏ תודות לעזרת יהוה התחזקו ידי נחמיה ושותפיו לקראת המלאכה שנכונה להם.‏ כתוצאה מכך הם השלימו את חומות ירושלים ב־52 יום בלבד!‏ (‏נחמ׳ ב׳:‏18;‏ ו׳:‏15,‏ 16‏)‏ נחמיה לא רק השגיח על בניית חומות ירושלים,‏ אלא גם השתתף בבנייתן (‏נחמ׳ ה׳:‏16‏)‏.‏ באופן דומה,‏ זקני־קהילה רבים נוהגים באהבה ומחקים את דוגמתו של נחמיה בכך שהם מסייעים בבניית מבנים תיאוקרטיים או נוטלים חלק בניקיון ובתחזוקה של אולם המלכות.‏ הם גם מבשרים עם האחים שלבם מלא דאגה ועורכים אצלם ביקורי רעייה כדי לחזק את ידיהם הרפות (‏יש׳ ל״ה:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מ16.‏09 א׳:‏15,‏ 16

משרתי אלוהים עושים כל מאמץ ליישם את ההנחיה הבאה שבמקרא:‏ ”‏המיתו את איברי גופכם אשר על הארץ באשר לזנות,‏ לטומאה,‏ לתיאבון מיני”‏ (‏קול׳ ג׳:‏2,‏ 5‏)‏.‏ איננו רוצים להקשות על אחינו ליישם הנחיה זו.‏ אחים ואחיות שנטשו סגנון חיים לא־מוסרי אולי עדיין נאבקים בנטיות החטא (‏קור״א ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אין ספק שאיננו רוצים להקשות עליהם במאבקם.‏ כשאנו נמצאים בחברת אחינו ואחיותינו הרוחניים,‏ סגנון לבושנו צריך לתרום לטוהר המוסרי של הקהילה כדי שהיא תהיה מקום מפלט מטומאת העולם.‏ יש לנו החירות לבחור כיצד להתלבש.‏ אך על כולנו מוטלת האחריות להתלבש בצורה שתקל על אחרים להישמר טהורים בעיני אלוהים במחשבותיהם,‏ בדבריהם ובמעשיהם (‏פט״א א׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ מ16.‏09 ג׳:‏9,‏ 10

‏”‏אנחנו מאמינים ביהוה,‏ אבל זה לא בהכרח אומר שהילדים שלנו יאמינו בו”‏,‏ אמר זוג נשוי מצרפת.‏ הם הוסיפו:‏ ”‏אמונה היא לא משהו שמקבלים בירושה.‏ ילדינו רוכשים אותה בהדרגה”‏.‏ אח אוסטרלי כתב:‏ ”‏האתגר הגדול ביותר שיהיה לך בחיים הוא לעזור לילדך לבנות אמונה.‏ .‏.‏.‏ לפעמים אתה חושב שנתת לילדך תשובה משביעת רצון,‏ אבל מאוחר יותר הוא שואל שוב את אותה שאלה!‏ התשובות שמספקות את סקרנותו של ילדך היום לאו דווקא יניחו את דעתו מחר.‏ אולי תצטרך לדון בנושאים מסוימים בקביעות”‏.‏ אם אתם הורים,‏ האם אתם מרגישים לפעמים שאינכם מסוגלים לעמוד באחריות ללמד ולעצב את ילדיכם כדי שיהפכו לאנשי אמונה?‏ אמת,‏ איש מאתנו אינו יכול להישען על חוכמתו במילוי משימה זו (‏יר׳ י׳:‏23‏)‏.‏ אך נוכל להצליח אם נישא עינינו להדרכת אלוהים.‏ מ16.‏09 ה׳:‏1,‏ 2

בפני המהגרים ניצב האתגר להסתגל לתרבות של המדינה החדשה.‏ רות הציבה בכך מופת.‏ ראשית,‏ היא גילתה כבוד כלפי מנהגי ארצה החדשה כאשר ביקשה אישור ללקט בשדות (‏רות ב׳:‏7‏)‏.‏ היא לא התייחסה לזכות זו כדבר מובן מאליו ולא חשבה שמחובתם של אחרים לעזור לה.‏ שנית,‏ היא לא היססה להביע הכרת תודה על טוב הלב שגילו כלפיה (‏רות ב׳:‏13‏)‏.‏ אם המהגרים יגלו גישה טובה כזו,‏ יגברו הסיכויים שהם יזכו לכבוד מצד התושבים המקומיים ומצד אחיהם לאמונה.‏ אנו שמחים שברוב חסדו מאפשר יהוה לאנשים מכל הרקעים לשמוע את הבשורה הטובה.‏ ייתכן שבארץ מולדתם לא עלה בידם ללמוד את המקרא או להתרועע בחופשיות עם משרתי יהוה.‏ אך כעת כשיש להם ההזדמנות להתרועע אתנו,‏ עלינו לעזור להם כדי שלא ירגישו כזרים בקרבנו.‏ מ16.‏10 א׳:‏17–19

מיליוני משרתי אלוהים בני זמננו מחקים את דוגמתו של ישוע על־ידי כך שהם מתמקדים בתקוותם ואינם מאפשרים לניסיונות להחליש את אמונתם.‏ תן דעתך לדוגמתו של רודולף גרייכן,‏ אשר נולד בגרמניה בשנת 1925.‏ הוא נזכר שעל קירות ביתו היו תלויות תמונות המתארות מאורעות מן המקרא.‏ ”‏באחת התמונות”‏,‏ הוא כתב,‏ ”‏היו הזאב והכבש,‏ הגדי והנמר,‏ העגל והאריה – כולם חיים בשלום,‏ ונער צעיר מוביל אותם.‏ .‏.‏.‏ תמונות אלה הותירו בי רושם עמוק”‏ (‏יש׳ י״א:‏6–9‏)‏.‏ חרף שנים רבות של רדיפות אכזריות,‏ תחילה מצד הגסטאפו הנאצי ובהמשך מצד השטאזי (‏המשטרה הקומוניסטית בגרמניה המזרחית)‏,‏ רודולף מעולם לא חדל להאמין שכדור הארץ יהפוך לגן עדן.‏ רודולף חווה ניסיונות קשים נוספים.‏ אמו היקרה מתה ממחלת הטיפוס במחנה הריכוז רַוֶנְסבּריק;‏ הוא גם גילה שאביו נחלש באמונה והתכחש להיותו עד־יהוה.‏ מ16.‏10 ג׳:‏12–14

משרתי יהוה מוקירים את ספרו הקדוש של אלוהים,‏ המקרא.‏ בשל חוסר שלמותנו כולנו מקבלים לעיתים עצות מקראיות.‏ כיצד אנו מגיבים להן?‏ תן דעתך לאֶבְהוֹדְיָה וסִינְטִיכִי,‏ משיחיות מן המאה הראשונה לספירה.‏ התעוררה מחלוקת קשה בין אותן נשים משוחות.‏ הסכסוך בין אבהודיה וסינטיכי עלול היה להפר את שלום הקהילה כולה.‏ המקרא אינו מספר לנו מה אירע בהמשך,‏ אך ייתכן שאותן אחיות נענו לעצתו האוהבת של השליח פאולוס (‏פיל׳ ד׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ מצבים דומים לעיתים מולידים קשיים בקהילות משרתי יהוה בימינו.‏ אולם ניתן לפתור בעיות כאלה או אף להימנע מהן אם מיישמים את העצות שבדבר־אלוהים,‏ המקרא.‏ ואם אנו מוקירים את ספרו של יהוה,‏ נחיה את חיינו לאור ההדרכות המצויות בו (‏תהל׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ מ16.‏11 ג׳:‏1–3

כולנו זקוקים לעידוד,‏ במיוחד בתקופת הילדות.‏ ”‏ילדים.‏.‏.‏ זקוקים לעידוד כפי שצמחים זקוקים למים”‏,‏ מסביר טימותי אוונס,‏ איש חינוך.‏ ”‏עידוד מחזק את הערך העצמי של הילד וגורם לו לחוש נאהב”‏.‏ אולם אנו חיים בזמנים קשים.‏ אנשים נוהגים באנוכיות,‏ ומעטים מגלים חיבה טבעית ומעודדים את זולתם (‏טימ״ב ג׳:‏1–5‏)‏.‏ השטן מעוניין לרפות את ידינו מפני שהוא יודע שרפיון ידיים יכול להחליש אותנו מבחינה רוחנית ומבחינות אחרות.‏ השטן השתמש באסונות ובהאשמות במאמציו לרפות את ידיו של איוב הצדיק,‏ אך מזימתו האכזרית נחלה כישלון (‏איוב ב׳:‏3;‏ כ״ב:‏3;‏ כ״ז:‏5‏)‏.‏ נוכל להיאבק בפועלי השטן אם נעודד את בני משפחתנו וחברי קהילתנו.‏ כך נהפוך את ביתנו ואת אולם המלכות למקומות שבהם נחוש מאושרים ובטוחים.‏ מ16.‏11 א׳:‏4,‏ 6

בראשית המאה ה־16 החלו כמה גברים אמיצים לתרגם את דבר־אלוהים לשפות השגורות.‏ כאשר המקרא נהיה זמין לכול,‏ אנשים קראו בו.‏ בעקבות זאת הם שאלו:‏ ’‏היכן מוזכרים בדבר־אלוהים כור המצרף,‏ מיסות בתשלום עבור המתים,‏ וכן האפיפיורים והבישופים?‏’‏ מבחינת הכנסייה הייתה זו שערורייה.‏ איך מעז הציבור לפקפק במנהיגי הכנסייה!‏ הכנסייה השיבה מלחמה.‏ גברים ונשים הואשמו בכפירה מפני שדחו את תורות הכנסייה.‏ הכנסייה גזרה עונשי מוות,‏ והרשויות הוציאו אותם לפועל.‏ המטרה הייתה להניא אנשים מלקרוא את המקרא ומלהטיל ספק בכנסייה.‏ באופן כללי,‏ מזימתם הוכתרה בהצלחה.‏ אולם היו כמה אנשים אמיצי לב שסירבו להיכנע לבבל הגדולה.‏ הם הספיקו לטעום את טעמו של דבר־אלוהים ורצו לדעת עוד!‏ מ16.‏11 ד׳:‏13

יושר הוא אחד מיסודות המשיחיות (‏אפ׳ ד׳:‏25‏)‏.‏ השטן הוא ”‏אבי השקר”‏.‏ חנניה ואשתו איבדו את חייהם מפני ששיקרו.‏ איננו רוצים ללכת בעקבותיהם – אנו נמנעים מלשקר (‏יוח׳ ח׳:‏44;‏ מה״ש ה׳:‏1–11‏)‏.‏ אך האם בזאת מסתכם יושרנו?‏ למעשה,‏ יושרנו צריך לשקף את הערכתנו העמוקה כלפי חסד אלוהים.‏ לשקר משמעו לומר דבר שאינו נכון.‏ אולם יהוה חפץ שמשרתיו לא רק יימנעו מאמירת שקרים גמורים.‏ הוא ציווה על בני ישראל:‏ ”‏קדושים תהיו,‏ כי קדוש אני,‏ יהוה אלוהיכם”‏.‏ בהמשך הוא ציין מספר דרכים לעשות כן.‏ אלוהים אמר בין היתר:‏ ”‏לא תגנובו ולא תכחשו [‏תרמו‏]‏ ולא תשקרו איש בעמיתו”‏ (‏וי׳ י״ט:‏2,‏ 11‏)‏.‏ למרבה הצער,‏ אדם המקפיד שלא לומר שקרים גמורים עדיין עלול לרמות אחרים,‏ או לנהוג עמם בחוסר יושר.‏ מ16.‏12 א׳:‏17,‏ 18

אנו מוצאים במקרא את דבריו המנחמים של ישוע.‏ המילים שאמר וההדרכה שסיפק היו מקור רענון עבור מאזיניו.‏ המוני אנשים נמשכו אליו מכיוון שהוא הרגיע את לבם המיוסר,‏ חיזק את ידי החלשים וניחם את הנדכאים (‏מתי י״א:‏28–30‏)‏.‏ ברוב אהבתו הוא התחשב בצרכים הרוחניים,‏ הרגשיים והגופניים של הזולת (‏מר׳ ו׳:‏30–32‏)‏.‏ הבטחתו של ישוע לספק תמיכה תקפה גם בימינו.‏ ישוע יכול לתמוך בך כפי שתמך בשליחים שהלכו אחריו.‏ אינך צריך להימצא בחברת ישוע כדי ליהנות מתמיכתו.‏ בתור מלך שמימי ממשיך ישוע לנהוג בנו באמפתיה וברחמים.‏ לכן כשאתה נתקף דאגות הוא יכול ’‏לבוא לעזרתך’‏ ולספק לך ”‏עזרה בעתה”‏.‏ כן,‏ דבריו של ישוע יכולים לסייע לך להתמודד עם מצוקות ולמלא את לבך בתקווה ואומץ (‏עב׳ ב׳:‏17,‏ 18;‏ ד׳:‏16‏)‏.‏ מ16.‏12 ג׳:‏4,‏ 6

נוח חי בעולם רווי אלימות ואי־מוסריות (‏בר׳ ו׳:‏4,‏ 9–12‏)‏.‏ אף שנוח הכריז בנאמנות את משפטי יהוה,‏ הוא לא יכול היה להכריח את הרשעים שסבבו אותו להיענות למסר,‏ והוא גם לא יכול היה להקדים את מועד המבול.‏ נוח היה חייב לבטוח ביהוה ולהאמין שהוא יקיים את הבטחתו לשים קץ לרשע ויעשה זאת בדיוק במועד המתאים (‏בר׳ ו׳:‏17‏)‏.‏ גם אנו חיים בעולם רווי רשעה ויודעים שיהוה הבטיח להשמידו (‏יוח״א ב׳:‏17‏)‏.‏ בינתיים איננו יכולים לאלץ אחרים להיענות ל’‏בשורה הטובה על המלכות’‏.‏ בנוסף,‏ איננו יכולים לעשות דבר כדי לזרז את פרוץ ’‏הצרה הגדולה’‏ (‏מתי כ״ד:‏14,‏ 21‏)‏.‏ בדומה לנוח אנו זקוקים לאמונה חזקה;‏ עלינו להיות בטוחים שאלוהים יתערב בקרוב (‏תהל׳ ל״ז:‏10,‏ 11‏)‏.‏ אנו משוכנעים שיהוה לא ירשה לעולם המרושע הזה להתקיים אפילו יום אחד מעבר לנחוץ על־פי מטרתו (‏חב׳ ב׳:‏3‏)‏.‏ מ17.‏01 א׳:‏5–7

רבים כיום מנצלים לרעה את החירות לקבל החלטות ואפילו משתמשים בה כדי להזיק לאחרים.‏ כפי שנובא במקרא,‏ האנשים ”‏באחרית הימים”‏ הם ”‏כפויי טובה”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ אל לנו לעולם לנצל לרעה את המתנה היקרה שקיבלנו מיהוה או להתייחס אליה כאל דבר מובן מאליו.‏ אם כן,‏ מה נוכל לעשות כדי שלא ננצל לרעה את מתת הבחירה החופשית?‏ לכולנו יש חופש בחירה באשר להתרועעות חברתית,‏ סגנון לבוש והופעה חיצונית ובידור.‏ אולם חירותנו עלולה לשמש ”‏ככסות לעשיית הרע”‏ אם נבחר להשתעבד לתאוות הבשר שלנו או נאמץ את האופנות והטרנדים המבישים הרווחים בעולם (‏פט״א ב׳:‏16‏)‏.‏ במקום להשתמש בחירותנו ”‏כדי לרדוף אחר תאוות הבשר”‏,‏ אנו נחושים לקבל החלטות שיסייעו לנו ’‏לעשות את הכול למען כבוד אלוהים’‏ (‏גל׳ ה׳:‏13;‏ קור״א י׳:‏31‏)‏.‏ מ17.‏01 ב׳:‏12–14

דוגמתו של נחמיה ממחישה כיצד הצניעות יכולה למנוע מאתנו להישען על עצמנו לנוכח שינוי בתפקיד או קבלת אחריות נוספת.‏ אם זקן־קהילה יישען על ניסיונו האישי,‏ הוא עלול לטפל בעניינים קהילתיים מבלי להתפלל תחילה ליהוה.‏ אחרים אולי יקבלו החלטות ורק לאחר מכן יבקשו מיהוה שיברך אותן.‏ האם גישה זו מעידה על צניעות?‏ אדם צנוע תמיד מודע למעמדו לפני אלוהים ולמקומו בארגון אלוהים.‏ ללא תלות ביכולותינו,‏ עלינו להיזהר שלא להישען על עצמנו,‏ בייחוד כשאנו מתמודדים עם בעיות או מצבים מוכרים (‏מש׳ ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ כבני ביתו של אלוהים אנו לומדים לחשוב במונחים של מילוי תפקידים במשפחה או בקהילה,‏ ולא במונחים של חתירה לעמדה בכירה או טיפוס בסולם הדרגות (‏טימ״א ג׳:‏15‏)‏.‏ מ17.‏01 ד׳:‏7,‏ 8

מטרתו המקורית של יהוה הייתה שבני האדם יחיו לנצח כאן עלי אדמות (‏בר׳ א׳:‏28;‏ תהל׳ ל״ז:‏29‏)‏.‏ ברוב נדיבותו הוא העניק לאדם וחוה מגוון מתנות יקרות שאפשרו להם ליהנות מהחיים (‏יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ יהוה חנן אותם בבחירה חופשית,‏ ביכולת לחשוב בהיגיון וביכולת לאהוב וליהנות מיחסי ידידות.‏ הבורא דיבר עם אדם והדריך אותו כיצד לגלות צייתנות.‏ כמו כן,‏ אדם למד כיצד לדאוג לצרכיו,‏ לבעלי החיים ולאדמה (‏בר׳ ב׳:‏15–17,‏ 19,‏ 20‏)‏.‏ יהוה גם העניק לאדם וחוה את חוש הטעם,‏ חוש המישוש,‏ חוש הראייה,‏ חוש השמיעה וחוש הריח.‏ כתוצאה מכך,‏ הם יכלו ליהנות עד תום מהיופי והשפע שבמעונם הגן עדני.‏ אדם וחוה יכלו ליהנות לנצח מעבודה מספקת ומתחושת הגשמה,‏ והיו להם אינסוף הזדמנויות לגלות דברים חדשים.‏ יהוה ברא את אדם וחוה עם היכולת להביא לעולם ילדים מושלמים.‏ הארץ,‏ על כל משאביה,‏ נועדה להיות מקום משכנם התמידי.‏ מ17.‏02 א׳:‏6,‏ 7

איזו השפעה הייתה לדבר־אלוהים על אותם גברים שהנהיגו את העם?‏ חשוב על דוגמתו של המלך יאשיהו.‏ לאחר שנמצא מסמך של תורת משה,‏ הסופר של יאשיהו החל להקריא לו את תוכנו.‏ הדרכת דבר־אלוהים הניעה את יאשיהו לצאת למבצע נמרץ לביעור עבודת האלילים ולערוך חגיגת פסח שלא הייתה כדוגמתה (‏מל״ב כ״ב:‏11;‏ כ״ג:‏1–23‏)‏.‏ מאחר שיאשיהו ומנהיגים נאמנים אחרים הודרכו על־ידי דבר־אלוהים,‏ הם היו מוכנים לשנות ולתקן את ההנחיות שהם נתנו לעם אלוהים.‏ השינויים הללו סייעו לעמו הקדום של אלוהים לנהוג בהתאם לרצונו.‏ אולם לא כל המלכים ששלטו בעם אלוהים הקדום פעלו על־פי הנחיותיו של אלוהים.‏ במספר מקרים יהוה הטיל מוסר על אותם מנהיגים או הסיר אותם מתפקידם (‏שמ״א י״ג:‏13,‏ 14‏)‏.‏ במועד הנכון בעיניו מינה יהוה מישהו שיהיה נעלה על כל אדם שבו השתמש עד אז.‏ מ17.‏02 ג׳:‏11,‏ 12,‏ 14

בני האדם נבראו ”‏בצלם אלוהים”‏ (‏בר׳ א׳:‏27‏)‏.‏ מכאן שרובם משקפים את תכונותיו במידה זו או אחרת.‏ בני האדם ניחנו ביכולת לגלות אהבה,‏ טוב לב וחמלה איש כלפי רעהו.‏ מאחר שהם נבראו עם מצפון,‏ יש לרובם חוש מולד שמורה להם מה טוב ומה רע,‏ ישר או לא־ישר והולם או לא־הולם,‏ אף שלעיתים חוש זה מסולף או אינו מדויק (‏רומ׳ ב׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ אנשים בדרך כלל נמשכים ליופי וניקיון ומעוניינים לחיות בשלום עם הזולת.‏ בין שהם מודעים לכך ובין שלא,‏ הם משקפים במידה מסוימת את כבוד יהוה,‏ ומסיבה זו הם ראויים לכבוד.‏ אולם יש לגלות איזון כשמחליטים איזה סוג של כבוד עלינו להעניק לבני אדם ובאיזו מידה.‏ מ17.‏03 א׳:‏5,‏ 6

בשונה מאנשים רבים,‏ אלוהים אינו מחליט איזה קו פעולה לנקוט מתוך זעם רגעי.‏ עם זאת,‏ לאחר שהבחין יהוה בשינוי בגישתם ובחרטתם של תושבי נינווה,‏ הוא שינה את החלטתו.‏ כך הוא נהג בסבירות,‏ בענווה ובחמלה.‏ בדומה לכך,‏ לפעמים מתעוררים מצבים שבהם מוטב לשקול מחדש החלטה שכבר קיבלנו.‏ הדבר נכון כאשר הנסיבות משתנות.‏ יהוה לעיתים שינה את החלטתו לנוכח שינוי בנסיבות (‏מל״א כ״א:‏20,‏ 21,‏ 27–29;‏ מל״ב כ׳:‏1–5‏)‏.‏ מידע חדש יכול לשמש סיבה טובה לשינוי החלטה.‏ דוד המלך קיבל מידע כוזב על מפיבושת,‏ נכדו של שאול.‏ בהמשך כאשר הגיע לידיעתו של דוד מידע מדויק,‏ הוא תיקן את החלטתו (‏שמ״ב ט״ז:‏3,‏ 4;‏ י״ט:‏25–30‏)‏.‏ מ17.‏03 ב׳:‏14,‏ 15

כשמתעוררת בעיה,‏ עלינו לבדוק אילו עקרונות מקראיים נוגעים אליה וליישם אותם בדרך מאוזנת.‏ למשל,‏ חשוב על אחות הנשואה לאדם לא־מאמין.‏ היא יודעת שמוטלת עליה האחריות לבשר את הבשורה הטובה (‏מה״ש ד׳:‏20‏)‏.‏ נניח שהיא מתכננת לצאת לשירות השדה ביום מסוים,‏ אבל בעלה רוצה שהיא תישאר בבית.‏ הוא אומר שבזמן האחרון לא התאפשר להם לבלות הרבה יחד והוא רוצה שהם יעשו משהו כזוג.‏ היא אולי חושבת על פסוקים מן המקרא הנוגעים למצבה המראים שעליה לשמוע בקול אלוהים ולציית לצו לעשות תלמידים (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20;‏ מה״ש ה׳:‏29‏)‏.‏ אך היא גם צריכה לחשוב על הצורך להיכנע לבעלה ולגלות סבירות (‏אפ׳ ה׳:‏22–24‏)‏.‏ האם בעלה מתנגד לגמרי לכך שהיא תצא לשירות,‏ או רק מבקש ממנה לעשות משהו אחר באותו יום בלבד?‏ עלינו לנהוג באיזון בעודנו משתדלים לעשות את רצון אלוהים ולשמור על מצפון נקי.‏ מ17.‏03 ד׳:‏17