ינואר

בהתקרב קץ אחרית הימים,‏ ממשיכים הרשעים ’‏לפרוח כמו עשב’‏ (‏תהל׳ צ״ב:‏8‏)‏.‏ לכן אין זה מפתיע שחלה נטישה של ערכי המוסר.‏ בסביבה שכזו,‏ כיצד נוכל ’‏להיות ילדים באשר לרע,‏ אך מבוגרים בהבנתנו’‏?‏ (‏קור״א י״ד:‏20‏)‏ התשובה מצויה בפסוק היומי,‏ המציין בחלקו:‏ ”‏מבקשי יהוה יבינו כול”‏,‏ או כל דבר הנחוץ כדי להשביע את רצונו.‏ מחשבה דומה מובאת במשלי ב׳:‏7,‏ 9‏,‏ שם נאמר שיהוה ”‏יצפון לישרים תושייה [‏חוכמה מעשית]‏”‏.‏ כתוצאה מכך,‏ מסוגלים הישרים ’‏להבין צדק ומשפט ומישרים,‏ כל מעגל טוב’‏,‏ כלומר את הדרך הטובה כולה.‏ נוח,‏ דניאל ואיוב רכשו חוכמה זו (‏יח׳ י״ד:‏14‏)‏.‏ הדבר נכון גם באשר למשרתי אלוהים בימינו.‏ מה לגביך?‏ האם אתה ’‏מבין את כל’‏ הנחוץ כדי להשביע את רצון יהוה?‏ המפתח הוא לרכוש עליו ידע מדויק.‏ מ18.‏02 8 §1–3

איש אינו צריך להיטבל בשל לחץ מצד הורה,‏ מורה מקרא או כל אדם אחר בקהילה.‏ אין זו דרכו של יהוה (‏יוח״א ד׳:‏8‏)‏.‏ לכן בזמן שאנו מלמדים אחרים,‏ ברצוננו להדגיש בפניהם עד כמה חשוב לרקום יחסים אישיים עם אלוהים.‏ הערכתו מעומק הלב של הפרט כלפי האמת ורצונו לשאת בעול שנושאים תלמידי המשיח הם שיניעו אותו להיטבל (‏קור״ב ה׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ אין גיל ספציפי שבו צריך אדם להיטבל.‏ כל תלמיד גדל ומתבגר בקצב שונה.‏ יום הטבילה הוא יום משמח מאוד,‏ וכן זמן להרהורים מעמיקים.‏ קיום ההקדשה כרוך בעבודה קשה.‏ זו הסיבה שישוע דימה את האחריות הרובצת על תלמידי המשיח לעול.‏ אל לתלמידיו של ישוע ’‏לחיות עוד למען עצמם,‏ אלא למען זה אשר מת בעדם והוקם לתחייה’‏ (‏קור״ב ה׳:‏15;‏ מתי ט״ז:‏24‏)‏.‏ מ18.‏03 6,‏ 7 §14–17

האם אתה נרתע מלגלות הכנסת אורחים?‏ אם כן,‏ ייתכן שאתה מפספס הזדמנויות ליהנות מהתרועעות מהנה ולרקום קשרי ידידות מתמשכים.‏ הכנסת אורחים היא אחת התרופות הטובות ביותר לבדידות.‏ אך אולי אתה שואל את עצמך:‏ ’‏מדוע שמישהו יירתע מכך?‏’‏ ובכן,‏ יכולות להיות כמה סיבות.‏ למשל,‏ משרתי יהוה עסוקים מאוד ולא אחת יש להם מחויבויות רבות.‏ חלקם אולי מרגישים שפשוט אין להם הזמן והכוחות הדרושים לגילוי הכנסת אורחים.‏ אם זה מצבך,‏ ייתכן שעליך לבחון את לוח הזמנים שלך.‏ האם תוכל לערוך מספר שינויים כדי שיהיה לך הזמן והכוחות להתארח או לארח?‏ כתבי־הקודש קוראים למשיחיים לגלות הכנסת אורחים.‏ אין זה פסול להקצות לכך זמן;‏ למעשה,‏ יהיה זה הדבר הנכון לעשות.‏ כמובן,‏ תצטרך להיות מוכן להגביל את השתתפותך בכמה פעילויות לא־הכרחיות.‏ מ18.‏03 16 §13,‏ 14

מבין כל האנשים שחיו אי פעם,‏ מיהו המופת הנעלה ביותר לאדם רוחני?‏ אין ספק שמדובר בישוע.‏ במרוצת חייו ושירותו הראה שהוא חפץ לחקות את אביו,‏ יהוה.‏ הוא חשב,‏ הרגיש ונהג כדוגמת יהוה,‏ וכן חי בהתאם לרצון אלוהים ואמות המידה שלו (‏יוח׳ ח׳:‏29;‏ י״ד:‏9;‏ ט״ו:‏10‏)‏.‏ שים לב,‏ למשל,‏ כיצד תיאר הנביא ישעיהו את חמלת יהוה,‏ והַשווה תיאור זה למה שכתב מרקוס בספר הבשורה שלו באשר לרגשותיו של ישוע (‏יש׳ ס״ג:‏9;‏ מר׳ ו׳:‏34‏)‏.‏ האם אנו מחקים את ישוע ומוכנים תמיד לגלות חמלה ודאגה כלפי מי שזקוקים לעזרה?‏ כמו כן,‏ ישוע התמסר להטפת הבשורה הטובה ולהוראתה.‏ הרגשות והמעשים הללו כולם מאפיינים אדם רוחני.‏ מ18.‏02 21 §12

גידול ילדים הוא משימה כבירה,‏ בייחוד בעולם של ימינו (‏טימ״ב ג׳:‏1–5‏)‏.‏ כמובן,‏ הידע באשר לטוב ורע אינו טבוע בילדים מלידה.‏ הם אומנם ניחנים במצפון,‏ אך יש לכוונו באמצעות חינוך,‏ או מוסר (‏רומ׳ ב׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ בספר עיון מקראי אחד נאמר שאת המילה היוונית המתורגמת כ”‏מוסר”‏ ניתן לתרגם גם כ”‏התפתחות הילד”‏.‏ ילדים הזוכים למוסר אוהב בדרך כלל חשים ביטחון.‏ הם לומדים שלחירות יש גבולות ושלהחלטותיהם ולהתנהגותם יש תוצאות – לטוב או לרע.‏ לכן עד כמה חשוב שהורים משיחיים יפנו ליהוה כאל מקור הדרכה.‏ בל נשכח שהשקפות ושיטות חינוך משתנות מתרבות לתרבות ומדור לדור.‏ הורים השומעים בקול אלוהים אינם צריכים לשער השערות או להישען על ניסיונם או על חשיבתם של בני אדם כדי להצליח בגידול ילדיהם.‏ מ18.‏03 30 §8,‏ 9

בתור משיחי טבול צעיר,‏ אתה נושא כעת באחריות לישועתך האישית,‏ גם אם אתה עדיין תחת קורת הגג של הוריך.‏ מדוע חשוב לזכור זאת?‏ משום שבגיל ההתבגרות קרוב לוודאי שתתמודד עם רגשות ולחצים חדשים.‏ נערה אחת אומרת:‏ ”‏ילד בדרך כלל לא יתמרמר על כך שהוא עד־יהוה רק מפני שהוא לא אוכל פרוסת עוגת יום הולדת בבית־הספר.‏ אבל אחרי כמה שנים,‏ כאשר הדחף לקיים יחסי מין נעשה חזק יותר,‏ הוא יצטרך להיות משוכנע לגמרי שציות לחוקיו של יהוה הוא תמיד הבחירה הטובה ביותר”‏.‏ גם מי שנטבלו בבגרותם מתמודדים עם מבחני אמונה בלתי צפויים רבים.‏ מבחנים אלה עשויים להיות קשורים לנישואין,‏ בעיות בריאות או תעסוקה.‏ האמת היא שכל אדם,‏ ללא תלות בגילו,‏ ייתקל במצבים המצריכים נאמנות ליהוה (‏יעקב א׳:‏12–14‏)‏.‏ מ17.‏12 24 §4,‏ 5

מעטים האנשים שסבלו יחס לא־הוגן כמו זה שסבל דוד.‏ בכל זאת,‏ ידיד אלוהים זה לא אפשר לתרעומת לכרסם בליבו וכתב:‏ ‏”‏הרף מאף ועזוב חימה;‏ אל תִתְחַר אך להרע”‏ (‏תהל׳ ל״ז:‏8‏)‏.‏ הסיבה החשובה מכול ’‏להרפות’‏ מהכעס היא לחקות את יהוה אשר ”‏לא כחטאינו עשה לנו”‏ (‏תהל׳ ק״ג:‏10‏)‏.‏ אם ’‏נרפה’‏ מהכעס,‏ יהיו לכך גם יתרונות מעשיים.‏ כעס עלול לגרום לבעיות גופניות כמו לחץ דם גבוה והפרעות נשימה.‏ הוא עלול להשפיע על הכבד והלבלב ולגרום לבעיות עיכול.‏ כשאנו כועסים,‏ איננו תמיד חושבים בבהירות.‏ בנוסף,‏ לאחר התפרצויות זעם,‏ לעיתים יש החווים דיכאון למשך פרקי זמן ארוכים.‏ לעומת זאת,‏ במקרא נאמר:‏ ”‏חיי בשרים לב מרפא”‏,‏ כלומר לב שקט ורגוע מעניק חיים לאדם (‏מש׳ י״ד:‏30‏)‏.‏ אם כן,‏ כיצד נוכל להתמודד עם רגשות פגועים ולקנות את אחינו?‏ נוכל להצליח לעשות כן אם ניישם את עצות המקרא הנבונות.‏ מ18.‏01 10 §14,‏ 15

דוד לא התכוון שהוא לעולם לא ימות או שהוא לעולם לא יהיה בקבר המשותף של האנושות.‏ דבר־אלוהים מציין מפורשות שדוד הזדקן.‏ לאחר מותו נאמר עליו:‏ ”‏וישכב.‏.‏.‏ עם אבותיו וייקבר בעיר דוד”‏ (‏מל״א ב׳:‏1,‏ 10‏)‏.‏ אם כן,‏ מה כוונת הכתוב בתהלים ט״ז:‏10‏?‏ כמה שבועות לאחר מותו של ישוע ותחייתו,‏ דיבר פטרוס בפני אלפי יהודים וגרים על הכתוב בתהלים ט״ז:‏10 (‏מה״ש ב׳:‏29–32‏)‏.‏ הוא ציין שדוד אכן מת ונקבר.‏ מאזיניו של פטרוס היו מודעים לכך,‏ והכתוב אינו מציין שהיו שערערו על הצהרתו,‏ לפיה דוד ”‏חזה מראש את תחיית המשיח [‏שנועד לבוא]‏ ודיבר על כך”‏.‏ פטרוס ציטט את דבריו של דוד מתהלים ק״י:‏1 כדי לחזק את טיעוניו (‏מה״ש ב׳:‏33–36‏)‏.‏ נימוקיו של פטרוס סייעו לקהל רב להשתכנע בעובדה שישוע הוא ’‏אדון ומשיח’‏.‏ הנוכחים בקהל הכירו בכך שהכתוב בתהלים ט״ז:‏10 התגשם כאשר הוקם ישוע מן המתים.‏ מ17.‏12 10 §10–12

הגוף המנהל חפץ להיות נאמן ונבון באשר לשימוש בכספי הארגון,‏ ושוקל את הנושא בליווי תפילות (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ כספי התרומות מתוקצבים,‏ והשימוש בהם נעשה בהתאם (‏לוקס י״ד:‏28‏)‏.‏ השליח פאולוס אסף סכומים שנתרמו כדי לסייע לאחים ביהודה.‏ הוא נקט צעדים שיבטיחו שהאחים המעבירים את הסכומים ידאגו ”‏לכל דבר ביושר,‏ לא רק לעיני יהוה אלא גם לעיני בני אדם”‏ (‏קור״ב ח׳:‏18–21‏)‏.‏ כיום ארגוננו מחקה את דוגמתם של עזרא ופאולוס ופועל על־פי נהלים קפדניים כשמדובר בניהול כספי התרומות ושימוש בהם (‏עז׳ ח׳:‏24–33‏)‏.‏ בשנים האחרונות היינו עדים למספר רב של סידורים מרגשים חדשים.‏ הארגון מחפש דרכים להפחית בהוצאות ולפשט את העבודה המתבצעת,‏ כך שיתאפשר להפיק את המיטב מהתרומות הנדיבות.‏ מ18.‏01 19,‏ 20 §12,‏ 13

אהבה וטוב לב יסייעו לנו לסלוח איש לרעהו.‏ למשל,‏ אם נפגענו מדבריו או מעשיו של אח לאמונה,‏ נוכל לנסות להיזכר במקרים שבהם דיברנו או נהגנו אנחנו בחוסר אדיבות.‏ האין אנו מוקירים את אהבתם וטוב ליבם של האחים והאחיות שהעלימו עין ממשגינו?‏ (‏קהלת ז׳:‏21,‏ 22‏)‏ אנו אסירי תודה במיוחד למשיח שבטוב ליבו מאחד את עובדי אלוהים האמיתיים.‏ כולנו אוהבים את אותו האל,‏ מבשרים את אותו המסר ומתמודדים עם קשיים דומים.‏ כאשר אנו סולחים זה לזה באהבה ובטוב לב,‏ אנו תורמים לאחדות המשיחית וממקדים את עינינו בפרס החיים.‏ דוגמאות מן המקרא שנועדו להזהירנו מזכירות לנו שקנאה עלולה לשלול מאיתנו את הפרס.‏ למשל,‏ קין קינא באחיו הבל והרג אותו.‏ קורח,‏ דתן ואבירם קינאו במשה והתנגדו לו.‏ כמו כן,‏ שאול המלך קינא בהצלחתו של דוד וניסה להרגו.‏ מ17.‏11 27 §9,‏ 10

כאשר זקני־הקהילה משרתים בוועדות שיפוטיות עליהם לנהוג בכובד ראש בבואם לקבוע האם המשיחי שביצע חטא חמור מגלה חרטה.‏ אין זה תמיד קל להבחין בחרטה או בהיעדר חרטה.‏ קיים קשר בין חרטה לבין השקפתו של האדם,‏ גישתו ומצב ליבו (‏ההת׳ ג׳:‏3‏)‏.‏ החוטא חייב להתחרט כדי לזכות לרחמים.‏ בשונה מיהוה ומישוע,‏ זקני־הקהילה אינם מסוגלים לקרוא לבבות.‏ אם אתה זקן־קהילה,‏ כיצד תוכל לעמוד באתגר לקבוע האם מישהו מגלה חרטה כנה?‏ ראשית,‏ התפלל לקבלת חוכמה וכושר הבחנה (‏מל״א ג׳:‏9‏)‏.‏ שנית,‏ פנה אל דבר־אלוהים ופרסומים מטעם העבד הנאמן אשר יסייעו לך להבדיל בין ”‏העצב האופייני לעולם”‏ ל”‏עצב שהוא כרצון אלוהים”‏,‏ חרטה כנה (‏קור״ב ז׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ למד כיצד כתבי־הקודש מתארים אנשים שגילו חרטה ואנשים חסרי חרטה.‏ כיצד המקרא מתאר את רגשותיהם,‏ גישתם והתנהגותם?‏ מ17.‏11 17 §16,‏ 17

אף־על־פי שספרים,‏ סרטים ותוכניות טלוויזיה מציגים לעיתים התנהגות זו כמקובלת ואף מעודדים אותה,‏ חוסר צייתנות מערער את יציבותה של היחידה החשובה ביותר בחברה – המשפחה.‏ עובדה זו ידועה זה מכבר.‏ מעניין לציין שביוון הקדומה היו שוללים את זכויותיו האזרחיות של אדם שהיכה את הוריו.‏ כמו כן,‏ על־פי החוק הרומי,‏ אדם שהיכה את אביו ביצע עבירה חמורה כרצח.‏ הן התנ״ך והן כתבי־הקודש היווניים מורים לילדים לכבד את הוריהם (‏שמ׳ כ׳:‏12;‏ אפ׳ ו׳:‏1–3‏)‏.‏ אם הילדים יהרהרו במה שהוריהם עושים למענם,‏ יסייע להם הדבר שלא להידבק ברוח של חוסר צייתנות.‏ הערכתם כלפי הוריהם תתחזק אם יבינו שהצייתנות היא דרישה מאת אלוהים,‏ אבינו.‏ צעירים המדברים טובות על הוריהם יכולים לסייע לצעירים אחרים לראות את הוריהם באור חיובי.‏ מ18.‏01 29 §8,‏ 9

כיום על משיחי שביצע חטא חמור לבקש את עזרתם של זקני־הקהילה כדי להשתקם.‏ מדוע הדבר כה חשוב?‏ ראשית,‏ יהוה הוא שקבע שהזקנים יטפלו במקרים של חטא חמור,‏ כפי שמתואר בדברו (‏יעקב ה׳:‏14–16‏)‏.‏ שנית,‏ סידור זה מסייע לחוטאים מלאי חרטה להמשיך ליהנות מחסדו של אלוהים ולא לשוב לדרך החטא (‏גל׳ ו׳:‏1;‏ עב׳ י״ב:‏11‏)‏.‏ שלישית,‏ הזקנים הוסמכו והוכשרו כדי לחזק חוטאים מלאי חרטה ובכך לסייע להם למצוא הקלה מהכאב ומרגשי האשמה.‏ יהוה מכנה את אותם גברים בוגרים ”‏סתר זרם”‏,‏ כלומר מחסה מפני סופת גשמים (‏יש׳ ל״ב:‏2‏)‏.‏ האינך מסכים שסידור זה הוא ביטוי לרחמי אלוהים?‏ רבים ממשרתי אלוהים התנסו בהקלה הנובעת מבקשת וקבלת עזרתם של זקני־הקהילה.‏ מ17.‏11 9,‏ 10 §8,‏ 9

על אף ליבנו הדואב,‏ עלינו להימנע ממגעים לא־הכרחיים עם קרוב משפחה מנודה באמצעות שיחות טלפון,‏ הודעות טקסט,‏ מכתבים,‏ הודעות דואר אלקטרוני או רשתות חברתיות.‏ אך החזק בתקווה.‏ האהבה ”‏תקווה לכול”‏.‏ לכן תקוותנו היא שמי שעזבו את יהוה ישובו אליו (‏קור״א י״ג:‏7‏)‏.‏ אם תבחין בראיות לשינוי שחל בליבו של קרוב משפחה,‏ תוכל להתפלל שהוא ישאב כוח מכתבי־הקודש וייענה להזמנתו של יהוה:‏ ”‏שובה אליי”‏ (‏יש׳ מ״ד:‏22‏)‏.‏ ישוע אמר שאם נציב כל אדם לפניו,‏ לא נהיה ראויים לו.‏ עם זאת,‏ הוא היה סמוך ובטוח שלתלמידיו יהיה האומץ לשמור לו אמונים חרף התנגדות מצד המשפחה.‏ אם הליכה בעקבות ישוע הביאה ”‏חרב”‏ על משפחתך,‏ הישען על יהוה שיעזור לך להתמודד עם הקשיים בהצלחה (‏יש׳ מ״א:‏10,‏ 13‏)‏.‏ מצא שמחה בידיעה שיהוה וישוע שבעי רצון ממך ושהם יגמלו לך על נאמנותך.‏ מ17.‏10 16 §19–21

כשאנו רואים אחרים הסובלים מהשלכות החטא שירשנו מאדם הראשון,‏ אנו בצדק חשים דחף לנהוג בהם בחמלה.‏ אנו משתוקקים ליום שבו ימוגרו המחלות והזקנה.‏ לכן אנו מתפללים לבואה של מלכות אלוהים.‏ בינתיים,‏ אנו עושים כל שביכולתנו כדי לעזור לשרויים בצורך.‏ תן דעתך לדברים שכתב סופר אחד על אמו הקשישה שסבלה מאלצהיימר.‏ יום אחד בגדיה התלכלכו מצרכיה.‏ בשעה שהיא ניסתה לנקות את הלכלוך צלצל פעמון הדלת.‏ היו אלה שתי עדות־יהוה שנהגו לבקרה בקביעות.‏ האחיות שאלו אם הן יכולות לעזור במשהו.‏ ”‏זה מביך אבל כן”‏,‏ השיבה האישה.‏ האחיות עזרו לה לנקות את הלכלוך.‏ לאחר מכן הן הכינו לה כוס תה ונשארו לשיחה.‏ בנה היה אסיר תודה.‏ ”‏צריך להוריד את הכובע בפני אותן עדות־יהוה”‏,‏ הוא כתב.‏ ”‏הן מיישמות את מה שהן מלמדות”‏.‏ האם חמלתך כלפי החולים והקשישים מניעה אותך לעשות כל מה שאתה יכול כדי להקל על סבלם?‏ (‏פיל׳ ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מ17.‏09 9 §5‏;‏ 12 §14

כאשר הדבר אפשרי,‏ עלינו להיות מוכנים לעשות עבור אחינו מעשים אוהבים ”‏בסתר”‏ – הרחק מאור הזרקורים (‏מתי ו׳:‏1–4‏)‏.‏ עלינו גם להקדים לנהוג כבוד באחרים (‏רומ׳ י״ב:‏10‏)‏.‏ ישוע הציב מופת במתן כבוד לאחרים כשהיה מוכן לבצע את העבודה הפשוטה ביותר (‏יוח׳ י״ג:‏3–5,‏ 12–15‏)‏.‏ ייתכן שיהיה עלינו להקדיש מאמצים בשביל לטפח את הענווה הדרושה כדי לנהוג באחרים בכבוד כדוגמת ישוע.‏ אפילו השליחים לא הבינו לגמרי את מעשיו עד אשר קיבלו את רוח הקודש (‏יוח׳ י״ג:‏7‏)‏.‏ נוכל לנהוג באחרים בכבוד בכך שלא נייחס לעצמנו חשיבות רבה מדי בשל השכלתנו,‏ נכסינו החומריים או זכויות שקיבלנו בשירות יהוה (‏רומ׳ י״ב:‏3‏)‏.‏ במקום לקנא באחרים הזוכים לשבחים,‏ נשמח עמם גם אם אנו סבורים שאנו ראויים לאותה מידה של כבוד או שיש לזקוף לזכותנו חלק ממה שנעשה.‏ מ17.‏10 9 §9,‏ 10

רבים נוכחו לדעת ששימוש בדבר־אלוהים בשירות יכול להשפיע עמוקות על בני שיחם.‏ למשל,‏ אח אחד ערך ביקור חוזר אצל אדם קשיש שנהג לקרוא במשך שנים את כתבי העת שלנו.‏ במקום רק להציג את ההוצאה האחרונה של המצפה,‏ החליט האח להקריא פסוק מתוך אותה הוצאה.‏ הוא הקריא את קורינתים ב׳.‏ א׳:‏3,‏ 4‏,‏ שם נאמר:‏ ”‏אבי החמלה ואלוהי כל נחמה.‏.‏.‏ מנחם אותנו בכל צרותינו”‏.‏ המילים הללו כה נגעו לליבו של בעל הבית שהוא ביקש מהאח להקריא שוב את הפסוק.‏ האדם סיפר עד כמה נזקקו הוא ואשתו לנחמה,‏ וכעת הוא גילה התעניינות במסר המקראי.‏ ודאי תסכים שדבר־אלוהים הוא כלי רב־עוצמה בשירותנו (‏מה״ש י״ט:‏20‏)‏.‏ מ17.‏09 26 §9,‏ 10

קריאת התיגר של השטן ללא ספק עוררה תחושות כעס ותיעוב ביצורים השמימיים שנותרו נאמנים לאלוהים.‏ אבל יהוה לא הגיב בפזיזות.‏ תגובתו הייתה שקולה והולמת לחלוטין.‏ הוא נהג בסבלנות ובצדק לנוכח מרד השטן (‏שמ׳ ל״ד:‏6;‏ איוב ב׳:‏2–6‏)‏.‏ מדוע החליט יהוה שיש להניח לזמן לחלוף?‏ מפני שאין הוא רוצה שיושמד איש,‏ אלא ”‏הוא חפץ.‏.‏.‏ שהכול יחזרו בתשובה”‏ (‏פט״ב ג׳:‏9‏)‏.‏ שליטתו העצמית של יהוה מלמדת אותנו שגם אנו צריכים לשקול בקפידה את דברינו ואת צעדינו;‏ אל לנו לנהוג בפזיזות.‏ כשאתה ניצב בפני החלטה חשובה,‏ הקדש לה מספיק זמן ומחשבה כדי שתוכל לפעול בתבונה.‏ התפלל לאלוהים שיעניק לך את החוכמה הדרושה לך כדי לומר או לעשות את הדבר הנכון (‏תהל׳ קמ״א:‏3‏)‏.‏ בלהט הרגע קל מאוד לתת דרור לרגשותינו.‏ רובנו התבטאנו או פעלנו בפזיזות ולאחר מכן התחרטנו על כך (‏מש׳ י״ד:‏29;‏ ט״ו:‏28;‏ י״ט:‏2‏)‏.‏ מ17.‏09 4 §6,‏ 7

האם העטרת שהונחה על ראשו של יהושע הכוהן הגדול הפכה אותו למלך?‏ לא,‏ יהושע לא היה משושלת המלוכה של דוד,‏ ולכן לא היה כשיר לשמש כמלך.‏ לעטרת שלו הייתה משמעות נבואית,‏ והיא הצביעה על מלך וכוהן עתידי שימלוך לעולמי עולמים.‏ הכוהן הגדול שישמש כמלך מכונה ”‏צמח”‏,‏ או נצר.‏ כתבי־הקודש מציינים בבירור שמדובר בישוע המשיח (‏יש׳ י״א:‏1;‏ מתי ב׳:‏23‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ ישוע,‏ המשמש כמלך וככוהן גדול,‏ עומד בראש צבאו השמימי של יהוה.‏ מתוקף תפקידו הוא נוקט פעולה נחרצת כדי שמשרתי אלוהים כקבוצה יוכלו לשכון לבטח,‏ חרף העובדה שהם חיים בתוך עולם עוין זה (‏יר׳ כ״ג:‏5,‏ 6‏)‏.‏ בעתיד הקרוב ינצח המשיח את האומות,‏ ובכך יתמוך בריבונות אלוהים ויגן על משרתי יהוה (‏ההת׳ י״ז:‏12–14;‏ י״ט:‏11,‏ 14,‏ 15‏)‏.‏ אולם לפני שיוציא לפועל את משפטיו של אלוהים נכונה ל”‏צמח”‏ מלאכה אדירה.‏ מ17.‏10 28,‏ 29 §12–14

מה תעשה אם בגדך יתלכלך,‏ ואולי גם יעלה ריח מצחין?‏ אתה תפשוט אותו מהר ככל האפשר.‏ בדומה לכך,‏ עלינו לציית ללא דיחוי להוראה לחדול מהרגלים שאינם רצויים בעיני אלוהים.‏ ברצוננו לפעול על־פי ההנחיה הברורה שנתן פאולוס למשיחיים בימיו:‏ ”‏הסירו מעליכם את כל אלה”‏.‏ אחד המעשים הפסולים שהזכיר פאולוס הוא אי־מוסריות מינית (‏קול׳ ג׳:‏5–9‏)‏.‏ המונח המקראי המקורי שתורגם כ”‏זנות”‏ מקפל בתוכו יחסים מיניים בין אנשים שאינם נשואים זה לזה כחוק והומוסקסואליות.‏ פאולוס הורה לאחיו לאמונה ’‏להמית’‏ את ’‏איברי גופם’‏ – כלומר,‏ למגר כל תאווה – ”‏באשר לזנות”‏.‏ השפה המטפורית שבה השתמש פאולוס מראה בבירור שיש לנקוט צעדים נחרצים כדי לעקור מתוכנו תאוות פסולות כאלה.‏ אך ניתן לנצח במאבק נגד תאוות החטא.‏ מ17.‏08 18 §5,‏ 6

התנאים השוררים כיום דומים לימי מיכה הנביא.‏ הוא חי במרוצת שלטונו של המלך אחז המרושע,‏ ימים שבהם רווחה השחיתות על כל סוגיה.‏ למעשה,‏ בני העם ’‏היטיבו לעשות את הרע’‏ (‏מיכה ז׳:‏1–3‏)‏.‏ מיכה הבין שהוא אינו מסוגל לשנות את התנאים הללו.‏ אם יש לנו אמונה הדומה לזו של מיכה,‏ נהיה מוכנים להוחיל ליהוה.‏ מצבנו שונה ממצבו של אסיר המחכה בתא מאסרו להוצאתו להורג.‏ הוא מחכה בלית ברירה ואינו מייחל ליום זה.‏ עד כמה שונה מצבנו!‏ אנו מוכנים להוחיל ליהוה מפני שאנו יודעים שהוא יגשים את הבטחתו להעניק לנו חיי נצח בדיוק במועד המתאים!‏ לכן אנו ’‏עומדים בכול בסבלנות ובשמחה’‏ (‏קול׳ א׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ אם ננהג אחרת – אם נחכה ובמקביל נתלונן ונרטון שיהוה אינו פועל מספיק מהר – נעורר את מורת רוחו (‏קול׳ ג׳:‏12‏)‏.‏ מ17.‏08 4 §6,‏ 7

מה נוכל לעשות כדי שיהוה יפעל למעננו?‏ עלינו לשמור על יחסים טובים איתו.‏ לשם כך מן ההכרח שנטפח ענווה (‏צפ׳ ב׳:‏3‏)‏.‏ הענווים מייחלים לאלוהים שיתקן את כל העוולות ויבטל את כל הנזקים שנגרמו להם.‏ יהוה מאיר אליהם את פניו.‏ בניגוד לכך,‏ אלוהים ”‏משפיל רשעים עדי ארץ”‏ (‏תהל׳ קמ״ז:‏6ב‏)‏.‏ אילו מילים נוקבות!‏ כדי ליהנות מאהבתו הנאמנה של יהוה ולהימנע מחרון אפו,‏ אנו צריכים לשנוא את השנוא עליו (‏תהל׳ צ״ז:‏10‏)‏.‏ לדוגמה,‏ עלינו לתעב אי־מוסריות מינית.‏ משמע הדבר שעלינו להתרחק מכל מה שעלול להוביל להתנהגות לא־מוסרית,‏ לרבות פורנוגרפיה (‏תהל׳ קי״ט:‏37;‏ מתי ה׳:‏28‏)‏.‏ אולי לא יהיה זה מאבק קל,‏ אך ברכתו של יהוה שווה כל מאמץ.‏ במאבק זה אנו צריכים להישען על יהוה ולא על עצמנו.‏ עלינו לפנות ליהוה ולהתחנן שיעזור לנו.‏ מ17.‏07 19,‏ 20 §11–13

שימוש בנכסים חומריים למען קידום ענייני המלכות מאפשר לנו לנצל את נסיבותינו כדי לעזור לאחרים.‏ מי שיש להם נכסי העולם הזה אך אינם מסוגלים לשרת במסגרת השירות המורחב או לעבור למדינה אחרת,‏ שואבים סיפוק מהידיעה שתרומותיהם תומכות בשירותם של אחרים.‏ תרומות מרצון משמשות לאספקת ספרות ולתמיכה בפעילות הבישור בשטחים עניים שחל בהם גידול רוחני משמעותי.‏ במשך שנים נאלצו אחים רבים בארצות כגון קונגו,‏ מדגסקר ורואנדה לבחור בין קניית מזון עבור בני ביתם לבין רכישת ספרי מקרא,‏ ששוויים היה לעיתים כשוויו של שכר עבודה שבועי או חודשי.‏ כיום,‏ תודות לתרומותיהם של רבים והחלוקה המאוזנת של הכספים,‏ ארגון יהוה מממן את מלאכת תרגום המקרא ומספק ספרי מקרא לכל בן משפחה ותלמיד מקרא רעב רוחנית (‏קור״ב ח׳:‏13–15‏)‏.‏ מ17.‏07 9 §11

מדוע זה מנחם להרהר בחשיבות שיש לנאמנותנו?‏ מפני שניסיונותינו משרתים מטרה מסוימת.‏ הניסיונות אינם ראיה לכך שיהוה אינו שבע רצון מאיתנו,‏ אלא הם פותחים בפנינו את ההזדמנות להוכיח את תמיכתנו בריבונות אלוהים.‏ כוח העמידה שאנו מגלים מניב ”‏מעמד רצוי”‏ ומחזק את תקוותנו (‏רומ׳ ה׳:‏3–5‏)‏.‏ מקורותיו של איוב עולה ש”‏עמוקה חיבתו של יהוה וכי רחום הוא”‏ (‏יעקב ה׳:‏11‏)‏.‏ לכן אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהוא יגמול לנו ולכל המצדדים בריבונותו.‏ ידיעה זו מסייעת לנו ”‏לעמוד בכול בסבלנות ובשמחה”‏ (‏קול׳ א׳:‏11‏)‏.‏ יש להודות שאין זה תמיד קל להמשיך להתמקד בהצדקת ריבונות יהוה.‏ לכן מוטב שנזכיר לעצמנו דרך קבע עד כמה חשוב לתמוך בריבונות אלוהים לנוכח נסיבות קשות.‏ מ17.‏06 25,‏ 26 §15,‏ 16

רבים כיום להוטים אחרי האופנה האחרונה,‏ הגאדג׳טים האלקטרוניים החדישים ביותר וכדומה.‏ משום כך,‏ כל משיחי צריך לבחון דרך קבע את רצונותיו על־ידי שאלות כגון:‏ ’‏האם אני מקדיש יותר זמן ומחשבה להתעניינות במכוניות או בפריטי אופנה חדשים מאשר להתכוננות לאסיפות?‏ האם אני כה שקוע בענייני היומיום שאני מקדיש פחות זמן לתפילות או לקריאת המקרא?‏’‏ אם אנו מבחינים שאהבתנו לדברים חומריים מאפילה על אהבתנו למשיח,‏ עלינו להרהר בדבריו של ישוע,‏ המובאים בפסוק היומי.‏ ישוע ציין ש”‏איש אינו יכול להיות עבד לשני אדונים”‏.‏ הוא הוסיף:‏ ”‏אינכם יכולים להיות עבדים לאלוהים ולממון”‏.‏ מדוע?‏ מפני ששני ה”‏אדונים”‏ דורשים מסירות בלעדית (‏מתי ו׳:‏24‏)‏.‏ בתור אנשים לא־מושלמים,‏ כולנו צריכים להמשיך להיאבק ב”‏תאווֹת הבשר”‏,‏ וביניהן החומרנות (‏אפ׳ ב׳:‏3‏)‏.‏ מ17.‏05 25,‏ 26 §15,‏ 16

אף שאנו בסך הכול כלי חרס לא־מושלמים,‏ המסר שאנו מכריזים יכול להקנות חיי עולם לנו ולמאזינינו.‏ אהבתו של השליח פאולוס כלפי השירות הניעה אותו לעמול רבות בפעילות עשיית התלמידים (‏רומ׳ א׳:‏14,‏ 15;‏ טימ״ב ד׳:‏2‏)‏.‏ בזכות כך עלה בידו להחזיק מעמד לנוכח התנגדות חריפה (‏תסל״א ב׳:‏2‏)‏.‏ כיצד נוכל להראות שאנו אוהבים את השירות כדוגמת פאולוס?‏ כביטוי להערכתו כלפי השירות ניצל פאולוס כל הזדמנות לשוחח עם אחרים.‏ בדומה לשליחים והמשיחיים הקדומים אנו מבשרים בנסיבות לא־רשמיות,‏ במקומות ציבוריים ומבית לבית (‏מה״ש ה׳:‏42;‏ כ׳:‏20‏)‏.‏ בהתאם לנסיבותינו אנו מחפשים דרכים להרחיב את שירותנו,‏ ואולי לשרת כחלוצים עוזרים או רגילים.‏ אנו יכולים גם ללמוד שפה חדשה,‏ לעבור למקום אחר במדינתנו או אפילו לארץ זרה (‏מה״ש ט״ז:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מ17.‏06 10,‏ 11 §8,‏ 9

הרבה מהרוע הנעשה בעולם נובע מארגונים,‏ ולא מבני אדם יחידים.‏ חשוֹב על הארגונים הדתיים המלמדים מיליוני אנשים שקרים באשר לטבעו של אלוהים,‏ אמינות המקרא,‏ עתיד כדור הארץ והאנושות ונושאים רבים אחרים.‏ או מה לגבי הממשלות אשר מחרחרות מלחמה,‏ מקדמות אלימות על רקע גזעי,‏ מדכאות את העניים חסרי הישע ומשגשגות מלקיחת שוחד וגילוי אפליה?‏ מה לגבי תאגידים חמדנים אשר מזהמים את הסביבה,‏ מכלים את משאבי הטבע ומנצלים את תמימות לקוחותיהם כדי להביא להתעשרותם המופלגת של מעטים,‏ בשעה שמיליוני אנשים שרויים בעוני?‏ דבר־אלוהים מנבא שהממשלות וכל הארגונים הנשענים עליהן ייעקרו מיסודותיהם ויישמדו לצד כל מי שתומכים בהן במקום במלכות אלוהים (‏יר׳ כ״ה:‏31–33‏)‏.‏ מ17.‏04 11 §7,‏ 8

יהוה,‏ ’‏בוחן הלבות’‏,‏ נהג באחאב במידה מסוימת של רחמים (‏מש׳ י״ז:‏3‏)‏.‏ כיצד השפיעה ההחלטה על מי שהיו מודעים לפשע האיום שביצע אחאב?‏ ייתכן שתפנית זו בחנה את אמונת בני משפחתו וידידיו של נבות.‏ אם כן,‏ הענווה הייתה יכולה להגן עליהם ולסייע להם להמשיך לעבוד את יהוה בנאמנות בביטחון שהוא אינו מסוגל לנהוג באי־צדק (‏דב׳ ל״ב:‏3,‏ 4‏)‏.‏ נבות,‏ בניו ומשפחותיהם ייהנו מצדק מושלם כאשר יקים יהוה לתחייה את עושי הצדקה (‏איוב י״ד:‏14,‏ 15;‏ יוח׳ ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ יתר על כן,‏ אדם עניו זוכר ש’‏אלוהים יביא במשפט כל מעשה על כל נעלם,‏ אם טוב ואם רע’‏ (‏קהלת י״ב:‏14‏)‏.‏ כן,‏ כאשר יהוה שופט,‏ הוא מביא בחשבון גורמים הנעלמים מעינינו.‏ לפיכך הענווה מגנה על הנאמנים מפני אסון רוחני.‏ מ17.‏04 24 §8,‏ 9

בגלל המצב בעולם רבים מאחינו הפכו לפליטים.‏ תהליך ההסתגלות יכול להיות מכביד.‏ תאר לעצמך שאתה מנסה ללמוד שפה חדשה ולהסתגל לחוקים חדשים ולכללי נימוס שונים.‏ מצופה ממך לאמץ נורמות חדשות באשר לעמידה בזמנים,‏ תשלום מיסים וחשבונות,‏ לימודים בבית הספר והטלת משמעת על ילדים – והכול בבת אחת!‏ אם כן,‏ האם תעזור בסבלנות ובכבוד לאחיך ואחיותיך המתמודדים עם קשיים כאלה?‏ (‏פיל׳ ב׳:‏3,‏ 4‏)‏ כמו כן,‏ לעיתים הרשויות מקשות על אחים אלה ליצור קשר עם הקהילה.‏ כמה סוכנויות איימו להפסיק להעניק לאחינו סיוע ולגרש אותם מהמדינה אם הם יסרבו לקבל עבודה המצריכה מהם להחמיץ אסיפות.‏ הואיל והאחים הללו מפוחדים ופגיעים,‏ חלקם נשברו לנוכח הלחצים הללו.‏ לכן חיוני ליצור עימם קשר בהקדם האפשרי לאחר הגעתם.‏ הם צריכים לראות שאנו דואגים להם.‏ חמלתנו והעזרה המעשית שנושיט להם יוכלו לחזק את אמונתם (‏מש׳ י״ב:‏25‏)‏.‏ מ17.‏05 5 §9,‏ 10

כשפירט ישוע את מאפייני אות ”‏אחרית הסדר העולמי”‏ הוא חזה ש”‏תתקרר אהבתם של רוב האנשים”‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏)‏.‏ היהודים בני המאה הראשונה הרשו לאהבתם לאלוהים להתקרר אף שטענו שהם עמו של אלוהים.‏ לעומתם רוב המשיחיים בני דורם התמסרו ל’‏הכרזת הבשורה הטובה על המשיח’‏ ולא חדלו לגלות אהבה כלפי אלוהים,‏ אחיהם לאמונה והלא־מאמינים (‏מה״ש ב׳:‏44–47;‏ ה׳:‏42‏)‏.‏ בכל זאת,‏ כמה מתלמידי ישוע בני המאה הראשונה הניחו לאהבתם להתקרר.‏ ישוע המשיח הפנה את הדברים הבאים למשיחיים בני המאה הראשונה באפסוס:‏ ”‏יש לי טענה נגדך:‏ עזבת את האהבה שהייתה לך בהתחלה”‏ (‏ההת׳ ב׳:‏4‏)‏.‏ מה כנראה הייתה אחת הסיבות לכך?‏ ייתכן שאותם משיחיים קדומים הושפעו מהסובבים אותם שחיו על־פי הבשר (‏אפ׳ ב׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ מ17.‏05 17 §1–3

הוא היה מנהיג עז רוח;‏ היא הייתה אישה כנועה.‏ הוא היה לוחם אמיץ;‏ היא הייתה עקרת בית ענווה.‏ מלבד העובדה שיפתח השופט וחנה אשת אלקנה שירתו את אותו האל,‏ הייתכן שהיה להם עוד מן המשותף?‏ שניהם נדרו נדר לאלוהים,‏ ושניהם קיימו בנאמנות את הבטחתם.‏ הם מציבים מופת לגברים ונשים בימינו הבוחרים לנדור נדרים ליהוה.‏ על־פי המקרא נדר הוא הבטחה כבדת משקל שבה האדם מתחייב בפני אלוהים לעשות מעשה,‏ לתת משהו,‏ לבצע שירות מסוים או להינזר מדברים כלשהם.‏ כשאדם נודר נדר,‏ הוא עושה כן בחפץ לב ומרצונו החופשי.‏ בכל זאת,‏ בעיני אלוהים הנדרים קדושים ומחייבים מפני שהם שקולים לשבועה שבה המבטיח מתחייב לעשות או לא לעשות מעשה מסוים (‏בר׳ י״ד:‏22,‏ 23;‏ עב׳ ו׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ מ17.‏04 3 §1,‏ 2