פברואר

נוח מעולם לא בנה תיבה קודם לכן.‏ מכאן שהיה עליו להישען על יהוה,‏ ובדיוק כפי שהנחה אותו יהוה – ”‏כן עשה”‏.‏ מה הייתה התוצאה?‏ נוח הצליח לבנות את התיבה כראוי כבר בניסיון הראשון.‏ ובכן,‏ לא הייתה לו אפשרות אחרת!‏ נוח הצליח גם כאיש משפחה – ביסודו של דבר מאותה הסיבה:‏ הוא בטח בחוכמתו של אלוהים.‏ הוא לימד את ילדיו היטב והציב להם מופת,‏ מה שהיה אתגר של ממש בעולם המרושע שקדם למבול (‏בר׳ ו׳:‏5‏)‏.‏ הורים,‏ כיצד תוכלו גם אתם ’‏לעשות כן’‏ בהתאם להנחייתו של אלוהים?‏ הקשיבו ליהוה.‏ אפשרו לו להדריך אתכם בגידול הילדים באמצעות דברו וההנחיות שאנו מקבלים דרך ארגונו.‏ אולם חרף מיטב מאמציהם של ההורים,‏ יש ילדים העוזבים את יהוה.‏ בכל זאת,‏ הורים שעשו כל שביכולתם כדי לטעת את האמת בלב ילדם נהנים ממצפון נקי.‏ הם יכולים גם לקוות שביום מן הימים ישוב הילד הסורר ”‏הביתה”‏ ליהוה.‏ מ18.‏03 30 §10,‏ 11

האם רצית פעם לגלות הכנסת אורחים,‏ אבל הרגשת שאינך מסוגל לעשות כן?‏ יש החשים מבוכה וחוששים שהשיחות לא יהיו קולחות או שהאורחים ישתעממו.‏ לאחרים יש הכנסה דלה,‏ והם חושבים שלעולם לא יוכלו להציע את מה שמתאפשר לחברי קהילה אחרים להציע.‏ אין זה משנה אם הבית יוקרתי,‏ מה שחשוב הוא שיהיה מסודר,‏ נקי ומקום מסביר פנים.‏ אַפשר לאהבה להניע אותך לגלות הכנסת אורחים,‏ ולא תהיה לך סיבה לדאוג.‏ זכור שהתעניינות אישית באורחים תמיד מועילה (‏פיל׳ ב׳:‏4‏)‏.‏ כמעט כל אדם נהנה לשתף אחרים בחוויותיו.‏ מפגשים חברתיים עשויים להיות ההזדמנויות היחידות שבהן יבקשו אחרים לשמוע את חוויותינו.‏ זקן־קהילה אחד כותב:‏ ”‏כשאני מזמין לבית שלי חברים מהקהילה,‏ זה עוזר לי להבין אותם טוב יותר ונותן לי הזדמנות להכיר אותם טוב יותר – במיוחד לשמוע כיצד הכירו את האמת”‏.‏ התעניינות אוהבת יכולה להפוך כל מפגש למענג.‏ מ18.‏03 17 §15–17

הורים משיחיים רוצים לסייע לילדיהם לקבל החלטות נבונות.‏ דחיית הטבילה או עיכובה שלא לצורך עלולים לגרום לבעיות רוחניות (‏יעקב ד׳:‏17‏)‏.‏ עם זאת,‏ ההורים רוצים לנהוג בחוכמה ולוודא שלפני שילדיהם נטבלים,‏ הם אכן מוכנים לשאת על כתפיהם את האחריות המוטלת על תלמידי המשיח.‏ כמה משגיחי נפה הביעו דאגה לאחר שפגשו צעירים בשנות העשרה המאוחרות ובשנות ה־20 המוקדמות לחייהם,‏ אשר גדלו בבתים משיחיים אך טרם נטבלו.‏ ברוב המקרים נוכחים אותם צעירים באסיפות הקהילה ונוטלים חלק בשירות השדה.‏ הם מחשיבים את עצמם לעדי־יהוה,‏ אולם מסיבה כלשהי נמנעים מלהקדיש את חייהם ליהוה ולהיטבל.‏ מה עלול להיות הגורם?‏ במקרים מסוימים,‏ היו אלה ההורים שעודדו אותם לדחות את טבילתם.‏ מ18.‏03 8 §1,‏ 2

על מנת לחקות את המשיח,‏ עלינו להכיר את צורת חשיבתו ואת מלוא היקף אישיותו.‏ לאחר מכן עלינו ללכת בעקבותיו.‏ ישוע מתמקד ביחסיו עם אלוהים.‏ לכן אם אנו מחקים את ישוע,‏ אנו נעשים דומים יותר ליהוה.‏ מסיבות אלה מתבהר לנו עד כמה חשוב לחקות את חשיבתו של ישוע.‏ כיצד נוכל לעשות כן?‏ תלמידיו של ישוע היו עדים לניסים שחולל,‏ האזינו לדרשותיו וראו כיצד נהג כלפי אנשים מכל הסוגים ויישם את עקרונותיו של אלוהים (‏מה״ש י׳:‏39‏)‏.‏ שלא כמוהם,‏ איננו יכולים לראות את ישוע.‏ אך ברוב אהבתו סיפק יהוה את ספרי הבשורה היכולים לצייר בשכלנו תמונה חיה של האישיות של ישוע.‏ כשאנו קוראים ומהרהרים בספרי המקרא מתי,‏ מרקוס,‏ לוקס ויוחנן,‏ אנו נחשפים לחשיבתו של המשיח.‏ כך אנו יכולים ’‏ללכת בעקבותיו בקפידה’‏ ו’‏לצייד את עצמנו באותו הלוך נפש’‏ (‏פט״א ב׳:‏21;‏ ד׳:‏1‏)‏.‏ מ18.‏02 22 §15,‏ 16

עוד משחר ההיסטוריה האנושית למדו גברים ונשים בעלי אמונה על אלוהים בשלוש דרכים עיקריות:‏ התבוננות בבריאה הנגלית לעין,‏ עדותם של אנשים יראי אלוהים אחרים והתנסות בברכות הנלוות לניהול חיים העולים בקנה אחד עם אמות המידה הצודקות של אלוהים ועם עקרונותיו (‏יש׳ מ״ח:‏18‏)‏.‏ מהתבוננות בבריאה הגשמית יכול היה נוח לקבל ראיה מוצקה לא רק לקיומו של אלוהים,‏ אלא גם לתכונותיו הסמויות הרבות,‏ כגון ”‏כוחו הנצחי ואלוהותו”‏ (‏רומ׳ א׳:‏20‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ נוח לא רק הכיר בקיומו של אלוהים,‏ אלא גם פיתח אמונה חזקה בו.‏ אין ספק שנוח למד רבות מקרוביו,‏ לרבות אביו,‏ למך,‏ איש אמונה שחייו חפפו לחיי אדם הראשון.‏ בין קרוביו היו גם סבו מתושלח,‏ וכן סבי סבו יֶרֶד,‏ שחייו חפפו לחיי נוח ב־366 שנה (‏לוקס ג׳:‏36,‏ 37‏)‏.‏ הדברים שלמד נגעו לליבו והניעוהו לשרת את אלוהים (‏בר׳ ו׳:‏9‏)‏.‏ מ18.‏02 9 §4,‏ 5

כאשר אח לאמונה או בן משפחה אומר או עושה משהו שפוגע בנו עמוקות,‏ אנו עלולים לחוש צער גדול.‏ נניח שאיננו יכולים פשוט לשכוח מהנעשה.‏ האם נאפשר לתרעומת להמשיך לכרסם בליבנו למשך שנים?‏ האם ניישם את עצת המקרא הנבונה ליישב את ההדורים במהרה?‏ ככל שנדחה זאת למשך זמן רב יותר,‏ כך יהיה לנו קשה יותר להשכין שלום עם אחינו.‏ אילו צעדים מעשיים תוכל לנקוט כדי להשכין שלום?‏ ראשית,‏ התפלל ליהוה מעומק הלב.‏ בקש ממנו שיעזור לך לשוחח שיחה בונה עם אחִיך.‏ זכור,‏ הוא אחד מידידיו של יהוה (‏תהל׳ כ״ה:‏14‏)‏.‏ יהוה נוהג בידידיו בטוב לב,‏ והוא מצפה מאיתנו לנהוג בהם כמותו (‏מש׳ ט״ו:‏23;‏ מתי ז׳:‏12;‏ קול׳ ד׳:‏6‏)‏.‏ לאחר מכן שחזר במחשבותיך את מה שאתה עומד לומר.‏ אל תצא מנקודת הנחה שאחיך פגע בך בכוונה תחילה,‏ ואל תשלול את האפשרות שבמידה כלשהי אולי גם אתה תרמת לקרע שנוצר ביניכם.‏ מ18.‏01 10 §15,‏ 16

בניגוד לרבים ברחבי העולם המגלים חוסר אהבה בימינו,‏ בקרב עובדי יהוה ניכרת אהבה כנה כלפי רעיהם.‏ עובדה זו תמיד הייתה נכונה.‏ ישוע אמר שאהבת הרֵע היא המצווה השנייה בחשיבותה בתורת משה לאחר המצווה לאהוב את אלוהים (‏מתי כ״ב:‏38,‏ 39‏)‏.‏ ישוע גם אמר שהאהבה שהמשיחיים האמיתיים מגלים זה כלפי זה תהיה סימן ההיכר שלהם (‏יוח׳ י״ג:‏35‏)‏.‏ אהבה משיחית זו מקפלת בתוכה גם אהבה כלפי האויבים (‏מתי ה׳:‏43,‏ 44‏)‏.‏ ישוע גילה אהבה רבה כלפי אחרים.‏ הוא עבר מעיר לעיר וסיפר לאנשים אודות הבשורה הטובה על מלכות אלוהים.‏ הוא ריפא את העיוורים,‏ הפיסחים,‏ המצורעים והחירשים,‏ וכן הקים מתים לתחייה (‏לוקס ז׳:‏22‏)‏.‏ ישוע אף נתן את חייו למען האנושות.‏ באהבתו שיקף ישוע את אהבת אביו בצורה מושלמת.‏ ברחבי העולם מגלים עדי־יהוה אהבה מעין זו כלפי אחרים.‏ מ18.‏01 29,‏ 30 §11,‏ 12

ייתכן שבגיל צעיר עמדת בדרישות המקראיות ונטבלת.‏ אך לא תמיד ניתן לחזות עם אילו קשיים תתמודד בעתיד.‏ תוכל להישאר נאמן בכל הנסיבות אם תמיד תזכור שהבטחתך ליהוה היא בלתי מותנית.‏ למעשה אמרת לריבון היקום שתמשיך לשרתו גם אם חבריך או הוריך יחדלו לעשות כן (‏תהל׳ כ״ז:‏10‏)‏.‏ בכל מצב תוכל לאזור כוח – בעזרת יהוה – כדי לעמוד בהקדשתך (‏פיל׳ ד׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ יהוה חפץ שתהיה ידידו.‏ אבל עליך להשקיע מאמצים כדי לשמור על ידידות זו ולפעול למימוש ישועתך.‏ בפיליפים ב׳:‏12 נאמר:‏ ”‏המשיכו לפעול למימוש ישועתכם ביראה וברעדה”‏.‏ מכאן שעליך לחשוב כיצד תוכל לשמור על ידידותך עם יהוה ולהישאר נאמן לו חרף כל קושי.‏ אל לך לפתח ביטחון עצמי מופרז.‏ אפילו כמה ממשרתי אלוהים הוותיקים סטו מדרך הישר.‏ מ17.‏12 24 §4,‏ 6,‏ 7

יהוה מעניק לנו את הזכות והכבוד לתמוך במלאכה האדירה המתבצעת בימינו.‏ הוא מבטיח שאם נתרום למען המלכות,‏ נזכה לברכות (‏מל׳ ג׳:‏10‏)‏.‏ יהוה מבטיח שהנותן בנדיבות ייהנה משגשוג (‏מש׳ י״א:‏24,‏ 25‏)‏.‏ כמו כן,‏ הנתינה מסבה לנו שמחה,‏ שהרי ”‏גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”‏ (‏מה״ש כ׳:‏35‏)‏.‏ יש לנו הזכות ללמד,‏ במילים ובמעש,‏ את ילדינו ואת החדשים כיצד יכולים גם הם לתרום למען הפעילות,‏ וכתוצאה מכך לקצור שפע של ברכות.‏ כל מה שיש לנו נובע מיהוה.‏ כשאנו משיבים לו,‏ אנו מראים שאנו אוהבים אותו ומעריכים את כל מה שהוא עושה למעננו.‏ על עם ישראל נאמר כאשר תרמו עבור בניית המקדש:‏ ”‏וישמחו העם על התנדבם”‏ (‏דה״א כ״ט:‏9‏)‏.‏ הבה נמשיך בדומה להם להשיב ליהוה ממה שהעניק לנו ולהפיק מכך שמחה וסיפוק.‏ מ18.‏01 21 §18,‏ 19

התחייה השמימית נועדה להתרחש בשלב מסוים לאחר תחילת ”‏נוכחות”‏ המשיח.‏ משוחים שיחיו במהלך הצרה הגדולה ’‏יילקחו בעננים’‏ (‏תסל״א ד׳:‏13–17;‏ מתי כ״ד:‏31‏)‏.‏ הם ’‏ישתנו,‏ בן רגע,‏ כהרף עין,‏ בעת תקיעת החצוצרה האחרונה’‏ (‏קור״א ט״ו:‏51,‏ 52‏)‏.‏ כיום רוב המשיחיים הנאמנים אינם משוחים ולא נקראו לשרת עם המשיח בשמיים.‏ הם מחכים לקיצו של סדר עולמי מרושע זה שיבוא ב”‏יום יהוה”‏.‏ איש אינו יודע את המועד המדויק של הקץ,‏ אבל הראיות מראות שהוא קרוב (‏תסל״א ה׳:‏1–3‏)‏.‏ לאחר מכן תתרחש תחייה מסוג אחר,‏ תחייה לחיים בגן עדן ארצי.‏ למוקמים לתחייה תהיה התוחלת להתקדם לכדי שלמות ולא למות עוד לעולם.‏ מ17.‏12 11 §15‏;‏ 12 §18,‏ 19

אם נטפח בליבנו אהבה וטוב לב,‏ לא ניתן מקום לקנאה.‏ בדבר־אלוהים נאמר:‏ ”‏האהבה סבלנית וטובת לב.‏ האהבה לא תקנא”‏ (‏קור״א י״ג:‏4‏)‏.‏ כדי למנוע מהקנאה להכות שורשים בליבנו,‏ עלינו לראות דברים מנקודת מבטו של אלוהים ולהחשיב את אחינו ואחיותינו לאיברים באותו הגוף.‏ כך נוכל לגלות הזדהות בהתאם לעצה שנכתבה בהשראת הרוח:‏ ”‏אם איבר אחד זוכה לכבוד,‏ כל יתר האיברים שמחים איתו”‏ (‏קור״א י״ב:‏16–18,‏ 26‏)‏.‏ לכן במקום לחוש קנאה,‏ נשמח כשאחרים זוכים לברכות.‏ חשוב על דוגמתו של יהונתן,‏ בנו של שאול המלך.‏ הוא לא קינא בדוד כאשר התמנה לרשת את כס המלוכה.‏ להיפך,‏ הוא עודד את דוד (‏שמ״א כ״ג:‏16–18‏)‏.‏ האם נוכל לנהוג בטוב לב ובאהבה בדומה ליהונתן?‏ מ17.‏11 27 §10,‏ 11

יהוה שימר את ברית התורה עבורנו בדברו המקרא.‏ הוא אינו חפץ שנדקדק בהיבטים הקטנים שבתורה,‏ אלא שנבחין ב”‏דברים החשובים יותר”‏ – העקרונות הנעלים שעליהם מושתתות מצוותיה – ושניישם אותם (‏מתי כ״ג:‏23‏)‏.‏ תורת משה שיקפה את ”‏מסגרת הידע והאמת”‏ אודות יהוה ועקרונותיו הצודקים (‏רומ׳ ב׳:‏20‏)‏.‏ לדוגמה,‏ ערי המקלט מלמדות את זקני־הקהילה כיצד ’‏לשפוט משפט אמת’‏,‏ והן מלמדות את כולנו כיצד ’‏לעשות חסד ורחמים איש עם אחיו’‏ (‏זכ׳ ז׳:‏9‏)‏.‏ איננו כפופים עוד לתורה,‏ אך יהוה אינו משתנה,‏ והוא עדיין מייחס חשיבות לצדק ולרחמים.‏ איזו זכות יש לנו לעבוד את האל שבצלמו נבראנו,‏ שאת תכונותיו אנו יכולים לחקות ושבו אנו יכולים לחסות!‏ מ17.‏11 13,‏ 14 §2,‏ 3‏;‏ 17 §18,‏ 19

אחים המלמדים מעל הבמה צריכים לוודא שכתבי־הקודש יהיו התשתית של נאומם (‏יוח׳ ז׳:‏16‏)‏.‏ במה זה כרוך?‏ עליך להקפיד ששום דבר – חוויות,‏ דוגמאות או אפילו צורת ההגשה שלך – לא יסיט את תשומת הלב מהפסוקים שבהם אתה משתמש או יאפיל עליהם.‏ כמו כן,‏ זכור שלא די להקריא כמה פסוקים כדי ללמד מתוך המקרא.‏ למעשה,‏ אם תשתמש ביותר מדי פסוקים,‏ ייתכן שאף אחד מהם לא ייחרט בשכלם של היושבים בקהל.‏ לכן בחר בקפידה את פסוקי המפתח שלך והקצה זמן כדי לקרוא,‏ להסביר,‏ להמחיש ולהראות כיצד ניתן ליישם את הכתוב (‏נחמ׳ ח׳:‏8‏)‏.‏ נסה להבין את הקשר בין החומר שבראשי הפרקים לבין הפסוקים.‏ חשוב מכול,‏ בקש מיהוה בתפילה שיעזור לך להעביר לקהל את המידע היקר שבדברו (‏עז׳ ז׳:‏10‏)‏.‏ מ17.‏09 26 §11,‏ 12

שנת 537 לפה״ס הייתה שנה משמחת ביותר עבור עמו המוקדש של יהוה,‏ אשר שוחרר מבבל לאחר 70 שנות גלות ארוכות.‏ בני העם ניגשו בהתלהבות למלאכה כדי להשיב על כנה את עבודת אלוהים האמיתית בירושלים.‏ בשנת 536 לפה״ס הונחו יסודות המקדש.‏ כעבור שש עשרה שנה לא הייתה התקדמות במלאכת בניית המקדש.‏ עמו של אלוהים היה זקוק לתזכורת לשוב ליהוה ולהפסיק להציב עניינים אישיים במקום הראשון.‏ כדי לסייע לבני עמו להיזכר מדוע שוחררו מבבל מלכתחילה,‏ שלח אליהם אלוהים את נביאו זכריה בשנת 520 לפה״ס.‏ לשמע השם זכריה,‏ שמשמעו ”‏זָכַר יהוה”‏,‏ הם אולי נזכרו בעובדה חשובה – אף־על־פי שהם שכחו את מעשי הישועה של יהוה,‏ אלוהים לא שכח את עמו (‏זכ׳ א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ ברוב אהבתו הוא הבטיח לסייע להם לשקם את עבודת אלוהים הטהורה,‏ אך יחד עם זאת הזהיר אותם בתוקף שהוא אינו מוכן שיעבדו אותו בלב חצוי.‏ מ17.‏10 21,‏ 22 §2,‏ 3

מומחים לבריאות הנפש אומרים שהחמלה יכולה לתרום לבריאותך,‏ לרווחתך וליחסיך עם אחרים.‏ אם תקל על סבלם של אחרים,‏ תהיה מאושר ואופטימי יותר,‏ תחוש פחות בדידות ויהיו לך פחות מחשבות שליליות.‏ אין ספק שגילוי חמלה תורם גם לך.‏ משיחיים שמתאמצים לעזור לזולת מתוך אהבה מתברכים במצפון נקי,‏ בידיעה שהם נוהגים בהתאם לעקרונותיו של אלוהים.‏ גישה זו הופכת אותך להורה דואג יותר,‏ לבן זוג טוב יותר ולחבר טוב יותר.‏ מי שמרבים לנהוג בחמלה קרוב לוודאי יזכו לעזרה ולתמיכה בעת הצורך (‏מתי ה׳:‏7;‏ לוקס ו׳:‏38‏)‏.‏ העובדה שהחמלה מצמיחה לך תועלת אינה צריכה להיות המניע העיקרי שלך לטיפוח תכונה זו.‏ המניע העיקרי צריך להיות רצונך לחקות ולהלל את יהוה אלוהים,‏ מקור האהבה והחמלה (‏מש׳ י״ד:‏31‏)‏.‏ מ17.‏09 12 §16,‏ 17

בנוסף לכהונתו כמלך וככוהן גדול,‏ התמנה ישוע ’‏לבנות את היכל יהוה’‏.‏ בשנת 1919 הייתה מלאכת הבנייה של ישוע כרוכה בשחרור משרתי אלוהים האמיתיים מהשעבוד לבבל הגדולה ובשיקום הקהילה המשיחית.‏ ישוע גם מינה ’‏עבד נאמן ונבון’‏ שישגיח על הפעילות המתבצעת בחצרותיו הארציות של המקדש הרוחני הגדול (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ בנוסף,‏ ישוע שוקד על צריפת משרתי יהוה ומסייע להם לשרת את אלוהים בטוהר (‏מל׳ ג׳:‏1–3‏)‏.‏ במרוצת שלטון אלף השנים ישוע ו־000,‏144 המלכים והכוהנים השותפים לו יביאו את בני האדם הנאמנים לכדי שלמות.‏ כאשר תתגשם מטרה זו,‏ רק עובדי אלוהים האמיתיים יורשו לחיות על הארץ המטוהרת.‏ בסופו של דבר תשוקם עבודת אלוהים האמיתית במלואה.‏ מ17.‏10 29 §15,‏ 16

מי שהרג אדם בשוגג היה צריך לנקוט פעולה כדי לזכות לרחמים.‏ היה עליו לנוס לעיר המקלט הקרובה ביותר (‏יהו׳ כ׳:‏4‏)‏.‏ איננו יכולים לדמיין את הנמלט מגלה אדישות;‏ על מנת להציל את חייו נדרש ממנו להגיע לעיר מהר ככל האפשר ולהישאר בתוכה!‏ הדבר הצריך הקרבה מצידו.‏ הוא היה צריך להותיר מאחור את עבודתו,‏ נוחות ביתו והחופש לנוע ממקום למקום – עד מותו של הכוהן הגדול.‏ אבל הקשיים הללו היו כדאיים.‏ כדי להפיק תועלת מרחמיו של אלוהים,‏ חוטאים מלאי חרטה בימינו צריכים גם הם לנקוט פעולה.‏ עליהם לנטוש כליל את דרך החטא ולהימנע לא רק מחטאים חמורים,‏ אלא גם מחטאים קטנים יותר שבמקרים רבים מובילים למעשים חמורים.‏ כשאנו נוקטים צעדים נמרצים כדי לנטוש את דרכי החטא,‏ אנו מראים ליהוה שאיננו שאננים ושאין אנו מתייחסים לרחמיו כאל דבר מובן מאליו (‏קור״ב ז׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ מ17.‏11 10,‏ 11 §10,‏ 11

יהוה מורה לנו לנהוג בנדיבות עם אחינו ואחיותינו (‏יוח״א ג׳:‏17‏)‏.‏ אך עלינו לעשות כן ממניעים טהורים ולהימנע מכל שמץ של אנוכיות.‏ נוכל לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם אני מגלה הכנסת אורחים בעיקר כלפי חבריי הקרובים,‏ אחים בולטים או מי שיוכלו להשיב לי טובה בדרך כלשהי?‏ או האם אני מחפש דרכים לנהוג בנדיבות כלפי אחים ואחיות שאינני מכיר היטב או כלפי מי שלא יכולים לגמול לי על כך?‏’‏ (‏לוקס י״ד:‏12–14‏)‏ נניח שיש אח השרוי במחסור עקב החלטה לא־נבונה שקיבל,‏ או אח אחר שלא הודה לנו על הכנסת האורחים מצידנו.‏ במצבים מעין אלה עלינו ליישם את העצה שבפסוק היומי.‏ אם תפעל על־פי עצה זו,‏ תזכה לשמחה הנובעת מנתינה מן המניעים הנכונים (‏מה״ש כ׳:‏35‏)‏.‏ מ17.‏10 9 §12

אשת פוטיפר נמשכה ליוסף,‏ שהיה ”‏יפה תואר ויפה מראה”‏,‏ והיא ניסתה לפתותו.‏ אך יוסף דחה את פיתוייה הרבים.‏ וכאשר הגיע המצב לנקודת רתיחה,‏ הוא נמלט ממנה.‏ מה אנו למדים מדוגמתו של יוסף?‏ אחד הלקחים הוא שבמקרים מסוימים יהיה עלינו לברוח פשוטו כמשמעו כדי לא להיכנע לפיתוי להפר את אחד מחוקי אלוהים (‏מש׳ א׳:‏10‏)‏.‏ חלק מעדי־יהוה ניהלו בעברם אורח חיים שהתאפיין באכילת יתר,‏ שתייה מופרזת,‏ עישון,‏ שימוש בסמים,‏ אי־מוסריות מינית וכדומה.‏ גם לאחר הטבילה הם לעיתים מתפתים לשוב לסורם.‏ אם אי פעם תתפתה להפר אחד מחוקי יהוה,‏ חשוב לעומק על ההשלכות הרוחניות ההרסניות שבהן תתנסה אם לא תרסן את הדחף לחטוא.‏ כך תחזק את נחישותך להדוף פיתויים.‏ נסה לחזות מצבים שבהם אתה עלול להיתקל בפיתויים וחשוב כיצד להימנע מהם (‏תהל׳ כ״ו:‏4,‏ 5;‏ מש׳ כ״ב:‏3‏)‏.‏ אם תעמוד בפני פיתוי,‏ בקש מיהוה שיעניק לך חוכמה ושליטה עצמית כדי לדחות אותו.‏ מ17.‏09 4,‏ 5 §8,‏ 9

אחת הדרכים לרקום יחסי ידידות עם יהוה היא לצמצם את מעורבותנו בעולם המסחר ולרתום את נסיבותינו להשגת אוצרות ’‏אמיתיים’‏.‏ אברהם,‏ איש אמונה מימי קדם,‏ שמע בקול אלוהים ועזב את אוּר המשגשגת כדי לחיות באוהלים ולטפח את ידידותו עם יהוה (‏עב׳ י״א:‏8–10‏)‏.‏ הוא תמיד ראה באלוהיו מקור העושר האמיתי ומעולם לא ביקש יתרונות חומריים.‏ אילו הוא היה עושה כן,‏ הדבר היה מעיד על חוסר אמונה (‏בר׳ י״ד:‏22,‏ 23‏)‏.‏ ישוע עודד אחרים לטפח סוג זה של אמונה באמרו לצעיר עשיר:‏ ”‏אם ברצונך להיות מושלם,‏ לך ומכור את רכושך ותן לעניים,‏ ויהיה לך אוצר בשמיים.‏ לאחר מכן בוא ולך אחריי”‏ (‏מתי י״ט:‏21‏)‏.‏ לאותו אדם הייתה חסרה האמונה שהייתה לאברהם,‏ אך היו אחרים ששמו את מלוא מבטחם באלוהים.‏ מ17.‏07 10 §12

רק בחלוף 430 שנה לאחר שחצה אברהם את נהר הפרת,‏ הפכו צאצאיו לאומה מאורגנת שלימים התיישבה בארץ (‏שמ׳ י״ב:‏40–42;‏ גל׳ ג׳:‏17‏)‏.‏ אברהם היה מוכן לחכות מכיוון שסבלנותו הייתה פועל יוצא של אמונתו ביהוה (‏עב׳ י״א:‏8–12‏)‏.‏ אברהם חיכה בשמחה אף שהוא לא זכה לראות בימיו את ההתגשמות המלאה של ההבטחה.‏ תאר לעצמך מה רבה תהיה שמחתו כאשר הוא יקום לתחייה בכדור ארץ גן עדני.‏ הוא יופתע לגלות שסיפורו האישי ותולדות צאצאיו מהווים חלק נכבד מהמקרא.‏ תאר לעצמך עד כמה הוא יתרגש להבין לראשונה את תפקידו החיוני בהתגשמות מטרת יהוה באשר לזרע המובטח!‏ אין ספק שהוא ירגיש שהיה כדאי לחכות זמן כה רב.‏ מ17.‏08 6 §10,‏ 11

המילה המקראית המקורית המתורגמת כ”‏טומאה”‏ היא מונח רחב הכולל מעשים שאינם מסתכמים בחטאים מיניים.‏ היא מקיפה בתוכה את ההרגל המזיק לעשן או לספר בדיחות גסות (‏קור״ב ז׳:‏1;‏ אפ׳ ה׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ היא גם נוגעת למעשים טמאים שניתן לעשות בפרטיות,‏ כמו קריאת ספרים ארוטיים או צפייה בפורנוגרפיה.‏ מעשים אלה עלולים לגרום לאדם לפתח את ההרגל הטמא לאונן.‏ מי שנוהגים לצפות בפורנוגרפיה מפתחים ”‏תיאבון מיני”‏ בלתי נשלט,‏ מה שעלול לגרום להם להתמכר למין.‏ על־פי כמה מחקרים,‏ מי שיש להם דחף בלתי נשלט לצפות בפורנוגרפיה חווים אותם תסמיני התמכרות כמו אנשים המכורים לאלכוהול ולסמים.‏ אין פלא שלמנהג לצפות בפורנוגרפיה יש השלכות מזיקות כגון רגשי אשמה עמוקים,‏ ירידה ביעילות בעבודה,‏ חיי משפחה אומללים,‏ גירושין והתאבדות.‏ מ17.‏08 19 §8,‏ 9

בתקופת שיקום ירושלים אמר משורר התהלים על יהוה את המילים שלעיל.‏ עד כמה התעודד לדעת משורר התהלים שאלוהים יחזק את שערי העיר על מנת להגן על עובדיו!‏ אולי אתה מתמודד עם קשיים שמסבים לך דאגות.‏ יהוה יכול להעניק לך את החוכמה להתמודד עימם.‏ מחבר המזמור אמר על אלוהיו:‏ ”‏השולח אמרתו ארץ;‏ עד מהרה ירוץ דברו”‏.‏ לאחר מכן הוא ציין שיהוה ’‏נותן שלג,‏ מפזר כפור ומשליך קרח [‏ברד]‏’‏ ושאל:‏ ”‏לפני קָרָתו מי יעמוד?‏”‏ הוא הוסיף שיהוה ”‏ישלח דברו ויַמְסֵם”‏ (‏תהל׳ קמ״ז:‏15–18‏)‏.‏ אלוהינו כליל החוכמה ורב־העוצמה,‏ השולט בברד ובשלג,‏ יכול לעזור לך להתגבר על כל מכשול הנקרה בדרכך.‏ מ17.‏07 20 §14,‏ 15

שלטון אלוהים הוא השלטון הצודק והטוב ביותר.‏ כמו כן,‏ ריבונותו ראויה לתמיכתנו המלאה.‏ מדוע?‏ משום שיהוה ברא הכול.‏ על כן יש לו הזכות המלאה לשלוט על בני האדם ועל היצורים הרוחניים.‏ השטן לא ברא דבר.‏ לכן אין לו שום זכות לדרוש להיות שליט היקום.‏ הוא והזוג האנושי הראשון נהגו ביהירות כאשר מרדו בריבונות יהוה (‏יר׳ י׳:‏23‏)‏.‏ אמת,‏ כמי שניחנו בבחירה חופשית הם היו מסוגלים לבחור בעצמאות מאלוהים.‏ אך האם עובדה זו הקנתה להם את הזכות לעשות כן?‏ לא.‏ הבחירה החופשית מאפשרת לאנשים לקבל מדי יום החלטות טובות רבות.‏ אולם אין היא מקנה להם את הזכות למרוד בבוראם ובמקור חייהם.‏ אין ספק שהתנערות משלטון יהוה היא שימוש פסול בבחירה החופשית.‏ בתור בני אדם עלינו להיכנע לשלטונו הצודק של יהוה.‏ מ17.‏06 27,‏ 28 §2–4

אם אנו מוקירים את שירותנו,‏ גם אנו נמשיך לבשר חרף רדיפות,‏ בדומה לשליח פאולוס (‏מה״ש י״ד:‏19–22‏)‏.‏ אחינו בארצות הברית התמודדו עם התנגדות אדירה במהלך שנות ה־30 ובתחילת שנות ה־40 של המאה הקודמת.‏ בכל זאת,‏ בדומה לפאולוס הם עמדו איתן והמשיכו לבשר.‏ כדי להגן על זכותם לבשר,‏ יצאו האחים למאבקים משפטיים רבים.‏ בהתייחסו לניצחון שהושג בבית המשפט העליון בארצות הברית,‏ אמר אח נתן ה.‏ נור בשנת 1943:‏ ”‏הניצחונות נזקפים למאבקכם.‏ .‏.‏.‏ בזכות עמידתם האיתנה של משרתי האדון זכינו סוף כל סוף לפסיקה זו”‏.‏ כן,‏ אהבתנו לשירות יכולה לגבור על הרדיפות.‏ אם נראה בשירותנו אוצר יקר שקיבלנו מיהוה,‏ לעולם לא נבשר רק כדי ”‏לרשום שעות”‏.‏ אדרבה,‏ נעשה כל שבכוחנו כדי ”‏להעיד ביסודיות על הבשורה הטובה”‏ (‏טימ״ב ד׳:‏5‏)‏.‏ מ17.‏06 11,‏ 12 §11,‏ 12

אהבה עמוקה ליהוה מסייעת לנו לציית למצוותיו,‏ לעמוד איתן ולשנוא את הרע (‏תהל׳ צ״ז:‏10‏)‏.‏ אולם השטן ועולמו מנסים להחליש את אהבתנו לאלוהים.‏ העולם הסובב אותנו מחזיק בהשקפה מעוותת באשר לאהבה.‏ במקום לאהוב את הבורא,‏ האנשים הם ”‏אוהבי עצמם”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏2‏)‏.‏ עולם זה הנשלט בידי השטן מלבה את ’‏תאוות הבשרים,‏ תאוות העיניים והתפארות בנכסים חומריים’‏ (‏יוח״א ב׳:‏16‏)‏.‏ השליח פאולוס הזהיר את אחיו לאמונה מפני כניעה לתאוות הבשר באמרו:‏ ”‏ההתמקדות בבשר משמעה מוות.‏.‏.‏ כי ההתמקדות בבשר משמעה יחסי איבה עם אלוהים”‏ (‏רומ׳ ח׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ ואכן,‏ מי שחייהם סובבים סביב רדיפה אחר דברים חומריים או סיפוק תאוותיהם המיניות בסופו של דבר נוחלים אכזבה ונפגעים קשות (‏קור״א ו׳:‏18;‏ טימ״א ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מ17.‏05 18 §5,‏ 6

אם האחים הפליטים יגלו הערכה ולא ידרשו דבר,‏ הם יעזרו לאחיהם לאמונה ליהנות מחדוות הנתינה.‏ כמובן,‏ אם הפליטים יחיו על חשבון נדיבותם של אחרים,‏ הדבר יפגע בכבודם העצמי ויפגום ביחסיהם עם אחיהם (‏תסל״ב ג׳:‏7–9‏)‏.‏ אבל יש לזכור שהם זקוקים לעזרה מעשית.‏ איננו צריכים להשקיע כספים רבים לשם כך,‏ אלא לתת בעיקר מזמננו ולנהוג בהם באכפתיות.‏ ייתכן שפשוט נצטרך להראות להם כיצד להשתמש בתחבורה הציבורית,‏ לקנות מצרכי מזון בריאים ולא־יקרים ולרכוש ציוד כמו מכונת תפירה או מכסחת דשא כדי שיוכלו להתפרנס.‏ חשוב מכך,‏ עזור להם להיות מעורבים לגמרי בקהילתם החדשה.‏ אם אפשר,‏ הצע להסיע אותם לאסיפות.‏ תוכל גם להסביר להם כיצד הם יכולים לבשר את בשורת המלכות לאנשים בשטחך.‏ צא עם האחים והאחיות הפליטים לשירות השדה.‏ מ17.‏05 5 §11,‏ 12

אנשים נטולי ראייה רוחנית מתקשים לפתח השקפה מאוזנת על דברים חומריים.‏ מדוע?‏ מכיוון שחושיהם הרוחניים אינם מתפקדים כראוי (‏קור״א ב׳:‏14‏)‏.‏ הואיל וכושר ההבחנה שלהם התנוון,‏ הם מתקשים להבחין בין טוב לרע (‏עב׳ ה׳:‏11–14‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ יש שפיתחו תאווה בלתי נשלטת לדברים חומריים – תאווה שלעולם אינה באה על סיפוקה (‏קהלת ה׳:‏9‏)‏.‏ למרבה השמחה קיימת תרופת נגד לחשיבה החומרנית הרעילה:‏ מינון קבוע של דבר־אלוהים,‏ המקרא.‏ ישוע הרהר בחוכמת אלוהים ושאב מכך את הכוח לדחות פיתויים.‏ באותו אופן,‏ יישום עקרונות המקרא מסייע לנו להיאבק בחומרנות (‏מתי ד׳:‏8–10‏)‏.‏ אם נעשה כן,‏ נראה לישוע שאנו אוהבים אותו יותר מכל דבר חומרי.‏ מ17.‏05 26 §17