אפריל

כיצד נוכל להפיק תועלת ממתנות יקרות אלה?‏ אחת הדרכים היא לחקות את אמונתם של הזקנים,‏ וכן את דוגמתם הטובה.‏ דרך נוספת היא להישמע לעצותיהם המבוססות על המקרא (‏עב׳ י״ג:‏7,‏ 17‏)‏.‏ זכור שזקני־הקהילה אוהבים אותנו וחפצים שנגדל מבחינה רוחנית.‏ למשל,‏ אם ישימו לב שאנו מחמיצים אסיפות או שקנאותנו פוחתת,‏ הם ללא ספק ימהרו לעזור לנו.‏ הם יקשיבו לנו וינסו לבנות אותנו בעזרת דברי עידוד לבביים ועצות מקראיות מתאימות.‏ האם אתה רואה בעזרה שהם מושיטים ביטוי לאהבתו של יהוה כלפיך?‏ יש לזכור שאולי אין זה קל לזקנים לגשת אלינו ולתת לנו עצות נחוצות.‏ לכן כיצד תוכל להקל על זקני־הקהילה שלך?‏ היה עניו,‏ נגיש וגלה הערכה.‏ ראה בעזרתם ביטוי לאהבתו של אלוהים כלפיך.‏ הדבר לא רק יועיל לך,‏ אלא גם יתרום רבות לשמחתם.‏ מ18.‏03 31 §15,‏ 16

כל ילד הוא יחיד ומיוחד;‏ לא כל הילדים מתבגרים באותו קצב או באותו זמן.‏ יש המגלים מידה רבה של בגרות שכלית ורגשית בגיל צעיר ומביעים את רצונם להיטבל.‏ אחרים צריכים לגדול קצת לפני שיהיו בשלים לטבילה.‏ לכן הורים נבונים אינם לוחצים על ילדיהם להיטבל.‏ במקום זאת,‏ הם מסייעים לכל ילד להתקדם מבחינה רוחנית בהתאם לקצב הגדילה וההתפתחות שלו.‏ ההורים יכולים לשמוח כשילדם נוצר בליבו את העיקרון שבפסוק היומי.‏ אך אל להם לעולם להפסיק להתמקד במטרתם – לעזור לילדיהם להפוך לתלמידי המשיח.‏ כשמטרה זו עומדת לנגד עיניהם,‏ ראוי שהורים ישאלו את עצמם:‏ ’‏האם ילדי רכש מספיק ידע כדי להקדיש את חייו לאלוהים ולהיטבל?‏’‏ מ18.‏03 9 §6

לאחר שנענינו להזמנה,‏ אל לנו לבטלה בקלות דעת.‏ מארחנו ודאי ערך הכנות,‏ וכל מאמציו יהיו לשווא אם נבטל את הזמנתו (‏מתי ה׳:‏37‏)‏.‏ לעיתים יש שמבטלים הזמנה שנענו לה קודם לכן כדי להיענות להזמנה מפתה יותר.‏ האם יהא זה אוהב ויעיד על כבוד?‏ עלינו להיענות להכנסת אורחים תוך הערכה כנה כלפי כל מה שמציעים לנו מארחינו (‏לוקס י׳:‏7‏)‏.‏ ואם נסיבות מוצדקות שאינן בשליטתנו מאלצות אותנו לבטל הזמנה,‏ יהא זה אוהב ומתחשב ליידע את מארחינו על כך בהקדם האפשרי.‏ חשוב גם שנכבד מנהגים מקומיים.‏ ישנן תרבויות בהן אורחים לא־צפויים מתקבלים בברכה;‏ בתרבויות אחרות מעדיפים לקבוע מראש מועד מסוים.‏ בנוסף,‏ בכמה תרבויות מצופה מהאורחים לסרב בנימוס להזמנה הראשונה או השנייה,‏ ואילו בתרבויות אחרות מתפרש הסירוב כחוסר הערכה.‏ הבה נעשה כל שבכוחנו כדי שמארחינו ישמחו על כך שהזמינו אותנו.‏ מ18.‏03 18 §20,‏ 21

זכור שאין די ברכישת ידע מקראי כדי להיות אדם בעל חשיבה רוחנית (‏מל״א ה׳:‏9,‏ 10;‏ י״א:‏4–6‏)‏.‏ אם כן,‏ מה נדרש מלבד ידע מקראי?‏ עלינו להמשיך להתקדם מבחינה רוחנית (‏קול׳ ב׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ אחד הצעדים החשובים הוא ללמוד את הספר ‏”‏שימרו את עצמכם באהבת האלוהים”‏.‏ השלמת לימוד הספר תסייע לך לדעת כיצד ליישם את עקרונות המקרא בחייך.‏ אם כבר סיימת את לימוד הספר,‏ האם תוכל ללמוד פרסומים נוספים היכולים לסייע לך להיות יציב באמונה?‏ (‏קול׳ א׳:‏23‏)‏ האם אתה חושב לעומק כיצד ליישם את החומר הנלמד בחייך ומתפלל על כך?‏ זכור שמטרת הלימוד וההרהורים היא לטפח רצון עז להשביע את רצון יהוה ולשמור את מצוותיו (‏תהל׳ מ׳:‏9;‏ קי״ט:‏97‏)‏.‏ במקביל אנו מתאמצים לדחות כל דבר המעכב את צמיחתנו הרוחנית (‏טיט׳ ב׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ מ18.‏02 24,‏ 25 §7–9

כדי לפתח אמונה דומה לשל נוח,‏ עלינו להיות תלמידים שקדניים של דבר־אלוהים,‏ לאמץ לליבנו את שאנו לומדים ולאפשר לידע זה לעצב ולהדריך אותנו (‏פט״א א׳:‏13–15‏)‏.‏ כך יגנו עלינו החוכמה שמאת אלוהים והאמונה מפני מזימותיו הערמומיות של השטן ומפני רוח העולם המרושעת (‏קור״ב ב׳:‏11‏)‏.‏ רוח זו מקדמת אהבה לאלימות ולאי־מוסריות מינית,‏ ודוחקת באנשים להתמקד בתאווֹת הבשר (‏יוח״א ב׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ היא אף עלולה לגרום לאנשים חלשים רוחנית להתעלם מההוכחות שיומו הגדול של אלוהים קרב ובא.‏ שים לב שכאשר השווה ישוע את ימינו לימיו של נוח,‏ הוא לא התמקד באלימות או באי־מוסריות,‏ אלא בסכנות הנובעות מאדישות רוחנית (‏מתי כ״ד:‏36–39‏)‏.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם סגנון חיי מעיד שאני באמת מכיר את יהוה?‏ האם אמונתי מניעה אותי לא רק לחיות על־פי אמות המידה הצודקות של אלוהים,‏ אלא גם לספר עליהן לאחרים?‏’‏ אנו תקווה שתשובותיך יראו שגם אתה ’‏מתהלך עם אלוהים’‏ (‏בר׳ ו׳:‏9‏)‏.‏ מ18.‏02 9,‏ 10 §8–10

איננו יכולים להימנע לגמרי מחברתם של אנשים בעלי תכונות שליליות.‏ ייתכן שאנו עובדים איתם,‏ לומדים איתם בבית־הספר או מתגוררים עימם.‏ אבל נוכל להימנע מלהישאב לחשיבתם ומלחקות את מאפייניהם.‏ אנו עושים כן כשאנו מחזקים את רוחניותנו בעזרת לימוד המקרא והתרועעות קרובה עם מי שנחושים לשרת את יהוה.‏ עלינו גם להתאמץ לעזור לאחרים מבחינה רוחנית.‏ חפש אחר הזדמנויות לבשר,‏ ובקש מיהוה לעזור לך לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון.‏ עלינו להבהיר לאנשים שאנו עדי־יהוה.‏ כך התנהגותנו הטובה תסב הלל לאלוהים ולא לנו.‏ קיבלנו הכשרה כדי ”‏לדחות את הרֶשע ואת תאוות העולם ולחיות ביישוב הדעת,‏ בצדקה ובמסירות לאלוהים בסדר העולמי הנוכחי”‏ (‏טיט׳ ב׳:‏11–14‏)‏.‏ אם נחקה בהתנהגותנו את דרכיו של אלוהים,‏ אחרים יבחינו בנו ויהיו שאף יאמרו:‏ ”‏נלכה עימכם,‏ כי שמענו אלוהים עימכם”‏ (‏זכ׳ ח׳:‏23‏)‏.‏ מ18.‏01 31 §17,‏ 18

האם זה פסול לאהוב את עצמנו?‏ לא,‏ אהבה עצמית בריאה היא טבעית ואף הכרחית.‏ כך ברא אותנו יהוה.‏ ישוע אמר:‏ ”‏ואהבת לרעך כמוך”‏ (‏מר׳ י״ב:‏31‏)‏.‏ אם איננו אוהבים את עצמנו,‏ לא נוכל לאהוב את רענו.‏ עוד נאמר בכתבי־הקודש:‏ ”‏צריכים הבעלים לאהוב את נשיהם,‏ כמו את גופם הם.‏ האוהב את אשתו אוהב את עצמו,‏ שהרי מעולם לא שנא איש את גופו שלו;‏ להיפך,‏ הוא מזין אותו ומוקירו”‏ (‏אפ׳ ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ אם כן,‏ מידה מסוימת של אהבה עצמית היא דבר רצוי.‏ אולם האהבה העצמית המתוארת בטימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏2 היא אהבה מעוּותת ואנוכית.‏ אנשים האוהבים את עצמם יתר על המידה חושבים על עצמם יותר מהנחוץ (‏רומ׳ י״ב:‏3‏)‏.‏ חייהם סובבים בעיקר סביב עצמם,‏ ולא אכפת להם מאחרים.‏ כאשר דברים משתבשים,‏ הם נוטים להאשים אחרים במקום ליטול את האחריות.‏ אנשים אנוכיים שכאלה אינם מאושרים באמת.‏ מ18.‏01 23 §4,‏ 5

לימוד אישי הוא אחת הדרכים שבהן אנו מקשיבים ליהוה,‏ ואילו תפילות הן אחת הדרכים בהן אנו מדברים אליו.‏ אל למשיחי לראות בתפילות נוהג טקסי חסר משמעות או מילות קסם הנאמרות כדי להגדיל את הסיכויים להצליח במשימה כלשהי.‏ התפילות הן אמצעי תקשורת ממשי עם בוראנו.‏ יהוה רוצה לשמוע את דבריך (‏פיל׳ ד׳:‏6‏)‏.‏ כאשר אתה מודאג מכל סיבה שהיא,‏ תוכל ליישם את העצה הנבונה המופיעה במקרא:‏ ”‏השלך על יהוה יהבך [‏משאך]‏”‏ (‏תהל׳ נ״ה:‏23‏)‏.‏ האם אתה באמת מאמין בזה?‏ מיליוני אחים ואחיות יכולים לספר לך שעצה זו סייעה להם,‏ והיא יכולה לסייע גם לך!‏ התפילות מאפשרות לך לעשות יותר מאשר רק לפנות ליהוה לעזרה.‏ לעיתים אנו כה שקועים בבעיותינו עד שאיננו שמים לב לברכות הרבות שמהן אנו נהנים.‏ תוכל לנסות את ההצעה הבאה:‏ חשוב מדי יום על שלושה דברים לפחות שאתה אסיר תודה עליהם.‏ לאחר מכן הודה ליהוה בתפילה על הברכות הללו.‏ מ17.‏12 25,‏ 26 §10,‏ 11

אלפי תלמידי מקרא מקדישים את חייהם ליהוה ונטבלים.‏ רבים מהם הינם צעירים שהוריהם גידלו אותם בָּאמת ושבחרו בדרך החיים הטובה ביותר (‏תהל׳ א׳:‏1–3‏)‏.‏ אם אתה הורה משיחי,‏ אתה ללא ספק מצפה ליום שבו בנך או בתך ייטבלו (‏השווה יוחנן ג׳.‏ 4‏)‏.‏ בתור הורה משיחי אתה חפץ שילדך יכיר את הכתבים הקדושים,‏ הכוללים כיום את התנ״ך וכתבי־הקודש היווניים.‏ אפילו ילדים קטנים מאוד מסוגלים לרכוש ידע בסיסי באשר לדמויות ומאורעות מקראיים,‏ בהתאם ליכולתם.‏ ארגון יהוה מספק כלים רבים שבהם יכולים הורים להשתמש כדי לסייע לילדיהם.‏ זכור שידע מתוך כתבי־הקודש הוא היסוד שעליו נבנים יחסים הדוקים עם יהוה.‏ מ17.‏12 18 §1‏;‏ 19 §4

מה אם הינך רעיה ואת חשה שבעלך הלא־מאמין אינו מתייחס אלייך כראוי?‏ האם ישתפר המצב אם תתווכחי איתו על התנהגותו?‏ גם אם תגרמי לו בכך לעשות את מבוקשך,‏ האם תקני את ליבו ותעזרי לו לחבוק את האמת?‏ סביר להניח שלא.‏ אבל אם תגלי כבוד כלפי ראשות בעלך,‏ תוכלי לתרום לשלום המשפחה,‏ תסבי הלל ליהוה ואולי אף תעזרי לבעלך להצטרף לעבודת אלוהים האמיתית;‏ כך תוכלו שניכם להשיג את הפרס (‏פט״א ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מה אם הינך בעל ואתה חושב שאשתך הלא־מאמינה אינה מכבדת אותך?‏ האם תניע אותה לרחוש לך כבוד רב יותר אם תצעק עליה כדי להוכיח מי הבוס?‏ כלל וכלל לא!‏ אלוהים מצפה ממך להפעיל את ראשותך באהבה כדוגמת ישוע.‏ ישוע מפעיל את ראשותו על הקהילה באהבה ובסבלנות (‏לוקס ט׳:‏46–48‏)‏.‏ אם הבעל יחקה את דוגמתו של ישוע,‏ הוא אולי יצליח לקנות את לב אשתו ולעזור לה להצטרף לעבודת אלוהים האמיתית.‏ מ17.‏11 28,‏ 29 §13,‏ 14

חשיבה עולמית מתעלמת מן הקווים המנחים של יהוה או גורעת מתוקפם,‏ והשפעתה עלולה להחליש בהדרגה את אמונתנו.‏ כיום כולנו חשופים לחשיבה עולמית.‏ חשיבה זו מודגשת בטלוויזיה,‏ באינטרנט,‏ בעבודה ובבית־הספר.‏ במדינות רבות אין זה נדיר לשמוע אנשים האומרים שהם אינם מאמינים באלוהים;‏ הם מגדירים את עצמם חילונים.‏ הם אולי לא בחנו לעומק את נושא קיומו של אלוהים,‏ אך הרעיון להיות חופשיים לעשות כאוות נפשם קוסם להם (‏תהל׳ י׳:‏4‏)‏.‏ אחרים חושבים שהם נוהגים בחוכמה באמרם:‏ ”‏אני יכול להיות בעל ערכים גבוהים מבלי להאמין באלוהים”‏.‏ האם הטענה שלא קיים בורא נשענת על טיעונים הגיוניים?‏ כאשר אדם פונה למדע כדי לדעת אם החיים אכן נבראו,‏ הוא עלול בקלות למצוא עצמו מבולבל אל מול ים המידע.‏ אבל למעשה התשובה פשוטה.‏ אם בניין זקוק לבונה,‏ על אחת כמה וכמה יצורים חיים!‏ מ17.‏11 20,‏ 21 §2–4

תן דעתך לחשיבות שיש לנוכחות בערב הזיכרון.‏ זכור שאסיפות הקהילה הן חלק מעבודת אלוהים.‏ אין ספק שיהוה וישוע שמים לב למי שעושים מאמצים לנכוח באסיפה החשובה ביותר בשנה.‏ אנו רוצים שהם יראו אותנו בין הנוכחים בערב הזיכרון,‏ אלא אם כן אין הדבר אפשרי עקב מגבלה פיזית או נסיבות קיצוניות.‏ כשאנו מראים במעשינו שהאסיפות חשובות לנו,‏ אנו נותנים ליהוה סיבה נוספת לשמור את שמנו כתוב ב’‏ספר הזיכרון’‏ – ”‏ספר החיים”‏ – בו כתובים שמותיהם של מי שיש להם התוחלת לחיי עולם (‏ההת׳ כ׳:‏15‏)‏.‏ בימים שלפני ערב הזיכרון נוכל להקדיש זמן כדי לבחון לעומק בליווי תפילות את יחסינו האישיים עם יהוה (‏קור״ב י״ג:‏5‏)‏.‏ מ18.‏01 13 §4,‏ 5

הנמלט היה מוגן בין כותלי עיר המקלט.‏ באשר לערים הללו אמר יהוה:‏ ”‏והיו לכם למקלט”‏ (‏יהו׳ כ׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ יהוה לא דרש ממי שהרג אדם בשוגג להישפט שוב על אותו מקרה;‏ וגואל הדם לא הורשה להיכנס לעיר וליטול את חייו של הנמלט.‏ לפיכך הנמלט מעולם לא צריך היה לחשוש מפני נקמה.‏ בין כותלי העיר הוא היה בטוח ומוגן בידיו של יהוה.‏ לא היה זה בית סוהר.‏ העיר הציעה לו הזדמנויות לעבוד,‏ לעזור לאחרים ולשרת את יהוה בשלום.‏ כן,‏ הוא יכול היה ליהנות מחיים מספקים ומאושרים!‏ חלק ממשרתי אלוהים אשר ביצעו חטאים חמורים והתחרטו חשים ”‏כלואים”‏ בכבלי האשמה,‏ ואף חושבים שיהוה לעולם לא ישכח שהם ביצעו חטא חמור.‏ אם אתה מרגיש כך,‏ היה משוכנע שכאשר יהוה סולח לך,‏ אתה יכול לחוש בטוח ברחמיו!‏ מ17.‏11 9 §6‏;‏ 11 §13,‏ 14

אחת הדרכים לקדם אחדות היא להרהר במשמעות הסמלים של ערב הזיכרון.‏ לפני ערב מיוחד זה – ובייחוד במהלכו – חשוֹב היטב על משמעותם של המצה ושל היין האדום (‏קור״א י״א:‏23–25‏)‏.‏ המצה מסמלת את גופו נטול החטא של ישוע,‏ אשר הוקרב כקורבן,‏ והיין מסמל את דמו השפוך.‏ זכור שקורבן הכופר של המשיח כרוך בשני ביטויי האהבה הגדולים ביותר – האהבה שגילה יהוה בכך שנתן את בנו למעננו,‏ והאהבה שגילה ישוע בנכונותו להקריב את חייו עבורנו.‏ הרהורים באהבתם צריכים להניע אותנו להשיב להם אהבה.‏ האהבה המשותפת שאנו ואחינו לאמונה רוחשים ליהוה היא כמעין חבל הקושר אותנו יחדיו ומחזק את אחדותנו.‏ מ18.‏01 14 §11

יהוה אוהב מאוד את בני האדם,‏ והם יקרים לו.‏ הוא היה מוכן שדם בנו יישפך למען ישועתנו הנצחית (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ אילו יהוה לא היה מקיים את הבטחותיו,‏ היה לשטן תירוץ לכנות אותו שקרן המונע טוב מנתיניו ומפעיל את שלטונו בצורה לא־הוגנת.‏ המתנגדים היו יכולים להשמיע בצדק את דברי הלעג שלהם:‏ ”‏איפה נוכחותו המובטחת?‏ הרי מאז מתו אבותינו הכול ממשיך בדיוק כמו מראשית הבריאה”‏ (‏פט״ב ג׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ לכן יהוה ידאג שהצדקת ריבונותו תכלול את ישועת עושי רצונו (‏יש׳ נ״ה:‏10,‏ 11‏)‏.‏ בנוסף,‏ ריבונות יהוה מתאפיינת באהבה.‏ מכאן שאנו יכולים להיות בטוחים שהוא תמיד יאהב ויוקיר את משרתיו הנאמנים (‏שמ׳ ל״ד:‏6‏)‏.‏ מ17.‏06 23 §7

מהרגע שהבטיח יהוה שיָקום גואל עתידי,‏ ככתוב בבראשית ג׳:‏15‏,‏ היה זה בעיניו כאילו קורבנו כבר הוקרב.‏ כעבור כ־000,‏4 שנה הקריב יהוה את בנו יחידו למען עולם האנושות,‏ אף שהדבר היה כרוך במחיר אישי כבד (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ עד כמה אנו אסירי תודה על אהבתו הבלתי אנוכית של יהוה!‏ אנו מסוגלים לנהוג באחרים באהבה בלתי אנוכית מפני שאלוהים יצר אותנו בצלמו.‏ הבל גילה אהבה כלפי אלוהים כשנתן לו בחוסר אנוכיות את הטוב ביותר שברשותו (‏בר׳ ד׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ נוח נהג באחרים באהבה בלתי אנוכית כשהכריז את מסריו של אלוהים במשך עשרות שנים,‏ חרף העובדה שלא הייתה כל היענות מצד בני דורו (‏פט״ב ב׳:‏5‏)‏.‏ אברהם נתן עדיפות לאהבתו לאלוהים על פני רגשותיו האישיים כאשר התבקש להעלות את יצחק בנו כקורבן (‏יעקב ב׳:‏21‏)‏.‏ בדומה לאותם אנשים נאמנים גם אנו רוצים לנהוג באהבה,‏ למרות הקשיים שאנו חווים.‏ מ17.‏10 8 §3,‏ 4

שירותו של הכוהן הגדול שלנו,‏ ישוע,‏ נוסך בנו את הביטחון שחטאינו ייסלחו ו”‏שנזכה לרחמים ונמצא חסד לשם עזרה בעתה”‏ (‏עב׳ ד׳:‏16‏)‏.‏ לכן גלה אמונה בקורבנו של ישוע.‏ האמן שהכופר חל עליך (‏גל׳ ב׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ גלה אמונה בכך שהכופר הוא הבסיס לסליחת החטאים שלך.‏ גלה אמונה בכך שהכופר מעניק לך את התקווה לחיי עולם.‏ קורבנו של ישוע הוא מתנתו של יהוה עבורך.‏ כאשר יהוה סולח לנו על חטא שביצענו,‏ איננו צריכים לחשוש שהוא מחפש סיבה לדון בו או לשפוט אותנו שוב בעטיו (‏תהל׳ ק״ג:‏8–12‏)‏.‏ כן,‏ אנו יכולים לבטוח לגמרי בסלחנותו של יהוה.‏ מ17.‏11 11,‏ 12 §14–17

בלילה שבו נערכה לראשונה סעודת האדון התפלל ישוע שכל תלמידיו יהיו מאוחדים וייהנו מאותה האחדות שהוא ואביו מוקירים.‏ יהוה אכן השיב לתפילת בנו היקר,‏ וכיום מיליוני אנשים מאמינים ששלח את בנו.‏ ערב הזיכרון,‏ יותר מכל אסיפה אחרת של משרתי אלוהים,‏ הוא ראיה חד־משמעית לאחדותם של עדי־יהוה.‏ במקומות מסוימים התכנסות של אנשים מגזעים שונים לאסיפה דתית אינה מתקבלת בעין יפה או זוכה ליחס מזלזל.‏ אולם עד כמה אחדות זו יפה בעיני יהוה וישוע!‏ כמשרתי יהוה איננו מופתעים מהאחדות שממנה אנו נהנים.‏ למעשה יהוה ניבא עליה (‏יח׳ ל״ז:‏15–17;‏ זכ׳ ח׳:‏23‏)‏.‏ מ18.‏01 14 §7–9

‏”‏הבונים”‏,‏ מנהיגי הדת היהודים,‏ מאסו במשיח.‏ כאשר הם דחו את ישוע,‏ הם לא רק הפנו לו עורף או סירבו להכיר בו כמשיח.‏ יהודים רבים כה התנגדו לו עד שדרשו להמיתו (‏לוקס כ״ג:‏18–23‏)‏.‏ כן,‏ הם תרמו להוצאתו להורג.‏ אם ישוע נדחה והוצא להורג,‏ כיצד הוא יכול היה להיות ”‏לראש פינה”‏?‏ הדבר יכול היה להתאפשר רק בתנאי שיוקם לתחייה.‏ השליח פטרוס אמר באשר ל”‏ישוע המשיח הנצרתי”‏:‏ ”‏אותו הוקעתם אך אלוהים הקימו מן המתים”‏ (‏מה״ש ג׳:‏15;‏ ד׳:‏5–11;‏ פט״א ב׳:‏5–7‏)‏.‏ בן אלוהים שהוקם לתחייה הפך ליחיד אשר שמו ”‏ניתן לבני אדם.‏.‏.‏ שבאמצעותו עלינו להיוושע”‏ (‏מה״ש ד׳:‏12;‏ אפ׳ א׳:‏20‏)‏.‏ מ17.‏12 9,‏ 10 §6–9

באשר לצרה הגדולה הממשמשת ובאה אמר ישוע:‏ ”‏יראו את בן האדם בא בענני השמיים בגבורה ובפאר רב.‏ ו[‏ישוע]‏ ישלח את מלאכיו בקול תרועת חצוצרה רמה,‏ והם יקבצו את בחיריו”‏ (‏מתי כ״ד:‏29–31‏)‏.‏ ’‏קיבוץ הבחירים’‏ מתייחס למועד שבו כל המשיחיים המשוחים שעדיין ייוותרו על הארץ יקבלו את גמולם השמימי.‏ הדבר יתרחש לאחר סיום החלק הראשון של הצרה הגדולה,‏ אך לפני פרוץ מלחמת הר מגידון.‏ במלחמה זו ישוע וכל ה־000,‏144 יביסו את מלכי הארץ (‏ההת׳ י״ז:‏12–14‏)‏.‏ ערב הזיכרון שנציין לפני שישוע ”‏יבוא”‏ לקבץ את המשוחים לשמיים יהיה ערב הזיכרון האחרון.‏ מ18.‏01 16 §15

ישוע חי בשמיים ”‏לעולמי עולמים”‏,‏ והוא לעולם לא יראה שחת (‏ההת׳ א׳:‏5,‏ 18;‏ רומ׳ ו׳:‏9;‏ קול׳ א׳:‏18;‏ פט״א ג׳:‏18‏)‏.‏ הוא הבטיח לשליחיו הנאמנים שהם ימלכו איתו בשמיים (‏לוקס כ״ב:‏28–30‏)‏.‏ פאולוס כתב ש”‏המשיח אכן קם מן המתים,‏ ביכורי כל המתים”‏.‏ פאולוס הוסיף שיהיו גם אחרים שיוקמו לתחייה בשמיים:‏ ”‏כל אחד כסדרו:‏ המשיח,‏ פרי הביכורים;‏ אחר כך,‏ בעת נוכחותו,‏ השייכים למשיח”‏ (‏קור״א ט״ו:‏20,‏ 23‏)‏.‏ מאז 1914 אנו חיים ב”‏עת נוכחותו”‏ המובטחת של ישוע.‏ תקופה זו טרם הסתיימה וקיצו של סדר עולמי מרושע זה קרב ובא.‏ מ17.‏12 10 §11;‏ 11 §14–16

אבינו רב־החמלה התנסה בעצמו באובדן יקיריו.‏ הוא איבד אנשים יקרים כגון אברהם,‏ יצחק,‏ יעקב,‏ משה ודוד המלך (‏במ׳ י״ב:‏6–8;‏ מתי כ״ב:‏31,‏ 32;‏ מה״ש י״ג:‏22‏)‏.‏ דבר־אלוהים נוסך בנו את הביטחון שיהוה משתוקק ונכסף לעת שבה ישיבם לחיים (‏איוב י״ד:‏14,‏ 15‏)‏.‏ הם יהיו מאושרים וייהנו מבריאות איתנה.‏ חשוב גם על העובדה שבנו האהוב והיקר של אלוהים,‏ החביב עליו במיוחד,‏ מת בייסורים (‏מש׳ ח׳:‏22,‏ 30‏)‏.‏ אין מילים היכולות לתאר את הכאב שחש יהוה (‏יוח׳ ה׳:‏20;‏ י׳:‏17‏)‏.‏ אנו סמוכים ובטוחים שיהוה יפעל למעננו.‏ לכן אל לנו להסס לשפוך לפניו את מר יגוננו.‏ עד כמה מעודד לדעת שיהוה מבין את כאבנו ומספק לנו את הנחמה שאנו כה זקוקים לה (‏קור״ב א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מ17.‏07 13 §3–5

כיום מיליונים תורמים בשמחה ’‏מהונם’‏,‏ לרבות זמנם,‏ מרצם ומשאביהם,‏ כדי לתמוך במקדש הרוחני הגדול של יהוה (‏מש׳ ג׳:‏9‏)‏.‏ יהוה לעולם לא ישכח את הפעילות שאנו מבצעים עבורו ואת האהבה שאנו מגלים כלפיו.‏ כל מה שהושג במסגרת עבודת אלוהים האמיתית באחרית ימים אלה הוא עדות ברורה לברכת יהוה והנהגת המשיח.‏ אנו מהווים חלק מארגון יציב,‏ בטוח ונצחי.‏ הוקר את מקומך בקרב משרתי יהוה ואל תחדל ’‏לשמוע בקול יהוה אלוהיך’‏ (‏זכ׳ ו׳:‏15‏)‏.‏ כך תוכל להמשיך ליהנות מההגנה של המלך והכוהן הגדול.‏ עשה כל שבכוחך כדי לתמוך במידה מלאה בעבודת אלוהים האמיתית.‏ בעשותך כן תוכל להיות סמוך ובטוח שיהוה צבאות ישמור על ביטחונך בימים שנותרו לסדר עולמי זה – ולנצח נצחים!‏ מ17.‏10 30 §18,‏ 19

בעתיד הקרוב יישמד הסדר העולמי של השטן – המערכת הפוליטית,‏ הדתית והמסחרית.‏ הנביאים יחזקאל וצפניה חזו שהזהב והכסף,‏ אבני היסוד של עולם הכלכלה זה מאות שנים,‏ יהפכו לחסרי ערך (‏יח׳ ז׳:‏19;‏ צפ׳ א׳:‏18‏)‏.‏ כיצד נרגיש אם נגיע לסוף חיינו בסדר הזה ונבין שהקרבנו אוצרות אמיתיים כדי לצבור לעצמנו את ”‏ממון העוולה”‏?‏ אנו עלולים להיות כמו אדם שעבד כל חייו כדי לחסוך כסף,‏ ולבסוף גילה שהכסף מזויף (‏מש׳ י״ח:‏11‏)‏.‏ ואכן,‏ האוצרות הללו בסופו של דבר יכלו.‏ לכן אל תחמיץ את ההזדמנות להשתמש בהם כדי ’‏לרכוש ידידים’‏ בשמיים.‏ כל מה שאנו עושים למען קידום ענייני מלכותו של יהוה מעשיר אותנו מבחינה רוחנית.‏ מ17.‏07 11 §16

כמה משיחיים שביצעו חטאים חמורים מנסים להסתירם כדי להימנע ממבוכה או כדי לא לאכזב אחרים (‏מש׳ כ״ח:‏13‏)‏.‏ אך אין זה קו פעולה אוהב משום שהוא מזיק לא רק לחוטא,‏ אלא גם לאחרים.‏ הוא עלול להפריע לזרימתה החופשית של רוח אלוהים ולאיים על שלום הקהילה כולה (‏אפ׳ ד׳:‏30‏)‏.‏ אהבה אמיתית מניעה משיחיים שביצעו חטאים חמורים לדבר עם זקני־הקהילה כדי שאלה יוכלו להושיט להם את העזרה הנחוצה (‏יעקב ה׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ האהבה היא התכונה הנעלה מכל התכונות (‏קור״א י״ג:‏13‏)‏.‏ היא סימן ההיכר שלנו כתלמידיו של ישוע וכמי שהולכים בעקבות דוגמתו של יהוה,‏ מקור האהבה.‏ ”‏אם.‏.‏.‏ לא תהיה בי אהבה”‏,‏ כתב פאולוס,‏ ”‏אהיה כאין וכאפס”‏ (‏קור״א י״ג:‏2‏)‏.‏ אם כן,‏ הבה נמשיך לגלות אהבה לא רק ”‏במילים”‏,‏ אלא גם ”‏בפועל ובאמת”‏ (‏יוח״א ג׳:‏18‏)‏.‏ מ17.‏10 11 §17,‏ 18

חשוב על אומץ הלב שהפגין יוסף כשאשת פוטיפר ניסתה לפתותו לקיים איתה יחסי מין לא־מוסריים.‏ הוא ודאי היה מודע להשלכות החמורות שעלולות היו להיות לסירובו.‏ בכל זאת,‏ במקום להיכנע לפיתוי,‏ הוא גילה אומץ ונקט פעולה נחרצת (‏בר׳ ל״ט:‏10,‏ 12‏)‏.‏ רחב היא דוגמה נוספת לגילוי אומץ.‏ כאשר הגיעו המרגלים מקרב בני ישראל לביתה ביריחו,‏ היא הסתירה באומץ לב את שני הגברים הללו וסייעה להם להימלט בבטחה מן העיר (‏יהו׳ ב׳:‏4,‏ 5,‏ 9,‏ 12–16‏)‏.‏ השליחים הנאמנים,‏ שהיו עדים לאומץ ליבו של ישוע,‏ לא חדלו ללמד בשמו גם לנוכח התנגדות מצד הצדוקים (‏מה״ש ה׳:‏17,‏ 18,‏ 27–29‏)‏.‏ יוסף,‏ רחב,‏ ישוע והשליחים היו בעלי חוסן פנימי שהניע אותם לעשות מעשים טובים.‏ אין לבלבל בין אומץ ליבם לבין ביטחון עצמי מופרז.‏ אומץ ליבם נבע מהישענותם על יהוה.‏ גם אנו מתמודדים עם מצבים בהם אנו זקוקים לאומץ.‏ במקום להישען על עצמנו,‏ עלינו להישען על יהוה (‏טימ״ב א׳:‏7‏)‏.‏ מ17.‏09 29 §6–9

איננו מסוגלים לפשוט את האישיות הישנה בכוחנו אנו.‏ מי שעשו כן היו צריכים לא אחת להיאבק רבות כדי להיפטר מהרגליהם הרעים.‏ אך הם נחלו ניצחון תודות לכך שאפשרו לדבר־אלוהים ולרוח הקודש לפעול בשכלם ובליבם (‏לוקס י״א:‏13;‏ עב׳ ד׳:‏12‏)‏.‏ כדי שמקורות הכוח הללו יועילו לנו,‏ עלינו לקרוא מדי יום במקרא,‏ להרהר בכתוב ולהתמיד להתפלל שאלוהים ייתן לנו חוכמה וכוח ליישם את הדרכת המקרא (‏יהו׳ א׳:‏8;‏ תהל׳ קי״ט:‏97;‏ תסל״א ה׳:‏17‏)‏.‏ כמו כן,‏ דבר־אלוהים ורוח הקודש עוזרים לנו כשאנו מתכוננים לאסיפות ונוכחים בהן (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ מלבד זאת,‏ כיום משרתי אלוהים מקבלים מזון רוחני באמצעים שונים,‏ ואנו רוצים להפיק מהם את מלוא התועלת (‏לוקס י״ב:‏42‏)‏.‏ אומנם המשיחיים נדרשים לפשוט את האישיות הישנה,‏ אך זהו לא הדבר היחיד הדרוש כדי להשביע את רצון אלוהים.‏ עלינו גם ללבוש את האישיות החדשה (‏קול׳ ג׳:‏10‏)‏.‏ מ17.‏08 21 §16,‏ 17

דוד המלך היה קורבן לעוולות רבות.‏ אף שיהוה משח אותו בנעוריו למלך העתידי של ישראל,‏ היה עליו לחכות כ־15 שנה עד שהוכתר למלך של שבטו שלו (‏שמ״ב ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ בחלק מהתקופה הזו חיפש אותו שאול המלך הלא־נאמן וביקש את נפשו.‏ כתוצאה מכך,‏ היה על דוד לנוס על חייו ולהתגורר בארץ ניכר ובמערות במדבר.‏ גם לאחר שנפל שאול בקרב,‏ היה על דוד לחכות כשבע שנים נוספות עד שניתנה לו המלוכה על עם ישראל כולו (‏שמ״ב ה׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ מדוע היה דוד מוכן לחכות בסבלנות?‏ הוא בטח בחסדו של יהוה.‏ הוא הוחיל בשמחה לישועה והרהר בברכות שהעניק לו יהוה.‏ דוד היה משוכנע שההמתנה כדאית.‏ מ17.‏08 6,‏ 7 §14,‏ 15

שפות נוטות להשתנות עם חלוף הזמן.‏ מילים או ביטויים יכולים לקבל לאורך הזמן משמעות שונה לגמרי.‏ אותו הדבר נכון לגבי עברית ויוונית,‏ השפות שבהן נכתב רוב המקרא.‏ העברית והיוונית השתנו מאוד מאז תקופת המקרא.‏ מכאן שכמעט כל מי שחפצים להבין את דבר־אלוהים צריכים לקרוא תרגום של המקרא – גם דוברי העברית והיוונית של ימינו.‏ יש הסבורים שעליהם ללמוד עברית קדומה ויוונית עתיקה כדי לקרוא את המקרא בשפות המקור.‏ אך לימוד השפות הללו לאו דווקא יועיל להם כפי שציפו.‏ למרבה השמחה,‏ המקרא תורגם בשלמותו או בחלקו ל־000,‏3 שפות בקירוב.‏ ברור אפוא שיהוה חפץ שאנשים מ”‏כל אומה ושבט ולשון”‏ יפיקו תועלת מדברו (‏ההת׳ י״ד:‏6‏)‏.‏ האין זה מקרב אותך לאלוהינו האוהב שאינו נושא פנים?‏ מ17.‏09 19 §4

אם יש לך קרובי משפחה מנודים,‏ אולי יהיה עליך לשלוט ברגשותיך כדי להימנע ממגעים לא־הכרחיים עימם.‏ יהיה לנו קל יותר לגלות ריסון עצמי במצבים הללו אם נבין שתגובה כזו עולה בקנה אחד עם דוגמתו של אלוהים והדרכותיו.‏ דוגמה הראויה לציון היא זו של דוד המלך.‏ הייתה בידו סמכות רבה,‏ אך הוא לא הגיב בכעס להתגרות מצד שאול ומצד שמעי ולא הפעיל את סמכותו נגדם (‏שמ״א כ״ו:‏9–11;‏ שמ״ב ט״ז:‏5–10‏)‏.‏ אבל אין זה אומר שדוד תמיד הפגין שליטה עצמית.‏ אנו מודעים לחטאו עם בת שבע ולתגובתו הראשונית לחמדנותו של נבל (‏שמ״א כ״ה:‏10–13;‏ שמ״ב י״א:‏2–4‏)‏.‏ בכל זאת,‏ אנו יכולים להפיק לקחים חשובים מדוגמתו של דוד.‏ ראשית,‏ המשגיחים בקרב משרתי אלוהים צריכים להקפיד לגלות שליטה עצמית ולהישמר שלא לנצל לרעה את סמכותם.‏ שנית,‏ איש אינו יכול להרשות לעצמו להיתפס לשאננות ולחשוב שהוא חסין מפני פיתויים (‏קור״א י׳:‏12‏)‏.‏ מ17.‏09 5,‏ 6 §12,‏ 13