מאי
יום ד׳, 1 במאי
החזק במוסר, אל תרף. נִצְרֶהָ, כי היא חייך (מש׳ ד׳:13).
אומנם מוסר יכול להסב כאב, אך קיים דבר כואב אף יותר – הנזק הנגרם בעקבות דחיית המוסר (עב׳ י״ב:11). תן דעתך לדוגמתו של קין. כאשר פיתח קין שנאה רצחנית כלפי הבל, הזהיר אותו אלוהים: ”למה חָרָה לך ולמה נפלו פניך? הלוא אם תיטיב, שְאֵת; ואם לא תיטיב, לפֶּתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו; ואתה תמשול בו?” (בר׳ ד׳:6, 7) קין לא שמע בקולו, והחטא גבר עליו. מה רבים הכאב והסבל המיותרים שהביא על עצמו קין (בר׳ ד׳:11, 12). בהשוואה לכך, הכאב שהסבה התוכחה של יהוה היה קל יחסית. יהוה מעוניין לחסוך מאיתנו סבל מיותר (יש׳ מ״ח:17, 18) לכן הבה ’נשמע מוסר ונחכם’ (מש׳ ח׳:33). מ18.03 32 §18–20
יום ה׳, 2 במאי
אני, דניאל, בינותי בספרים מספר השנים (דנ׳ ט׳:2).
כיצד למד דניאל להכיר את יהוה? אין ספק שהוא קיבל חינוך טוב מהוריו, אשר לימדו אותו לאהוב את יהוה ואת דברו הכתוב. אהבה זו ליוותה את דניאל לאורך כל חייו. אנו קוראים שהוא התעמק בכתבי־הקודש גם לעת זקנה. הידע המעמיק של דניאל על אודות אלוהים, לרבות מגעיו של אלוהים עם עַם ישראל, משתקף בצורה יפה בתפילתו הכנה ומלאת החרטה של הנביא, המתועדת בדניאל ט׳:3–19. מדוע לא תקדיש מספר רגעים כדי לקרוא תפילה זו ולהרהר בתוכנה? החיים בבבל הפגאנית הציבו ליהודים נאמנים מכשולים רבים. לדוגמה, יהוה אמר ליהודים: ”דִרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה” (יר׳ כ״ט:7). אך במקביל הוא דרש מהם גם מסירות בלעדית (שמ׳ ל״ד:14). מה אפשר לדניאל לאזן בין שתי הדרישות? החוכמה שמאת אלוהים סייעה לו להבין את עקרון הכניעה היחסית לרשויות השלטון. בחלוף מאות שנים לימד ישוע בדיוק אותו העיקרון (לוקס כ׳:25). מ18.02 10 §11, 12
יום ו׳, 3 במאי
התוִוית תו על מצחות האנשים (יח׳ ט׳:4).
האם אתה מתמודד עם ניסיונות, כגון מחלות, בעיות כלכליות או רדיפות? האם אתה מתקשה לפעמים להמשיך לשרת את יהוה בשמחה? אם כך הוא הדבר, דוגמתם של נוח, דניאל ואיוב יכולה לנסוך בך אומץ. הם לא היו מושלמים והתמודדו עם קשיים רבים הדומים לאלה שאנו מתמודדים עימם כיום, לרבות מצבים מסכני חיים. בכל זאת, הם שמרו על תומתם ונחשבים בעיני אלוהים למופת לאמונה ולצייתנות (יח׳ י״ד:12–14). יחזקאל כתב את המילים של הפסוק היומי בבבל בשנת 612 לפה״ס (יח׳ א׳:1; ח׳:1). ירושלים הכופרת עמדה בפני השמדתה המנובאת, אשר התרחשה בשנת 607 לפה״ס. מעטים יחסית שיקפו תכונות כשל נוח, דניאל ואיוב וקיבלו בשל כך את תו ההינצלות (יח׳ ט׳:1–5). גם כיום רק מי שאותם מחשיב יהוה לאנשי תומה יותוו בתו ויינצלו כשיקיץ הקץ על סדר עולמי זה (ההת׳ ז׳:9, 14). מ18.02 3, 4 §1–3
שבת, 4 במאי
זכור את בוראיך בימי בחורותיך (קהלת י״ב:1).
בתור צעיר, שאל את עצמך: ’האם אני נוטל חלק בפעילויות רוחניות רק מפני שהוריי מצפים ממני לעשות זאת? האם אני מטפח יחסים אישיים עם אלוהים ובכך מתקרב אליו?’ כמובן, העצה להציב מטרות רוחניות אינה מופנית לצעירים בלבד. הצבת מטרות רוחניות תסייע לכולנו, בתור משרתי יהוה, להעמיק את רוחניותנו (קהלת י״ב:13). לאחר שזיהינו תחומים טעוני שיפור, עלינו לנקוט צעדים מעשיים שיסייעו לנו להתקדם. חשוב מאוד שנהיה אנשים רוחניים, שהרי מדובר בעניין של חיים ומוות (רומ׳ ח׳:6–8). עם זאת, העובדה שעלינו להיות בוגרים מבחינה רוחנית אין משמעה שעלינו להיות מושלמים. רוח יהוה יכולה לסייע לנו להתקדם במידה הנחוצה, אך עלינו לעשות מאמצים מצידנו. אף־על־פי שלימוד המקרא יכול להיות מהנה, אל לנו לצפות שקריאה בו תהיה כמו קריאת רומן שנכתב כדי לבדר. עלינו להתאמץ למצוא פנינים רוחניות שיועילו לנו. מ18.02 25 §10, 11
יום א׳, 5 במאי
מדוע אתה מתמהמה? קום, היטבל (מה״ש כ״ב:16).
לא נדרש מן הפרט לרכוש ידע מקיף לגמרי לפני שיקדיש את עצמו לאלוהים וייטבל. לאחר הטבילה על כל התלמידים להמשיך לגדול בידע מדויק (קול׳ א׳:9, 10). אם כן, כמה ידע דרוש לפני הטבילה? חווייתה של משפחה במאה הראשונה יכולה לסייע לנו (מה״ש ט״ז:25–33). בשעה שערך את מסע ההטפה השני שלו, בסביבות 50 לספירה, ביקר פאולוס בפיליפי. שם נעצר יחד עם שותפו למסע סילא באשמות שווא והושלך לכלא. במהלך הלילה הרעידה רעידת אדמה את יסודות הכלא ובעקבותיה נפתחו כל הדלתות. הסוהר, אשר פחד שהאסירים נמלטו, עמד להרוג את עצמו. אך פאולוס עצר בעדו. לפאולוס ולסילא התאפשר לתת עדות טובה לסוהר ולבני ביתו. איזה צעד נקטה משפחה זו בשל הערכתה כלפי האמיתות שלמדה אודות ישוע? בני הבית נטבלו ללא דיחוי. מ18.03 10 §7, 8
יום ב׳, 6 במאי
אשרי העם שיהוה אלוהיו (תהל׳ קמ״ד:15).
יהוה הוא האל המאושר, ומשרתיו משקפים תכונה זו. זאת ועוד, בניגוד למי שאוהבים את עצמם ומעוניינים רק לקבל, משרתי יהוה מוצאים הנאה בנתינה למען הזולת (מה״ש כ׳:35; טימ״ב ג׳:2). כיצד נוכל לדעת אם האהבה שאנו רוחשים לעצמנו מאפילה על אהבתנו לאלוהים? תן דעתך לאזהרה המצויה בפיליפים ב׳:3, 4: ”אל תעשו דבר מתוך יריבות או מתוך חשיבות עצמית, אלא בשפלות רוח החשיבו את האחרים לנעלים מכם. אל תדאגו רק לענייניכם האישיים, אלא גם לענייני הזולת”. נוכל לשאול את עצמנו: ’האם אני מיישם עצה זו בחיי? האם אני נוקט יוזמה ומחפש דרכים לעזור לאחרים, הן בקהילה והן בשירות השדה?’ אין זה תמיד קל לתת מעצמנו. הדבר מצריך מאמץ והקרבה עצמית. אבל מה יכול להסב לנו אושר רב יותר מהידיעה שאנו משביעים את רצונו של ריבון היקום? מ18.01 23 §6, 7
יום ג׳, 7 במאי
בִּדקו תמיד אם אתם חיים על־פי האמונה (קור״ב י״ג:5).
כדי לבדוק זאת, מוטב שנשאל את עצמנו: ’האם אני באמת מאמין שאני חלק מהארגון היחיד שבחר יהוה כדי להגשים את רצונו? האם אני עושה את מיטבי כדי לבשר וללמד את הבשורה הטובה על המלכות? האם מעשיי מראים שאני באמת מאמין שאנו חיים באחרית הימים ושקיצו של שלטון השטן קרוב? האם יש לי אותו ביטחון שהיה לי ביהוה ובישוע כאשר הקדשתי את חיי ליהוה אלוהים?’ (מתי כ״ד:14; טימ״ב ג׳:1; עב׳ ג׳:14) אם נהרהר בתשובות לשאלות הללו, הדבר יסייע לנו לבחון תמיד איזה מין אנשים אנו. תוכל לקרוא ספרות מקראית הדנה בחשיבות שיש לערב הזיכרון ולהרהר בה (יוח׳ ג׳:16; י״ז:3). הדרך היחידה המובילה לחיי עולם היא ’להכיר’ את יהוה ו’לגלות אמונה’ בישוע, בנו יחידו. על מנת להיערך לערב הזיכרון, בחר בכמה פרויקטים לימודיים שיסייעו לך לקרוב יותר ליהוה ולישוע. מ18.01 13 §5, 6
יום ד׳, 8 במאי
איש אינו יכול לבוא אליי אלא אם כן ימשוך אותו האב אשר שלחני (יוח׳ ו׳:44).
כאשר אתה קורא במקרא ובפרסומינו ונוכח באסיפות המשיחיות, אתה שומע חוויות מעודדות מפי אחרים המספרים כיצד סייע להם אלוהים להישאר נאמנים. אך ככל שאתה גדל מבחינה רוחנית, אתה צריך לראות את יד יהוה בחייך האישיים. כיצד טעמת באופן אישי מטובו של יהוה? יש דרך אחת שבה כל המשיחיים טעמו מטובו של יהוה – הוא הזמין אותנו לקרוב אליו ואל בנו. בתור צעיר אולי תחשוב: ’יהוה משך את הוריי, ואני רק התלוויתי אליהם’. אבל כשהקדשת את חייך ליהוה ונטבלת, הראית שרקמת יחסים מבורכים עימו. כעת אתה באמת מוכר לו. המקרא מבטיח לנו: ”מי שאוהב את אלוהים, מוכָּר הוא לו” (קור״א ח׳:3). נסה תמיד להעריך ולהוקיר את מקומך בארגון יהוה. מ17.12 26 §12, 13
יום ה׳, 9 במאי
יהוה מטיל מוסר על מי שהוא אוהב (עב׳ י״ב:6).
המילה ”מוסר” אולי מתקשרת בשכלך לענישה, אך במוסר כרוך הרבה מעבר לכך. לא אחת מוצג המוסר במקרא באור חיובי; לעיתים הוא מוזכר לצד דעת, חוכמה, אהבה וחיים (מש׳ א׳:2–7; ד׳:11–13). זאת משום שמוסר מאת אלוהים הינו ביטוי לאהבתו כלפינו ולרצונו שנירש חיי עולם (עב׳ י״ב:6). אומנם המוסר שהוא מטיל עשוי לכלול ענישה, אך הוא לעולם אינו פוגעני או אכזרי. למעשה, המשמעות העומדת מאחורי המילה ”מוסר” מתייחסת בעיקר לחינוך, כמו זה שמעניקים ההורים לילד אהוב. כחברי הקהילה המשיחית אנו בני ביתו של אלוהים (טימ״א ג׳:15). לכן אנו מכבדים את זכותו של יהוה לקבוע אמות מידה, וכן להטיל עלינו מוסר אוהב אם אנו מפרים אותן. בנוסף, אם למעשינו היו השלכות שליליות, יעזור לנו המוסר שמאת אבינו השמימי לזכור עד כמה חשוב לשמוע בקולו (גל׳ ו׳:7). מ18.03 23 §1; 24 §3
יום ו׳, 10 במאי
חושך אמריו יודע דעת, וקר רוח איש תבונה (מש׳ י״ז:27).
מה אם אתה נער מתבגר ואתה מרגיש שהוריך המשיחיים אינם מבינים אותך ומגבילים אותך? תסכולך עלול לגרום לך לפקפק בכך ששירות יהוה הוא דרך החיים הטובה ביותר. אך אם תאפשר לתסכול לגרום לך להפסיק לשרת את יהוה, עד מהרה תגלה שאיש אינו דואג לך יותר מאשר הוריך יראי האלוהים וחברי קהילתך. אילו הוריך מעולם לא היו מתקנים אותך, האם לא היית תוהה אם באמת אכפת להם ממך? (עב׳ י״ב:8) אך ייתכן שהדרך שבה הוריך מטילים עליך משמעת היא שמרגיזה אותך. במקום להיות מוטרד מהדרך שבה הם מתקנים אותך, נסה להכיר בכך שאולי יש סיבה להתנהגותם. לכן שמור על קור רוח ועשה את מיטבך כדי להימנע מלהגיב בצורה מוגזמת לביקורת. הצב לך למטרה להפוך לאדם בוגר היכול לקבל עצות ברוגע ולהפיק מהן תועלת מבלי לדאוג יתר על המידה לגבי האופן שבו ניתנו (מש׳ א׳:8). מ17.11 29 §16, 17
שבת, 11 במאי
עזבת את האהבה שהייתה לך בהתחלה (ההת׳ ב׳:4).
ייתכן שראית כמה צעירים שנטבלו ובהמשך פקפקו בכך שמן החוכמה לחיות על־פי אמות המידה של אלוהים. יש שאף נטשו את דרך האמת. לכן אולי אתה דואג שלאחר שיתחיל ילדך להתהלך בדרך המשיחית, הוא ישתנה ויאבד את אהבתו הראשונה לאמת. כיצד תוכל לנסות למנוע ממצב שכזה לקרות ולסייע לילדך ’לגדול לישועה’? (פט״א ב׳:2) התשובה טמונה במה שכתב פאולוס לטימותיאוס: ”המשך לנהוג על־פי הדברים שלמדת ושוכנעת באמיתותם, שהרי אתה יודע ממי למדת אותם, וידוע לך שמינקותך אתה מכיר את הכתבים הקדושים [התנ״ך] היכולים להחכימך לישועה על־ידי האמונה במשיח ישוע” (טימ״ב ג׳:14, 15). שים לב שפאולוס הזכיר שלושה היבטים: (1) להכיר את הכתבים הקדושים; (2) להשתכנע באמיתות הדברים הנלמדים; (3) להחכים לישועה על־ידי האמונה במשיח ישוע. מ17.12 18, 19 §2, 3
יום א׳, 12 במאי
עבדיי ירונו מטוב לב, ואתם תצעקו מכאב לב (יש׳ ס״ה:14).
דתות רבות מרחיקות אנשים מאלוהים מפני שהן מלמדות על אש גיהינום, גובות מעשרות או מקדמות תעמולה פוליטית. אין פלא שיותר ויותר אנשים חשים שהם יכולים להיות מאושרים ללא דת. ללא ספק, הפרט אכן יכול להיות מאושר ללא דת כזב, אבל אין באפשרותו למצוא אושר אמיתי ללא יחסי קרבה עם יהוה, ”האל המאושר” (טימ״א א׳:11). כל מה שעושה אלוהים הוא לתועלתם של אחרים. משרתיו מאושרים מכיוון שהם מתמקדים בהושטת עזרה לזולת (מה״ש כ׳:35). למשל, חשוב כיצד עבודת אלוהים האמיתית תורמת לחיי משפחה מאושרים. היא מלמדת אותנו להוקיר ולכבד את בן זוגנו, לראות בנישואין נדר קדוש, להימנע מניאוף, לגדל ילדים הנוהגים באחרים בכבוד ולגלות אהבה אמיתית. כתוצאה מכך, עבודת אלוהים האמיתית מלכדת אנשים לכדי קהילות שמחות ואגודת אחים כלל־עולמית מאושרת. מ17.11 21 §6, 7
יום ב׳, 13 במאי
אדם אומלל שכמוני! (רומ׳ ז׳:24).
רבים ממשרתי אלוהים הנאמנים מזדהים עם מילים אלה שכתב השליח פאולוס. כולנו סובלים מהשלכות החטא התורשתי, וכאשר מעשינו אינם משקפים את רצוננו הכנה להשביע את רצון יהוה, אנו עלולים לחוש אומללים. ישנם משיחיים שביצעו חטא חמור וחשים שאלוהים לעולם לא יוכל לסלוח להם. בכל זאת, כתבי־הקודש מבטיחים שהחוסים ביהוה אינם צריכים לכרוע תחת נטל רגשי האשמה (תהל׳ ל״ד:23). לאחר שביטא פאולוס את הצער שחש מפני שאין הוא מסוגל לציית ליהוה בצורה מושלמת, הוא אמר: ”תודה לאלוהים על ישוע המשיח אדוננו!” (רומ׳ ז׳:25) כן, חרף מאבקו בחטא ובמעשים הפסולים שביצע בעבר – מעשים שעליהם התחרט – היה פאולוס בטוח בסלחנותו של אלוהים באמצעות ישוע. בתור מי שמסר את חייו כקורבן הכופר, ישוע מטהר את מצפוננו ומעניק לנו שלווה פנימית (עב׳ ט׳:13, 14). בתור הכוהן הגדול שלנו, ”הוא יכול גם להושיע כליל את מי שפונים באמצעותו לאלוהים, כי הוא חי תמיד כדי להפגיע בעדם” (עב׳ ז׳:24, 25). מ17.11 8 §1, 2; 12 §15
יום ג׳, 14 במאי
נִדרו ושלמו ליהוה אלוהיכם (תהל׳ ע״ו:12).
כיצד נוכל לעמוד בנדר הקדשתנו? עמידתנו במבחנים, גדולים וקטנים כאחד, צריכה להראות שאנו מייחסים חשיבות רבה להבטחתנו להלל את יהוה ”יום יום” (תהל׳ ס״א:9). למשל, כאשר מישהו מפלרטט איתנו בעבודה או בבית־הספר, האם אנו דוחים את חיזוריו ובכך מוכיחים שאנו אוהבים את דרכי יהוה? (מש׳ כ״ג:26) אם אנו חיים בבית מפולג מבחינה דתית, האם אנו מבקשים מיהוה שיעזור לנו לשקף את האישיות המשיחית גם כאשר איש סביבנו אינו מתאמץ לעשות כן? האם אנו מתפללים יום יום לאבינו האוהב שבשמיים ומודים לו על כך שהעניק לנו את הזכות להיות חלק מעמו ועל אהבתו כלפינו? האם אנו מקצים מדי יום זמן לקריאת המקרא? האם לא התחייבנו לעשות את הדברים הללו כאשר הקדשנו את חיינו ליהוה? כך אנו למעשה מגלים צייתנות. השתתפותנו המלאה בעבודת אלוהים מראה שאנו אוהבים את יהוה ובאמת מוקדשים לו. עבודתנו את אלוהים היא דרך חיים ולא עניין רשמי בלבד. מ17.10 23 §11, 12
יום ד׳, 15 במאי
טוב זַמְרָה [ל]אלוהינו (תהל׳ קמ״ז:1).
משורר נודע אמר: ”מילים גורמות לך לחשוב מחשבה. מוזיקה גורמת לך להרגיש תחושה. שיר גורם לך להרגיש מחשבה”. האם קיימות מחשבות טובות יותר שנוכל ”להרגיש” מאשר המחשבות המביעות את תהילתנו ואהבתנו כלפי יהוה, אבינו השמימי? אין פלא אפוא שהשירה ממלאת חלק חשוב בעבודת אלוהים הטהורה, בין שאנו שרים לבד ובין שאנו שרים עם קהילת משרתי אלוהים. אך מה אתה חש באשר לשירה בקול רם עם חברי הקהילה? האם זה מביך אותך? במספר תרבויות גברים אינם חשים בנוח לשיר בציבור. השקפה זו עלולה להשפיע על הקהילה כולה, בייחוד אם האחים האחראים מוצאים סיבות שלא לשיר או עוסקים בפעילויות אחרות בשעה ששאר חברי הקהילה שרים (תהל׳ ל׳:13). אם אנו באמת רואים בשירה חלק מעבודתנו את אלוהים, אין ספק שלא נרצה להחמיץ חלק זה של תוכנית האסיפה. מ17.11 3 §1–3
יום ה׳, 16 במאי
אל תחשבו שבאתי להשכין שלום על הארץ; לא באתי להשכין שלום, כי אם להטיל חרב (מתי י׳:34).
כולנו רוצים ליהנות מחיים שלווים ונטולי דאגות. עד כמה אנו אסירי תודה שיהוה מעניק לנו את ”שלום אלוהים”, שלווה פנימית שיכולה להגן עלינו מפני מחשבות ורגשות מעיקים (פיל׳ ד׳:6, 7). הואיל ואנו מוקדשים ליהוה, אנו גם נהנים מ”יחסי שלום עם אלוהים”, קשר הדוק עימו (רומ׳ ה׳:1). אולם טרם הגיעה העת שבה יכונן אלוהים שלום מוחלט. תקופה קשה זו של אחרית הימים רוויה בעימותים, ולאינספור אנשים יש הנטייה לחרחר ריב (טימ״ב ג׳:1–4). בתור משיחיים עלינו להילחם מלחמה רוחנית נגד השטן ותורות הכזב שהוא מקדם (קור״ב י׳:4, 5). אולם האיום הגדול ביותר על שלומנו עשוי להגיע מצד קרובי משפחה לא־מאמינים. יש שעלולים ללעוג לנו על עיקרי האמונה שלנו, להאשים אותנו בפילוג המשפחה או לאיים שהם יתכחשו לנו אם לא נוותר על אמונתנו. מ17.10 12 §1, 2
יום ו׳, 17 במאי
מה אהבתי תורתך! כל היום היא שיחתי (תהל׳ קי״ט:97).
הואיל והשפות משתנות לאורך הזמן, חלו שינויים גם בשפות שאליהן תורגם המקרא. תרגום מקרא שהיה קל להבנה כאשר יצא לאור, עשוי להפוך עם הזמן לפחות ברור. חשוב למשל על תרגום המלך ג׳יימס לאנגלית, שהודפס לראשונה בשנת 1611. הוא הפך לאחד מתרגומי המקרא לאנגלית הנפוצים ביותר והשפיע משמעותית על השפה האנגלית. אולם מילים רבות בתרגום המלך ג׳יימס הפכו לארכאיות במרוצת מאות השנים שחלפו. אותו הדבר נכון לגבי תרגומי מקרא ישנים בשפות אחרות. האין אנו אסירי תודה על כך שיש לנו תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש בשפה מודרנית? תרגום זה קיים בשלמותו או בחלקו ביותר מ־150 שפות, ולכן הוא זמין לחלק ניכר מאוכלוסיית העולם. תודות לניסוחו הברור, המסר שבדבר־אלוהים יכול לגעת לליבנו. מ17.09 19 §5, 6
שבת, 18 במאי
חכם, בני, ושמח ליבי (מש׳ כ״ז:11).
הצעירים המשיחיים צריכים לקבל החלטות חשובות. ההחלטות הנבונות שהם מחליטים בעניינים הנוגעים להתרועעות בונה, בידור הולם, טוהר מוסרי וטבילה מצריכות כולן אומץ. מדוע? מפני שאותם צעירים פועלים בניגוד לרצונו של השטן, מחרפו של אלוהים. אחת ההחלטות החשובות שעל הצעירים לקבל נוגעת למטרותיהם. במספר ארצות מופעלים על הצעירים לחצים להציב מטרות הסובבות סביב השכלה גבוהה ועבודה מכניסה. בארצות אחרות המצב הכלכלי עלול לגרום לצעירים לחשוב שעליהם להתמקד בסיפוק צורכיהם החומריים של בני משפחתם. יהוה יברך צעירים אמיצים המציבים לעצמם מטרות רוחניות ושמים את ענייני המלכות במקום הראשון בחייהם. הוא יסייע להם לפרנס את משפחותיהם. במאה הראשונה התמקד טימותיאוס הצעיר במטרות רוחניות, וגם אתה יכול לנהוג כמותו (פיל׳ ב׳:19–22). מ17.09 29, 30 §10–12
יום א׳, 19 במאי
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך... [שמור] לעשות ככל הכתוב בו, כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל (יהו׳ א׳:8).
לימוד קבוע ומעמיק של המקרא יכול לעזור למשיחיים לפתח שליטה עצמית. כיצד? בכתבי־הקודש מתועדים מקרים המתארים בצורה חיה את התוצאות הטובות וההשלכות הנלוות למעשינו. יהוה דאג שהמקרים הללו ייכללו במקרא למטרה מסוימת (רומ׳ ט״ו:4). מן התבונה שנקרא אותם, נהרהר בהם ונלמד אותם. נסה לחשוב כיצד הם נוגעים לך ולמשפחתך. בקש מיהוה שיעזור לך ליישם את הכתוב בדברו. אם אתה מגלה שחסרה לך שליטה עצמית בתחומים מסוימים, אל תתעלם מכך. התפלל על הנושא וחשוב על דרכים להשתפר (יעקב א׳:5). אין ספק שתוכל למצוא בפרסומינו המשיחיים חומר רלוונטי נוסף שיועיל לך. מ17.09 6 §15, 16
יום ב׳, 20 במאי
לבשו את האישיות החדשה (קול׳ ג׳:10).
”האישיות החדשה” היא אישיות אשר ”נבראה בהתאם לרצון אלוהים” (אפ׳ ד׳:24). טיפוח האישיות החדשה הוא בהישג ידנו. מדוע? מפני שיהוה ברא את בני האדם בצלמו, ובזאת אפשר לנו לשקף את תכונותיו היפות (בר׳ א׳:26, 27; אפ׳ ה׳:1). לאחר שפאולוס קורא לנו ללבוש את האישיות החדשה, הוא מסביר שהיעדר משוא פנים הוא אחד המאפיינים העיקריים של האישיות החדשה. הוא מציין: ”אין יווני או יהודי, אין מילה או היעדר מילה, אין זר, אין סקיתי, אין עבד ואין בן חורין”. מדוע אין מקום בקהילה לאפליה על בסיס גזע, לאום או מעמד חברתי? מכיוון שתלמידיו האמיתיים של המשיח ’כולם אחד’ (קול׳ ג׳:11; גל׳ ג׳:28). מי שלובשים את האישיות החדשה נוהגים בכבוד עם בני אמונתם ועם אחרים, ללא תלות ברקע החברתי או בגזע שלהם (רומ׳ ב׳:11). מ17.08 22 §1; 23 §3, 4
יום ג׳, 21 במאי
יחכה יהוה (יש׳ ל׳:18).
יהוה אינו מצפה שנעשה את מה שהוא עצמו אינו מוכן לעשות. הוא מציב את המופת הנעלה מכול לסבלנות (פט״ב ג׳:9). יהוה ממתין בסבלנות זה אלפי שנים שהסוגיות המוסריות שהועלו בגן עדן ייושבו לחלוטין. הוא ’מחכה’ ליום שיקודש שמו אחת ולתמיד. בעקבות זאת, ’כל המחכים לו’ יזכו בברכות מופלאות (יש׳ ל׳:18). גם ישוע מגלה נכונות לחכות. אף שעמד במבחן הנאמנות עלי אדמות והציג את ערך קורבן הכופר בשנת 33 לספירה, היה עליו לחכות עד שנת 1914 כדי להתחיל למלוך (מה״ש ב׳:33–35; עב׳ י׳:12, 13). רק בתום אלף שנות שלטונו של ישוע יושמדו כל אויביו (קור״א ט״ו:25). אך אין ספק שההמתנה תהיה כדאית. מ17.08 7 §16, 17
יום ד׳, 22 במאי
אלוהים... מנחם אותנו בכל צרותינו (קור״ב א׳:3, 4).
”במשך כשנה לאחר מותו של בננו, חשנו כאב עמוק ומייסר”, אמרה סוזי. משיחי אחר סיפר שלאחר מותה הפתאומי של אשתו הוא חווה ”כאב פיזי בל יתואר”. למרבה הצער, אינספור אנשים חווים סוג זה של מועקה. רבים בקהילה המשיחית ציפו שיקיריהם יהיו בחיים כשתפרוץ מלחמת הר מגידון. ייתכן שאיבדת אדם יקר או אתה מכיר מישהו שחווה אובדן כזה. אולי אתה תוהה: ’מה יכול לעזור לאדם אבֵל להתמודד עם כאבו?’ אולי שמעת את האמרה: ’הזמן מרפא את הפצעים’. אולם האם הזמן כשלעצמו באמת מרפא לב שבור? אלמנה אחת אמרה: ”למדתי שנכון יותר לומר שאופן ניצול הזמן הוא מה שמרפא את הפצעים”. בדומה לפצע בגוף, כאב רגשי יכול להיחלש עם הזמן אם מטפלים בו בעדינות. מ17.07 12, 13 §1–3
יום ה׳, 23 במאי
התענג על יהוה, וייתן לך משאלות ליבך (תהל׳ ל״ז:4).
אילו תוכניות מעודד אותך יהוה לערוך? כדי להיות מאושרים, בני האדם צריכים להכיר את יהוה ולשרת אותו בנאמנות. כך נבראנו (תהל׳ קכ״ח:1; מתי ה׳:3). הדבר שונה לחלוטין מבעלי החיים שהוא ברא, שכל צורכיהם מסתכמים באכילה, שתייה והעמדת צאצאים. אלוהים אינו חפץ שתחתור רק לדברים שמספקים את בעלי החיים, אלא שתתכנן תוכניות שיסבו לך אושר. בוראך הוא ”אלוהי האהבה” ו”האל המאושר”, אשר ברא את בני האדם ”בצלמו” (קור״ב י״ג:11; טימ״א א׳:11; בר׳ א׳:27). אתה תהיה מאושר אם תחקה את אלוהינו האוהב. האם ראית מניסיונך עד כמה נכון הפסוק ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל”? (מה״ש כ׳:35) זוהי אמת בסיסית באשר לטבע האדם. לכן יהוה חפץ שתוכניותיך יתמקדו בגילוי אהבה כלפי אלוהים וכלפי הזולת (מתי כ״ב:36–39). מ17.07 23 §3
יום ו׳, 24 במאי
יהוה לא ימנע טוב להולכים בתמים (תהל׳ פ״ד:12).
אלוהים נוהג במשרתיו הארציים בכבוד ובהוקרה. הוא דואג לנו טוב יותר מכפי שנוכל לדאוג לעצמנו. יהוה אינו מגלה דאגה כלפי עמו רק כקבוצה, אלא גם מתעניין בכל אחד כפרט. חשוב למשל על שלוש מאות השנים שבהן הקים יהוה שופטים כדי להושיע את עם ישראל מיד מדכאיהם. במהלך תקופה סוערת זו הוא שם לב לרות, אישה נוכרייה אשר הקריבה רבות כדי להפוך לאחת מעובדיו. יהוה בירך את רות בבעל ובן. אך בזאת לא תמו ברכותיה. כאשר תקום רות לתחייה, היא תגלה שבנה היה חוליה בשושלת המשיח. תאר לעצמך מה רבה תהיה שמחתה כאשר ייוודע לה שסיפור חייה השתמר בתוך המקרא בספר הקרוי על שמה (רות ד׳:13; מתי א׳:5, 16). מ17.06 28, 29 §8, 9
שבת, 25 במאי
רוח הקודש... [תזכיר] לכם את כל מה שאמרתי לכם (יוח׳ י״ד:26).
בשנת 1970 אח ששמו פיטר היה בן 19 והחל באותה תקופה לשרת בבית־אל בבריטניה. כאשר הוא בישר מבית לבית, הוא פגש גבר מזוקן בגיל העמידה. פיטר שאל אותו אם הוא מעוניין להבין את המקרא. האיש הופתע מהשאלה ואמר לאח שהוא הגיע לביתו של רב. כדי לבחון את ידיעותיו של פיטר שאל הרב: ”אמור לי, ילד, באיזו שפה נכתב ספר דניאל?” פיטר השיב: ”חלק מהספר נכתב בארמית”. פיטר מספר: ”הרב נדהם מכך שידעתי את התשובה – אבל אני נדהמתי אפילו יותר! איך ידעתי את התשובה? כשהגעתי הביתה ועיינתי בהוצאות המצפה ועורו! מהחודשים הקודמים, מצאתי מאמר שמסביר שספר דניאל נכתב בחלקו בארמית”. כן, רוח הקודש יכולה לעזור לנו להיזכר בדברים שקראנו בעבר (לוקס י״ב:11, 12; כ״א:13–15). מ17.06 13 §17
יום א׳, 26 במאי
למי שמתחתנים יהיו צרות בבשרם (קור״א ז׳:28).
דאגות חדשות מתעוררות במקרים רבים לאחר שהאישה מודיעה לבעלה: ”אני בהיריון”. בדרך כלל שמחתם של בני הזוג המצפים לילד מהולה בחששות מפני בעיות רפואיות שעלולות להתעורר במהלך ההיריון או בהמשך הדרך. יהיה עליהם גם להיערך לקראת ההשלכות הכלכליות המיידיות וארוכות הטווח. לאחר לידת התינוק יש צורך בשינויים נוספים. ייתכן שהאם החדשה תקדיש את מרב זמנה ותשומת ליבה לילד. בעלים רבים מרגישים מחוץ לתמונה מכיוון שהאם הטרייה עסוקה בטיפול בתינוק. כמו כן, על האב הטרי לשאת באחריות חדשה. הבעל צריך למלא מחויבויות נוספות מפני שכעת יש בן משפחה חדש שצריך לדאוג לו ולפרנס אותו. יש זוגות נשואים שמתמודדים עם צרה מסוג אחר. הם רוצים נואשות להביא ילדים לעולם אך נותרים חשוכי ילדים. כשרצון האישה להרות אינו מתממש, היא אולי תחווה מצוקה רגשית גדולה. מ17.06 4 §1; 5 §5, 6
יום ב׳, 27 במאי
מה נמלצו [נעמו] לחִכִּי אמרתך, מדבש לפי! (תהל׳ קי״ט:103).
בתור משיחיים אנו מוקירים מעומק ליבנו את האמת. דבר־אלוהים הוא מקור האמת הבלעדי. בתפילתו לאביו אמר ישוע: ”דברך אמת” (יוח׳ י״ז:17). מכאן שהאהבה לאמת המקראית מתחילה ברכישת ידע מדויק מתוך דבר־אלוהים (קול׳ א׳:10). אולם לא די ברכישת ידע. שים לב כיצד מחבר מזמור קי״ט עוזר לנו להבין מה משמע לאהוב את האמת המקראית (תהל׳ קי״ט:97–100). האם לאורך היום אנו מקדישים זמן להרהורים בפסוקים שונים? הערכתנו לאמת המקראית תגבר ככל שנהרהר בתועלת שהיא מצמיחה לנו בחיינו. אנו גם יכולים ליהנות מטעמו של המזון הרוחני שמאת ארגון אלוהים. במקום למהר לבלוע את המזון הרוחני המבוסס על המקרא, אנו יכולים להשתהות מעט ולהתענג עליו. כך נוכל לזכור את ’דברי החפץ’ של האמת ולהשתמש בהם לתועלת הזולת (קהלת י״ב:10). מ17.05 19, 20 §11, 12
יום ג׳, 28 במאי
אלוהים אכן בקרבכם (קור״א י״ד:25).
אנו רוצים לעזור לסובלים, לרבות מי שאינם אחינו לאמונה (לוקס י׳:33–37). הדרך הטובה מכול לעזור להם היא לחלוק עימם את הבשורה הטובה. ”חשוב להבהיר מייד שאנו עדי־יהוה ושמטרתנו העיקרית היא לעזור להם מבחינה רוחנית, ולא חומרית”, אומר זקן־קהילה שסייע לפליטים רבים. ”אחרת, יש שעלולים להתרועע איתנו רק מתוך אינטרסים אישיים”. גילוי אהבה משיחית כלפי פליטים מביא לתוצאות טובות (תהל׳ קמ״ו:9). משיחית אחת סיפרה שמשפחתה נמלטה מהרדיפות באריתריאה. לאחר שארבעה מילדיה ערכו מסע מתיש של שמונה ימים במדבר, הם הגיעו לסודן. היא אמרה: ”האחים שם נהגו בהם כמו בבני משפחה קרובים וסיפקו להם מזון, בגדים, קורת גג וכסף לתחבורה. מי עוד יקבלו זרים אל תוך ביתם רק מפני שהם עובדים את אותו האל? רק עדי־יהוה!” (יוח׳ י״ג:35). מ17.05 7 §17, 19, 20
יום ד׳, 29 במאי
לא דיברתם אליי נכונה כעבדי איוב (איוב מ״ב:8).
”הַלְאֵל יסכון [יועיל] גבר, כי יסכון עלימו [האם יועיל לו] משכיל? הַחֵפֶץ לשדי כי תצדק, ואם בֶּצַע [רווח] כי תַתֵּם דרכיך [תלך בדרך התום]?” (איוב כ״ב:1–3) האם שאלת את עצמך אי פעם שאלות כאלה? כאשר הפנה את השאלות הללו לאיוב, אליפז התימני ללא ספק האמין שהתשובה להן היא לא. ידידו, בלדד השוחי, אף טען שבני האדם אינם יכולים להיחשב לצדיקים בעיני אלוהים (איוב כ״ה:4). אותם מנחמי שווא טענו שמאמצינו לשרת את יהוה בנאמנות אינם מועילים לו כלל, ושבעיני אלוהים ערכנו אינו עולה על עש, רימה או תולעת (איוב ד׳:19; כ״ה:6). יהוה גילה מה הוא חושב בנידון כאשר הוכיח את אליפז, בלדד וצופר על כך שלא דיברו עליו נכונה. במקביל הוא הביע את שביעות רצונו מאיוב כאשר כינה אותו ”עבדי” (איוב מ״ב:7). מכאן שאדם אכן יכול להועיל לאלוהים. מ17.04 28 §1, 2
יום ה׳, 30 במאי
והתענגו על רוב שלום (תהל׳ ל״ז:11).
אנו חיים זמן כה רב בעולם הישן הזה שאולי כבר איננו שמים לב עד כמה מקשים עלינו תנאי העולם. ניתן להשוות זאת למצב שבו אנשים החיים בקרבת תחנת רכבת סואנת מפסיקים להבחין ברעש, ומי שמתגוררים ליד מזבלה כבר אינם שמים לב לריח. אך איזו הקלה נחוש כשיוסרו כל הגורמים השליליים הקיימים בעולם. מה יחליף את המתחים שאנו חווים כיום? חשוב על ההבטחה המופיעה בפסוק היומי. אין ספק שהמילים הללו פורטות על מיתרי ליבך. זה מה שיהוה רוצה עבורך. לכן עשה כל שביכולתך כדי להישאר קרוב ליהוה אלוהים ולארגונו במהלך תקופה קשה זו של אחרית הימים! הוקר את תקוותך, הרהר בה ודאג שהיא תהיה ממשית במחשבותיך ובליבך. כמו כן, חלוק אותה בנדיבות עם אחרים! (טימ״א ד׳:15, 16; פט״א ג׳:15) כך תוכל להיות בטוח שלא תחלוף עם עולם ישן זה שנידון לכליה. אדרבה, אתה תעמוד לעד ותחיה באושר לעולמי עולמים! מ17.04 13 §16, 17
יום ו׳, 31 במאי
כולנו מרבים לטעות (יעקב ג׳:2, הערת שוליים).
כל אחד מאיתנו מכיר בעובדה זו, אך הקושי מתעורר כאשר אנו נפגעים ישירות ממגרעותיו של אח לאמונה. אם ניקלע למצב כזה, האם ננהג בהתאם להשקפתו של יהוה באשר לצדק? לדוגמה, כיצד תגיב להערה מצד זקן־קהילה המרמזת שיש לו שמץ של דעה קדומה? אם זקן־קהילה יאמר משהו ללא מחשבה שיעליב אותך או יפגע בך, האם תאפשר לכך להכשיל אותך? במקום למהר להסיק שהאח כבר אינו כשיר לשרת כזקן־קהילה, האם תייחל בסבלנות לישוע, ראש הקהילה? האם תתאמץ לראות את התמונה הגדולה ולחשוב למשל על השנים הרבות שבהן שירת האח בנאמנות? אם אח שחטא לך ממשיך לשרת כזקן־קהילה ואפילו מקבל זכויות נוספות, האם תשמח איתו? נכונותך לסלוח תשקף את ראייתו של יהוה באשר לצדק (מתי ו׳:14, 15). מ17.04 27 §18