יולי

בתור סוכן ”‏אשר על הבית”‏ – קרוב לוודאי בביתו של חזקיהו – הייתה לשבנא סמכות רבה (‏יש׳ כ״ב:‏15‏)‏.‏ אך למרבה הצער הוא הפך לגאוותן וביקש לעצמו כבוד (‏יש׳ כ״ב:‏16–18‏)‏.‏ הואיל ושבנא ביקש תהילה לעצמו,‏ הסיר אותו אלוהים ’‏ממעמדו’‏ ומינה במקומו את אליקים (‏יש׳ כ״ב:‏19–21‏)‏.‏ שינוי זה התחולל בעת שהתכונן המלך האשורי סנחריב לתקוף את ירושלים.‏ בחלוף זמן מה שלח המלך פקידים בכירים לירושלים,‏ בליווי צבא רב,‏ על מנת לייאש את היהודים ולעורר חרדה בחזקיהו כדי שייכנע (‏מל״ב י״ח:‏17–25‏)‏.‏ אליקים נשלח לשוחח עם הפקידים,‏ אך הוא לא היה לבדו.‏ התלוו אליו שני אנשים ואחד מהם היה שבנא,‏ ששירת כעת כמזכיר.‏ האם לא ניתן מכאן להניח ששבנא לא נתן מקום למרירות ולתרעומת,‏ והיה מוכן למלא מתוך ענווה תפקידים בעלי אחריות פחותה?‏ מ18.‏03 25 §7,‏ 8,‏ 10

אם אנו שמים לב ששכלנו נמשך לחשיבה חומרנית או לתאווֹת הבשר,‏ אל לנו להתייאש.‏ נוכל להמשיך לבקש מיהוה את רוחו,‏ והוא יעזור לנו למקד מחדש את מחשבותינו בדברים הראויים (‏לוקס י״א:‏13‏)‏.‏ הבה נזכור את דוגמתו של השליח פטרוס.‏ במספר מקרים בחייו לא נהג כאדם רוחני (‏מתי ט״ז:‏22,‏ 23;‏ לוקס כ״ב:‏34,‏ 54–62;‏ גל׳ ב׳:‏11–14‏)‏.‏ אבל הוא לא אמר נואש.‏ בעזרת יהוה פיתח פטרוס בהדרגה חשיבה דומה לזו של המשיח.‏ גם אנו יכולים לנהוג כמותו.‏ למעשה,‏ פטרוס הזכיר בהמשך נקודות ספציפיות שעליהן עלינו לעבוד (‏פט״ב א׳:‏5–8‏)‏.‏ אם ’‏נתאמץ בכל מאודנו’‏ לטפח תכונות כגון שליטה עצמית,‏ כוח עמידה ואהבת אחים,‏ יסייע לנו הדבר להמשיך להתקדם כאנשים בעלי חשיבה רוחנית.‏ מדוע לא תשאל את עצמך מדי יום:‏ ’‏על איזו תכונה אוכל לעבוד היום כדי להתקדם מבחינה רוחנית?‏’‏ מ18.‏02 25,‏ 26 §12,‏ 13

לאיוב הייתה הבנה נרחבת על עקרונות אלוהים.‏ הוא הכיר את יהוה לעומק ופעל לאור ידע זה.‏ חשוב על כך:‏ איוב ידע שאין הוא יכול להתיימר לאהוב את אלוהים ובמקביל לנהוג בחוסר אדיבות כלפי הרֵע (‏איוב ו׳:‏14‏)‏.‏ הוא לא רומם את עצמו מעל אחרים,‏ אלא גילה דאגה וחיבה כלפי כל אדם,‏ בין שעשיר ובין שעני.‏ הוא שאל:‏ ”‏הלוא בבטן עושני עשהו?‏”‏,‏ כלומר האם מי שיצר אותי ברחם אימי לא עשה גם אותו?‏ (‏איוב ל״א:‏13–22‏)‏ ברור אפוא שאיוב לא אפשר למעמד ולעושר שמהם נהנה קודם לכן לעוות את השקפתו על עצמו או על אחרים.‏ עד כמה מנוגדת גישתו לגישתם של רבים מהאנשים העשירים ובעלי ההשפעה בעולם.‏ איוב דחה,‏ אפילו בליבו,‏ כל צורה של עבודת אלילים.‏ הוא ידע שפולחן זר,‏ לרבות התמסרות לאוצרות חומריים,‏ משמעו לדחות את ה”‏אל ממעל”‏ (‏איוב ל״א:‏24–28‏)‏.‏ הוא ראה בנישואין קשר קדוש בין גבר לאישה,‏ ואף כרת ברית עם עיניו שלא להתבונן באופן לא־מוסרי בבתולה (‏איוב ל״א:‏1‏)‏.‏ מ18.‏02 11 §16‏;‏ 12 §18,‏ 19

נוח לא הסתפק בלהיות אדם טוב,‏ אלא הפך גם ל’‏מבשר צדקה’‏ אמיץ והכריז בגלוי על אמונתו ביהוה (‏פט״ב ב׳:‏5‏)‏.‏ ”‏על־ידי אמונה זו הרשיע את העולם”‏,‏ כתב השליח פאולוס (‏עב׳ י״א:‏7‏)‏.‏ לכן מן ההיגיון שהיו שלעגו לנוח,‏ התנגדו לו ואולי אף איימו לפגוע בו.‏ אך הוא לא נכנע ל”‏חרדת אדם”‏ (‏מש׳ כ״ט:‏25‏)‏.‏ להיפך,‏ היה לו האומץ שמעניק יהוה למשרתיו הנאמנים.‏ לאחר שהתהלך נוח עם אלוהים במשך למעלה מחמש מאות שנה,‏ הורה לו יהוה לבנות תיבה כדי להציל בני אדם ובעלי חיים (‏בר׳ ה׳:‏32;‏ ו׳:‏14‏)‏.‏ סביר להניח שפרויקט זה נראָה קשה – ואין הכוונה רק לבנייה עצמה!‏ אין ספק שנוח ידע שהדבר יביא ללעג ולהתנגדות נוספים.‏ למרות זאת,‏ הוא ציית לאלוהים ודבק באמונתו.‏ ”‏ויעש נוח ככל אשר ציווה אותו אלוהים.‏ כן עשה”‏ (‏בר׳ ו׳:‏22‏)‏.‏ מ18.‏02 4 §4,‏ 6,‏ 7

אחת הדרכים העיקריות לקדם את האחדות היא לנהוג באהבה כדוגמת יהוה,‏ אלוהי האהבה (‏יוח״א ד׳:‏8‏)‏.‏ לעולם לא נרצה לומר באשר לאחֵינו לאמונה:‏ ”‏אני אולי צריך לסבול אותם,‏ אבל אני לא צריך לחבב אותם”‏!‏ חשיבה זו מנוגדת לדברי פאולוס,‏ שלפיהם עלינו ’‏לסבול איש את רעהו באהבה’‏ (‏אפ׳ ד׳:‏2‏)‏.‏ שים לב שהוא לא רק אמר שעלינו ’‏לסבול איש את רעהו’‏,‏ אלא הוסיף שעלינו לעשות כן ”‏באהבה”‏.‏ קיים הבדל בין שני הדברים.‏ קהילותינו מורכבות מאנשים מכל הסוגים,‏ שאותם משך יהוה אליו (‏יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏ הואיל ויהוה עשה זאת,‏ ודאי יש לו סיבות לאהוב אותם.‏ אם כן,‏ כיצד נוכל לשפוט את אחֵינו לאמונה ולהחליט שהם אינם ראויים לאהבתנו?‏ אל לנו למנוע מהם את האהבה שיהוה ציווה עלינו לגלות!‏ (‏יוח״א ד׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ מ18.‏01 16 §14

כמה הורים הסיקו שמוטב שבנם או בתם ידחו את הטבילה כדי לרכוש תחילה השכלה גבוהה ולהבטיח לעצמם קריירה.‏ חשיבה זו ודאי נובעת מכוונה טובה,‏ אך האם היא תסייע לילדם לקצור הצלחה אמיתית?‏ חשוב מכך,‏ האם היא עולה בקנה אחד עם כתבי־הקודש?‏ חשוב שנזכור שעולם זה,‏ על כל מרכיביו,‏ מתנגד לרצונותיו ולחשיבתו של יהוה (‏יעקב ד׳:‏7,‏ 8;‏ יוח״א ב׳:‏15–17;‏ ה׳:‏19‏)‏.‏ אם ילדכם ירקום ידידות הדוקה עם יהוה,‏ תהא זו ההגנה הטובה ביותר מפני השטן,‏ עולמו וחשיבתו המנוגדת לזו של אלוהים.‏ כאשר נותן ההורה עדיפות לרדיפה אחר עניינים חילוניים,‏ עלול הדבר לבלבל את הילד ולסכן את טובתו.‏ האם הורים משיחיים אוהבים באמת ירצו שעולם זה יעצב את ההשקפה של ילדם באשר להצלחה?‏ לאמיתו של דבר,‏ אנו מוצאים שמחה והצלחה אמיתית רק כאשר אנו מציבים את יהוה במקום הראשון בחיינו (‏תהל׳ א׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ מ18.‏03 10 §10,‏ 11

רבים מצאו שחיים פשוטים אינם רק הופכים אותם למאושרים יותר,‏ אלא גם מפנים להם זמן רב יותר לשירות יהוה.‏ ג׳ק מכר את ביתו הגדול ואת עסקיו בידיעה שהדבר יאפשר לו לשרת כחלוץ לצד אשתו.‏ הוא מספר:‏ ”‏במשך שנים הייתי חוזר הביתה מתוסכל מבעיות הקשורות לעבודה.‏ אשתי החלוצה תמיד קרנה משמחה.‏ היא נהגה לומר:‏ ’‏יש לי את המעסיק הכי טוב בעולם!‏’‏ כעת,‏ כשגם אני משרת כחלוץ,‏ שנינו עובדים עבור אותו מעסיק – יהוה”‏.‏ כדי לבחון את השקפתנו על כסף,‏ כדאי שנחשוב בכנות כיצד נשיב על השאלות הבאות:‏ ’‏האם אני באמת מאמין במה שאומר המקרא באשר לכסף וחי בהתאם לכך?‏ האם צבירת כסף עומדת בראש מעייניי?‏ האם אני מוקיר דברים חומריים יותר מאשר את היחסים שלי עם יהוה ועם אנשים?‏ האם אני באמת בוטח ביהוה שידאג לצרכיי?‏’‏ אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהוא לעולם לא יאכזב את מי ששמים בו את מבטחם.‏ מ18.‏01 25 §12,‏ 13

האחריות המוטלת עליך לפעול למימוש ישועתך היא אחריות רצינית.‏ חלק מן הדברים הכרוכים בכך הם קריאה והרהורים בדבר־אלוהים,‏ תפילות ליהוה והקדשת מחשבה לדרכים שבהן מברך אותך יהוה באופן אישי.‏ אם תקפיד לעשות את הדברים הללו,‏ יתחזק ביטחונך בכך שאתה נהנה מיחסי ידידות מבורכים עם יהוה.‏ הדבר יניע אותך לדבר על אמונתך (‏תהל׳ ע״ג:‏28‏)‏.‏ ישוע אמר:‏ ”‏מי שרוצה לבוא אחריי שיתכחש לעצמו ויישא את עמוד ההוקעה שלו ויתמיד ללכת אחריי”‏ (‏מתי ט״ז:‏24‏)‏.‏ ברור אפוא שהקדשה וטבילה הן בגדר חובה עבורך כמשיחי,‏ אך הן סוללות את הדרך לאינספור ברכות כעת,‏ ולחיי נצח בעולמו החדש של אלוהים.‏ אם כן,‏ יש לך כל סיבה להמשיך לפעול למימוש ישועתך!‏ מ17.‏12 27 §18,‏ 19

ילדים שהוריהם מלמדים אותם בסבלנות יוכלו להבין בהדרגה את ”‏הרוחב והאורך והגובה והעומק”‏ של האמונה (‏אפ׳ ג׳:‏18‏)‏.‏ ניתן לחפש חומר המתאים לגילם וליכולתם.‏ ככל שהם ישתכנעו במה שהם למדים הם יוכלו להגן טוב יותר על אמונתם בפני אחרים,‏ לרבות בני כיתתם (‏פט״א ג׳:‏15‏)‏.‏ לדוגמה,‏ האם ילדיך יכולים להסביר מתוך המקרא מה קורה לאחר המוות?‏ האם ההסבר המקראי נשמע להם הגיוני?‏ הטמעת דבר־אלוהים בלב ילדיך מצריכה סבלנות,‏ אך המאמץ כדאִי (‏דב׳ ו׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ כמובן,‏ כשמדובר בבניית אמונת ילדיך,‏ גם דוגמתך האישית חשובה.‏ סטפני,‏ אם לשלוש בנות,‏ מספרת:‏ ”‏הייתי צריכה לשאול את עצמי:‏ ’‏האם אני אומרת לבנות למה אני משוכנעת בקיומו של יהוה,‏ באהבתו ובצדקת דרכיו?‏’‏ אני לא יכולה לצפות שהבנות ישתכנעו אם אני לא משוכנעת”‏.‏ מ17.‏12 20 §8–10

מדוע יכלה מרתא להיות בטוחה שאחיה יקום לתחייה?‏ היא הייתה משוכנעת בכך בשל הניסים שעליהם למדה בביתה ובבית הכנסת בשנות ילדותה,‏ עוד לפני שהחל ישוע בשירותו.‏ היא יכלה להיזכר בשלושה מקרים המתועדים בכתבי־הקודש.‏ חשוב על מקרה התחייה הראשון.‏ הוא התרחש בתקופה שבה נסך אלוהים כוח בנביאו אליהו לחולל ניסים.‏ אלמנה ענייה מצרפת,‏ עיר חוף פניקית צפונית לישראל,‏ גילתה הכנסת אורחים כלפי הנביא.‏ בהמשך שימר אלוהים בדרך נס את אספקת הקמח והשמן של האלמנה,‏ כך שהיא ובנה ייוותרו בחיים (‏מל״א י״ז:‏8–16‏)‏.‏ לימים חלה בנה ומת.‏ אליהו בא לעזרתה.‏ הוא נגע בַגוף חסר החיים והתפלל:‏ ”‏אלוהיי,‏ תָשָב נא נפש הילד הזה על קרבו”‏.‏ והדבר אכן אירע!‏ אלוהים נענה לתפילתו של אליהו,‏ והילד שב לחיים.‏ היה זה מקרה התחייה הראשון המתועד במקרא (‏מל״א י״ז:‏17–24‏)‏.‏ מרתא ללא ספק למדה על מאורע מיוחד זה.‏ מ17.‏12 3 §1‏;‏ 4 §3,‏ 5,‏ 6

רבים מאיצים בנו להפוך את הרדיפה אחר קריירה חילונית למטרת חיינו.‏ קריירה כזו עשויה להעניק לנו מעמד,‏ סמכות ועושר.‏ מאחר שרבים הופכים את הרדיפה אחר קריירה למטרה העיקרית בחייהם,‏ עלול המשיחי לאמץ את אותו קו חשיבה.‏ האם זה נכון שבזכות קריירה חילונית מוצלחת המציעה כוח ויוקרה ניתן להשיג אושר מתמשך?‏ לא.‏ זכור שהכמיהה לשלוט באחרים והרצון העז לזכות להכרה ולהערצה היו מה שקסמו לשטן.‏ אך הוא מלא זעם,‏ ואינו מאושר (‏מתי ד׳:‏8,‏ 9;‏ ההת׳ י״ב:‏12‏)‏.‏ קריירה חילונית יכולה להסב לנו סיפוק מועט בלבד בהשוואה לשמחה המתמשכת שאנו חווים בעת שאנו עוזרים לאחרים להפיק תועלת מחוכמתו של אלוהים וכך לזכות לחיי עולם.‏ זאת ועוד,‏ רוח העולם מקדמת תחרותיות עזה.‏ היא דוחקת באנשים להתעלות איש על רעהו,‏ מציתה קנאה ולבסוף מוכיחה עצמה כ”‏רְעוּת [‏רדיפה אחר]‏ רוח”‏ (‏קהלת ד׳:‏4‏)‏.‏ מ17.‏11 22,‏ 23 §11–13

עם היווסדות הקהילה המשיחית המשיכה המוזיקה להיות מאפיין חשוב בעבודת אלוהים האמיתית.‏ בלילה החשוב ביותר בהיסטוריה האנושית שר ישוע יחד עם תלמידיו לאחר כינון סעודת האדון.‏ המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה הציבו עבורנו מופת בשירה משותפת של שירי הלל לאלוהים.‏ אף־על־פי שלרוב התאספו בבתים פרטיים,‏ המבנים הצנועים שבהם עבדו את אלוהים לא החלישו את הקנאות שבה שרו ליהוה.‏ בהשראת אלוהים כתב השליח פאולוס לאחיו לאמונה:‏ ”‏הוסיפו ללמד ולעודד איש את רעהו במזמורים,‏ בתהילות לאלוהים,‏ בשירים רוחניים אשר תשירו בנועם,‏ וזמרו ליהוה בלבבכם”‏ (‏קול׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ עלינו לשיר את ’‏השירים הרוחניים’‏ שבשירון שלנו בלב גדוש הכרת תודה ליהוה.‏ הם מהווים חלק מהמזון הרוחני שמספק ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ מ17.‏11 4 §7,‏ 8

ניתן היה להגיע בקלות לשש ערי המקלט.‏ יהוה ציווה על בני ישראל לפזר את הערים בצורה שווה משני צידי נהר הירדן.‏ מדוע?‏ כדי שהנמלט יוכל למצוא מקלט במהירות ובקלות (‏במ׳ ל״ה:‏12–14‏)‏.‏ הדרכים שהובילו לערי המקלט תוחזקו היטב (‏דב׳ י״ט:‏3‏)‏.‏ על־פי המסורת היהודית הוצבו שלטים שכיוונו את הנמלטים אל הערים.‏ תודות לסידור ערי המקלט,‏ מי שהרג אדם בשוגג לא היה צריך להימלט לארץ זרה,‏ שם עלול היה להתפתות ליטול חלק בעבודת אלילים.‏ חשוב על כך:‏ יהוה,‏ אשר קבע עונש מוות לרוצחים במזיד,‏ העניק למי שהרגו בשוגג הזדמנות לזכות לחמלה ולהגנה.‏ ”‏הכול היה פשוט וקל ככל האפשר”‏,‏ כתב חוקר אחד.‏ יהוה אינו שופט חסר לב החפץ להעניש את משרתיו.‏ להיפך,‏ הוא ”‏שופע רחמים”‏ (‏אפ׳ ב׳:‏4‏)‏.‏ מ17.‏11 14 §4,‏ 5

מגילה מעופפת,‏ אישה נעולה במְכָל ושתי נשים דואות ברוח ולהן כנפיים ככנפי חסידה – את המראות הדרמטיים הללו אנו מוצאים בספר זכריה (‏זכ׳ ה׳:‏1,‏ 7–9‏)‏.‏ מדוע הציג יהוה את החזונות המרשימים הללו לנביאו?‏ החזון השישי והחזון השביעי של זכריה משמשים דברי אזהרה תקיפים המופנים למי שמתעקשים לנהוג בחוסר יושר.‏ הם מהווים תזכורת לכך שיהוה לא יאפשר לרשע להמשיך להתקיים.‏ על משרתיו האמיתיים מוטלת החובה לתעב את הרשע.‏ החזונות הללו משמשים גם כחיזוקים אוהבים מאבינו השמימי.‏ אם נעשה כל מאמץ להיות אנשים הרצויים בעיני אלוהים וראויים להגנתו,‏ לא יבוא עלינו חרון אפו.‏ אדרבה,‏ יהוה יעניק לנו שפע של ברכות.‏ כל מאבקינו להישמר טהורים בעולם זה הרווי רשעה יבואו על שכרם.‏ אנו בטוחים שנוכל להצליח בעזרת יהוה!‏ מ17.‏10 21 §1‏;‏ 25 §19

לאחיות רווקות יש כעת הזדמנויות רבות להרחיב את שירותן.‏ הן יכולות לשרת כחלוצות,‏ לעבור למקום שיש בו צורך גדול יותר במבשרים,‏ להתנדב בפרויקט מטעם מחלקת תכנון/‏בנייה מקומית ולהגיש מועמדות לבית־הספר למבשרי המלכות.‏ חלקן אף יכולות ללמוד בבית־ספר גלעד.‏ האחיות המבוגרות אומנם אינן יכולות לעשות רבים מהדברים הללו,‏ אך גם הן מהוות ברכה עבור הקהילה.‏ עד כמה האחיות הללו יקרות לליבנו!‏ חלקן אולי אינן מסוגלות לעשות בשירות אלוהים כפי שעשו בעבר,‏ אך הן עדיין יכולות לנהוג באומץ ולהיות פעילות.‏ לדוגמה,‏ אחות מבוגרת זקוקה לאומץ אם מבקשים ממנה לדבר עם אחות צעירה על לבוש צנוע.‏ היא לא תגער באחות על סגנון לבושה,‏ אלא תעודד אותה לחשוב כיצד בחירותיה עשויות להשפיע על אחרים (‏טימ״א ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ ביטוי זה של אהבה ודאגה עשוי להביא לתוצאות טובות.‏ מ17.‏09 31,‏ 32 §17,‏ 18

לעיתים ניסו מנהיגים רבי־השפעה למנוע מפשוטי העם כל גישה למקרא.‏ אולם אנשים ישרי לב עמדו בפני התנגדות זו.‏ למשל,‏ ג׳ון וִיקְלִיף,‏ תיאולוג בן המאה ה־14,‏ האמין בכל ליבו שלכל אדם יש הזכות לקרוא בדבר־אלוהים.‏ אבל בימיו היה המקרא מחוץ להישג ידם של פשוטי העם באנגליה.‏ בשנת 1382 יצא לאור תרגום של המקרא לאנגלית שלימים נודע בתור ’‏המקרא של ויקליף’‏.‏ מטיפים נודדים שנודעו בתור לוֹלַרְדִים שאפו להטמיע את דבר־אלוהים בשכלם וליבם של פשוטי העם,‏ ולכן הם הלכו מכפר לכפר ברחבי אנגליה.‏ הלולרדים לא אחת הקריאו לאנשים פסוקים מתוך המקרא של ויקליף והשאירו להם עותקים בכתב יד של תרגום זה.‏ במאות השנים שחלפו החלו רבים באירופה ובמקומות אחרים בעולם לקדם את תרגום המקרא והפצתו למען פשוטי העם.‏ מ17.‏09 20,‏ 21 §10–12

כשהרצון להביא ילדים אינו מתממש,‏ הדבר מהווה ’‏צרה בבשר’‏ (‏מש׳ י״ג:‏12‏)‏.‏ בימי המקרא נחשבה העקרות לאות קלון.‏ רחל אשת יעקב התמלאה יגון מכיוון שלא יכלה להרות,‏ ואילו אחותה הביאה ילדים לעולם (‏בר׳ ל׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ כאשר חושבים על הקשיים הנלווים לנישואין,‏ קיימת צרה שאינה עולה מייד במחשבותינו – מותו של בן הזוג.‏ ואכן,‏ מותו של שותף אהוב לנישואין הוא צרה קשה ביותר אשר פקדה רבים.‏ סביר להניח שבן הזוג שנותר בחיים לא ציפה לחוות צרה כזו בסדר העולמי הנוכחי.‏ המשיחיים מאמינים בכל ליבם בהבטחתו של ישוע באשר לתחיית המתים (‏יוח׳ ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ כיצד משפיעה תקווה זו על בן הזוג שנותר בחיים?‏ היא מעניקה לו נחמה רבה.‏ זוהי אחת הדרכים שבהן אבינו האוהב מספק תמיכה ונחמה באמצעות דברו למי שחווים צרות.‏ מ17.‏06 4 §1‏;‏ 5 §6;‏ 6 §9

במקרה אחד הציג את עצמו אלוהים בפני משה בשמו ובתכונותיו.‏ בתחילת דבריו אמר יהוה שהוא ”‏רחום וחנון”‏ (‏שמ׳ ל״ד:‏5–7‏)‏.‏ יהוה יכול היה להבליט את כוחו או את חוכמתו.‏ אבל הוא הדגיש למשה,‏ אשר היה זקוק להוכחות לתמיכתו של אלוהים,‏ תכונות המבליטות את נכונותו להושיט עזרה למשרתיו (‏שמ׳ ל״ג:‏13‏)‏.‏ מטבע בריאתנו נועדנו לגלות חמלה,‏ אך בתור צאצאי אדם לא־מושלמים אנו נוטים להיות אנוכיים.‏ לעיתים אנו מתקשים להחליט אם לעזור לאחרים או להתמקד בעצמנו.‏ עבור חלקנו מדובר בקונפליקט או מאבק ממושך.‏ מה יסייע לך לטפח התעניינות באחרים ולהמשיך לדאוג לזולת?‏ ראשית,‏ הקדש זמן כדי ללמוד כיצד יהוה ואחרים גילו חמלה.‏ שנית,‏ חשוב כיצד תוכל לחקות את דוגמתו של אלוהים ואיזו תועלת תצמח לך מכך.‏ מ17.‏09 8 §1‏;‏ 9 §3

עלינו ללבוש את האישיות החדשה כדי להסב כבוד ליהוה,‏ ולא כדי לזכות לשבחים מצד בני אדם.‏ זכור שאפילו יצור רוחני מושלם חטא מפני שהרשה לעצמו להתמלא גאווה.‏ (‏השווה יחזקאל כ״ח:‏17‏.‏)‏ על אחת כמה וכמה קשה לאנשים חוטאים להימנע מגאווה פסולה ויהירות.‏ בכל זאת,‏ אנו מסוגלים ללבוש שפלות רוח.‏ מה יסייע לנו בכך?‏ כדי לשמור על שפלות רוח,‏ עלינו להקצות זמן מדי יום להרהורים במה שאנו קוראים בדבר־אלוהים (‏דב׳ י״ז:‏18–20‏)‏.‏ חשוב במיוחד להרהר בתורתו של ישוע ובשפלות הרוח המופתית שלו (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ ישוע אפילו רחץ את רגלי שליחיו (‏יוח׳ י״ג:‏12–17‏)‏.‏ גם אנו צריכים לבקש תכופות בתפילותינו שרוח אלוהים תסייע לנו להיאבק בכל תחושת עליונות (‏גל׳ ו׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מ17.‏08 25 §11,‏ 12

ייתכן שלעיתים חשנו שפעלנו על־פי הכוונת רוח קודשו של אלוהים,‏ אך האירועים לא התפתחו בהתאם לציפיותינו.‏ נקלענו לקשיים או מצאנו את עצמנו בנסיבות חדשות שהצריכו מאיתנו שינויים כבירים (‏קהלת ט׳:‏11‏)‏.‏ מה עשוי לעזור לנו לא להיות מודאגים לגבי שום דבר ולהתנסות ב”‏שלום אלוהים”‏?‏ דברי פאולוס אל הפיליפים מראים שתרופת הנגד לדאגות היא תפילות.‏ לכן כאשר אנו מודאגים,‏ עלינו לשטוח את דאגותינו בתפילה (‏פט״א ה׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ התפלל ליהוה באמונה שלמה ובידיעה שהוא דואג לך.‏ התפלל אליו ”‏בליווי הודיה”‏ וזכור את הברכות שהוא העניק לך.‏ ביטחוננו בו יתחזק אם נזכור שהוא יכול ”‏לעשות מעל ומעבר למה שאנו מבקשים או מעלים על דעתנו”‏ (‏אפ׳ ג׳:‏20‏)‏.‏ מ17.‏08 9 §4,‏ 6‏;‏ 10 §10

משיחיים רבים החלו לשרת כחלוצים בצעירותם והפיקו מכך שמחה רבה.‏ אם אתה צעיר,‏ תוכל לשוחח איתם על תוכניותיך.‏ אנשים רוחניים יאמרו לך שהשירות המורחב מקנה השכלה שתועיל לך לאורך כל חייך.‏ כאשר היה ישוע בשמיים,‏ הוא למד מאביו.‏ הוא המשיך ללמוד גם במהלך שירותו הארצי.‏ לדוגמה,‏ הוא ראה איזו שמחה נובעת מהכרזת הבשורה ומגילוי נאמנות לנוכח ניסיונות (‏יש׳ נ׳:‏4;‏ עב׳ ה׳:‏8;‏ י״ב:‏2‏)‏.‏ ישוע אמר:‏ ”‏לכו ועשו תלמידים.‏.‏.‏ [‏ו]‏למדו אותם”‏ (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ אם הצבת לעצמך מטרה לעשות תלמידים,‏ אתה למעשה בוחר בקריירה המספקת ביותר,‏ קריירה המסבה הלל לאלוהים.‏ בדומה לכל קריירה אחרת,‏ עליך להקדיש זמן כדי לרכוש מיומנות.‏ מ17.‏07 23 §6,‏ 7

אין ספק שמקור הנחמה העיקרי הוא אבינו השמימי יהוה רב־החמלה (‏קור״ב א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ הקהילה המשיחית מהווה מקור נחמה נוסף עבור האבלים (‏תסל״א ה׳:‏11‏)‏.‏ כיצד תוכל לחזק ולנחם את מי ש’‏רוחם נכאה’‏?‏ (‏מש׳ י״ז:‏22‏)‏ זכור שיש ”‏עת לחשות ועת לדבר”‏ (‏קהלת ג׳:‏7‏)‏.‏ אלמנה ששמה דאלין מסבירה:‏ ”‏לאבלים יש צורך לבטא את מחשבותיהם ורגשותיהם.‏ לכן הדבר החשוב ביותר שאתה יכול לעשות עבור אדם אבל הוא להקשיב – מבלי לקטוע אותו”‏.‏ יוניה,‏ אשר אחיה שלח יד בנפשו,‏ מוסיפה:‏ ”‏גם אם אתה לא יכול להבין לגמרי את כאבם,‏ מה שחשוב הוא שאתה רוצה להבין מה הם מרגישים”‏.‏ זכור גם שלא כולם חווים רגשי צער זהים או מבטאים את יגונם באותו האופן.‏ מ17.‏07 13 §3‏;‏ 14 §11–13

בעיני רבים כיום כסף הוא הדבר החשוב ביותר.‏ הם ממוקדים בצבירת עושר או מנסים לשמור על מה שכבר השיגו.‏ בעיני אחרים הדבר החשוב מכול הוא משפחה,‏ בריאות או הישגים אישיים.‏ אולם נושא חשוב מאוד הנוגע לכולנו הוא הצדקת ריבונות יהוה.‏ עלינו להישמר פן נחדל להתמקד בנושא חיוני זה.‏ כיצד זה עלול לקרות?‏ אנו עלולים להיות כה שקועים בענייני היומיום שנשכח את החשיבות הרבה שיש להצדקת ריבונות אלוהים.‏ אנו גם עלולים לאפשר לקשיים שלנו להאפיל על סוגיה אדירה זו.‏ מאידך,‏ אם נייחס חשיבות רבה להצדקת ריבונות יהוה,‏ נוכל להתמודד טוב יותר עם קשיי היומיום.‏ הדבר גם יסייע לנו לקרוב ליהוה.‏ מ17.‏06 22 §1,‏ 2

יהוה מפעיל את סמכותו בצורה אוהבת.‏ לאור זאת,‏ אל לראשי משפחות וזקני־קהילה האוהבים את ריבונותו להיות תובעניים,‏ כאילו יש להם ריבונות קטנה משל עצמם.‏ עליהם לחקות את יהוה.‏ פאולוס חיקה את דוגמתם של אלוהים ובנו.‏ הוא לא העמיד אחרים במבוכה או לחץ עליהם בניסיון לגרום להם לעשות את הטוב והישר.‏ אדרבה,‏ הוא פנה לליבם (‏רומ׳ י״ב:‏1;‏ אפ׳ ד׳:‏1;‏ פילימ׳ 8–10‏)‏.‏ זו דרך פעולתו של יהוה,‏ וכך צריכים לנהוג כל מי שאוהבים את שלטונו ותומכים בריבונותו.‏ כיצד אנו מגיבים להדרכתם של בעלי סמכות תיאוקרטית?‏ כשאנו משתפים איתם פעולה,‏ אנו מראים שאנו תומכים בריבונות יהוה.‏ גם אם איננו מבינים לגמרי החלטה מסוימת או איננו מסכימים עימה,‏ עדיין נרצה לתמוך בסדר התיאוקרטי.‏ זהו הבדל של שמיים וארץ מדרכו של העולם,‏ אך כך נוהגים מי שנכנעים לשלטונו של יהוה (‏אפ׳ ה׳:‏22,‏ 23;‏ ו׳:‏1–3;‏ עב׳ י״ג:‏17‏)‏.‏ מ17.‏06 30 §14,‏ 15

אחים ואחיות,‏ צעירים ומבוגרים כאחד,‏ המתמודדים עם רפיון ידיים,‏ דיכאון או קשיים אחרים זקוקים לתשומת ליבנו ולדברי עידוד ונחמה (‏מש׳ י״ב:‏25;‏ קול׳ ד׳:‏11‏)‏.‏ אם נראה בדברינו ובמעשינו שאכפת לנו מאוד מ”‏בני אמונתנו”‏,‏ נוכיח שאנו אוהבים אותם מעומק הלב (‏גל׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ המקרא ניבא ש”‏אחרית הימים”‏ של העולם המרושע הזה תתאפיין ברוח של אנוכיות וחמדנות (‏טימ״ב ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ לפיכך בתור משיחיים עלינו לעשות כל מאמץ לגדול באהבתנו לאלוהים,‏ לאמת המקראית ולאחינו.‏ יש להודות שלעיתים אולי יהיו לנו חיכוכים קטנים עם אחינו לאמונה.‏ אולם האהבה תניע אותנו ליישב מחלוקות בדרך אוהבת,‏ ותהיה זו ברכה עבור כל חברי הקהילה (‏אפ׳ ד׳:‏32;‏ קול׳ ג׳:‏14‏)‏.‏ אם כן,‏ הבה נמשיך לאהוב בלב ונפש את יהוה,‏ את דברו ואת אחינו.‏ מ17.‏05 21 §17,‏ 18

המשיחיים מודעים לכך שהם עלולים לסבול מחוסר צדק מצד אנשים שאינם חברי הקהילה המשיחית.‏ אולם אמונתנו עשויה להיבחן כשאנו סבורים שנגרם לנו עוול או חושבים שנעשה אי־צדק במסגרת הקהילה.‏ כיצד תגיב אם תרגיש שנעשה לך עוול בקהילה או שאח לאמונה נהג בך בחוסר צדק?‏ האם תאפשר לכך להיות לך למכשול?‏ הואיל וכולנו לא־מושלמים וכפופים לחטא,‏ אנו מבינים שקיימת האפשרות שייגרם לנו עוול או שאנו נגרום עוול למישהו אחר בקהילה.‏ אף־על־פי שהמקרים הללו נדירים,‏ משיחיים נאמנים אינם מופתעים או נכשלים כאשר הם נתקלים באי־צדק.‏ משום כך סיפק לנו יהוה בדברו הדרכה מעשית כדי לסייע לנו להישאר נאמנים,‏ גם אם אח לאמונה נוהג בנו בחוסר צדק (‏תהל׳ נ״ה:‏13–15‏)‏.‏ מ17.‏04 19 §4,‏ 5

אם יש לך בן זוג לא־מאמין,‏ אתה אולי חווה בנישואיך לחצים ומתחים רבים מהרגיל.‏ בכל זאת,‏ העובדה שבן הזוג שלך אינו רוצה כעת ללכת בעקבות המשיח,‏ אינה כשלעצמה סיבה מוצדקת לפירוד או גירושין (‏קור״א ז׳:‏12–16‏)‏.‏ אף־על־פי שבעל לא־מאמין אינו מנהיג את המשפחה מבחינה רוחנית,‏ יש לכבד אותו בשל מעמדו כראש המשפחה.‏ באופן דומה,‏ בעל משיחי צריך לגלות כלפי אשתו הלא־מאמינה אהבה המלווה בהקרבה עצמית וחיבה לבבית (‏אפ׳ ה׳:‏22,‏ 23,‏ 28,‏ 29‏)‏.‏ מה אם בן זוגך מנסה להגביל אותך בשירות אלוהים?‏ למשל,‏ אחות אחת התבקשה על־ידי בעלה לצאת לשירות השדה רק בימים מסוימים בשבוע.‏ אם אתה מתמודד עם מצב דומה,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם בן הזוג שלי דורש שאפסיק לשרת את יהוה?‏ אם לא,‏ האם אוכל להיענות לבקשתו?‏’‏ אם נגלה סבירות נוכל להימנע מוויכוחים מיותרים במסגרת הנישואין (‏פיל׳ ד׳:‏5‏)‏.‏ מ17.‏10 13 §7,‏ 8

כפי שנובא,‏ אנשים ”‏מכל לשונות הגויים”‏ נוהרים אל ארגון יהוה (‏זכ׳ ח׳:‏23‏)‏.‏ אולם מחסום השפה עלול להקשות עליכם להטמיע את האמת בלב הילדים.‏ ילדיכם הם תלמידי המקרא החשובים ביותר שיהיו לכם אי פעם,‏ ועליהם להכיר את יהוה כדי לנחול חיי עולם (‏יוח׳ י״ז:‏3‏)‏.‏ על מנת שהם ילמדו את תורת יהוה,‏ עליכם לדבר עליה בכל הזדמנות מתאימה (‏דב׳ ו׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ ילדיכם ודאי ילמדו את השפה המקומית בבית הספר ובסביבתם.‏ אולם הם לומדים את שפתכם בעיקר על־ידי תקשורת קבועה איתכם בשפה שלכם.‏ אם הילדים ידעו את שפתכם,‏ הדבר לא רק יאפשר להם לשוחח איתכם מלב אל לב,‏ אלא גם יצמיח להם יתרונות נוספים.‏ דו־לשוניות מחדדת את כושר החשיבה של הילדים ומשפרת את כישוריהם החברתיים.‏ מ17.‏05 9 §5,‏ 6

בני ישראל היו דלי נשק ונטולי כלי התקפה וכלי הגנה.‏ לעומתם חיילי האויב צוידו ב”‏תשע מאות רכב ברזל”‏ (‏שופ׳ ד׳:‏1–3,‏ 13;‏ ה׳:‏6–8‏)‏.‏ בכל זאת,‏ ביד דבורה הנביאה נתן יהוה לברק את ההנחיה המצוטטת לעיל.‏ ברק מילא ללא דיחוי אחר הנחיותיו של יהוה (‏שופ׳ ד׳:‏14–16‏)‏.‏ במהלך הקרב העיקרי שנערך בתַעְנַךְ,‏ הפך שבר ענן פתאומי את האזור לאדמה בוצית.‏ ברק דלק אחר צבא סיסרא כל הדרך עד חרושת – מרחק של 24 קילומטרים.‏ בנקודה מסוימת נטש סיסרא את מרכבתו מטילת האימה,‏ שהפכה לחסרת תועלת,‏ ונס על נפשו לצַעֲנַנִּים,‏ אולי בקרבת קֶדֶשׁ.‏ הוא ביקש מחסה באוהלה של יעל,‏ אשת חבר הקיני,‏ והיא קיבלה אותו בברכה.‏ הוא היה תשוש מהקרב ושקע בשינה.‏ כעת סיסרא היה חשוף ופגיע.‏ יעל פעלה בהחלטיות ובאומץ לב והמיתה אותו (‏שופ׳ ד׳:‏17–21‏)‏.‏ אויבי ישראל נחלו תבוסה מוחצת!‏ מ17.‏04 29,‏ 30 §6–8

לאחר הר מגידון,‏ האם יהיה ארגון כלשהו עלי אדמות?‏ במקרא נאמר:‏ ”‏אנחנו מחכים,‏ על־פי הבטחתו,‏ לשמיים חדשים ולארץ חדשה,‏ אשר צדקה תשכון בהם”‏ (‏פט״ב ג׳:‏13‏)‏.‏ השמיים והארץ הישנים,‏ כלומר הממשלות המושחתות והחברה האנושית שתחת שליטתן,‏ לא יהיו עוד.‏ במה הם יוחלפו?‏ המילים ”‏שמיים חדשים”‏ ו”‏ארץ חדשה”‏ משמען ממשלה חדשה וחברה אנושית חדשה שתהיה תחת שליטתה.‏ המלכות שבראשה עומד ישוע המשיח תשקף בצורה מושלמת את אישיותו של יהוה אלוהים,‏ הלוא הוא אלוהי הסדר (‏קור״א י״ד:‏33‏)‏.‏ מכאן ש’‏הארץ החדשה’‏ תהיה מאורגנת.‏ יהיו אנשים טובים שידאגו לענייני הארץ (‏תהל׳ מ״ה:‏17‏)‏.‏ הם יפעלו תחת השגחתם של המשיח ו־000,‏144 שותפיו לשלטון.‏ תאר לעצמך כיצד ייראו הימים שבהם יוחלפו כל הארגונים המושחתים בארגון יחיד ומאוחד ובלתי מושחת.‏ מ17.‏04 11 §8,‏ 9

הנישואין הם קדושים.‏ החתן והכלה נודרים את נדרי הנישואין שלהם לפני אלוהים ועדי ראייה.‏ על־פי־רוב הם מבטיחים שהם יאהבו,‏ יוקירו ויכבדו זה את זה ‏”‏למשך כל [‏חייהם‏]‏ המשותפים עלי אדמות על־פי מסגרת הנישואין שכונן אלוהים”‏.‏ אחרים אולי לא אמרו בדיוק את אותן מילים,‏ אבל הם עדיין נדרו נדר לפני אלוהים.‏ לאחר מכן הכריזו עליהם כבעל ואישה,‏ וקשר הנישואין שלהם נועד להימשך לכל החיים (‏קור״א ז׳:‏39‏)‏.‏ ”‏לפיכך”‏,‏ אמר ישוע,‏ ”‏מה שחיבר אלוהים תחת עול אחד אל יפריד האדם”‏ – וזה כולל גם את הבעל והאישה וכל אחד אחר.‏ מכאן שזוגות הבאים בברית הנישואין צריכים להחזיק בהשקפה שהגירושין אינם בגדר אופציה (‏מר׳ י׳:‏9‏)‏.‏ כמובן,‏ אין נישואין מושלמים.‏ כל קשר נישואין מורכב משני אנשים לא־מושלמים.‏ זו הסיבה שהמקרא מציין שלעיתים לזוגות נשואים ”‏יהיו צרות בבשרם”‏ (‏קור״א ז׳:‏28‏)‏.‏ מ17.‏04 7 §14,‏ 15