ספטמבר

אחת הזכויות הגדולות ביותר שיכולות להיות להורה משיחי היא לגדל ילד ”‏במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ (‏תהל׳ קכ״ז:‏3‏)‏.‏ שלא כמו הילדים בעם ישראל הקדום,‏ ילדיהם של המשיחיים אינם נולדים לאומה המוקדשת ליהוה.‏ יתרה מזו,‏ אהבה לאלוהים ולַאמת אינה עוברת בתורשה.‏ מהיום שבו הילד נולד,‏ המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיני ההורים היא ’‏לעשות תלמיד’‏,‏ כלומר לעזור לילדם להפוך למשרת יהוה מוקדש וטבול.‏ היש דבר חשוב מכך?‏ אחרי הכול,‏ ההקדשה,‏ הטבילה והשירות המסור לאלוהים של הפרט הם שיסמנו אותו בתו הישועה במהלך הצרה הגדולה הקרבה (‏מתי כ״ד:‏13‏)‏.‏ מי ייתן ואתם ההורים תראו את ילדיכם הופכים למשרתי יהוה מוקדשים וטבולים ותתנסו בשמחה ובסיפוק הנובעים מכך.‏ מ18.‏03 12 §16,‏ 17

כל מי שהופקדה בידם האחריות להטיל מוסר מקראי בחוג המשפחה או במסגרת הקהילה יפעלו בחוכמה אם יחקו את דוגמתו של ישוע.‏ למעשה,‏ בעשותם כן הם מראים שרצונם שאלוהים ובנו יעצבו אותם.‏ קשה למנות את כל הברכות הנובעות מקבלת מוסר מאת אלוהים ומחיקוי דוגמתם של יהוה וישוע בהטלת מוסר.‏ משפחות וקהילות יהיו שלוות;‏ וכל אחד יחוש אהוב,‏ מוערך ובטוח – טעימה מהברכות העתידות לבוא (‏תהל׳ ע״ב:‏7‏)‏.‏ ואכן,‏ לא יהיה זה מוגזם לומר שמוסר מאת יהוה מלמדנו כיצד לחיות לנצח יחדיו בשלום ובהרמוניה כמשפחה הנתונה להשגחתו האבהית (‏יש׳ י״א:‏9‏)‏.‏ כאשר אנו רואים את המוסר שמאת אלוהים בצורה זו,‏ גדלים הסיכויים שנוקיר אותו בשל מה שהוא באמת:‏ עדות נפלאה לאהבתו של אלוהים כלפינו,‏ אהבה שאין שני לה.‏ מ18.‏03 26 §15‏;‏ 27 §17,‏ 19

מי שנטבלו על־ידי יוחנן עשו כן כעדות לחרטה שחשו על החטאים שביצעו נגד תורת משה (‏מתי ג׳:‏1–6‏)‏.‏ אולם ראוי לציין שהטבילה החשובה ביותר שביצע יוחנן כלל לא הייתה קשורה לחרטה.‏ ליוחנן הייתה הזכות הייחודית להטביל את ישוע,‏ בנו האנושי המושלם של אלוהים (‏מתי ג׳:‏13–17‏)‏.‏ ישוע היה נטול חטא,‏ ולכן לא היו חטאים עליהם היה צריך להתחרט (‏פט״א ב׳:‏22‏)‏.‏ טבילתו הייתה סמל לכך שהוא הציג את עצמו כדי לעשות את רצון אלוהים (‏עב׳ י׳:‏7‏)‏.‏ במהלך שירותו הארצי של ישוע גם תלמידיו הטבילו אנשים (‏יוח׳ ג׳:‏22;‏ ד׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ בדומה לטבילות שביצע יוחנן,‏ סימלו הטבילות הללו את החרטה שחשו האנשים על חטאיהם נגד התורה.‏ אולם לאחר מותו של ישוע ותחייתו,‏ קיבלה הטבילה משמעות שונה לגמרי עבור תלמידיו.‏ מ18.‏03 5 §6,‏ 7

מה משמע הדבר להיות ’‏אדם רוחני’‏?‏ בניגוד לאדם גשמי,‏ אדם רוחני ממקד את מחשבותיו באלוהים.‏ אנשים בעלי חשיבה רוחנית שואפים ’‏לחקות את אלוהים’‏ (‏אפ׳ ה׳:‏1‏)‏.‏ משמע הדבר שהם עושים כל שביכולתם כדי לאמץ את חשיבתו של יהוה בנושאים שונים ולראות דברים מנקודת מבטו.‏ אלוהים ממשי עבורם.‏ בניגוד לאנשים הממוקדים בבשר,‏ הם מנסים להתאים כל היבט והיבט בחייהם לאמות המידה של יהוה (‏תהל׳ קי״ט:‏33;‏ קמ״ג:‏10‏)‏.‏ במקום להתמקד במעשי הבשר,‏ אדם בעל חשיבה רוחנית משתדל לגלות את ”‏פרי הרוח”‏ (‏גל׳ ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ כדי להמחיש בצורה ברורה יותר מה משמעות המילים ”‏בעל חשיבה רוחנית”‏,‏ חשוֹב על ההקבלה הבאה:‏ ניתן לומר על איש עסקים ממולח שיש לו חשיבה עסקית.‏ בדומה לכך,‏ ניתן לומר על אדם המוקיר דברים רוחניים או דתיים שיש לו חשיבה רוחנית.‏ מ18.‏02 19 §3,‏ 6

דניאל חי כגולה בבבל,‏ עיר שהייתה רוויה בעבודת אלילים ובספיריטיזם.‏ כמו כן,‏ הבבלים נהגו ביהודים בבוז,‏ כשהם לועגים להם וליהוה אלוהיהם (‏תהל׳ קל״ז:‏1,‏ 3‏)‏.‏ מה רב הכאב שהסב הדבר ליהודים נאמנים כמו דניאל!‏ עד מהרה הפכו המזון והשתייה לנושא בעייתי,‏ שהרי דניאל לא רצה ’‏להתגאל בפַתְבַּג המלך’‏ (‏דנ׳ א׳:‏5–8,‏ 14–17‏)‏.‏ ייתכן שדניאל ניצב בפני אתגר נוסף שממבט ראשון אולי לא נראה כל כך קשה.‏ היו לו יכולות יוצאות דופן,‏ אשר גרמו לו לקבל זכויות מיוחדות (‏דנ׳ א׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ אך במקום להפוך ליהיר ודוגמטי,‏ נותר עניו וצנוע ותמיד זקף ליהוה את הקרדיט הראוי לו (‏דנ׳ ב׳:‏30‏)‏.‏ למעשה,‏ דניאל היה עדיין בחור צעיר כשהחשיב אותו יהוה כמי שראוי להזכירו כמופת לצדקה,‏ לצד נוח ואיוב (‏יח׳ י״ד:‏14‏)‏.‏ האם ביטחונו של אלוהים בדניאל היה במקומו?‏ ודאי וודאי!‏ דניאל נותר נאמן וצייתן עד יום מותו.‏ מ18.‏02 5 §11,‏ 12

ישוע שמר על השקפה מאוזנת להפליא באשר לתענוגות.‏ הוא נכח ב”‏סעודת חתונה”‏,‏ וכן ב”‏סעודה גדולה”‏ (‏יוח׳ ב׳:‏1–10‏)‏.‏ בחתונה שבה נכח אזל היין,‏ לכן חולל נס שבו הפך מים ליין.‏ עם זאת,‏ ישוע לא הציב את התענוגות במרכז חייו.‏ הוא הציב את יהוה במקום הראשון והשקיע את כל כולו באחרים.‏ הוא היה מוכן לסבול מוות מייסר על עמוד הוקעה כדי שרבים אחרים יוכלו לחיות.‏ בהתייחסו למי שילכו בעקבותיו,‏ אמר ישוע:‏ ”‏אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם ויעלילו עליכם כל מיני עלילות שקר מרושעות בגללי.‏ שמחו ועלזו מאוד,‏ כי שכרכם רב בשמיים”‏ (‏מתי ה׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ אם אנו אוהבים את אלוהים בכל ליבנו,‏ נקפיד להימנע לא רק ממה שאנו יודעים שמעורר את מורת רוחו,‏ אלא גם ממה שאנו חוששים שיהיה אולי פסול בעיניו (‏מתי כ״ב:‏37,‏ 38‏)‏.‏ מ18.‏01 26 §16–18

אנו נותנים ליהוה מפני שאנו אוהבים אותו ומוקירים אותו.‏ אנו נדהמים כשאנו חושבים על כל מה שהוא עושה למעננו.‏ דוד המלך הכיר בעובדה שכל מה שאנו מקבלים מקורו ביהוה,‏ וכל מה שאנו נותנים ליהוה נובע ממה שהוא כבר העניק לנו (‏דה״א כ״ט:‏11–14‏)‏.‏ הנתינה מצמיחה לנו תועלת.‏ כאשר אנו נותנים בנדיבות ולא רק מקבלים,‏ הדבר פועל לטובתנו.‏ חשוֹב על ילד הקונה להוריו מתנה מדמי הכיס המעטים שהם נתנו לו.‏ עד כמה ודאי מעריכים ההורים את המתנה!‏ ייתכן שבן או בת המשרתים כחלוצים ומתגוררים בבית הוריהם יראו לנכון לתת להם סכום מסוים כדי לעזור בהוצאות הבית.‏ אף שההורים אולי לא ציפו לכך,‏ הם עשויים להסכים לקבל את המתנות הללו מפני שזו דרכו של הילד להראות עד כמה הוא מעריך את כל מה שעשו עבורו.‏ באופן דומה,‏ יהוה מודע לכך שנתינה מהוננו פועלת לטובתנו.‏ מ18.‏01 18 §4,‏ 6

יש לעשות יותר מאשר רק לומר לילדיך מה טוב ומה רע.‏ מוטב גם לעזור להם להרהר בשאלות כמו:‏ ’‏מדוע המקרא אוסר על דברים הקוסמים לבָּשׂר?‏ מה משכנע אותי שאמות המידה המקראיות תמיד לטובתי?‏’‏ (‏יש׳ מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏ יש לעזור לילד המביע את רצונו להיטבל לחשוב על נושא נוסף – מה הוא חש באשר לאחריות הנלווית להחלטה להיות משיחי?‏ מה הם היתרונות?‏ מהו המחיר?‏ וכיצד היתרונות עולים בהרבה על המחיר?‏ (‏מר׳ י׳:‏29,‏ 30‏)‏ אלו הם נושאים שקרוב לוודאי יעלו על הפרק לאחר הטבילה.‏ לכן חיוני לשקול בכובד ראש את הנושאים הללו לפני שנוקטים צעד רציני זה.‏ כאשר עוזרים לילדים לחשוב לעומק על כך,‏ סביר להניח שהם ישתכנעו באופן אישי שאמות המידה המקראיות פועלות תמיד לטובתם המרבית.‏ מ17.‏12 21 §14,‏ 15

רבים מכם,‏ אחים ואחיות יקרים,‏ מתמודדים עם מחלות קשות.‏ אחרים,‏ אף שהגיעו גם הם לגיל מבוגר,‏ דואגים לקרוביהם הקשישים.‏ יש המתקשים לספק לבני משפחתם את צורכי המחיה הבסיסיים,‏ על אחת כמה וכמה מותרות.‏ כמו כן,‏ אנו יודעים שרבים אינם מתמודדים רק עם בעיה אחת,‏ אלא עם כמה בעיות בו־זמנית.‏ אם יהוה מתעניין באופן אישי ביצירות כפיו הדוממות,‏ תאר לעצמך מה הוא חש כלפיך – שהרי אינך משרת אותו מפני שאתה מתוכנת לעשות כן,‏ אלא מפני שאתה אוהב אותו (‏תהל׳ י״ט:‏2,‏ 4,‏ 15‏)‏.‏ אבינו היקר מכיר אותך לעומק,‏ והוא ’‏מונה אפילו את כל שערות ראשך’‏ (‏מתי י׳:‏30‏)‏.‏ כמו כן,‏ משורר התהלים מבטיח לנו:‏ ”‏יודע יהוה ימי תמימים”‏,‏ כלומר הוא מודע למה שעובר עליהם (‏תהל׳ ל״ז:‏18‏)‏.‏ יהוה שם לב לניסיונות שאתה חווה ויכול לנסוך בך כוח להחזיק מעמד בכל אחד מהם.‏ מ18.‏01 7 §1‏;‏ 8 §4

פטרוס הקים את טביתא לתחייה.‏ נס זה היה כה מרשים ש”‏רבים החלו להאמין באדון”‏.‏ הם יכלו להעיד על האדון,‏ ובמיוחד על יכולתו של יהוה להקים את המתים (‏מה״ש ט׳:‏36–42‏)‏.‏ אחרים היו עדי־ראייה למקרה תחייה נוסף.‏ באחד המקרים נכח השליח פאולוס באסיפה שנערכה בחדר עליון בטרואס,‏ צפון מערב טורקיה של ימינו.‏ פאולוס נאם עד חצות.‏ בחור צעיר ששמו אֶוְטִיכוֹס ישב על אדן החלון והקשיב לנאומו.‏ הבחור נרדם ונפל ארצה מהקומה השלישית.‏ ייתכן שהראשון שהגיע אליו היה הרופא לוקס,‏ אשר אבחן כי אווטיכוס לא רק נפצע ואיבד את ההכרה – הוא מת!‏ פאולוס ירד למטה,‏ חיבק את המת והדהים את הנוכחים באמרו:‏ ”‏נפשו בו”‏!‏ מה רבה ההשפעה שהייתה לכך על עדי־הראייה.‏ הם ידעו את העובדות והבינו שהתרחשה תחייה,‏ ולכן ”‏התנחמו מאוד”‏ (‏מה״ש כ׳:‏7–12‏)‏.‏ מ17.‏12 5 §10,‏ 11

האם האדם קרוב לפתרון הבעיות המייסרות אותו זה זמן רב?‏ אין ספק שהאנושות לא הצליחה להימנע ממלחמות.‏ שיעורם של סוגי פשיעה שונים – כגון פשעי אינטרנט,‏ אלימות במשפחה וטרור – גובר בקצב מדאיג.‏ כמו כן,‏ מחלות קטלניות עדיין משתוללות בעולם.‏ המערכות הכלכליות והפוליטיות נשלטות על־ידי גורמים אנוכיים.‏ ברור אפוא שהגורמים הללו לא יוכלו למגר את המלחמות,‏ הפשע,‏ המחלות והעוני – רק מלכות אלוהים מסוגלת לעשות כן.‏ חשוב על מה שיעשה יהוה עבור האנושות.‏ מלחמות:‏ מלכות אלוהים תמגר את הגורמים השורשיים למלחמות – כגון אנוכיות,‏ שחיתות,‏ פטריוטיות,‏ דת כזב,‏ ואף השטן עצמו (‏תהל׳ מ״ו:‏10‏)‏.‏ פשיעה:‏ מלכות אלוהים מלמדת כבר כיום מיליוני אנשים לאהוב איש את רעהו ולבטוח זה בזה,‏ מה שאף ממשלה אחרת אינה מסוגלת לעשות (‏יש׳ י״א:‏9‏)‏.‏ מחלות:‏ יהוה יברך את משרתיו בבריאות מושלמת (‏יש׳ ל״ה:‏5,‏ 6‏)‏.‏ עוני:‏ יהוה ישים לו קץ ויאפשר למשרתיו ליהנות משגשוג רוחני וגשמי (‏תהל׳ ע״ב:‏12,‏ 13‏)‏.‏ מ17.‏11 23,‏ 24 §14–16

אחת המטרות העיקריות של ערי המקלט הייתה להגן על בני ישראל מפני אשמת דמים.‏ יהוה אוהב את החיים,‏ והוא מתעב את מי ש’‏ידיו שופכות דם נקי’‏ ממניעים רצחניים (‏מש׳ ו׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ בתור אל צודק וקדוש אין הוא יכול להעלים עין אפילו משפיכת דמים בשוגג.‏ בשונה מיהוה גילו הסופרים והפרושים חוסר כבוד משווע כלפי החיים.‏ כיצד?‏ ישוע אמר להם:‏ ”‏גזלתם את מפתח הידע;‏ אתם עצמכם לא נכנסתם ומן הבאים ניסיתם למנוע מלהיכנס!‏”‏ (‏לוקס י״א:‏52‏)‏ הם היו אמורים להסביר את משמעות דבר־אלוהים ולסייע לאחרים להתהלך בדרך לחיי עולם.‏ במקום זאת,‏ הם הרחיקו אנשים מ”‏שר החיים”‏,‏ ישוע,‏ והובילו אותם לדרך שעלולה הייתה להסתיים בהשמדתם הנצחית (‏מה״ש ג׳:‏15‏)‏.‏ הסופרים והפרושים היו גאוותנים ואנוכיים,‏ ולא היה להם אכפת מחייהם ורווחתם של רעיהם.‏ איזו התנהגות אכזרית וחסרת רחמים!‏ מ17.‏11 15 §9,‏ 10

ייתכן שבתחילה לא סיפרנו למשפחתנו על כך שאנו מתרועעים עם עדי־יהוה.‏ אבל ככל שגדלה אמונתנו,‏ הבחנו בצורך לדבר בצורה גלויה על עיקרי האמונה שאימצנו.‏ אם עמדתך האמיצה עוררה חילוקי דעות בינך לבין קרובי משפחה לא־מאמינים,‏ השתדל לגלות הזדהות כלפיהם.‏ בשעה שאנו מתענגים על האמיתות המקראיות שלמדנו,‏ קרובינו עלולים להסיק בטעות שהוליכו אותנו שולל או שהצטרפנו לאיזושהי כת.‏ הם אולי יחשבו שאנו כבר לא אוהבים אותם מפני שאיננו חוגגים איתם חגים.‏ ייתכן שהם אף יחששו שאלוהים יעניש אותנו לאחר מותנו.‏ עלינו להזדהות איתם בכך שננסה לראות דברים מנקודת מבטם ולהקשיב להם היטב כדי להבחין בדאגותיהם האמיתיות (‏מש׳ כ׳:‏5‏)‏.‏ השליח פאולוס עשה כל מאמץ להבין ”‏אנשים מכל הסוגים”‏ כדי לחלוק עימם את הבשורה הטובה,‏ וגישה דומה עשויה לסייע גם לנו (‏קור״א ט׳:‏19–23‏)‏.‏ מ17.‏10 15 §11,‏ 12

ייתכן שאנו חוששים לשיר מפני שאיננו יודעים כיצד לשיר.‏ אם כך הוא הדבר,‏ נוכל לשפר את שירתנו אם ניישם כמה הצעות בסיסיות.‏ תוכל ללמוד לשיר בעוצמה ובקול רם בעזרת נשימה נכונה.‏ נשימה נותנת עוצמה לקולך כשאתה מדבר או שר,‏ כשם שחשמל מפעיל נורה.‏ עליך לשיר בעוצמת הקול שבה אתה מדבר ואף בקול רם יותר.‏ הדבר מתאים מאוד,‏ שהרי כתבי־הקודש מתארים את משרתיו של יהוה כמי שנושאים את קולם ברינה בשעה שהם מהללים אותו בשירה (‏יש׳ כ״ד:‏14‏)‏.‏ נסה את הצעדים הבאים:‏ בחר את אחד השירים האהובים עליך מהשירון.‏ הקרא בקול רם ובטוח את מילות השיר.‏ לאחר מכן,‏ בעוצמת קול זהה,‏ אמור את כל המילים של אחד המשפטים בנשימה אחת.‏ כעת תוכל לשיר את המשפט באותה עוצמה (‏תהל׳ ל״ג:‏1–3‏)‏.‏ קולך יהיה מלא יותר,‏ וזוהי תוצאה טובה.‏ אל תפחד ואל תחוש מבוכה!‏ מ17.‏11 5,‏ 6 §11–13

אין ספק שבמהלך המסע העבירו היהודים שעות רבות במחשבה על ביתם החדש.‏ הם שמעו שירושלים הייתה בעבר עיר יפה.‏ המבוגרים שביניהם ראו את המקדש הקודם בתפארתו (‏עז׳ ג׳:‏12‏)‏.‏ אילו היית מצטרף אליהם למסע,‏ כיצד היית מרגיש כאשר ירושלים,‏ ביתך החדש,‏ הייתה נגלית לראשונה לעיניך?‏ האם היית נעצב למראה המבנים החרבים המכוסים בעשבים שוטים?‏ האם היית משווה בין החומות הכפולות והמאסיביות של בבל לחומות ירושלים ההרוסות על פרצותיהן הגדולות,‏ היכן שבעבר ניצבו שערים ומגדלי שמירה?‏ אבל רוחם של היהודים לא נפלה.‏ עוד קודם לכן,‏ במהלך מסעם לביתם,‏ הם התנסו בעזרה שהושיט להם יהוה.‏ הדבר הראשון שעשו עם הגעתם היה להקים מזבח במקום בו שכן בעבר בית המקדש.‏ אחרי כן הם החלו להקריב מדי יום קורבנות ליהוה (‏עז׳ ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מ17.‏10 26 §2,‏ 3

סביר להניח ששלמה למד רבות מאומץ ליבו של אביו.‏ דוד הפגין אומץ לב יוצא מגדר הרגיל כשהתייצב מול ענק למוד קרבות.‏ תודות לעזרתו של אלוהים הביס דוד את גוליית בעזרת חלוק נחל (‏שמ״א י״ז:‏45,‏ 49,‏ 50‏)‏.‏ אין ספק שדוד היה האדם המתאים לעודד את שלמה לאזור אומץ ולבנות את המקדש.‏ יהוה יהיה עם שלמה עד השלמת בניית המקדש.‏ דברי אביו חלחלו לשכלו ולליבו,‏ והוא לא אפשר לגילו הצעיר ולחוסר ניסיונו להיות לו למכשול.‏ הוא אזר אומץ רב,‏ החל במלאכה ובעזרת יהוה השלים את בניית המקדש המפואר בשבע שנים וחצי.‏ כפי שעזר יהוה לשלמה,‏ הוא יכול לעזור גם לנו לנהוג באומץ ולמלא אחר אחריותנו,‏ הן במשפחה והן בקהילה (‏יש׳ מ״א:‏10,‏ 13‏)‏.‏ אם ננהג באומץ במסגרת עבודת יהוה,‏ נוכל להיות בטוחים שהוא יברך אותנו כעת ובעתיד.‏ מ17.‏09 28 §3‏;‏ 29 §4;‏ 32 §20,‏ 21

כמשרתי יהוה אין לנו כל ספק שדברו של אלוהים,‏ כלומר המסר מטעמו עבור בני האדם,‏ ”‏חי ורב־עוצמה”‏.‏ רבים מאיתנו מהווים הוכחה חיה לכך שבכוחו של המקרא לשנות חיים.‏ חלק מאחינו ואחיותינו היו בעבר גנבים,‏ צרכו סמים וניהלו אורח חיים לא־מוסרי מבחינה מינית.‏ אחרים קצרו הצלחה מסוימת בסדר עולמי זה,‏ אך חשו שמשהו חסר בחייהם (‏קהלת ב׳:‏3–11‏)‏.‏ אינספור אנשים שהיו אבודים וחסרי תקווה מצאו את הדרך המובילה לחיים תודות לעוצמה הגלומה במקרא.‏ ודאי נהנית לקרוא חוויות מהסוג הזה שהתפרסמו בחוברת המצפה במדור ”‏בכוחו של המקרא לשנות חיים”‏.‏ כמו כן,‏ ראית שגם לאחר שאנשים הופכים למשיחיים,‏ הם ממשיכים להתקדם מבחינה רוחנית בעזרת כתבי־הקודש.‏ מ17.‏09 23 §1

מקרה זה מחיי לוט מראה בבירור שיהוה מודע לגמרי למצבים הקשים שעימם מתמודדים לפעמים משרתיו הנאמנים (‏יש׳ ס״ג:‏7–9;‏ יעקב ה׳:‏11;‏ פט״ב ב׳:‏9‏)‏.‏ יהוה גם לימד את משרתיו עד כמה חשוב לשקף חמלה.‏ תן דעתך לחוק שניתן לעם ישראל באשר ללקיחת בגדו של אדם כעירבון להלוואה (‏שמ׳ כ״ב:‏25,‏ 26‏)‏.‏ מלווה קשה לב עלול היה להתפתות לקחת את בגדו של בעל החוב ולהותירו ללא כסות בשעות הלילה.‏ אך יהוה לימד את משרתיו להימנע מגישה או מקו פעולה כאלה המעידים על חוסר התחשבות.‏ משרתיו נדרשו לנהוג בחמלה.‏ האם העיקרון שבבסיס חוק זה מניע אותנו לפעולה?‏ האם נרצה כביכול לנטוש את אחינו בקור,‏ בשעה שאנו יכולים לעשות משהו כדי להקל על סבלם?‏ (‏קול׳ ג׳:‏12;‏ יעקב ב׳:‏15,‏ 16;‏ יוח״א ג׳:‏17‏)‏.‏ מ17.‏09 9 §4,‏ 5

ישוע התפלל שאביו יסלח למוציאיו להורג.‏ איזה מופת יוצא דופן לענווה וסבלנות לנוכח לחצים וייסורים!‏ (‏פט״א ב׳:‏21–23‏)‏ כיצד נוכל להיות ענווים וסבלנים?‏ פאולוס הזכיר דרך אחת כאשר כתב לאחיו לאמונה:‏ ”‏סבלו תמיד איש את רעהו וסלחו זה לזה ברוחב לב גם אם יש למישהו יסוד לטענה נגד רעהו.‏ כשם שיהוה סלח לכם ברוחב לב,‏ כך גם עליכם לסלוח”‏ (‏קול׳ ג׳:‏13‏)‏.‏ אין ספק שנדרשות מצידנו ענווה וסבלנות כדי ליישם הנחיה זו.‏ אך אם נסלח לאחרים,‏ נחזק ונשמר את אחדות הקהילה.‏ טיפוח ענווה וסבלנות אינו בגדר אפשרות עבור המשיחיים.‏ זוהי דרישה החיונית לישועתנו (‏מתי ה׳:‏5;‏ יעקב א׳:‏21‏)‏.‏ חשוב מכך,‏ באמצעות התכונות הללו אנו מסבים כבוד ליהוה ועוזרים לזולת ליישם את עצות המקרא (‏גל׳ ו׳:‏1;‏ טימ״ב ב׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ מ17.‏08 25,‏ 26 §15–17

כשאנו לומדים את כתבי־הקודש,‏ אנו שוב ושוב נתקלים במקרים שבהם עשה יהוה את הבלתי צפוי.‏ בימי המלך חזקיהו פלש ליהודה המלך האשורי סנחריב וכבש את כל הערים הבצורות,‏ פרט לירושלים (‏מל״ב י״ח:‏1–3,‏ 13‏)‏.‏ לאחר מכן סנחריב שם פניו לירושלים.‏ מה עשה המלך חזקיהו לנוכח האיום המיידי?‏ הוא פנה ליהוה בתפילה וביקש את עצתו של ישעיהו הנביא (‏מל״ב י״ט:‏5,‏ 15–20‏)‏.‏ חזקיהו ניסה גם לנהוג בסבירות ושילם את הקנס שכפה עליו סנחריב (‏מל״ב י״ח:‏14,‏ 15‏)‏.‏ בהמשך נערך חזקיהו למצור ארוך (‏דה״ב ל״ב:‏2–4‏)‏.‏ אולם כיצד נפתרה הבעיה?‏ יהוה שלח מלאך שהמית 000,‏185 מחיילי סנחריב בן לילה.‏ יש להודות שאפילו חזקיהו לא העלה על דעתו שדבר כזה יקרה (‏מל״ב י״ט:‏35‏)‏.‏ מ17.‏08 10 §7‏;‏ 11 §12

כיצד תוכל להתכונן לקראת השירות המורחב?‏ יותר מכול,‏ תכונות רוחניות יסייעו לך להצליח לשרת את יהוה במלוא זמנך.‏ לכן למד את דבר־אלוהים בשקדנות,‏ הרהר לעומק במשמעות הדברים וחפש אחר דרכים לבטא את אמונתך באסיפות הקהילה.‏ במהלך שנות לימודיך בבית־הספר תוכל לרכוש ניסיון ומיומנויות שיסייעו לך כמבשר הבשורה הטובה.‏ למד לגלות עניין באנשים על־ידי כך שתשאל בטקט לדעתם ותקשיב לתשובתם.‏ כמו כן,‏ תוכל להתנדב בקהילה,‏ למשל לעזור בניקיון ובתחזוקה של אולם המלכות.‏ יהוה חפץ להשתמש באנשים ענווים בעלי רוח נדיבה (‏תהל׳ ק״י:‏3;‏ מה״ש ו׳:‏1–3‏)‏.‏ השליח פאולוס הזמין את טימותיאוס להצטרף אליו למסע הטפה מכיוון שהאחים ”‏דיברו עליו טובות”‏ (‏מה״ש ט״ז:‏1–5‏)‏.‏ מ17.‏07 23 §7‏;‏ 26 §14

כל עוד הסוגיה באשר לצדקת ריבונות יהוה תישאר בלתי פתורה בשכלם של בני האדם והמלאכים,‏ יתקיימו סכסוכים בין עמים,‏ גזעים,‏ שבטים,‏ משפחות ויחידים.‏ אבל לאחר שתוצדק ריבונות יהוה,‏ הכול ייכנעו לשלטונו הצודק לנצח נצחים.‏ השלום ביקום כולו ישוב על כנו (‏אפ׳ א׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ ריבונות אלוהים תוצדק,‏ ושלטונם של השטן ובני האדם ייכשל כישלון חרוץ וימוגר.‏ שומרי התום יוכיחו שבני האדם יכולים לצדד בשלטון אלוהים,‏ ושלטון זה המיוצג על־ידי מלכות המשיח ינחל הצלחה (‏יש׳ מ״ה:‏24‏)‏.‏ האם תרצה להימנות עם אנשי התום התומכים בריבונות יהוה?‏ אין ספק שכן.‏ כדי לשמור על תומתנו עלינו להתמקד בסוגיה זו ולהבין את חשיבותה.‏ מ17.‏06 23 §4,‏ 5

תהליך האבלות שונה מאוד מאדם לאדם.‏ לכן היה נגיש לא רק בימים הראשונים כשחברים וקרובים רבים נמצאים בקרבת האדם האבל,‏ אלא גם בחודשים שלאחר מכן,‏ אחרי שאחרים חוזרים לשגרתם הרגילה.‏ אחים לאמונה יכולים להיות מקור לנחמה רבה עבור האבל לאורך כל התקופה שבה הוא מתמודד עם יגונו (‏תסל״א ג׳:‏7‏)‏.‏ זכור שהאבלים עלולים להיתקף מועקה בימי נישואין או בשל מוזיקה כלשהי,‏ תמונות,‏ פעילויות או אפילו ריחות וקולות מסוימים או בעונה כלשהי בשנה.‏ רבים מהדברים שאלמן עושה בפעם הראשונה ללא בת זוגו – כמו לנכוח בכינוס או בערב הזיכרון – עלולים להסב לו כאב רב במיוחד.‏ עם זאת,‏ זכור שהאבלים זקוקים לעידוד לא רק בזמנים מיוחדים.‏ מ17.‏07 16 §17–19

מעניין לציין שגילוי התעניינות ואהבה כלפי אחרים יכול לסייע לנו להפיג חלק מרגשותינו השליליים.‏ אחיות,‏ נשואות ולא־נשואות,‏ מוצאות שמחה רבה בפעילות הכרזת הבשורה הטובה בתור שותפות של אלוהים לעבודה.‏ מטרתן היא לעשות את רצון אלוהים ולהסב לו כבוד.‏ יש שאפילו רואות בשירות סוג של תרפיה.‏ אין ספק שכולנו תורמים ליחסי האחווה שבקהילה כשאנו מגלים התעניינות באחרים,‏ הן בשטח ההטפה שלנו והן בקהילה.‏ השליח פאולוס הציב לנו מופת בכך.‏ הוא נהג באחים בקהילת תסלוניקי ”‏כאם מניקה”‏ המטפלת בילדיה;‏ הוא גם היה עבורם אב רוחני (‏תסל״א ב׳:‏7,‏ 11,‏ 12‏)‏.‏ ילדים הלומדים לאהוב את אלוהי האמת וליישם את הדרכתו יכולים להפוך למקור נחמה במשפחה.‏ הם יכולים לעשות כן על־ידי גילוי כבוד כלפי הוריהם ומתן עזרה בדרכים מעשיות.‏ הם גם יכולים לתרום רבות מבחינה רוחנית.‏ מ17.‏06 7 §13,‏ 14‏;‏ 8 §17

איש לא יחלוק על העובדה שמיליארדי אנשים שרויים בעוני מחפיר בעוד שברשות אחרים יש עושר שיכול להספיק לדורי דורות.‏ ישוע הבין שהמערכת הכלכלית הנוכחית לא תשתנה עד בואה של מלכות אלוהים.‏ בנוסף לגורמים הפוליטיים והדתיים גם מערכת המסחר תְאֵבת הבצע,‏ המסומלת על־ידי ”‏סוחרי הארץ”‏ בההתגלות י״ח:‏3‏,‏ מהווה חלק מעולמו של השטן.‏ משרתי אלוהים מתרחקים לגמרי מהמערכת הפוליטית ומדתות הכזב,‏ אך רובם אינם יכולים להתנתק לגמרי מהחלק המסחרי של עולם השטן.‏ בתור משיחיים מוטב שנבחן את השקפתנו על מערכת המסחר של ימינו בעזרת שאלות כגון:‏ ’‏כיצד אוכל להשתמש בנכסיי החומריים באופן שיעיד על נאמנותי לאלוהים?‏ כיצד אוכל לצמצם את מעורבותי בעולם המסחר?‏ אילו דוגמאות מראות שמשרתי אלוהים שמים בו את מלוא מבטחם בתנאים הקשים של ימינו?‏’‏ מ17.‏07 7,‏ 8 §1–3

ישוע ידע היטב שהחיים בסדר העולמי הזה מלווים בלחצים ודאגות.‏ במשל הזורע אמר ישוע שיהיו אשר ייענו ל”‏בשורת המלכות”‏ ויתקדמו מעט,‏ אך ”‏דאגות הסדר העולמי הזה ותעתועי העושר”‏ ’‏יחנקו את הבשורה’‏ (‏מתי י״ג:‏19–22;‏ מר׳ ד׳:‏19‏)‏.‏ ואכן,‏ אם לא נהיה זהירים,‏ דאגות היומיום עלולות להכביד על ליבנו ולגרום לנו להאט את הקצב מבחינה רוחנית.‏ אנו מוכיחים את עומק אהבתנו למשיח על־ידי כך שאנו נותנים עדיפות עליונה למלאכה שהוא הטיל עלינו.‏ כיצד נוכל לוודא שאנו עדיין עושים זאת?‏ עלינו לשאול את עצמנו מדי פעם:‏ ’‏מהו הדבר שאני אוהב יותר מכול?‏ האם שמחתי נובעת בעיקר מפעילויות רוחניות או מפעילויות אחרות?‏’‏ מ17.‏05 23 §3,‏ 4

כאשר המהגרים מתגוררים הרחק מאחיהם לאמונה הדוברים את שפתם,‏ הם צריכים להשתייך לקהילה שאסיפותיה מתנהלות בשפת המקום (‏תהל׳ קמ״ו:‏9‏)‏.‏ אבל אם יש בקרבתכם קהילה שבה מתקיימות אסיפות בשפת אמכם,‏ נשאלת השאלה:‏ לאיזו קהילה מוטב שתשתייך משפחתכם?‏ האם לקהילה בשפה המקומית או לקהילה בשפת אימכם?‏ לאחר שראש המשפחה יקדיש מחשבה מעמיקה לנושא בליווי תפילות ויתייעץ עם אשתו וילדיו,‏ יהיה עליו לקבל החלטה (‏קור״א י״א:‏3‏)‏.‏ ההורים צריכים לאמוד בצורה מציאותית את הצרכים של ילדיהם.‏ כמובן,‏ ללא תלות בשפה,‏ כדי להבין את האמת היטב זקוק הילד להרבה מעבר לשעות ספורות של הדרכה רוחנית באסיפות השבועיות.‏ אך תן דעתך לעובדה הבאה:‏ באסיפות המתנהלות בשפה שבה הילדים שולטים,‏ הם יספגו את החומר הנלמד רק מעצם נוכחותם,‏ ואולי ילמדו יותר ממה שההורים מתארים לעצמם.‏ אבל המצב שונה כשהילדים אינם מבינים היטב את השפה (‏קור״א י״ד:‏11‏)‏.‏ מ17.‏05 10 §10,‏ 11

כדאי שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו:‏ ’‏האם אני מגלה אמונה ואומץ לב ומשתמש בכל מה שעומד לרשותי כדי למלא אחר הצו הברור שנתן יהוה?‏ אם אני חושב לעבור לעיר או למדינה אחרת משיקולים כלכליים,‏ האם אני שוקל בליווי תפילות איזו השפעה תהיה לכך על משפחתי ועל הקהילה?‏’‏ יהוה העניק לנו את הזכות המכובדת לתמוך בריבונותו.‏ עוד מימי אדם וחוה מנסה השטן להדיח את בני האדם לתמוך בריבונותו המתחרה.‏ משום כך תמיכתך בשלטון יהוה משדרת לשטן מסר חזק וברור.‏ אמונתך ונאמנותך המניעות אותך לגלות רוח של התנדבות משמחות את לב יהוה (‏מש׳ כ״ג:‏15,‏ 16‏)‏.‏ תודות לתמיכתך הוא יכול להשיב לחירופי השטן (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ לכן בציותך ובנאמנותך אתה נותן ליהוה משהו היקר בעיניו אשר משמח את ליבו עד מאוד.‏ מ17.‏04 32 §15,‏ 16

תורת משה ציינה:‏ ”‏איש כי יידור נדר ליהוה או הישבע שבועה.‏.‏.‏ לא יַחֵל [‏יפר את]‏ דברו.‏ ככל היוצא מפיו יעשה”‏ (‏במ׳ ל׳:‏3‏)‏.‏ לימים כתב שלמה בהשראת אלוהים את המילים שבפסוק היומי.‏ גם ישוע הדגיש שנדירת נדרים היא עניין רציני באמרו:‏ ”‏נאמר לאנשי קדם:‏ ’‏אל תפר את שבועתך אלא שלם נדריך ליהוה’‏”‏ (‏מתי ה׳:‏33‏)‏.‏ ברור אפוא שיש חשיבות רבה מאוד להבטחות שמבטיחים לאלוהים.‏ האופן שבו אנו מתייחסים לנדרינו משפיע על היחסים שלנו עם יהוה.‏ דוד כתב:‏ ”‏מי יעלה בהר יהוה,‏ ומי יקום במקום קודשו?‏ .‏.‏.‏ [‏אדם]‏ אשר לא נשא לשווא נפשי [‏כלומר,‏ לא נשבע לשקר בנפשו של יהוה]‏,‏ ולא נשבע למרמה”‏ (‏תהל׳ כ״ד:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מ17.‏04 4 §3,‏ 4

כאשר משיחי סבור שהוא נפל קורבן לעוול,‏ עליו להישמר שלא ליפול במלכודת הרכילות.‏ כמובן,‏ כאשר חבר קהילה אשם בחטא חמור,‏ ראוי לגמרי לבקש את עזרת זקני־הקהילה וליידע אותם על כך (‏וי׳ ה׳:‏1‏)‏.‏ אולם במקרים רבים שאינם כרוכים בחטאים חמורים,‏ ניתן לפתור את הבעיה ללא מעורבותם של אחרים,‏ גם ללא מעורבות זקני־הקהילה (‏מתי ה׳:‏23,‏ 24;‏ י״ח:‏15‏)‏.‏ במצבים כאלה הבה נפעל בנאמנות לאור עקרונות המקרא.‏ במקרים מסוימים אולי נגיע למסקנה שבעצם לא נפלנו קורבן לחוסר צדק.‏ עד כמה נשמח שלא השמצנו אח לאמונה ולא החרפנו את המצב!‏ בין שאתה צודק ובין שאתה טועה,‏ זכור שרכילות לעולם לא תשפר את המצב.‏ נאמנות ליהוה ולאחינו תגן עלינו מפני טעות זו.‏ מ17.‏04 21 §14