דצמבר

בימי המקרא הייתה הכנסת אורחים כרוכה בדרך כלל בהזמנה לארוחה בביתו של הפרט (‏בר׳ י״ח:‏1–8;‏ שופ׳ י״ג:‏15;‏ לוקס כ״ד:‏28–30‏)‏.‏ הזמנה לארוחה משותפת הייתה למעשה הזמנה לידידות וליחסי שלום.‏ מי צריכים להימנות עם אורחינו בראש ובראשונה?‏ מי שמהווים חלק בלתי נפרד מחיינו – האחים והאחיות בקהילתנו.‏ בזמנים קשים,‏ האם לא נישען זה על זה?‏ חשוב שיהיו לנו איתם קשרי ידידות אמיצים ויחסי שלום.‏ ייתכן שמשגיחי נפה ותלמידים בבתי־ספר תיאוקרטיים יזדקקו למקום לינה,‏ כמו גם מתנדבי בנייה.‏ אסונות טבע עלולים להפוך כמה משפחות למחוסרות דיור והן יזדקקו למקום לינה עד אשר ישוקמו בתיהן במסגרת פעולות הסיוע.‏ אל לנו להסיק שרק מי שברשותם בתים גדולים יכולים לעזור;‏ ייתכן שהם כבר עשו כן פעמים רבות.‏ התוכל לפתוח את ביתך גם אם נסיבותיך צנועות?‏ מ18.‏03 15 §6,‏ 9

מה יסייע לאדם שנפל להצליח לקום?‏ לא כוח רצון ותו לא,‏ אלא רוח אלוהים (‏פיל׳ ד׳:‏13‏)‏.‏ פרי הרוח כולל שליטה עצמית,‏ אשר קשורה קשר הדוק למשמעת עצמית.‏ יש חשיבות רבה גם לתפילות כנות,‏ לימוד המקרא והרהורים.‏ אבל מה אם אתה מתקשה ללמוד את דבר־אלוהים?‏ אולי אינך מחשיב את עצמך כתלמיד שקדן.‏ אולם,‏ זכור שיהוה יסייע לך אם תאפשר לו לעשות כן.‏ הוא יכול לעזור לך ’‏לפתח תיאבון’‏ לדברו (‏פט״א ב׳:‏2‏)‏.‏ קודם כול,‏ בקש מיהוה בתפילה את המשמעת העצמית הנחוצה לך כדי ללמוד את דברו.‏ לאחר מכן פעל בקנה אחד עם תפילותיך,‏ ואולי תקצה פרקי זמן קצרים ללימוד.‏ עם הזמן יהפוך הלימוד לקל ולמהנה יותר.‏ ודאי תגלה שאתה מוקיר את פרקי הזמן השקטים שבהם אתה משוקע במחשבותיו היקרות של יהוה (‏טימ״א ד׳:‏15‏)‏.‏ מ18.‏03 29 §5,‏ 6

לפני שתלמיד יוכל להיטבל,‏ עליו לטפח אמונה המבוססת על ידע מדויק אודות אלוהים,‏ מטרתו והאמצעי שסיפק לישועה (‏טימ״א ב׳:‏3–6‏)‏.‏ אמונה זו מניעה את התלמיד לדחות כל התנהגות הפסולה בעיני אלוהים ולהתאים את עצמו לאמות המידה הצודקות של יהוה (‏מה״ש ג׳:‏19‏)‏.‏ כמובן,‏ הקדשתו של אדם לאלוהים אינה תקפה אם בו בזמן הוא מעורב בכל התנהגות העלולה למנוע ממנו להיכנס למלכות (‏קור״א ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אולם אין זה מספיק רק לדבוק באמות המוסר הנעלות של יהוה.‏ מי שרודף צדקה ינכח גם באסיפות הקהילה וישתתף בצורה משמעותית במלאכת ההטפה ועשיית התלמידים – פעילות מצילת חיים (‏מה״ש א׳:‏8‏)‏.‏ רק לאחר שינקוט התלמיד החדש צעדים אלה,‏ הוא יוכל להקדיש את עצמו בתפילה אישית ליהוה,‏ והקדשתו תקבל תוקף.‏ אחרי כן,‏ הוא ייטבל במים לעיני עדי ראייה כסמל להקדשתו.‏ מ18.‏03 6 §12

מדוע בחר יהוה במרים להיות אימו של ישוע?‏ אין ספק שהיה זה מפני שהייתה לה חשיבה רוחנית.‏ רוחניותה ניכרת בבירור בביטויי ההלל היפים שהביעה בשעה שביקרה בביתם של זכריה ואלישבע,‏ שהיו קרוביה (‏לוקס א׳:‏46–55‏)‏.‏ דבריה של מרים מעידים שאהבה עד מאוד את דבר־אלוהים ושהכירה לעומק את הכתוב בתנ״ך (‏בר׳ ל׳:‏13;‏ שמ״א ב׳:‏1–10;‏ מל׳ ג׳:‏12‏)‏.‏ שים לב גם שהיא ויוסף,‏ על אף היותם נשואים טריים,‏ נמנעו מלקיים יחסי מין עד לידתו של ישוע.‏ הדבר מצביע על כך ששניהם נתנו עדיפות לרצון יהוה על פני סיפוק רצונותיהם האישיים (‏מתי א׳:‏25‏)‏.‏ בחלוף הזמן עקבה מרים אחר המתרחש בחייו של ישוע ונתנה את ליבה לדברי החוכמה שאמר.‏ היא ללא ספק התעניינה במטרת יהוה בכל הנוגע למשיח.‏ האין דוגמתה של מרים מסייעת לנו לחשוב כיצד נוכל להציב את רצון אלוהים במקום הראשון בחיינו?‏ מ18.‏02 21 §11

כיצד נוכל לחקות את אמונתו ואת צייתנותו של איוב?‏ יהיו אשר יהיו נסיבותינו,‏ חשוב שנתמיד להציב את יהוה במרכז חיינו,‏ נשים בו את מלוא מבטחנו ונציית לו בלב שלם.‏ ואכן,‏ יש לנו סיבות רבות בהרבה לעשות כן משהיו לאיוב!‏ חשוב על כך:‏ יש לנו ידע רב באשר לשטן ולשיטות הפעולה שלו (‏קור״ב ב׳:‏11‏)‏.‏ ספר איוב תורם רבות להבנתנו באשר לסיבה שבגללה מרשה אלוהים לסבל להתקיים.‏ מנבואת דניאל אנו מבינים שמלכות אלוהים היא ממשלה כלל־עולמית שבראשה עומד ישוע המשיח (‏דנ׳ ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ עוד יודעים אנו שבקרוב תמגר מלכות זו את הסבל כולו אחת ולתמיד.‏ סיפורו של איוב מבליט גם עד כמה חשוב שננהג בחמלה באחינו לאמונה המתמודדים עם ניסיונות.‏ בדומה לאיוב חלקם אומרים לעיתים דברים בפזיזות (‏קהלת ז׳:‏7‏)‏.‏ אך במקום לשפוט אותם,‏ הבה ננהג עימם בהבנה וברחמים.‏ כך נחקה את יהוה,‏ אבינו האוהב והרחמן (‏תהל׳ ק״ג:‏8‏)‏.‏ מ18.‏02 6 §16‏;‏ 7 §19,‏ 20

יש ההופכים לגאוותנים בשל מראם החיצוני,‏ פופולאריות שצברו,‏ כישורים מוזיקליים,‏ יכולות גופניות או מעמד גבוה.‏ דוד נהנה לא רק מאחד היתרונות הללו,‏ אלא מכולם.‏ למרות זאת,‏ הוא נותר נאמן לאורך כל חייו.‏ לאחר שהרג דוד את גוליית ולאחר ששאול המלך הציע לו את בתו לאישה,‏ אמר:‏ ”‏מי אנוכי.‏.‏.‏ כי אהיה חתן למלך?‏”‏ (‏שמ״א י״ח:‏18‏)‏ בדומה לדוד,‏ משרתי יהוה כיום מתאמצים לגלות ענווה.‏ אנו משתאים מהידיעה שיהוה,‏ הישות הנעלה ביותר ביקום,‏ מגלה גם הוא תכונה שובת לב זו.‏ אנו נשמעים לעצה הבאה שנכתבה בהשראת אלוהים:‏ ”‏לבשו חמלה וחיבה לבבית,‏ טוב לב,‏ שפלות רוח,‏ ענווה וסבלנות”‏ (‏קול׳ ג׳:‏12‏)‏.‏ אנו יודעים גם שהאהבה ”‏לא תתרברב ולא תתייהר”‏ (‏קור״א י״ג:‏4‏)‏.‏ כשאנו נוהגים בענווה,‏ עשוי הדבר למשוך אנשים ליהוה.‏ מ18.‏01 28 §6,‏ 7

אולי נתבקש לתרום עבור מטרה ספציפית (‏מה״ש ד׳:‏34,‏ 35;‏ קור״א ט״ז:‏2‏)‏.‏ לדוגמה,‏ האם יש תוכניות לבנות אולם מלכות חדש שישמש את קהילתך?‏ ייתכן שנשמע על הצורך לתרום עבור כיסוי הוצאות הכינוס שבו אנו נוכחים או עבור סיוע לאחינו המתגוררים באזור שנפגע מאסון טבע.‏ אנו גם תורמים כדי לתמוך במי שמתנדבים במשרדים הראשיים ובמשרדי הסניף ברחבי העולם.‏ תרומותינו תומכות בשליחים,‏ בחלוצים המיוחדים ובמי שמשרתים בשירות הנפתי.‏ כולנו יכולים לתמוך בפעילות שמבצע יהוה בתקופה זו של אחרית הימים.‏ רוב התרומות ניתנות בעילום שם.‏ אנו תורמים בדיסקרטיות בתיבות התרומות הנמצאות באולם המלכות.‏ ניתן גם לתרום אונליין באתר jw.org. אולי נחוש שאין חשיבות לתרומותינו הקטנות.‏ אך ראוי לציין שסך התרומות בימינו מורכב לרוב מתרומות קטנות רבות,‏ ולא מסכומים גדולים שתורמים מעטים.‏ מ18.‏01 19 §10,‏ 11

הטבילה היא דרישה עבור המשיחיים,‏ צעד חיוני לישועה (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ טבילתך היא סמל להקדשתך,‏ הבטחה כבדת משקל שהבטחת ליהוה לאהוב אותו ולהציב את רצונו לפני כל דבר אחר.‏ לעולם אין זה צעד מוטעה להפקיד את עצמך בידיו של יהוה.‏ חשוב על החלופה!‏ אדם החי במנותק מיהוה כפוף לשלטונו של השטן.‏ השטן כלל אינו מעוניין בישועתך.‏ למעשה הוא ישמח אם תאבד את גמול חיי הנצח מפני שצידדת בו במערכתו נגד ריבונות יהוה.‏ בניגוד להשלכות הנובעות מתמיכה בשטן,‏ חשוֹב על הברכות שמהן אתה נהנה כמשיחי מוקדש וטבול.‏ כעת משהקדשת את חייך ליהוה,‏ אתה יכול לומר בביטחון רב יותר מאי פעם:‏ ”‏יהוה לי;‏ לא אירא.‏ מה יעשה לי אדם?‏”‏ (‏תהל׳ קי״ח:‏6‏)‏ אין זכות גדולה יותר מאשר לצדד ביהוה ולהיות רצוי בעיניו.‏ מ17.‏12 23,‏ 24 §1–3

יהיו מקרים שבהם נתרגז מדבריהם או ממעשיהם של אחינו לאמונה – או שדברינו או מעשינו ירגיזו אותם.‏ הדבר עשוי להיות מבחן של ממש.‏ בדומה למבחנים אחרים,‏ יהוה מאפשר לנו להוכיח את תומתנו.‏ כיצד?‏ אנו לומדים לשרת באחדות לצד גברים ונשים מוקדשים,‏ להם הוא רוחש אהבה על אף מגרעותיהם.‏ סיפורו של יוסף ממחיש שיהוה אינו מונע ניסיונות ממשרתיו.‏ בצעירותו נמכר יוסף לעבדות בידי אחיו למחצה אחוזי הקנאה,‏ ונלקח למצרים (‏בר׳ ל״ז:‏28‏)‏.‏ יהוה צפה בנעשה וללא ספק כאב לו לראות איזה יחס קיבל ידידו הנאמן.‏ עם זאת,‏ הוא לא התערב.‏ לימים,‏ גם כאשר הואשם יוסף בניסיון לאנוס את אשת פוטיפר והושלך לכלא,‏ לא נקט יהוה פעולה.‏ אך האם נטש אלוהים את יוסף אי פעם?‏ לא ולא!‏ הכתוב מוסר שכל ”‏אשר [‏יוסף]‏ עושה יהוה מצליח”‏ (‏בר׳ ל״ט:‏21–23‏)‏.‏ מ18.‏01 9,‏ 10 §12–14

כיצד היית משיב לשאלה:‏ ’‏מה הם עיקרי האמונה החשובים ביותר שלכם?‏’‏ ודאי תבליט שיהוה הוא הבורא ומקור החיים.‏ סביר להניח שתספר גם על אמונתך בישוע המשיח,‏ אשר מת כקורבן כופר.‏ בנוסף,‏ תשמח לציין את גן העדן הארצי העתיד לבוא,‏ בו יחיו משרתי אלוהים לנצח.‏ אולם האם תזכיר את תחיית המתים כאחת האמונות היקרות ביותר לליבך?‏ יש לנו סיבות טובות לכלול את תחיית המתים בין עיקרי אמונתנו המרכזיים,‏ גם אם תקוותנו האישית היא לשרוד את הצרה הגדולה ולחיות לנצח עלי אדמות.‏ תחיית המתים היא גורם מכריע באמונתנו.‏ אילו המשיח לא היה קם לתחייה,‏ הוא לא היה מולך עלינו כעת ומה שאנו מלמדים על שלטונו היה לשווא (‏קור״א ט״ו:‏12–19‏)‏.‏ אולם אנו יודעים שישוע אכן הוקם לתחייה,‏ ואנו דבקים באמונתנו בתחיית המתים (‏מר׳ י״ב:‏18;‏ מה״ש ד׳:‏2,‏ 3;‏ י״ז:‏32;‏ כ״ג:‏6–8‏)‏.‏ מ17.‏12 8 §1,‏ 2

הפרושים התמקדו אך רק במעשה שביצע החוטא ולא במי שהיה בתוך ליבו.‏ כאשר ראו הפרושים את ישוע נוכח במשתה שנערך בביתו של מתי,‏ הם שאלו את תלמידיו:‏ ”‏מדוע אוכל מורכם עם מוכסים וחוטאים?‏”‏ ישוע השיב:‏ ”‏לא הבריאים זקוקים לרופא,‏ אלא החולים.‏ לכו אפוא ולמדו מה משמע:‏ ’‏ברחמים חפץ אני ולא בזבח’‏.‏ הן לא באתי לקרוא לַצדיקים כי אם לַחוטאים”‏ (‏מתי ט׳:‏9–13‏)‏.‏ האם בזאת הצדיק ישוע חטאים חמורים?‏ לא ולא.‏ למעשה המסר העיקרי של ישוע כלל קריאה לחוטאים לחזור בתשובה (‏מתי ד׳:‏17‏)‏.‏ אולם ישוע הבחין בכך שלפחות כמה מאותם ”‏מוכסים וחוטאים”‏ רצו להשתנות.‏ הם לא הגיעו לביתו של מתי רק כדי לאכול.‏ רבים מהם היו שם מפני שרצו להיות תלמידיו של ישוע (‏מר׳ ב׳:‏15‏)‏.‏ למרבה הצער,‏ רוב הפרושים לא הצליחו לראות באותם אנשים את מה שראה ישוע.‏ מ17.‏11 13 §2‏;‏ 16 §15

כולנו מסכימים עם העובדה שלהיות חלק מהקהילה המשיחית זו ברכה.‏ לימוד דבר־אלוהים באסיפותינו והתמיכה שאנו מעניקים איש לרעהו באהבה ובטוב לב מסייעים לנו למקד את עינינו בפרס.‏ בכל זאת,‏ לעיתים אי־הבנות גורמות למתחים בין חברי הקהילה.‏ אם לא נפתור בעיות כאלה,‏ הן עלולות להביא בקלות לתחושות תרעומת (‏פט״א ג׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ כיצד נוכל למנוע מתרעומת לשלול מאיתנו את הפרס?‏ פאולוס האיץ בקולוסים:‏ ”‏כבחירי אלוהים קדושים ואהובים,‏ לבשו חמלה וחיבה לבבית,‏ טוב לב,‏ שפלות רוח,‏ ענווה וסבלנות.‏ סבלו תמיד איש את רעהו וסלחו זה לזה ברוחב לב גם אם יש למישהו יסוד לטענה נגד רעהו.‏ כשם שיהוה סלח לכם ברוחב לב,‏ כך גם עליכם לסלוח”‏ (‏קול׳ ג׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ מ17.‏11 27 §7,‏ 8

לאחר שהאדם אשר הרג מישהו בשוגג נס לעיר המקלט,‏ היה עליו לגשת לשער העיר ותחילה ’‏לדבר באוזני זקני העיר את דבריו’‏.‏ הזקנים היו צריכים לקבל אותו בברכה.‏ זמן מה לאחר מכן הוא נשלח חזרה לעיר שבה בוצעה ההריגה,‏ שם שפטו זקני העיר בעניינו (‏במ׳ ל״ה:‏24,‏ 25‏)‏.‏ רק לאחר שהם פסקו שההריגה אכן נעשתה בשוגג,‏ יכול היה הנמלט לשוב לעיר המקלט.‏ מדוע הזקנים היו מעורבים?‏ היה עליהם לשמור על טוהר קהל ישראל ולסייע למי שהרג אדם בשוגג להפיק תועלת מרחמי יהוה.‏ חוקר מקרא אחד כתב שאילו הנמלט לא היה פונה אל הזקנים,‏ ”‏הייתה נשקפת סכנה לחייו.‏.‏.‏ מפני שהוא לא ניצל את אמצעי ההגנה שסיפק לו אלוהים”‏.‏ אילו לא היה מבקש מחסה באחת הערים שהבדיל יהוה,‏ שאר הבשר הקרוב ביותר של האדם אשר אותו הרג היה רשאי להמיתו.‏ מ17.‏11 9 §6,‏ 7

יהוה צבאות עדיין משתמש במלאכיו כדי להגן על עמו ולחזקו (‏מל׳ ג׳:‏6;‏ עב׳ א׳:‏7‏)‏.‏ מאז ששוחרר בשנת 1919 עם ישראל הרוחני מן השבי הסמלי לבבל הגדולה,‏ לא ניתן לעצור את התרחבות עבודת אלוהים האמיתית חרף התנגדות עזה (‏ההת׳ י״ח:‏4‏)‏.‏ מאחר שאנו זוכים להגנה מצד המלאכים,‏ איננו צריכים לחשוש שביום מן הימים שוב ייפול ארגון יהוה בשבי רוחני (‏תהל׳ ל״ד:‏8‏)‏.‏ נהפוך הוא,‏ אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שמשרתי אלוהים ברחבי העולם ימשיכו לשגשג מבחינה רוחנית.‏ לצידנו ניצב חיל פרשים.‏ ברגע המכריע של הצרה הגדולה יחברו יחדיו חילות המלאכים של יהוה צבאות כדי להגן על משרתי אלוהים ולהשמיד את המתנגדים לריבונותו (‏תסל״ב א׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ איזה יום גדול יהיה זה!‏ מ17.‏10 28 §10,‏ 11

כאשר קרוב משפחה מנודה או מנתק את עצמו מן הקהילה,‏ יכול להיות שתרגיש כאילו חרב פילחה את ליבך.‏ כיצד תוכל להתמודד עם הכאב?‏ חיוני להקפיד על שגרה רוחנית.‏ חזק את רוחניותך על־ידי קריאה קבועה במקרא,‏ התכוננות לאסיפות ונוכחות בהן והשתתפות בשירות השדה.‏ כמו כן,‏ בקש בתפילה כוח כדי להחזיק מעמד (‏יהד׳ 21‏)‏.‏ אבל מה אם אתה מרגיש שליבך אינו מעורב בפעילויות הללו ושאתה פשוט פועל מכוח ההרגל?‏ אל תוותר!‏ שגרה רוחנית טובה יכולה לעזור לך לשלוט במחשבותיך ורגשותיך.‏ תן דעתך למה שאירע לכותב מזמור ע״ג‏.‏ הוא פיתח השקפה מוטעית והיה מוטרד מאוד.‏ אבל עלה בידו לתקן את חשיבתו לאחר שנכנס למקדשו של אלוהים (‏תהל׳ ע״ג:‏16,‏ 17‏)‏.‏ שירותך הנאמן ליהוה עשוי לעזור לך לנהוג כדוגמתו.‏ מ17.‏10 16 §17,‏ 18

בגן עדן העמיד השטן פנים שהוא דואג לטובתה המרבית של חוה,‏ אך פעליו היו למעשה אנוכיים והעידו על צביעותו (‏בר׳ ג׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ בימי דוד המלך התברר שהידידות של אחיתופל עימו הייתה תרמית.‏ אחיתופל בגד בדוד כשחשב שהדבר יפעל למען האינטרסים האישיים שלו (‏שמ״ב ט״ו:‏31‏)‏.‏ באופן דומה,‏ כופרים ואחרים בימינו,‏ הזורעים פילוגים בקהילה,‏ משתמשים ”‏בלשון חלקות ובדברי חנופה”‏ כדי ליצור רושם שהם נוהגים באהבה,‏ כשלמעשה הם פועלים מתוך מניעים אנוכיים (‏רומ׳ ט״ז:‏17,‏ 18‏)‏.‏ אהבה צבועה היא דבר מביש במיוחד,‏ מפני שהיא מהווה זיוף של תכונה אלוהית – אהבה המלווה בהקרבה עצמית.‏ צביעות זו יכולה להוליך שולל אנשים,‏ אך לא את יהוה.‏ למעשה,‏ ישוע אמר שאנשים הנוהגים בצביעות ייענשו ”‏בחומרה רבה”‏ (‏מתי כ״ד:‏51‏)‏.‏ לכן מוטב שנשאל את עצמנו:‏ ’‏האם אהבתי תמיד אמיתית ואינה מוכתמת באנוכיות או ברמאות?‏’‏ מ17.‏10 8,‏ 9 §6–8

כשאנו מקריאים ישירות מדבר־אלוהים,‏ אנו מאפשרים ליהוה לדבר עם בעל הבית.‏ פסוק שנבחר בקפידה ישפיע על השומע הרבה יותר מכל מה שנאמר (‏תסל״א ב׳:‏13‏)‏.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם אני מנצל כל הזדמנות להקריא פסוקים מדבר־אלוהים למי שאני חולק עימם את הבשורה הטובה?‏’‏ כמובן,‏ נדרש מאיתנו יותר מאשר להקריא פסוקים לבני שיחנו.‏ מדוע?‏ מפני שרבים מתקשים להבין את המקרא.‏ כך היה במאה הראשונה,‏ וזהו המצב גם בימינו.‏ לכן אל לנו להניח שבעל הבית יבין את הפסוק רק מפני שהקראנו לו אותו.‏ עלינו להדגיש חלקים מסוימים בפסוק – אולי לחזור על מילות מפתח – ולהסביר את הרעיון.‏ כך המסר שבדבר־אלוהים יוכל להגיע אל שכלו וליבו של בעל הבית (‏לוקס כ״ד:‏32‏)‏.‏ מ17.‏09 25 §7,‏ 8

גילוי חמלה ורחמים כלפי הזולת וכלפי אחינו לאמונה הוא דרישה בסיסית שבה עלינו לעמוד כדי ללכת בעקבות ישוע (‏יוח׳ י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏ חמלה משמעה בין היתר ”‏לסבול יחד”‏.‏ אדם הנוהג בחמלה חש צורך להקל על סבלם של אחרים,‏ אולי על־ידי כך שהוא עוזר להם להתגבר על קשייהם.‏ חפש הזדמנויות לעשות כן.‏ סבלותיהם של קורבנות אסונות מעוררים את חמלתם של רבים.‏ משרתי יהוה ידועים בנכונותם להושיט עזרה במצבים כאלה (‏פט״א ב׳:‏17‏)‏.‏ אחות יפנית אחת התגוררה באזור שניזוק קשות בעקבות רעידת אדמה וצונאמי שאירעו בשנת 2011.‏ היא אומרת שהיא ”‏התעודדה והתנחמה מאוד”‏ ממאמציהם של המתנדבים הרבים שהגיעו ממקומות אחרים ביפן ומארצות אחרות כדי לשקם מבנים.‏ היא כותבת:‏ ”‏החוויה הזו עזרה לי להבין שיהוה דואג לנו,‏ שאחינו לאמונה דואגים זה לזה.‏ רבים מאחינו ואחיותינו ברחבי העולם מתפללים למעננו”‏.‏ מ17.‏09 11 §12,‏ 13

מדוע עליך לטפח שליטה עצמית?‏ להלן שתי סיבות חשובות.‏ ראשית,‏ התגלה שלאנשים היכולים לשלוט בדחפיהם יש בדרך כלל פחות בעיות חמורות בחיים.‏ הם יציבים יותר מבחינה נפשית,‏ נהנים מיחסים טובים יותר עם אחרים וחווים פחות כעסים,‏ חרדות ודיכאונות בהשוואה לאנשים אימפולסיביים.‏ שנית,‏ היכולת לעמוד בפיתויים ולשלוט בדחפים פסולים הכרחית כדי ליהנות מחסדו של אלוהים.‏ המקרה של אדם וחוה ממחיש זאת (‏בר׳ ג׳:‏6‏)‏.‏ חשוב גם על התוצאות המרות שקצרו אחרים שלא גילו תכונה חשובה זו.‏ אדם לא־מושלם אינו מסוגל לגלות שליטה עצמית מוחלטת.‏ יהוה מודע למאבק שבו מצויים משרתיו,‏ והוא חפץ לסייע להם לשלוט על נטיות החטא (‏מל״א ח׳:‏46–50‏)‏.‏ מ17.‏09 3,‏ 4 §3,‏ 4

בעבר,‏ עדי־יהוה בעלי צבע עור שונה בדרום אפריקה לא יכלו להתרועע איש עם רעהו בחופשיות.‏ אולם ביום ראשון ה־18 בדצמבר 2011 היה זה מחזה נפלא לראות למעלה מ־000,‏78 אחים מגזעים שונים מדרום אפריקה וממדינות שכנות ממלאים את האצטדיון הגדול ביותר בעיר יוהנסבורג ונהנים מתוכנית רוחנית.‏ אחד ממנהלי האצטדיון אמר:‏ ”‏זהו הקהל המנומס ביותר שראיתי אי פעם באצטדיון.‏ כולם לבושים בבגדים נקיים ומסודרים.‏ והאנשים שלכם ניקו את האצטדיון כל כך יפה.‏ אבל מעל הכול,‏ אתם באמת רבגוניים”‏.‏ הדברים הללו שאמרו אנשים שאינם עדי־יהוה מראים שאגודת האחים הבינלאומית שלנו היא אכן מיוחדת במינה (‏פט״א ה׳:‏9‏)‏.‏ אבל מה הופך אותנו לכה שונים מכל ארגון אחר?‏ בעזרת דברו של אלוהים ורוח קודשו אנו עושים כל מאמץ ’‏לפשוט את האישיות הישנה’‏.‏ במקומה אנו ’‏לובשים את האישיות החדשה’‏ (‏קול׳ ג׳:‏9‏)‏.‏ מ17.‏08 17,‏ 18 §2,‏ 3

על־פי המקרא,‏ אורך רוח,‏ או סבלנות,‏ הוא תוצר של רוח הקודש;‏ ללא עזרת אלוהים,‏ אנשים לא־מושלמים אינם מסוגלים להתאזר בסבלנות במידה הנחוצה.‏ הסבלנות היא מתנה מאלוהים,‏ ואחת הדרכים העיקריות להביע את אהבתנו כלפיו היא לגלות סבלנות.‏ סבלנות היא גם ביטוי לאהבת הזולת.‏ חוסר סבלנות מחליש את עבותות האהבה,‏ ואילו הסבלנות מחזקת אותם (‏קור״א י״ג:‏4;‏ גל׳ ה׳:‏22‏)‏.‏ הסבלנות נוגעת לתכונות משיחיות חיוניות אחרות.‏ לדוגמה,‏ היא קשורה קשר הדוק לכוח עמידה,‏ המאפשר לנו להתמודד עם נסיבות קשות ובה בעת לשמור על גישה חיובית (‏קול׳ א׳:‏11;‏ יעקב א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ הסבלנות גם תעזור לנו לעמוד בסבל מבלי להשיב רעה תחת רעה ותסייע לנו להחזיק מעמד בכל קושי.‏ בנוסף,‏ המקרא מעודד אותנו לקבל ברצון את העובדה שעלינו לחכות.‏ היבט זה של הסבלנות מובלט ביעקב ה׳:‏7,‏ 8‏.‏ מ17.‏08 4 §4

בתור צעיר ודאי תסכים שלפני שיוצאים למסע,‏ מן התבונה לתכנן את המסלול.‏ החיים הם כמו מסע,‏ והזמן המתאים לתכנן את עתידך הוא בצעירותך.‏ כמובן,‏ לא תמיד קל לתכנן תוכניות.‏ אך אזור אומץ.‏ זכור את דברי יהוה המופיעים בפסוק היומי.‏ יהוה מעודד אותך לתכנן בחוכמה את עתידך (‏קהלת י״ב:‏1;‏ מתי ו׳:‏20‏)‏.‏ הוא חפץ שתהיה מאושר.‏ המראות המרהיבים,‏ הקולות הערבים והריחות הנעימים שהוא ברא ממחישים עובדה זו.‏ חשוב גם על דאגתו של יהוה,‏ ועל כך שהוא מלמד אותנו מהי דרך החיים הטובה ביותר.‏ הוא אומר למי שדוחים את עצותיו:‏ ”‏באשר לא חפצתי בחרתם.‏.‏.‏ הנה עבדיי ישמחו ואתם תבושו.‏ הנה עבדיי ירונו מטוב לב”‏ (‏יש׳ ס״ה:‏12–14‏)‏.‏ יהוה זוכה לכבוד כאשר משרתיו מקבלים החלטות נבונות בחייהם (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ מ17.‏07 22 §1,‏ 2

האל אשר יודע היכן נמצא כל כוכב בכל רגע נתון מכיר גם אותך כפרט.‏ הוא יודע בדיוק היכן אתה נמצא,‏ כיצד אתה מרגיש ומה הם צרכיך בכל עת!‏ יהוה לא רק מתעניין בך כפרט,‏ אלא הוא גם מבין לליבך ויש לו הכוח לעזור לך להתמודד עם בעיותיך היומיומיות (‏תהל׳ קמ״ז:‏5‏)‏.‏ אולי אתה מרגיש שמצבך קשה מנשוא.‏ אלוהים מבין את מגבלותיך ו’‏זוכר כי עפר אתה’‏ (‏תהל׳ ק״ג:‏14‏)‏.‏ מכיוון שאיננו מושלמים,‏ אנו חוזרים שוב ושוב על אותן טעויות.‏ עד כמה אנו מתחרטים על פליטות פה שהיו לנו,‏ על חולשות בשר הצצות מדי פעם ועל הנטייה לקנא באחרים!‏ ליהוה אין חולשות,‏ אך אין גבול ואין חקר ליכולת שלו להבין לליבנו (‏יש׳ מ׳:‏28‏)‏.‏ אולי התנסית בידו החזקה של יהוה וראית כיצד הוא עזר לך להתאושש מקושי מסוים (‏יש׳ מ״א:‏10,‏ 13‏)‏.‏ מ17.‏07 18,‏ 19 §6–8

אח מסרי לנקה עבר להתגורר בארץ אחרת והעמיד את ביתו לרשות האחים כדי שיקיימו בו אסיפות וכינוסים,‏ וכן כדי שיוכלו להתגורר בו אחים המשרתים במסגרת השירות המורחב.‏ אומנם זוהי הקרבה כלכלית מצידו,‏ אך כך הוא עוזר רבות למבשרים המקומיים דלי האמצעים.‏ בארץ אחת שבה פעילותנו מוגבלת יש אחים שבתיהם משמשים כאולמי מלכות.‏ הודות לנכונותם לפתוח את ביתם,‏ מתאפשר לחלוצים רבים ולאחרים שאינם בעלי אמצעים ליהנות ממקום התאספות ללא כל נטל כלכלי.‏ אחות התורמת בקביעות לפעילות למען המלכות מספרת על ברכה שהיא זוכה לה:‏ ”‏תודות לכך שאני נותנת בנדיבות מבחינה חומרית,‏ חל בי שינוי מפתיע לאורך השנים.‏ גיליתי שככל שאני נדיבה יותר מבחינה חומרית,‏ כך אני גם נדיבה יותר בגישה שלי כלפי אחרים.‏ אני סלחנית יותר,‏ סבלנית יותר וקל לי יותר להתמודד עם אכזבות ולקבל עצות”‏.‏ מ17.‏07 9 §9,‏ 10

גם אם בסופו של דבר הבין איוב טוב יותר את הסיבה לניסיונותיו,‏ ייתכן שלעיתים הוא תהה מדוע היה זה הכרחי שהוא יסבול עד כדי כך.‏ גם אם צצו במוחו המחשבות הללו,‏ הוא יכול היה להרהר בתיקון שקיבל מאלוהים.‏ כך עלה בידו לשמור על הפרספקטיבה הנכונה ולזכות לנחמה (‏תהל׳ צ״ד:‏19‏)‏.‏ סיפורו של איוב יכול לעזור גם לנו לראות דברים בפרספקטיבה הנכונה ולמצוא נחמה בסבלנו.‏ אחרי הכול,‏ יהוה דאג שסיפורו ישתמר ‏”‏להדרכתנו,‏ כדי שבזכות עמידתנו האיתנה ותודות לנחמה שמתוך הכתובים תהיה לנו תקווה”‏ (‏רומ׳ ט״ו:‏4‏)‏.‏ מהו הלקח עבורנו?‏ הלקח העיקרי הוא שאל לנו להיות כה שקועים בעניינינו שנפסיק להתמקד בסוגיה חשובה זו – הצדקת ריבונות יהוה.‏ והבה נזכור שכדי לתמוך בריבונות יהוה עלינו להישאר נאמנים גם לנוכח נסיבות קשות,‏ כפי שעשה איוב.‏ מ17.‏06 24 §9‏;‏ 25 §13,‏ 14

ישוע הכיר בכך שאנו זקוקים לפעמים למנוחה.‏ לאחר מבצע הטפה נמרץ,‏ הוא אמר לתלמידיו את המילים שלעיל.‏ אין ספק שבילויים ובידור ממלאים צורך חשוב.‏ אולם קיימת הסכנה שהבילויים יהפכו לעיקר חיינו.‏ רבים במאה הראשונה החזיקו בהשקפה ”‏הבה נאכל ונשתה,‏ כי מחר נמות”‏ (‏קור״א ט״ו:‏32‏)‏.‏ גישה זו רווחת באזורים רבים בעולם כיום.‏ כיצד נוכל לדעת אם יש לנו השקפה מאוזנת לגבי בילויים?‏ במהלך שבוע מסוים נוכל לרשום לעצמנו כמה שעות אנו מקדישים לפעילויות רוחניות.‏ במקביל,‏ נשווה נתון זה למספר השעות שאנו מקדישים באותו השבוע לפעילויות פנאי,‏ כגון ספורט,‏ תחביבים,‏ צפייה בטלוויזיה או משחקי וידיאו.‏ האם יש צורך לצמצם בפעילויות לא־רוחניות?‏ (‏אפ׳ ה׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ מ17.‏05 24,‏ 25 §11–13

במשלו של ישוע הסוחר מצא פנינה מיוחדת במינה.‏ כדי לקנות אותה הוא היה מוכן למכור את כל אשר לו.‏ האם אתה יכול לתאר לעצמך עד כמה יקרה הייתה הפנינה עבורו?‏ האמת על אודות מלכות אלוהים היא כמו הפנינה היקרה.‏ אם אנו אוהבים אותה כפי שאהב הסוחר את הפנינה,‏ נהיה מוכנים לוותר על כל דבר כדי להיות נתיני המלכות ולהמשיך לשמור לה אמונים (‏מר׳ י׳:‏28–30‏)‏.‏ למשל,‏ זכי התעשר באמצעות סחטנות (‏לוקס י״ט:‏1–9‏)‏.‏ אך כאשר אותו אדם לא־ישר שמע את ישוע מבשר על המלכות,‏ הוא הכיר בערכו הנעלה של המסר ומייד נקט פעולה.‏ הוא אמר לישוע:‏ ”‏אדוני,‏ את מחצית נכסיי אתן לעניים,‏ וכל מה שסחטתי בעלילות שווא אחזיר פי ארבעה”‏.‏ הוא ויתר בחפץ לב על עושרו שהושג בדרכים לא־כשרות ושירש מקרבו את חמדנותו.‏ מ17.‏06 10 §3–5

האחים שההורים בחרו בהם כדי לעזור לילדיהם תמיד צריכים לעודד כבוד כלפי ההורים,‏ לדבר עליהם בצורה חיובית ולא לתפוס את מקומם.‏ בנוסף,‏ אותם אחים צריכים להימנע מכל מעשה שעלול להתפרש על־ידי כמה בקהילה או מחוץ לקהילה כהתנהגות מפוקפקת מבחינה מוסרית (‏פט״א ב׳:‏12‏)‏.‏ אל להורים להטיל על אחרים את האחריות להקנות חינוך רוחני לילדיהם.‏ כשניתנת עזרה לילדים,‏ על ההורים לפקח על כך ולהמשיך ללמד אותם בעצמם.‏ הורים,‏ התפללו ליהוה לעזרה ועשו את מיטבכם (‏דה״ב ט״ו:‏7‏)‏.‏ הציבו את הקשר של ילדיכם עם יהוה לפני הרצונות שלכם.‏ עשו כל שביכולתכם כדי שדבר־אלוהים יחדור ללב ילדיכם.‏ לעולם אל תחדלו להאמין שהם יכולים להפוך למשרתי יהוה למופת.‏ מ17.‏05 12 §19,‏ 20

דמיין לעצמך את התרחיש הבא.‏ אדם מואשם על לא עוול בכפו בעבירה שדינה מוות.‏ לעיני בני משפחה וידידים מוכי צער ותדהמה הוא מורשע על בסיס עדותם הכוזבת של בני בלייעל.‏ אוהבי הצדק מתמלאים חלחלה למראה ההוצאה להורג של אותו אדם חף מפשע ובניו.‏ זהו לא תרחיש דמיוני.‏ זוהי העוולה שנגרמה לנבות,‏ משרת יהוה נאמן,‏ אשר חי בימי שלטונו של אחאב מלך ישראל (‏מל״א כ״א:‏11–13;‏ מל״ב ט׳:‏26‏)‏.‏ כאשר הציע אחאב המלך שנבות ימכור לו את כרמו או ייתן לו אותו בתמורה לכרם טוב יותר,‏ נבות סירב.‏ מדוע?‏ סירובו של נבות היה מבוסס על תורת יהוה שניתנה לעם ישראל.‏ התורה אסרה על מכירת נחלה שבטית לצמיתות (‏וי׳ כ״ה:‏23;‏ במ׳ ל״ו:‏7‏)‏.‏ אין ספק שנבות אימץ את ראייתו של יהוה.‏ מ17.‏04 23 §1‏;‏ 24 §4

מי ייוותרו בחיים לאחר שיחלפו הרשעים?‏ יהוה הבטיח הבטחה מחממת לב זו:‏ ”‏ענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום”‏.‏ בהמשך אנו קוראים באותו המזמור:‏ ”‏צדיקים יירשו ארץ,‏ וישכנו לעד עליה”‏ (‏תהל׳ ל״ז:‏11,‏ 29‏)‏.‏ מי הם ה”‏ענווים”‏ וה”‏צדיקים”‏?‏ הענווים הם מי שמקבלים בענווה את מצוותיו והדרכותיו של יהוה;‏ הצדיקים הם מי שאוהבים לעשות את הנכון והישר בעיני יהוה אלוהים.‏ בעולם של ימינו הצדיקים סובלים מנחיתות מספרית ניכרת בהשוואה לרשעים.‏ אבל בעולם החדש העתיד לבוא הענווים והצדיקים לא יהוו מיעוט ולא יהוו רוב;‏ הם יהיו האוכלוסייה היחידה עלי אדמות.‏ הם יהפכו את כדור הארץ לגן עדן!‏ מ17.‏04 10,‏ 11 §5,‏ 6

ה”‏אהבה לאלוהים”‏ מניעה אותנו לאהוב איש את רעהו,‏ בייחוד בעיתות מצוקה (‏יוח״א ג׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ כאשר רעב עמד לפקוד את המשיחיים בני המאה הראשונה ביהודה,‏ הקהילה ארגנה עבורם סיוע (‏מה״ש י״א:‏28,‏ 29‏)‏.‏ בנוסף,‏ השליח פאולוס והשליח פטרוס עודדו את המשיחיים לארח איש את רעהו (‏רומ׳ י״ב:‏13;‏ פט״א ד׳:‏9‏)‏.‏ אם המשיחיים נדרשים לקבל בברכה אחים ממקומות אחרים,‏ על אחת כמה וכמה שעליהם לפתוח את בתיהם לאחים לאמונה שחייהם נתונים בסכנה ולאחים שנרדפים בשל אמונתם.‏ לאחרונה אלפי עדי־יהוה נאלצו להימלט מהעימותים והרדיפות במזרח אוקראינה.‏ למרבה הצער,‏ חלקם מצאו את מותם.‏ אך רובם קיבלו מחסה אצל אחיהם הרוחניים במקומות אחרים באוקראינה וברוסיה.‏ בשתי המדינות הם שומרים על ניטרליות פוליטית והם ’‏אינם חלק מן העולם’‏.‏ הם גם ממשיכים ’‏לבשר את דבר אלוהים’‏ בקנאות (‏יוח׳ ט״ו:‏19;‏ מה״ש ח׳:‏4‏)‏.‏ מ17.‏05 4 §6,‏ 7