ינואר

כאשר היה משה חלק ממשפחת המלוכה המצרית,‏ הוא לא היה אדם עניו.‏ למעשה,‏ הוא היה כה חם מזג עד כי הרג אדם שלפי דעתו נהג בצורה לא־הוגנת.‏ משה הניח שיהוה יסכים עם מעשיו.‏ יהוה הקדיש 40 שנה כדי לסייע למשה להבין שדרוש לו יותר מאומץ כדי להנהיג את עם ישראל;‏ היה עליו להיות עניו.‏ על מנת להיות עניו היה עליו להיות גם כנוע ורך מזג.‏ הוא למד היטב את הלקח והפך למשגיח מעולה (‏שמ׳ ב׳:‏11,‏ 12;‏ מה״ש ז׳:‏21–30,‏ 36‏)‏.‏ כיום,‏ ראשי משפחות וזקני־קהילה ייטיבו לעשות אם יחקו את משה.‏ כאשר נוהגים בכם בחוסר כבוד,‏ אל תיפגעו בקלות.‏ הכירו בענווה במגרעותיכם (‏קהלת ז׳:‏9,‏ 20‏)‏.‏ פעלו בכניעות על־פי הדרכתו של יהוה לטיפול בבעיות.‏ תמיד השיבו לאחרים ברוך (‏מש׳ ט״ו:‏1‏)‏.‏ ראשי משפחות ומשגיחים הנוהגים כך משמחים את יהוה,‏ מקדמים שלום ומציבים דוגמה לגילוי ענווה.‏ מ19.‏02 8 §1‏;‏ 10 §9,‏ 10

שים לב מדוע ישוע חש חמלה,‏ או הזדהות.‏ הוא הבחין שאותם אנשים ”‏היו כצאן ללא רועה”‏.‏ ייתכן שישוע הבחין בכך שכמה מהם היו עניים ועבדו שעות ארוכות כדי לפרנס את משפחותיהם.‏ אחרים אולי התאבלו על מות יקיריהם.‏ ישוע יכול היה ודאי להזדהות עם מצבם.‏ אולי התמודד בעצמו עם חלק מהבעיות הללו.‏ לישוע היה אכפת מאחרים,‏ וניעור בו הרצון לחלוק עימם מסר של נחמה (‏יש׳ ס״א:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מה אנו לומדים מדוגמתו של ישוע?‏ בדומה לישוע,‏ אנו מוקפים באנשים שהם ”‏כצאן ללא רועה”‏.‏ הללו מתמודדים עם בעיות רבות.‏ יש לנו דבר מה שהם זקוקים לו — מסר המלכות (‏ההת׳ י״ד:‏6‏)‏.‏ לכן בדומה לאדוננו,‏ אנחנו מבשרים את הבשורה הטובה מפני שאנו ’‏חסים על דל ואביון’‏ (‏תהל׳ ע״ב:‏13‏)‏.‏ אכפת לנו מאנשים,‏ ואנחנו רוצים לעשות משהו כדי לעזור להם.‏ מ19.‏03 21 §6,‏ 7

יש לנו סיבות רבות לאהוב את יהוה.‏ לא רק שהוא מספק לנו דברים טובים שאנו נהנים מהם מדי יום,‏ הוא גם מלמד אותנו את האמת על עצמו ועל מטרותיו (‏יוח׳ ח׳:‏31,‏ 32‏)‏.‏ הוא העניק לנו את הקהילה המשיחית כדי להדריך אותנו ולתמוך בנו.‏ הוא מסייע לנו לשאת את המעמסות שלנו כעת,‏ ומושיט לנו את התקווה לחיות לנצח בתנאים מושלמים בעתיד (‏ההת׳ כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ כשאנו מהרהרים בכל הדברים הרבים שיהוה כבר עשה כדי להראות את אהבתו כלפינו,‏ הדבר גורם לנו לאהוב אותו.‏ וכשאנו אוהבים את יהוה,‏ זה עוזר לנו לאמץ השקפה מאוזנת על פחדים.‏ אנו חוששים לפגוע במי שאנחנו כל כך אוהבים.‏ אם תמשיך להבחין בתועלת שצומחת לך מהדרכת יהוה,‏ אהבתך כלפיו וכלפי אמות המידה שלו תגבר.‏ כך אף דבר שיציע לך השטן לא יניא אותך מלשרת את יהוה.‏ נסה לדמיין את עצמך בעוד אלף שנה.‏ ודאי תביט לאחור על החלטתך להיטבל ותראה בה ההחלטה הטובה ביותר שקיבלת אי פעם!‏ מ19.‏03 6 §14‏;‏ 7 §19

המשפחה כולה מפיקה תועלת כשכל חבריה מביעים הערכה.‏ ככל שבני זוג נשואים מגלים זה כלפי זה הכרת טובה רבה יותר,‏ כך הם קרבים זה לזה.‏ גם קל להם יותר לסלוח לבן הזוג על טעויות.‏ בעל המעריך את אשתו לא רק מבחין בדברים הטובים שהיא אומרת ועושה,‏ אלא גם ’‏קם ומהלל’‏ אותה (‏מש׳ ל״א:‏28‏)‏.‏ כמו כן,‏ רעיה נבונה אומרת לבעלה אילו דברים ספציפיים היא מעריכה בו.‏ הורים,‏ כיצד תוכלו ללמד את ילדיכם לגלות הערכה?‏ זכרו שילדיכם יחקו את מה שאתם אומרים ועושים.‏ אם כן,‏ הציבו להם דוגמה טובה בכך שתודו להם על דברים שהם עושים עבורכם.‏ בנוסף,‏ למדו את ילדיכם לומר ’‏תודה’‏ כשאנשים עושים משהו עבורם.‏ עזרו להם להבין שהכרת טובה נובעת מהלב,‏ ושיש בכוחן של המילים שהם אומרים להשפיע על אחרים לטובה.‏ מ19.‏02 17 §14,‏ 15

לאמירה זו יש חשיבות רבה.‏ איוב סירב להיכנע להתקפתו של השטן,‏ ואנו יכולים לנהוג כמותו.‏ השטן מאשים כל אחד מאיתנו באותן האשמות.‏ כיצד אתה מעורב?‏ למעשה,‏ השטן אומר שאינך באמת אוהב את יהוה אלוהים,‏ שתחדל לשרת אותו כדי להציל את עצמך ושכל תומה שיש לך היא כוזבת!‏ (‏איוב ב׳:‏4,‏ 5;‏ ההת׳ י״ב:‏10‏)‏ כיצד זה גורם לך להרגיש?‏ האין זה פוגע?‏ אולם חשוב על כך:‏ יהוה בוטח בך מספיק כדי להציע לך הזדמנות נפלאה.‏ הוא מאפשר לשטן לבחון את תומתך.‏ יהוה בטוח שאתה מסוגל לנצור את תומתך ולהוכיח שהשטן שקרן,‏ ומבטיח לסייע לך לעשות כן (‏עב׳ י״ג:‏6‏)‏.‏ איזו זכות זו לזכות לאמונו של ריבון היקום!‏ האם אתה מבין מדוע התומה כל כך חשובה?‏ היא מאפשרת לנו להפריך את שקריו של השטן,‏ להעלות על נס את שמו הטוב של אבינו ולתמוך בצורת שלטונו.‏ מ19.‏02 5 §9,‏ 10

ישוע סיפר לשליחים על הניסיונות הצפויים להם.‏ לאחר מכן,‏ הצביע על דוגמתו וקרא להם:‏ ”‏אזרו אומץ!‏”‏ (‏יוח׳ ט״ז:‏1–4א,‏ 33‏)‏ גם כעבור שנים רבות המשיכו תלמידיו של ישוע לחקות את דוגמתו בגילוי הקרבה עצמית ולנהוג באומץ לב.‏ גם במחיר אישי כבד,‏ הם תמכו איש ברעהו בניסיונותיהם השונים (‏עב׳ י׳:‏33,‏ 34‏)‏.‏ באופן דומה,‏ גם אנו כיום מחקים את דוגמתו של ישוע בגילוי אומץ.‏ לדוגמה,‏ דרוש אומץ כדי לסייע לאחינו הנרדפים בשל אמונתם.‏ קורה שאחינו נאסרים שלא בצדק.‏ במקרים הללו עלינו לעשות כל מה שאנו יכולים למענם,‏ ובין היתר לדבר להגנתם (‏פיל׳ א׳:‏14;‏ עב׳ י״ג:‏19‏)‏.‏ דרך נוספת לגלות אומץ היא להמשיך לבשר ”‏באומץ לב”‏ (‏מה״ש י״ד:‏3‏)‏.‏ בדומה לישוע אנו נחושים לבשר את מסר המלכות,‏ גם כאשר מתנגדים לנו או רודפים אותנו.‏ מ19.‏01 22,‏ 23 §8,‏ 9

מה יכול לסייע לך לענות תשובות מעודדות באסיפות?‏ חשוב מאוד שתתכונן לכל אסיפה.‏ אם תתכנן דברים מראש ותתכונן היטב,‏ תחוש יותר ביטחון לענות תשובות (‏מש׳ כ״א:‏5‏)‏.‏ מה ניתן לעשות כדי להתכונן היטב לאסיפות?‏ בכל פעם שתלמד,‏ בקש תחילה מיהוה שיעניק לך מרוח הקודש (‏לוקס י״א:‏13;‏ יוח״א ה׳:‏14‏)‏.‏ לאחר מכן הקדש כמה דקות כדי לסקור את המאמר.‏ בחן את הכותרת,‏ כותרות המשנה,‏ האיורים ותיבות הלימוד.‏ כעת,‏ בכל סעיף שתלמד,‏ קרא פסוקים רבים ככל האפשר מאלו המוזכרים בו.‏ הרהר במידע והקדש תשומת לב מיוחדת לנקודות שאליהן תרצה להתייחס בתשובותיך.‏ ככל שתתכונן טוב יותר,‏ תפיק תועלת רבה יותר ויהיה לך קל יותר לענות תשובות (‏קור״ב ט׳:‏6‏)‏.‏ מ19.‏01 9 §6‏;‏ 11,‏ 12 §13–15

יהוה השרה מרוחו על חבקוק כדי שיעלה על הכתב את דאגותיו,‏ ובכך לימד אותנו לקח חשוב:‏ אל לנו לחשוש לספר לו על דאגותינו וספקותינו.‏ למעשה,‏ הוא מזמין אותנו בטובו לשפוך בפניו את לבבנו בתפילה (‏תהל׳ נ׳:‏15;‏ ס״ב:‏9‏)‏.‏ חבקוק נקט יוזמה כדי לקרוב אל יהוה,‏ ידידו ואביו אשר בו בטח.‏ במקום רק להיות מוטרד ממצבו ולהישען על בינתו,‏ חבקוק התפלל באשר לרגשותיו ולדאגותיו,‏ ובכך הציב לנו דוגמה טובה.‏ מלבד זאת,‏ יהוה,‏ ”‏שומע תפילה”‏,‏ מזמין אותנו לחלוק עימו את דאגותינו בתפילה,‏ ובכך לגלות את ביטחוננו בו (‏תהל׳ ס״ה:‏3‏)‏.‏ אם נעשה כן,‏ נתנסה במענה של יהוה — חיבוקו הלבבי שבא לידי ביטוי בהדרכתו האוהבת (‏תהל׳ ע״ג:‏23,‏ 24‏)‏.‏ הוא יעזור לנו לדעת מה הן מחשבותיו,‏ יהיו אשר יהיו צרותינו.‏ תפילותינו הכנות הן אחד מהביטויים העמוקים ביותר של ביטחוננו באלוהים.‏ מ18.‏11 13 §2‏;‏ 14 §5,‏ 6

דוד,‏ מחבר המזמור,‏ לא הגביל את מעגל חבריו רק לבני גילו.‏ האם אתה זוכר מהו שמו של אחד ’‏האדירים’‏ שהפך לידידו היקר?‏ היה זה יהונתן.‏ למעשה,‏ הקשר ביניהם היה אחד מקשרי הידידות היפים ביותר המתועדים בכתבי־הקודש.‏ אולם האם ידעת שיהונתן היה מבוגר מדוד בערך ב־30 שנה?‏ אם כן,‏ מה היה הבסיס לידידותם?‏ אמונה באלוהים,‏ כבוד הדדי ואומץ הלב שכל אחד מהם ראה באחר בשעה שנלחמו באויבי אלוהים (‏שמ״א י״ג:‏3;‏ י״ד:‏13;‏ י״ז:‏48–50;‏ י״ח:‏1‏)‏.‏ בדומה לדוד ויהונתן,‏ גם אנו ’‏חפצים’‏,‏ או נהנים מאוד,‏ לרחוש אהבה למי שאוהבים את יהוה ומגלים בו אמונה.‏ קירה,‏ המשרתת כבר שנים את אלוהים,‏ אומרת:‏ ”‏רכשתי חברים ממקומות רבים ברחבי העולם,‏ אנשים מהרבה תרבויות ורקעים שונים”‏.‏ אם תרחיב את אופקיך בדרך זו,‏ תבחין בבירור בהשפעה המאחדת שיש לדברו ולרוחו של אלוהים.‏ מ18.‏12 26 §11–13

המילה ”‏זנות”‏ מכסה מגוון של חטאים מיניים מחוץ לנישואין:‏ ניאוף,‏ פריצות,‏ יחסי מין בין אנשים לא־נשואים,‏ הומוסקסואליות ומשכב בהמה.‏ אם,‏ לדוגמה,‏ אדם נשוי מבצע אי־מוסריות מינית,‏ אשתו יכולה להחליט אם להתגרש ממנו או לא.‏ ראוי לציין שישוע לא אמר שאי־מוסריות מצד בן הזוג (‏פורניאה‏)‏ חייבת בהכרח להוביל לגירושין.‏ לדוגמה,‏ רעיה יכולה לבחור להמשיך בקשר הנישואין אף־על־פי שבעלה נהג באי־מוסריות מינית.‏ היא אולי עדיין אוהבת אותו;‏ היא אולי מוכנה לסלוח לו ולעמול יחד איתו לשיפור נישואיהם.‏ יש להודות שאם תתגרש ממנו אך לא תתחתן מחדש,‏ נכונים לה קשיים.‏ מה לגבי צרכיה החומריים והמיניים?‏ מה עם הבדידות?‏ האם יש ילדים בתמונה?‏ (‏קור״א ז׳:‏14‏)‏ אין ספק שהצד החף מפשע שהתגרש צריך להתמודד עם קשיים רציניים.‏ מ18.‏12 12 §10,‏ 11

יהוה שונא עוולה (‏יש׳ ס״א:‏8‏)‏.‏ אף־על־פי שהוא יודע שיש לנו נטיות פסולות בשל אי־השלמות שירשנו,‏ הוא קורא לנו לפתח שנאה דומה לעוולה.‏ אם נהרהר בסיבות לכך שיהוה מתעב את הרע,‏ יהיה לנו קל יותר לטפח את השקפתו.‏ הרהורים אלה ייסכו בנו כוח נוסף להדוף מעשים פסולים.‏ טיפוח השקפתו של יהוה על עוולה יסייע לנו גם לזהות מעשים מסוימים פסולים,‏ אף־על־פי שאין הם מוזכרים מפורשות בדבר־אלוהים.‏ לדוגמה,‏ לאפ דאנס היא צורת התנהגות גסה ההופכת ליותר ויותר נפוצה בעולם.‏ יש שאולי מצדיקים התנהגות זו בטענה שלא מדובר ביחסי מין פשוטו כמשמעו.‏ אולם האם המעשים הללו משקפים את חשיבתו של אלוהים,‏ המתעב את הרוע על כל צורותיו?‏ הבה נדחה על הסף התנהגות פסולה על־ידי כך שנטפח שליטה עצמית ונסלוד מכל מה שיהוה שונא (‏רומ׳ י״ב:‏9‏)‏.‏ מ18.‏11 25 §11,‏ 12

השליח פאולוס ייחס חשיבות כה רבה להבטחתו של יהוה עד כי ציטט פסוק זה שלוש פעמים!‏ (‏רומ׳ א׳:‏17;‏ גל׳ ג׳:‏11;‏ עב׳ י׳:‏38‏)‏ יהיו אשר יהיו הקשיים שעימם יתמודד הצדיק,‏ תודות לאמונתו ולביטחונו הוא יחיה ויחזה בהתגשמות מטרותיו של אלוהים.‏ יהוה קורא לנו להביט אל מעבר לנקודת הזמן הנוכחית.‏ בספר חבקוק טמון לקח רב־עוצמה עבור כולנו,‏ החיים בתקופה זו של אחרית הימים.‏ יהוה מבטיח להעניק חיים לכל צדיק המגלה אמונה וביטחון בו.‏ הבה נמשיך לחזק את אמונתנו ואת ביטחוננו באלוהים,‏ ללא תלות במצוקות ובדאגות שאנו חווים.‏ באמצעות חבקוק מבטיח לנו יהוה שהוא יתמוך בנו ויושיע אותנו.‏ הוא קורא לנו בטוב לב לבטוח בו ולחכות בסבלנות למועד שקבע,‏ אשר בו,‏ תחת מלכות אלוהים,‏ יהיה כדור הארץ כולו מלא בעובדיו המאושרים והענווים (‏מתי ה׳:‏5;‏ עב׳ י׳:‏36–39‏)‏.‏ מ18.‏11 16 §15–17

במאה הראשונה היו כמה שבתחילה נענו בחיוב להוראתו של ישוע,‏ אך בהמשך לא המשיכו להתהלך באמת.‏ למשל,‏ לאחר שהאכיל ישוע באורח נס המון רב,‏ אותו המון הלך אחריו עד לצידה השני של הכינרת.‏ שם אמר ישוע מילים שהפתיעו אותם מאוד:‏ ”‏אם לא תאכלו את בשרו של בן האדם ולא תשתו את דמו,‏ לא תקבלו חיים”‏.‏ במקום לבקש מישוע הסבר,‏ נכשלו מדבריו ואמרו:‏ ”‏דבריו מזעזעים;‏ איך אפשר לשמוע דברים כאלה?‏”‏ כתוצאה מכך,‏ ”‏חזרו רבים מתלמידיו אל מה שהותירו מאחור ולא הוסיפו להתהלך איתו”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏53–66‏)‏.‏ למרבה הצער,‏ גם כיום יש שחדלו להחזיק באמת.‏ יש שנכשלו מדברים שאמר או עשה אח בולט.‏ אחרים נפגעו מתיקון שקיבלו המבוסס על המקרא,‏ או ויתרו על האמת בגלל סכסוך אישי שהיה להם עם אח לאמונה.‏ מ18.‏11 8,‏ 9 §3–5

כאשר אין אנו מבינים לגמרי את הסיבות העומדות מאחורי שינויים ארגוניים מסוימים,‏ מוטב שנחשוב על האופן שבו הנהיג המשיח את משרתי אלוהים בעבר.‏ בין שבימי יהושע ובין שבמאה הראשונה,‏ תמיד סיפק המשיח הדרכה נבונה על מנת להגן על משרתי אלוהים כקבוצה,‏ לחזק את אמונתם ולשמור על אחדותם (‏עב׳ י״ג:‏8‏)‏.‏ דאגתו האוהבת של ישוע לרווחתנו הרוחנית משתקפת בבירור בהדרכה הניתנת בעיתה על־ידי ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ כאשר אנו מבחינים בהדרכתו של המשיח,‏ אנו חשים בהתעניינותו הרבה בהתקדמותנו הרוחנית.‏ בנוסף לדאגה לצרכינו הרוחניים,‏ המשיח מסייע לנו להמשיך להתמקד בפעילות החשובה ביותר המתבצעת עלי אדמות כיום — פעילות הבישור (‏מר׳ י״ג:‏10‏)‏.‏ מ18.‏10 25 §13–16

דוגמה מצוינת לגילוי שליטה עצמית לנוכח התגרות מצויה בשמואל ב׳.‏ ט״ז:‏5–13‏.‏ דוד ומשרתיו ספגו חרפה והותקפו פיזית על־ידי שמעי,‏ קרוב משפחה של שאול המלך.‏ דוד ספג זאת אף־על־פי שהיה בידו לשים קץ למצב.‏ כיצד אזר דוד עוז כדי למשול ברוחו?‏ הפסוק הראשון במזמור ג׳‏ מציין שהוא חובר בעת שדוד ’‏ברח מפני אבשלום בנו’‏.‏ פסוקים 2 ו־3 תואמים לאירועים המתועדים בפרק ט״ז בספר שמואל ב׳.‏ הכתוב בתהלים ג׳:‏5 מבליט את הביטחון שחש דוד:‏ ”‏קולי אל יהוה אקרא,‏ ויענני”‏.‏ גם אנו יכולים להתפלל כשאנו מצויים תחת מתקפה.‏ בתגובה יהוה מעניק לנו את רוח קודשו,‏ אשר מסייעת לנו להחזיק מעמד.‏ האם תוכל לחשוב על מצב שבו עליך לגלות ריסון עצמי או לסלוח ברוחב לב למי שגילה כלפיך יחס עוין בלתי מוצדק?‏ האם יש לך הביטחון שיהוה יכול להבחין בעונייך ולברך אותך?‏ מ18.‏09 6 §16,‏ 17

כאשר אנו מבשרים,‏ עלינו לנהוג תמיד בהתחשבות ובכבוד.‏ כדי לעשות כן,‏ עלינו להכיר היטב את האנשים בשטח המקומי.‏ זכור שכאשר אנו מבשרים מבית לבית,‏ אנו נחשבים לאורחים בלתי קרואים.‏ לכן עד כמה חשוב שנבקר אנשים בזמן שבו גדולים יותר הסיכויים שישוחחו עימנו (‏מתי ז׳:‏12‏)‏.‏ לדוגמה,‏ האם אנשים בשטחך אוהבים לישון עד שעה מאוחרת יותר בסופי השבוע?‏ אם כן,‏ אולי תוכל להתחיל את שירותך ברחוב,‏ במקומות ציבוריים או בעריכת ביקורים חוזרים אצל אנשים שאתה יודע שיהיו ערים.‏ רבים עסוקים מאוד,‏ לכן אולי יהא זה מתאים לערוך ביקורים קצרים,‏ לפחות בתחילה (‏קור״א ט׳:‏20–23‏)‏.‏ כאשר אנשים רואים שאנו מודעים לנסיבותיהם וללוח הזמנים העמוס שלהם,‏ גדולים יותר הסיכויים שיסכימו שנבקר אותם בשנית.‏ ברור אפוא שעלינו לשקף את פרי רוח אלוהים בשירותנו.‏ כשאנו עושים כן,‏ אנו באמת הופכים ל”‏שותפיו של אלוהים לעבודה”‏ — אפילו לכלי שדרכו יכול יהוה למשוך אחרים לאמת (‏קור״א ג׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ מ18.‏09 32 §15–17

כיצד תורמת הענווה לאושר?‏ אנשים משתנים לאחר שהם רוכשים ידע מדויק על האמת.‏ אולי בעבר היו נוקשים,‏ שוחרי ריב ואגרסיביים.‏ אולם הם לבשו את ”‏האישיות החדשה”‏,‏ וכעת הם מגלים ”‏חמלה וחיבה לבבית,‏ טוב לב,‏ שפלות רוח,‏ ענווה וסבלנות”‏ (‏קול׳ ג׳:‏9–12‏)‏.‏ כתוצאה מכך הם נהנים כיום משלום,‏ אהבה ואושר רב יותר בחיים.‏ בנוסף,‏ דבר־אלוהים מבטיח שהללו ”‏יירשו את הארץ”‏ (‏תהל׳ ל״ז:‏8–10,‏ 29‏)‏.‏ באיזה מובן הענווים ”‏יירשו את הארץ”‏?‏ תלמידיו משוחי הרוח של ישוע יירשו את הארץ כאשר ישלטו עליה כמלכים וככוהנים (‏ההת׳ כ׳:‏6‏)‏.‏ אולם מיליוני אחרים שלא קיבלו קריאה שמימית יירשו את הארץ במובן זה שיתאפשר להם לחיות עליה לנצח וליהנות משלמות,‏ שלום ואושר.‏ מ18.‏09 19 §8,‏ 9

יהוה עצמו מציב את הדוגמה הנעלה מכול בתחום זה (‏בר׳ י״ח:‏32;‏ יהו׳ י׳:‏14‏)‏.‏ תן דעתך למה שנוכל ללמוד מחילופי הדברים המופיעים בשמות ל״ב:‏11–14‏.‏ אף־על־פי שיהוה לא נזקק לעצתו של משה,‏ הוא נתן לו את ההזדמנות לספר לו את שעל ליבו.‏ איזה אדם היה מקשיב באריכות לטענותיו של מישהו ששיקף חשיבה שגויה,‏ ולאחר מכן גם פועל בהתאם לדבריו?‏ אך יהוה מקשיב בסבלנות למי שפונים אליו באמונה.‏ מוטב שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו:‏ ’‏אם יהוה יכול לרכון מטה כדי להתייחס לאנשים ולהקשיב להם כפי שעשה עם אברהם,‏ רחל,‏ משה,‏ יהושע,‏ מנוח,‏ אליהו וחזקיהו,‏ האין עליי להתאמץ יותר כדי לכבד את כל אחיי,‏ להקשיב לרעיונותיהם ואף לפעול בהתאם לרעיונותיהם הטובים?‏ האם יש מישהו כעת בקהילתי או במשפחתי שאוכל להעניק לו תשומת לב?‏ מה עליי לעשות בנידון?‏ מה אעשה בנידון?‏’‏ (‏בר׳ ל׳:‏6;‏ שופ׳ י״ג:‏9;‏ מל״א י״ז:‏22;‏ דה״ב ל׳:‏20‏)‏.‏ מ18.‏09 6 §14,‏ 15

אולי אנו מוצאים שקשה להמשיך לנהוג בנדיבות,‏ שהרי אנו מוקפים באנשים המציבים את האינטרסים האישיים שלהם לפני האינטרסים של אחרים.‏ אולם ישוע ציין ששתי המצוות הגדולות ביותר הן לאהוב את יהוה בכל ליבנו,‏ נפשנו,‏ שכלנו וכוחנו,‏ וכן לאהוב את רענו כמונו (‏מר׳ י״ב:‏28–31‏)‏.‏ מי שאוהבים את יהוה מחקים אותו.‏ יהוה נוהג בנדיבות עם אחרים,‏ וכך עושה גם ישוע.‏ הם מעודדים אותנו לנהוג כמותם,‏ שהרי הדבר יסב לנו שמחה אמיתית.‏ אם נעשה כל מאמץ לגלות נדיבות ביחסינו עם אלוהים ועם הרע,‏ נסב כבוד ליהוה ונועיל לעצמנו ולאחרים.‏ אין ספק שאתה כבר עושה את מיטבך כדי לתת מעצמך ולעזור לאחרים,‏ בייחוד לאחיך לאמונה (‏גל׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ אם תמשיך לעשות כן,‏ ודאי תזכה לאהבה ולהוקרה,‏ וכתוצאה מכך תהיה שמח.‏ מ18.‏08 22 §19,‏ 20

יהוה אינו מייחס כל חשיבות להבדלי גזע,‏ מוצא,‏ לאום,‏ שבט או לשון.‏ כל גבר ואישה היראים את אלוהים ועושים את הישר רצויים לפניו (‏גל׳ ג׳:‏26–28;‏ ההת׳ ז׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אין ספק שאתה מכיר באמיתות הדבר.‏ אך מה אם גדלת בארץ או בבית שדעות קדומות רווחות בהם?‏ אתה ודאי מחשיב את עצמך לאדם שאינו נושא פנים,‏ אך אולי עמוק בליבך עדיין מקננות דעות קדומות.‏ אפילו פטרוס,‏ זה אשר זכה לגלות לאחרים שיהוה אינו נושא פנים,‏ פעל מאוחר יותר בהשפעת דעות קדומות שהיו לו (‏גל׳ ב׳:‏11–14‏)‏.‏ כיצד נוכל לחדול לשפוט על־פי מראה עיניים?‏ עלינו לבחון את עצמנו בקפידה לאור דבר־אלוהים כדי לראות אם עדיין יש לנו מחשבות או רגשות כלשהם הנובעים מדעות קדומות (‏תהל׳ קי״ט:‏105‏)‏.‏ אולי נזדקק לעזרתם האוהבת של אחרים שהבחינו בדעות קדומות המצויות בנו,‏ גם במקרה שאיננו מבחינים בהן בעצמנו (‏גל׳ ב׳:‏11,‏ 14‏)‏.‏ אפשר שהגישות הללו כה מושרשות בנו עד שאיננו מודעים להן.‏ מ18.‏08 9 §5,‏ 6

שאל את עצמך:‏ ’‏האם מסירותי המוחלטת ליהוה נראית בבירור לעיני אחרים?‏ האם אני מחפש אחר הזדמנויות להזדהות כאחד מעדי־יהוה?‏’‏ יהוה יתעצב עמוקות אם לאחר שבחר בנו כמשרתיו נהסס לומר לאחרים שאנו שייכים לו (‏תהל׳ קי״ט:‏46;‏ מר׳ ח׳:‏38‏)‏.‏ עצוב לומר,‏ אך יש המטשטשים את ההבדל בין עובדי אלוהים לאשר לא עובדים אותו בכך שהם מחקים ”‏את רוח העולם”‏ (‏קור״א ב׳:‏12‏)‏.‏ רוח זו קוסמת ל’‏תאווֹת הבשר’‏ של הפרט (‏אפ׳ ב׳:‏3‏)‏.‏ לדוגמה,‏ חרף כל העצות שניתנו בנושא,‏ יש שעדיין מעדיפים סגנונות לבוש והופעה חיצונית שאינם צנועים.‏ הם לובשים בגדים צמודים וחושפניים,‏ אפילו בהתכנסויות משיחיות,‏ או מסגלים לעצמם תספורות ותסרוקות קיצוניות (‏טימ״א ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ כאשר הם נמצאים בין אנשים אחרים,‏ קשה לומר מי שייך ליהוה ומי ”‏ידיד העולם”‏ (‏יעקב ד׳:‏4‏)‏.‏ מ18.‏07 24,‏ 25 §11,‏ 12

אחד המובנים שבהם אנו ”‏אחים”‏ הוא העובדה שכולנו צאצאיו של אדם הראשון (‏מה״ש י״ז:‏26‏)‏.‏ אך אין זה המובן היחיד.‏ ישוע הסביר שתלמידיו היו אחים ואחיות מפני שהכירו ביהוה כאביהם השמימי (‏מתי י״ב:‏50‏)‏.‏ בנוסף,‏ הם הפכו לחברים במשפחה רוחנית גדולה,‏ המאוחדת בעבותות אהבה ואמונה.‏ לכן,‏ באיגרות שכתבו התייחסו לא אחת השליחים אל משיחיים אחרים כאל ’‏אחים ואחיות’‏ (‏רומ׳ א׳:‏13;‏ פט״א ב׳:‏17;‏ יוח״א ג׳:‏13‏)‏.‏ לאחר שהבהיר שעלינו להחשיב איש את רעהו לאחים ולאחיות,‏ הדגיש ישוע את הצורך לגלות ענווה (‏מתי כ״ג:‏11,‏ 12‏)‏.‏ גאווה שאינה במקומה בקרב שליחיו הביאה במידה מסוימת לחוסר אחדות.‏ ייתכן שהבעיה נבעה גם מגאוות גזע.‏ האם ליהודים הייתה סיבה להתמלא גאווה בשל היותם צאצאי אברהם?‏ יהודים רבים החזיקו בדעה מושרשת זו.‏ אולם יוחנן המטביל אמר להם:‏ ”‏מן האבנים האלו יכול אלוהים להקים ילדים לאברהם”‏ (‏לוקס ג׳:‏8‏)‏.‏ מ18.‏06 9,‏ 10 §8,‏ 9

כאשר אנו מתמודדים עם מצבים מתסכלים או עם סכסוכים חוזרים ונשנים על רקע הבדלי אישיות,‏ האם אנו שולטים בפינו ובמזגנו?‏ (‏מש׳ י׳:‏19;‏ מתי ה׳:‏22‏)‏ כאשר אחרים מתגרים בנו,‏ עלינו ללמוד ’‏לתת מקום לזעם’‏.‏ זעמו של מי?‏ של יהוה (‏רומ׳ י״ב:‏17–21‏)‏.‏ אם נמשיך לשאת את עינינו ליהוה,‏ נעניק לו את הכבוד הראוי לו בכך שניתן מקום לזעמו,‏ נמתין בסבלנות למועד שהוא רואה לנכון להתערב.‏ אם ננהג אחרת וננסה להתנקם בדרך כלשהי,‏ יהיה זה בבחינת חוסר כבוד כלפי יהוה.‏ האם אנו ממלאים נאמנה אחר ההנחיות העדכניות ביותר שמספק לנו יהוה?‏ אם כן,‏ לא נפעל בצורה מסוימת רק מפני שכך תמיד פעלנו בעבר.‏ במקום זאת,‏ נמהר ליישם כל הנחיה חדשה שמספק יהוה דרך ארגונו (‏עב׳ י״ג:‏17‏)‏.‏ במקביל,‏ נקפיד ש’‏לא לחרוג מן הכתוב’‏ (‏קור״א ד׳:‏6‏)‏.‏ בעשותנו כן אנו ממשיכים למקד את עינינו ביהוה.‏ מ18.‏07 15 §17,‏ 18

ככל שתתקדם לקראת הבגרות המשיחית ודאי תשים לב שעקרונות הופכים ליותר ויותר חשובים עבורך.‏ מדוע?‏ מפני שחוקים יכולים לחול על מצב ספציפי,‏ ואילו עקרונות ניתן ליישם בהיקף נרחב יותר.‏ למשל,‏ ילד קטן אינו מבין את הסכנות שיש בחברה רעה,‏ לכן הורה חד הבחנה יקבע חוקים כדי להגן עליו (‏קור״א ט״ו:‏33‏)‏.‏ אך ככל שהילד מתבגר,‏ כושר החשיבה שלו מתפתח והוא מסוגל לנתח עקרונות המבוססים על המקרא.‏ כתוצאה מכך,‏ משתפרת יכולתו לקבל החלטות נבונות באשר לבחירת חברים (‏קור״א י״ג:‏11;‏ י״ד:‏20‏)‏.‏ כאשר אנו מנתחים את עקרונות המקרא,‏ מצפוננו הופך למדריך מהימן יותר,‏ התואם לחשיבתו של אלוהים.‏ האם יש לנו כל הדרוש לנו כדי להחליט החלטות נבונות הרצויות בעיני יהוה?‏ כן.‏ אם נשתמש במיומנות בחוקים ובעקרונות המצויים בדבר־אלוהים,‏ נהיה ’‏כשירים לחלוטין ומצוידים לגמרי לכל מעשה טוב’‏ (‏טימ״ב ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ מ18.‏06 19 §14‏;‏ 20 §16,‏ 17

ישוע הראה ששומרוני יכול ללמד את היהודים מהי אהבה אמיתית לרֵע (‏לוקס י׳:‏25–37‏)‏.‏ כדי למלא את תפקידם,‏ היה על תלמידיו של ישוע לגבור על גאווה ודעות קדומות שהיו להם.‏ לפני שעלה השמיימה ציווה עליהם ישוע לתת עדות ”‏בכל יהודה ושומרון ועד קצה העולם”‏ (‏מה״ש א׳:‏8‏)‏.‏ עוד קודם לכן הכין אותם לקראת משימה אדירה זו בכך שהסב את תשומת ליבם לתכונות טובות שגילו נוכרים.‏ הוא שיבח שר מאה נוכרי בשל אמונתו המרשימה (‏מתי ח׳:‏5–10‏)‏.‏ בנצרת עירו דיבר ישוע על החסד שגילה יהוה כלפי זרים,‏ כגון האלמנה הפיניקית מצרפת ונעמן המצורע מארם (‏לוקס ד׳:‏25–27‏)‏.‏ כמו כן,‏ ישוע לא רק בישר לאישה שומרונית,‏ אלא גם בילה יומיים בעיר שומרונית משום שהתושבים התעניינו במסר שהיה בפיו (‏יוח׳ ד׳:‏21–24,‏ 40‏)‏.‏ מ18.‏06 10 §10,‏ 11

השליח פאולוס דימה את חיינו כמשיחיים לאלו של חיילים הנלחמים בקרב פנים אל פנים.‏ כמובן,‏ אנו נלחמים מלחמה רוחנית ולא פיזית,‏ אך אויבינו ממשיים.‏ השטן והשדים הם לוחמים מיומנים עתירי ניסיון.‏ ממבט ראשון סיכויינו לנצח נראים קלושים.‏ במיוחד המשיחיים הצעירים עשויים להיראות פגיעים.‏ האם הם יכולים לגבור על כוחות רוחניים מרושעים על־אנושיים?‏ למעשה,‏ הצעירים יכולים לנצחם,‏ והם אכן עושים זאת!‏ מדוע?‏ מפני שהם ’‏ממשיכים להתחזק באדון’‏.‏ אך הם עושים יותר מאשר רק לשאוב כוח מאלוהים.‏ הם מצוידים לקרב.‏ בדומה לחיילים המאומנים היטב,‏ הם ’‏לובשים את מלוא הנשק שמאת אלוהים’‏ (‏אפ׳ ו׳:‏10–12‏)‏.‏ כאשר הציג את תיאורו הציורי,‏ ייתכן שפאולוס חשב על בגדי הקרב של אנשי הלגיון הרומי (‏מה״ש כ״ח:‏16‏)‏.‏ מ18.‏05 27 §1,‏ 2

הסיבה החשובה ביותר שבעטייה אנו משתתפים בפעילות הבישור היא לפאר את יהוה ולקדש את שמו בפני בני אדם (‏יוח׳ ט״ו:‏1,‏ 8‏)‏.‏ כמובן,‏ איננו יכולים להפוך את שם אלוהים לקדוש יותר ממה שהוא,‏ שכן הוא כבר קדוש במלוא מובן המילה.‏ אך שים לב לדבריו של ישעיהו הנביא:‏ ”‏יהוה צבאות אותו תקדישו”‏,‏ כלומר יחסו לו קדושה (‏יש׳ ח׳:‏13‏)‏.‏ אנו מקדשים את שם אלוהים בין היתר על־ידי כך שאנו מחשיבים אותו כנבדל מכל שם אחר ועוזרים לאחרים להתייחס אליו בקדושה.‏ לדוגמה,‏ כשאנו מכריזים את האמת על תכונותיו הנפלאות של יהוה ומטרתו הבלתי משתנה עבור האנושות,‏ אנו מגינים על שם אלוהים מפני שקריו והשמצותיו של השטן (‏בר׳ ג׳:‏1–5‏)‏.‏ כמו כן,‏ כשאנו עושים כל מאמץ כדי לסייע לאנשים בשטחנו להבין שיהוה ראוי ”‏לקבל את התפארת והכבוד והגבורה”‏,‏ אנו מקדשים את שמו (‏ההת׳ ד׳:‏11‏)‏.‏ מ18.‏05 18 §3,‏ 4

הסיבה העיקרית לכך שעלינו להציב לעצמנו מטרות רוחניות היא שאנו רוצים להראות ליהוה עד כמה אסירי תודה אנו על אהבתו כלפינו ועל כל מה שהוא עושה למעננו.‏ כצעיר,‏ חשוב על כל מה שיש לך בזכות יהוה — חייך,‏ אמונתך,‏ המקרא,‏ הקהילה ותקוותך הנפלאה לעתיד.‏ אם תיתן עדיפות לעניינים רוחניים,‏ תראה לאלוהים שאתה אסיר תודה על הברכות הללו,‏ וכך תוכל לקרוב אליו.‏ כאשר אתה מתחיל לפעול להשגת מטרות רוחניות,‏ אתה למעשה מתחיל לבנות לעצמך אצל יהוה שם של אדם העושה את הטוב.‏ כך אתה קרב אליו אף יותר.‏ השליח פאולוס הבטיח:‏ ”‏אלוהים אינו נוהג בחוסר צדק ואינו שוכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו”‏ (‏עב׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ לעולם אינך צעיר מכדי להציב מטרות רוחניות.‏ מדוע לא תחשוב אילו מטרות תוכל להציב לעצמך ותתחיל להתאמץ כדי להשיג אותן?‏ (‏פיל׳ א׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ מ18.‏04 26 §5,‏ 6

אנשים בעולם הרומי,‏ ביניהם חיו המשיחיים הקדומים,‏ החשיבו את עצמם בגאווה כתומכי החוק,‏ הצדק והחירות.‏ עם זאת,‏ הכוח והתהילה של האימפריה הרומית התבססו במידה רבה על עמלם של עבדים.‏ בשלב מסוים היו כ־30 אחוז מהאוכלוסייה עבדים.‏ אין ספק שעבדות וחירות היו נושאים שעניינו את כלל הציבור,‏ לרבות המשיחיים.‏ איגרותיו של השליח פאולוס דנות בהרחבה בנושא החירות.‏ אולם מטרת שירותו לא הייתה להביא לשינוי חברתי או פוליטי,‏ אשר לו ייחלו האנשים בתקופה זו.‏ במקום לבטוח בשליט בשר ודם או בגורם אנושי אחר שיביאו חירות,‏ עמלו פאולוס ואחיו המשיחיים רבות כדי לעזור לאחרים ללמוד על אודות הבשורה הטובה על מלכות אלוהים,‏ וכן על ערכו היקר לאין ערוך של קורבן הכופר שסיפק ישוע המשיח.‏ פאולוס הפנה את אחיו לאמונה למקור החירות האמיתית.‏ מ18.‏04 8 §1,‏ 2

בלילה שלפני מותו אמר ישוע לשליח פטרוס את המילים שלעיל.‏ פטרוס הוכיח את עצמו כעמוד תווך בקהילה המשיחית הקדומה (‏גל׳ ב׳:‏9‏)‏.‏ הוא עודד את אחיו באומץ שגילה בחג השבועות ולאחר מכן.‏ לקראת סוף שירותו הארוך כתב איגרת לאחיו לאמונה,‏ וציין את הסיבה העומדת מאחוריה:‏ ”‏כתבתי לכם בקצרה,‏ כדי לעודד אתכם ולהעיד נמרצות שזהו החסד האמיתי של אלוהים.‏ עימדו בו איתן”‏ (‏פט״א ה׳:‏12‏)‏.‏ איגרותיו של פטרוס,‏ שנכתבו בהשראת אלוהים,‏ המשיכו להיות מקור עידוד עבור המשיחיים לאורך מאות שנים,‏ והן ממשיכות לעודד אותנו עד היום.‏ עד כמה זקוקים אנו לעידוד זה בעודנו מחכים להתגשמות הבטחותיו של יהוה!‏ (‏פט״ב ג׳:‏13‏)‏.‏ מ18.‏04 17 §12,‏ 13

נראה שבכל מקום אנשים חפצים עד מאוד שתהיה להם הזכות לפעול או לחיות כרצוי בעיניהם.‏ אולם האופן שבו אנשים פועלים כדי להשביע את הרצונות הללו הוא עניין שונה לגמרי.‏ בכל הנוגע לעניינים חברתיים או פוליטיים,‏ רבים יוצאים למחאות ולהפגנות,‏ מורדים בשלטונות ואף מחוללים מהפכות.‏ אך האם העימותים הללו מביאים לתוצאות הרצויות?‏ לא ולא,‏ פעמים רבות הם מובילים לטרגדיות ולאובדן חיי אדם.‏ הדבר מוכיח שוב את אמיתות הצהרתו של שלמה המלך שנכתבה בהשראת אלוהים:‏ ”‏שלט האדם באדם לרע לו”‏ (‏קהלת ח׳:‏9‏)‏.‏ בדברי הפסוק היומי הצביע יעקב על המפתח למציאת אושר וסיפוק אמיתיים.‏ יהוה,‏ אשר העניק תורה מושלמת זו,‏ יודע טוב יותר מכל אחד אחר לאילו דברים זקוקים בני האדם כדי ליהנות משמחה ומסיפוק מוחלטים.‏ הוא נתן לזוג האנושי הראשון את כל הנחוץ כדי שיהיו מאושרים,‏ ובכלל זה חירות אמיתית.‏ מ18.‏04 3 §1–3