פברואר
שבת, 1 בפברואר
בצע את שירותך במלואו (טימ״ב ד׳:5).
לישוע היו רגשות חמים ורכים כלפי אחרים. אנשים חשו באהבתו כלפיהם ונענו בחיוב למסר המלכות. ככל שנטפח כדוגמתו רגשות חמים ורכים כלפי אנשים, כך נהיה יעילים יותר בביצוע שירותנו. מה יכול לעזור לנו להזדהות עם האנשים אשר להם אנו מבשרים? אנחנו רוצים לשים את עצמנו בנעליהם של מי שאנו פוגשים בשירות ולנהוג בהם כפי שהיינו רוצים שינהגו בנו (מתי ז׳:12). חשוב על צרכיו של כל אדם ואדם. אל תשתמש באותה שיטת בישור עם כל אדם ואדם שאתה פוגש בשירות. הבא בחשבון את הנסיבות הספציפיות וההשקפות שיש לכל אחד. שאל שאלות טקטיות שיסייעו לאדם להתבטא (מש׳ כ׳:5). כאשר אנו דולים מידע מאחרים, אנחנו למעשה מאפשרים להם לומר לנו מדוע הם זקוקים לבשורה הטובה. כאשר יש בידנו מידע זה, אנו יכולים להזדהות עם צורכיהם הספציפיים ולהיענות להם בהתאם, ממש כפי שעשה ישוע (השווה קורינתים א׳. ט׳:19–23). מ19.03 20 §2; 22 §8, 9
יום א׳, 2 בפברואר
גול אל יהוה מעשיך וייכונו מחשבותיך [תוכניותיך] (מש׳ ט״ז:3).
אדם וחוה גילו חוסר הערכה מוחלט על כל הדברים הטובים שעשה למענם יהוה. לכולנו יש הזדמנות להראות עד כמה איננו מסכימים עם ההחלטה שקיבלו. בטבילתנו אנו מראים ליהוה שאנחנו מאמינים שיש לו הסמכות לקבוע עבורנו את הסטנדרטים באשר לטוב ולרע. אנו מוכיחים שאנו אוהבים את אבינו ובוטחים בו. הקושי שעימו אנו מתמודדים לאחר הטבילה הוא לחיות מדי יום על־פי אמות המידה של יהוה, ולא על־פי אמות המידה שלנו. מיליוני אנשים עושים זאת מדי שנה. תוכל להיות אחד מהם אם תעמיק את הבנתך בדבר־אלוהים — המקרא, אם תתרועע בקביעות עם אחיך ואחיותיך, ואם תחלוק בקנאות עם אחרים את מה שלמדת על אביך האוהב (עב׳ י׳:24, 25). בעת קבלת החלטות, הקשב לעצות שנותן לך יהוה דרך דברו וארגונו (יש׳ ל׳:21). כך תצליח בכל מעשיך (מש׳ ט״ז:20). מ19.03 7 §17, 18
יום ב׳, 3 בפברואר
כל מתנה טובה וכל מתנה מושלמת באה ממעל ויורדת מאת אבי אורות השמיים (יעקב א׳:17).
יהוה מעניק לנו שפע של מזון רוחני. לדוגמה, אנו מקבלים הדרכה מועילה דרך האסיפות, כתבי העת ואתרי האינטרנט שלנו. האם אי פעם שמעת נאום, קראת מאמר או צפית באחד משידורי JW Broadcasting וחשבת לעצמך: ’זה בדיוק מה שהייתי צריך’? כיצד נוכל לגלות את הערכתנו ליהוה? (קול׳ ג׳:15) אחת הדרכים לעשות כן היא להודות לו בקביעות בתפילותינו על המתנות הטובות הללו. אנו מביעים את הערכתנו ליהוה גם בכך שאנו דואגים שהמקום שבו אנחנו עובדים אותו יהיה נקי ומסודר. אנו משתתפים בקביעות בניקיון ובתחזוקת אולמי המלכות, ומי שמתפעלים את הציוד האלקטרוני של הקהילה עושים כן בזהירות. כשאנחנו מתחזקים כראוי את אולמי המלכות שלנו, הללו נשמרים זמן רב יותר ונזקקים לפחות תיקונים משמעותיים. כך כספים רבים יותר יהיו זמינים לבנייה ולשיפוץ של אולמי מלכות אחרים ברחבי העולם. מ19.02 18 §17, 18
יום ג׳, 4 בפברואר
אלה קצות דרכיו, ומה שמץ דבר נשמע בו! (איוב כ״ו:14).
איוב הקדיש זמן להרהורים בנפלאות בריאתו של יהוה (איוב כ״ו:7, 8). הוא חש יראת כבוד מעצם המחשבה על הארץ, השמיים, העננים והרעמים, אך הכיר בכך שהוא יודע מעט מאוד על הבריאה האדירה. כמו כן, הוא חש יראת כבוד כלפי אמירותיו של יהוה. ”צפנתי אמרי פיו”, אמר איוב באשר לדברי אלוהים (איוב כ״ג:12). היראה והכבוד שחש כלפי יהוה השפיעו עליו. הוא אהב את אביו ורצה לשמח אותו. כתוצאה מכך גברה נחישותו של איוב לנצור את תומתו. עלינו לנהוג בדומה לאיוב. אנו יודעים על נפלאות הבריאה הרבה יותר מהאנשים שחיו בתקופתו של איוב. כמו כן, יש ברשותנו את המקרא כולו שנכתב בהשראת הרוח, אשר מסייע לנו להכיר את יהוה כפי שהוא באמת. כל מה שאנו לומדים יכול למלא את ליבנו ביראת כבוד. היראה והכבוד שאנו חשים כלפי רצון יהוה יניעו אותנו לאהוב אותו, לציית לו ולחזק את רצוננו העז לנצור את תומתנו (איוב כ״ח:28). מ19.02 5 §12
יום ד׳, 5 בפברואר
לא אירא. מה יעשה לי אדם? (תהל׳ קי״ח:6).
לאורך ההיסטוריה רדפו שליטי אנוש את משרתי יהוה. הם אולי מאשימים אותנו ב”פשעים” שונים, אך הסיבה האמיתית לרדיפותיהם היא שאנו בוחרים ”לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם” (מה״ש ה׳:29). אולי ילעגו לנו, יכלאו אותנו או אף ינהגו בנו באלימות. אולם בעזרת יהוה לא נשיב רעה תחת רעה, אלא נישאר רכי מזג בשעת ניסיון. תן דעתך לדוגמה שהציבו עבורנו שלושת העברים הגולים — חנניה, מישאל ועזריה. הם הסבירו למלך בעדינות מדוע לא ישתחוו לפסל שעשה. הם היו מוכנים להשלים עם כל דבר שירשה יהוה (דנ׳ ג׳:1, 8–28). כיצד נוכל לחקות את שלושת העברים כאשר נאמנותנו לאלוהים נבחנת? אנו בוטחים בענווה ביהוה שידאג לנו (תהל׳ קי״ח:7). אנו משיבים ברוך ובכבוד למי שמאשימים אותנו בעשיית הרע (פט״א ג׳:15). כמו כן, אנו נחושים שלא לפגוע בידידותנו עם אבינו האוהב. מ19.02 10, 11 §11–13
יום ה׳, 6 בפברואר
אזרו אומץ! (יוח׳ ט״ז:33).
נוכל לחזק את אומץ ליבנו אם נחשוב על התקווה שיש לנו בזכות קורבן הכופר של המשיח (יוח׳ ג׳:16; אפ׳ א׳:7). בשבועות שלפני ערב הזיכרון יש לנו הזדמנות מיוחדת לבנות את הערכתנו כלפי הכופר. במהלך תקופה זו עקוב אחר תוכנית הקריאה במקרא לרגל ערב הזיכרון, והרהר בליווי תפילות באירועים שהתרחשו סביב מותו של ישוע. כך, כאשר נתאסף יחד לקיום סעודת האדון, נבין יותר לעומק את משמעות סמלי ערב הזיכרון ואת הקורבן הייחודי שהם מייצגים. כאשר אנו מבינים מה ישוע ויהוה עשו עבורנו וכיצד הדבר מועיל לנו וליקירינו, תקוותנו מתחזקת ואנו נחושים עוד יותר לעמוד איתן באומץ לב עד הקץ (עב׳ י״ב:3). עד כמה אסירי תודה אנו שישוע ממשיך לגלות את התכונות הללו בתור הכוהן הגדול השמימי שלנו, המפגיע בעדנו (עב׳ ז׳:24, 25). כדי להביע את הערכתנו הכנה עלינו לציין בנאמנות את מותו של ישוע, בדיוק כפי שציווה (לוקס כ״ב:19, 20). מ19.01 22 §8; 23, 24 §10, 11
יום ו׳, 7 בפברואר
נדבות פי רְצֵה נא יהוה (תהל׳ קי״ט:108).
יהוה מעניק לכולנו את הזכות להלל אותו. תשובותינו באסיפות הן חלק מ’קורבן ההלל’ שלנו, ואיש אינו יכול להקריב קורבן זה עבורנו (עב׳ י״ג:15). האם יהוה דורש את אותו סוג קורבן, או תשובה, מכל אחד מאיתנו? לא ולא! ראה באסיפות הקהילה ארוחה שאתה חולק עם חברים טובים. תאר לעצמך שכמה חברים בקהילה מתכננים לערוך פיקניק ומבקשים ממך להכין משהו קטן לאכול. מה תעשה? אולי תחוש מודאג במידת מה, אך קרוב לוודאי שתעשה את מיטבך כדי להביא משהו שכולם יוכלו ליהנות ממנו. יהוה, מארחנו, עורך עבורנו שולחן מלא בדברים טובים באסיפותינו (תהל׳ כ״ג:5; מתי כ״ד:45). והוא שמח כשאנו מביאים מתנה פשוטה, הטובה ביותר שאנו מסוגלים לתת. לכן התכונן היטב והשתתף ככל האפשר. אז לא רק תיזון משולחן יהוה, אלא גם תגיש מתנה שתוכל לחלוק עם הקהילה. מ19.01 8 §3; 13 §20
שבת, 8 בפברואר
ירבו עצבותם אחר מהרו (תהל׳ ט״ז:4).
בימי המקרא פולחן כזב כלל במקרים רבים אי־מוסריות מינית חמורה (הוש׳ ד׳:13, 14). יש להודות שצורת פולחן זו קסמה לבשר החוטא. אך היא לא הסבה אושר תמידי. ההיפך הוא הנכון! דוד אמר: ”יִרבו עצבוֹתם אחֵר מָהָרוּ”, כלומר, הרודפים אחר אלים אחרים, מרבים פי כמה את מכאוביהם. הללו גם המיטו סבל בל יתואר על אינספור ילדים (יש׳ נ״ז:5). יהוה תיעב אכזריות זו! (יר׳ ז׳:31) גם בימינו דתות הכזב מעלימות עין במקרים רבים מאי־מוסריות מינית, ואף מהומוסקסואליות. אולם התוצאות שקוצרים מי שמתענגים על החירות המוסרית שכביכול יש להם לא ממש השתנו מאז ימי המקרא (קור״א ו׳:18, 19). כפי שאולי שמת לב, אנשים ’מרבים עצבותם’. לכן, צעירים, הקשיבו לאביכם השמימי. היו משוכנעים לגמרי שאם תצייתו לו, יהיה זה לטובתכם המרבית. הטמיעו בליבכם את העובדה שהכאב הנובע מהתנהגות פסולה עולה בהרבה על כל הנאה זמנית שהיא מסבה (גל׳ ו׳:8). מ18.12 27, 28 §16–18
יום א׳, 9 בפברואר
וגם אני אלייך (הוש׳ ג׳:3).
אם בן זוגו של משיחי מבצע מעשה לא־מוסרי, יצטרך המשיחי החף מפשע לקבל החלטה. ישוע אמר שלצד החף מפשע יש בסיס להתגרש, ולאחר מכן הוא חופשי להתחתן מחדש (מתי י״ט:9). אך הוא יכול לבחור לסלוח, ולא יהיה זה פסול. הושע השיב אליו את גומר. לאחר ששבה גומר להושע, אל היה לה לקיים יחסים עם אף גבר אחר. למשך זמן מה לא קיים הושע יחסים עם גומר (הוש׳ ג׳:1–3). אולם אין ספק שעם הזמן חזר לקיים יחסי אישות עימה, ובכך שיקף את נכונותו של אלוהים לקבל חזרה את בני העם ולחדש את מגעיו עימם (הוש׳ ב׳:2; ג׳:4, 5). כיצד הדבר נוגע לנישואין בימינו? אם בן הזוג החף מפשע מחליט להמשיך בנישואין, קיום יחסי מין עם הצד האשם יעיד שסלח לו (קור״א ז׳:3, 5). צעד זה יבטל את הבסיס שהיה לגירושין. לאחר מכן יהיה עליהם לעמול כזוג כדי לשקף את ראייתו של אלוהים על הנישואין. מ18.12 13 §13
יום ב׳, 10 בפברואר
ערום [פיקח] ראה רעה ונסתר (מש׳ כ״ב:3).
במהלך הלימוד האישי מוטב שנשקול כיצד נוגעות מחשבותיו של יהוה למצבים שאולי נתמודד עימם בעתיד. כך אם ניקלע למצב שבו יהיה עלינו לקבל החלטה מיידית, לא ניתפס בלתי מוכנים לגמרי. יוסף דחה מייד את פיתוייה של אשת פוטיפר, ובכך הראה שעוד קודם לכן הקדיש מחשבה להשקפתו של יהוה על נאמנות במסגרת הנישואין (בר׳ ל״ט:8, 9). כמו כן, הוא השיב לאשת פוטיפר: ”איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים?” מכאן עולה שאימץ לעצמו את השקפת אלוהים. מה לגבינו? נניח שעמית לעבודה מתחיל לפלרטט איתך, או שקיבלת בטלפון הנייד שלך הודעה או תמונה בעלות אופי מיני מובהק. יהיה לנו קל יותר לנקוט עמדה אם כבר למדנו מהי השקפתו של יהוה על עניינים אלה ואימצנו אותה, ואם החלטנו מראש מה נעשה. מ18.11 25 §13, 14
יום ג׳, 11 בפברואר
ביהוה אעלוזה (חב׳ ג׳:18).
כמה חוקרים סבורים שהמשמעות המילולית של פסוק זה היא: ”אקפוץ בשמחה באדון; ארקוד במעגלים בחדווה באלוהים”. איזו הבטחה עוצמתית עבור כולנו! יהוה לא רק מעניק לנו הבטחות נפלאות, אלא גם מבטיח לנו שהוא פועל במהרה כדי להגשים את מטרתו האדירה. עיקר המסר של חבקוק הוא ללא ספק שחשוב לבטוח ביהוה (חב׳ ב׳:4). נוכל לרכוש ביטחון זה ולשמור עליו אם נחזק את יחסינו עם יהוה בדרכים הבאות: (1) נתמיד בתפילה ונספר ליהוה על כל דאגותינו וחששותינו; (2) נקשיב היטב לדברו של יהוה ולכל הדרכה שאנו מקבלים מארגונו; (3) נוחיל ליהוה בנאמנות ובסבלנות. כך עשה חבקוק. אף־על־פי שפתח את ספרו בעצב, סיים בקריאת ביטחון ושמחה. הבה נחקה את דוגמתו מעוררת ההשראה וכך נוכל גם אנו לחוש בחיבוקו האבהי של יהוה. הנוכל למצוא נחמה רבה יותר בעולם זה ההולך ונעשה קודר? מ18.11 17 §18, 19
יום ד׳, 12 בפברואר
[המשיח] מת בעד הכול, כדי שהחיים לא יחיו עוד למען עצמם, אלא למען זה אשר מת בעדם והוקם לתחייה (קור״ב ה׳:15).
למשיחיים האמיתיים יש סיבה נוספת להימשך לאהבתו של אלוהים: הוא ”כה אהב... את העולם עד כי נתן את בנו יחידו, למען לא יאבד כל המגלה אמונה בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוח׳ ג׳:16). ומה רבה האהבה שגילה ישוע כאשר נתן את חייו למעננו! איזו מוטיבציה רבת־עוצמה משמשת אהבה זו עבורנו! דבר־אלוהים מבטיח שאפילו ”צרה או מצוקה” אינן יכולות ’להפרידנו מאהבת המשיח’ (רומ׳ ח׳:35, 38, 39). כאשר אנו נאבקים בקשיים המתישים אותנו מבחינה פיזית, רגשית או רוחנית, עוצמת האהבה של המשיח יכולה להעניק לנו את הכוח לעמוד איתן (קור״ב ה׳:14). לאהבתו של ישוע יש הכוח לתמוך בנו ולהניע אותנו להחזיק מעמד, גם לנוכח קשיים כגון אסונות, רדיפות, אכזבות אישיות או חרדות מתמשכות. מ18.09 14 §8, 9
יום ה׳, 13 בפברואר
אהלך באמיתך (תהל׳ פ״ו:11).
על מנת להתהלך בָּאמת, עלינו לקבל את אמרותיו של יהוה כולן ולציית להן. עלינו לתת לאמת עדיפות בחיינו ולחיות על־פי עקרונות המקרא. אנו, כמו דוד, צריכים להיות נחושים להמשיך להתהלך באמת של אלוהים. אם לא נעשה זאת, עלולים להיות לנו ספקות באשר למה ששילמנו עבור האמת ואפשר שאף נתפתה לקחת בחזרה חלק מהתשלום. אולם אנו דבקים בקפידה באמת על כל היבטיה. אנו מכירים בעובדה שאיננו יכולים לבחור אילו אמיתות לקבל ומאילו להתעלם. אחרי הכול, עלינו להתהלך ב”מלוא האמת” (יוח׳ ט״ז:13). כדי להימנע מלהיסחף ולסטות מן האמת, עלינו להשתמש בזמן שלנו בתבונה. אם איננו זהירים, אנו עלולים להתחיל להקדיש זמן רב מדי לבידור ובילויים, לתחביבים, לגלישה באינטרנט או לצפייה בטלוויזיה. אף־על־פי שהדברים הללו אינם פסולים כשלעצמם, הזמן שאנו מקדישים להם עלול להתחיל לגזול מהזמן שקודם לכן הקדשנו ללימוד אישי ולפעילויות רוחניות אחרות. מ18.11 10 §7, 8
יום ו׳, 14 בפברואר
שיוויתי ודוממתי נפשי (תהל׳ קל״א:2).
כאשר חיינו מקבלים תפנית בלתי צפויה, השינויים שעלינו להתמודד עימם עלולים לגרום לנו להיתקף חששות ולחץ רגשי (מש׳ י״ב:25). ייתכן גם שיהיה לנו קשה לקבל את השינויים הללו. בנסיבות שכאלה, כיצד נוכל ’לשווע ולדומם’, כלומר להרגיע ולהשקיט, את נפשנו? (תהל׳ קל״א:1–3) גם אנו יכולים, חרף נסיבות קשות, לחוש ממקור ראשון את ההשפעה המרגיעה של ”שלום אלוהים” השומר על שכלנו (פיל׳ ד׳:6, 7). מכאן שאם נפנה ליהוה כאשר אנו חשים שאנו כורעים תחת נטל הדאגות, שלום אלוהים יוכל לחזק את נחישותנו לרדוף אחר מטרות רוחניות ולסייע לנו להישמר מפני כל דחף לומר נואש. רוח אלוהים יכולה לא רק להרגיע אותנו, אלא גם להסב את תשומת ליבנו לפסוקי מפתח שיסייעו לנו לשמור על סדר העדיפויות הרוחני שלנו (יוח׳ י״ד:26, 27). מ18.10 27 §2; 28 §5, 8
שבת, 15 בפברואר
דברו אמת איש את רעהו (זכ׳ ח׳:16).
איזו המצאה השפיעה בצורה הגרועה ביותר על האנושות? השקר! השקר הוא אמירת דבר מה בידיעה שהוא שגוי, במטרה להטעות מישהו אחר. מי הגה את השקר הראשון? ישוע המשיח זיהה את ”השטן” כ”אבי השקר” (יוח׳ ח׳:44). מתי סיפר השטן את השקר הראשון? הדבר אירע בגן עדן לפני אלפי שנים. הזוג האנושי הראשון, אדם וחוה, נהנו מהחיים בגן העדן שהעמיד לרשותם בוראם. בהמשך נכנס השטן לתמונה. הוא ידע שאלוהים הורה לבני הזוג שלא לאכול מ”עץ הדעת טוב ורע”, פן ימותו בשל אי־ציותם. למרות זאת, באמצעות נחש אמר השטן לחוה: ”לא מות תמותון [השקר הראשון שאי פעם סופר]. כי יודע אלוהים כי ביום אכולכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלוהים, יודעי טוב ורע” (בר׳ ב׳:15–17; ג׳:1–5). מ18.10 6 §1, 2
יום א׳, 16 בפברואר
אשרי טהורי הלב, כי הם יראו את אלוהים (מתי ה׳:8).
על מנת לשמור על טוהר ליבנו עלינו להיות טהורים מבפנים ולשמור על טוהר זה בכל הנוגע לרצונותינו ולמושאי חיבתנו. עלינו להקפיד שמחשבותינו יהיו טהורות כדי שעבודתנו את יהוה תהיה ללא רבב מבחינה רוחנית (קור״ב ד׳:2; טימ״א א׳:5). אולם כיצד טהורי הלב ’רואים את אלוהים’ בעוד שלמעשה איש אינו יכול לראות את אלוהים ולהיוותר בחיים? (שמ׳ ל״ג:20) אחת המשמעויות של המילה היוונית המתורגמת כ”יראו” היא ”לראות בעיני השכל, להבחין, לדעת”. מי שרואים את אלוהים ב’עיני לבבם’ הם מי שלמדו להכיר אותו באמת ומוקירים את תכונותיו (אפ׳ א׳:18). בנוסף לרכישת ידע על תכונותיו של אלוהים, עובדיו האמיתיים יכולים ’לראות את אלוהים’ על־ידי התבוננות באופן שבו הוא פועל למענם (איוב מ״ב:5). הם גם ממקדים את ’עיני לבבם’ בברכות הנפלאות שמועיד אלוהים למי שמתאמצים לשמור על טוהר ולשרתו בנאמנות. מ18.09 20 §13, 15, 16
יום ב׳, 17 בפברואר
ראשית חוכמה, קנה חוכמה (מש׳ ד׳:7).
כאשר אנו עושים את מה שאנו יודעים שהוא הנכון והישר, הדבר מוביל לשפע של ברכות. אף־על־פי שהחוכמה מבוססת על ידע, היא באה לידי ביטוי בעיקר בהחלטות שאנו מקבלים, ולא רק בעובדות שאנו יודעים. אפילו התנהגותן של הנמלים משקפת חוכמה. הן מגלות חוכמה אינסטינקטיבית בכך שמכינות את מזונן בקיץ (מש׳ ל׳:24, 25). המשיח, ”חוכמת אלוהים”, תמיד עושה את הרצוי בעיני אביו (קור״א א׳:24; יוח׳ ח׳:29). אלוהים יודע את ההבדל בין לקבל את ההחלטה הנכונה לבין לנהוג בהתאם להחלטה זו. הוא גומל למי שמתמידים לנהוג בענווה ופועלים בהתאם למה שהם יודעים שהוא הדבר הנכון לעשות (מתי ז׳:21–23). לכן התאמץ לשמור על סביבה רוחנית שבה ענווה אמיתית יכולה לשגשג. דרושים אומנם זמן וסבלנות כדי ליישם את מה שאנו יודעים שהוא הדבר הנכון, אך זה מעיד על ענווה המובילה לאושר כעת ולנצח נצחים. מ18.09 7 §18
יום ג׳, 18 בפברואר
יבחן כל אחד את מעשיו שלו... מבלי שישווה את עצמו לאחר (גל׳ ו׳:4).
כוונתו של הבורא הייתה שבני אדם מושלמים ישתפו איתו פעולה כדי להגשים את מטרותיו. חרף חוסר השלמות של האנושות, אנשים נאמנים עדיין יכולים לשתף פעולה עם יהוה מדי יום. לדוגמה, אנו נחשבים ל”שותפיו של אלוהים לעבודה” כאשר אנו מכריזים את הבשורה הטובה על מלכותו ועושים תלמידים (קור״א ג׳:5–9). איזו זכות זו עבורנו להיחשב ראויים לשתף פעולה עם בורא היקום הכול יכול בפעילות הנחשבת לחשובה בעיניו! אך פעילות הבישור ומלאכת עשיית התלמידים אינן הדרכים היחידות שבהן אנו משתפים פעולה עם יהוה. דרכים נוספות שבהן נוכל לעשות כן הן מתן עזרה למשפחתנו ולאחינו לאמונה, גילוי הכנסת אורחים, התנדבות בפרויקטים תיאוקרטיים והרחבת שירותנו המקודש (קול׳ ג׳:23). אולם אל תשווה את מה שביכולתך לעשות למען יהוה עם מה שאחרים יכולים לעשות. זכור שגיל, מצב בריאותי, נסיבות ויכולות משתנים מאדם למשנהו. מ18.08 23 §1, 2
יום ד׳, 19 בפברואר
חכה לו; כי בוא יבוא (חב׳ ב׳:3).
יהוה הבטיח לחבקוק שישיב לשאלותיו הכנות. לא יחלוף זמן רב ותבוא הקלה לכל דאגותיו. אלוהים כביכול אמר לנביא: ”היה סבלן, בטח בי. תשובתי תגיע אף־על־פי שנראה שהיא מאחרת לבוא”. יהוה הזכיר לו שהוא קבע מועד שבו יגשים את הבטחותיו. הוא עודד את חבקוק לחכות להתגשמות מטרותיו. לנביא יכול היה להיות הביטחון שלא ינחל אכזבה. אם נוחיל בסבלנות ליהוה ונקשיב היטב למה שהוא אומר לנו, הדבר ינסוך בנו ביטחון ויסייע לנו לזכות לשלוות נפש חרף צרות וקשיים. גם ישוע הראה שנוכל לבטוח ביהוה כאל דייקן מאין כמותו, ושאל לנו להתמקד ב”זמנים והעיתים” שאלוהים עדיין לא חשף (מה״ש א׳:7). לכן הבה לא נאמר נואש, אלא נחכה בענווה, באמונה ובסבלנות, בעודנו מנצלים היטב את הזמן העומד לרשותנו כדי לשרת את יהוה כמיטב יכולתנו (מר׳ י״ג:35–37; גל׳ ו׳:9). מ18.11 16 §13, 14
יום ה׳, 20 בפברואר
אלוהים הראה לי שלא לקרוא לאיש ”משוקץ” או ”טמא” (מה״ש י׳:28).
בדומה ליהודים אחרים בני־דורו, חונך פטרוס להאמין שהנוכרים טמאים. אולם פטרוס היה עד למאורעות שגרמו לו לבחון מחדש את השקפתו. לדוגמה, פטרוס קיבל חזון באורח נס (מה״ש י׳:9–16). עלינו, כמו פטרוס, לבחון את עצמנו בקפידה ולהיות מוכנים לקבל עזרה על מנת שנוכל לזהות כל שריד של דעות קדומות שנותר בליבנו. מה עוד נוכל לעשות? אם נפתח את ליבנו לרווחה, נאפשר לאהבה לתפוס את מקומן של הדעות הקדומות (קור״ב ו׳:11–13). האם אתה נוהג לחפש רק את קרבתם של מי שהגזע, המוצא, הלאום, השבט או השפה שלהם זהים לשלך? אם כן, הרחב את המקום בליבך. מדוע לא תציע לאחים מרקע אחר לבשר איתך או תזמין אותם לארוחה או למפגש בביתך? (מה״ש ט״ז:14, 15) אם תעשה כן, תמלא את ליבך בכמות כה גדולה של אהבה עד כי לא ייוותר בו מקום לדעות קדומות. מ18.08 9 §3, 6; 10 §7
יום ו׳, 21 בפברואר
אל תהיו מכשול (קור״א י׳:32).
כמה מקרב עדי־יהוה אינם דוחים בתוקף התנהגות עולמית. ריקודיהם והתנהגותם במסיבות חורגים מהגבולות המקובלים עבור משיחיים. ברשתות החברתיות הם מפרסמים תגובות ותמונות של עצמם שאינן מתאימות לאנשים רוחניים. לכן, הם עלולים להיות השפעה שלילית על אחרים העושים כל מאמץ להקפיד על התנהגות טובה בקרב משרתי יהוה (פט״א ב׳:11, 12). העולם מקדם באגרסיביות ’תאוות בשרים, תאוות עיניים והתפארות בנכסים חומריים’ (יוח״א ב׳:16). בכל זאת, בשל היותנו שייכים ליהוה, אנו נקראים ”לדחות את הרֶשע ואת תאוות העולם ולחיות ביישוב הדעת, בצדקה ובמסירות לאלוהים בסדר העולמי הנוכחי” (טיט׳ ב׳:12). דיבורנו, הרגלי האכילה והשתייה שלנו, לבושנו והופעתנו החיצונית, מוסר העבודה שלנו — ולמעשה כל מה שאנו עושים — צריכים להבהיר למתבוננים מהצד שאנו מוקדשים אך ורק ליהוה. מ18.07 25 §13, 14
שבת, 22 בפברואר
עינינו אל יהוה אלוהינו עד שֶׁיְחָנֵנוּ (תהל׳ קכ״ג:2).
אם נמשיך למקד את עינינו הסמליות ביהוה, לא נאפשר למעשיהם של אחרים למרמר אותנו או לפגוע ביחסינו עימו. הדבר חשוב במיוחד אם, בדומה למשה, יש לנו תפקידי אחריות כלשהם בארגון אלוהים. זה אומנם נכון שכל אחד מאיתנו צריך ’להמשיך לפעול למימוש ישועתו ביראה וברעדה’, אך עלינו לזכור שליהוה אין סטנדרט נוקשה אחד שעל־פיו הוא שופט אותנו (פיל׳ ב׳:12). אולם ככל שיש לנו יותר זכויות, יש לנו יותר אחריות (לוקס י״ב:48). אך אם אנו באמת אוהבים את יהוה, דבר לא יכשיל אותנו או יפריד אותנו מאהבתו (תהל׳ קי״ט:165; רומ׳ ח׳:37–39). בזמנים הקשים הללו הבה לא נחדל לשאת את עינינו לאחד אשר ’יושב בשמיים’ על מנת שנוכל לדעת מהו רצונו (תהל׳ קכ״ג:1). מי ייתן ולעולם לא נאפשר למעשיהם של אחרים להשפיע לרעה על יחסינו עם יהוה. מ18.07 16 §19, 20
יום א׳, 23 בפברואר
יאיר נא אורכם לפני בני אדם, כדי ש... יכבדו את אביכם” (מתי ה׳:16).
עד כמה מרגש לשמוע על הגידול שחל במספרם של משרתי יהוה! בשנת 2017 ניהלנו בקביעות למעלה מ־000,000,10 תוכניות שיעורי מקרא. הדבר מראה בבירור שמשרתי אלוהים מאירים את אורם! חשוב גם על מיליוני המעוניינים שאנו מקבלים בברכה בערב הזיכרון. שם הם יכולים ללמוד על האהבה שגילה אלוהים כאשר סיפק את קורבן הכופר (יוח״א ד׳:9). משרתי יהוה ברחבי העולם מדברים שפות רבות. אולם אין זה מונע מאיתנו להלל את יהוה אבינו פה אחד (ההת׳ ז׳:9). ללא תלות בשפת האם שלנו או במקום שבו אנו מתגוררים, נוכל לזרוח ”כמאורות בעולם” (פיל׳ ב׳:15). הגידול שאנו עדים לו, האחדות שממנה אנו נהנים והערנות שעליה אנו מתאמצים לשמור מסבים כולם כבוד ליהוה. מ18.06 21 §1–3
יום ב׳, 24 בפברואר
רבי, אכול (יוח׳ ד׳:31).
תשובתו של ישוע הצביעה על כך ששקע בשיחה רוחנית עד כי יכול היה להתעלם מתחושת הרעב. רצון אביו היה שיבשר — גם לאישה שומרונית — והדבר היה כמו מזון עבורו (יוח׳ ד׳:32–34). יעקב ויוחנן לא הבינו לקח זה. כאשר עברו עם ישוע דרך שומרון רצו התלמידים להעביר את הלילה בכפר שומרוני, אך השומרונים סירבו לקבלם. לכן, יעקב ויוחנן הציעו בכעס שתישלח אש מהשמיים ותשמיד את הכפר כולו. ישוע גער בהם בתוקף (לוקס ט׳:51–56). אולי יעקב ויוחנן לא היו מגיבים באותו האופן אילו כפר זה שלא הסביר להם פנים היה מצוי באזור הולדתם בגליל. נראה שדעות קדומות הציתו את איבתם. ייתכן שהשליח יוחנן חש מבוכה בשל התפרצותו הפזיזה כאשר מאוחר יותר קצר הצלחה בפעילות הבישור בקרב השומרונים (מה״ש ח׳:14, 25). מ18.06 10, 11 §12, 13
יום ג׳, 25 בפברואר
עמדו איתן כשהאמת חגורה על מותניכם (אפ׳ ו׳:14).
כאשר האמת המקראית חגורה סביבנו היטב, יניע אותנו הדבר לחיות לאורה ותמיד לומר את האמת. מדוע עלינו להימנע מלומר שקרים? מפני שמאז ומתמיד היו השקרים אחד מכלי הנשק היעילים ביותר של השטן. השקרים מזיקים הן לאדם המספר אותם והן למי שמאמין להם (יוח׳ ח׳:44). לכן למרות אי־שלמותנו, אנו עושים את מיטבנו כדי להימנע מלומר שקרים (אפ׳ ד׳:25). אך זה יכול להיות אתגר. אביגיל בת ה־18 אומרת: ”אולי נראה שלא תמיד משתלם לומר את האמת, במיוחד כששקר יכול לחלץ אותך ממצב מסובך”. אם כן, מדוע עלינו לומר את האמת? ויקטוריה בת ה־23 אומרת: ”כשאתה אומר את האמת ונוקט עמדה לצד אמונתך, יכול להיות שיציקו לך. אבל תמיד יש לזה יתרונות נפלאים: אתה רוכש ביטחון, אתה מרגיש קרוב יותר ליהוה ואתה זוכה לכבוד מצד מי שאוהבים אותך”. אין ספק שכדאי לוודא ש’האמת חגורה על מותנינו’ בכל עת. מ18.05 28 §3, 5
יום ד׳, 26 בפברואר
עמדו על המשמר (מתי כ״ד:42).
ככל שיחריפו עיתות משבר אלה, נצטרך כולנו להמשיך לעמוד על המשמר. כשיפעל יהוה, יהיה זה הרגע הנכון (מתי כ״ד:42–44). בינתיים, גלה סבלנות ואל תחדל לעמוד על המשמר. קרא מדי יום בדבר־אלוהים והיה ערני באשר לתפילות (פט״א ד׳:7). שים לב לדוגמאות נפלאות של אחים ואחיות שחייהם משקפים את השמחה שהם חשים מכך שהם עומדים על המשמר ומאירים את אורם. מלא את חייך בפעילויות בונות ובהתרועעות מעודדת. הדבר יסב לך שמחה רבה ותחוש שהזמן חולף במהרה (אפ׳ ה׳:16). אמונתנו מתחזקת מהידיעה שחוסר שלמותנו אינו מונע מאיתנו לשרת את יהוה כרצוי בעיניו. לכן הערך את ה”מתנות בבני אדם” שהעניק לנו יהוה, זקני־הקהילה (אפ׳ ד׳:8, 11, 12). בפעם הבאה שזקן־קהילה מבקר אותך, נצל את ההזדמנות כדי לדלות מחוכמתו ולהפיק תועלת מעצותיו. מ18.06 24, 25 §15–18
יום ה׳, 27 בפברואר
אם תשמרו את מצוותיי תישארו באהבתי (יוח׳ ט״ו:10).
ישוע לא אמר לתלמידיו רק להיות באהבתו, הוא אמר להם ’להישאר באהבתו’. מדוע? מפני שניהול אורח חיים כתלמיד אמיתי של המשיח שנה אחר שנה מצריך כוח עמידה. ישוע הדגיש את הצורך בגילוי כוח עמידה כאשר בקטע המתועד ביוחנן ט״ו:4–10 אמר שוב ושוב שעליהם להיות מאוחדים איתו ולהישאר באהבתו. כיצד נוכל להראות שברצוננו להישאר באהבת המשיח ולהיות ראויים בעיניו? עלינו לקיים את מצוותיו של ישוע. במילים פשוטות אומר לנו ישוע: ’צייתו לי’. מה שביקש מאיתנו ישוע לעשות הוא מה שהוא עצמו כבר עשה, שהרי הוסיף: ”כשם שאני שומר את מצווֹת האב ונשאר באהבתו”. ישוע הציב לנו את המופת (יוח׳ י״ג:15). כאשר אנו ממלאים אחר הצו שהטיל עלינו ישוע ללכת ולבשר, גם אנו מראים שאנו אוהבים את אלוהים, שהרי מצוותיו של ישוע משקפות את חשיבתו של אביו (מתי י״ז:5; יוח׳ ח׳:28). בתגובה לאהבה שאנו מבטאים כלפיהם, ממשיכים יהוה וישוע לעטוף אותנו באהבתם. מ18.05 18 §5–7
יום ו׳, 28 בפברואר
מחשבות [תוכניות] חרוץ אך למותר [מובילות להצלחה] (מש׳ כ״א:5).
מתבגרים צריכים לקבל החלטות בנוגע להשכלה, תעסוקה ועניינים אחרים. אם אתה יודע מה הן מטרותיך, קל לך יותר לקבל החלטות טובות. תוכל לקצור הצלחה מהר יותר אם תערוך תוכניות מוקדם ככל האפשר על־ידי הצבת מטרות טובות. אלפי צעירים המשרתים בקהילות ברחבי העולם ראויים לשבחים חמים. הם מתמסרים ליהוה וממקדים את חייהם במטרות תיאוקרטיות. הצעירים הללו מפיקים את מירב ההנאה מהחיים, ובה בעת לומדים לפעול על־פי הדרכתו של יהוה בכל התחומים, לרבות בחיי המשפחה. ”בטח אל יהוה בכל ליבך”, כתב שלמה. ”בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך” (מש׳ ג׳:5, 6). הצעירים בקהילה המשיחית יקרים בעיני יהוה. הוא אוהב אותם עד מאוד ומעניק להם את הגנתו, הדרכתו וברכתו. מ18.04 26 §7; 27 §9
שבת, 29 בפברואר
אהבו זה את זה; עליכם לאהוב זה את זה כפי שאני אהבתי אתכם (יוח׳ י״ג:34).
השליח יוחנן היה עמוד תווך בקהילה המשיחית הקדומה. התיאור המרתק שמסר באשר לשירותו של ישוע בספר הבשורה שכתב שימש כמקור עידוד עבור המשיחיים במשך מאות שנים — ועדיין משמש כמקור עידוד עבורנו. ספר הבשורה של יוחנן הוא היחיד שבו כלולה הצהרתו של ישוע, לפיה האהבה היא סימן ההיכר של תלמידיו האמיתיים (יוח׳ י״ג:35). שלוש איגרותיו של יוחנן מכילות פניני אמת נוספות. כשאנו כורעים תחת עול החטא, האין אנו חשים הקלה לקרוא ש”דם... ישוע מטהר אותנו מכל חטא”? (יוח״א א׳:7) כמו כן, אם ליבנו ממשיך להרשיע אותנו, האין אנו חשים מחנק בגרוננו ודמעות של הכרת תודה בעינינו כשאנו קוראים ש”אלוהים גדול מליבנו”? (יוח״א ג׳:20) יוחנן הוא היחיד שכתב ש”אלוהים הוא אהבה” (יוח״א ד׳:8, 16). באיגרתו השנייה ובאיגרתו השלישית שיבח את המשיחיים אשר ממשיכים ”להתהלך בָּאמת” (יוח״ג 3, 4; יוח״ב 4). מ18.04 18 §14, 15