מרס

מקריאת שני הפרקים הראשונים בספר בראשית ניתן להבין בבירור שאדם וחוה נהנו מסוג של חירות שבימינו אנשים יכולים רק לחלום עליה — חירות ממחסור,‏ מפחדים ומדיכוי.‏ חייהם של הזוג הראשון היו נטולי דאגות הנוגעות למזון,‏ עבודה,‏ חולי ומוות (‏בר׳ א׳:‏27–29;‏ ב׳:‏8,‏ 9,‏ 15‏)‏.‏ אבל כשמדובר בחירות,‏ נקודה חשובה שעלינו לזכור היא שליהוה אלוהים לבדו יש מה שניתן לכנות חירות מוחלטת ובלתי מוגבלת.‏ מדוע?‏ מפני שהוא בורא הכול וריבון היקום הכול יכול (‏טימ״א א׳:‏17;‏ ההת׳ ד׳:‏11‏)‏.‏ מכאן שלכל יצורי השמיים והארץ יש חירות יחסית בלבד.‏ עליהם להכיר בעובדה שליהוה אלוהים הסמכות העליונה לקבוע הגבלות אשר בעיניו הן צודקות,‏ חיוניות וסבירות.‏ זה מה שעשה למעשה יהוה אלוהים עבור בריאתו האנושית עוד מראשיתהּ.‏ מ18.‏04 4 §4,‏ 6

בסדר העולמי הנוכחי אנחנו מחזיקים מעמד אך ורק תודות לעזרתו של יהוה (‏קור״ב ד׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ אולם חשוב על מי שנאבקים כדי לשרוד בעולם זה ללא יחסי ידידות קרובים עם יהוה.‏ בדומה לישוע אנחנו מרחמים עליהם,‏ והדבר מניע אותנו לחלוק עימם את הבשורה הטובה.‏ לכן,‏ היה סבלן עם אלו שאותם אתה מלמד.‏ זכור,‏ ייתכן שהם מעולם לא הקדישו מחשבה לכמה מאמיתות המקרא שאנו מכירים היטב.‏ כמו כן,‏ לרבים יש רגשות חזקים בכל הנוגע לאמונות שבהן הם מחזיקים.‏ הם אולי רואים בהשקפותיהם הדתיות הגורם המאחד בינם לבין משפחתם,‏ תרבותם וסביבתם.‏ לפני שאנו מצפים מאנשים לוותר על אמונותיהם ”‏הישנות”‏,‏ היקרות לליבם,‏ אולי נצטרך תחילה לעזור להם לבנות הערכה עמוקה כלפי אמיתות ”‏חדשות”‏ — אמיתות מקראיות שתחילה אינן מוכרות להם.‏ רק אז הם יהיו מוכנים לנטוש את השקפותיהם הקודמות.‏ אולי יידרש זמן כדי לעזור לאנשים לערוך שינויים שכאלה (‏רומ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ מ19.‏03 22 §10‏;‏ 23 §12,‏ 13

דוגמתו של יהוה כמי שמביע אהבה ושביעות רצון מזכירה לנו עד כמה חשוב לחפש הזדמנויות לעודד את הזולת (‏יוח׳ ה׳:‏20‏)‏.‏ כאשר מישהו שאכפת לנו ממנו מגלה כלפינו אהבה ומשבח אותנו על הדברים הטובים שאנחנו עושים,‏ אנו פורחים.‏ באופן דומה,‏ אחינו ואחיותינו בקהילה,‏ וכן בני משפחותינו,‏ זקוקים לאהבתנו ולדברי עידוד מצידנו.‏ כשאנו משבחים אחרים,‏ אנחנו מחזקים את אמונתם ומסייעים להם לשרת את יהוה בנאמנות.‏ הורים במיוחד צריכים לעודד את ילדיהם.‏ כאשר הם משבחים בכנות את ילדיהם ומביעים כלפיהם חיבה,‏ הם עוזרים להם לפרוח.‏ המילים:‏ ”‏רצוי אתה בעיניי”‏ מראות שיהוה היה בטוח שישוע יבצע נאמנה את רצון אביו.‏ ליהוה היה ביטחון שכזה בבנו,‏ לכן גם אנו יכולים להיות בטוחים לגמרי שישוע יגשים בנאמנות את כל הבטחותיו של יהוה (‏קור״ב א׳:‏20‏)‏.‏ כאשר אנו מהרהרים בדוגמתו של ישוע,‏ אנו נחושים עוד יותר ללמוד עליו וללכת בעקבותיו (‏פט״א ב׳:‏21‏)‏.‏ מ19.‏03 8 §3‏;‏ 9 §5,‏ 6

כאשר אנו מבינים את ערכה האמיתי של מתנה יקרת ערך,‏ זה מניע אותנו לגלות הכרת תודה כלפי נותן המתנה.‏ בני ישראל לא העריכו את החירות שהעניק להם יהוה כאשר שחרר אותם מעבדות במצרים.‏ חודשים מעטים לאחר שחרורם החלו להתאוות למזון ולשתייה שהיו להם במצרים ולהתלונן על האמצעים שסיפק להם יהוה,‏ ואף רצו לשוב למצרים.‏ תאר לעצמך:‏ הם הציבו ’‏דגים,‏ קישואים,‏ אבטיחים,‏ חציר (‏כרשה)‏,‏ בצלים ושומים’‏ מעל החירות שהעניק להם יהוה,‏ אלוהי האמת,‏ לעובדו.‏ אין פלא שיהוה כעס על עמו מאוד (‏במ׳ י״א:‏5,‏ 6,‏ 10;‏ י״ד:‏3,‏ 4‏)‏.‏ איזה לקח רב־עוצמה עבורנו!‏ השליח פאולוס האיץ בכל המשיחיים שלא להתייחס כאל דבר מובן מאליו לחירות שמעניק לנו יהוה ברוב טובו דרך בנו,‏ ישוע המשיח (‏קור״ב ו׳:‏1‏)‏.‏ מ18.‏04 9 §6,‏ 7

כולנו רוצים שיאהבו אותנו.‏ כולנו רוצים שינהגו בנו בצורה הוגנת.‏ אם שוב ושוב נמנעים מאיתנו אהבה וצדק,‏ אנו עלולים לחוש חסרי ערך וחסרי תקווה.‏ יהוה יודע שאנו כמהים לאהבה ומשתוקקים לצדק.‏ אנו יכולים להיות בטוחים שאלוהינו אוהב אותנו עד מאוד ורוצה שינהגו בנו בצורה הוגנת.‏ ניתן לראות זאת בבירור אם בוחנים מקרוב את התורה שנתן יהוה לעם ישראל באמצעות משה.‏ כאשר אנו בוחנים את תורת משה,‏ נחשפים בפנינו רגשותיו החמים של אלוהינו האוהב,‏ יהוה (‏רומ׳ י״ג:‏8–10‏)‏.‏ ניתן לראות שתורת משה הייתה מבוססת על אהבה מפני שאהבה היא העומדת בבסיס כל מעשיו של יהוה (‏יוח״א ד׳:‏8‏)‏.‏ יהוה ביסס את קובץ חוקי התורה כולו על שתי מצוות יסודיות — לאהוב את אלוהים ולאהוב את הרֵע (‏וי׳ י״ט:‏18;‏ דב׳ ו׳:‏5;‏ מתי כ״ב:‏36–40‏)‏.‏ כל אחת מלמעלה מ־600 המצוות שבתורה משקפת היבט כלשהו באהבתו של יהוה.‏ מ19.‏02 20,‏ 21 §1–4

איוב נזהר בהתנהגותו עם נשים (‏איוב ל״א:‏1‏)‏.‏ הוא ידע שאין זה הולם להעניק תשומת לב רומנטית לכל אישה מלבד אשתו.‏ כיום אנו חיים בעולם הממטיר עלינו פיתויים מיניים.‏ האם,‏ בדומה לאיוב,‏ נסרב להעניק תשומת לב לא־הולמת לכל אדם מלבד בן זוגנו לנישואין?‏ האם נסרב גם להביט בתמונות גסות או פורנוגרפיות,‏ ואין זה משנה היכן הן מופיעות?‏ (‏מתי ה׳:‏28‏)‏ אם נגלה שליטה עצמית שכזו מדי יום,‏ נחזק את עצמנו ונוכל לנצור את תומתנו.‏ בנוסף,‏ איוב ציית ליהוה באופן שבו ראה דברים חומריים.‏ איוב הבין שאם ישים את מבטחו בנכסיו,‏ יהיה זה חטא חמור הראוי לעונש (‏איוב ל״א:‏24,‏ 25,‏ 28‏)‏.‏ כיום אנו חיים בעולם חומרני מאוד.‏ אם נפתח השקפה מאוזנת על כסף ונכסים,‏ כפי שהמקרא מעודד אותנו לעשות,‏ נחזק את נחישותנו לנצור את תומתנו (‏מש׳ ל׳:‏8,‏ 9;‏ מתי ו׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ מ19.‏02 6,‏ 7 §13,‏ 14

בכל מעשיו שיקף ישוע בצורה מושלמת את אהבתו העזה של יהוה כלפינו (‏יוח״א ד׳:‏8–10‏)‏.‏ מעל לכול,‏ ליבו הניע אותו לתת את חייו למעננו.‏ בין שאנו מקרב המשוחים ובין שמקרב ’‏הכבשים האחרים’‏,‏ אנו מפיקים תועלת מהאהבה שיהוה ובנו גילו כלפינו באמצעות קורבן זה (‏יוח׳ י׳:‏16;‏ יוח״א ב׳:‏2‏)‏.‏ חשוב גם על טבעה של סעודת ערב הזיכרון,‏ אשר חושף את האהבה וההתחשבות שבהן נוהג ישוע בתלמידיו.‏ באיזו דרך?‏ ישוע גילה אהבה כלפי תלמידיו ילודי הרוח בכך שהורה להם לקיים סעודה פשוטה ולא טקס מורכב.‏ בחלוף הזמן התלמידים המשוחים היו צריכים לקיים את ערב הזיכרון מדי שנה,‏ ולעשות כן לנוכח נסיבות שונות,‏ לרבות מאסר (‏ההת׳ ב׳:‏10‏)‏.‏ האם הם היו מסוגלים לציית לישוע?‏ אכן כן!‏ מהמאה הראשונה ועד לימינו המשיחיים האמיתיים עשו כל מאמץ לציין את מותו של ישוע.‏ מ19.‏01 24 §13–15

חירות זו כוללת חירות מדת כזב,‏ מבורות ומאמונות תפלות,‏ ואף יותר מכך.‏ היא בסופו של דבר תכלול את ”‏חירותם המפוארת של ילדי אלוהים”‏ (‏רומ׳ ח׳:‏21‏)‏.‏ תוכל לטעום מחירות זו כבר עתה אם ’‏תקיים תמיד את דבריו של המשיח’‏,‏ או את מה שהוא מלמד (‏יוח׳ ח׳:‏31‏)‏.‏ כך ‏’‏תדע את האמת’‏ לא רק מפני שאתה לומד אותה,‏ אלא גם מפני שאתה חי על־פיה.‏ בסדר עולמי ישן זה אפילו חיים הנחשבים ל”‏חיים טובים”‏ הם,‏ במקרה הכי טוב,‏ לא־יציבים וקצרים.‏ איננו יודעים מה יביא יום המחר (‏יעקב ד׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ לכן הדבר הנבון לעשות הוא להמשיך להתהלך בדרך המובילה ל”‏חיים האמיתיים”‏ — חיי נצח (‏טימ״א ו׳:‏19‏)‏.‏ כמובן,‏ אלוהים אינו מכריח אותנו להתהלך בדרך זו.‏ הבחירה בידינו.‏ הפוך את יהוה ל’‏מנת חלקך’‏ (‏תהל׳ ט״ז:‏5‏)‏.‏ הוקר את ’‏הדברים הטובים’‏ הרבים שהוא מעניק לך (‏תהל׳ ק״ג:‏5‏)‏.‏ גלה אמונה בכך שהוא יכול להעניק לך ”‏שובע שמחות”‏ ו”‏נעימות.‏.‏.‏ נצח”‏ (‏תהל׳ ט״ז:‏11‏)‏.‏ מ18.‏12 28 §19,‏ 21

כל המשיחיים צריכים לגלות כבוד כלפי הנישואין,‏ כפי שעושים ישוע ויהוה.‏ אולם יש הנכשלים בכך,‏ שהרי בני האדם אינם מושלמים (‏רומ׳ ז׳:‏18–23‏)‏.‏ לכן אל לנו להתפלא שכמה משיחיים במאה הראשונה חוו משברים בנישואין.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏לא תיפרד אישה מבעלה”‏.‏ אך בכמה מקרים הדבר אכן אירע (‏קור״א ז׳:‏10‏)‏.‏ פאולוס לא הסביר מה הוביל לפרידה מעין זו.‏ הבעיה לא הייתה שהבעל,‏ למשל,‏ ביצע מעשה לא־מוסרי שבעקבותיו היה לאישה בסיס להתגרש ממנו ולהתחתן מחדש.‏ פאולוס כתב שאישה שנפרדה מבעלה צריכה ’‏להישאר לא־נשואה או להתפייס עם בעלה’‏.‏ מכאן שהשניים עדיין מאוחדים בעיני אלוהים.‏ עצתו של פאולוס היא שיהיו אשר יהיו הבעיות של בני הזוג,‏ אם לא בוצעה אי־מוסריות מינית,‏ המטרה צריכה להיות פיוס.‏ השניים יכולים לבקש מזקני־הקהילה עזרה המבוססת על המקרא.‏ מ18.‏12 13 §14,‏ 15

כיום אלוהים חפץ שמשרתיו ירקמו עימו קשרי ידידות וישתתפו במלאכתו בצורה מלאה ככל האפשר (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20;‏ יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ אנשים בעלי כוונות טובות אולי ינסו להניא אותנו מקו פעולה זה.‏ למשל,‏ מה אם מעסיקך יציע לך קידום עם העלאה ניכרת בשכר,‏ אך משרה זו תפריע לפעילויותיך הרוחניות?‏ או נניח שאתה תלמיד בבית־הספר,‏ ומציעים לך לעבור הרחק מביתך כדי לקבל השכלה נוספת.‏ האם תצטרך באותו רגע לערוך מחקר בליווי תפילות,‏ להתייעץ עם אחרים ולאחר מכן לקבל החלטה?‏ מדוע לא תלמד כעת על חשיבתו של יהוה בנושאים הללו ותעשה מאמצים כדי ללמוד לחשוב את מחשבותיו של אלוהים?‏ כך,‏ אם אי פעם תוצע לך הצעה שכזו,‏ אפשר שתמצא כי הדבר כמעט ואינו מפתה עבורך.‏ מטרותיך הרוחניות כבר ברורות,‏ ליבך נחוש וכל שנותר לך הוא להוציא לפועל החלטה שכבר קיבלת.‏ מ18.‏11 27 §18

עוד בצעירותו הומלך שלמה על ישראל.‏ בתחילת מלכותו נגלה אליו יהוה בחלום ואמר:‏ ”‏שאל מה אתן לך”‏.‏ שלמה השיב:‏ ”‏אנוכי נער קטון.‏ לא אדע צאת ובוא.‏.‏.‏ ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך”‏ (‏מל״א ג׳:‏5–10‏)‏.‏ ”‏לב שומע”‏,‏ או צייתן — איזו בקשה צנועה!‏ אין פלא שיהוה אהב את שלמה!‏ (‏שמ״ב י״ב:‏24‏)‏ אלוהים היה כל כך מרוצה מהמלך הצעיר עד כי העניק לשלמה ”‏לב חכם ונבון”‏ (‏מל״א ג׳:‏12‏)‏.‏ כל עוד היה שלמה נאמן,‏ הוא זכה לברכות רבות.‏ היה לו הכבוד לבנות מקדש ”‏לשם יהוה אלוהי ישראל”‏ (‏מל״א ח׳:‏20‏)‏.‏ שמו נודע ברבים בשל החוכמה שהעניק לו אלוהים.‏ והדברים שאמר בהשראת אלוהים מתועדים בשלושה ספרי מקרא.‏ אחד מהם הוא ספר משלי.‏ מ19.‏01 14 §1,‏ 2

יש שאינם מסכימים שמישהו אחר יעצב את מחשבותיהם או ישפיע עליהן.‏ ”‏אף אחד לא יכתיב לי איך לחשוב”‏,‏ הם אומרים.‏ ככל הנראה כוונתם היא שהם מקבלים בעצמם את החלטותיהם ושראוי שכך יהיה.‏ הם אינם רוצים שישלטו בהם,‏ ואינם רוצים לוותר על ייחודיותם.‏ אולם אנו יכולים להיות בטוחים שכדי להתאים את חשיבתנו לזו של יהוה,‏ אין פירוש הדבר שעלינו לוותר על כל אפשרות לחשוב או להביע את עצמנו באופן אישי.‏ כפי שצוין בקורינתים ב׳.‏ ג׳:‏17‏,‏ ”‏במקום שבו נמצאת רוח יהוה ישנה חירות”‏.‏ כל אחד מאיתנו רשאי לפתח אישיות ייחודית משלו.‏ יש לנו החירות להעדיף העדפות אישיות ולבחור את תחומי העניין שלנו.‏ למעשה,‏ כך ברא אותנו יהוה.‏ אולם איננו יכולים להשתמש בחירות שלנו ללא הגבלה (‏פט״א ב׳:‏16‏)‏.‏ באשר לעניינים הנוגעים לטוב ורע,‏ יהוה חפץ שנהיה מודרכים על־ידי חשיבתו הנחשפת בדברו.‏ מ18.‏11 19 §5,‏ 6

כאשר למדנו את האמת,‏ דברים חומריים קיבלו חשיבות משנית בהשוואה למטרותינו הרוחניות.‏ שמחנו להקריב דברים חומריים כדי להתהלך באמת.‏ אולם בחלוף הזמן ייתכן שאנו רואים אחרים רוכשים את המכשירים האלקטרוניים החדישים ביותר או נהנים מיתרונות חומריים אחרים.‏ אנו עלולים להתחיל לחוש שאנו מפסידים משהו.‏ ייתכן שנפסיק להסתפק בדברים ההכרחיים ונדחק לפינה מטרות רוחניות,‏ וזאת לשם צבירת נכסים חומריים.‏ קו פעולה זה מזכיר לנו את דימס.‏ אהבתו ל”‏סדר העולמי הנוכחי”‏ גרמה לו להפסיק לחיות חיים הממוקדים בשירות לצד השליח פאולוס.‏ מדוע עזב דימס את פאולוס?‏ המקרא אינו מציין אם אהב דברים חומריים יותר מאשר פעילויות רוחניות או שמא לא רצה עוד להקריב הקרבות אישיות על מנת לשרת לצד פאולוס.‏ אין ספק שאיננו רוצים להצית מחדש את התאווה לדברים חומריים ולאפשר לדברים הללו למשוך אותנו ולדחוק הצידה את אהבתנו לאמת.‏ מ18.‏11 10 §9

השקר של השטן היה זדוני,‏ שהרי הוא ידע היטב שאם חוה תאמין לו ותאכל מהפרי היא תמות.‏ חוה ואדם המרו את מצוותו של יהוה ובסופו של דבר מתו (‏בר׳ ג׳:‏6;‏ ה׳:‏5‏)‏.‏ ויותר מכך,‏ עקב חטא זה ”‏התפשט המוות אל כל בני האדם”‏.‏ למעשה,‏ ”‏המוות מָלַך.‏.‏.‏ גם על אלה שלא חטאו בעבירה דומה לזו של אדם”‏ (‏רומ׳ ה׳:‏12,‏ 14‏)‏.‏ כעת,‏ במקום ליהנות מחיי נצח מושלמים כפי שהועיד להם אלוהים מלכתחילה,‏ בני האדם במקרה הטוב חיים ”‏שבעים שנה,‏ ואם בגבורות שמונים שנה”‏.‏ גם במצב זה החיים רצופים לא אחת ב”‏עמל ואוון”‏,‏ כלומר בצרות ובמכאובים (‏תהל׳ צ׳:‏10‏)‏.‏ איזה מצב טרגי — וכל זה בגלל השקר שסיפר השטן!‏ ישוע הסביר את קו פעולתו של השטן וציין:‏ ”‏בָּאמת לא דבק,‏ שהרי אין בו אמת”‏ (‏יוח׳ ח׳:‏44‏)‏.‏ עדיין אין בשטן אמת,‏ שהרי הוא ממשיך ’‏להתעות את כל העולם המיושב’‏ בשקריו (‏ההת׳ י״ב:‏9‏)‏.‏ איננו רוצים שהשטן יוליך אותנו שולל.‏ מ18.‏10 6,‏ 7 §1–4

למי שנוקטים יוזמה ומשכינים שלום עם אחרים יש סיבה טובה להיות מאושרים.‏ התלמיד יעקב כתב:‏ ”‏פרי הצדקה נזרע בתנאי שלום בקרב עושי שלום”‏ (‏יעקב ג׳:‏18‏)‏.‏ אם יש לנו יחסים מתוחים עם אח בקהילה או עם קרוב משפחה,‏ נוכל לבקש מאלוהים שיעזור לנו להיות רודפי שלום.‏ כך נוכל ליהנות מרוח קודשו של יהוה,‏ לנהוג על־פי עקרונות הצדקה ולהיות מאושרים.‏ ישוע הדגיש עד כמה חשוב לנקוט יוזמה ולהשכין שלום באמרו:‏ ”‏לכן אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחִיך דבר נגדך,‏ עזוב את קורבנך לפני המזבח ולך משם.‏ תחילה התפייס עם אחיך,‏ ואחר כך בשובך הקרב את קורבנך”‏ (‏מתי ה׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ מ18.‏09 21 §17

בלילה האחרון שבילה עם תלמידיו,‏ הזכיר ישוע את המושג אהבה קרוב ל־30 פעם.‏ הוא ציין מפורשות שתלמידיו צריכים ’‏לאהוב זה את זה’‏ (‏יוח׳ ט״ו:‏12,‏ 17‏)‏.‏ אהבתם איש כלפי רעהו תהיה כה ייחודית שהיא תזהה אותם בבירור כתלמידיו האמיתיים (‏יוח׳ י״ג:‏35‏)‏.‏ אין זו אהבה הכרוכה ברגש ותו לא.‏ ישוע התכוון לתכונה נעלה ביותר — אהבה המלווה בהקרבה עצמית.‏ הוא אמר:‏ ”‏אין אהבה גדולה מאהבתו של הנותן את נפשו בעד חבריו.‏ חבריי אתם אם תעשו את מה שאני מצווה עליכם”‏ (‏יוח׳ ט״ו:‏13,‏ 14‏)‏.‏ משרתי יהוה כיום מתאפיינים באהבה אמיתית,‏ המלווה בהקרבה עצמית,‏ ובאחדות איתנה,‏ והן מזהות אותם כעמו של אלוהים (‏יוח״א ג׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ עד כמה אסירי תודה אנו שאהבה כדוגמת המשיח שוררת בקרב משרתי יהוה ללא תלות בלאום,‏ בשבט,‏ בשפה או ברקע שלהם!‏ מ18.‏09 12 §1,‏ 2

יהוה מצפה ממשרתיו לדאוג למשפחותיהם.‏ לדוגמה,‏ ודאי עליך לעבוד כדי לפרנס את עצמך ואת יקיריך.‏ אימהות רבות נשארות בבית כדי לטפל בילדיהן הקטנים.‏ יש הצריכים לדאוג להוריהם הקשישים.‏ אלו הן פעילויות הכרחיות.‏ אם יש לך אחריות שכזו,‏ ייתכן שאין לך אפשרות להקדיש לפעילויות תיאוקרטיות את כמות הזמן שהיית רוצה להקדיש.‏ אבל התעודד!‏ יהוה שבע רצון כאשר אתה מספק את צורכי משפחתך (‏קור״א י׳:‏31‏)‏.‏ אם אתה חופשי ממחויבויות משפחתיות כבדות,‏ האם תוכל לסייע לאחיך לאמונה המטפלים באדם יקר וכן למי שמוגבלים מבחינה בריאותית,‏ לקשישים או לאלו אשר שרויים בצורך אחר?‏ מדוע לא תחפש בקהילה מישהו הזקוק לעזרתך?‏ ייתכן שבעשותך כן תשתף פעולה עם יהוה בסיפוק מענה לתפילה של מישהו (‏קור״א י׳:‏24‏)‏.‏ מ18.‏08 24 §3,‏ 5

יוסף היה בערך בן 17 כאשר אחיו מכרו אותו לעבדות בשל קנאתם בו.‏ לפני כן,‏ היה יוסף הבן המועדף על אביו (‏בר׳ ל״ז:‏2–4,‏ 23–28‏)‏.‏ במשך כ־13 שנה היה עליו לסבול מעבדות וממאסר במצרים,‏ הרחק מיעקב,‏ אביו היקר.‏ מה עזר ליוסף שלא לשקוע בייאוש ובמרירות?‏ בעודו סובל במאסר,‏ יוסף ודאי מיקד את מחשבותיו בראיות לברכתו של יהוה (‏בר׳ ל״ט:‏21;‏ תהל׳ ק״ה:‏17–19‏)‏.‏ גם החלומות הנבואיים שהיו ליוסף בצעירותו נסכו בו את הביטחון שהוא רצוי בעיני יהוה (‏בר׳ ל״ז:‏5–11‏)‏.‏ הוא ודאי שטח בפני יהוה את יגונו יותר מפעם אחת (‏תהל׳ קמ״ה:‏18‏)‏.‏ בתגובה לתפילותיו הכנות העניק לו יהוה שכנוע עמוק בכך שיהיה ”‏איתו”‏ בכל ניסיונותיו.‏ מ18.‏10 28 §3,‏ 4

עושר חומרי יכול להשפיע על האופן שבו אנו רואים אחרים.‏ אך כיצד יכול עושרו או עוניו של הפרט להשפיע על האופן שבו אנו רואים אותו?‏ רוח הקודש הניעה את שלמה להעלות על הכתב אמת מרה באשר לבני אדם לא־מושלמים,‏ כפי שעולה מהפסוק היומי.‏ מה אנו למדים מפסוק זה?‏ אם אין אנו זהירים,‏ אנו עלולים לחפש את קרבתם של אחים עשירים ולהתרחק מאחים עניים.‏ מדוע זה כה מסוכן לאמוד את ערכם של אחרים רק על בסיס עושרם החומרי?‏ משום שאנו עלולים ליצור הפרדה מעמדית בקהילה.‏ התלמיד יעקב ציין שבעיה זו זרעה פילוגים בכמה קהילות במאה הראשונה (‏יעקב ב׳:‏1–4‏)‏.‏ גם אנו צריכים לעמוד על המשמר פן נאפשר לחשיבה זו לחלחל לקהילתנו ולוודא שאנחנו נמנעים מלשפוט על־פי מראה עיניים בתחום זה.‏ מ18.‏08 10 §8–10

הערכתנו כלפי יחסי הידידות המיוחדים שלנו עם יהוה באה לידי ביטוי באופן שבו אנו נוהגים באחינו לאמונה.‏ גם הם שייכים ליהוה.‏ אם לעולם לא נשכח עובדה זו,‏ נתמיד לנהוג באחינו ובאחיותינו בטוב לב ובאהבה (‏תסל״א ה׳:‏15‏)‏.‏ ישוע אמר לתלמידיו:‏ ”‏בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם,‏ אם תהיה אהבה ביניכם”‏ (‏יוח׳ י״ג:‏35‏)‏.‏ מעניין לציין שמלאכי תיאר את יהוה כמי ש’‏מקשיב ושומע’‏ כיצד מתייחסים משרתיו איש לרעהו (‏מל׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ יהוה אכן ”‏מכיר.‏.‏.‏ את השייכים לו”‏ (‏טימ״ב ב׳:‏19‏)‏.‏ הוא מודע לגמרי לכל דבר קטן שאנו עושים או אומרים (‏עב׳ ד׳:‏13‏)‏.‏ כאשר איננו נוהגים בטוב לב כלפי אחינו לאמונה,‏ יהוה ’‏מקשיב ושומע’‏.‏ באופן דומה,‏ נוכל להיות בטוחים שיהוה מבחין בנו גם כאשר אנו מכניסים אורחים,‏ נדיבים,‏ סלחנים וטובי לב זה עם זה (‏עב׳ י״ג:‏16‏)‏.‏ מ18.‏07 26 §15,‏ 17

מן הראוי לדבוק ביהוה.‏ אף אחד אינו חזק,‏ חכם או אוהב יותר מאלוהינו!‏ מי מאיתנו לא ירצה לצדד בו?‏ (‏תהל׳ צ״ו:‏4–6‏)‏ בכל זאת,‏ אמונתם של כמה ממשרתי אלוהים התערערה כאשר התעורר מצב שבו היה עליהם לנקוט עמדה לצד יהוה.‏ תן דעתך למקרה של קין.‏ הוא לא הצהיר שהוא עובד אף אל אחר מלבד יהוה.‏ אולם קין לא עבד את אלוהים כרצוי בעיניו.‏ עמוק בליבו צמחו זרעי רשע (‏יוח״א ג׳:‏12‏)‏.‏ יהוה ניסה לפנות לליבו של קין ואמר לו:‏ ”‏הלוא אם תיטיב,‏ שְאֵת;‏ ואם לא תיטיב,‏ לפֶּתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו;‏ ואתה תמשול בו?‏”‏ (‏בר׳ ד׳:‏6,‏ 7‏)‏ יהוה למעשה אמר לקין:‏ ”‏אם תתחרט ותנקוט עמדה נחושה לצידי,‏ אני בתמורה אהיה לצידך”‏.‏ אולם קין לא נשמע לעצה.‏ מ18.‏07 17 §1,‏ 3‏;‏ 18 §4

אחת הדרכים שבה אנו יכולים להאיר את אורנו היא לבשר את הבשורה הטובה ולעשות תלמידים (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ בנוסף,‏ אנו יכולים להסב כבוד ליהוה בהתנהגותנו המשיחית.‏ בעלי בתים ועוברי אורח מתבוננים בהתנהגותנו.‏ חיוכנו הידידותי וברכת השלום החמה שלנו מגלים רבות עלינו ועל האל שאותו אנו עובדים.‏ ”‏כשאתם נכנסים לַבּית”‏,‏ אמר ישוע לתלמידיו,‏ ”‏ברכו את בני הבית בברכת שלום”‏ (‏מתי י׳:‏12‏)‏.‏ באזור שבו נהגו לבשר ישוע ושליחיו,‏ לא היה זה נדיר שאנשים הזמינו זרים לביתם.‏ כיום במקומות רבים אין זה נהוג.‏ בכל זאת,‏ הגישה החיובית והידידותית שאתה מגלה בשעה שאתה מסביר את סיבת ביקורך יכולה במקרים רבים לשכך את חששותיו של בעל הבית או להרגיע את הרוחות.‏ לא אחת חיוך לבבי הוא ההקדמה הטובה ביותר.‏ הדבר נכון גם כאשר האחים והאחיות משתתפים בפעילות הבישור במקומות ציבוריים בעזרת עגלות ספרות.‏ אולי תגלה שפעמים רבות אנשים מגיבים בחיוב לחיוך לבבי ולברכת שלום חמה.‏ מ18.‏06 22 §4,‏ 5

השליח פטרוס נהג להתרועע רק עם יהודים.‏ אך לאחר שהבהיר אלוהים שאל למשיחיים לנהוג במשוא פנים,‏ בישר פטרוס לקורנליוס,‏ חייל רומי (‏מה״ש י׳:‏28,‏ 35‏)‏.‏ לאחר מכן נהנה פטרוס מארוחות ומהתרועעות עם משיחיים מרקע נוכרי.‏ אולם כעבור שנים חדל פטרוס לאכול עם משיחיים מרקע נוכרי בעיר אנטיוכיה (‏גל׳ ב׳:‏11–14‏)‏.‏ במקרה הזה נתן פאולוס לפטרוס תוכחה שהייתה במקומה,‏ והוא ככל הנראה נענה לה.‏ כאשר כתב פטרוס את איגרתו הראשונה למשיחיים מרקע יהודי ונוכרי באסיה הקטנה,‏ דיבר בחמימות על כל אגודת האחים (‏פט״א א׳:‏1;‏ ב׳:‏17‏)‏.‏ אין ספק שהשליחים למדו מדוגמתו של ישוע כיצד לאהוב ”‏אנשים מכל הסוגים”‏ (‏יוח׳ י״ב:‏32;‏ טימ״א ד׳:‏10‏)‏.‏ אף־על־פי שהדבר הצריך זמן,‏ הם שינו את צורת החשיבה שלהם.‏ הואיל והמשיחיים הקדומים לבשו את ”‏האישיות החדשה”‏,‏ הם החלו לראות את כל בני האדם כשווים,‏ כפי שאלוהים רואה אותם (‏קול׳ ג׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ מ18.‏06 11 §15,‏ 16

סוג אחד של שריון שאותו עטו החיילים הרומים במאה הראשונה הורכב מרצועות ברזל אופקיות שחפפו זו לזו.‏ לבוש זה הצריך מהחייל לבדוק בקביעות שרצועות הברזל מקובעות במקומן ומגינות על ליבו ועל איברים חיוניים אחרים.‏ עד כמה הולם דימוי זה לאופן שבו יכולות אמות המידה הצודקות של יהוה להגן על ליבנו הסמלי (‏מש׳ ד׳:‏23‏)‏.‏ כפי שחייל לא יחליף את שריון הברזל שלו בשריון העשוי ממתכת נחותה יותר,‏ כך גם אנו לעולם לא נרצה להמיר את אמות המידה של יהוה באשר לטוב באמות המידה שלנו.‏ כושר השיפוט שלנו לקוי מכדי לספק לנו את ההגנה שלה אנו זקוקים (‏מש׳ ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ למעשה,‏ אנו בודקים בקביעות ש’‏רצועות הברזל’‏ שסיפק לנו יהוה מהודקות בחוזקה סביב ליבנו.‏ ככל שנאהב יותר את אמיתותיו של אלוהים,‏ כך יהיה לנו קל יותר לשאת את ’‏שריוננו’‏,‏ כלומר לחיות לאור אמות המידה הצודקות של אלוהים (‏תהל׳ קי״א:‏7,‏ 8;‏ יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ מ18.‏05 28 §3,‏ 4,‏ 6,‏ 7

אף־על־פי שבמשך זמן רב משה הוכיח את עצמו כמנהיג לא־אנוכי,‏ העם התלונן.‏ הם לא התלוננו רק על מחסור במים,‏ אלא גם על משה,‏ כאילו העובדה שהם צמאים הייתה באשמתו (‏במ׳ כ׳:‏1–5,‏ 9–11‏)‏.‏ מתוך כעס חדל משה לנהוג ברוך.‏ במקום לדבר באמונה אל הסלע,‏ כפי שהורה לו יהוה,‏ דיבר משה במרירות אל העם וזקף את הכבוד לעצמו.‏ לאחר מכן היכה פעמיים בסלע,‏ ויצאו ממנו מים רבים.‏ גאווה וכעס גרמו לו לעשות טעות מרה (‏תהל׳ ק״ו:‏32,‏ 33‏)‏.‏ בשל מחסור זמני בענווה,‏ לא הורשה משה להיכנס אל הארץ המובטחת (‏במ׳ כ׳:‏12‏)‏.‏ ממקרה זה אנו לומדים לקחים יקרי ערך.‏ ראשית,‏ עלינו להתמיד במאמצינו כדי לשמור על ענוותנו.‏ אם נחדל לעשות כן אפילו לרגע קט,‏ גאווה עלולה לשוב ולעלות,‏ ולגרום לנו לדבר ולנהוג בחוסר תבונה.‏ שנית,‏ לחץ עלול להחליש אותנו,‏ ולכן עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי לנהוג בענווה גם אם אנו נתונים ללחצים.‏ מ19.‏02 12,‏ 13 §19–21

האם הציות לצו של ישוע לבשר הוא נטל?‏ להיפך.‏ לאחר שסיפר את משלו על הגפן,‏ אמר ישוע שכמבשרי המלכות נחווה שמחה (‏יוח׳ ט״ו:‏11‏)‏.‏ למעשה,‏ הוא הבטיח לנו ששמחתו תהיה שמחתנו.‏ כיצד?‏ ישוע דימה את עצמו לגפן ואת תלמידיו לשריגים (‏יוח׳ ט״ו:‏5‏)‏.‏ הגפן תומכת בשריגים.‏ כל עוד מחוברים השריגים לגפן,‏ הם מקבלים ממנה מים והזנה.‏ באופן דומה,‏ כל עוד נישאר מאוחדים עם המשיח בהליכה בעקבותיו בקפידה,‏ נחווה את אותה השמחה שהוא חש בעשיית רצון אביו (‏יוח׳ ד׳:‏34;‏ י״ז:‏13;‏ פט״א ב׳:‏21‏)‏.‏ האנֵה,‏ המשרתת כחלוצה למעלה מ־40 שנה,‏ מציינת:‏ ”‏אני תמיד שמחה אחרי שאני יוצאת לבשר,‏ וזה מפיח בי מרץ להמשיך בשירות יהוה”‏.‏ ואכן,‏ שמחה המושרשת עמוק בלב נותנת לנו את הכוח להמשיך לבשר גם בשטחים מאתגרים (‏מתי ה׳:‏10–12‏)‏.‏ מ18.‏05 17 §2‏;‏ 20 §14

במאה הראשונה השליח אשר אולי עודד במידה הרבה ביותר את אחיו לאמונה היה פאולוס.‏ הוא נשלח על־ידי רוח הקודש לבשר לאנשים מקרב עמי העולם היווני־רומי,‏ אשר עבדו אלים רבים (‏גל׳ ב׳:‏7–9‏)‏.‏ פאולוס גמא מרחקים בטורקיה של ימינו,‏ וכן ביוון ובאיטליה,‏ שם הקים קהילות משיחיות בקרב הלא־יהודים.‏ משיחיים חדשים אלה ’‏סבלו מידי בני ארצם’‏ והיו זקוקים לעידוד (‏תסל״א ב׳:‏14‏)‏.‏ בערך בשנת 50 לספירה כתב פאולוס לקהילה בתסלוניקי שהייתה עודנה בחיתוליה:‏ ”‏אנו מודים לאלוהים בכל עת שאנו מזכירים את כולכם בתפילותינו,‏ שכן אנו תמיד זוכרים.‏.‏.‏ את פועלי אמונתכם ואת עמלכם האוהב ואת עמידתכם האיתנה”‏ (‏תסל״א א׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ הוא גם קרא להם לחזק איש את רעהו באמרו:‏ ”‏המשיכו לעודד ולבנות זה את זה”‏ (‏תסל״א ה׳:‏11‏)‏.‏ מ18.‏04 18,‏ 19 §16,‏ 17

צעיר הממקד את חייו ברצונו לשמח את יהוה מקדיש תשומת לב מיוחדת לשירות.‏ הואיל ופעילות הבישור כה דחופה,‏ עלינו להציבה במקום גבוה בסולם העדיפויות שלנו.‏ האם תוכל להציב לעצמך מטרה לצאת לשירות לעיתים קרובות יותר?‏ האם תוכל לשרת כחלוץ?‏ אך מה אם אינך מפיק שמחה מפעילות הבישור?‏ וכיצד תוכל לתת עדות בצורה יעילה יותר?‏ שני צעדים בסיסיים יסייעו לך:‏ התכונן היטב ואל תחדל ממאמציך לחלוק עם אחרים את מה שידוע לך.‏ ייתכן שתופתע ממידת השמחה שתפיק מפעילות הבישור.‏ לשם התחלה תוכל להכין תשובה לשאלה שרבים מחבריך לספסל הלימודים שואלים,‏ כמו השאלה:‏ ”‏מדוע אתה מאמין באלוהים?‏”‏ באתר האינטרנט jw.org ישנם מאמרים שנועדו לסייע לצעירים להכין בעצמם תשובה לשאלה זו.‏ תוכל למצוא שם דף עבודה שכותרתו:‏ ”‏למה אני מאמין באלוהים?‏‏”‏ דף העבודה ידריך אותך בהכנת תשובה משלך.‏ מ18.‏04 27 §10,‏ 11

אף־על־פי שאדם וחוה נהנו בתחילה מחירות בתחומים רבים,‏ הוטלו עליהם הגבלות.‏ חלקן היו טבעיות,‏ אך בכל זאת היה מדובר בהגבלות.‏ למשל,‏ הורינו הראשונים ידעו שכדי להמשיך לחיות עליהם לנשום,‏ לאכול,‏ לישון וכדומה.‏ האם הרגישו שעשיית הדברים הללו פוגעת בחירותם?‏ לא,‏ שהרי יהוה דאג שאפילו הפעולות השגרתיות הללו יסבו להם הנאה וסיפוק (‏תהל׳ ק״ד:‏14,‏ 15;‏ קהלת ג׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ יהוה ציווה מפורשות על אדם וחוה למלא את הארץ בצאצאים ולדאוג לה.‏ האם צו זה שלל מהם בדרך כלשהי את חירותם?‏ לא ולא!‏ הוא נועד לאפשר לבני האדם ליטול חלק במימוש מטרת בוראם — להפוך את כדור הארץ לגן עדן חובק עולם שישמש כמעון נצחי של בני אדם מושלמים (‏תהל׳ קכ״ז:‏3;‏ יש׳ מ״ה:‏18‏)‏.‏ אדם וחוה היו יכולים ליהנות לנצח מנישואיהם ומחברת בני משפחתם,‏ מה שהיה תורם לאושרם.‏ מ18.‏04 4,‏ 5 §7,‏ 8

אם אנו סבלנים עם אנשים בשירות,‏ לא נצפה מהם להבין או לקבל אמיתות מקראיות בפעם הראשונה שהם שומעים אותן.‏ לדוגמה,‏ חשוב כיצד נוכל לשוחח עם אדם על התקווה לחיי עולם בגן עדן עלי אדמות.‏ רבים מאמינים שהמוות הוא הסוף לכול.‏ או אולי הם חושבים שכל האנשים הטובים עולים לשמיים.‏ אח אחד מספר על שיטה שהוא מצא כיעילה.‏ קודם כול,‏ הוא מקריא את הכתוב בבראשית א׳:‏28‏.‏ לאחר מכן,‏ שואל את בעל הבית היכן ובאילו תנאים רצה אלוהים שהמשפחה האנושית תחיה.‏ רוב האנשים משיבים:‏ ”‏על הארץ,‏ בתנאים טובים”‏.‏ אחרי כן,‏ האח מקריא את הכתוב בישעיהו נ״ה:‏11‏,‏ ושואל האם מטרתו של אלוהים השתנתה.‏ ברוב המקרים משיב בעל הבית בשלילה.‏ לבסוף,‏ האח מקריא את הנאמר בתהלים ל״ז:‏10,‏ 11 ושואל איזה עתיד מצפה לאנושות.‏ באמצעות טיעונים אלה המבוססים על כתבי־הקודש הוא סייע למספר אנשים להבין שאלוהים עדיין רוצה שאנשים טובים יחיו לנצח בגן עדן עלי אדמות.‏ מ19.‏03 24 §14,‏ 15‏;‏ 25 §19

יהוה הבהיר שהוא רוצה שנקשיב למילותיו של בנו ושנציית להן.‏ ישוע לימד באהבה את תלמידיו כיצד לבשר את הבשורה הטובה,‏ ושוב ושוב הזכיר להם להמשיך לעמוד על המשמר (‏מתי כ״ד:‏42;‏ כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ הוא גם קרא להם להתאמץ בכל מאודם,‏ ועודד אותם שלא לומר נואש (‏לוקס י״ג:‏24‏)‏.‏ ישוע הדגיש עד כמה חשוב שתלמידיו יאהבו איש את רעהו,‏ יישארו מאוחדים וישמרו את מצוותיו (‏יוח׳ ט״ו:‏10,‏ 12,‏ 13‏)‏.‏ העצות הללו עדיין תקפות כיום,‏ בדיוק כפי שהיו כאשר נתן אותן ישוע.‏ ישוע אמר:‏ ”‏כל המצדד בָּאמת מקשיב לקולי”‏ (‏יוח׳ י״ח:‏37‏)‏.‏ אנו מראים שאנחנו מקשיבים לקולו בכך שאנו ’‏סובלים תמיד איש את רעהו וסולחים זה לזה ברוחב לב’‏ (‏קול׳ ג׳:‏13;‏ לוקס י״ז:‏3,‏ 4‏)‏.‏ אנו מראים שאנחנו מקשיבים לקולו גם בכך שאנו מבשרים בקנאות את הבשורה הטובה ”‏הן בזמנים נוחים והן בזמנים קשים”‏ (‏טימ״ב ד׳:‏2‏)‏.‏ מ19.‏03 10 §9,‏ 10