מאי

בשנים האחרונות למדינות רבות מגיע מספר גדול של פליטים.‏ מדוע לא תלמד כיצד לומר ברכת שלום בשפות המדוברות בקרב זרים שעברו לאזורך?‏ בנוסף,‏ האם תוכל ללמוד מספר משפטים שעשויים לעורר את התעניינותם?‏ תוכל להפנות אותם לאתר jw.org ולהציג בפניהם את שלל הסרטונים והפרסומים הזמינים בשפתם.‏ ברוב אהבתו מספק לנו יהוה את אסיפת אורח חיינו ושירותנו על מנת שנוכל להיות יעילים יותר בשירות השדה.‏ ההדרכה המעשית שאנו מקבלים באסיפה זו מסייעת לרבים מאיתנו לחוש ביטחון רב יותר באשר לעריכת ביקורים חוזרים ולניהול תוכניות שיעורי מקרא.‏ הורים,‏ עזרו לילדיכם להאיר את אורם בכך שתלמדו אותם לענות באסיפות במילים משלהם.‏ המילים הפשוטות שאומרים הילדים מעומק ליבם גורמות לעיתים למעוניינים החדשים לזהות את צליל האמת (‏קור״א י״ד:‏25‏)‏.‏ מ18.‏06 22,‏ 23 §7–9

חשוב לזכור שבשלב מסוים היינו כולנו ”‏זרים”‏,‏ מרוחקים מאלוהים (‏אפ׳ ב׳:‏12‏)‏.‏ אך יהוה משך אותנו אליו ”‏בעבותות אהבה”‏ (‏הוש׳ י״א:‏4;‏ יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏ כמו כן,‏ ישוע קיבל אותנו בברכה.‏ הוא כביכול פתח לנו את הדלת ואפשר לנו להפוך לחלק ממשפחתו של אלוהים.‏ הואיל וברוב טובו קיבל אותנו ישוע על אף אי־שלמותנו,‏ אין זה מתקבל על הדעת שנדחה איש!‏ אין ספק שהפילוגים,‏ הדעות הקדומות והעוינות הרווחים בעולם ילכו ויגברו ככל שמתקרב קיצו של סדר מרושע זה (‏גל׳ ה׳:‏19–21;‏ טימ״ב ג׳:‏13‏)‏.‏ אך כמשרתי יהוה אנו מבקשים את החוכמה אשר ממעל,‏ אשר אין עימה משוא פנים והיא מקדמת שלום (‏יעקב ג׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ אנו שמחים כשאנו רוקמים חברויות עם אנשים מארצות אחרות.‏ כמו כן,‏ אנו מקבלים בהבנה הבדלי תרבות ואולי אף לומדים את שפתם של אחרים.‏ בעשותנו כן שופע השלום כנהר והצדק כגלי הים (‏יש׳ מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏ מ18.‏06 12 §18,‏ 19

חייל רומי שלא נעל את נעליו לא היה מוכן לצאת לקרב.‏ נעליו דמויות הסנדלים היו עשויות שלוש שכבות עור אשר הודקו יחדיו,‏ מה שהקנה לרגליו אחיזה מצוינת.‏ תודות לעיצוב זה היו נעליו הן עמידות והן נוחות.‏ בעוד שנעלי החיילים הרומים סייעו להם במלחמה,‏ הנעליים הסמליות שנועלים המשיחיים מסייעות להם למסור מסר של שלום (‏יש׳ נ״ב:‏7;‏ רומ׳ י׳:‏15‏)‏.‏ בכל זאת,‏ כדי לדבר כאשר צצות הזדמנויות דרוש אומץ.‏ ”‏פחדתי לבשר לתלמידים בכיתה שלי”‏,‏ מספר בּוֹ בן ה־20.‏ ”‏אני חושב שחשתי מבוכה.‏ אבל במבט לאחור,‏ אני לא יודע למה הייתי צריך להרגיש ככה.‏ כעת אני שמח לבשר לבני גילי”‏.‏ צעירים רבים שמו לב שאם הם מתכוננים היטב כדי לבשר את הבשורה הטובה,‏ הם חשים יותר בנוח.‏ מ18.‏05 29 §9–11

ישוע אמר לשליחיו:‏ ”‏את שלומי אני נותן לכם”‏ (‏יוח׳ י״ד:‏27‏)‏.‏ כיצד מסייעת לנו מתנה זו — השלום שלו — להניב פרי?‏ התמדה מציפה את ליבנו בתחושת שלום מתמשכת מהידיעה שיהוה וישוע שבעי רצון מאיתנו (‏תהל׳ קמ״ט:‏4;‏ רומ׳ ה׳:‏3,‏ 4;‏ קול׳ ג׳:‏15‏)‏.‏ לאחר שביטא ישוע את רצונו ששמחת תלמידיו ’‏תהיה שלמה’‏,‏ הוא הסביר להם את החשיבות שיש לאהבה המלווה בהקרבה עצמית (‏יוח׳ ט״ו:‏11–13‏)‏.‏ בהמשך אמר:‏ ”‏קראתי לכם חברים”‏.‏ איזו מתנה יקרה — ידידות עם ישוע!‏ מה היה על השליחים לעשות כדי להמשיך להיות חבריו?‏ היה עליהם ”‏להמשיך לעשות פרי”‏ (‏יוח׳ ט״ו:‏14–16‏)‏.‏ כשנתיים קודם לכן הורה להם ישוע:‏ ”‏ובלכתכם הכריזו:‏ ’‏קָרְבָה מלכות שמיים’‏”‏ (‏מתי י׳:‏7‏)‏.‏ לכן בערב האחרון לפני מותו,‏ הוא עודד אותם להתמיד בפעילות שבה החלו (‏מתי כ״ד:‏13;‏ מר׳ ג׳:‏14‏)‏.‏ מ18.‏05 20,‏ 21 §15,‏ 16

אם אתה צעיר,‏ זהו הזמן להחליט למקד את חייך ברצונך לשמח את יהוה.‏ משמע הדבר שחייך יסבבו סביב מטרות רוחניות.‏ סביר להניח שמה שעומד בראש מעייניהם של צעירים אחרים בני גילך הוא לבלות בנעימים,‏ והם ודאי יזמינו אותך להצטרף אליהם.‏ במוקדם או במאוחר יהיה עליך להראות עד כמה אתה נחוש לדבוק בבחירות שעשית.‏ אל תיתן ללחץ חברתי להסיח את דעתך.‏ קיימות כמה דרכים להתמודד עם לחץ חברתי.‏ למשל,‏ הימנע ממצבים שיקשו עליך לדחות את הלחץ החברתי (‏מש׳ כ״ב:‏3‏)‏.‏ כמו כן,‏ הזכר לעצמך את ההשלכות המרות שיהיו אם תחבור לאחרים בהתנהגות פסולה.‏ מה שעוד יעזור לך הוא להודות בעובדה שאתה זקוק לעצות.‏ ענווה תסייע לך להיות פתוח להצעות מהוריך ומאנשים בוגרים רוחנית בקהילה (‏פט״א ה׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ האם אתה מספיק עניו כדי להקשיב לעצות נבונות?‏ מ18.‏04 28,‏ 29 §14–16

בדברים שמסר לכמה קהילות באסיה הקטנה הביע ישוע הערכה על עמל תלמידיו.‏ לדוגמה,‏ בתחילת דבריו לקהילה בתיאטירה אמר:‏ ”‏אני יודע את מעשיךָ ואת אהבתך ואת אמונתך ואת שירותך ואת עמידתך האיתנה,‏ ושמעשיך האחרונים רבים מן הראשונים”‏ (‏ההת׳ ב׳:‏19‏)‏.‏ ישוע לא רק ציין שהם הגבירו את פעילותם,‏ אלא גם שיבח אותם על התכונות שהניעו אותם לעשות מעשים טובים.‏ אף־על־פי שישוע היה צריך לתקן כמה אחים בתיאטירה,‏ הוא התחיל וסיים את דבריו במילות עידוד (‏ההת׳ ב׳:‏27,‏ 28‏)‏.‏ חשוב על הסמכות שיש לישוע כמי שעומד בראש כל הקהילות.‏ הוא לא צריך להודות לנו על הפעילות שאנו מבצעים למענו.‏ בכל זאת,‏ חשוב לו להביע הערכה.‏ איזה מופת נעלה הוא מציב לזקני־הקהילה!‏ מ19.‏02 16 §10

במאה הראשונה היה הגוף המנהל מקור עידוד הן עבור בעלי תפקידי אחריות והן עבור המשיחיים ככלל.‏ שניים מחברי הגוף המנהל,‏ פטרוס ויוחנן,‏ נשלחו כדי להתפלל שהמאמינים החדשים יקבלו את רוח הקודש (‏מה״ש ח׳:‏5,‏ 14–17‏)‏.‏ עד כמה ודאי התעודדו פיליפוס והאנשים שלהם סייע לחבוק את המשיחיות מתמיכתו של הגוף המנהל!‏ כיום מספק הגוף המנהל של עדי־יהוה עידוד לחברי משפחת בית־אל,‏ למי שמשרתים בשטח במסגרת השירות המורחב המיוחד ולמעשה לכל אגודת האחים הבינלאומית של המשיחיים האמיתיים.‏ התוצאה זהה לזו שהייתה במאה הראשונה — כולם שמחים מהעידוד!‏ בנוסף,‏ בשנת 2015 הוציא לאור הגוף המנהל את החוברת שוב אל יהוה,‏ המעניקה עידוד רב לרבים ברחבי העולם.‏ מ18.‏04 19 §18–20

יש שיחשבו שככל שתהיה להם חירות רבה יותר,‏ כך ייטב להם.‏ אולם המציאות היא שחירות חסרת גבולות היא כחרב פיפיות.‏ אנו מתמלאים חרדה כשאנו מדמיינים כיצד היה נראה העולם אילו כלל לא היו גבולות.‏ מסיבה זו נאמר באנציקלופדיית וורלד בוק:‏ ”‏החוקים של כל חברה מאורגנת יוצרים מבנה סבוך של חירויות והגבלות המאזנות זו את זו”‏.‏ המילה ”‏סבוך”‏ אכן במקומה.‏ חשוב על אינספור החוקים פרי הגותם של בני אדם,‏ וכן על צבאות עורכי הדין והשופטים הדרושים כדי לפרשם וליישמם.‏ הדרכתו של ישוע להשגת חירות אמיתית כרוכה בשתי דרישות:‏ ראשית,‏ יש לקבל את האמת שלימד.‏ שנית,‏ יש להפוך לתלמידו.‏ כך נוכל לזכות לחירות אמיתית.‏ חירות ממה?‏ ישוע הוסיף והסביר:‏ ”‏כל עושה חטא עבד הוא לחטא.‏ .‏.‏.‏ אם הבן ישחרר אתכם,‏ באמת בני חורין תהיו”‏ (‏יוח׳ ח׳:‏34,‏ 36‏)‏.‏ מ18.‏04 6,‏ 7 §13,‏ 14

אנו שמחים להיות מוקפים באנשים שאכפת להם מרגשותינו ומרווחתנו.‏ הם מנסים לשים את עצמם בנעלינו — להבחין במחשבות וברגשות שלנו.‏ הם שמים לב לצרכים שלנו ומציעים עזרה,‏ לעיתים אף לפני שאנו מבקשים אותה.‏ אנו מעריכים אנשים המגלים כלפינו ”‏הזדהות”‏.‏ כמשיחיים,‏ כולנו רוצים לגלות אמפתיה,‏ או הזדהות.‏ אך האמת היא שאולי נצטרך להתאמץ כדי לעשות כן.‏ מדוע?‏ אחת הסיבות לכך היא שאנו לא־מושלמים (‏רומ׳ ג׳:‏23‏)‏.‏ לכן עלינו להיאבק בנטייה הטבועה בנו מלידה לחשוב בעיקר על עצמנו.‏ בנוסף,‏ לחלקנו קשה לגלות אמפתיה בשל החינוך שקיבלנו או בשל חוויות מהעבר.‏ לבסוף,‏ אנו עלולים להיות מושפעים מהסובבים אותנו.‏ בתקופה זו של אחרית הימים לרבים לא אכפת כלל מרגשותיהם של אחרים.‏ הם,‏ למעשה,‏ ”‏אוהבי עצמם”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ אולם נוכל להשתפר בגילוי הזדהות אם נחקה את יהוה אלוהים ואת בנו,‏ ישוע המשיח.‏ מ19.‏03 14 §1–3

הדיבר האחרון אסר על הפרט לחמוד,‏ או לפתח תאווה פסולה למה ששייך לאחר (‏דב׳ ה׳:‏18;‏ רומ׳ ז׳:‏7‏)‏.‏ יהוה נתן לעמו חוק זה כדי ללמד אותם לקח חשוב — היה עליהם להגן על ליבם,‏ כלומר על מחשבותיהם ורגשותיהם.‏ הוא יודע שמעשים מרושעים מתחילים במחשבות ורגשות מרושעים.‏ דוד המלך,‏ למשל,‏ נפל במלכודת זו.‏ באופן כללי,‏ הוא היה אדם טוב.‏ אך במקרה אחד,‏ חמד את אשת רעהו.‏ תאוותו הובילה לחטא (‏יעקב א׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ דוד נאף,‏ ניסה להוליך שולל את בעלה של האישה ולאחר מכן דאג שהוא ימצא את מותו (‏שמ״ב י״א:‏2–4;‏ י״ב:‏7–11‏)‏.‏ יהוה רואה מעבר למראהו החיצוני של הפרט.‏ הוא רואה את מי שאנו באמת מבפנים,‏ בתוך ליבנו (‏שמ״א ט״ז:‏7‏)‏.‏ אין מחשבה,‏ רגש או מעשה שניתן להסתיר מעיניו.‏ הוא מחפש ומעודד את הטוב שבנו.‏ אולם הוא חפץ שנבחין במחשבות פסולות ונשלוט בהן לפני שהללו יהפכו למעשים פסולים (‏דה״ב ט״ז:‏9;‏ מתי ה׳:‏27–30‏)‏.‏ מ19.‏02 21 §9‏;‏ 22 §11

המקרא מתאר את משה כ”‏עניו מאוד מכל האדם אשר על־פני האדמה”‏ (‏במ׳ י״ב:‏3‏)‏.‏ האם משמע הדבר שהיה חלש אופי,‏ הססני וחשש מעימותים?‏ כך יש המתארים אדם עניו.‏ אולם תפיסה זו רחוקה מהאמת.‏ משה היה משרת אלוהים חזק,‏ החלטי ואמיץ.‏ בעזרת יהוה התייצב מול השליט המצרי העוצמתי,‏ הנהיג ככל הנראה 000,‏000,‏3 איש במדבר וסייע לעם ישראל לגבור על אויביו.‏ איננו מתמודדים עם הקשיים שעליהם התגבר משה,‏ אך מדי יום עלינו להתמודד עם אנשים או עם מצבים המקשים עלינו לגלות ענווה.‏ אולם יש לנו תמריץ רב־עוצמה לפתח תכונה זו.‏ יהוה מבטיח ש”‏ענווים יירשו ארץ”‏ (‏תהל׳ ל״ז:‏11‏)‏.‏ האם אתה מגדיר את עצמך כאדם עניו?‏ האם כך יגדירו אותך אחרים?‏ מ19.‏02 8 §1,‏ 2

מאז החל האדם להתהלך עלי אדמות הוא ניחן במצפון.‏ לאחר שהפרו אדם וחוה את צו אלוהים,‏ הם התחבאו,‏ מה שמצביע על כך שמצפונם הציק להם.‏ אנשים שמצפונם אינו מודרך כראוי הם כספינה המנוּוטת על־ידי מצפן פגום.‏ יציאה למסע ללא מצפן מדויק עלולה להיות מסוכנת.‏ הרוחות והזרמים באוקיינוס עלולים בקלות להסיט את הספינה ממסלולה.‏ מצפן מכויל כהלכה יכול לסייע לרב־החובל לוודא שהספינה תמשיך לשוט במסלולה.‏ ניתן לדמות את מצפוננו למצפן מוסרי.‏ המצפון הוא חוש פנימי המאפשר לנו להבחין בין טוב לרע ויכול להדריכנו לכיוון הנכון.‏ אולם כדי שמצפוננו יהיה מדריך יעיל,‏ יש לכוונו,‏ או לכיילו,‏ נכונה.‏ אם מצפונו של אדם אינו מודרך כהלכה,‏ הוא לא יסייע לו להימנע מעשיית הרע (‏טימ״א ד׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ במקרה הזה עלול המצפון אף לשכנע אותנו ש”‏רע [‏הוא]‏ טוב”‏.‏ מ18.‏06 16,‏ 17 §1–3

טוב נעשה אם נבחין בחשיבת העולם ונדחה אותה גם כאשר היא מוצגת בדרכים פחות גלויות.‏ לדוגמה,‏ ידיעה חדשותית עלולה להיות מוצגת באור מסוים כדי לקדם דעות פוליטיות מסוימות.‏ סיפור אנושי עשוי לקדם את השקפת העולם על מטרות והישגי האדם.‏ כמה סרטים וספרים מקדמים את הרעיונות ”‏קודם אני”‏ או ”‏המשפחה קודמת לכול”‏,‏ וגורמים להם להיראות סבירים,‏ מושכים ואף צודקים.‏ ההשקפות הללו מתעלמות מההשקפה המקראית שלפיה משפחותינו משגשגות והערכתנו העצמית גוברת כאשר אנו מציבים את אהבתנו ליהוה מעל הכול (‏מתי כ״ב:‏36–39‏)‏.‏ אך אין משמע הדבר שפסול ליהנות מבידור הולם.‏ בכל זאת,‏ מוטב שנשאל את עצמנו:‏ ’‏האם אנו מבחינים בתפיסות העולם גם כשהן מקודמות בצורה עקיפה?‏ האם אנו מגבילים את חשיפת ילדינו — ואת חשיפתנו אנו — לתוכניות מסוימות או לחומר קריאה מסוים?‏ האם אנו מציגים לילדינו את השקפת יהוה על נושאים שונים כדי להדוף את השפעתן של תפיסות עולמיות שהם שומעים או רואים?‏’‏ מ18.‏11 22 §18,‏ 19

יהוה מראה שהוא עימנו בכך שהוא מעניק לנו את מלוא תשומת ליבו וחיבתו הלבבית.‏ שים לב כיצד הוא מביע את הרגשות הרכים והעמוקים שהוא חש כלפינו.‏ יהוה אומר:‏ ‏”‏יקרת בעיניי,‏ נכבדת,‏ ואני אהבתיך”‏ (‏יש׳ מ״ג:‏4‏)‏.‏ שום כוח ביקום אינו יכול לגרום ליהוה להפסיק לאהוב את אלו המשרתים אותו;‏ נאמנותו כלפינו איתנה כסלע (‏יש׳ נ״ד:‏10‏)‏.‏ יהוה אומנם אינו מבטיח להסיר את הבעיות המקשות על חיינו,‏ אך הוא לא יאפשר ל”‏נהרות”‏ של קשיים להטביע אותנו או ל”‏להבה”‏ של ניסיונות להסב לנו נזק תמידי.‏ הוא מבטיח שיהיה עימנו ויעזור לנו ’‏לעבור’‏ את הקשיים הללו.‏ מה יעשה יהוה?‏ הוא יסייע לנו להשקיט את פחדינו על מנת שנוכל לשמור לו אמונים,‏ גם אם נתייצב מול המוות (‏יש׳ מ״א:‏13;‏ מ״ג:‏2‏)‏.‏ אם נבטח בהבטחתו של אלוהים ”‏איתך אני”‏,‏ גם אנו נהיה אמיצים וחזקים בשעה שאנו מתמודדים עם ניסיונות.‏ מ19.‏01 3 §4–6

אם אתה צעיר,‏ מורים,‏ יועצים או אחרים אולי מעודדים אותך לרדוף אחר השכלה גבוהה או קריירה מכניסה.‏ אולם יהוה מייעץ לך לבחור בדרך אחרת.‏ כמובן,‏ הוא רוצה שתשקיע בלימודים כדי שתוכל להתפרנס לאחר שתסיים את בית־הספר (‏קול׳ ג׳:‏23‏)‏.‏ אולם בעודך מחליט מהו סדר העדיפויות שלך בחיים,‏ הוא מעודד אותך לנהוג בהתאם לעקרונות נבונים המביאים בחשבון את מטרתו ורצונו לגבינו במהלך תקופה זו של הקץ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏יהוה יודע מה עומד לקרות לעולם הזה ועד כמה קרוב הקץ (‏יש׳ מ״ו:‏10;‏ מתי כ״ד:‏3,‏ 36‏)‏.‏ הוא גם מכיר אותנו ויודע מה מסב לנו סיפוק ואושר אמיתיים ומה גורם לנו לאכזבה ולאומללות.‏ לכן אין זה משנה עד כמה הגיוניות ייראו עצותיהם של בני אדם,‏ אם הן אינן מביאות בחשבון את דבר־אלוהים,‏ אין בהן חוכמה כלל.‏ מ18.‏12 19 §1,‏ 2

במקום זאת,‏ ”‏ענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום”‏.‏ דוד גם חזה בהשראת אלוהים:‏ ”‏צדיקים יירשו ארץ,‏ וישכנו לעד עליה”‏ (‏תהל׳ ל״ז:‏11,‏ 29;‏ שמ״ב כ״ג:‏2‏)‏.‏ איזו השפעה לדעתך הייתה להבטחות הללו על אנשים שרצו לעשות את רצון אלוהים?‏ היה להם הבסיס לצפות שאם יחיו עלי אדמות אך ורק צדיקים,‏ עם הזמן שוב ישררו תנאי גן עדן.‏ לימים,‏ רוב בני ישראל שטענו שהם משרתים את יהוה,‏ הפנו לו עורף ונטשו את עבודת האמת.‏ לכן אלוהים אפשר לבבלים לכבוש את עמו,‏ להחריב את הארץ ולהגלות רבים מבני העם (‏דה״ב ל״ו:‏15–21;‏ יר׳ ד׳:‏22–27‏)‏.‏ בכל זאת,‏ נביאי אלוהים ניבאו שלאחר 70 שנה,‏ ישובו בני העם למולדתם.‏ הנבואות הללו אומנם התגשמו,‏ אך יש להן משמעות גם עבורנו — גן העדן העתיד לבוא עלי אדמות.‏ מ18.‏12 4 §9,‏ 10

חלק ניכר מהעצות העולמיות מתנגשות עם הנאמר בכתבי־הקודש.‏ אך האם יכול להיות שחלקן תואמות יותר את זמננו?‏ ישוע אמר:‏ ”‏החוכמה נצדקת על־ידי מעשיה”‏ (‏מתי י״א:‏19‏)‏.‏ העולם התקדם בצורה ניכרת מבחינה טכנולוגית;‏ למרות זאת,‏ לא עלה בידו לפתור את הבעיות החמורות העומדות בדרכו של האושר — כגון מלחמות,‏ גזענות ופשיעה.‏ ומה לגבי השקפת העולם המתירנית בכל הנוגע למוסר?‏ רבים מכירים בכך שהדבר אינו פותר את התמוטטות התא המשפחתי,‏ החולי וצרות אחרות,‏ אלא תורם להחרפתם.‏ לעומת זאת,‏ משיחיים המאמצים את השקפתו של אלוהים נהנים מקשרי משפחה טובים יותר,‏ מהיתרונות הבריאותיים הנובעים מטוהר מוסרי ומשלום עם אחיהם לאמונה בקנה מידה כלל־עולמי (‏יש׳ ב׳:‏4;‏ מה״ש י׳:‏34,‏ 35;‏ קור״א ו׳:‏9–11‏)‏.‏ האין זה מראה שחשיבתו של יהוה נעלה מזו של העולם?‏ מ18.‏11 20 §8–10

אף־על־פי שאנו עושים מאמץ כדי לשמור על יחסים טובים עם בני משפחה ולנהוג בהם בטוב לב,‏ עלינו להישמר שמא נתפשר על האמת במטרה לרצותם.‏ אומנם נמשיך לעשות מאמץ להסתדר היטב עם בני משפחה,‏ אך קשרי ידידות קרובים נרקום רק עם אוהבי יהוה.‏ כל המתהלכים באמת חייבים להיות קדושים (‏יש׳ ל״ה:‏8;‏ פט״א א׳:‏14–16‏)‏.‏ כשהתחלנו להתהלך באמת,‏ היינו צריכים כולנו לערוך שינויים כדי להתאים את עצמנו לאמות המידה הצודקות של המקרא.‏ יש מאיתנו שהיו צריכים לבצע שינויים כבירים.‏ כך או כך,‏ אל לנו לעולם להחליף את מעמדנו הטהור והקדוש בזוהמה הלא־מוסרית של העולם הזה.‏ כיצד נוכל להימנע מהתנהגות לא־מוסרית?‏ חשוב על המחיר הגבוה ששילם יהוה כדי שנוכל להיות קדושים — דמו היקר של בנו,‏ ישוע המשיח (‏פט״א א׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏ על מנת לשמור על מעמדנו הטהור לפני יהוה,‏ עלינו לנצור תמיד בשכלנו ובליבנו את ערך קורבן הכופר של ישוע.‏ מ18.‏11 11 §10,‏ 11

רבים המשרתים בשירות המורחב יכולים להעיד שהתמקדות בשירות סייעה להם לשמור על איזון חרף נסיבות משתנות.‏ כפי שמראות דוגמאותיהם,‏ אם נפיק את המיטב מנסיבותינו ונוחיל בביטחון ליהוה,‏ נוכל לשמור על שלווה פנימית.‏ אולי אף נבין שהפקנו תועלת רוחנית רבה מהסתגלות לנסיבות חדשות.‏ אם חייך מקבלים תפנית בלתי צפויה — אולי כתוצאה משינוי במשימותיך התיאוקרטיות,‏ מבעיות בריאות או ממחויבויות משפחתיות חדשות — היה סמוך ובטוח שיהוה דואג לך ושהוא יעניק לך עזרה בעיתה (‏עב׳ ד׳:‏16;‏ פט״א ה׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ בינתיים,‏ נסה להפיק את המיטב ממצבך.‏ קרב אל אביך השמימי באמצעות תפילות,‏ ולמד להפקיד את עצמך בידיו האוהבות.‏ כך גם אתה תשמור על שלווה פנימית חרף נסיבות משתנות.‏ מ18.‏10 30 §17‏;‏ 31 §19,‏ 22

המקרא מכיל דוגמאות רבות הממחישות כיצד יהוה נוהג בהתחשבות במגעיו עם משרתיו.‏ לדוגמה,‏ שים לב לצורה המתחשבת שבה סייע אלוהים לשמואל הצעיר למסור מסר של משפט לעלי הכוהן הגדול,‏ כפי שמתואר בשמואל א׳.‏ ג׳:‏1–18‏.‏ תורת יהוה הורתה לילדים לכבד את המבוגרים,‏ במיוחד את מי שהחזיקו בתפקידי סמכות (‏שמ׳ כ״ב:‏27;‏ וי׳ י״ט:‏32‏)‏.‏ האם אתה יכול לתאר לעצמך את שמואל ניגש לעלי בבוקר ומוסר לו בעזות את מסר המשפט הנוקב של אלוהים?‏ כמובן שלא!‏ ואכן,‏ הכתוב מוסר לנו ששמואל ”‏ירא מהגיד את המראה אל עלי”‏.‏ אולם אלוהים הבהיר לעלי שהוא זה שקורא לשמואל.‏ כתוצאה מכך,‏ עלי נקט יוזמה וביקש משמואל לדבר ולא להסתיר ”‏דבר”‏.‏ שמואל ציית ו’‏אמר לו את כל הדברים’‏,‏ ומילותיו עלו בקנה אחד עם מסר שנאמר עוד קודם לכן (‏שמ״א ב׳:‏27–36‏)‏.‏ מקרה זה שבו היו מעורבים שמואל ועלי מראה לנו עד כמה מתחשב ונבון יהוה.‏ מ18.‏09 23 §2‏;‏ 24 §4,‏ 5

הפצת שקרים הפכה לדבר שבשגרה בחברה של ימינו.‏ כפי שנאמר במאמר ”‏מדוע אנו משקרים”‏ מאת י.‏ בהאטצַ’‏רגִ’‏י,‏ ”‏רבים הגיעו למסקנה שהשקר הוא מאפיין המושרש עמוק באדם”‏.‏ לא אחת אנשים משקרים על מנת להגן על עצמם או על מנת לקדם את עצמם.‏ הם משקרים כדי להסתיר את טעויותיהם ומעשיהם הפסולים או כדי להשיג יתרונות כלכליים ואישיים.‏ כפי שמציין המאמר,‏ יש אנשים ש”‏משקרים בקלות,‏ בעניינים גדולים וקטנים,‏ לזרים,‏ לעמיתים לעבודה,‏ לחברים וליקירים”‏.‏ מה הן ההשלכות של כל השקרים הללו?‏ האמון אובד ומערכות יחסים עלולות לקרוס.‏ באחד ממזמוריו התפלל דוד ליהוה:‏ ”‏אמת חפצת בטוחות [‏באדם הפנימי]‏”‏ (‏תהל׳ נ״א:‏8‏)‏.‏ דוד ידע שאמירת אמת נובעת מבפנים,‏ מליבנו.‏ בכל היבט בחיים,‏ המשיחיים האמיתיים ’‏מדברים אמת איש את רעהו’‏ (‏זכ׳ ח׳:‏16‏)‏.‏ מ18.‏10 7 §4‏;‏ 8 §9,‏ 10;‏ 10 §19

כאשר יצאו בני ישראל ממצרים בשנת 1513 לפה״ס,‏ אפשר שמספרם היה למעלה משלושה מיליון איש.‏ הואיל והקבוצה הייתה מורכבת משלושה או אף מארבעה דורות,‏ היא כללה ילדים,‏ קשישים,‏ וללא ספק כמה שהיו מוגבלים או נכים.‏ אין ספק שכדי להוציא ממצרים המון אדיר שכזה,‏ היה צורך במנהיג מבין ומתחשב.‏ באמצעות משה הוכיח עצמו יהוה כמנהיג מעין זה.‏ כתוצאה מכך חשו בני ישראל בטוחים בשעה שעזבו את המקום היחיד שאי פעם החשיבו לביתם (‏תהל׳ ע״ח:‏52‏)‏.‏ כיצד גרם יהוה לבני העם לחוש בטוחים ומוגנים?‏ תחילה הוא הוציא אותם ממצרים ”‏חמושים”‏,‏ כלומר במבנה קרב (‏שמ׳ י״ג:‏18‏)‏.‏ ארגון מעין זה ודאי חיזק את ביטחונם של בני ישראל שהעניינים בשליטת אלוהיהם.‏ כמו כן,‏ יהוה המחיש את נוכחותו באמצעות ”‏ענן יומם”‏ ובאמצעות ”‏אור אש”‏ בשעות הלילה (‏תהל׳ ע״ח:‏14‏)‏.‏ למעשה,‏ יהוה כביכול אמר:‏ ”‏אל תיראו.‏ אני עימכם כדי להדריך אתכם ולהגן עליכם”‏.‏ מ18.‏09 26 §11,‏ 12

בימי המקרא לכמה משרתי אלוהים נאמנים היה כה קשה להתמודד עם נסיבותיהם עד כי ביקשו למות.‏ לדוגמה,‏ איוב הכאוב קונן:‏ ”‏מאסתי;‏ לא לעולם אחיה”‏,‏ כלומר איני רוצה לחיות עוד (‏איוב ז׳:‏16‏)‏.‏ יונה היה כה מאוכזב מהאופן שבו התגלגלו העניינים בביצוע משימתו עד שאמר:‏ ”‏ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני,‏ כי טוב מותי מחיי”‏ (‏יונה ד׳:‏3‏)‏.‏ גם הנביא הנאמן אליהו חש בשלב מסוים מועקה כה רבה שביקש למות.‏ הוא אמר:‏ ”‏רב [‏די,‏ מספיק]‏!‏ עתה,‏ יהוה,‏ קח נפשי”‏ (‏מל״א י״ט:‏4‏)‏.‏ אולם יהוה הוקיר את אותם משרתים מסורים ולא רצה שימותו.‏ במקום להרשיע אותם בשל רגשותיהם,‏ סייע להם לגבור על רצונם למות ובנה אותם באהבה על מנת שיוכלו להמשיך לשרתו נאמנה.‏ מ18.‏09 13 §4

שותפיו של אלוהים לעבודה ידועים כמי שמכניסים אורחים.‏ בכתבי־הקודש היווניים המונח המתורגם כ”‏להכניס אורחים”‏ משמעו ”‏אהבת זרים”‏ (‏עב׳ י״ג:‏2‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ בדבר־אלוהים מתועדים מקרים המלמדים אותנו לגלות אהבה שכזו (‏בר׳ י״ח:‏1–5‏)‏.‏ ביכולתנו לנצל כל הזדמנות לסייע לאחרים,‏ בין שהם ”‏בני אמונתנו”‏ ובין שאינם,‏ וזוהי גם חובתנו (‏גל׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ האם תוכל לשתף פעולה עם אלוהים ולגלות הכנסת אורחים כלפי משרתים במסגרת השירות המורחב המבקרים בקהילתך?‏ (‏יוח״ג 5,‏ 8‏)‏ במקרים רבים זו יכולה להיות הזדמנות ’‏לעודד זה את זה’‏ (‏רומ׳ א׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ דבר־אלוהים מעודד את הגברים בקהילה לשתף פעולה עם יהוה ולחתור לזכויות שירות ולתפקידי השגחה (‏טימ״א ג׳:‏1,‏ 8,‏ 9;‏ פט״א ה׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ מי שעושים כן חפצים לעזור לאחרים הן מבחינה מעשית והן מבחינה רוחנית (‏מה״ש ו׳:‏1–4‏)‏.‏ ומי שמבצעים את המטלות הללו יאמרו לך שכאשר עוזרים לאחרים מפיקים מכך הנאה רבה.‏ מ18.‏08 24 §6,‏ 7;‏ 25 §10

אף־על־פי שלטימותיאוס הייתה מידה של סמכות על אחים מבוגרים שכאלה,‏ היה עליו לנהוג בהם בחמלה ובכבוד.‏ אולם עד לאיזו מידה עלינו ליישם עיקרון זה?‏ לדוגמה,‏ האם עלינו לחוש מחויבים להיכנע לרצונו של אדם מבוגר במקרה שהוא חוטא בזדון או מקדם דבר הפסול בעיני יהוה?‏ יהוה לא ישפוט על־פי מראה עיניים ולא יצדיק חוטא בזדון רק מפני שהוא מבוגר.‏ שים לב לעיקרון המצוי בישעיהו ס״ה:‏20‏:‏ ”‏החוטא בן מאה שנה יקולל”‏.‏ עיקרון דומה עולה מחזון שניתן ליחזקאל (‏יח׳ ט׳:‏5–7‏)‏.‏ לכן מה שצריך לעמוד תמיד בראש מעיינינו הוא לגלות כבוד כלפי עתיק היומין,‏ יהוה אלוהים (‏דנ׳ ז׳:‏9,‏ 10,‏ 13,‏ 14‏)‏.‏ אם נעשה כן,‏ לא נחשוש לתקן את מי שזקוק לתיקון,‏ ללא תלות בגילו (‏גל׳ ו׳:‏1‏)‏.‏ מ18.‏08 11 §13,‏ 14

כמשיחיים אמיתיים,‏ עלינו לפתח את היכולת להעריך מידע ולהסיק מסקנות מדויקות (‏מש׳ ג׳:‏21–23;‏ ח׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ אם לא נטפח יכולת זו,‏ נהיה פגיעים בהרבה למאמציו של השטן ועולמו לעוות את חשיבתנו (‏אפ׳ ה׳:‏6;‏ קול׳ ב׳:‏8‏)‏.‏ כמובן,‏ נוכל להסיק מסקנות נכונות רק אם ידועות לנו העובדות המדויקות.‏ אנשים כיום מוצפים במידע.‏ אתרי אינטרנט,‏ ערוצי טלוויזיה ואמצעי תקשורת אחרים מציגים מגוון כמעט אינסופי של רעיונות.‏ כמו כן,‏ רבים מקבלים מבול של הודעות דואר אלקטרוני,‏ הודעות טקסט ודיווחים מחברים וממכרים שמניעיהם טובים.‏ הואיל והפצה מכוונת של מידע כוזב וסילוף עובדות רווחים בימינו,‏ יש לנו סיבה טובה לנהוג בזהירות ולבחון בקפידה את מה שאנו שומעים.‏ מ18.‏08 3 §1,‏ 3

כאשר הגיעה העת שבן אלוהים ייוולד כאדם,‏ בחר יהוה במרים,‏ צעירה בתולה ענווה,‏ להיות אימו של ילד מיוחד זה.‏ מרים התגוררה בנצרת — עיר חסרת חשיבות המרוחקת מירושלים וממקדשה המפואר (‏לוקס א׳:‏26–33‏)‏.‏ מאוחר יותר בשיחתה עם קרובתה אלישבע,‏ חשפה מרים את עומק רוחניותה (‏לוקס א׳:‏46–55‏)‏.‏ אכן,‏ יהוה התבונן במרים והעניק לה זכות לא־צפויה זו בשל מסירותה.‏ כאשר ילדה לבסוף מרים את ישוע,‏ יהוה לא חלק כבוד לאיש מהשרים החשובים או ממושלי ירושלים ובית לחם ולא מסר להם פרטים באשר למה שאירע.‏ מלאכים נגלו לרועים פשוטים שהשגיחו על כבשים בשדות שמחוץ לבית לחם (‏לוקס ב׳:‏8–14‏)‏.‏ בהמשך ביקרו הרועים הללו את התינוק שזה עתה נולד (‏לוקס ב׳:‏15–17‏)‏.‏ איזו הפתעה נעימה הייתה זו עבור מרים ויוסף לראות שישוע זכה לכבוד בצורה שכזו!‏ מ18.‏07 9,‏ 10 §11,‏ 12

מדוע חרה אף יהוה בשלמה?‏ במקרא נאמר:‏ ”‏כי נטה לבבו מעם יהוה.‏.‏.‏ הנראה אליו פעמיים.‏ וציווה אליו על הדבר הזה לבלתי לכת אחרי אלוהים אחרים;‏ ולא שמר את אשר ציווה יהוה”‏.‏ כתוצאה מכך,‏ הסיר ממנו אלוהים את חסדו ואת תמיכתו.‏ יורשיו של שלמה איבדו את המלוכה על ממלכת ישראל המאוחדת וסבלו מאסונות רבים שאירעו בדורות שלאחר מכן (‏מל״א י״א:‏9–13‏)‏.‏ כפי שהיה במקרה של שלמה,‏ אחת הסכנות הגדולות ביותר לרוחניותנו היא ידידות עם מי שאינם מבינים או מכבדים את אמות המידה של יהוה.‏ יש המתרועעים עם הקהילה,‏ אך עלולים להיות חלשים מבחינה רוחנית.‏ אחרים עשויים להיות קרובי משפחה,‏ שכנים,‏ עמיתים לעבודה או חברים לספסל הלימודים שאינם עובדים את יהוה.‏ בכל אופן,‏ אם חברינו הקרובים אינם מגלים כבוד ראוי כלפי אמות המידה של יהוה,‏ הם עלולים עם הזמן לפגוע במעמדנו הרצוי לפני אלוהים.‏ מ18.‏07 19 §9,‏ 10

השטן משתמש בסרטים ובתוכניות טלוויזיה כדי להפיץ את חשיבתו.‏ הוא מבין שסיפורים אינם רק מבדרים אותנו,‏ אלא גם מלמדים אותנו כיצד לחשוב,‏ להרגיש ולנהוג.‏ ישוע השתמש במיומנות בשיטת הוראה זו.‏ תן דעתך,‏ לדוגמה,‏ למשליו על השומרוני הטוב ועל הבן שעזב את ביתו ובזבז את ירושתו (‏מתי י״ג:‏34;‏ לוקס י׳:‏29–37;‏ ט״ו:‏11–32‏)‏.‏ אולם מי שהשטן זיהם את חשיבתם עלולים להשתמש בסיפורים כדי להשחית אותנו.‏ עלינו להיות מאוזנים.‏ סרטים ותוכניות טלוויזיה יכולים לבדר ולהעשיר אותנו מבלי לזהם את חשיבתנו,‏ אבל אנו חייבים להיות זהירים.‏ כשאנו בוחרים בבידור,‏ מוטב שנשאל את עצמנו:‏ ’‏האם הסרט הזה או תוכנית הטלוויזיה הזו מלמדים אותי שזה בסדר להיכנע לתאווֹת הבשר שלי?‏’‏ (‏גל׳ ה׳:‏19–21;‏ אפ׳ ב׳:‏1–3‏)‏ מה עליך לעשות אם אתה שם לב שתוכנית כלשהי מקדמת את חשיבת השטן?‏ התרחק ממנה כפי שהיית מתרחק ממחלה מידבקת!‏ מ19.‏01 15,‏ 16 §6,‏ 7

כפי שקסדה מגנה על מוחו של חייל,‏ ”‏תקוות הישועה”‏ שלנו מגנה על שכלנו,‏ כלומר על כושר החשיבה שלנו (‏תסל״א ה׳:‏8;‏ מש׳ ג׳:‏21‏)‏.‏ כיצד עלול השטן לגרום לנו להסיר את הקסדה שלנו?‏ תן דעתך לאופן שבו נהג עם ישוע.‏ השטן ודאי ידע שלישוע הייתה התקווה למלוך בסופו של דבר על האנושות.‏ אולם היה על ישוע להמתין עד למועד שקבע יהוה,‏ ולפני כן היה עליו לסבול ולמות.‏ לכן הציע לו השטן את ההזדמנות לממש את תקוותו מוקדם יותר.‏ השטן אמר לישוע שאם ישתחווה לו פעם אחת,‏ יקבל את הכול תיכף ומייד (‏לוקס ד׳:‏5–7‏)‏.‏ באופן דומה,‏ השטן יודע שיהוה מועיד לנו יתרונות חומריים בעולם החדש.‏ אך עלינו להמתין,‏ ויכול להיות שעד אז יהיה עלינו לסבול קשיים.‏ לכן מציב בפנינו השטן הזדמנויות מפתות ליהנות מחיים שכאלה כבר עתה.‏ הוא חפץ שנרדוף תחילה אחר יתרונות חומריים — שננסה לקבל הכול כאן ועכשיו.‏ השטן מאיץ בנו להציב את המלכות במקום משני (‏מתי ו׳:‏31–33‏)‏.‏ מ18.‏05 30,‏ 31 §15–17

יהוה חפץ שאתה כצעיר תחוש שמחה בליבך.‏ היה ממוקד במטרות תיאוקרטיות,‏ וכלול את יהוה בכל תוכניותיך.‏ ככל שתתחיל לעשות כן מוקדם יותר,‏ כך תתנסה מהר יותר בהדרכתו,‏ בהגנתו ובברכתו של יהוה.‏ חשוב על כל העצות הנבונות שאתה מוצא בדבר־אלוהים והישמע לעצה הבאה:‏ ”‏וזכור את בוראיך בימי בחורותיך”‏ (‏קהלת י״ב:‏1‏)‏.‏ הצעירים בקהילה ראויים לשבחים חמים על נחישותם למקד את חייהם בשירות יהוה.‏ הם עושים כן על־ידי כך שהם חותרים למטרות רוחניות ונותנים עדיפות גבוהה לפעילות הבישור.‏ כמו כן,‏ הם נחושים שלא לאפשר לָעולם להסיח את דעתם.‏ מתבגרים יכולים להיות סמוכים ובטוחים שעמלם אינו לשווא.‏ הם נהנים מתמיכתם האוהבת של אחיהם ואחיותיהם,‏ ואם יתמסרו ליהוה,‏ תוכניותיהם בחיים יצליחו.‏ מ18.‏04 29 §17,‏ 19