יולי

אנו חיים ב”‏עיתות משבר קשות להתמודדות”‏,‏ ולפני שיפציע אורו של יום חדש וישרור שלום אמיתי עלי אדמות,‏ יהפכו החיים לקשים אף יותר (‏טימ״ב ג׳:‏1‏)‏.‏ לכן כדאי שנשאל את עצמנו:‏ ’‏למי אני מפנה את מבטי כדי לקבל עזרה והדרכה?‏’‏ לפני מאות שנים הכיר משורר התהלים בצורך לשאת את עינינו ליהוה כדי שיעזור לנו בעת צרה (‏תהל׳ קכ״ג:‏1–4‏)‏.‏ הוא דימה את האופן שבו אנו נושאים את עינינו ליהוה לאופן שבו משרת נושא את עיניו לאדונו.‏ מה הייתה כוונת משורר התהלים?‏ ובכן,‏ המשרת לא נשא את עיניו לאדונו רק כדי שיספק לו מזון והגנה.‏ הוא היה צריך להמשיך להביט בו כדי לדעת מה הן דרישותיו ולאחר מכן לקיימן.‏ באופן דומה,‏ עלינו לבחון מדי יום את דבר־אלוהים כדי לדעת מה דורש מאיתנו יהוה באופן אישי,‏ ולאחר מכן ליישם את הדרכותיו.‏ רק אז נוכל להיות בטוחים שהוא יטה לנו חסד בעת שנזדקק לו.‏ מ18.‏07 12 §1,‏ 2

ישוע דיבר על השחרור מהעבדות ומהדיכוי הגדולים ביותר שאי פעם חוותה האנושות — להיות ’‏עבדים לחטא’‏ (‏יוח׳ ח׳:‏34‏)‏.‏ בכוחו של החטא לא רק לגרום לנו לעשות את הרע,‏ אלא גם למנוע מאיתנו לעשות את מה שאנו יודעים שהוא הדבר הנכון או להצליח לבצע את מה שידוע לנו שאנו מסוגלים לעשות.‏ במובן זה אנו עבדים לחטא,‏ והתוצאה היא תסכול,‏ כאב,‏ סבל ולבסוף מוות (‏רומ׳ ו׳:‏23‏)‏.‏ רק כאשר יוסרו כבלי החטא נוכל לזכות לחירות האמיתית שממנה נהנו הורינו הראשונים.‏ מילותיו של ישוע:‏ ”‏אם תקיימו תמיד את דבריי”‏,‏ מרמזות שאם ברצוננו לזכות בחירות שהוא מעניק,‏ עלינו לעמוד בדרישות מסוימות,‏ או לא לחרוג מכמה גבולות (‏יוח׳ ח׳:‏31‏)‏.‏ בתור משיחיים מוקדשים התכחשנו לעצמנו ובחרנו לחיות כתלמידיו של המשיח במסגרת גבולות תורתו (‏מתי ט״ז:‏24‏)‏.‏ כפי שהבטיח ישוע,‏ נזכה לחירות אמיתית כאשר יתאפשר לנו להפיק תועלת מלאה מקורבן הכופר שסיפק.‏ מ18.‏04 7 §14–16

יהוה מתחשב ברגשות משרתיו — גם אם חשיבתם אינה תמיד נכונה.‏ תן דעתך למקרה של יונה.‏ אלוהים שלח את הנביא להכריז מסר של משפט נגד תושבי נינווה.‏ כאשר התחרטו,‏ אלוהים בחר לחוס על חייהם.‏ אולם יונה לא שמח מהחלטה זו.‏ הוא התמלא כעס משום שנבואת הזעם שלו לא התגשמה.‏ אך יהוה נהג בסבלנות עם יונה וסייע לו לשנות את חשיבתו (‏יונה ג׳:‏10 עד ד׳:‏11‏)‏.‏ בהמשך הבין יונה את הנקודה.‏ יהוה אף השתמש בו כדי להעלות על הכתב מקרה זה לתועלתנו (‏רומ׳ ט״ו:‏4‏)‏.‏ מגעיו של יהוה עם עמו מחזקים את ביטחוננו בכך שיש לו אמפתיה כלפי משרתיו.‏ הוא מודע לכאב ולסבל של כל אחד מאיתנו.‏ הוא מבין את מחשבותינו הכמוסות,‏ את רגשותינו העמוקים ביותר,‏ ואת מגבלותינו.‏ ”‏הוא לא יניח [‏לנו]‏ להתפתות למעלה [‏מיכולתנו]‏”‏ (‏קור״א י׳:‏13‏)‏.‏ עד כמה מנחמת הבטחה זו!‏ מ19.‏03 16 §7,‏ 6

תחת תורת משה הזקנים הממונים היו אחראים לטפל לא רק בעניינים רוחניים,‏ אלא גם במקרים אזרחיים ופליליים.‏ תן דעתך לכמה דוגמאות.‏ אם אדם מקרב בני ישראל הרג מישהו,‏ לא הוציאו אותו להורג באופן אוטומטי.‏ היה על זקני עירו לחקור את הנסיבות לפני שהחליטו אם הוא ראוי לעונש מוות (‏דב׳ י״ט:‏2–7,‏ 11–13‏)‏.‏ הזקנים שפטו גם בהיבטים רבים בחיי היומיום — החל ביישוב מחלוקות ציבוריות באשר לרכוש ועד ליישוב סכסוכים אישיים בין בני זוג (‏שמ׳ כ״א:‏35;‏ דב׳ כ״ב:‏13–19‏)‏.‏ כאשר הזקנים היו הוגנים ובני ישראל צייתו לתורה לכולם צמחה מכך תועלת,‏ והאומה הסבה כבוד ליהוה (‏וי׳ כ׳:‏7,‏ 8;‏ יש׳ מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏ מכאן שכל היבט בחיינו חשוב ליהוה.‏ הוא רוצה שנהיה הוגנים ואוהבים במגעינו עם אחרים.‏ הוא שם לב למה שאנו אומרים ועושים,‏ גם בין כותלי ביתנו.‏ מ19.‏02 23 §16–18

כאשר אנחנו נתונים בלחץ,‏ קשה לנו לנהוג בענווה.‏ מילותינו עלולות להפוך לנוקשות ואנו עלולים לדבר בטון קר.‏ אם אי פעם היית לחוץ,‏ חשוב על דוגמתו של ישוע.‏ במהלך החודשים האחרונים לחייו עלי אדמות ישוע היה נתון בלחצים עזים.‏ הוא ידע שיוצא להורג ושיסבול סבל בל יתואר (‏יוח׳ ג׳:‏14,‏ 15;‏ גל׳ ג׳:‏13‏)‏.‏ כמה חודשים לפני מותו אמר שהוא מתייסר (‏לוקס י״ב:‏50‏)‏.‏ כמה ימים לפני מותו אמר:‏ ”‏נפשי נסערת”‏.‏ ניתן להבחין בענוותו ובכניעותו לאלוהים מהאופן שבו שפך בפניו את רגשותיו בתפילה (‏יוח׳ י״ב:‏27,‏ 28‏)‏.‏ בבוא העת מסר ישוע את עצמו באומץ לאויבי אלוהים,‏ אשר הוציאו אותו להורג בדרך המייסרת והמשפילה ביותר.‏ חרף הלחץ והסבל עשה ישוע בענווה את רצון אלוהים.‏ אנו ללא ספק יכולים לומר שישוע הוא המופת המרשים ביותר בגילוי ענווה חרף לחצים (‏יש׳ נ״ג:‏10‏)‏.‏ מ19.‏02 11 §14,‏ 15

ייתכן שכדי לנכוח בקביעות באסיפות,‏ עלינו לגלות אומץ לב בנסיבות קשות.‏ חלק מאחינו ומאחיותינו נוכחים באסיפות אף־על־פי שהם סובלים מיגון,‏ מרפיון ידיים או מבעיות בריאות.‏ אחרים נוכחים באומץ באסיפות למרות התנגדות עזה מצד בני משפחה או רשויות השלטון.‏ חשוב לרגע כיצד דוגמתנו משפיעה על אחינו הנתונים במאסר בשל אמונתם (‏עב׳ י״ג:‏3‏)‏.‏ כאשר הם שומעים שאנו ממשיכים לשרת את יהוה חרף ניסיונותינו,‏ הדבר נוסך בהם כוח לשמור על אמונתם,‏ אומץ ליבם ותומתם.‏ כאשר שהה פאולוס במאסר בית ברומא,‏ הוא שמח בכל פעם ששמע שאחיו משרתים את אלוהים בנאמנות (‏פיל׳ א׳:‏3–5,‏ 12–14‏)‏.‏ זמן קצר לפני שחרורו או מייד אחריו,‏ כתב פאולוס את איגרתו אל העברים,‏ אשר בה קרא למשיחיים הנאמנים הללו לעולם לא להזניח את אסיפותיהם (‏עב׳ י׳:‏25‏)‏.‏ מ19.‏01 28 §9

השטן רוצה שנהיה כמוהו — מורד המתעלם מאמות המידה של יהוה ופועל מתוך אנוכיות.‏ הוא מקיף אותנו באנשים שכבר הושחתו על־ידו ומקווה שנבחר לבלות איתם זמן,‏ גם אם אנו יודעים שחברה רעה ”‏תשחית”‏ את חשיבתנו והתנהגותנו (‏קור״א ט״ו:‏33‏)‏.‏ דרך נוספת שבה מנסה השטן לזהם את ליבנו היא הניסיון לגרום לנו לבטוח בחוכמת אנוש במקום בחשיבתו של יהוה (‏קול׳ ב׳:‏8‏)‏.‏ תן דעתך לאחד מהרעיונות הרבים שמקדם השטן — רדיפה אחר עושר צריכה להיות מטרה עיקרית בחיים.‏ מי שחושבים כך אולי יתעשרו ואולי לא.‏ כך או כך,‏ נשקפת להם סכנה.‏ מדוע?‏ משום שהם עלולים להתמקד כל כך בעשיית כסף עד כי יקריבו את בריאותם,‏ יחסיהם עם בני המשפחה ואף את ידידותם עם אלוהים רק כדי להשיג את מטרתם (‏טימ״א ו׳:‏10‏)‏.‏ אנו אסירי תודה על כך שאבינו השמימי החכם מסייע לנו לאמץ השקפה מאוזנת על כסף (‏קהלת ז׳:‏12;‏ לוקס י״ב:‏15‏)‏.‏ מ19.‏01 15 §6‏;‏ 17 §9

אפילו לפני שהגיע בנו של יהוה לכדור הארץ והציב מופת מושלם למתן עידוד,‏ הבינו משרתי יהוה נאמנים עד כמה חשוב לעודד אחרים.‏ לנוכח האיום מפני האשורים,‏ כינס חזקיהו את שרי המלחמות ואת תושבי יהודה על מנת לעודדם.‏ מה הייתה התוצאה?‏ ”‏וייסָמכו [‏והתחזקו]‏ העם על דברי יחזקיהו”‏ (‏דה״ב ל״ב:‏6–8‏)‏.‏ אף־על־פי שהיה זקוק לנחמה בעצמו,‏ לימד איוב את שלושת ’‏מנחמי העמל’‏ שלו שיעור במתן עידוד.‏ הוא אמר להם שאילו היה במקומם,‏ היה ’‏מאמצם במו פיו,‏ וניד שפתיו היה חושך’‏,‏ כלומר הוא היה מחזק אותם בדברי פיו ומילותיו המנחמות היו מסבות להם הקלה (‏איוב ט״ז:‏1–5‏)‏.‏ בסופו של דבר זכה איוב לעידוד מצד אליהוא ומצד יהוה עצמו (‏איוב ל״ג:‏24,‏ 25;‏ ל״ו:‏1,‏ 11;‏ מ״ב:‏7,‏ 10‏)‏.‏ מ18.‏04 16 §6‏;‏ 17 §8,‏ 9

ישעיהו כבר תיאר כיצד יהוה יאמץ,‏ או יחזק,‏ את עמו בכתבו:‏ ”‏יהוה בחזק יבוא וזרועו מושלה לו”‏ (‏יש׳ מ׳:‏10‏)‏.‏ המקרא לא אחת משתמש במילה ’‏זרוע’‏ כסמל לכוח.‏ מכאן שההצהרה ”‏זרועו [‏של יהוה]‏ מושלה”‏ מזכירה לנו שיהוה הוא מלך רב־עוצמה.‏ הוא השתמש בכוחו הבלתי מנוצח כדי לתמוך במשרתיו בעבר ולהגן עליהם,‏ והוא ממשיך להגן גם על מי שבוטחים בו כיום ולחזקם (‏דב׳ א׳:‏30,‏ 31;‏ יש׳ מ״ג:‏10‏)‏.‏ בייחוד כשאויבינו רודפים אותנו,‏ יהוה מקיים את הבטחתו:‏ ”‏אימצתיך”‏.‏ בכמה מקומות בעולם כיום אויבינו עושים כל מאמץ לשים קץ לפעילות הבישור או להוציא את ארגוננו אל מחוץ לחוק.‏ למרות זאת,‏ איננו מודאגים יתר על המידה ממתקפות מעין אלה.‏ יהוה מספק לנו ערובה הנוסכת בנו כוח וביטחון.‏ הוא מבטיח לנו:‏ ”‏כל כלי יוצר עלייך לא יצלח”‏ (‏יש׳ נ״ד:‏17‏)‏.‏ מ19.‏01 5,‏ 6 §12,‏ 13

בשונה מבעלי חיים,‏ ניחנת בצורך רוחני שרק הבורא יכול לספק (‏מתי ד׳:‏4‏)‏.‏ כאשר אתה מקשיב לו בהערכה,‏ אתה זוכה לתובנה,‏ לחוכמה ולאושר.‏ אלוהים משביע את הצורך הרוחני שלך באמצעות דברו ושפע של מזון רוחני שהוא מספק דרך ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ ועד כמה מגוון ועשיר מזון זה!‏ (‏יש׳ ס״ה:‏13,‏ 14‏)‏ המזון הרוחני שמספק אלוהים יעניק לך חוכמה וכושר חשיבה היכולים להגן עליך בדרכים רבות (‏מש׳ ב׳:‏10–14‏)‏.‏ לדוגמה,‏ התכונות הללו פוקחות את עיניך לתורות כזב,‏ כגון ההשקפה שלא קיים בורא.‏ הן מגנות עליך מפני השקר שלפיו כסף ונכסים הם המפתח לאושר.‏ כמו כן,‏ הן מסייעות לך להכיר בתאוות פסולות ובהתנהגות הרסנית ולדחות אותן.‏ לכן המשך להתאמץ לרכוש חוכמה מאת אלוהים וכושר חשיבה,‏ ולראות בהם אוצר!‏ מ18.‏12 20 §6,‏ 7

האם תבוא עת שבה ימינו ’‏יהיו כימי העץ’‏?‏ יש עצים החיים אלפי שנים.‏ בני האדם יצטרכו להיות בריאים כדי שיוכלו להגיע לתוחלת חיים ארוכה שכזו.‏ אם יתאפשר להם לחיות בתנאים שעליהם ניבא ישעיהו,‏ יהיה זה חלום שמתגשם — גן עדן!‏ ואכן,‏ נבואה זו תתגשם.‏ חשוב כיצד ההבטחות מצביעות על גן עדן עתידי:‏ יושבי הארץ כולה יזכו לברכת אלוהים.‏ איש לא יתמודד עם סכנה מצד בעלי חיים או אנשים חייתיים.‏ העיוורים,‏ החירשים והפיסחים ירופאו.‏ אנשים יבנו לעצמם בתים וייהנו לגדל מזון בריא.‏ תוחלת חייהם תהיה ארוכה משל עצים.‏ אנו אכן מוצאים במקרא רמזים לכך שעתיד זה קרב ובא.‏ עם זאת,‏ יש שאולי טוענים שאנו מייחסים לנבואות הללו משמעות נרחבת יותר מכפי שיש להן באמת.‏ איזו סיבה מוצקה יש לך לצפות לגן עדן ממשי עלי אדמות?‏ האיש הגדול ביותר שחי אי פעם סיפק סיבה שכזו (‏לוקס כ״ג:‏43‏)‏.‏ מ18.‏12 5 §13–15

שכלנו גמיש ויכול להמשיך להשתנות.‏ במידה רבה מה שיקבע אילו שינויים יתרחשו,‏ יהיו הדברים שאנו מאפשרים להם לחדור לשכלנו והדברים שאנו בוחרים להרהר בהם.‏ אם נהרהר בצורת חשיבתו של יהוה,‏ נוכיח לעצמנו שהשקפותיו נכונות.‏ אז יהיה זה רצוננו הטבעי ליישר קו עם מחשבותיו.‏ אך שים לב שכדי לחדש את שכלנו בהתאם לצורת חשיבתו של יהוה,‏ עלינו ’‏לחדול לתת לסדר העולמי הזה לעצב אותנו’‏.‏ עלינו לחדול לאפשר לתפיסות או להשקפות המנוגדות לאלה של אלוהים לחדור לשכלנו.‏ ניתן להמחיש את חשיבותו של צעד מקדים זה בדוגמה הנוגעת למזון.‏ נניח שאדם מנסה לשפר את בריאותו על־ידי אכילת מזון בריא.‏ אך מה הטעם אם הוא גם צורך באופן קבוע מזון מזוהם?‏ באופן דומה,‏ אם אנו משחיתים את שכלנו בתפיסותיו של העולם,‏ הזנתנו ממחשבותיו של יהוה תצמיח לנו תועלת מועטה.‏ מ18.‏11 21 §14,‏ 15

עלינו להיות נחושים לחיות בהתאם לאמת יום יום.‏ חגור את חגורת האמת סביב מותניך.‏ בימי המקרא הקנתה חגורתו של החייל תמיכה והגנה למותניו ולאיבריו הפנימיים.‏ אולם כדי שהחגורה תספק הגנה,‏ היה עליה להיות מהודקת.‏ חגורה רופפת סיפקה תמיכה מועטה.‏ כיצד מגנה עלינו חגורת האמת?‏ אם נדאג שהאמת תמיד מהודקת בחוזקה סביבנו כמו חגורה,‏ היא תגן עלינו מפני חשיבה מוטעית ותסייע לנו לקבל החלטות נבונות.‏ ברגעי פיתוי או בשעת ניסיון,‏ תחזק האמת המקראית את נחישותנו לעשות את הטוב והישר.‏ כפי שחייל לעולם לא היה חושב לצאת לקרב ללא חגורה,‏ עלינו להיות נחושים לעולם לא לשחרר או להסיר את חגורת האמת.‏ במקום זאת,‏ אנו חיים בהתאם לאמת וכך עושים כל שביכולתנו כדי שהיא תמשיך להיות מהודקת סביב גופנו.‏ מ18.‏11 12 §15

לא ניתן למצוא את האמת שבדבר־אלוהים ללא כל מאמץ.‏ עלינו להיות מוכנים לעשות כל הקרבה כדי להשיגה.‏ כפי שציין מחבר ספר משלי החכם,‏ לאחר שאנו ’‏קונים’‏,‏ או רוכשים,‏ אמת,‏ עלינו להישמר פן ’‏נמכור’‏ אותה,‏ או נאבדה.‏ גם לדבר הניתן בחינם עשוי להיות מחיר כלשהו.‏ המילה ’‏לקנות’‏ במשלי כ״ג:‏23 משמעה גם ’‏לרכוש’‏.‏ שתי המילים מרמזות על השקעת מאמץ או על החלפת דבר מה בפריט בעל ערך.‏ ניתן להמחיש כיצד נוכל לקנות אמת באופן הבא:‏ נניח ששמענו שמוצעות בשוק ”‏בננות בחינם”‏.‏ האם הבננות הללו יופיעו באורח נס על שולחננו?‏ לא.‏ עלינו לטרוח ללכת לשוק ולאסוף אותן.‏ האם הבננות ניתנות חינם אין כסף?‏ כן,‏ אבל עלינו להשקיע את המאמץ ולהקדיש את הזמן כדי ללכת לשוק.‏ באופן דומה,‏ איננו זקוקים לכסף כדי לקנות אמת,‏ אולם עלינו להתאמץ כדי להשיגה.‏ מ18.‏11 4 §4,‏ 5

ישוע הזמין את פטרוס,‏ יעקב ויוחנן לעלות איתו להר גבוה.‏ שם הם ראו חזון מרשים.‏ פניו של ישוע זהרו ובגדיו הלבינו.‏ שתי דמויות,‏ שייצגו את משה ואליהו,‏ החלו לשוחח עם ישוע על מותו ותחייתו העתידיים (‏לוקס ט׳:‏29–32‏)‏.‏ לאחר מכן,‏ ענן בהיר כיסה אותם,‏ והם שמעו קול מתוך הענן — קולו של אלוהים!‏ החזון נתן הצצה מוקדמת לתפארתו של ישוע ולעוצמתו כמלך במלכות אלוהים.‏ אין ספק שהוא עודד את ישוע וחיזק אותו לקראת הסבל והמוות המייסר שנכונו לו.‏ החזון גם בנה את אמונתם של התלמידים וחיזק אותם לקראת מבחני הנאמנות ולקראת שנים של עבודה קשה שעוד ציפו להם.‏ כעבור כ־30 שנה התייחס השליח פטרוס לחזון ההשתנות,‏ מה שמראה שהחזון עדיין היה מוחשי בשכלו (‏פט״ב א׳:‏16–18‏)‏.‏ מ19.‏03 10 §7,‏ 8

מהי אחת הדרכים שבהן נבדלים המשיחיים האמיתיים מחברי דתות הכזב?‏ אנו ’‏מדברים אמת’‏ (‏זכ׳ ח׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ הן בעניינים גדולים והן בעניינים קטנים נאמר את האמת — לזרים,‏ לעמיתים לעבודה,‏ לחברינו וליקירינו.‏ מה אם אתה צעיר הרוצה להשתלב עם בני גילך?‏ ודא שלעולם לא תנהל חיים כפולים.‏ אל תיתן את הרושם שאתה נוהג בטוהר בסביבת משפחתך וקהילתך,‏ אך תתנהג בצורה שונה לגמרי בחברת צעירים מהעולם ובעת שאתה גולש ברשתות חברתיות.‏ אם תעשה זאת תחיה למעשה בשקר ותשקר להוריך,‏ לאחיך לאמונה ולאלוהים (‏תהל׳ כ״ו:‏4,‏ 5‏)‏.‏ יהוה יודע מתי אנו ’‏מכבדים אותו בשפתינו,‏ אך ליבנו רחוק ממנו’‏ (‏מר׳ ז׳:‏6‏)‏.‏ עדיף פי כמה לנהוג בהתאם לפסוק:‏ ”‏אל יקנא ליבך בַּחטאים,‏ כי אם ביראת יהוה כל היום”‏ (‏מש׳ כ״ג:‏17‏)‏.‏ מ18.‏10 9 §14,‏ 15

משרתי אלוהים הם משפחה רוחנית המתאפיינת באהבה (‏יוח״א ד׳:‏ 21‏)‏.‏ בדרך כלל אהבה זו אינה באה לידי ביטוי במעשי גבורה הנעשים לעיתים רחוקות,‏ אלא באינספור מעשים קטנים יותר כגון מילים מתחשבות ומעשים אוהבים.‏ כאשר אנו נוהגים באחרים בטוב לב ובהתחשבות,‏ אנו ’‏מחקים את אלוהים כילדים אהובים’‏ (‏אפ׳ ה׳:‏1‏)‏.‏ ישוע חיקה את אביו בצורה מושלמת.‏ ”‏בואו אליי,‏ כל העמלים והעמוסים”‏,‏ אמר,‏ ”‏ואני ארענן את נפשותיכם.‏.‏.‏ כי עניו אני ושפל רוח”‏ (‏מתי י״א:‏28,‏ 29‏)‏.‏ כאשר אנו מחקים את דוגמתו של המשיח ו’‏מגלים התחשבות בדל’‏,‏ אנו זוכים לחסדו של אבינו השמימי ולאושר רב (‏תהל׳ מ״א:‏2‏)‏.‏ ובכן,‏ הבה נוכיח את אהבתנו ונמשיך לגלות התחשבות במסגרת המשפחה,‏ הקהילה ושירות השדה.‏ מ18.‏09 28 §1,‏ 2

בשעת אסונות למשרתי אלוהים יש הזדמנויות לשתף פעולה עם אלוהים ולסייע לאחיהם בדרכים מעשיות.‏ לדוגמה,‏ הם תומכים מבחינה כספית במי שנפגעו (‏יוח׳ י״ג:‏34,‏ 35;‏ מה״ש י״א:‏27–30‏)‏.‏ דרך מעשית נוספת היא סיוע בניקיון או בשיקום מבנים.‏ גבריאלה,‏ אחות המתגוררת בפולין שביתה נהרס כמעט לגמרי בשיטפון,‏ התעודדה כאשר אחים מקהילות שכנות באו לעזרתה.‏ ”‏אני לא רוצה לדבר על מה שאיבדתי — אלה בסך הכול דברים חומריים”‏,‏ היא מספרת.‏ ”‏במקום זאת,‏ אני רוצה לספר לכם לְמה זכיתי.‏ חוויה זו חיזקה את ביטחוני שזו זכות מיוחדת וכן מקור של שמחה ואושר להיות חלק מהקהילה המשיחית”‏.‏ רבים שזכו לסיוע לאחר שהיכה אסון מספרים שחוויה זו גרמה להם לחוש עשירים יותר,‏ ומי שמשתפים פעולה עם יהוה במתן סיוע שכזה נהנים גם הם מסיפוק עמוק (‏מה״ש כ׳:‏35;‏ קור״ב ט׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ מ18.‏08 26 §12

אם ברצוננו להצליח לנצור את ליבנו,‏ עלינו לזהות סכנות ולפעול במהרה כדי להגן על עצמנו.‏ המילה ”‏נצור”‏ מזכירה לנו את תפקידו של השומר.‏ בימיו של שלמה המלך עמדו שומרים על המשמר בחומות העיר והשמיעו אזהרה אם הבחינו בסכנה קרבה.‏ אם נדמיין תמונה זו,‏ יסייע לנו הדבר להבין מה עלינו לעשות כדי לעצור בעד השטן מלהשחית את חשיבתנו.‏ בימי קדם עבדו השומרים בשיתוף פעולה הדוק עם שוערי העיר (‏שמ״ב י״ח:‏24–26‏)‏.‏ יחדיו הם סייעו בהגנה על העיר ודאגו שהשערים ייסגרו בכל פעם שהתקרב אויב (‏נחמ׳ ז׳:‏1–3‏)‏.‏ מצפוננו המודרך על־פי המקרא יכול לשמש כשומר עבורנו ולהזהיר אותנו כשהשטן מנסה לפלוש לליבנו — במילים אחרות,‏ כאשר הוא מנסה להשפיע על מחשבותינו,‏ רגשותינו,‏ מניעינו או רצונותינו.‏ בכל פעם שמצפוננו משמיע אזהרה,‏ עלינו להקשיב לו ולסגור כביכול את השער.‏ מ19.‏01 17 §10,‏ 11

קנה המידה שעל־פיו יש לאמוד את כישוריהם של האחים הצעירים הוא דבר־אלוהים,‏ ולא השקפות אישיות או תרבותיות (‏טימ״ב ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ השקפות תרבותיות המנוגדות למקרא עלולות לעכב אחים כשירים.‏ במדינה אחת הופקדו תפקידי אחריות כבדי משקל בידי משרת עוזר כשיר ביותר.‏ אף־על־פי שהזקנים בקהילתו הסכימו שהאח הצעיר עומד במידה סבירה בדרישות המקראיות לתפקיד זקן־קהילה,‏ לא הומלץ למנותו.‏ כמה זקני־קהילה מבוגרים התעקשו שהאח נראה צעיר מכדי להיחשב לזקן־קהילה.‏ למרבה הצער,‏ עוכב מינויו של האח פשוט בשל מראהו החיצוני.‏ מדיווחים עולה שחשיבה מעין זו משפיעה על רבים במקומות שונים בעולם.‏ עד כמה חשוב שנישען על כתבי־הקודש ולא על השקפותינו!‏ זו הדרך היחידה לציית לישוע ולחדול לשפוט על־פי מראה עיניים (‏יוח׳ ז׳:‏24‏)‏.‏ מ18.‏08 12 §16,‏ 17

קיימת סכנה בהעברה חפוזה של הודעות דואר אלקטרוני והודעות טקסט.‏ בכמה ארצות מוטלות על פעילותנו הגבלות או שהיא אסורה לחלוטין.‏ מתנגדינו בארצות הללו עלולים להפיץ בכוונה דיווחים שנועדו לזרוע פחד או לגרום לנו שלא לבטוח איש ברעהו.‏ תן דעתך למה שאירע בברית המועצות לשעבר.‏ המשטרה החשאית,‏ הידועה כקג”‏ב,‏ הפיצה שמועות שלפיהן כמה אחים בולטים בגדו במשרתי יהוה.‏ רבים האמינו לדיווחים הכוזבים הללו,‏ וכתוצאה מכך התנתקו מארגון יהוה.‏ כמה עצוב!‏ למרבה השמחה,‏ לימים חזרו רבים לארגון,‏ אך היו שלעולם לא עשו כן.‏ ספינת אמונתם נטרפה (‏טימ״א א׳:‏19‏)‏.‏ כיצד נוכל להימנע מהשלכות הרסניות שכאלה?‏ היה נחוש שלא להפיץ דיווחים שליליים או לא־מאומתים.‏ אל תהיה נאיבי,‏ או פתי.‏ ודא שידועות לך העובדות.‏ מ18.‏08 4 §8

בכתבי היד היווניים הקדומים ביותר שבנמצא לא נעשה שימוש עקבי בפיסוק.‏ לכן נשאלת השאלה:‏ האם כוונתו של ישוע הייתה ”‏אומר אני לך,‏ היום אתה תהיה איתי בגן עדן”‏?‏ או האם כוונתו הייתה ”‏אומר אני לך היום,‏ אתה תהיה איתי בגן עדן”‏?‏ זכור מה אמר ישוע קודם לכן לתלמידיו:‏ ”‏יהיה בן האדם בבטן האדמה שלושה ימים ושלושה לילות”‏ (‏מתי י״ב:‏40;‏ ט״ז:‏21;‏ י״ז:‏22,‏ 23;‏ מר׳ י׳:‏34;‏ מה״ש י׳:‏39,‏ 40‏)‏.‏ מכאן שישוע לא הלך לאף גן עדן באותו יום שבו הוא והפושע מתו.‏ ישוע היה במשך כמה ימים ”‏בשאול [‏או,‏ ”‏האדס”‏]‏”‏ עד אשר הקים אותו אלוהים לתחייה (‏מה״ש ב׳:‏31,‏ 32‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ אותו פושע שעמד למות לא ידע שישוע כרת ברית עם שליחיו הנאמנים שלפיה הם יהיו יחד איתו במלכות השמימית (‏לוקס כ״ב:‏29‏)‏.‏ כמו כן,‏ אותו פושע אפילו לא נטבל (‏יוח׳ ג׳:‏3–6,‏ 12‏)‏.‏ מכאן שמה שישוע הבטיח לו היה לחיות בגן עדן ארצי.‏ הדבר עתיד היה להתגשם בהמשך.‏ מ18.‏12 6 §17,‏ 18,‏ 20,‏ 21

עד מהרה החלו בני ישראל לעבוד את עגל הזהב!‏ על אף שללא ספק גילו חוסר צייתנות,‏ השלו את עצמם בני ישראל במחשבה שהם עדיין מצדדים ביהוה.‏ אהרון אף כינה את פולחן עגל הזהב ”‏חג ליהוה”‏!‏ כיצד הגיב יהוה?‏ הוא חש נבגד.‏ יהוה אמר למשה שהעם ”‏שִחֵת”‏ ושהם ’‏סרו מן הדרך אשר הוא ציוום’‏.‏ ב’‏חרון אפו’‏ אף חשב להשמיד את האומה שזה עתה נוסדה (‏שמ׳ ל״ב:‏5–10‏)‏.‏ אולם יהוה החליט שלא להשמיד את בני ישראל (‏שמ׳ ל״ב:‏14‏)‏.‏ אף שבתחילה היה מעורב אהרון ביצירת הפסל,‏ הוא התחרט והצטרף לשאר הלוויים שצידדו ביהוה.‏ אלפים איבדו את חייהם משום שעבדו אלילים.‏ אולם למי שצידדו ביהוה הובטח שיבורכו (‏שמ׳ ל״ב:‏26–29‏)‏.‏ מ18.‏07 20 §13–16

מהו סוג ההכרה הנעלה מכול שאליו נוכל לחתור?‏ לא מדובר בתשומת הלב שאנשים מנסים למשוך לעצמם בתחום האקדמיה,‏ בתחום העסקים או בעולם הבידור והספורט.‏ מדובר במה שתיאר פאולוס בדברים הבאים:‏ ”‏כעת,‏ כשאתם מכירים את אלוהים,‏ או ליתר דיוק כשאלוהים מכיר אתכם,‏ איך זה שאתם חוזרים ליסודות החלשים והעלובים ורוצים להשתעבד להם מחדש?‏”‏ (‏גל׳ ד׳:‏9‏)‏ איזו זכות נפלאה זו להיות ’‏מוכרים לאלוהים’‏,‏ השליט העליון של היקום!‏ הוא מעוניין לרקום עימנו יחסים הדוקים.‏ כפי שאמר חוקר אחד,‏ אנו ”‏זוכים להכרתו ולתשומת ליבו”‏.‏ כאשר יהוה מכיר בנו כידידיו,‏ אנו מגשימים את מטרת קיומנו (‏קהלת י״ב:‏13,‏ 14‏)‏.‏ מ18.‏07 7,‏ 8 §3,‏ 4

כדי להפיק תועלת מחוקיו של אלוהים,‏ עלינו לטפח כלפיהם אהבה וכבוד (‏עמ׳ ה׳:‏15‏)‏.‏ אך כיצד נוכל לעשות זאת?‏ המפתח הוא ללמוד לראות דברים מנקודת מבטו של יהוה.‏ לשם המחשה:‏ תאר לעצמך שקשה לך לישון.‏ הרופא שלך ממליץ לך על תוכנית הכוללת תפריט תזונה,‏ פעילות גופנית ושינויים בסגנון החיים.‏ אתה מנסה את התוכנית ומגלה שהיא אכן עובדת!‏ ודאי תעריך מאוד את הרופא על שעזר לך לשפר את איכות חייך.‏ באופן דומה,‏ בוראנו העניק לנו חוקים היכולים להגן עלינו מפני ההשלכות המזיקות של החטא ובכך לשפר את חיינו.‏ חשוב על התועלת הרבה שאנו מפיקים מציות לחוקים הכתובים במקרא באשר לשקר,‏ מזימה,‏ גניבה,‏ אי־מוסריות מינית,‏ אלימות וספיריטיזם (‏מש׳ ו׳:‏16–19;‏ ההת׳ כ״א:‏8‏)‏.‏ כאשר אנו מתנסים בברכות העשירות הנובעות מעשיית דברים בדרכו של יהוה,‏ טבעי שבליבנו גוברות האהבה וההערכה כלפי יהוה וחוקיו.‏ מ18.‏06 17 §5,‏ 6

הנציב אולי חשש שישוע יעורר תסיסה פוליטית — נושא שהדאיג את פילטוס עד מאוד במהלך שלטונו.‏ ישוע השיב לו:‏ ”‏מלכותי אינה חלק מן העולם הזה”‏ (‏יוח׳ י״ח:‏36‏)‏.‏ הוא היה נחוש שלא להיות מעורב בפוליטיקה,‏ שהרי מלכותו נועדה להיות מלכות שמימית.‏ הוא אמר לפילטוס שמלאכתו על הארץ היא ”‏להעיד על האמת”‏ (‏יוח׳ י״ח:‏37‏)‏.‏ כשאנו מבינים את תפקידנו בבירור כפי שישוע הבין את תפקידו,‏ נימנע מלצדד אפילו ללא מילים בתנועות פוליטיות המקדמות עצמאות.‏ אולי לא יהיה זה קל.‏ ”‏אנשים באזורנו הופכים ליותר ויותר קיצוניים”‏,‏ מציין משגיח נודד אחד.‏ ”‏רוח הלאומנות משתלטת,‏ ורבים בטוחים שעצמאות פוליטית תשפר את חייהם.‏ למרבה השמחה,‏ האחים שומרים על אחדותם המשיחית על־ידי כך שהם מתמקדים בהכרזת הבשורה הטובה על המלכות.‏ הם נושאים עיניהם אל אלוהים שיפתור עוולות ובעיות אחרות שעימן אנו מתמודדים”‏.‏ מ18.‏06 4,‏ 5 §6,‏ 7

רק שלושה ספרים בתנ״ך — דברי הימים א׳,‏ איוב וזכריה — מזכירים את השטן,‏ כינוי שמשמעו ”‏מתנגד”‏.‏ מדוע נאמר כה מעט באשר לאויבנו לפני בואו של המשיח?‏ נראה שיהוה לא רצה להקדיש חלקים גדולים מהתנ״ך לדיון בשטן ובפעילותו ובכך לייחס לו חשיבות רבה מדי.‏ כאשר השרה מרוחו על כתיבת חלק זה בכתבי־הקודש,‏ הייתה מטרתו העיקרית של יהוה לסייע לעם אלוהים לזהות את המשיח ולהוביל אותם אליו (‏לוקס כ״ד:‏44;‏ גל׳ ג׳:‏24‏)‏.‏ כאשר הושלם הדבר והגיע המשיח,‏ השתמש יהוה בו ובתלמידיו כדי לחשוף רבות ממה שידוע לנו על השטן ועל המלאכים שחברו לו.‏ הדבר מתאים,‏ שהרי יהוה ישתמש בישוע ובמשוחי הרוח השותפים למלכותו כדי למחוץ את השטן ואת עושי רצונו (‏רומ׳ ט״ז:‏20;‏ ההת׳ י״ז:‏14;‏ כ׳:‏10‏)‏.‏ זכור שכוחו של השטן מוגבל.‏ יש לנו גיבוי מיהוה,‏ ישוע והמלאכים הנאמנים,‏ ובעזרתם אנו יכולים להתנגד לאויבנו.‏ מ18.‏05 22,‏ 23 §2–4

יהוה רואה בנו כמשרתיו רק אם אנו עושים פרי (‏מתי י״ג:‏23;‏ כ״א:‏43‏)‏.‏ מכאן שבמשל שביוחנן ט״ו:‏1–5 הפרי שכל משיחי חייב להניב אינו מתייחס לתלמידים חדשים שאולי תהיה לנו הזכות לעשות (‏מתי כ״ח:‏19‏)‏.‏ אם כך היה הדבר,‏ עדי־יהוה נאמנים שאינם מצליחים לעשות תלמידים מפני שהם מבשרים בשטח לא־פורה יהיו כמו השריגים שאינם מניבים פרי במשלו של ישוע.‏ אך מסקנה זו אינה מתקבלת על הדעת.‏ מדוע?‏ מפני שאיננו יכולים להכריח אנשים להפוך לתלמידים.‏ יהיה זה בניגוד לדרכיו האוהבות של יהוה לפסול את משרתיו רק מפני שאינם מצליחים לעשות דבר שהוא מחוץ להישג ידם.‏ כל מה שמבקש מאיתנו יהוה לעשות הוא תמיד בר־השגה (‏דב׳ ל׳:‏11–14‏)‏.‏ אם כן,‏ מהו הפרי שעלינו להניב?‏ אין ספק שהפרי צריך להתייחס לפעילות שכל אחד מאיתנו מסוגל לבצע.‏ באיזו פעילות מדובר?‏ הכרזת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ מ18.‏05 14 §8,‏ 9

בעולם כיום יש מנהיגי דת רבים.‏ הם עשויים לשאת בתארים כמו כמרים,‏ רבנים או בתארים אחרים.‏ בדומה לעמיתיהם בני המאה הראשונה,‏ הם ”‏מדכאים את האמת”‏ שבדבר־אלוהים ו’‏ממירים את אמת אלוהים בשקר’‏ (‏רומ׳ א׳:‏18,‏ 25‏)‏.‏ הם מקדמים תורות כוזבות כגון הרעיון ”‏פעם נושע,‏ תמיד נושע”‏,‏ הישארות הנפש,‏ גלגול נשמות והרעיון האווילי שלפיו אלוהים סובלני כלפי סגנון חיים הומוסקסואלי וכלפי נישואין חד־מיניים.‏ פוליטיקאים משתמשים בשקרים כדי להתעות האנושות.‏ אחד השקרים הגדולים ביותר שעתיד להישמע הוא ההכרזה של האנשים שהם השיגו ”‏שלום וביטחון”‏.‏ אבל ”‏אז תבוא עליהם השמדה פתאומית”‏.‏ הבה נישמר פן נלך שולל אחר ניסיונם לגמד את העובדה שסדר עולמי זה ניצב על קרקע רעועה לחלוטין.‏ האמת היא שאנו ”‏יודעים היטב שיום יהוה יבוא בדיוק כגנב בלילה”‏ (‏תסל״א ה׳:‏1–4‏)‏.‏ מ18.‏10 7,‏ 8 §6–8

באמצעות אחיו המשוחים וה”‏שׂרים”‏ הנאמנים מקרב הצאן האחרות,‏ ישוע המשיח מעודד ומדריך את המדוכאים והמיואשים בשעת צורך זו.‏ כך צריך להיות,‏ שהרי זקנים אלה אינם ”‏אדונים”‏ על אמונתם של אחרים,‏ אלא ’‏שותפים לעבודה’‏ למען שמחת אחיהם (‏יש׳ ל״ב:‏1,‏ 2;‏ קור״ב א׳:‏24‏)‏.‏ השליח פאולוס הציב דוגמה ראויה לחיקוי.‏ הוא כתב למשיחיים בתסלוניקי שסבלו מרדיפות:‏ ”‏מתוך חיבה לבבית כלפיכם ששנו לתת לכם לא רק את הבשורה הטובה של אלוהים,‏ אלא גם את נפשנו,‏ שכן נהייתם אהובים עלינו”‏ (‏תסל״א ב׳:‏8‏)‏.‏ כדי להראות שאין זה תמיד מספיק לומר דברי עידוד,‏ אמר פאולוס לזקנים באפסוס את דברי הפסוק היומי.‏ מ18.‏04 21,‏ 22 §6–8

כדי ליהנות מחירות זו ולהפיק ממנה תועלת,‏ עלינו ’‏לפנות ליהוה’‏,‏ כלומר לרקום עימו יחסים אישיים (‏קור״ב ג׳:‏16‏)‏.‏ לבני ישראל במדבר לא הייתה השקפה רוחנית על מגעיו של יהוה עימם.‏ ליבם ושכלם התקשו וכביכול הונח עליהם מסווה.‏ בני העם התמקדו אך ורק בניצול חירותם החדשה מהמצרים מבחינה גשמית,‏ או בלתי רוחנית (‏עב׳ ג׳:‏8–10‏)‏.‏ אך החירות הקשורה לרוח יהוה היא יותר מאשר שחרור מעבדות פיזית.‏ רוח יהוה יכולה לעשות הרבה מעבר למה שיכולים מאמצי האדם להשיג — היא מביאה לשחרור מהשעבוד לחטא ולמוות,‏ וכן מכבלי פולחן כזב ומנהגיו (‏רומ׳ ו׳:‏23;‏ ח׳:‏2‏)‏.‏ איזו חירות נפלאה!‏ אפילו אם אדם מצוי במאסר או נתון בעבדות,‏ הוא יכול ליהנות מיתרונותיה של חירות זו (‏בר׳ ל״ט:‏20–23‏)‏.‏ מ18.‏04 9 §3–5