אוגוסט

באסיפות אנו מקבלים תזכורות קבועות למה שעשו עבורנו יהוה וישוע.‏ מלאי הערכה,‏ אנו מנסים לחקות את ישוע באופן שבו אנו חיים מדי יום (‏קור״ב ה׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ בנוסף,‏ ליבנו מניע אותנו להלל את יהוה על כך שסיפק לנו את הכופר.‏ אחת הדרכים שבהן נוכל להלל אותו היא לענות באסיפות תשובות מעומק הלב.‏ נוכל לגלות את עומק אהבתנו כלפי יהוה וישוע אם נהיה נכונים להקריב למענם.‏ במקרים רבים,‏ עלינו להקריב הקרבות מסוגים שונים כדי לנכוח באסיפות.‏ קהילות רבות מקיימות את אחת האסיפות בסוף יום עבודה,‏ זמן שבו רובנו קרוב לוודאי חשים עייפים.‏ אסיפה אחרת מתקיימת בסוף השבוע,‏ זמן שבו אחרים נחים.‏ האם יהוה שם לב לכך שאנו נוכחים באסיפות אף־על־פי שאנו עייפים?‏ אין ספק שכן!‏ למעשה,‏ ככל שמאבקנו גדול יותר,‏ כך יהוה מעריך יותר את האהבה שאנו מגלים כלפיו (‏מר׳ י״ב:‏41–44‏)‏.‏ מ19.‏01 29 §12,‏ 13

ישוע עצמו התנסה בחלק מהקשיים שעימם מתמודדים אנשים.‏ לדוגמה,‏ נראה שישוע גדל במשפחה ענייה.‏ כאשר עבד עם יוסף,‏ אביו המאמץ,‏ למד ישוע כיצד לבצע עבודה פיזית קשה (‏מתי י״ג:‏55;‏ מר׳ ו׳:‏3‏)‏.‏ ייתכן שיוסף מת זמן מה לפני שישוע החל בשירותו.‏ לכן ישוע ככל הנראה הזדהה עם הכאב של מי שאיבדו את יקיריהם.‏ כמו כן,‏ ישוע ידע כיצד מרגישים מי שחיים במשפחה שיש בה השקפות דתיות שונות (‏יוח׳ ז׳:‏5‏)‏.‏ נסיבות אלה ואחרות סייעו לישוע להבין את הקשיים והרגשות של אנשים מן השורה.‏ דאגתו של ישוע באה לידי ביטוי במיוחד כאשר חולל ניסים.‏ ישוע לא עשה זאת רק כדי לצאת ידי חובה.‏ הוא ”‏נתמלא.‏.‏.‏ רחמים”‏ על הסובלים (‏מתי כ׳:‏29–34;‏ מר׳ א׳:‏40–42‏)‏.‏ ישוע הזדהה עם האנשים ורצה לעזור להם (‏מר׳ ז׳:‏32–35;‏ לוקס ז׳:‏12–15‏)‏.‏ מ19.‏03 16 §10,‏ 11

היה זה הלילה האחרון של ישוע עלי אדמות.‏ תאר לעצמך את הלחץ שחש ישוע.‏ האם ישמור על נאמנות מושלמת עד מותו?‏ חייהם של מיליארדי איש היו מונחים על כף המאזניים (‏רומ׳ ה׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏ חשוב מכך,‏ הדבר נגע למוניטין של אביו (‏איוב ב׳:‏4‏)‏.‏ ואז,‏ במהלך ארוחתו האחרונה עם חבריו הקרובים ביותר,‏ כלומר השליחים,‏ שיחתם הידרדרה ל”‏ויכוח סוער בשאלה מי מהם נחשב לגדול ביותר”‏.‏ ראוי לציין שהוא לא התרגז.‏ במקום זאת,‏ הגיב ברוך.‏ בטוב לב,‏ אך בהחלטיות,‏ הסביר ישוע פעם נוספת איזו גישה צריכה להיות להם.‏ לאחר מכן שיבח את חבריו על כך שדבקו בו בנאמנות (‏לוקס כ״ב:‏24–28;‏ יוח׳ י״ג:‏1–5,‏ 12–15‏)‏.‏ אנו יכולים לחקות את ישוע ולהישאר רכי מזג גם לנוכח לחצים אם נזכור שכולנו אומרים או עושים דברים המרגיזים אחרים (‏מש׳ י״ב:‏18;‏ יעקב ג׳:‏2,‏ 5‏)‏.‏ נסה לציין בפני אחרים את הדברים הטובים שאתה רואה בהם (‏אפ׳ ד׳:‏29‏)‏.‏ מ19.‏02 11,‏ 12 §16,‏ 17

התורה צמצמה את הסיכויים שאדם יואשם במעשה פשע בשל האשמות כוזבות.‏ לנאשם הייתה הזכות לדעת מי מאשים אותו (‏דב׳ י״ט:‏16–19;‏ כ״ה:‏1‏)‏.‏ וכדי שיורשע,‏ נדרשה עדותם של שני עדים לפחות (‏דב׳ י״ז:‏6;‏ י״ט:‏15‏)‏.‏ מה לגבי אדם מקרב בני ישראל שביצע פשע שאותו ראה רק אדם אחד?‏ אל היה לו להניח שיהיה פטור מעונש על הפשע שביצע.‏ יהוה ראה את מה שהוא עשה.‏ אכן,‏ יהוה מציב את המופת המושלם;‏ הוא לעולם אינו פועל בצורה לא־הוגנת.‏ הוא גומל למי שדבקים בנאמנות באמות המידה שלו,‏ אך מעניש את מי שמנצלים לרעה את כוחם (‏שמ״ב כ״ב:‏21–23;‏ יח׳ ט׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ יש המבצעים מעשים מרושעים ונראה שהם חומקים מעונש,‏ אך במועד הנכון בעיניו של יהוה,‏ הוא דורש מהם דין וחשבון (‏מש׳ כ״ח:‏13‏)‏.‏ אם הם אינם מתחרטים,‏ הם עד מהרה לומדים ש”‏נורא ליפול לידיו של אלוהים חיים”‏ (‏עב׳ י׳:‏30,‏ 31‏)‏.‏ מ19.‏02 23,‏ 24 §20,‏ 21

אין ספק שמשה נשא את עיניו ליהוה להכוונה ולהדרכה.‏ למעשה,‏ הוא ”‏עמד איתן כרואה את מי שאינו נראה”‏ (‏עב׳ י״א:‏24–27‏)‏.‏ בחלוף פחות מחודשיים מיציאת בני ישראל ממצרים,‏ התעוררה בעיה חמורה — היה זה אפילו לפני שהגיעו להר סיני.‏ בני העם החלו להתלונן על מחסור במים.‏ הם החלו לרטון על משה,‏ והמצב החמיר עד כדי כך שמשה צעק אל יהוה:‏ ”‏מה אעשה לעם הזה?‏ עוד מעט וסקלוני!‏”‏ (‏שמ׳ י״ז:‏4‏)‏.‏ בתגובה נתן יהוה למשה הנחיות ברורות.‏ היה עליו לקחת את מטהו ולהכות בצור שבחורב כדי שיצאו ממנו מים.‏ אנו קוראים:‏ ”‏ויעש כן משה לעיני זקני ישראל”‏.‏ בני ישראל שתו לרוויה,‏ והבעיה נפתרה (‏שמ׳ י״ז:‏5,‏ 6‏)‏.‏ מ18.‏07 13 §4,‏ 5

הקהילה המשיחית היא אחד האמצעים שדרכם בונה אותנו יהוה באהבה.‏ נוכל להשיב לו על אהבתו באופן אישי על־ידי כך שנאהב ונבנה את אחינו ואחיותינו לאמונה,‏ לא רק מבחינה רוחנית אלא גם מבחינה רגשית (‏יוח״א ד׳:‏19–21‏)‏.‏ השליח פאולוס קרא למשיחיים:‏ ”‏המשיכו לעודד ולבנות זה את זה,‏ כפי שאתם כבר עושים”‏ (‏תסל״א ה׳:‏11‏)‏.‏ ואכן,‏ כל חברי הקהילה,‏ ולא רק זקני־הקהילה,‏ יכולים לחקות את יהוה ואת ישוע במתן נחמה לאחים ולאחיות ובבנייתם (‏רומ׳ ט״ו:‏1,‏ 2‏)‏.‏ כמה בקהילה הסובלים מהפרעות נפשיות אולי יזדקקו לעזרה ולטיפול מקצועיים (‏לוקס ה׳:‏31‏)‏.‏ זקנים ואחרים בקהילה מכירים בצניעות בעובדה שאין הם מומחים מוסמכים לבריאות הנפש.‏ אולם הם ואחרים בקהילה ממלאים תפקיד חיוני — עליהם ’‏לומר דברי נחמה לַנדכאים,‏ לתמוך בחלשים ולהיות סבלנים עם כל אדם’‏ (‏תסל״א ה׳:‏14‏)‏.‏ מ18.‏09 14,‏ 15 §10,‏ 11

אנו מעמיקים את ביטחוננו ביהוה על־ידי כך שאנו לומדים להכיר אותו טוב יותר.‏ הדרך היחידה שבה נוכל להכיר את אלוהים היטב היא לקרוא במקרא בקפידה ולאחר מכן להרהר במה שאנו קוראים.‏ המקרא מכיל תיעוד מהימן של מקרים שבהם הגן יהוה על עמו בעבר.‏ תיעוד זה נוסך בנו את הביטחון שהוא ידאג לנו כיום.‏ חשוב,‏ למשל,‏ על התיאור הציורי היפה שבו משתמש ישעיהו כדי להמחיש כיצד מגן עלינו יהוה.‏ הוא מתייחס ליהוה כאל רועה ולמשרתי אלוהים כאל טלאים.‏ ישעיהו אומר על יהוה:‏ ”‏בזרועו יקבץ טלאים;‏ ובחיקו יישא”‏ (‏יש׳ מ׳:‏11‏)‏.‏ כשאנו חשים את זרועו החזקה של יהוה עוטפת אותנו,‏ אנו מרגישים מוגנים ורגועים.‏ כדי לסייע לך לשמור על שלוותך חרף הבעיות שעימן אתה מתמודד,‏ הרהר במילים המנחמות של הפסוק היומי.‏ הן יחזקו אותך לקראת הקשיים העתידים לבוא.‏ מ19.‏01 7 §17,‏ 18

האם יש לך מטרה רוחנית אחת או יותר שאליה אתה חותר?‏ אולי אתה מנסה לקרוא מדי יום קטע מהמקרא.‏ אולי אתה מנסה לשפר את כושר הדיבור וההוראה שלך.‏ תהיה אשר תהיה מטרתך,‏ כאשר אתה קוצר תוצאות חיוביות — או כאשר אחרים מבחינים בהן ומשבחים אותך — כיצד אתה מרגיש?‏ אין ספק שאתה חש תחושת הגשמה ושמחה,‏ וכך ראוי,‏ שהרי תחושה זו נובעת במידה רבה מכך שאתה מחקה את ישוע ומציב את רצון יהוה לפני רצונך (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ כאשר אתה מתמקד במטרות רוחניות,‏ אתה גם עוסק במלאכה המסבה סיפוק אמיתי,‏ שהרי מלאכה זו כלל אינה לריק.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏עמדו איתן והיו יציבים;‏ היו תמיד עתירי פועל במלאכתו של האדון,‏ בידיעה שעמלכם בשירות האדון אינו לשווא”‏ (‏קור״א ט״ו:‏58‏)‏.‏ בהשוואה לכך,‏ חיים המתאפיינים בשאיפות ובמטרות חילוניות — גם כאלו הנראות מוצלחות מאוד — הם בסופו של דבר חיים ריקים מתוכן (‏לוקס ט׳:‏25‏)‏.‏ מ18.‏12 22 §12,‏ 13

דוד התייחס לימים שבהם יחיו תושבי הארץ על־פי דרכיו הצודקות של אלוהים (‏פט״ב ג׳:‏13‏)‏.‏ בנבואה שבישעיהו ס״ה:‏22 נאמר:‏ ”‏כימי העץ ימי עמי”‏.‏ הדבר מצביע על כך שבני האדם יחיו למשך אלפי שנים.‏ על־פי ההתגלות כ״א:‏1–4 יפנה אלוהים את תשומת ליבו לאנושות,‏ ואחת מהברכות המובטחות היא ש”‏המוות לא יהיה עוד”‏ עבור אנשים שישרתו את אלוהים בעולם החדש רב־הצדק שיכונן.‏ אדם וחוה איבדו את גן העדן,‏ אך הוא לא אבד לעד.‏ כפי שהבטיח אלוהים,‏ אנשים עלי אדמות עוד עתידים לזכות לברכות.‏ בהשראת אלוהים אמר דוד שהענווים והצדיקים יירשו את הארץ ויחיו עליה לעד (‏תהל׳ ל״ז:‏11‏)‏.‏ הנבואות שבספר ישעיהו צריכות לעורר את כמיהתנו לתנאים הנפלאים שישררו באותם ימים (‏יש׳ י״א:‏6–9;‏ ל״ה:‏5–10;‏ ס״ה:‏21–23‏)‏.‏ מתי?‏ כאשר תתקיים ההבטחה שהבטיח ישוע לפושע היהודי (‏לוקס כ״ג:‏43‏)‏.‏ גם אתה תוכל להיות בגן עדן זה!‏ מ18.‏12 7 §22,‏ 23

האם נוכל להימנע מכל מגע עם חשיבתו של העולם?‏ לא,‏ לא נוכל לצאת מן העולם פשוטו כמשמעו.‏ חשיפה מסוימת לתפיסותיו היא בלתי נמנעת (‏קור״א ה׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ פעילות הבישור כשלעצמה מפגישה אותנו עם תפיסות מוטעות.‏ אולם,‏ גם כאשר חשיפה להשקפות המנוגדות לאלוהים היא הכרחית,‏ אל לנו להשתעשע בהן או לאמצן.‏ בדומה לישוע,‏ עלינו למהר לדחות מחשבות המשרתות את מטרתו של השטן.‏ בנוסף,‏ אנו יכולים להגן על עצמנו מפני חשיפה שלא לצורך לחשיבתו של העולם.‏ לדוגמה,‏ עלינו לנהוג במשנה זהירות כשאנו בוחרים את חברינו הקרובים.‏ המקרא מזהיר שאם אנו רוקמים קשרי ידידות קרובים עם אנשים שאינם עובדים את יהוה,‏ חשיבתם תיטמע בנו (‏מש׳ י״ג:‏20;‏ קור״א ט״ו:‏12,‏ 32,‏ 33‏)‏.‏ בנוסף,‏ אם נדחה בידור המקדם את תיאוריית האבולוציה,‏ אלימות או אי־מוסריות,‏ נימנע מלהרעיל את חשיבתנו בתפיסות העומדות ”‏נגד הידע על אלוהים”‏ (‏קור״ב י׳:‏5‏)‏.‏ מ18.‏11 21 §16,‏ 17

כיצד נוכל לחזק את נחישותנו להמשיך להתהלך באמת?‏ אחת הדרכים היא להשתתף ככל האפשר בהוראת האמת המקראית.‏ כך נמשיך לאחוז בחוזקה בחרב הרוחנית שלנו,‏ ”‏דבר אלוהים”‏ (‏אפ׳ ו׳:‏17‏)‏.‏ כולנו יכולים להתאמץ לשפר את מיומנויותינו כמורים ו’‏לעשות שימוש נכון בדבר האמת’‏ (‏טימ״ב ב׳:‏15‏)‏.‏ בעודנו משתמשים במקרא כדי לסייע לאחרים לקנות אמת ולדחות שקרים,‏ אנו מטמיעים את אמרותיו של אלוהים בשכלנו ובליבנו.‏ כך אנו מחזקים את נחישותנו להמשיך להתהלך באמת.‏ האמת היא מתנה יקרה מאת יהוה.‏ תודות למתנה זו יש לנו הנכס היקר ביותר המצוי ברשותנו — יחסינו הקרובים עם אבינו השמימי.‏ כל הדברים שלמדנו ממנו עד כה הם רק ההתחלה!‏ אלוהים מבטיח לנו נצח שבמהלכו נוכל להוסיף לאוצר האמת שכבר רכשנו.‏ הוקר,‏ אם כן,‏ את האמת כפנינה מובחרת.‏ המשך ’‏לקנות אמת ולא למכור’‏ (‏מש׳ כ״ג:‏23‏)‏.‏ מ18.‏11 8 §2‏;‏ 12 §15–17

פעילות הבישור שביצע נוח לפני המבול כללה ודאי אזהרה על השמדה שתבוא.‏ תן דעתך למילותיו של ישוע:‏ ”‏כי כמו שבימים שקדמו למבול אכלו ושתו,‏ וגברים התחתנו ונשים נישאו,‏ עד היום שבו נכנס נוח לתיבה,‏ ולא שמו לב עד שבא המבול וסחף את כולם,‏ כך תהיה גם נוכחותו של בן האדם”‏ (‏מתי כ״ד:‏38,‏ 39‏)‏.‏ חרף אדישותם של האנשים הכריז נוח בנאמנות את מסר האזהרה שניתן לו.‏ כיום,‏ אנו מבשרים את מסר המלכות כדי להעניק לאנשים הזדמנות ללמוד על רצונו של אלוהים עבור האנושות.‏ בדומה ליהוה,‏ אנו רוצים בכל ליבנו שאנשים ייענו למסר ו’‏יחיו’‏ (‏יח׳ י״ח:‏23‏)‏.‏ במקביל,‏ בעת שאנו מבשרים מבית לבית ובמקומות ציבוריים,‏ אנו מזהירים רבים ככל האפשר שמלכות אלוהים תבוא ותשים קץ לעולם מרושע זה (‏יח׳ ג׳:‏18,‏ 19;‏ דנ׳ ב׳:‏44;‏ ההת׳ י״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏ מ18.‏05 19 §8,‏ 9

מה עליך לעשות אם הפעילות למען המלכות בארצך מוגבלת על־ידי הרשויות ומזמנים אותך לחקירה באשר לאחיך?‏ האם אתה מחויב לומר להם את כל הידוע לך?‏ מה עשה ישוע כשנחקר על־ידי הנציב הרומי?‏ בהתאם לעיקרון המקראי ”‏עת לחשות ועת לדבר”‏,‏ היו מקרים שבהם ישוע לא פצה פיו (‏קהלת ג׳:‏1,‏ 7;‏ מתי כ״ז:‏11–14‏)‏.‏ במצב שכזה מוטב לנהוג בדיסקרטיות,‏ כך שלא נעמיד את אחינו בסכנה (‏מש׳ י׳:‏19;‏ י״א:‏12‏)‏.‏ מה תעשה אם חבר קרוב או בן משפחה ביצע חטא חמור,‏ וידוע לך על כך?‏ ’‏הגד צדק’‏,‏ כלומר דבר אמת.‏ מוטלת עליך האחריות לומר לזקנים את האמת כולה,‏ ואל לך לסלפה.‏ יש להם הזכות לדעת את העובדות כך שיוכלו לקבוע מהי הדרך הטובה ביותר לסייע לחוטא לשקם את יחסיו עם יהוה (‏יעקב ה׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ מ18.‏10 10 §17,‏ 18

כיצד תוכל לבנות אחרים באהבה?‏ אחת הדרכים היא להיות מאזין טוב (‏יעקב א׳:‏19‏)‏.‏ הקשבה מתוך אמפתיה היא ביטוי של אהבה.‏ תוכל לשאול שאלות טקטיות מתוך אהדה במטרה להבין את רגשותיו של הסובל.‏ כך יעלה בידך לגלות הזדהות ולבנות את אחיך לאמונה.‏ הבעות פניך צריכות לשקף דאגה כנה ואוהבת.‏ אם אותו משיחי חש צורך להסביר לך דברים בצורה מפורטת יותר,‏ היה סבלן ודחה כל דחף לקטוע אותו.‏ אם תקשיב בסבלנות,‏ יהיה לך קל יותר להבין את רגשותיו.‏ הדבר גם יסייע לאח או לאחות הסובלים לבטוח בך ולהקשיב למה שתאמר להם במאמציך לבנות אותם.‏ אם תראה שבאמת אכפת לך,‏ דאגתך האוהבת תוכל לנחם אותם עד מאוד.‏ מ18.‏09 14 §10‏;‏ 15 §13

זמן הוא מחיר שכל אחד צריך לשלם כדי לקנות אמת.‏ דרוש זמן כדי להקשיב למסר המלכות,‏ לקרוא את המקרא ואת הפרסומים המקראיים,‏ ללמוד את המקרא בעזרת עדי־יהוה,‏ וכן כדי להתכונן לאסיפות הקהילה ולנכוח בהן.‏ עלינו ’‏לקנות’‏,‏ או לקחת,‏ את הזמן ההוא מפעילויות אחרות חשובות פחות (‏אפ׳ ה׳:‏15,‏ 16‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ כמה זמן ייקח לנו לרכוש ידע מדויק על עיקרי אמונה מקראיים בסיסיים?‏ הדבר תלוי בנסיבותינו.‏ אין גבול למה שנוכל ללמוד על חוכמתו של יהוה,‏ על דרכיו ועל פעליו (‏רומ׳ י״א:‏33‏)‏.‏ ההוצאה הראשונה של המצפה דימתה את האמת ל”‏פרח קטן וצנוע”‏ וציינה:‏ ”‏אל תסתפק בפרח אחד של האמת.‏ לו היה די באחד,‏ לא היו נבראים פרחים נוספים.‏ קטוף רבים ככל האפשר והמשך לחפש נוספים”‏.‏ גם אם יעמוד לרשותנו נצח,‏ תמיד נוכל ללמוד דברים חדשים על יהוה.‏ חשוב שנשתמש כעת בזמננו בתבונה על מנת שנוכל,‏ בהתאם לנסיבותינו,‏ לקנות אמת רבה ככל האפשר.‏ מ18.‏11 4 §7

בעלים נקראים לחיות עם נשיהם ”‏על־פי ידע”‏ — ביטוי שניתן לתרגמו גם כ’‏לנהוג בהן בהתחשבות;‏ בהבנה’‏ (‏פט״א ג׳:‏7‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ הבנה והתחשבות הולכות יד ביד זו עם זו.‏ לדוגמה,‏ בעל מבין יודע שאשתו,‏ המשמשת עזר כנגדו,‏ שונה ממנו במובנים רבים,‏ אך אינה נחותה ממנו כלל וכלל (‏בר׳ ב׳:‏18‏)‏.‏ לכן הוא מתחשב ברגשותיה ונוהג בה בכבוד ובהוקרה.‏ בעל מתחשב מביא בחשבון את רגשותיה של אשתו גם ביחסיו עם נשים אחרות.‏ הוא לעולם אינו מפלרטט איתן או מגלה בהן התעניינות לא־הולמת;‏ הוא גם אינו מגלה התעניינות מעין זו כאשר הוא גולש ברשתות חברתיות או באתרי אינטרנט (‏איוב ל״א:‏1‏)‏.‏ ובכן,‏ הוא נותר נאמן לאשתו,‏ לא רק בשל אהבתו אליה,‏ אלא גם בשל אהבתו לאלוהים ושנאתו כלפי הרע (‏תהל׳ י״ט:‏15;‏ צ״ז:‏10‏)‏.‏ מ18.‏09 29 §3,‏ 4

מדוע קשה לנו ליישם את מה שאנו לומדים מתוך דבר־אלוהים?‏ אחת הסיבות היא שדרושה ענווה כדי לעשות את הנכון והישר,‏ והיכולת להישאר ענווים נתונה תחת מתקפה.‏ בתקופה זו של ”‏אחרית הימים”‏ אנו מוקפים באנשים ”‏אוהבי עצמם,‏ אוהבי כסף,‏ רברבנים,‏ יהירים”‏ ו”‏חסרי שליטה עצמית”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏1–3‏)‏.‏ כאשר משרת אלוהים שומע אחרים מספרים על התנהגות אנוכית או אף מדברים בשבחה,‏ הוא ודאי בז להתנהגות זו אך במקביל אולי מקנא ביתרונות הצומחים ממנה (‏תהל׳ ל״ז:‏1;‏ ע״ג:‏3‏)‏.‏ הוא אולי תוהה:‏ ’‏האם יש טעם להציב את ענייני הזולת לפני ענייניי האישיים?‏ האם אאבד מכבודי אם אתנהג ”‏כקטן ביותר”‏?‏’‏ אם נאפשר לרוח האנוכיות של העולם להשפיע עלינו,‏ הדבר עלול לפגוע ביחסים האוהבים שיש לנו עם אחינו בקהילה ובזהותנו המשיחית.‏ אך נוכל להפיק תועלת אם נבחן את הדוגמאות הטובות המצויות במקרא ונחקה אותן.‏ מ18.‏09 3 §1

אף־על־פי שיהוה היה לגמרי לבדו לפני שהחל לברוא,‏ הוא לא חשב רק על עצמו.‏ נהפוך הוא,‏ הוא העניק את מתת החיים ליצורים תבוניים — רוחניים ואנושיים.‏ יהוה,‏ ”‏האל המאושר”‏,‏ אוהב להעניק מתנות טובות (‏טימ״א א׳:‏11;‏ יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ הואיל והוא חפץ שגם אנו נהיה מאושרים,‏ הוא מלמד אותנו לנהוג בנדיבות (‏רומ׳ א׳:‏20‏)‏.‏ אלוהים ברא את האדם בצלמו (‏בר׳ א׳:‏27‏)‏.‏ מכאן שנבראנו כדי לשקף את אישיותו.‏ לכן כדי להשיג אושר ותחושת הגשמה,‏ עלינו לחקות את דוגמתו של יהוה — להתעניין באחרים ולנהוג בנדיבות (‏פיל׳ ב׳:‏3,‏ 4;‏ יעקב א׳:‏5‏)‏.‏ מדוע?‏ במילים פשוטות,‏ מפני שברוב אהבתו ברא יהוה את בני האדם בצורה שכזו.‏ חרף היותנו לא־מושלמים,‏ נוכל להצליח לחקות את נדיבותו של יהוה.‏ יהוה חפץ שברואיו האנושיים יחקו אותו.‏ לכן כאשר אנו נוהגים בנדיבות,‏ הדבר משמח את ליבו (‏אפ׳ ה׳:‏1‏)‏.‏ מ18.‏08 18 §1,‏ 2‏;‏ 19 §4

תלמידיו של ישוע מראים שהם מקשיבים לישוע בכך שהם אינם רק מאזינים למילותיו,‏ אלא גם נוהגים על־פיהן.‏ הם אינם מאפשרים ל”‏דאגות החיים”‏ להסיח את דעתם (‏לוקס כ״א:‏34‏)‏.‏ במקום זאת,‏ גם בנסיבות קשות,‏ הם נותנים עדיפות לציות למצוותיו של ישוע.‏ אחינו שומרים אמונים ליהוה בכל מחיר.‏ דרך נוספת שבה נוכל להראות שאנו מקשיבים לישוע היא לשתף פעולה עם מי שהוא הפקיד בידם את האחריות להנהיג אותנו (‏עב׳ י״ג:‏7,‏ 17‏)‏.‏ ארגונו של אלוהים ערך שינויים רבים בשנים האחרונות,‏ וביניהם השימוש בשיטות ובכלים חדשים בשירות,‏ המבנה החדש של אסיפת אמצע השבוע והאופן שבו אנו בונים,‏ משפצים ומתחזקים את אולמי המלכות שלנו.‏ עד כמה אנו מעריכים את ההדרכה האוהבת הניתנת לנו מתוך מחשבה מעמיקה.‏ אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שיהוה ימשיך לברך את מאמצינו לפעול על־פי הדרכת ארגונו הניתנת לנו בעיתה.‏ מ19.‏03 10,‏ 11 §11,‏ 12

סיפור שרק 10 אחוזים ממנו הם אמת,‏ מטעה ב־100 אחוז.‏ חשוב על מה שאירע בימי יהושע לבני ישראל שהתיישבו בצידו המערבי של נהר הירדן (‏יהו׳ כ״ב:‏9–34‏)‏.‏ הם קיבלו דיווח לפיו בני ישראל החיים בצד המזרחי בנו מזבח גדול ומרשים.‏ חלק זה של הדיווח היה נכון.‏ בהתבסס על מידע לא־שלם זה,‏ הסיקו אותם תושבי הצד המערבי שאחיהם מרדו ביהוה (‏יהו׳ כ״ב:‏9–12‏)‏.‏ למרבה השמחה,‏ לפני שיצאו להילחם שלחו משלחת של גברים מהימנים כדי להבין את כל העובדות.‏ מה התברר להם?‏ המזבח נבנה,‏ לא לשם הקרבת קורבנות,‏ אלא כאות זיכרון,‏ כדי שבעתיד ידעו הכול שגם הם משרתים את יהוה נאמנה.‏ עד כמה ודאי היו בני ישראל אסירי תודה על כך שלא טבחו את אחיהם על בסיס מידע לא־שלם,‏ אלא הקדישו זמן כדי לברר את העובדות!‏ מ18.‏08 5 §9,‏ 10

כפי שציין פאולוס,‏ אפילו עובדי אלוהים אמיתיים עלולים להידרדר למעשים פסולים.‏ מי שנכנעים לפיתוי אולי יחשבו שהם עדיין נהנים ממעמד רצוי לפני יהוה.‏ אולם העובדה שהפרט חפץ בידידותו של יהוה או טוען שהוא נאמן לו אין משמעה תמיד שהוא באמת רצוי בעיני יהוה (‏קור״א י׳:‏1–5‏)‏.‏ בדיוק כפי שבני ישראל היו מודאגים מכך שמשה איחר לרדת מהר סיני,‏ המשיחיים בימינו עלולים לחוש מודאגים מכך שיום משפטו של יהוה וביאתו של העולם החדש מאחרים כביכול.‏ אולי נראה שהתגשמות ההבטחות הללו צפונה בעתיד הרחוק או טובה מכדי להיות אמיתית.‏ אם לא נרסן חשיבה שכזו,‏ היא עלולה לגרום לנו להציב מטרות גשמיות לפני רצונו של יהוה.‏ עם הזמן,‏ אנו עלולים להתרחק מיהוה ולבסוף לעשות מעשים שכאשר הייתה בריאותנו הרוחנית תקינה לעולם לא היינו חושבים שנהיה מעורבים בהם.‏ מ18.‏07 21 §17,‏ 18

כאשר יהוה מכיר אותנו באופן אישי אנו זוכים לברכות נפלאות.‏ אך מה עלינו לעשות כדי לזכות להכרה מצד יהוה?‏ עלינו לאהוב אותו ולהקדיש לו את חיינו (‏קור״א ח׳:‏3‏)‏.‏ עלינו לשמור על יחסינו היקרים עם אבינו השמימי.‏ בדומה למשיחיים בגלטיה שאליהם כתב פאולוס,‏ גם אנו צריכים להימנע מלהשתעבד ”‏ליסודות החלשים והעלובים”‏ של העולם הזה,‏ לרבות השאיפה לתהילה מצידו (‏גל׳ ד׳:‏9‏)‏.‏ המשיחיים הללו מהמאה הראשונה התקדמו לשלב שבו היו ידועים לאלוהים.‏ אולם פאולוס ציין שאותם אחים ’‏חזרו’‏ לדברים ריקים.‏ פאולוס למעשה אמר:‏ ”‏לאחר שהתקדמתם כה רבות,‏ מדוע תשובו לדברים הטיפשיים וחסרי הערך שהותרתם מאחור?‏”‏ מ18.‏07 8 §5,‏ 6

למרבה השמחה,‏ איננו צריכים לסבול מההשלכות הנובעות מהפרת חוקיו של אלוהים כדי ללמוד לקחים יקרים.‏ נוכל ללמוד מטעויותיהם של אחרים שחטאיהם מתועדים בדבר־אלוהים.‏ ואכן,‏ אנו מקבלים את ההדרכה הטובה ביותר מאלוהים,‏ למשל כשאנו קוראים על סיפורים אמיתיים המצויים במקרא ומהרהרים בהם.‏ חשוב,‏ לדוגמה,‏ על הכאב שחש דוד המלך לאחר שהפר את מצוַת יהוה ונאף עם בת־שבע (‏שמ״ב י״ב:‏7–14‏)‏.‏ בשעה שנקרא פרשה זו ונהרהר בה נוכל לשאול את עצמנו:‏ ’‏כיצד יכול היה דוד המלך למנוע מעצמו את כאב הלב שממנו סבל בשל ניאופו עם בת־שבע?‏ אילו הייתי ניצב מול פיתוי דומה,‏ האם היה לי הכוח לדחות אותו?‏ האם הייתי נמלט כמו יוסף,‏ או נכנע לפיתוי כמו דוד?‏’‏ (‏בר׳ ל״ט:‏11–15‏)‏ אם נהרהר בהשלכות המרות של החטא,‏ נוכל לחזק את ליבנו ’‏לשנוא רע’‏ (‏עמ׳ ה׳:‏15‏)‏.‏ מ18.‏06 17 §5,‏ 7

אי־צדק לא אחת מלבה להט פוליטי.‏ נושא המיסים היה סוגיה פוליטית רגישה בימי ישוע.‏ נתיני רומא,‏ וביניהם מאזיניו של ישוע,‏ נדרשו לשלם מיסים רבים — לרבות מיסים על טובין,‏ על אדמות ועל בתים.‏ כמו כן,‏ השחיתות שפשטה בקרב המוכסים הגבירה את תחושת האנשים שהם נושאים עול כבד.‏ המוכסים יכלו לקנות את הסמכות לגבות מיסים במכירה פומבית ולאחר מכן להפיק רווחים מהכספים שנגבו.‏ זכי,‏ המוכס הראשי ביריחו,‏ התעשר מסחיטת כספים מאנשים (‏לוקס י״ט:‏2,‏ 8‏)‏.‏ רבים ככל הנראה נהגו כמותו.‏ אויביו של ישוע ניסו להכשיל אותו בלשונו ולגרום לו לנקוט עמדה בסוגיה הנוגעת לתשלום מיסים.‏ המס שעלה על הפרק היה ”‏מס גולגולת”‏,‏ מס של דינר אחד שהוטל על מי שהיו נתונים לשלטון הרומי (‏מתי כ״ב:‏16–18‏)‏.‏ היהודים התרעמו במיוחד על מס זה,‏ משום שסימל את כפיפותם לרומא.‏ מ18.‏06 5,‏ 6 §8–10

המחיר שמשלמים כאשר מצדדים בשטן עולה תמיד על כל יתרון כביכול שהוא עשוי להציע (‏איוב כ״א:‏7–17;‏ גל׳ ו׳:‏8‏)‏.‏ איזו תועלת צומחת לנו מכך שאנו יודעים מה היקף השפעתו של השטן?‏ הדבר מסייע לנו לשמור על השקפה מאוזנת באשר לרשויות השלטון ומניע אותנו לבשר.‏ אנו מבינים שיהוה חפץ שנכבד את רשויות השלטון (‏פט״א ב׳:‏17‏)‏.‏ הוא מצפה שנציית לחוקים של ממשלות האדם כל עוד אין הם נוגדים את אמות המידה שלו (‏רומ׳ י״ג:‏1–4‏)‏.‏ אך אנו יודעים שעלינו לשמור על ניטרליות,‏ ולעולם לא להעדיף מפלגה פוליטית כלשהי על פני אחרת או מנהיג בשר ודם מסוים על משנהו (‏יוח׳ י״ז:‏15,‏ 16;‏ י״ח:‏36‏)‏.‏ הואיל ואנו רואים כיצד מנסה השטן לפגוע בשמו של יהוה ובמוניטין שלו,‏ אנו חשים מחויבות רבה יותר ללמד אחרים את האמת באשר לאלוהינו.‏ אנו נושאים בגאווה את שמו ומשתמשים בשם זה,‏ בידיעה שאהבה לאלוהים מתגמלת בהרבה מאהבה לכסף או לדברים חומריים (‏יש׳ מ״ג:‏10;‏ טימ״א ו׳:‏6–10‏)‏.‏ מ18.‏05 24 §8,‏ 9

במקרה של בעיות בנישואין,‏ האם יהיה זה מוצדק להיפרד?‏ כתבי־הקודש אינם מפרטים סיבות שונות לפרידה.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏אם לאישה יש בעל לא־מאמין,‏ והוא מסכים להמשיך לחיות איתה,‏ אל תעזוב האישה את בעלה”‏ (‏קור״א ז׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ הדבר תקף גם בימינו.‏ יש להודות שיש מקרים שבהם נראה ש”‏בעל לא־מאמין”‏ אינו ”‏מסכים להמשיך לחיות”‏ עם אשתו.‏ אולי הוא מתעלל בה התעללות פיזית חמורה,‏ עד כי היא חשה שבריאותה או חייה בסכנה.‏ אולי הוא מסרב לפרנס אותה ואת המשפחה או מסכן בצורה מוחלטת את רוחניותה.‏ במקרים שכאלה יש משיחיים המגיעים למסקנה שלמרות מה שבן זוגם אולי אומר,‏ בפועל אין הוא ”‏מסכים להמשיך לחיות”‏ איתם,‏ ולכן הפרידה הכרחית.‏ אולם משיחיים אחרים המתמודדים עם מצבים קשים דומים החליטו שלא להיפרד;‏ הם מחזיקים מעמד ומתאמצים לשפר את המצב.‏ מ18.‏12 13 §14‏;‏ 14 §16,‏ 17

במשל הזורע שבלוקס ח׳:‏5–8,‏ 11–15 הזרע הוא ”‏דבר אלוהים”‏,‏ או מסר המלכות.‏ האדמה מסמלת את ליבו הסמלי של האדם.‏ הזרע שנפל על האדמה הטובה הצמיח שורשים,‏ נבט ו’‏עשה פרי פי מאה’‏.‏ כשם שהאדמה הטובה במשלו של ישוע אחזה בזרע,‏ גם אנו נענינו לבשורה ואחזנו בה.‏ כתוצאה מכך,‏ הצמיח מסר המלכות דמוי הזרע שורש וגדל כביכול לגבעול חיטה,‏ שלימים היה בשל להניב פרי.‏ וכפי שהפרי של גבעול החיטה איננו גבעולים חדשים אלא זרעים חדשים,‏ כך הפרי שאנו עושים איננו תלמידים חדשים אלא זרעי מלכות חדשים.‏ כיצד אנו מניבים זרעי מלכות חדשים?‏ בכל פעם שאנו מכריזים בדרך זו או אחרת את מסר המלכות,‏ אנו כביכול מכפילים ומפזרים את הזרע שניטע בליבנו (‏לוקס ו׳:‏45;‏ ח׳:‏1‏)‏.‏ לכן,‏ משל זה מלמד אותנו שכל עוד אנו ממשיכים להכריז את מסר המלכות,‏ אנו ’‏מחזיקים מעמד בעשותנו פרי’‏.‏ מ18.‏05 14 §10,‏ 11

פאולוס היה מוכן לא רק לעודד את אחיו,‏ אלא גם ’‏לתת את מה שיש לו ואף את כל כולו’‏ למענם (‏קור״ב י״ב:‏15‏)‏.‏ באופן דומה,‏ על זקני־הקהילה לא רק לעודד ולנחם את אחיהם במילים,‏ אלא גם לבנות אותם בפועל על־ידי התעניינות אישית כנה כלפיהם (‏קור״א י״ד:‏3‏)‏.‏ על מנת לבנות אחרים,‏ צריכים לעיתים זקני־הקהילה לתת עצות.‏ אך גם במקרה זה עליהם לפעול על־פי מה שנאמר במקרא באשר למתן עצות בצורה מעודדת.‏ בהיבט זה הציב ישוע עצמו מופת לאחר מותו ותחייתו.‏ הוא נתן עצות תקיפות לקהילות מסוימות באסיה הקטנה,‏ אך שים לב כיצד עשה כן.‏ לפני שנתן לקהילות באפסוס,‏ פרגמוס ותיאטירה עצות,‏ שיבח אותן בחמימות (‏ההת׳ ב׳:‏1–5,‏ 12,‏ 13,‏ 18,‏ 19‏)‏.‏ טוב יעשו הזקנים אם יחקו את דוגמתו של המשיח כאשר עליהם לתת עצות.‏ מ18.‏04 22 §8,‏ 9

הורים,‏ אין ספק שאתם עושים כל שביכולתכם כדי להגן על ילדיכם מפני מחלות.‏ אתם דואגים שהבית יהיה נקי,‏ וזורקים כל דבר העלול לגרום לכם או לילדיכם לחלות.‏ באותו אופן,‏ עליכם להגן על ילדיכם מפני סרטים,‏ תוכניות טלוויזיה,‏ משחקים אלקטרוניים ואתרים שקרוב לוודאי יזהמו אותם בחשיבת השטן.‏ יהוה הפקיד בידיכם את הסמכות לדאוג לבריאות הרוחנית של ילדיכם (‏מש׳ א׳:‏8‏)‏.‏ לכן,‏ אל תחששו לקבוע כללי בית המבוססים על אמות המידה המקראיות.‏ אמרו לילדים במה מותר ובמה אסור להם לצפות,‏ ועזרו להם להבין את הסיבות העומדות מאחורי החלטותיכם (‏מתי ה׳:‏37‏)‏.‏ בעודם גדלים,‏ למדו אותם להבחין בעצמם מהו טוב ומהו רע על־פי אמות המידה של יהוה (‏עב׳ ה׳:‏14‏)‏.‏ וזכרו,‏ ילדיכם לומדים רבות במיוחד ממה שאתם עושים (‏דב׳ ו׳:‏6,‏ 7;‏ רומ׳ ב׳:‏21‏)‏.‏ מ19.‏01 16 §8

אם אתה צעיר,‏ מדוע לא תציב לך מטרה לגלות התעניינות במבוגרים?‏ תוכל לבקש מהם בצורה מכובדת לספר לך חוויות מהשנים שהעבירו בשירות יהוה.‏ הדבר יבנה אותך מאוד,‏ וגם בך וגם בהם תגבר המוטיבציה להאיר את אור האמת.‏ כמו כן,‏ כולנו יכולים להציב לעצמנו מטרה לקבל בברכה את הנוכחים באסיפותינו באולם המלכות.‏ אם התמנית להדריך מפגש לשירות השדה,‏ תוכל לעשות רבות כדי לעזור למבוגרים להשתתף בשירות.‏ האם יש ברשותם שטח מתאים?‏ במקרים מסוימים תוכל לצוות אותם לשותף צעיר יותר שיוכל לספק להם תמיכה פיזית.‏ תוכל גם לגלות הבנה כלפי מי שבריאותם ונסיבותיהם מגבילות את מה שבכוחם לעשות.‏ אם תגלה התחשבות וכושר הבחנה,‏ תוכל לסייע לצעירים ולמבוגרים,‏ וכן למנוסים ולפחות מנוסים,‏ לבשר את הבשורה הטובה בקנאות (‏וי׳ י״ט:‏32‏)‏.‏ מ18.‏06 23,‏ 24 §10–12

לעולם אל לנו להתייחס לעובדה שאלוהים שחרר אותנו מכבלי החטא והמוות כאל דבר מובן מאליו.‏ תודות לקורבן הכופר אנו יכולים לשרת את אלוהינו במצפון נקי ולמצוא שמחה אמיתית בעשותנו כן (‏תהל׳ מ׳:‏9‏)‏.‏ אולם בנוסף לגילוי הכרת תודה,‏ עלינו להיזהר שלא ננצל לרעה את חירותנו היקרה.‏ השליח פטרוס הזהיר מפני ניצול חירותנו כצידוק לסיפוק תאוות הבשר שלנו.‏ האין אזהרה זו מזכירה לך את שאירע לבני ישראל במדבר?‏ סכנה זו קיימת גם כיום,‏ והיא אף גדולה יותר.‏ השטן ועולמו מציעים יותר ויותר אפשרויות מפתות באשר ללבוש והופעה חיצונית,‏ מזון ושתייה,‏ בילוי ובידור ודברים רבים נוספים.‏ פרסומאים נבונים לא אחת מציגים אנשים מושכים המוליכים את הציבור שולל על ידי כך שהם מקדמים כדברים הכרחיים מוצרים רבים שאיננו ממש צריכים.‏ כמה קל ליפול במלכודות הללו ולנצל לרעה את חירותנו!‏ מ18.‏04 9,‏ 10 §7,‏ 8