אוקטובר

אין אנו יכולים לקרוא לבבות כפי שיהוה וישוע עושים.‏ בכל זאת,‏ אנחנו יכולים לנסות להבין את רגשותיהם וצורכיהם של אחרים (‏קור״ב י״א:‏29‏)‏.‏ בשונה מהעולם האנוכי הסובב אותנו,‏ אנו עושים את מרב המאמצים ’‏לדאוג לא רק לעניינינו האישיים,‏ אלא גם לענייני הזולת’‏ (‏פיל׳ ב׳:‏4‏)‏.‏ זקני־קהילה במיוחד צריכים לגלות הזדהות.‏ הם יודעים שעליהם לתת דין וחשבון על האופן שבו הם דואגים לכבשים שהופקדו תחת השגחתם (‏עב׳ י״ג:‏17‏)‏.‏ על מנת לעזור לאחיהם לאמונה,‏ על הזקנים לגלות הבנה.‏ כיצד יכולים הזקנים להזדהות עם אחיהם?‏ זקן־קהילה אמפתי מקדיש זמן לאחיו ולאחיותיו לאמונה.‏ הוא שואל שאלות,‏ ולאחר מכן מקשיב בתשומת לב ובסבלנות.‏ הדבר חשוב במיוחד אם אחד מאותם כבשים יקרים רוצה לשפוך בפניו את ליבו,‏ אך מתקשה למצוא את המילים הנכונות (‏מש׳ כ׳:‏5‏)‏.‏ כאשר זקן־קהילה נותן בשמחה מזמנו,‏ הוא רוקם עם אחיו קשרים חזקים המבוססים על אמון,‏ ידידות ואהבה (‏מה״ש כ׳:‏37‏)‏.‏ מ19.‏03 17 §14–17

הערכה היא כמו ארוחה טובה — יותר מהנה לחלוק אותה עם אחרים.‏ כשאנו חשים מוערכים,‏ אנחנו שמחים.‏ כשאנו מביעים את הערכתנו,‏ אנו גורמים לאחרים לשמוח.‏ אדם החש בהערכתנו יודע שמאמציו לסייע לנו או לתת לנו דבר מה הנחוץ לנו היו כדאיים.‏ כתוצאה מכך,‏ מתחזקים קשרי הידידות בינינו לבין אותו אדם.‏ ביטויי הכרת הטובה שלנו הם יקרי ערך,‏ ככתוב בפסוק היומי.‏ תאר לעצמך עד כמה יפה נראה תפוח מזהב המוצב על רקע פיתוחי כסף.‏ חשוב גם עד כמה יקר הוא!‏ כיצד היית מרגיש אילו היית מקבל מתנה שכזו?‏ ובכן,‏ דברי הכרת טובה שאתה אומר לאחרים יכולים להיות יקרים באותה מידה.‏ חשוב גם על העובדה הבאה:‏ תפוח מזהב יכול להישמר לזמן לא־מוגבל.‏ באופן דומה,‏ אדם הזוכה לביטויי ההערכה שלך יכול לזכור ולהוקיר אותם למשך שארית חייו.‏ מ19.‏02 15 §5,‏ 6

כאשר אדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת טוב ורע,‏ הם הראו בבירור שאינם בוטחים ביהוה ובאמות המידה שלו.‏ הם בחרו לקבוע בעצמם את הסטנדרטים באשר לטוב ולרע.‏ אך חשוב על מה שאיבדו.‏ הם איבדו את ידידותם עם יהוה.‏ הם איבדו גם את האפשרות לחיות לנצח,‏ והורישו לצאצאיהם את החטא והמוות (‏רומ׳ ה׳:‏12‏)‏.‏ השווה בין התנהגותם של אדם וחוה לבין האופן שבו הגיב הסריס האתיופי כאשר פיליפוס בישר לו.‏ הסריס כל כך העריך את מה שעשו למענו יהוה וישוע עד כי נטבל מייד (‏מה״ש ח׳:‏34–38‏)‏.‏ כאשר אנו מקדישים את חיינו לאלוהים ונטבלים,‏ כמו שעשה הסריס,‏ אנו מראים בבירור שאנחנו מעריכים את מה שעשו עבורנו יהוה וישוע.‏ אנו גם מוכיחים שאנחנו בוטחים ביהוה ומכירים בכך שהוא זה שצריך לקבוע את הסטנדרטים באשר לטוב ולרע.‏ מ19.‏03 2 §1,‏ 2

כאשר היא מופיעה בהקשר אלינו כמשרתי אלוהים,‏ תומה משמעה אהבה בלב שלם ומסירות איתנה ליהוה כישות,‏ כך שרצונו מקבל עדיפות בכל החלטותינו.‏ אחת המשמעויות הבסיסיות של המילה המקראית ”‏תומה”‏ היא שלם,‏ ללא רבב,‏ מלא.‏ לדוגמה,‏ בעלי חיים שהוקרבו כקורבן ליהוה היו חייבים להיות תמימים,‏ או ללא רבב (‏וי׳ כ״ב:‏21,‏ 22‏)‏.‏ עם אלוהים לא הורשה להקריב חיה שהייתה חסרה לה רגל,‏ אוזן או עין,‏ או חיה חולה.‏ ליהוה היה חשוב שהחיה תהיה שלמה וללא פגם (‏מל׳ א׳:‏6–9‏)‏.‏ אנו יכולים להבין מדוע יהוה מייחס חשיבות לתום,‏ או לשלמות.‏ כשאנו קונים דבר מה,‏ כגון פרי,‏ ספר או כלי כלשהו,‏ אין אנו רוצים שיהיו בו חורים או חלקים חסרים.‏ אנו מעוניינים במוצר שלם ולא־פגום.‏ כך חש יהוה בכל הנוגע לאהבתנו כלפיו ולנאמנותנו.‏ עליהן להיות שלמות,‏ ללא רבב ומלאות.‏ מ19.‏02 3 §3

כדי לנצור את ליבנו,‏ עלינו לא רק לסגור אותו בפני השפעות פסולות,‏ אלא גם לפתוח אותו להשפעות חיוביות.‏ בערים עתיקות מוקפות חומה,‏ השוער אומנם סגר את שערי העיר כדי למנוע פלישת אויב,‏ אך בזמנים אחרים פתח את השערים כדי לאפשר כניסת מזון ואספקות אחרות.‏ אילו השערים לעולם לא היו נפתחים,‏ יושבי העיר היו גוועים ברעב.‏ באופן דומה,‏ עלינו לפתוח בקביעות את ליבנו להשפעת חשיבתו של אלוהים.‏ המקרא חושף בפנינו את צורת חשיבתו של יהוה.‏ לכן בכל פעם שאנו קוראים בו,‏ אנו מאפשרים למחשבותיו של יהוה להשפיע על האופן שבו אנו חושבים,‏ מרגישים ומתנהגים.‏ כיצד נוכל להפיק את המיטב מקריאת המקרא?‏ התפילות חיוניות ועוזרות לנו ’‏להביט בנפלאות’‏ שבדבר־אלוהים (‏תהל׳ קי״ט:‏18‏)‏.‏ אנו צריכים גם להרהר במה שאנו קוראים.‏ כשאנו מתפללים,‏ קוראים ומהרהרים,‏ דבר־אלוהים מגיע ל’‏תוך לבבנו’‏ ואנו מפתחים אהבה כלפי צורת חשיבתו של יהוה (‏מש׳ ד׳:‏20–22‏)‏.‏ מ19.‏01 18 §14,‏ 15

יהוה יודע שיש לנו יכולות ונסיבות שונות,‏ ומעריך מעומק לב את הקורבנות שבאפשרותנו להקריב לו.‏ חשוב על סוג הקורבנות שהסכים לקבל מבני ישראל.‏ כמה מהם היו מסוגלים להקריב שה או עז.‏ אך אדם עני מקרב העם יכול היה להקריב ”‏שתי תורים או שני בני־יונה”‏.‏ ואם מישהו לא יכול היה להרשות לעצמו להקריב אף שתי ציפורים,‏ יהוה הסכים לקבל ”‏עשירית האיפה סולת [‏קמח משובח]‏”‏ (‏וי׳ ה׳:‏7,‏ 11‏)‏.‏ הקמח היה אומנם פחות יקר,‏ אך יהוה עדיין העריך קורבן זה,‏ כל עוד היה מדובר בקמח משובח.‏ אלוהינו האדיב חש כך גם כיום.‏ כאשר אנו עונים תשובות,‏ אין הוא דורש שכולנו נהיה רהוטים כמו אפולוס או בעלי כושר שכנוע כמו פאולוס (‏מה״ש י״ח:‏24;‏ כ״ו:‏28‏)‏.‏ כל מה שיהוה רוצה הוא שנענה את התשובות הטובות ביותר שאנו יכולים,‏ בהתאם למגבלותינו.‏ זכור את האלמנה שתרמה את שתי הפרוטות.‏ היא הייתה יקרה בעיני יהוה מפני שנתנה את הטוב ביותר שהייתה יכולה לתת (‏לוקס כ״א:‏1–4‏)‏.‏ מ19.‏01 8,‏ 9 §3–5

כתלמידיו של המשיח,‏ אנו מצפים שישנאו אותנו.‏ ישוע ניבא שתלמידיו יסבלו רדיפות קשות במהלך תקופה זו של אחרית הימים (‏מתי כ״ד:‏9;‏ יוח׳ ט״ו:‏20‏)‏.‏ נבואת ישעיהו מזהירה אותנו שאויבינו לא רק ישנאו אותנו,‏ אלא גם ישתמשו בנשקים שונים נגדנו.‏ עם נשקים אלה נמנים הטעיה ערמומית,‏ שקרים בוטים ורדיפות אכזריות (‏מתי ה׳:‏11‏)‏.‏ יהוה לא יעצור בעד אויבינו מלהשתמש בנשקים הללו כדי להילחם בנו (‏אפ׳ ו׳:‏12;‏ ההת׳ י״ב:‏17‏)‏.‏ אולם איננו צריכים לפחד.‏ יהוה אמר ש”‏כל כלי”‏ המופנה נגדנו ‏”‏לא יצלח”‏ (‏יש׳ נ״ד:‏17‏)‏.‏ כפי שחומה מגנה עלינו מפני כוחה של סופת גשמים הרסנית,‏ כך יהוה מגן עלינו מפני ”‏רוח עריצים”‏ (‏יש׳ כ״ה:‏4,‏ 5‏)‏.‏ אויבינו לעולם לא יצליחו לגרום לנו נזק תמידי (‏יש׳ ס״ה:‏17‏)‏.‏ כל אויבי עמו של אלוהים ”‏יהיו כאין ויאבדו”‏ (‏יש׳ מ״א:‏11,‏ 12‏)‏.‏ מ19.‏01 6,‏ 7 §13–16

צעירים,‏ יהוה אוהב חירות,‏ והוא נטע אהבה זו בליבכם.‏ במקביל לכך,‏ הוא מעוניין שתשתמשו בחירותכם בצורה אחראית,‏ מה שישמש כהגנה עבורכם.‏ אולי אתה מכיר צעירים אחרים הצופים בפורנוגרפיה,‏ מבצעים אי־מוסריות מינית,‏ משתתפים בספורט הכרוך בסיכון גבוה,‏ צורכים סמים או שותים לשוכרה.‏ אמת,‏ הם אולי חווים כמה רגעים של ריגוש או הנאה.‏ אך הדבר במקרים רבים גובה מחיר כבד,‏ כגון מחלות,‏ התמכרות או אף מוות (‏גל׳ ו׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ ה”‏חירות”‏ שלהם היא הונאה עצמית אכזרית (‏טיט׳ ג׳:‏3‏)‏.‏ בניגוד לכך,‏ כמה אנשים אתה מכיר אשר חלו במחלה כלשהי מפני שהם דבקים באמות המידה המקראיות?‏ אין ספק שציות ליהוה תורם לבריאותנו ומעניק לנו חירות (‏תהל׳ י״ט:‏8–12‏)‏.‏ יתר על כן,‏ כאשר אתה משתמש בחירותך בחוכמה — כלומר,‏ במסגרת חוקיו ועקרונותיו המושלמים של אלוהים — אתה מוכיח לו,‏ וכן להוריך,‏ שאפשר לסמוך עליך ולהעניק לך חירות רבה יותר (‏רומ׳ ח׳:‏21‏)‏.‏ מ18.‏12 22,‏ 23 §16,‏ 17

חטאו של אדם הראשון הוביל לשינויים.‏ אחד מהם היה המוות,‏ אשר השפיע על הנישואין.‏ ניתן להבין זאת ממה שכתב השליח פאולוס כשהסביר שהמשיחיים אינם כפופים לתורת משה.‏ הוא ציין שהמוות שם קץ לנישואין,‏ ושבן הזוג הנותר בחיים רשאי בהמשך להתחתן מחדש (‏רומ׳ ז׳:‏1–3‏)‏.‏ התורה שנתן אלוהים לעם ישראל כללה פרטים לגבי הנישואין.‏ היא התירה פּוֹלִיגַמְיָה,‏ מנהג שהיה קיים עוד לפני שנתן אלוהים את התורה לעם ישראל.‏ אולם הפוליגמיה הוסדרה,‏ וכך נמנעו עוולות.‏ לדוגמה,‏ אם אדם מקרב בני ישראל התחתן עם שפחה ובהמשך לקח לו אישה שנייה,‏ אל היה לו למנוע מאשתו הראשונה מזון,‏ כסות ויחסי מין.‏ אלוהים דרש שהוא יגן עליה וידאג לה (‏שמ׳ כ״א:‏9,‏ 10‏)‏.‏ איננו כפופים לתורה,‏ אבל אנו עדיין יכולים להבין ממנה שמוסד הנישואין חשוב בעיני יהוה.‏ האין זה עוזר לך להוקיר את הנישואין?‏ מ18.‏12 10 §3‏;‏ 11 §5,‏ 6

לאחר שהותיר את דאגותיו וחששותיו בידיו של יהוה,‏ חבקוק אולי תהה כיצד יגיב.‏ בתור אב אמפתי ומבין,‏ יהוה לא גער בו על תלונתו הכנה.‏ אלוהים ידע שהייתה זו קריאה נואשת מתוך כאב וצער.‏ במילים שכוונו למעשה לאומה היהודית הסוררת,‏ הודיע יהוה לחבקוק מה עומד לקרות בעתיד הקרוב.‏ ייתכן מאוד שחבקוק היה הראשון שיהוה גילה לו שקיצה של תקופה אלימה זו עמד בפתח.‏ יהוה הבהיר לחבקוק שהוא ערוך ומוכן לפעולה.‏ עונשו של דור אלים ומרושע זה לא יאחר לבוא.‏ במילה ”‏בימיכם”‏ הצביע יהוה על כך שמשפטו אכן יצא לפועל בתקופת החיים של הנביא או של בני דורו.‏ תשובתו של יהוה כלל לא הייתה מה שחבקוק הוחיל לו.‏ האם הייתה זו התשובה לזעקתו מלאת הציפייה?‏ מהדברים שאמר לו יהוה עלה שהסבל יגבר בקרב כל תושבי יהודה.‏ מ18.‏11 15 §7,‏ 8

מהי השקפתך על אנשים רבים מרקעים שונים שעדיין לא למדו את האמת?‏ אף־על־פי שפאולוס חיפש בבתי הכנסת אחר מי שכבר ידעו דבר מה על אלוהים,‏ הוא לא מיקד את מאמציו אך ורק ביהודים.‏ לדוגמה,‏ במסע ההטפה הראשון של פאולוס הסיקו בטעות תושבי ליקאוניה שהוא ובר־נבא הם מעין גיבורי על — התגלמויות של זאוס והרמס,‏ אלילי כזב שאותם תושבים עבדו.‏ האם פאולוס ובר־נבא התפתו לרכב על גל הפופולאריות?‏ האם החשיבו זאת להפוגה מרעננת מהרדיפות שחוו בשתי הערים האחרונות שבהן ביקרו?‏ האם חשבו שהפרסום עשוי לסייע להם לקדם את הבשורה הטובה?‏ כלל וכלל לא!‏ הם מחו על כך מייד — קרעו את בגדיהם ורצו אל תוך ההמון בקראם:‏ ”‏למה אתם עושים את הדברים האלה?‏ גם אנחנו בני אדם בעלי אותן חולשות כמוכם”‏ (‏מה״ש י״ד:‏8–15‏)‏.‏ מ18.‏09 4,‏ 5 §8,‏ 9

כדי לאמץ את האמת לליבנו ולחיות על־פי אמות המידה המקראיות באשר למוסר,‏ עלינו להיות מוכנים לערוך שינויים בחשיבתנו ובהתנהגותנו.‏ שים לב מה כתב פטרוס באשר לשינויים הללו:‏ ”‏כילדים צייתנים,‏ חדלו לתת לתאוות שהיו לכם בעבר,‏ כשהייתם חסרי דעת,‏ לעצב אתכם.‏ אדרבה.‏.‏.‏ היו קדושים בכל התנהגותכם”‏ (‏פט״א א׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ אנשים שהתגוררו בקורינתוס,‏ עיר מושחתת מבחינה מוסרית,‏ היו צריכים לערוך שינויים משמעותיים בסגנון חייהם כדי לקנות אמת.‏ בדומה לכך,‏ כדי לקנות אמת רבים כיום מפנים עורף להתנהגות המנוגדת לעקרונות אלוהים.‏ עוד הזכיר פטרוס למשיחיים בני דורו:‏ ”‏די היה הזמן שעבר עליכם בעשיית רצון הגויים כאשר התהלכתם במעשי זימה,‏ בתשוקות משולחות רסן,‏ בשתייה מופרזת,‏ במסיבות פרועות,‏ בהילולות שתייה ובעבודת אלילים אסורה”‏ (‏פט״א ד׳:‏3‏)‏.‏ מ18.‏11 6 §13

כיצד נוכל לדעת למי יש ”‏נטיית הלב הנכונה לחיי עולם”‏?‏ כפי שהיה במאה הראשונה,‏ הדרך היחידה למצוא את אותם אנשים היא לבשר.‏ עלינו לעשות בדיוק את מה שהורה לנו ישוע:‏ ”‏בכל עיר או כפר שתיכנסו אליהם,‏ חפשו את הראויים בתוכם”‏ (‏מתי י׳:‏11‏)‏.‏ אין אנו מצפים שאנשים לא־כנים,‏ גאוותנים או מי שאין להם נטייה רוחנית ייענו בחיוב לבשורה הטובה.‏ אנו מחפשים אחר אנשים כנים,‏ ענווים וצמאים לאמת.‏ נוכל לדמות חיפוש זה למה שככל הנראה עשה ישוע כנגר כאשר חיפש אחר העץ המתאים ביותר להכנת רהיט,‏ דלת,‏ עול או כל דבר אחר.‏ לאחר שמצא את החומר המתאים,‏ יכול היה לקחת את ארגז הכלים שלו,‏ להשתמש בכישוריו וליצור את המוצר.‏ עלינו לנהוג באותו אופן בעודנו מתאמצים לעזור לישרי הלב להפוך לתלמידים (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ מ18.‏10 12 §3,‏ 4

פיליפוס המבשר הוא דוגמה מצוינת לאדם שנותר ממוקד בשירותו חרף נסיבות משתנות.‏ בירושלים פרץ גל של רדיפות לאחר סקילתו של סטפנוס.‏ באותה עת נהנה פיליפוס מזכות שירות חדשה (‏מה״ש ו׳:‏1–6‏)‏.‏ אך כאשר נפוצו תלמידי המשיח,‏ פיליפוס לא היה יכול לשבת בחוסר מעש.‏ הוא הלך לבשר בשומרון,‏ עיר שכמעט ולא הושמעה בה הבשורה הטובה באותם ימים (‏מתי י׳:‏5;‏ מה״ש ח׳:‏1‏)‏.‏ פיליפוס היה מוכן ללכת לכל מקום שאליו תוביל אותו רוח אלוהים,‏ לכן השתמש בו יהוה כדי לבשר בשטחים חדשים.‏ גישתו שהעידה על אי־משוא פנים ודאי הייתה מרעננת בעיני השומרונים,‏ שהיו רגילים ליחס מבזה מצד היהודים.‏ אין פלא ש”‏כל ההמונים שתו בצמא את דבריו”‏ (‏מה״ש ח׳:‏6–8‏)‏.‏ חרף נסיבותיו המשתנות נותר פיליפוס ממוקד בשירותו,‏ וכתוצאה מכך יהוה הרעיף ברכות עליו ועל משפחתו (‏מה״ש כ״א:‏8,‏ 9‏)‏.‏ מ18.‏10 30 §14–16

פעם אחת,‏ כשהיה ישוע באזור דקפוליס,‏ ”‏הביאו אליו איש חירש שהתקשה בדיבור”‏ (‏מר׳ ז׳:‏31–35‏)‏.‏ במקום לרפא אותו בפומבי,‏ ישוע ”‏לקח אותו הצידה”‏ ורק אז ריפא אותו.‏ מדוע?‏ נכותו של האיש אולי גרמה לו לחוש לא בנוח בקרב קהל רב.‏ ייתכן שישוע הבחין בכך,‏ ולכן ריפא אותו ביחידות.‏ כמובן,‏ איננו יכולים לחולל ניסי ריפוי.‏ אבל אנו יכולים להתחשב בצורכיהם וברגשותיהם של אחינו לאמונה,‏ וזוהי גם חובתנו.‏ ישוע הבין כיצד הרגיש אותו חירש ונהג בו בהתחשבות.‏ באותו אופן,‏ עלינו לגלות התחשבות בקשישים ובמוגבלים.‏ מאפיינה העיקרי של הקהילה המשיחית הוא אהבה,‏ ולא יעילות (‏יוח׳ י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏ אהבה זו מניעה אותנו לעשות כל מאמץ לסייע למבוגרים ולבעלי מוגבלויות לנכוח באסיפות המשיחיות ולבשר את הבשורה הטובה.‏ אנו עושים זאת גם אם אין ביכולתם לעשות הרבה (‏מתי י״ג:‏23‏)‏.‏ מ18.‏09 29,‏ 30 §7,‏ 8

בעיני יהוה ובעיני ישוע,‏ אשר סיפק את קורבן הכופר,‏ כל אחד ואחד מכבשיו של יהוה יקר לאין ערוך (‏גל׳ ב׳:‏20‏)‏.‏ אנו אוהבים את אחינו ואחיותינו הרוחניים מעומק ליבנו,‏ ורוצים לדאוג להם ברכות ובאהבה.‏ על מנת להיות מקור רענון,‏ ”‏נחתור נא אל דברים המביאים לידי שלום ואל דברים המסייעים לנו לבנות איש את רעהו”‏ (‏רומ׳ י״ד:‏19‏)‏.‏ כולנו מצפים בכיליון עיניים לעת שבה,‏ בגן העדן העתיד לבוא,‏ לעולם לא תהיה לנו עוד סיבה לחוש רפיון ידיים.‏ חולי,‏ מלחמות,‏ רדיפות,‏ סכסוכים משפחתיים,‏ אכזבות והמוות הנובע מהחטא התורשתי לא יהיו עוד.‏ בחלוף אלף השנים תגיע האנושות לידי שלמות.‏ מי שיעברו את המבחן הסופי יאומצו כבניו הארציים של יהוה אלוהים ויזכו ”‏בחירותם המפוארת של ילדי אלוהים”‏ (‏רומ׳ ח׳:‏21‏)‏.‏ הבה נמשיך כולנו לגלות אהבה הבונה אחרים ולסייע איש לרעהו להשיג גמול משמח זה.‏ מ18.‏09 14 §10‏;‏ 16 §18

לימוד דבר־אלוהים כולל יותר מאשר לקרוא קריאה שטחית,‏ ורק לסמן את התשובות לשאלות הלימוד.‏ כאשר אנו לומדים,‏ אנו חושבים מה ניתן להבין מחומר הלימוד על יהוה,‏ על דרכיו ועל חשיבתו.‏ אנו מנסים להבין מדוע אלוהים מצווה לקיים דבר אחד ומגנה דבר אחר.‏ אנו גם מקדישים מחשבה לשינויים שעלינו לערוך בחיינו ובחשיבתנו.‏ אולי לא נחשוב על כל ההיבטים הללו בכל אחד מפרקי הזמן המוקדשים ללימוד.‏ אולם יהיה זה לתועלתנו אם נקצה זמן,‏ אולי מחצית מהזמן המוקדש ללימוד,‏ כדי להרהר בהערכה במה שאנו קוראים (‏טימ״א ד׳:‏15‏)‏.‏ בעודנו מהרהרים בקביעות בדבר־אלוהים,‏ אנו ’‏נוכחים’‏ שחשיבתו של יהוה בנושאים שונים היא מושלמת.‏ אנו מתחילים לראות דברים מנקודת מבטו ומסכימים עם השקפתו.‏ שכלנו ’‏מתחדש’‏,‏ ואנו מפתחים דפוס חשיבה חדש (‏רומ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ בהדרגה,‏ אנו לומדים לחשוב את מחשבותיו של יהוה.‏ מ18.‏11 24 §5,‏ 6

במאה הראשונה לספירה התייחס פאולוס לעצמו ולכמה מעמיתיו הקרובים כאל ”‏שותפיו של אלוהים לעבודה”‏ בשל החלק שהיה להם בנטיעה ובהשקיה של זרעי אמת המלכות (‏קור״א ג׳:‏6‏)‏.‏ כיום נוכל להיות גם אנו ”‏שותפיו של אלוהים לעבודה”‏ אם ניתן בנדיבות מזמננו,‏ ממשאבינו ומכוחותינו למען פעילות הבישור שהטיל עלינו אלוהים לבצע.‏ איזו זכות נפלאה!‏ כאשר אנו נותנים בנדיבות מזמננו ומכוחותינו במסגרת מלאכת הבישור ועשיית התלמידים,‏ אנו מפיקים מכך שמחה רבה.‏ רבים שהייתה להם הזכות לנהל תוכניות שיעורי מקרא מתקדמות יעידו שמעטים הדברים המסבים סיפוק רב יותר.‏ אנו חווים שמחה אדירה כשאנו רואים כיצד קורנות פניהם של אנשים מלאי הערכה כאשר הם מבינים אמיתות רוחניות,‏ גדלים באמונה,‏ מחוללים שינויים בחייהם ומתחילים לחלוק את האמת עם אחרים.‏ גם ישוע התמלא שמחה כאשר 70 המבשרים ששלח אל השדה ’‏חזרו בשמחה’‏ בשל החוויות הטובות שהיו להם (‏לוקס י׳:‏17–21‏)‏.‏ מ18.‏08 20 §11,‏ 12

הישענות מופרזת על בינתנו אנו עלולה להפוך למלכודת.‏ אנו עלולים להתחיל לחשוב שאנו יכולים להבין מצב מסוים לאשורו גם אם לא ידועות לנו כל העובדות.‏ בנוסף,‏ קושי הנוגע להערכת מצבים בצורה מדויקת יכול להתעורר אם קשה לנו להסתדר עם אח בקהילה בשל הבדלי אישיות.‏ אם אנו מתמקדים בחילוקי הדעות שבינינו,‏ אנו עלולים להתחיל להסתכל על אחִינו בעיניים חשדניות.‏ כתוצאה מכך,‏ אם נשמע דיווח שלילי באשר לאותו אח,‏ אנו עלולים למהר להאמין למה שאנו שומעים.‏ מה הלקח?‏ מרירות כלפי אחינו עלולה לגרום לנו לשפוט אותם בצורה לא־נכונה,‏ שלא על בסיס עובדות (‏טימ״א ו׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ אם לא נאפשר לקנאה ולצרות עין להכות שורש בליבנו,‏ נוכל להישמר פן יתערפל כושר שיפוטנו.‏ במקום להיכנע לרגשות שליליים אלה,‏ נוכל להכיר בחובה שיש לנו לאהוב את אחינו ולסלוח להם ברוחב לב (‏קול׳ ג׳:‏12–14‏)‏.‏ מ18.‏08 6 §15‏;‏ 7 §18

מעצם קיומם,‏ שייכים כל בני האדם ליהוה (‏תהל׳ ק׳:‏3;‏ ההת׳ ד׳:‏11‏)‏.‏ בכל זאת,‏ במהלך ההיסטוריה האנושית בחר אלוהים בקבוצות מסוימות של אנשים שישתייכו לו בצורה מיוחדת.‏ לדוגמה,‏ הכתוב בתהלים קל״ה מתאר את עובדי יהוה הנאמנים בישראל הקדומה כ”‏סגולתו”‏ (‏תהל׳ קל״ה:‏4‏)‏.‏ בנוסף,‏ בספר הושע נובא שכמה נוכרים יהפכו לחלק מעם יהוה (‏הוש׳ ב׳:‏25‏)‏.‏ נבואתו של הושע התגשמה כאשר יהוה כלל גם לא־יהודים בין השותפים העתידיים לשלטון המשיח (‏מה״ש י׳:‏45;‏ רומ׳ ט׳:‏23–26‏)‏.‏ ”‏גוי קדוש”‏ זה הוא ’‏קניינו המיוחד’‏ של יהוה בצורה יוצאת דופן,‏ שהרי חבריו נמשחים ברוח הקודש ונבחרים לחיים בשמיים (‏פט״א ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ ומה לגבי רוב המשיחיים הנאמנים כיום שתקוותם ארצית?‏ גם אותם מכנה יהוה ”‏עמי”‏ ו”‏בחירָי”‏ (‏יש׳ ס״ה:‏22‏)‏.‏ מ18.‏07 22 §1,‏ 2

משיחיים אמיתיים מחקים את המשיח,‏ אשר הציב לנו מופת מושלם הממחיש כיצד יכול אדם לנהוג בנדיבות (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ מוטב שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו:‏ ’‏האם אוכל לחקות את דוגמתו של ישוע יותר מכפי שאני עושה כבר עתה?‏’‏ (‏פט״א ב׳:‏21‏)‏ נוכל ליהנות מחסדו של יהוה אם נחקה את הדוגמאות המושלמות שלו ושל ישוע,‏ אם נדאג לרווחתם של אחרים ואם נחפש אחר דרכים למלא את צורכיהם.‏ ואכן,‏ במשל על השומרוני הטוב הבהיר ישוע שהוא מצפה מתלמידיו לעשות מאמצים עילאיים כדי לעזור לאחרים,‏ גם למי שיש לו רקע שונה משלהם (‏לוקס י׳:‏29–37‏)‏.‏ האם אתה זוכר איזו שאלה הניעה את ישוע לספר את המשל על השומרוני הטוב?‏ אדם יהודי שאל אותו:‏ ”‏מיהו רעי?‏”‏ תשובתו של ישוע מראה שאם ברצוננו ליהנות מחסדו של אלוהים,‏ עלינו להיות מוכנים לתת לאחרים בנדיבות כדוגמת השומרוני.‏ מ18.‏08 19 §5,‏ 6

האם המשיך יהוה להעניק למרים את ההכרה אשר לה הייתה ראויה בשל הטיפול המסור שלה בבנו וגידולו?‏ אכן כן.‏ אלוהים דאג שדבריה ומעשיה יתועדו במקרא.‏ נראה שלא התאפשר למרים להצטרף לישוע במהלך שלוש וחצי שנות שירותו.‏ ייתכן שכאלמנה הייתה צריכה מרים להישאר בנצרת.‏ אולם אף־על־פי שהחמיצה זכויות רבות,‏ היה באפשרותה להיות לצד ישוע בזמן מותו (‏יוח׳ י״ט:‏26‏)‏.‏ בהמשך הייתה מרים בירושלים יחד עם השליחים בימים שקדמו לחג השבועות שבו נשפכה רוח הקודש (‏מה״ש א׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ היא ככל הנראה נמשחה עם הנוכחים האחרים.‏ אם כן,‏ משמע הדבר שניתנה לה ההזדמנות להיות בשמיים עם ישוע לעולמי עולמים.‏ איזה גמול נפלא על שירותה הנאמן!‏ מ18.‏07 9 §11‏;‏ 10 §14

במהלך שירותו לימד ישוע אמיתות בסיסיות על מנת לסייע לתלמידיו להכיר בהשלכות הנובעות מגישות או ממעשים מסוימים.‏ לדוגמה,‏ הוא לימד שתרעומת עלולה להוביל לאלימות ושתשוקה מינית עלולה להוביל לניאוף (‏מתי ה׳:‏21,‏ 22,‏ 27,‏ 28‏)‏.‏ כדי שמצפוננו יהיה מודרך כראוי,‏ עלינו לאפשר לעקרונותיו של אלוהים להדריכנו.‏ כך נוכל להסב לו כבוד.‏ ישנם נושאים שבהם שני משיחיים שונים בעלי מצפון המודרך על־פי המקרא עשויים לקבל החלטות מנוגדות.‏ תן דעתך לנושא שתיית משקאות אלכוהוליים.‏ המקרא אינו מגנה שתייה מתונה של אלכוהול.‏ אולם הוא מזהיר מפני שתייה מופרזת,‏ וכן מפני שכרות (‏מש׳ כ׳:‏1;‏ טימ״א ג׳:‏8‏)‏.‏ האם משמע הדבר שכל עוד משיחי שותה אלכוהול במתינות אין הוא צריך להביא בחשבון אף גורם נוסף?‏ כלל וכלל לא.‏ אף־על־פי שמצפונו של המשיחי עשוי להיות שקט,‏ עליו להביא בחשבון גם את מצפונם של אחרים.‏ מ18.‏06 18 §10,‏ 11

ישוע הזהיר נחרצות את תלמידיו להתרחק מהתורות,‏ או השאור,‏ שקידמו הפרושים,‏ הצדוקים וחסידי בית הורדוס (‏מתי ט״ז:‏6,‏ 12‏)‏.‏ מעניין לציין ששיחה זו התנהלה זמן קצר לאחר המקרה שבו רצה ההמון להמליך את ישוע.‏ כאשר הדת מעורבת בפוליטיקה,‏ מוביל הדבר בקלות לאלימות.‏ ישוע לימד את תלמידיו שעליהם לשמור על ניטרליות במצבים הללו.‏ הדבר נוגע לסיבה שבעטייה תכננו ראשי הכוהנים והפרושים להרוג את ישוע.‏ הם ראו בו יריב פוליטי ודתי שאיים על מעמדם.‏ הם אמרו:‏ ”‏אם נניח לו להמשיך כך,‏ כולם יאמינו בו והרומאים יבואו וישתלטו על מקומנו ועל אומתנו”‏ (‏יוח׳ י״א:‏48‏)‏.‏ לכן,‏ היה זה הכוהן הגדול קיפא אשר עמד בראש המזימה להרוג את ישוע (‏יוח׳ י״א:‏49–53;‏ י״ח:‏14‏)‏.‏ מ18.‏06 6,‏ 7 §12,‏ 13

פיתיון יעיל שבו משתמש השטן הוא סקרנות באשר לתורת הנסתר.‏ כיום מקדם השטן התעניינות בשדים לא רק באמצעות דתות הכזב,‏ אלא גם באמצעות תעשיית הבידור.‏ סרטים,‏ משחקים אלקטרוניים ואמצעי מדיה אחרים מציגים את הספיריטיזם כדבר מרגש.‏ כיצד נוכל להימנע מלהילכד במלכודת זו?‏ אל לנו לצפות שארגון אלוהים יספק לנו רשימה של צורות בידור מקובלות ולא־מקובלות.‏ כל אחד מאיתנו צריך לאמן את מצפונו כדי לפעול בקנה אחד עם אמות המידה של אלוהים (‏עב׳ ה׳:‏14‏)‏.‏ בחירותינו יהיו נבונות אם ניישם את העצה שלעיל,‏ שכתב השליח פאולוס בהשראת הרוח.‏ נוכל לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם בחירותיי באשר לבידור יגרמו לי להיראות צבוע?‏ אם תלמידי המקרא שלי או הביקורים שלי היו רואים את הבידור שבו אני בוחר,‏ האם היו חושבים שאני מיישם את הדברים שעליהם אני מבשר?‏’‏ ככל שדיבורנו ומעשינו תואמים יותר זה לזה,‏ כך קטנים הסיכויים שנילכד במלכודותיו של השטן (‏יוח״א ג׳:‏18‏)‏.‏ מ18.‏05 25 §13

כיצד נוכל לחקות את פאולוס?‏ ראשית,‏ אנו עושים כל מאמץ כדי שכמיהתנו למצוא את כל מי שיש להם ”‏נטיית הלב הנכונה לחיי עולם”‏ לא תדעך.‏ שנית,‏ אנו מתחננים ליהוה בתפילה שיפתח את ליבם של אנשים ישרי לב (‏מה״ש י״ג:‏48;‏ ט״ז:‏14‏)‏.‏ סילבנה,‏ המשרתת כחלוצה קרוב ל־30 שנה,‏ אומרת:‏ ”‏לפני שאני ניגשת לבית בשטח שלי,‏ אני מתפללת ליהוה ומבקשת ממנו שתהיה לי גישה חיובית”‏.‏ גם אנו מתפללים לאלוהים שהמלאכים ידריכו אותנו כדי שנמצא את ישרי הלב (‏מתי י׳:‏11–13;‏ ההת׳ י״ד:‏6‏)‏.‏ רוברט,‏ המשרת כחלוץ למעלה מ־30 שנה,‏ מציין:‏ ”‏זה מרגש לבשר עם מלאכים היודעים מה מתחולל בחייהם של בעלי הבתים”‏.‏ שלישית,‏ אנו מנסים לראות את הפוטנציאל הגלום באנשים.‏ זקן־קהילה ששמו קרל אומר:‏ ”‏אני מחפש כל סימן קטן שעשוי להעיד על כנותו של האדם — חיוך,‏ מבט אדיב או שאלה כנה”‏.‏ גם אנו,‏ בדומה לפאולוס,‏ נוכל להחזיק מעמד בעשותנו פרי.‏ מ18.‏05 15 §13‏;‏ 16 §15

דיווחים באשר לנאמנותם של מי שסייענו להם בעבר עשויים להיות מקור עידוד של ממש עבורנו,‏ כפי שהיה במקרה של השליח יוחנן שכתב:‏ ”‏דבר אינו מעורר בי הכרת תודה עמוקה יותר מלשמוע שילדיי מוסיפים להתהלך בָּאמת”‏ (‏יוח״ג 4‏)‏.‏ חלוצים רבים יכולים להעיד עד כמה הם מתעודדים כאשר נודע להם שאנשים שהכירו את האמת בעזרתם לפני שנים נותרים נאמנים,‏ ואף משרתים בעצמם כחלוצים.‏ נוכל להעניק לחלוץ שרפו ידיו נחמה של ממש אם רק נזכיר לו חוויות מהעבר ששימחו אותו.‏ משגיחי נפה רבים סיפרו עד כמה היה זה מעודד עבורם ועבור נשיהם לקבל אפילו פתק קטן לאות הכרת תודה לאחר ביקור בקהילה.‏ אותו הדבר נכון באשר לזקני־קהילה,‏ שליחים,‏ חלוצים וחברי משפחת בית־אל הזוכים לדברי הערכה על שירותם הנאמן.‏ מ18.‏04 23 §14,‏ 15

שלמה לא ציית,‏ ולבסוף התחתן עם 700 נשים.‏ הוא הביא לביתו 300 פילגשים נוספות (‏מל״א י״א:‏3‏)‏.‏ רבות מנשותיו לא היו מקרב בני ישראל ועבדו אלי כזב.‏ לפיכך הפר שלמה גם את החוק בתורת אלוהים האוסר לשאת נשים נוכריות (‏דב׳ ז׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ אט אט חדל שלמה לציית לדרישות יהוה,‏ מה שגרם לו עם הזמן לבצע חטאים חמורים ביותר.‏ שלמה בנה מזבח לאלה עשתורת ולפחות מזבח אחד נוסף לאל הכזב כמוש.‏ שם,‏ יחד עם נשותיו,‏ השתתף בעבודת אלילים.‏ מבין כל המקומות הוא בנה את המזבחות הללו בהר השוכן היישר מול ירושלים,‏ היכן שבנה את מקדש יהוה!‏ (‏מל״א י״א:‏5–8;‏ מל״ב כ״ג:‏13‏)‏ שלמה אולי השלה את עצמו וחשב שיהוה יעלים עין מחוסר צייתנותו כל עוד גם ימשיך להקריב קורבנות בבית המקדש.‏ אולם יהוה לעולם אינו מעלים עין מחטאים.‏ מ18.‏07 18,‏ 19 §7–9

חלק מ’‏החיצים הבוערים’‏ שמשליך לעברך השטן הם שקרים באשר ליהוה,‏ לפיהם לאלוהים לא אכפת ממך והוא אינו אוהב אותך.‏ אידה בת ה־19 נאבקת בתחושת חוסר ערך.‏ היא אומרת:‏ ”‏פעמים רבות אני מרגישה שיהוה אינו קרוב אליי ושהוא אינו רוצה להיות ידידי”‏.‏ כיצד היא מתמודדת עם מתקפה זו?‏ ”‏האסיפות הן כמו זריקת מרץ לאמונתי”‏,‏ אומרת אידה.‏ ”‏נהגתי לשבת באסיפה ואף פעם לא לתת תשובות,‏ כי חשבתי שאף אחד לא ירצה לשמוע את מה שיש לי לומר.‏ אך כיום אני מתכוננת לאסיפות ומנסה לענות פעמיים או שלוש”‏.‏ חווייתה של אידה מבליטה אמת חשובה:‏ בעוד מידותיו של המגן שנשא החייל היו קבועות,‏ מגן האמונה שלנו יכול להתכווץ או להתרחב.‏ הבחירה בידנו (‏מתי י״ד:‏31;‏ תסל״ב א׳:‏3‏)‏.‏ עד כמה חשוב שנבנה את אמונתנו!‏ מ18.‏05 29,‏ 30 §12–14

רק לאחר שהתחוללה רעידת האדמה חל שינוי בליבו של הסוהר והוא ביקש עזרה (‏מה״ש ט״ז:‏25–34‏)‏.‏ באופן דומה,‏ יש כיום שאינם נענים תחילה למסר המקראי,‏ אך בעקבות אירוע מזעזע המרעיד לפתע את עולמם,‏ חל שינוי בליבם והם מחפשים עזרה.‏ ייתכן שהם איבדו באופן בלתי צפוי את העבודה שבה עבדו זה זמן רב ונותרו המומים.‏ אחרים אולי חשים אבודים לאחר שאובחנו כחולים במחלה קשה,‏ או חשים שברון לב מפני שאיבדו אדם יקר.‏ הם אולי שואלים שאלות באשר למשמעות החיים שלא חשבו עליהן בעבר.‏ אולי הם אף יתהו:‏ ’‏מה עליי לעשות כדי להיוושע?‏’‏ ייתכן שכאשר נפגוש אותם,‏ ירצו לראשונה בחייהם להקשיב למסר התקווה שבפינו.‏ לכן,‏ כאשר אנו ממשיכים לבצע בנאמנות את פעילות הבישור,‏ אנו מוודאים שנהיה זמינים להעניק לאנשים נחמה בעת שהללו יהיו מוכנים לקבלה (‏יש׳ ס״א:‏1‏)‏.‏ מ18.‏05 19,‏ 20 §10–12

כיום מרבית האנשים עדיין שרויים בעיוורון בשל השפעת אלוהי הסדר העולמי הזה ומשועבדים מבחינה דתית,‏ כלכלית וחברתית (‏קור״ב ד׳:‏4‏)‏.‏ נפלה בחלקנו הזכות ללכת בעקבות דוגמתו של ישוע ולעזור לאנשים להכיר ולעבוד את יהוה,‏ אלוהי החירות (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ אין זו מלאכה פשוטה,‏ והיא כרוכה באתגרים רבים.‏ בכמה ארצות הופכים התושבים לאדישים יותר,‏ וחלקם אף לעוינים.‏ כל אחד מאיתנו צריך לשאול את עצמו:‏ ’‏האם אוכל לנצל את חירותי כדי לתמוך במידה רבה יותר בפעילות למען המלכות?‏’‏ עד כמה מעודד לראות שרבים חשים בדחיפות הזמנים ומפשטים את חייהם כדי להצטרף לשירות המורחב (‏קור״א ט׳:‏19,‏ 23‏)‏.‏ חלקם משרתים בשטחים מקומיים,‏ ואילו אחרים עוברים למקומות שיש בהם צורך רב יותר.‏ איזו תוצאה נהדרת נובעת מהעובדה שרבים מנצלים בתבונה את חירותם כדי לשרת את יהוה!‏ (‏תהל׳ ק״י:‏3‏)‏.‏ מ18.‏04 11,‏ 12 §13,‏ 14