דצמבר

אחד ההיבטים הנוגעים ביותר ללב באישיותו של ישוע היא היכולת שלו להבין את הקשיים שעימם אנו מתמודדים כאנשים לא־מושלמים.‏ בהיותו עלי אדמות היה ישוע מסוגל ’‏לשמוח עם השמחים ולבכות עם הבוכים’‏ (‏רומ׳ י״ב:‏15‏)‏.‏ לדוגמה,‏ כאשר חזרו 70 תלמידיו מלאי שמחה לאחר שמילאו בהצלחה את המשימה שקיבלו לבשר,‏ ישוע ”‏התמלא רוח הקודש ושמחה גדולה הציפה אותו”‏ (‏לוקס י׳:‏17–21‏)‏.‏ כמו כן,‏ כאשר ראה כיצד השפיע מותו של אלעזר על יקיריו,‏ ישוע ”‏נאנח.‏.‏.‏ מעומק ליבו ונפשו נסערה”‏ (‏יוח׳ י״א:‏33‏)‏.‏ מה אפשר לאיש מושלם זה להיות כה רחמן במגעיו עם בני אדם חוטאים?‏ בראש ובראשונה ישוע אהב אנשים.‏ ’‏שעשועיו את בני אדם’‏,‏ כלומר,‏ במיוחד כל מה שקשור בבני אדם גרם לו הנאה (‏מש׳ ח׳:‏31‏)‏.‏ אהבה זו לאנשים הניעה אותו להכיר היטב את צורת חשיבתם של בני האדם.‏ השליח יוחנן מסביר:‏ ”‏הוא עצמו ידע מה טמון בלב האדם”‏ (‏יוח׳ ב׳:‏25‏)‏.‏ מ19.‏03 20 §1,‏ 2

השטן פגע ברכושו של איוב וגזל ממנו את עושרו,‏ את משרתיו ואת השם הטוב שהיה לו בקרב הסובבים אותו.‏ הוא תקף את משפחתו של איוב,‏ וגזל ממנו את עשרת ילדיו האהובים.‏ לאחר מכן פגע בגופו של איוב ובבריאותו כאשר היכה אותו בפצעי שחין כואבים מכף רגל ועד ראש.‏ אשתו של איוב התמלאה ייאוש וצער;‏ היא קראה לו לומר נואש — לקלל את אלוהים ולמות.‏ איוב עצמו ייחל למותו,‏ אבל המשיך לנצור את תומתו.‏ אז ניסה השטן שיטת מתקפה שונה.‏ הוא השתמש בשלושה גברים שהיו רעיו של איוב.‏ הגברים ביקרו את איוב במשך כמה ימים,‏ אך כלל לא ניחמו אותו.‏ במקום זאת,‏ הטיפו לו וגערו בו ללא רחמים.‏ הם טענו שאלוהים הוא שאחראי לצרותיו ושכלל לא אכפת לו מתומתו.‏ הם אף רמזו שאיוב הוא אדם רשע הראוי לדברים האיומים שקרו לו (‏איוב א׳:‏13–22;‏ ב׳:‏7–11;‏ ט״ו:‏4,‏ 5;‏ כ״ב:‏3–6;‏ כ״ה:‏4–6‏)‏.‏ מ19.‏02 4 §7,‏ 8

קיימים כמה סוגים של פחד המצמיחים לנו תועלת.‏ לדוגמה,‏ אנו צריכים שיהיה לנו פחד בריא פן נעורר את מורת רוחו של יהוה.‏ אילו אדם וחוה היו מפתחים סוג זה של פחד,‏ הם לא היו מורדים ביהוה.‏ אבל הם עשו זאת.‏ לאחר שמרדו,‏ נפקחו עיניהם במובן זה שהם היו מודעים לגמרי לכך שחטאו.‏ הם יכלו להוריש לילדיהם רק חטא ומוות.‏ הואיל ויכלו לראות,‏ או להבין,‏ את מצבם,‏ הם החלו להתבייש בכך שהיו ערומים ולכסות את עצמם (‏בר׳ ג׳:‏7,‏ 21‏)‏.‏ אנו אומנם זקוקים לפחד בריא פן נעורר את מורת רוחו של יהוה,‏ אך אין אנו צריכים לפחד פחד חולני מפני המוות.‏ יהוה סלל עבורנו את הדרך לזכות בחיי עולם.‏ אם נחטא אך נתחרט על כך בכנות,‏ יהוה ימחל לנו על טעויותינו.‏ הוא יסלח לנו על בסיס אמונתנו בקורבן הכופר של בנו.‏ דרך עיקרית שבה אנו מגלים אמונה היא הקדשת חיינו לאלוהים וטבילה (‏פט״א ג׳:‏21‏)‏.‏ מ19.‏03 5,‏ 6 §12,‏ 13

לבני ישראל היו סיבות רבות לגלות הערכה.‏ הם שוחררו מעבדות לאחר שיהוה הביא את עשר המכות על המצרים.‏ לאחר מכן הושיע אותם אלוהים מאסון כשהשמיד את הצבא המצרי כולו בים סוף.‏ בני ישראל היו כל כך אסירי תודה עד כי שרו שיר ניצחון והלל ליהוה.‏ אך האם הם המשיכו להיות מכירי טובה?‏ כאשר קשיים חדשים פקדו את בני ישראל,‏ הם שכחו עד מהרה את כל הדברים הטובים שעשה עבורם יהוה.‏ בכך הראו שהם כפויי טובה (‏תהל׳ ק״ו:‏7‏)‏.‏ כיצד?‏ ”‏ויילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרון”‏ — הם התלוננו,‏ למעשה,‏ על יהוה (‏שמ׳ ט״ז:‏2,‏ 8‏)‏.‏ הוא היה מאוכזב מכפיות הטובה שהפגין עמו.‏ מאוחר יותר ניבא שכל בני ישראל שהשתייכו לדור זה ימותו במדבר,‏ למעט יהושע וכלב (‏במ׳ י״ד:‏22–24‏)‏.‏ מ19.‏02 17 §12,‏ 13

ישוע לא משך לעצמו תשומת לב לא־הולמת ולא דרש שיקיימו טקס מפואר לציון מותו.‏ במקום זאת,‏ אמר לתלמידיו שאחת לשנה יהיה עליהם לזכור אותו באמצעות סעודה פשוטה (‏יוח׳ י״ג:‏15;‏ קור״א י״א:‏23–25‏)‏.‏ הסעודה הפשוטה אך ההולמת שכונן מראה שישוע לא היה אדם גאוותן.‏ אנו יכולים לשמוח שענווה היא אחת מתכונותיו המרשימות של מלכנו השמימי (‏פיל׳ ב׳:‏5–8‏)‏.‏כיצד נוכל לחקות את ענוותו של ישוע?‏ אם נציב את ענייניהם של אחרים לפני עניינינו (‏פיל׳ ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ חשוב שוב על הלילה האחרון של ישוע עלי אדמות.‏ ישוע ידע שבקרוב יחווה מוות מייסר;‏ למרות זאת,‏ גילה דאגה עמוקה כלפי שליחיו הנאמנים שבקרוב יתאבלו על מותו.‏ לכן את הלילה האחרון העביר כשהוא מלמד,‏ מעודד ומחזק אותם (‏יוח׳ י״ד:‏25–31‏)‏.‏ בענווה גילה ישוע התעניינות רבה יותר ברווחתם של אחרים מאשר ברווחתו שלו.‏ איזו דוגמה נפלאה הציב לנו!‏ מ19.‏01 21 §5,‏ 6

האם הבטן שלך מתכווצת בכל פעם שאתה רק חושב להצביע כדי לענות?‏ אם כן,‏ אינך לבד.‏ האמת היא שרובנו חשים מידה מסוימת של חשש כשאנו עונים תשובות.‏ למעשה,‏ החששות הללו יכולים להיות סימן טוב.‏ הם מצביעים על כך שאתה עניו ורואה אחרים כנעלים ממך.‏ יהוה אוהב תכונה זו (‏תהל׳ קל״ח:‏6;‏ פיל׳ ב׳:‏3‏)‏.‏ אך הוא גם רוצה שתהלל אותו ושתעודד את אחיך ואחיותיך באסיפות (‏תסל״א ה׳:‏11‏)‏.‏ הוא אוהב אותך וינסוך בך את האומץ הדרוש לך.‏ תן דעתך לכמה תזכורות מקראיות.‏ המקרא אומר שכולנו שוגים בדברינו ובאופן דיבורנו (‏יעקב ג׳:‏2‏)‏.‏ יהוה אינו מצפה מאיתנו להיות מושלמים,‏ וכך גם אחינו ואחיותינו (‏תהל׳ ק״ג:‏12–14‏)‏.‏ הם משפחתנו הרוחנית,‏ והם אוהבים אותנו (‏מר׳ י׳:‏29,‏ 30;‏ יוח׳ י״ג:‏35‏)‏.‏ הם מבינים שהתשובות שלנו אינן תמיד נאמרות בדיוק כפי שהיינו רוצים.‏ מ19.‏01 8 §3‏;‏ 10,‏ 11 §10,‏ 11

אין זה תמיד קל בעולם של ימינו,‏ אבל הדבר אינו בלתי אפשרי.‏ יהוה רוצה שתיהנה מהצלחה אמיתית ומחיים מספקים.‏ בעזרת אלוהים תוכל להצליח לא רק בצעירותך,‏ אלא לאורך כל חייך.‏ כדי להמחיש זאת,‏ שים לב ללקח שנוכל ללמוד מכיבוש הארץ המובטחת בידי בני ישראל.‏ כאשר התקרבו בני ישראל לארץ המובטחת,‏ אלוהים לא הורה להם לשפר את מיומנויות הלחימה שלהם או להתאמן לקראת מלחמה (‏דב׳ כ״ח:‏1,‏ 2‏)‏.‏ במקום זאת,‏ הוא אמר להם שעליהם לציית למצוותיו ולבטוח בו (‏יהו׳ א׳:‏7–9‏)‏.‏ מנקודת מבט אנושית,‏ עצה זו כלל לא הייתה הגיונית!‏ אולם הייתה זו העצה הטובה ביותר,‏ שהרי יהוה הנחיל לעמו ניצחון אחר ניצחון על הכנענים (‏יהו׳ כ״ד:‏11–13‏)‏.‏ ואכן,‏ ציות לאלוהים מצריך אמונה,‏ אך האמונה תמיד מובילה להצלחה.‏ אמת זו אינה משתנה עם חלוף הזמן.‏ היא תקפה באותה מידה בימינו.‏ מ18.‏12 25 §3,‏ 4

בימינו יש הנכשלים משינוי בהבנה של קטע מקראי.‏ אחרים בוחרים לתמוך בדעותיהם של כופרים או של מתנגדים אחרים המסלפים את עיקרי אמונתנו.‏ כתוצאה מכך,‏ כמה מתחילים ’‏להתרחק’‏ מיהוה ומהקהילה בכוונה תחילה (‏עב׳ ג׳:‏12–14‏)‏.‏ עדיף פי כמה וכמה אילו היו ממשיכים לדבוק באמונה ולבטוח בישוע,‏ כפי שעשה השליח פטרוס.‏ אחרים עזבו את האמת בהדרגה,‏ אולי אפילו מבלי לשים לב מה קורה להם.‏ אדם העוזב בהדרגה את האמת הוא כסירה הנסחפת אט אט מגדות הנהר.‏ המקרא מתאר שינוי איטי זה כ’‏היסחפות וסטייה מן הדרך’‏ (‏עב׳ ב׳:‏1‏)‏.‏ בשונה ממי שמתרחק בכוונה תחילה מהאמת,‏ אדם הנסחף וסוטה מן הדרך אינו עושה כן במתכוון.‏ אולם יחסיו עם יהוה מתערערים וקיימת הסכנה שיאבד אותם.‏ מ18.‏11 9 §5,‏ 6

האם אתה חפץ לקבל הכשרה נוספת על מנת להיות כשיר יותר לביצוע השירות המקודש?‏ אם כן,‏ אולי תוכל ללמוד בבית־הספר למבשרי המלכות.‏ בית־ספר זה מספק הכשרה לגברים ונשים רוחניים המשרתים במסגרת השירות המורחב,‏ כך שיוכלו לקדם עניינים תיאוקרטיים בשטח.‏ מי שמגישים את מועמדותם ללמוד בבית־ספר זה צריכים להיות מוכנים לקבל כל משימה עם סיום הלימודים.‏ האם תרצה לנצל הזדמנות זו לשאוף לזכויות שירות גדולות יותר?‏ (‏קור״א ט׳:‏23‏)‏ כמשרתי יהוה אנו חפצים לנהוג בנדיבות — ביטוי לטוּב,‏ טוב לב ואהבה — ולדאוג לאחרים מדי יום.‏ כשאנו עושים זאת,‏ אנו חווים שמחה,‏ שלום ואושר (‏גל׳ ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ ללא תלות בנסיבות חייך,‏ תוכל למצוא שמחה אם תחקה את נדיבותו של יהוה ותהיה אחד משותפיו היקרים לעבודה (‏מש׳ ג׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מ18.‏08 27 §16–18

ייתכן שמישהו ישאל:‏ ’‏האם קיים בסיס כלשהו שעל־פיו יכול המשיחי להתגרש ולהתחתן מחדש?‏’‏ ובכן,‏ ישוע ציין מהי השקפתו על הגירושין:‏ ”‏כל המגרש את אשתו ונושא אחרת,‏ נואף ובוגד בה.‏ ואישה המגרשת את בעלה ונישאת לאחר,‏ נואפת”‏ (‏מר׳ י׳:‏11,‏ 12;‏ לוקס ט״ז:‏18‏)‏.‏ ברור אפוא שישוע גילה כבוד כלפי הנישואין ורצה שאחרים ינהגו כמותו.‏ אדם המתגרש מאשתו הנאמנה באמתלה כלשהי ומתחתן עם אחרת למעשה נואף,‏ וכך גם לגבי אישה הנוהגת בדרך זו בבעלה הנאמן.‏ הדבר נכון מפני שגירושין כשלעצמם אינם שמים קץ לנישואין.‏ בעיני אלוהים השניים עדיין נחשבים ל”‏בשר אחד”‏.‏ בנוסף,‏ ישוע אמר שאדם המגרש את אשתו החפה מפשע מעמיד אותה בסכנת ניאוף.‏ כיצד?‏ באותם ימים אישה גרושה עשויה הייתה לחוש צורך להינשא מחדש כדי שתהיה לה תמיכה כלכלית.‏ נישואין שכאלה נחשבו לניאוף.‏ מ18.‏12 11 §8,‏ 9

שיחתו של חבקוק עם יהוה נסכה בו שלוות נפש.‏ לכן גמר בליבו להמשיך להוחיל בביטחון ליהוה.‏ לא הייתה זו תגובה מתוך דחף רגעי,‏ שהרי הוא חזר על החלטתו הנחושה כאשר אמר בהמשך:‏ ”‏אנוח [‏אחכה במנוחה]‏ ליום צרה”‏ (‏חב׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ מה אנו לומדים מהחלטתו הנחושה של חבקוק?‏ ראשית,‏ ללא תלות בניסיונות שעימם אנו מתמודדים,‏ אל לנו לעולם לחדול להתפלל ליהוה.‏ שנית,‏ עלינו להקשיב למה שאומר לנו יהוה באמצעות דברו וארגונו.‏ שלישית,‏ עלינו להוחיל בסבלנות ליהוה,‏ בביטחון מלא שהוא יקל על מכאובינו בזמנו שלו.‏ אם נמשיך לשוחח עם יהוה בגילוי לב ולהקשיב לו תוך נכונות להוחיל לו,‏ כפי שעשה חבקוק,‏ נזכה גם אנו לשלוות נפש,‏ אשר תעזור לנו להחזיק מעמד.‏ תקוותנו תסייע לנו להיות סבלניים יותר,‏ וסבלנותנו תעזור לנו לשמוח חרף כל הקשיים שעימם אנו מתמודדים.‏ התקווה נוסכת בנו את הביטחון שאבינו השמימי אכן יפעל (‏רומ׳ י״ב:‏12‏)‏.‏ מ18.‏11 15,‏ 16 §11,‏ 12

מהי השקפתו של אלוהים על מי שגורם לאחרים להיכשל?‏ ישוע אמר:‏ ”‏כל המכשיל אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי,‏ מוטב לו שיניחו רחיים של חמור על צווארו וישליכו אותו לים”‏ (‏מר׳ ט׳:‏42‏)‏.‏ המילים הללו מבטאות רגשות עזים!‏ הואיל וישוע שיקף בצורה מושלמת את אישיותו של אביו,‏ אנו יכולים להיות בטוחים שגם יהוה חש רגשות עזים כלפי מי שמבצע מעשים חסרי התחשבות המכשילים את אחד מתלמידיו של ישוע (‏יוח׳ י״ד:‏9‏)‏.‏ האם השקפתנו היא כשל יהוה וישוע?‏ האם אימצנו אותה לליבנו?‏ מה חושפים מעשינו?‏ למשל,‏ נניח שאנו נמשכים לסגנון מסוים של לבוש או הופעה חיצונית העשוי להפריע לכמה בקהילה או לעורר באחר תשוקה.‏ האם מתוך דאגה אוהבת כלפי אחינו לאמונה נוותר על העדפותינו האישיות באשר לסגנון לבוש זה?‏ מ18.‏11 25 §9,‏ 10

מה הופך את התומה לכל כך חיונית,‏ כך שכל אחד מאיתנו זקוק לה?‏ אתה זקוק לתומה מפני שהשטן קרא תיגר על יהוה,‏ וגם עליך.‏ מלאך מרדן זה הכפיש את שמו הטוב של יהוה בכך שרמז שאלוהים הוא שליט רע,‏ אנוכי ולא־ישר.‏ למרבה הצער,‏ אדם וחוה צידדו בשטן ומרדו ביהוה (‏בר׳ ג׳:‏1–6‏)‏.‏ החיים בגן עדן זימנו להם אינספור הזדמנויות לחזק את אהבתם ליהוה.‏ אולם בעת שהשטן השמיע קריאת תיגר,‏ לא הייתה אהבתם שלמה,‏ ללא רבב ומלאה.‏ התעוררה שאלה נוספת:‏ האם בני אדם יוכלו לשמור אמונים ליהוה אלוהים מתוך אהבה אליו?‏ במילים אחרות,‏ האם בני אדם מסוגלים לגלות תומה?‏ שאלה זו עלתה על הפרק במקרה של איוב (‏איוב א׳:‏8–11‏)‏.‏ בדומה לנו הוא היה איש לא־מושלם.‏ הוא עשה טעויות,‏ אך יהוה אהב אותו בזכות תומתו.‏ מ19.‏02 3,‏ 4 §6,‏ 7

כדי להמחיש עד כמה יקרה האמת על מלכות אלוהים עבור המוצאים אותה,‏ סיפר ישוע על סוחר נודד שחיפש אחר פנינים מובחרות.‏ הוא מצא פנינה אחת שערכה היה כה גבוה עד שהוא ”‏מייד מכר”‏ את כל אשר לו כדי לקנות אותה (‏מתי י״ג:‏45,‏ 46‏)‏.‏ באופן דומה,‏ ערכה של האמת שמצאנו — האמת על מלכות אלוהים וכל האמיתות היקרות האחרות שלמדנו מתוך דבר־אלוהים — כה גבוה בעינינו עד כי עשינו ברצון וללא דיחוי את ההקרבות הדרושות כדי להשיגה.‏ כל עוד נמשיך להוקיר את האמת,‏ ’‏לא נמכור’‏ אותה לעולם (‏מש׳ כ״ג:‏23‏)‏.‏ אולם,‏ למרבה הצער,‏ כמה מקרב משרתי אלוהים חדלו להוקיר את ערכה של האמת שרכשו — ואף מכרו אותה.‏ איננו רוצים שדבר כזה יקרה גם לנו!‏ כדי להראות שאנו מוקירים את האמת מעומק לב ושאנו נחושים לעולם לא למכור אותה,‏ עלינו להישמע להוראת המקרא ’‏להוסיף להתהלך בָּאמת’‏ (‏יוח״ג 2–4‏)‏.‏ כדי להתהלך באמת עלינו לחיות את האמת — לתת לה עדיפות בחיינו ולנהוג על־פיה.‏ מ18.‏11 8 §3

בני ישראל הצטוו שלא לתקוף את יריחו,‏ אלא לצעוד סביב העיר אחת ליום במשך שישה ימים,‏ ושבע פעמים ביום השביעי.‏ כמה חיילים אולי חשבו לעצמם:‏ ’‏איזה בזבוז של זמן וכוחות!‏’‏ אולם יהוה,‏ מנהיגו הסמוי מן העין של עם ישראל,‏ ידע בדיוק מה הוא עושה.‏ האסטרטגיה שלו לא רק חיזקה את אמונתם של בני ישראל,‏ אלא גם חסכה מהם עימות חזיתי עם לוחמיה החזקים של יריחו (‏יהו׳ ו׳:‏2–5‏)‏.‏ מה אנו למדים ממקרה זה?‏ לעיתים אין אנו מבינים לגמרי את הסיבות העומדות מאחורי סידורים חדשים בארגון.‏ לדוגמה,‏ אולי בהתחלה לא היינו בטוחים שיהא זה נבון להשתמש במכשירים אלקטרוניים במהלך הלימוד האישי,‏ השירות והאסיפות.‏ כיום אנו ודאי מבינים איזו תועלת צומחת לנו כאשר אנו משתמשים בהם במידת האפשר.‏ כאשר אנו מבחינים בתוצאות הטובות הנובעות משינויים שכאלה חרף הספקות שאולי היו לנו,‏ אנו גדלים באמונה ובאחדות.‏ מ18.‏10 23 §8,‏ 9

אין ספק שציפיות באשר למשיח,‏ בדומה לציפיותיהם של תלמידי ישוע,‏ גרמו לתושבי הגליל לרצות להמליך אותו.‏ אנו יכולים לתאר לעצמנו שהם חשבו שישוע יהיה מנהיג אידיאלי.‏ הוא היה נואם מוכשר להפליא;‏ היה בכוחו לרפא את החולים ואף לספק מזון לרעבים.‏ לאחר שהאכיל ישוע כ־000,‏5 איש,‏ הבחין בכוונתו של ההמון.‏ ”‏ישוע ידע שהם עומדים לבוא ולתפוס אותו כדי להמליכו,‏ ועל כן הלך שוב אל ההר לבדו”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏10–15‏)‏.‏ למחרת,‏ בצידה השני של הכינרת,‏ ייתכן שהתלהבותם שככה במידת מה.‏ ישוע הסביר להמון את המהות האמיתית של מלאכתו.‏ הוא בא כדי להצמיח לבני האומה תועלת רוחנית,‏ לא חומרית.‏ הוא אמר להם:‏ ”‏אל תעבדו למען האוכל המתכלה,‏ אלא למען האוכל הבלתי מתכלה המוביל לחיי עולם”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏25–27‏)‏.‏ מ18.‏06 4 §4,‏ 5

ישוע הבין את רגשותיהם של מי שהיו במובן ציורי כקנה סדוק וכפתילה של מנורת שמן שעמדה להיכבות.‏ כתוצאה מכך,‏ נהג בהתחשבות,‏ בטוב לב ובסבלנות (‏מר׳ י׳:‏14‏)‏.‏ כמובן,‏ אין לנו התובנה וכושר ההוראה שהיו לישוע.‏ אך אנו יכולים לנהוג בהתחשבות באנשים שבשטחנו,‏ וזוהי גם חובתנו.‏ הדבר כולל שלושה היבטים:‏ כיצד אנו מדברים איתם,‏ מתי ולמשך כמה זמן.‏ כיום,‏ בעקבות מעשיהם של מנהיגי דת,‏ פוליטיקאים ואנשי עסקים הנוהגים בשחיתות ובאכזריות,‏ מיליוני אנשים לאינספור ”‏פצועים ועזובים”‏ (‏מתי ט׳:‏36‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ רבים הפכו לציניים ולחסרי תקווה.‏ עד כמה חשוב,‏ אם כן,‏ שנהיה טובי לב ומתחשבים במילים שאנו בוחרים לומר ובטון דיבורנו!‏ למעשה,‏ רבים נמשכים למסר שבפינו לא רק בשל הידע המקראי שלנו או טיעונינו ההגיוניים,‏ אלא גם בשל התעניינותנו הכנה בהם וגישתנו המתחשבת.‏ מ18.‏09 31,‏ 32 §13,‏ 14

כיצד אנו מראים שאנו מודעים לצורך זה?‏ אנו עושים כן כאשר אנו צורכים מזון רוחני,‏ מוקירים ערכים רוחניים ונותנים עדיפות לעבודת האל המאושר.‏ אם ננקוט בצעדים הללו,‏ יגבר אושרנו ונחזק את אמונתנו בהתגשמותן הקרובה של הבטחות אלוהים (‏טיט׳ ב׳:‏13‏)‏.‏ רקימת יחסים הדוקים עם יהוה היא מרכיב חיוני במציאת אושר מתמשך.‏ השליח פאולוס כתב בהשראת אלוהים:‏ ”‏שמחו תמיד באדון [‏יהוה]‏.‏ אומר שוב:‏ שמחו!‏”‏ (‏פיל׳ ד׳:‏4‏)‏ על מנת ליהנות מיחסים יקרים אלה,‏ עלינו לרכוש את החוכמה שמאת אלוהים (‏מש׳ ג׳:‏13,‏ 18‏)‏.‏ אולם כדי ליהנות מאושר מתמשך,‏ חיוני לא רק לקרוא בדבר־אלוהים,‏ אלא גם ליישם את הכתוב בו.‏ ישוע הדגיש עד כמה חשוב ליישם את מה שאנו לומדים באמרו:‏ ”‏הואיל ואתם יודעים את הדברים האלה,‏ אשריכם אם תנהגו לפיהם”‏ (‏יוח׳ י״ג:‏17;‏ יעקב א׳:‏25‏)‏.‏ זהו המפתח לסיפוק צורכנו הרוחני ולאושר מתמשך.‏ מ18.‏09 18 §4–6

אפפרס הכיר את האחים היטב ודאג להם מעומק ליבו.‏ מצבו כ’‏שותפו למאסר’‏ של פאולוס לא מנע ממנו מלהבחין בצורכיהם הרוחניים של אחרים (‏פילימ׳ 23‏)‏.‏ והוא עשה משהו בנידון.‏ האין זה סימן לדאגה בלתי אנוכית?‏ גדול כוחן של תפילות למען משרתי יהוה אחרים,‏ בייחוד כאשר אנו מזכירים אותם באופן אישי,‏ לדוגמה מציינים את שמם (‏קור״ב א׳:‏11;‏ יעקב ה׳:‏16‏)‏.‏ חשוב על מי שאתה יכול להזכיר אותם בשמם בתפילותיך.‏ בדומה לאפפרס,‏ רבים מאחינו ומאחיותינו מתפללים למען אחרים בקהילתם או למען משפחות הנושאות באחריות כבדה או ניצבות מול החלטות רציניות או פיתויים קשים.‏ כמו כן,‏ טוב יהיה אם נזכור את מי שאיבדו את יקיריהם,‏ מי שלאחרונה שרדו אסונות או מלחמות או מי שמתמודדים עם משברים כלכליים.‏ אין ספק שיש אחים ואחיות רבים הזקוקים לתפילותינו ויכולים להפיק מהן תועלת.‏ מ18.‏09 5,‏ 6 §12,‏ 13

פאולוס לא התכוון רק לדברים חומריים,‏ אלא גם לעידוד,‏ להדרכה ולסיוע לשרויים בצורך (‏מה״ש כ׳:‏31–35‏)‏.‏ במילים ובמעש לימד אותנו השליח לתת מעצמנו — מהזמן,‏ מהכוח,‏ מתשומת הלב ומהאהבה שלנו.‏ מומחים בתחום מדעי החברה מצאו גם הם שנתינה מסבה לאנשים שמחה.‏ במאמר אחד צוין ש”‏אנשים מדווחים על עלייה חדה באושרם לאחר ביצוע מעשי נדיבות למען אחרים”‏.‏ לדברי חוקרים,‏ הושטת עזרה לאחרים חשובה לפיתוח ”‏תחושה חזקה יותר של תכלית ומשמעות”‏ בחיים,‏ ”‏מפני שהדבר ממלא את צרכיו הבסיסיים של האדם”‏.‏ לכן לא אחת ממליצים מומחים שאנשים יתנדבו לבצע שירות ציבורי על מנת לשפר את בריאותם ולהגביר את אושרם.‏ ממצאים אלה אינם מפתיעים את מי שרואים במקרא דברו של יהוה,‏ בורא האנושות האוהב (‏טימ״ב ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ מ18.‏08 22 §17,‏ 18

נבואתו של ישעיהו על אדוננו ישוע המשיח מחממת את ליבנו ומעודדת אותנו.‏ ישעיהו ניבא באשר לישוע:‏ ”‏לא למראה עיניו ישפוט,‏ ולא למשמע אוזניו יוכיח”‏,‏ והוסיף:‏ ”‏ושפט בצדק דלים”‏ (‏יש׳ י״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מדוע זה מעודד?‏ מפני שאנו חיים בעולם המלא באפליה ובדעות קדומות.‏ עד כמה אנו זקוקים לשופט מושלם זה,‏ אשר לעולם לא ישפוט אותנו על־פי מראה עיניים!‏ מדי יום אנו מגבשים דעות על אנשים.‏ אך בשל היותנו לא־מושלמים,‏ אין אנו מסוגלים לשפוט דברים בצורה מושלמת כמו ישוע.‏ יש לנו הנטייה להיות מושפעים ממה שאנו רואים.‏ אך כאשר היה עלי אדמות ציווה עלינו ישוע לחדול לשפוט על־פי ”‏מראה עיניים”‏,‏ אלא לשפוט ”‏משפט צדק”‏.‏ ברור אפוא שישוע רוצה שננהג כמותו ולא נשפוט אחרים על־פי מראה עיניים.‏ מ18.‏08 8 §1,‏ 2

אמת,‏ אין אנו שומעים את קולו של אלוהים מדבר אלינו מהשמיים.‏ אולם הוא מספק לנו את דברו הכתוב,‏ המקרא,‏ ומדריך אותנו באמצעותו.‏ כמו כן,‏ רוח יהוה מניעה את ”‏סוכן הבית הנאמן”‏ להמשיך לספק למשרתיו את מזונם (‏לוקס י״ב:‏42‏)‏.‏ אנו מקבלים שפע של מזון רוחני בפורמט מודפס ובתכנים,‏ סרטונים והקלטות שמע הזמינים אונליין.‏ מי ייתן והמילים שאמר אלוהים,‏ המתועדות במקרא,‏ יחזקו את ביטחוננו בכך שהכול נתון לשליטתו של יהוה,‏ ושהוא יתקן כל נזק שהסבו לנו השטן ועולמו המרושע.‏ הבה נהיה נחושים להקשיב במלוא תשומת הלב לקולו של יהוה.‏ אם נעשה כן,‏ נצליח לגבור על כל בעיה שעימה אנו מתמודדים ועל כל קושי שעוד צפוי לנו.‏ המקרא מזכיר לנו:‏ ”‏אתם זקוקים לכוח עמידה,‏ כדי שלאחר שתעשו את רצון אלוהים תזכו במה שהובטח”‏ (‏עב׳ י׳:‏36‏)‏.‏ מ19.‏03 13 §17,‏ 18

הואיל ומשה הנהיג את בני ישראל במשך זמן כה רב,‏ ייתכן שיהושע תהה כיצד יגיב עם אלוהים להנהגתו (‏דב׳ ל״ד:‏8,‏ 10–12‏)‏.‏ בהתייחסו ליהושע א׳:‏1,‏ 2 מציין ספר עיון מקראי אחד:‏ ”‏הן בימי קדם והן בזמנים המודרניים תחלופה בהנהגה היא אחת התקופות המסוכנות ביותר בביטחון מדינה כלשהי”‏.‏ ליהושע ודאי היו חששות לגיטימיים,‏ אך תוך ימים אחדים נקט פעולה נחרצת (‏יהו׳ א׳:‏9–11‏)‏.‏ ביטחונו באלוהים לא היה לשווא.‏ כפי שעולה מן המקרא,‏ יהוה למעשה הדריך את יהושע ואת עמו,‏ עם ישראל,‏ באמצעות מלאך ששימש כנציגו.‏ הגיוני להסיק שמלאך זה היה ”‏הדבר”‏,‏ בנו בכורו של אלוהים (‏שמ׳ כ״ג:‏20–23;‏ יוח׳ א׳:‏1‏)‏.‏ תודות לעזרתו של יהוה צלחו בני ישראל את המעבר בין הנהגתו של משה לבין זו של יהושע.‏ מ18.‏10 22,‏ 23 §1–4

יהוה מכיר במי שמשרתים אותו ברצון וכותב את שמותיהם ב’‏ספר הזיכרון’‏ שלו.‏ הואיל ושמנו חקוק ב’‏ספר הזיכרון’‏ של יהוה כמשרתיו,‏ אנו נושאים במחויבויות מסוימות.‏ מלאכי ציין מפורשות שעלינו ’‏לירוא את יהוה ולחשוב על שמו’‏.‏ אם נתמסר ונסגוד לכל אחד אחר או לכל דבר אחר,‏ יביא הדבר לכך ששמנו יוסר מספר החיים הסמלי של יהוה (‏שמ׳ ל״ב:‏33;‏ תהל׳ ס״ט:‏29‏)‏.‏ לכן הקדשתנו ליהוה כרוכה בהרבה יותר מאשר הבטחה חגיגית לעשות את רצונו ומטבילה במים.‏ הפעולות הללו אינן אורכות זמן רב,‏ ועד מהרה הופכות לנחלת העבר.‏ העמדה שאנו נוקטים לצד יהוה כמשרתיו מצריכה מאיתנו להוכיח דרך קבע שאנו מצייתים לו כעת ושנציית לו בעתיד — כל עוד אנו חיים (‏פט״א ד׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מ18.‏07 23,‏ 24 §7–9

אין זה דבר אוטומטי.‏ עלינו ’‏לחתור קדימה’‏,‏ או להמשיך להתאמץ למען מטרה זו.‏ התקדמות אל הבגרות כרוכה ברכישת ידע והבנה רבים יותר.‏ זאת הסיבה ששוב ושוב מעודדים אותנו לקרוא מדי יום קטע מתוך המקרא (‏תהל׳ א׳:‏1–3‏)‏.‏ האם הצבת לעצמך מטרה זו?‏ קריאה יומיומית במקרא יכולה להקנות לך תובנה רבה יותר באשר לחוקיו ולעקרונותיו של יהוה והבנה עמוקה יותר באשר לדבר־אלוהים.‏ החוק הראשון במעלה עבור המשיחיים הוא חוק האהבה.‏ ישוע אמר לתלמידיו:‏ ”‏בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם,‏ אם תהיה אהבה ביניכם”‏ (‏יוח׳ י״ג:‏35‏)‏.‏ יעקב,‏ אחיו למחצה של ישוע,‏ אמר שהאהבה היא ”‏המצווה המלכותית”‏ (‏יעקב ב׳:‏8‏)‏.‏ ופאולוס אמר:‏ ”‏האהבה היא קיום התורה”‏ (‏רומ׳ י״ג:‏10‏)‏.‏ דגש זה על האהבה אינו מפתיע אותנו,‏ שהרי במקרא נאמר ש”‏אלוהים הוא אהבה”‏ (‏יוח״א ד׳:‏8‏)‏.‏ מ18.‏06 19 §14,‏ 15

אף־על־פי שבני ישראל הכעיסו את יהוה,‏ היה זה משה שהתמרמר.‏ חוסר השליטה העצמית שגילה גרם לו לומר דברים מבלי להביא בחשבון את ההשלכות.‏ משה אפשר למעשיהם של אחרים להסיח את דעתו ולהפריע לו למקד את עיניו ביהוה.‏ בתקרית הראשונה נהג משה נכונה (‏שמ׳ ז׳:‏6‏)‏.‏ אך ייתכן שלאחר שהתמודד במשך עשרות שנים עם מרדנותם של בני ישראל,‏ נעשה עייף ומתוסכל.‏ האם חשב משה בעיקר על הרגשות שלו במקום על האופן שבו יסב כבוד ליהוה?‏ אם נביא נאמן כמו משה נכשל ודעתו הוסחה,‏ אזי אותו הדבר עלול בקלות לקרות גם לנו.‏ בדומה למשה,‏ אנו עומדים להיכנס לארץ סמלית,‏ לעולם החדש שהבטיח לנו יהוה (‏פט״ב ג׳:‏13‏)‏.‏ איש מאיתנו אינו רוצה להחמיץ זכות מיוחדת זו.‏ אך כדי לממש את מטרתנו,‏ עלינו להמשיך למקד את עינינו ביהוה ולהתמיד לעשות את רצונו (‏יוח״א ב׳:‏17‏)‏.‏ מ18.‏07 15 §14–16

השטן אינו יכול להכריח אנשים לנהוג בניגוד לרצונם (‏יעקב א׳:‏14‏)‏.‏ רבים אומנם פועלים בהתאם למטרתו של השטן מתוך בורות,‏ אך לאחר שהם לומדים את האמת,‏ כל אחד בוחר את מי הוא או היא ישרתו (‏מה״ש ג׳:‏17;‏ י״ז:‏30‏)‏.‏ אם נהיה נחושים בדעתנו לעשות את רצון אלוהים,‏ לא יוכל השטן לעשות דבר כדי להפר את תומתנו (‏איוב ב׳:‏3;‏ כ״ז:‏5‏)‏.‏ לשטן ולשדים יש מגבלות נוספות.‏ למשל,‏ אין כל עדות בכתבי־הקודש שהם יכולים לקרוא את מחשבותיו או את ליבו של הפרט.‏ רק על יהוה ועל ישוע נאמר שיש להם היכולת הזו (‏שמ״א ט״ז:‏7;‏ מר׳ ב׳:‏8‏)‏.‏ אם נעשה כל שביכולתנו כדי לדבר ולפעול בהתאם לרצון אלוהים,‏ נוכל להיות בטוחים שיהוה לא יאפשר לשטן להסב לנו נזק תמידי (‏תהל׳ ל״ד:‏8‏)‏.‏ עלינו אומנם להכיר את אויבנו,‏ אך איננו צריכים להתמלא פחד מפניו.‏ תודות לתמיכתו של יהוה,‏ יכולים גם בני אדם לא־מושלמים לגבור על השטן.‏ אם נתנגד לו,‏ יברח מפנינו (‏יעקב ד׳:‏7;‏ פט״א ה׳:‏9‏)‏.‏ מ18.‏05 26 §15–17

נניח שאתה מתכוון להגיע לעיירה מרוחקת לרגל אירוע חשוב.‏ כדי להגיע לשם עליך לנסוע נסיעה ארוכה באוטובוס.‏ בתחנת האוטובוס יש אוטובוסים רבים,‏ ועליך לעלות על האוטובוס הנוסע ליעדך.‏ אם תעלה לאוטובוס הנוסע לכל מקום אחר,‏ תמצא את עצמך בכיוון הלא־נכון.‏ המתבגרים כיום נמצאים במצב דומה.‏ הם ניצבים בפני מסע ארוך,‏ ולא מדובר בנסיעה באוטובוס,‏ אלא במסע החיים.‏ לעיתים הם אולי חשים מבולבלים בשל שפע ההזדמנויות וההחלטות העומדות בפניהם.‏ צעירים,‏ יהיה לכם קל יותר אם תדעו מה תרצו להשיג בחיים.‏ האם תמקדו את חייכם ברצונכם לשמח את יהוה?‏ משמע הדבר לכלול אותו בכל היבטי החיים — השכלה,‏ תעסוקה,‏ התחייבויות משפחתיות וכן הלאה,‏ וגם לחתור למטרות רוחניות.‏ צעירים הממשיכים להתמקד בשירות יהוה יכולים להיות בטוחים שברכתו תביא לכך ש’‏ייכונו מחשבותיהם’‏,‏ או שיצליחו תוכניותיהם.‏ מ18.‏04 25 §1–3

יפתח קיים את נדרו ושלח את בתו הבתולה לשרת במשכן בשילה לשארית חייה (‏שופ׳ י״א:‏30–35‏)‏.‏ עד כמה שהיה זה קשה עבור יפתח,‏ היה זה ודאי קשה אף יותר עבור בתו,‏ אשר הסכימה ברצון לשתף פעולה עם החלטת אביה (‏שופ׳ י״א:‏36,‏ 37‏)‏.‏ היא ויתרה למעשה על האפשרות להינשא,‏ ללדת ילדים ולשמר את השם והנחלה של המשפחה.‏ היא ללא ספק הייתה זקוקה לנחמה ולעידוד.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏ותהי חוק בישראל.‏ מימים ימימה [‏מדי שנה בשנה]‏ תלכנה בנות ישראל לְתַנות [‏לשבח]‏ לבת יפתח הגלעדי,‏ ארבעת ימים בשנה”‏ (‏שופ׳ י״א:‏39,‏ 40‏)‏.‏ משיחיים לא־נשואים המשתמשים ברווקותם כדי להתמקד יותר ב”‏מה שקשור לאדון”‏ ראויים גם הם לדברי שבח ועידוד (‏קור״א ז׳:‏32–35‏)‏.‏ מ18.‏04 17 §10,‏ 11

מספר לא־מבוטל של מלאכים חברו לשטן במרדו.‏ לפני המבול פיתה השטן לפחות כמה מהם לקיים יחסי מין לא־מוסריים עם בנות האדם.‏ המקרא חושף אמת זו על־ידי כך שהוא מציג באופן סמלי את הדרקון כמי שגורר יחד איתו שליש מכוכבי השמיים בנפילתו (‏בר׳ ו׳:‏1–4;‏ ההת׳ י״ב:‏3,‏ 4‏)‏.‏ כאשר נטשו המלאכים הללו את משפחתו של אלוהים,‏ הם שמו את עצמם תחת שליטתו של השטן.‏ אולם מורדים אלה אינם רק אספסוף של עושי צרות.‏ השטן ייסד חיקוי של מלכות אלוהים ושם את עצמו למלך.‏ בתחום הסמוי מן העין ארגן השטן את השדים לכדי ממשלות,‏ העניק להם סמכות ומינה אותם למושלי העולם (‏אפ׳ ו׳:‏12‏)‏.‏ באמצעות ארגונו הרוחני משליט השטן את סמכותו על כל ממשלות האדם.‏ מ18.‏05 23 §5,‏ 6

לעיתים מביע אלוהים את אהבתו כלפינו על־ידי כך שהוא מתקן אותנו כאב.‏ דוד קיבל בברכה תיקון אוהב שכזה.‏ הוא הרהר במחשבותיו של אלוהים,‏ אימץ אותן לליבו ואפשר להן לעצב אותו.‏ אם תגלה אמונה ותחקה את דוגמתו,‏ תגדל גם אתה באהבתך לאלוהים ורצונך לציית לו יגבר.‏ כמו כן,‏ תרכוש בגרות ועומק רוחניים.‏ אחות ששמה קריסטין אמרה:‏ ”‏כשאני עורכת מחקרים ומהרהרת במה שאני קוראת,‏ אני מרגישה שיהוה דאג שזה ייכתב בדיוק בשבילי!‏”‏ לא יהיה זה מוגזם לומר שראייה רוחנית על החיים גם מקנה לך ידע ותובנה יוצאים מגדר הרגיל,‏ שהרי היא מאפשרת לך לראות את העולם ואת עתידו מבעד לעיניו של אלוהים.‏ מדוע מעניק לך אלוהים ידע ותובנה שכאלה?‏ הוא חפץ שתקבע סדרי עדיפויות נכונים בחיים,‏ תחליט החלטות נבונות ותביט אל העתיד בביטחון (‏יש׳ כ״ו:‏3‏)‏.‏ מ18.‏12 26 §9,‏ 10