ינואר
יום ו׳, 1 בינואר
לכו ועשו תלמידים מקרב כל העמים (מתי כ״ח:19).
כל משרתי אלוהים הנאמנים רוצים לדעת כיצד הם יכולים לבצע את השירות שהופקד בידם ”במלואו” (טימ״ב ד׳:5). אחרי הכול פעילות זו חשובה יותר ודחופה יותר מכל עיסוק אחר בחיים. אולם אין זה תמיד קל להקדיש לשירות את כמות הזמן שהיינו רוצים להקדיש לו. פעילויות חשובות אחרות תובעות את זמננו ואת כוחותינו. ייתכן שעלינו לעבוד שעות רבות כדי לספק את צורכי המחיה שלנו ושל בני משפחתנו. אולי אנו נאבקים כדי למלא מחויבויות משפחתיות אחרות או מתמודדים עם חולי, עם דיכאון או עם המחושים והמכאובים הנלווים לגיל מתקדם. אם נסיבותינו מגבילות את כמות הזמן שאנו יכולים להקדיש לשירות יהוה, אל לנו להתייאש. ישוע ידע שלא כל אחד מאיתנו יוכל להניב את פרי המלכות באותה מידה (מתי י״ג:23). יהוה מעריך עד מאוד את כל מה שאנו עושים בשירותו, כל עוד אנו עושים את מיטבנו (עב׳ ו׳:10–12). מ19.04 2 §1–3
שבת, 2 בינואר
השטן... שקרן הוא ואבי השקר (יוח׳ ח׳:44).
שקריו של השטן באשר למתים משמיצים את יהוה. השקרים הללו כוללים את התורה הכוזבת שלפיה המתים סובלים עינויי תופת. תורות כאלה משמיצות את אלוהים. כיצד? למעשה, הן מייחסות לו, אלוהי האהבה, את אישיותו של השטן (יוח״א ד׳:8). איך זה גורם לך להרגיש? חשוב מכך, איך זה גורם ליהוה להרגיש? הרי הוא מתעב אכזריות על כל צורותיה (יר׳ י״ט:5). שקריו של השטן בנוגע למוות מערערים את האמונה בקורבן הכופר של המשיח (מתי כ׳:28). שקר שטני נוסף הוא שלבני האדם יש נפש בת אלמוות. אילו כך היה הדבר, כולם היו חיים לנצח והמשיח לא היה צריך לתת את חייו ככופר כדי שנזכה לחיי עולם. זכור שקורבן המשיח הוא ביטוי האהבה הגדול ביותר שאי פעם הורעף על המשפחה האנושית (יוח׳ ג׳:16; ט״ו:13). תאר לעצמך מה ודאי חשים יהוה ובנו לגבי תורות המפחיתות מערכה של מתנה יקרה זו! מ19.04 14 §1; 16 §8, 9
יום א׳, 3 בינואר
מי יודע את מחשבות יהוה ויוכל להדריכו?” אבל אנחנו, יש לנו הלך החשיבה של המשיח (קור״א ב׳:16).
היכן מתועדים הדברים שלימד ישוע? בארבעת ספרי הבשורה מתועדים רבים מהדברים שאמר ועשה ישוע בהיותו עלי אדמות. שאר כתבי־הקודש היווניים — שאותם כתבו בהשראת רוח הקודש גברים ששיקפו את ”הלך החשיבה של המשיח” — מסייעים לנו גם הם להבין את חשיבתו של ישוע על עניינים שונים. הדברים שלימד ישוע נוגעים לכל היבטי החיים. מכאן ש”תורת המשיח” מדריכה אותנו באשר למה שאנו עושים בבית, בעבודה או בבית־הספר, וכן בקהילה (גל׳ ו׳:2). אנו לומדים תורה זו כשאנו קוראים את כתבי־הקודש היווניים ומהרהרים בהם. אנו מצייתים לתורה זו כשאנו מתאימים את חיינו להנחיות, למצוות ולעקרונות המצויים בכתבים הללו. כאשר אנחנו מצייתים לתורת המשיח, אנחנו למעשה מצייתים לאלוהינו האוהב, יהוה, המקור לכל מה שלימד ישוע (יוח׳ ח׳:28). מ19.05 3 §6, 7
יום ב׳, 4 בינואר
אנשים רעים ומתחזים יגבירו את רעתם (טימ״ב ג׳:13).
עד כמה עצוב לראות שאנשים נוהגים בצורה המשמחת את השטן. אולם השיטות שבהן נוקט השטן לעולם אינן נעלמות מעיניו של יהוה. הוא מודע לגמרי לכאב שאנו חווים, והוא מסוגל להעניק לנו את הנחמה שאנו זקוקים לה. עד כמה אנו מבורכים שאנו משרתים את ”אלוהי כל נחמה, המנחם אותנו בכל צרותינו כדי שנוכל לנחם אחרים בכל צרה שהיא בעזרת הנחמה שאנו מקבלים מאת אלוהים” (קור״ב א׳:3, 4). מי שלא זכו להגנת הוריהם או חוו התעללות בידי אנשים הקרובים אליהם זקוקים במיוחד לנחמה. דוד, אחד ממשוררי התהלים, ידע שיהוה הוא המקור האמין ביותר לנחמה (תהל׳ כ״ז:10). לדוד היה הביטחון שיהוה אוסף אליו את מי שנדחו על־ידי יקיריהם. כיצד? הוא משתמש במשרתיו הארציים הנאמנים. אחינו לאמונה המשרתים יחד איתנו את יהוה הם משפחתנו הרוחנית. ישוע, לדוגמה, אמר באשר למי ששירתו לצידו את יהוה שהם אחיו, אחיותיו ואימו (מתי י״ב:48–50). מ19.05 15, 16 §8, 9
יום ג׳, 5 בינואר
[הבינו] מה הם הדברים החשובים יותר (פיל׳ א׳:10).
מה צריך להיות כלול בסדר העדיפויות שלנו? עלינו ללא ספק להקדיש מדי יום זמן ללימוד דבר־אלוהים. כמות החומר המוקצית כעת לתוכנית קריאת המקרא השבועית של הקהילה הופחתה, כדי שנוכל להקדיש זמן נוסף להרהורים במה שאנו קוראים ולעריכת מחקרים. המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו אינה רק לכסות את החומר, אלא גם לאפשר למסר המקרא לגעת לליבנו ולקרב אותנו ליהוה (תהל׳ י״ט:15). בשיעור המצפה אנו לומדים את המקרא. אם כן, הקדש תשומת לב מיוחדת לפסוקים, בייחוד לאלה שיוקראו כאשר הקהילה תדון בחומר. שים לב במיוחד כיצד מילות מפתח או ביטויים עיקריים המופיעים בפסוקים תומכים בנקודה שבה דן הסעיף. כמו כן, הקדש זמן להרהורים בפסוקים שאתה קורא, וחשוב כיצד תוכל ליישם אותם באופן אישי בחייך (יהו׳ א׳:8). מ19.05 27 §5; 28 §9
יום ד׳, 6 בינואר
מאכלי הוא לעשות את רצון שולחי ולהשלים את מלאכתו (יוח׳ ד׳:34).
ישוע הציב מופת נעלה בגישתו כלפי השירות. מה שעמד במרכז חייו היה הבשורה על מלכות אלוהים. הוא גמא מאות קילומטרים כדי לבשר לרבים ככל האפשר. הוא ניצל כל הזדמנות לשוחח עם אנשים במקומות ציבוריים ובבתיהם. כל חייו של ישוע סבבו סביב השירות. אנו מחקים את המשיח ויוצרים הזדמנויות לשוחח עם אחרים על הבשורה הטובה בכל זמן ובכל מקום שאנו יכולים. אנו מוכנים לוותר על הנוחות האישית שלנו כדי להשתתף בפעילות הבישור (מר׳ ו׳:31–34; פט״א ב׳:21). לכמה בקהילה מתאפשר לשרת כחלוצים מיוחדים, חלוצים רגילים או חלוצים עוזרים. אחרים למדו שפה נוספת או עברו לאזור שיש בו צורך במבשרים נוספים. אולם חלק גדול מפעילות הבישור מתבצע על־ידי מבשרי מלכות מן השורה העושים את מיטבם. כך או כך, יהוה אינו מבקש מאיתנו יותר ממה שאנו יכולים לתת. מ19.04 4 §7, 8
יום ה׳, 7 בינואר
יהיו אמרי פי והגיון ליבי רצויים לפניך, יהוה (תהל׳ י״ט:14).
שאל את עצמך: ’האם יש בליבי שמץ של קנאה?’ (פט״א ב׳:1) ’האם אני חש מידה של גאווה בשל הרקע, ההשכלה או המעמד הכלכלי שלי?’ (מש’ ט”ז:5) ’האם אני בז למי שאינם משתייכים למעמד החברתי שלי, או למי שמשתייכים לגזע שונה?’ (יעקב ב׳:2–4) ’האם אני נמשך למה שמציע עולמו של השטן?’ (יוח״א ב׳:15–17) ’האם אני נמשך לבידור לא־מוסרי ואלים?’ (תהל׳ צ״ז:10; ק״א:3; עמ׳ ה׳:15) התשובות לשאלות האישיות הללו עשויות להבליט תחומים שבהם עליך להשתפר. אנו מושפעים עמוקות מהאנשים שעימם אנו מתרועעים (מש׳ י״ג:20). בעבודה או בבית־הספר אנו ודאי מוקפים באנשים שאינם עוזרים לנו לפתח את חשיבתו של אלוהים. אולם את סוג החברים הטוב ביותר נוכל למצוא באסיפותינו המשיחיות. שם נוכל להניע, או לעודד, זה את זה ”לאהבה ולמעשים טובים” (עב׳ י׳:24, 25). מ19.06 12 §13, 14
יום ו׳, 8 בינואר
תפארתו [של האדם] היא להתעלם מפגיעה (מש׳ י״ט:11).
יהוה לא התכוון שאיש מאיתנו יתמודד עם הבעיות והלחצים של ימינו. לכן אפשר להבין אם בשעת מצוקה גדולה משרת יהוה נאמן יאמר לעיתים דברים בלי לחשוב (איוב ו׳:2, 3). גם אם יאמר דברים לא־נכונים על יהוה או עלינו, אל לנו למהר לכעוס עליו או לשפוט אותו בשל דבריו. לעיתים אדם המתמודד עם בעיה קשה יהיה זקוק גם לעצות או לתיקון מועיל (גל׳ ו׳:1). כיצד יוכלו הזקנים לעזור לו? טוב יעשו אם יחקו את אליהוא, אשר הקשיב לאיוב באמפתיה רבה (איוב ל״ג:6, 7). אליהוא תיקן את איוב רק לאחר שהבין את חשיבתו. זקנים המחקים את דוגמתו של אליהוא יקשיבו בתשומת לב ויעשו מאמץ להבין את מצבו של האדם. כך כאשר יתקנו אותו, יהיה להם קל יותר להגיע לליבו. מ19.06 22, 23 §10, 11
שבת, 9 בינואר
[ציית] לאלוהים כשליט ולא לבני אדם (מה״ש ה׳:29).
כיצד תוכל להמשיך לעבוד את יהוה תחת חרם? משרד הסניף יספק לזקנים המקומיים הנחיות ועצות מעשיות. במקרה שמשרד הסניף אינו מסוגל ליצור קשר עם זקני־הקהילה, הזקנים יסייעו לך ולכל אחד בקהילה להמשיך לעבוד את יהוה. הם יספקו הנחיות בהתאם להדרכה המצויה במקרא ובפרסומינו המשיחיים (מתי כ״ח:19, 20; עב׳ י׳:24, 25). יהוה הבטיח שמשרתיו יהיו שבעים מבחינה רוחנית (יש׳ ס״ה:13, 14; לוקס י״ב:42–44). לכן אתה יכול להיות בטוח שארגונו יעשה כל שביכולתו כדי לספק את העידוד הרוחני הנחוץ לך. מה תוכל אתה לעשות? תחת חרם, מצא מקום טוב שבו תוכל להסתיר את המקרא שלך ומזון רוחני אחר המצוי ברשותך. היזהר שלא להשאיר לעולם חומר יקר זה — בפורמט מודפס או אלקטרוני — במקום שבו קל יהיה לגלות אותו. על כל אחד מאיתנו לנקוט צעדים מעשיים כדי להמשיך להיות חזק מבחינה רוחנית. מ19.07 10, 11 §10, 11
יום א׳, 10 בינואר
נעשיתי הכול למען אנשים מכל הסוגים כדי שבכל דרך אפשרית אושיע כמה מהם (קור״א ט׳:22).
במשך אלפי שנים נראה שרוב האנשים בעולם החזיקו באמונה דתית כלשהי. אולם בעשורים האחרונים מתרחש שינוי משמעותי. יותר ויותר אנשים אינם מחשיבים את עצמם לדתיים. למעשה, בכמה מדינות רוב האוכלוסייה מגדירה את עצמה כחילונית (מתי כ״ד:12). מדוע? יש שדאגות ותענוגות מסיחים את דעתם (לוקס ח׳:14). יש שהפכו לאתיאיסטים. אחרים אומנם מאמינים באלוהים, אך חושבים שדת היא דבר מיושן ולא־רלוונטי, ושאין היא מתיישבת עם המדע וההיגיון. הם אולי שומעים חברים, מורים או אנשים בתקשורת אומרים שהחיים התפתחו בתהליכים אבולוציוניים, אך רק לעיתים נדירות הם שומעים סיבות הגיוניות לאמונה בקיומו של אלוהים. אחרים חשים רתיעה מאנשי כמורה הרודפים אחר כסף והשפעה. בכמה מקומות ממשלות מגבילות רשמית פעילויות דתיות. מ19.07 20 §1, 2
יום ב׳, 11 בינואר
עמדו איתן והיו יציבים; היו תמיד עתירי פועל במלאכתו של האדון, בידיעה שעמלכם בשירות האדון אינו לשווא (קור״א ט״ו:58).
אינך צריך להיות חזק מבחינה פיזית כדי להמשיך להתחזק מבחינה רוחנית. למעשה, רבים שכוחם הפיזי התנוון נחושים בכל ליבם להמשיך להתקדם מבחינה רוחנית (קור״ב ד׳:16). ייתכן שאתה משרת את יהוה כבר שנים רבות, וכעת אתה מרגיש שבריאות לקויה מונעת ממך לעשות את מה שעשית בעבר. אם זה מצבך, אל תתייאש. היה בטוח שיהוה מוקיר את השירות הנאמן שביצעת (עב׳ ו׳:10). ומה באשר להווה? זכור שמסירות בלב ונפש אינה נמדדת בכמות הדברים שאנו עושים בשירות יהוה. אנו מראים עד כמה עמוקה מסירותנו כאשר אנו מגלים גישה חיובית ועושים את כל מה שכוחנו הפיזי מאפשר לנו (קול׳ ג׳:23). יהוה מבין את מגבלותינו ואינו דורש מאיתנו לעשות מה שמעבר ליכולותינו (מר׳ י״ב:43, 44). מ19.08 3 §6; 5, 6 §11, 12
יום ג׳, 12 בינואר
יאיר נא אורכם לפני בני אדם, כדי שיראו את מעשיכם הטובים (מתי ה׳:16).
יהוה מושך אליו אנשים באמצעות ’מעשיה הטובים’ של הקהילה המשיחית (מתי ה׳:14, 15; פט״א ב׳:12). אם בן הזוג שלך אינו אחד מעדי־יהוה, האם הוא פגש כמה מחברי קהילתך? הזמן אותו לנכוח איתך באסיפות (קור״א י״ד:24, 25). אנו תקווה שכל קרובינו ישרתו את יהוה יחד איתנו. אולם למרות כל מאמצינו לעזור להם להפוך למשרתי אלוהים, ייתכן שהם לא יאמצו את האמת. אם זה המצב, אל לנו להאשים את עצמנו על ההחלטה שלהם. אחרי הכול, אין אנו יכולים להכריח אף אחד לקבל את עיקרי אמונתנו. עם זאת, אל תמעיט בהשפעה שיכולה להיות לך על קרוביך כאשר הם יראו עד כמה אתה שמח לשרת את יהוה. התפלל למענם. דבר איתם בטקט. אל תירתע! (מה״ש כ׳:20) היה בטוח שיהוה יברך את מאמציך. ואם קרוביך יבחרו להקשיב לך, הם ייוושעו! מ19.08 18, 19 §15–17
יום ד׳, 13 בינואר
מנורת הגוף היא העין. לפיכך אם עינך ממוקדת, כל גופך יֵאור (מתי ו׳:22, הערת שוליים).
מה הייתה כוונתו של ישוע? כוונתו הייתה שעלינו לנהל חיים פשוטים, או ממוקדים במטרה אחת, ולא לאפשר לדבר להסיח את דעתנו. ישוע עצמו הציב דוגמה כמי שחייו היו ממוקדים בשירות, והוא לימד את תלמידיו להמשיך להתמקד בשירות יהוה ובמלכותו. אנו מחקים את ישוע כשאנו ממקדים את חיינו בשירות המשיחי ו’מחפשים תחילה את המלכות ואת צדקת אלוהים’ (מתי ו׳:33). אחת הדרכים להתמקד בשירותנו היא לפשט את חיינו כך שנוכל להקדיש זמן רב יותר כדי לעזור לאחרים להכיר ולאהוב את יהוה. לדוגמה, האם נוכל לערוך שינויים בלוח הזמנים של עבודתנו החילונית כדי שנוכל להקדיש זמן רב יותר לשירות במהלך השבוע? האם נוכל להפחית מכמה פעילויות פנאי שגוזלות מאיתנו זמן רב? מ19.04 5, 6 §12, 13
יום ה׳, 14 בינואר
במרום ובמקום הקדוש אני שוכן, אך גם עם הנדכאים ושפלי הרוח (יש׳ נ״ז:15).
בשנים האחרונות רבים שיש להם עשרות שנות ניסיון חוו שינוי במשימתם. לא היה קל לאותם אחים ואחיות לערוך את השינויים האלה. הם חשו, כמובן, קשורים למשימתם הקודמת, משימה שרבים מהם הוקירו במשך שנים. כמה חוו תהליך ”אבל” בעודם מסתגלים לנסיבות החדשות. אך עם הזמן הם הצליחו להסתגל. מדוע? מעל לכול, משום שהם אוהבים את יהוה. הם ידעו שהם מוקדשים לאלוהים — ולא לפעילות, תואר או משימה כלשהם (קול׳ ג׳:23). הם שמחים להמשיך לשרת את יהוה בענווה בכל תפקיד. הם ’משליכים עליו את כל דאגותיהם’ בידיעה שהוא דואג להם (פט״א ה׳:6, 7). כאשר אנו מטפחים ענווה, שהיא תכונה שובת לב, זה מועיל לנו ולאחרים. כך יש לנו כלים טובים יותר להתמודדות עם קשיי החיים. וחשוב מכול, אנו קרבים לאבינו השמימי. מ19.09 6, 7 §15–17
יום ו׳, 15 בינואר
הוראות יהוה ישרות, משמחות לב; ... [בשמירתן] יש גמול רב (תהל׳ י״ט:8, 11).
יהוה מינה את דוד לא רק לראש המשפחה שלו עצמו, אלא גם לראש של עם ישראל כולו. בתור מלך לדוד הייתה סמכות רבה. לעיתים הוא ניצל את סמכותו לרעה ועשה טעויות חמורות (שמ״ב י״א:14, 15). אך הוא נשמע למוסר שקיבל וכך הראה שהוא נכנע ליהוה. הוא שפך את ליבו ליהוה בתפילה (תהל׳ נ״א:3–6). בנוסף, הוא היה מספיק עניו כדי לקבל בברכה עצות טובות לא רק מגברים, אלא גם מנשים (שמ״א י״ט:11, 12; כ״ה:32, 33). דוד למד מטעויותיו ומיקד את חייו בשירות יהוה. הוא ידע עד כמה מועיל להיכנע ליהוה. כיום אנו יכולים לראות את ההבדל החד בין מי שנכנעים ליהוה לבין מי שדוחים את הדרכתו האוהבת. מי שנכנעים ליהוה ’רנים מטוב לב’ (יש׳ ס״ה:13, 14). מ19.09 17 §15; 19 §21
שבת, 16 בינואר
ראיתי... המון רב... עומדים לפני הכיסא ולפני השה (ההת׳ ז׳:9).
בשנת 1935 הבינו עדי־יהוה שההמון הרב אינו חייב להיות בשמיים כדי לעמוד ”לפני הכיסא ולפני השה”. המיקום שלו סמלי. אף־על־פי שתכליתם של חברי ההמון הרב היא לחיות עלי אדמות, הם עומדים ”לפני הכיסא” בכך שהם מכירים בסמכותו של יהוה ונכנעים לריבונותו (יש׳ ס״ו:1). הם עומדים ”לפני השה” בכך שהם מגלים אמונה בקורבן הכופר של ישוע. בדומה לכך, במתי כ״ה:31, 32 נאמר ש”כל העמים” — וביניהם הרשעים — ’ייאספו לפני’ ישוע היושב על כיסא כבודו. ברור אפוא שכל העמים האלה אינם נמצאים בשמיים, אלא עלי אדמות. אכן, הבנה מתוקנת זו הגיונית. היא מסבירה מדוע המקרא אינו מציין שההמון הרב נלקח לשמיים. רק לקבוצה אחת מובטחים חיי נצח בשמיים — ה־000,144, אשר ”ימלכו על הארץ” עם ישוע (ההת׳ ה׳:10). מ19.09 28 §9
יום א׳, 17 בינואר
אֶהֱבוּ את יהוה, כל נאמניו! (תהל׳ ל״א:23).
יהוה מצפה מעובדיו להתרחק מבבל הגדולה. אולם לשם כך עלינו לעשות יותר מאשר לנתק כל קשר עם דתות הכזב. עלינו להיות נחושים לדבוק בדת האמת — עבודת יהוה הטהורה. תן דעתך לשתי דרכים שבהן אנו יכולים לעשות כן. ראשית, עלינו להתמיד להיצמד לערכי המוסר הצודקים של יהוה. איננו יכולים להסכים עם הערכים ועם אמות המידה של העולם. לדוגמה, אי־מוסריות מינית מכל סוג שהוא אינה מקובלת עלינו, לרבות נישואין חד־מיניים וסגנונות חיים הומוסקסואליים אחרים (מתי י״ט:4, 5; רומ׳ א׳:26, 27). שנית, עלינו להמשיך לעבוד את אלוהים יחד עם אחינו לאמונה. אנו עושים כן בכל מקום אפשרי — באולמי המלכות שלנו או, בעת הצורך, בבתים פרטיים או אפילו בסתר. ללא תלות במתרחש, אל לנו לחדול משגרתנו להתכנס לשם עבודת אלוהים. למעשה, אנו צריכים להתכנס יחדיו ”על אחת כמה וכמה [בראותנו] כי קרב היום” (עב׳ י׳:24, 25). מ19.10 16 §6, 7
יום ב׳, 18 בינואר
[יהוה] הוא אל הדורש מסירות בלעדית (שמ׳ ל״ד:14).
יהוה רוצה שניהנה מהחיים, ובידור יכול לתרום לכך. למעשה, דבר־אלוהים אומר ש”אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו” (קהלת ב׳:24). אולם הרבה מהבידור בעולם עלול להשפיע עלינו לרעה. הוא גורם לערכי המוסר של האנשים להפוך לשפלים, ומעודד אותם להיות סובלניים כלפי דברים שדבר־אלוהים מגנה, ואפילו לאהוב אותם. אנו רוצים להעניק ליהוה מסירות בלעדית, ולכן איננו יכולים לאכול גם מ”שולחן יהוה” וגם ”משולחן השדים” (קור״א י׳:21, 22). כאשר חולקים ארוחה עם מישהו, זה בדרך כלל סימן לידידות. אם אנו בוחרים בבידור המקדם אלימות, ספיריטיזם, אי־מוסריות או תאוות וגישות פסולות אחרות, אנו למעשה אוכלים ארוחה שהוכנה על־ידי אויבי אלוהים. כתוצאה מכך, אנו מזיקים לא רק לעצמנו, אלא גם לידידותנו עם יהוה. מ19.10 26 §2; 29 §11, 12
יום ג׳, 19 בינואר
בני אדם דיברו מטעם אלוהים כפי שהנחתה אותם רוח הקודש (פט״ב א׳:21).
כדי להפיק תועלת מהרוח, צריך הימאי לעשות שני דברים. ראשית, עליו למקם את סירתו במסלול הרוח. אחרי הכול, הסירה לא תתקדם אם הימאי יישאר בנמל, הרחק מהמקום שבו נושבת הרוח. שנית, עליו להרים ולפרוש לרווחה את המפרשים. כמובן, גם כאשר הרוח נושבת הסירה תתקדם רק אם המפרשים יתפסו את הרוח. באופן דומה, נוכל להחזיק מעמד בשירות יהוה רק אם רוח הקודש תעזור לנו. כדי להפיק תועלת מרוח זו עלינו לנקוט שני צעדים. ראשית, עלינו למקם את עצמנו ישירות במסלול רוח הקודש של אלוהים ולהשתתף בפעילויות המאפשרות לנו ליהנות מהשפעתה. שנית, עלינו ”להרים את המפרשים” ככל האפשר ולהשתתף בפעילויות אלה כמיטב יכולתנו (תהל׳ קי״ט:32). אז רוח הקודש תדחוף אותנו קדימה בגלי התנגדות וקשיים ותעזור לנו להחזיק מעמד בנאמנות. מ19.11 9 §8; 10 §11
יום ד׳, 20 בינואר
אני משאיר לכם שלום (יוח׳ י״ד:27).
ביומו האחרון כאדם בשר ודם היה ישוע מוטרד. הוא ידע שתוך זמן קצר יסבול מוות מייסר בידי רשעים. אך ישוע לא היה מודאג רק ממותו הקרב ובא. הוא אהב את אביו מעומק ליבו ורצה לשמח אותו. ישוע ידע שאם יישאר נאמן אל מול המבחן הקשה שעמד לפניו, הוא יתרום להצדקת שמו של יהוה. ישוע גם אהב אנשים, וידע שתקוותנו לחיות לנצח תלויה בכך שיישאר נאמן עד תום חייו הארציים. אף־על־פי שישוע היה נתון ללחץ עז, הוא נותר שלֵו. הוא נהנה מ”שלום אלוהים”, הרוגע והשלווה הנובעים מיחסים יקרים שיש לפרט עם יהוה. שלום זה השרה שלווה על שכלו ועל ליבו (פיל׳ ד׳:6, 7). איש מאיתנו לעולם לא יהיה נתון ללחץ רב כמו זה שבו התנסה ישוע, אך לכל ההולכים אחריו צפויים ניסיונות (מתי ט״ז:24, 25; יוח׳ ט״ו:20). ובדומה לישוע, גם אנו נחוש מוטרדים מפעם לפעם. מ19.04 8 §1–3
יום ה׳, 21 בינואר
אל תכבו את אש הרוח (תסל״א ה׳:19).
כדאי שנשאל את עצמנו: ’האם אני אסיר תודה על כך שאני משתייך לחלקו הארצי של ארגון יהוה?’ יהוה מעניק לנו ראיה משכנעת שהוא מברך את משרתיו כיום. ואכן יש לנו דברים רבים שנוכל להיות אסירי תודה עליהם (תסל״א ה׳:18). כיצד נוכל להוכיח את תמיכתנו בארגון שבו משתמש יהוה? עלינו ליישם את ההדרכה המקראית שאנו מקבלים בפרסומינו ובאסיפות והכינוסים שלנו. כמו כן, נוכל להוכיח את תמיכתנו אם נשתתף השתתפות מלאה ככל האפשר בפעילות הבישור וההוראה (קור״א ט״ו:58). מי ייתן ויהוה יהיה שבע רצון מאיתנו כדי שקורבנותינו יהיו רצויים בעיניו. הבה נשרת את יהוה מפני שאנו מכירים לו תודה, ונמשיך לתת לו את מיטבנו מפני שאנו אוהבים אותו בכל ליבנו. כמו כן, הבה נתמוך בלב שלם בארגון שהוא מברך כיום. בכל אותן דרכים נוכל להראות ליהוה שאנחנו מוקירים את הזכות שיש לנו לשרת אותו כעדיו! מ19.11 25 §17, 18
יום ו׳, 22 בינואר
המגלה אמונה בי... מעשים גדולים מאלה יעשה (יוח׳ י״ד:12).
ישוע לא התכוון שנחולל ניסים כפי שהוא עשה, אלא שתלמידיו יבשרו וילמדו בשטח גדול יותר, לאנשים רבים יותר, ולמשך תקופה ארוכה יותר. אם אתה עובד בעבודה חילונית, שאל את עצמך את השאלות הבאות: ’האם אני ידוע במקום עבודתי כעובד חרוץ? האם אני מסיים את עבודתי בזמן ומבצע אותה כמיטב יכולתי?’ אם אתה יכול להשיב בחיוב, קרוב לוודאי שתזכה לאמון מעסיקך. בנוסף, בזכות התנהגותך מסר המלכות יהפוך למושך יותר בעיני המתבוננים בך. בכל הנוגע לפעילות הבישור וההוראה, שאל את עצמך את השאלות הבאות: ’האם אני ידוע כמבשר חרוץ? האם אני מתכונן היטב ומכין דברי פתיחה? האם אני חוזר ללא דיחוי למעוניינים? והאם אני משתתף באופן קבוע בהיבטים שונים של השירות?’ אם אתה יכול להשיב על שאלות אלה בחיוב, תמצא שמחה בעמלך. מ19.12 5 §14, 15
שבת, 23 בינואר
איש איש מכם יאהב את אשתו כפי שהוא אוהב את עצמו, ועל האישה לרחוש כבוד עמוק לבעלה (אפ׳ ה׳:33).
טוב יעשו בני זוג המחליטים להביא ילדים לעולם אם יבחנו שתי שאלות חשובות: מתי הם רוצים להביא ילדים לעולם? וכמה ילדים הם רוצים? מהו הזמן הטוב ביותר לשוחח על הנושא? ומדוע שתי שאלות אלה כה חשובות? ברוב המקרים, חשוב שבני הזוג ישוחחו על נושא הבאת ילדים לעולם לפני שהם מתחתנים. מדוע? סיבה טובה אחת היא שחשוב שיהיו בדעה אחת בנושא. בנוסף, עליהם לבחון האם הם מוכנים לאחריות זו. כמה זוגות מחליטים לחכות לפחות שנה או שנתיים לאחר החתונה לפני שיביאו ילדים לעולם, מפני שהפיכתם להורים תצריך מהם זמן וכוחות רבים. מה שעומד מאחורי החלטתם לחכות זמן מה הוא החשיבה שכך יהיה להם זמן להסתגל לחיי הנישואין ולקרוב זה אל זה עוד יותר. מ19.12 23 §4, 5
יום א׳, 24 בינואר
חבר אמיתי... הוא אח הנולד לעיתות צרה (מש׳ י״ז:17).
ברחבי העולם משרתי יהוה רבים מתמודדים עם מצבים קשים ואף כואבים. יש משיחיים המתמודדים עם מחלה קשה או עם מותו של אדם יקר. אחרים מתמודדים עם הכאב העז שנגרם בעקבות עזיבתו של בן משפחה או חבר קרוב את האמת. יש המתמודדים עם השלכות של אסונות טבע. כל אותם אחים ואחיות זקוקים לנחמה. כיצד נוכל לעזור להם? נוכל להיות חברים נאמנים. חברים נאמנים עושים הקרבות כדי לתמוך באחיהם ובאחיותיהם. לדוגמה, אח ששמו פיטר אובחן כחולה במחלה סופנית אגרסיבית מאוד. אשתו קתרין אומרת: ”זוג מקהילתנו לקח אותנו לתור שנקבע לנו, אשר בו נודע לנו על מחלתו של פיטר. הם החליטו שלא ייתנו לנו לעבור לבד את המסע הכואב הזה. הם היו לצידנו בכל פעם שהיינו זקוקים להם”. עד כמה מנחם לדעת שיש לנו חברים אמיתיים היכולים לעזור לנו להתמודד עם ניסיונות. מ20.01 8 §1; 9 §5; 10 §6
יום ב׳, 25 בינואר
כולם התמלאו ברוח הקודש והחלו לדבר בשפות שונות (מה״ש ב׳:4).
אילו היית אחד התלמידים שהתאספו בחדר העליון בחג השבועות שנת 33 לספירה, לא היה ספק בליבך שנמשחת ברוח הקודש (מה״ש ב׳:5–12). אך האם כל מי שנמשחים ברוח הקודש נמשחים בדרך יוצאת דופן כלשהי, ובאותו זמן בחייהם? לא. נבחן את נושא העיתוי. אותם 120 משיחיים בערך לא היו היחידים שנמשחו ברוח הקודש באותו יום. מאוחר יותר באותו יום כ־000,3 אחרים קיבלו גם הם את רוח הקודש. משיחתם התרחשה בעת טבילתם (מה״ש ב׳:37, 38, 41). אולם בשנים שחלפו לאחר מכן לא כל המשיחיים המשוחים נמשחו בעת טבילתם. השומרונים נמשחו ברוח הקודש זמן מה לאחר טבילתם (מה״ש ח׳:14–17). כמו כן, במקרה שללא ספק היה יוצא דופן נמשחו קורנליוס ובני ביתו ברוח הקודש אפילו לפני שנטבלו (מה״ש י׳:44–48). מ20.01 20, 21 §2–4
יום ג׳, 26 בינואר
גיליתי להם את שמך (יוח׳ י״ז:26).
בארבעת ספרי הבשורה לבדם משתמש ישוע במונח ”אב” כ־165 פעמים בהתייחסו ליהוה. מדוע ישוע דיבר על יהוה כל כך הרבה? אחת הסיבות הייתה כדי לעזור לאנשים להבין שיהוה הוא אב אוהב (יוח׳ י״ז:25). חשוב על מה שאנו לומדים על יהוה מהדרך שבה התייחס לבנו ישוע. יהוה תמיד הקשיב לתפילותיו של ישוע. הוא לא רק הקשיב להן, אלא גם השיב עליהן (יוח׳ י״א:41, 42). אין זה משנה מול אילו מבחנים ניצב ישוע, הוא חש באהבתו ובתמיכתו של אביו (לוקס כ״ב:42, 43). כאב אוהב דאג יהוה שישוע ידע שהוא מגבה אותו (מתי כ״ו:53; יוח׳ ח׳:16). אף־על־פי שיהוה לא הגן על ישוע מפני כל נזק אפשרי, הוא עזר לו להחזיק מעמד במבחנים. לישוע היה הביטחון שכל פגיעה שתיגרם לו תהיה זמנית (עב׳ י״ב:2). יהוה הוכיח שאכפת לו מישוע בכך שהקשיב לו, דאג לצרכיו, לימד אותו, ותמך בו (יוח׳ ה׳:20; ח׳:28). מ20.02 3 §6, 7, 9
יום ד׳, 27 בינואר
עשו את הכול למען כבוד אלוהים. אל תהיו מכשול (קור״א י׳:31, 32).
כשאנו מחליטים אם להשתתף במנהג או במסורת כלשהם, עלינו לחשוב גם כיצד החלטתנו עשויה להשפיע על מצפונם של אחרים, בייחוד של אחינו לאמונה. לעולם לא נרצה להכשיל אדם אחר (מר׳ ט׳:42). במקביל, לא נרצה לפגוע שלא לצורך במי שאינם עדי־יהוה. אהבה תניע אותנו לדבר איתם בצורה מכובדת המפארת את יהוה. כמובן, לא נרצה להתווכח עם אנשים או ללגלג על מסורותיהם. זכור, האהבה עוצמתית! אם נגלה תכונה זו בצורה מתחשבת ומכובדת, ייתכן שאף נצליח לרכך את ליבם של מתנגדינו. ספר לאחרים בסביבתך שאתה אחד מעדי־יהוה (יש׳ מ״ג:10). ודאי יהיה לך קל יותר להתנהל מול קרוביך ושכניך במצבים טעונים מבחינה רגשית, אם הם ידעו שאתה עובד את יהוה אלוהים. לעולם אל לנו להתבייש בעמדה שאנו נוקטים כדי להגן על האמת (רומ׳ א׳:16). מ19.04 17, 18 §14–16
יום ה׳, 28 בינואר
אני הקטן מבין השליחים ואינני ראוי להיקרא שליח (קור״א ט״ו:9).
שנים עשר השליחים הלכו אחרי ישוע במהלך שירותו הארצי, אך פאולוס הפך למשיחי רק לאחר מותו ותחייתו של ישוע. אף־על־פי שלבסוף מונה ל”שליח לגויים”, פאולוס מעולם לא קיבל את הזכות המיוחדת להיות אחד מ־12 השליחים (רומ׳ י״א:13; מה״ש א׳:21–26). במקום לקנא באותם 12 גברים ובהתרועעות הקרובה שהייתה להם עם ישוע, המשיך פאולוס לשמוח בחלקו. אם נסתפק במה שיש לנו ונהיה ענווים, ננהג כמו פאולוס ונכבד את הסמכות שהעניק יהוה לאחרים (מה״ש כ״א:20–26). הוא קבע שגברים ממונים ינהיגו את הקהילה המשיחית. חרף מגרעותיהם מחשיב אותם יהוה ל”מתנות בבני אדם” (אפ׳ ד׳:8, 11). כשאנו מכבדים את אותם גברים ממונים ונשמעים בענווה להדרכתם, אנו נשארים קרובים ליהוה ונהנים משלום עם אחינו לאמונה. מ20.02 17 §13, 14
יום ו׳, 29 בינואר
אנו אוהבים מפני שהוא אהב אותנו תחילה (יוח״א ד׳:19).
לפני שלמדת עם עדי־יהוה, אולי כבר הייתה לך הערכה עמוקה לתנ״ך. ייתכן גם שפיתחת אהבה לכמה דמויות מקראיות. כעת, משהכרת את עדי־יהוה, אתה ודאי אוהב להתרועע איתם. אולם אהבה לאותם דברים טובים לא בהכרח תגרום לך לרצות להקדיש את עצמך ליהוה ולהיטבל. המניע העיקרי שצריך להוביל אותך לטבילה הוא אהבה ליהוה אלוהים. אם אתה אוהב את יהוה יותר מכל דבר אחר, לא תאפשר לאף דבר או לאף אדם למנוע ממך לשרתו. תוכל לראות באהבה ליהוה הן כשער לטבילה והן כגדר העוזרת לך להישאר נאמן לאלוהים. ישוע אמר שעלינו לאהוב את יהוה בכל ליבנו, נפשנו, שכלנו וכוחנו (מר׳ י״ב:30). כיצד תוכל ללמוד לאהוב ולכבד את יהוה במידה כה רבה? הרהורים באהבתו של יהוה כלפינו מניעים אותנו להשיב לו אהבה. מ20.03 4 §4, 5
שבת, 30 בינואר
בצע את שירותך במלואו (טימ״ב ד׳:5).
מה משמע הדבר לבצע את שירותנו במלואו? במילים פשוטות, כדי לבצע את שירותנו במלואו עלינו להשתתף ככל האפשר בפעילות הבישור וההוראה. אך לא מדובר רק בכמות הזמן שאנו מקדישים. גם המניע שלנו חשוב ליהוה. הואיל ואנחנו אוהבים את יהוה ואת רענו, אנו משקיעים את כל נפשנו בשירותנו המשיחי (מר׳ י״ב:30, 31; קול׳ ג׳:23). לשרת את אלוהים בכל נפשנו משמעו לתת מעצמנו — להשתמש בכוחנו כמיטב יכולתנו בשירותו. כאשר אנו מעריכים את הזכות שניתנה לנו לבצע את פעילות הבישור, אנו מתאמצים לחלוק את הבשורה הטובה עם כמה שיותר אנשים. אולי אנחנו מוגבלים בכמות הזמן שאנחנו יכולים להקדיש לפעילות הבישור. אך זה מה שאנחנו אוהבים לעשות. אנו עושים מאמצים כדי לשפר את היכולת שלנו לגעת לליבם של אנשים עם הבשורה הטובה. אנו נותנים עדיפות לפעילות הבישור. מ19.04 2 §3; 3 §4, 6
יום א׳, 31 בינואר
אין בו אמת (יוח׳ ח׳:44).
שקריו של השטן מוסיפים ליגון ולסבל של האנושות. ייתכן שלהורים המתאבלים על מות ילדם נאמר שאלוהים לקח את הילד, אולי כדי שישמש כמלאך בשמיים. האם שקר שטני זה משכך את כאבם, או מוסיף לו? כמו כן, נעשה שימוש בתורה הכוזבת של אש הגיהינום כדי להצדיק עינויים, לרבות העלתם על המוקד של מי שהתנגדו לתורות הכנסייה. לדברי ספר העוסק באינקוויזיציה הספרדית, חלק ממי שביצעו מעשים אכזריים אלה כנראה האמינו שכל מה שהם עושים הוא להעניק לכופרים ”טעימה מאש הגיהינום הנצחית”, וזאת על מנת שיתחרטו לפני מותם ויינצלו ממנה. בכמה ארצות אנשים חשים מחויבות לחלוק כבוד לאבותיהם המתים או לבקש את ברכתם. אחרים רוצים לפייס את אבותיהם כדי להימנע מעונשים מסוימים. למרבה הצער, אמונות המבוססות על שקרים שטניים אינן מסבות נחמה אמיתית. במקום זאת, הן מביאות לדאגות מיותרות ואפילו לפחדים. מ19.04 14 §1; 16 §10