מרס

אהבתנו לאלוהים ולדברו מחזקת את נחישותנו לציית ליהוה גם כאשר קרובי משפחה או חברים בעלי כוונות טובות מנסים ללחוץ עלינו להשתתף במנהגים הנוגעים למתים,‏ מנהגים המנוגדים למקרא.‏ הם עלולים לנסות לבייש אותנו,‏ אולי בכך שיאמרו לנו שלא אהבנו או כיבדנו את המנוח.‏ הם עלולים גם לומר שהתנהגותנו תגרום למת לפגוע בַּחיים בדרך כלשהי.‏ באחת האומות שבאיים הקריביים רבים מאמינים שלאחר מותו של האדם,‏ ה”‏רוח”‏ שלו עלולה להישאר בסביבה ולהעניש את מי שפגעו בו.‏ ה”‏רוח”‏ עלולה אפילו ”‏לעשות שמות בקרב תושבי המקום”‏,‏ נאמר בספר עיון אחד.‏ באפריקה נהוג לכסות את המראות בבית המנוח ולהפנות את התמונות לקיר.‏ מדוע?‏ יש הטוענים שאסור למתים לראות את עצמם.‏ כמשרתי יהוה בשום פנים ואופן איננו מאמינים במיתוסים או לוקחים חלק במנהגים המקדמים את שקריו של השטן!‏ (‏קור״א י׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏ מ19.‏04 16 §11,‏ 12

ישוע לימד עקרונות שנועדו לסייע לתלמידיו לנהוג באחרים בצורה הוגנת.‏ שים לב,‏ למשל,‏ לכלל הזהב.‏ כולנו רוצים לקבל יחס הוגן.‏ לכן עלינו לנהוג באחרים בצורה הוגנת.‏ אם נעשה כן,‏ ייתכן שזה יניע גם אותם לנהוג בנו בצורה הוגנת.‏ אך מה אם קיבלנו יחס לא־צודק?‏ ישוע גם לימד את תלמידיו לבטוח ביהוה ש”‏ידאג שייעשה צדק עם.‏.‏.‏ הזועקים אליו יומם ולילה”‏ (‏לוקס י״ח:‏6,‏ 7‏)‏.‏ הצהרה זו היא למעשה הבטחה:‏ אלוהינו מודע לקשיים שעימם אנו מתמודדים בתקופה זו של אחרית הימים,‏ והוא ידאג שהצדק ייעשה עבורנו במועד המתאים בעיניו (‏תסל״ב א׳:‏6‏)‏.‏ כשאנו מיישמים את העקרונות שלימד ישוע,‏ אנו נוהגים באחרים בצורה הוגנת.‏ ואם נפלנו קורבן לאי־צדק בעולמו של השטן,‏ אנחנו יכולים להתנחם מהידיעה שיהוה אכן ידאג שייעשה עבורנו צדק.‏ מ19.‏05 5 §18,‏ 19

האם אתה צעיר הלומד בבית־הספר?‏ ייתכן שכל בני כיתתך מאמינים בתיאוריית האבולוציה.‏ אתה רוצה להגן על מה שמלמד המקרא,‏ אך אולי אתה חש שאינך כשיר לעשות כן.‏ זה הזמן לפרויקט לימודי!‏ מטרתך עשויה להיות כפולה:‏ (‏1)‏ לחזק את אמונתך בכך שאלוהים ברא הכול ו־(‏2)‏ לשפר את היכולת שלך להגן על האמת (‏רומ׳ א׳:‏20‏)‏.‏ תוכל תחילה לשאול את עצמך:‏ ’‏באילו טיעונים משתמשים בני כיתתי כדי לתמוך באבולוציה?‏’‏ לאחר מכן ערוך מחקר מעמיק בעזרת פרסומינו.‏ ייתכן שלא יהיה זה קשה להגן על אמונתך כמו שאתה חושב.‏ רוב האנשים מאמינים באבולוציה פשוט מפני שמישהו שהם מכבדים אמר להם שזו האמת.‏ אם תמצא אפילו נקודה או שתיים שתוכל לחלוק עם אחרים,‏ יתאפשר לך להשיב תשובה מספקת לאדם השואל שאלות בכנות (‏קול׳ ד׳:‏6‏)‏.‏ מ19.‏05 29 §13

כאשר אליהו הנביא נס על נפשו,‏ הוא היה כה מיואש שביקש למות.‏ יהוה שלח לאיש מיואש זה מלאך רב־עוצמה.‏ העזרה שהגיש המלאך הייתה מעשית מאוד.‏ הוא סיפק לאליהו ארוחה חמה ועודד אותו לאכול (‏מל״א י״ט:‏5–8‏)‏.‏ מקרה זה ממחיש אמת שימושית:‏ לפעמים מעשה קטן של טוב לב יכול להועיל מאוד.‏ ייתכן שארוחה,‏ מתנה קטנה או כרטיס ובו כמה מילים מתחשבות יראו לאח או לאחות נדכאים שאנו אוהבים אותם ושאכפת לנו מהם.‏ גם אם אנו חשים שלא בנוח לשוחח על נושאים אישיים מאוד או כואבים,‏ ייתכן שעדיין נוכל להגיש עזרה מעשית מעין זו.‏ באורח נס העניק יהוה לאליהו את העזרה שנזקק לה כדי ללכת את כל הדרך להר חורב,‏ רחוק מהישג ידם של מי שביקשו לפגוע בו.‏ איזה לקח אנו לומדים?‏ אם אנו רוצים להעניק נחמה למי שנפלו קורבן להתעללות,‏ אפשר שתחילה יהיה עלינו לעזור להם לחוש בטוחים,‏ בין שבביתם ובין שבאולם המלכות.‏ מ19.‏05 16 §11;‏ 17 §13,‏ 14

נניח שאתה קורא את פרק י״ב בנבואות זכריה‏,‏ בו נחזה מותו של המשיח (‏זכ׳ י״ב:‏10‏)‏.‏ כאשר אתה מגיע לפסוק 12‏,‏ אתה קורא ש”‏משפחת בית נתן”‏ תתאבל עד מאוד על מותו של המשיח.‏ במקום לחלוף במהירות על פרט זה,‏ אתה עוצר ושואל את עצמך:‏ ’‏איזה קשר קיים בין בית נתן למשיח?‏’‏ אתה עורך עבודת ”‏בלשות”‏ קטנה.‏ מהכתוב בשמואל ב׳.‏ ה׳:‏13,‏ 14 אתה לומד שנתן היה אחד מבניו של דוד המלך.‏ והכתוב בלוקס ג׳:‏23,‏ 31 מראה שישוע היה צאצא ישיר של נתן דרך מרים.‏ לפתע הדבר מעורר בך עניין!‏ כבר ידעת שעל־פי הנבואות ישוע נועד להיות צאצאו של דוד (‏מתי כ״ב:‏42‏)‏.‏ אולם לדוד היו יותר מ־20 בנים.‏ האין זה מרשים שזכריה מצביע על כך שבמיוחד לביתו של נתן תהיה סיבה להתאבל על מותו של ישוע?‏ מ19.‏05 30 §17

מה עלינו לעשות?‏ אם נלמד את המקרא באופן קבוע,‏ נוכל להוכיח לעצמנו שהדברים שלמדנו הם אכן אמת.‏ נוכל להיות משוכנעים לגמרי שאמות המידה של יהוה אכן צודקות.‏ אז,‏ בדומה לעץ בעל שורשים חזקים,‏ נהיה מושרשים היטב ו”‏יציבים באמונה”‏ (‏קול׳ ב׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ זכור,‏ איש אינו יכול להפוך את אמונתך ליציבה במקומך,‏ לכן המשך לחדש את דרך חשיבתך השלטת.‏ התמד בתפילה והתחנן לעזרתה של רוח יהוה.‏ הקדש זמן להרהורים מעמיקים;‏ המשך לבחון את חשיבתך ואת מניעיך.‏ חפש חֶברה טובה והקף את עצמך באנשים שיסייעו לך לשנות את חשיבתך.‏ בעשותך כן תנטרל את ההשפעה הרעילה של עולם השטן ותצליח למוטט ”‏טיעונים וכל דבר רם המתייצב נגד הידע על אלוהים”‏ (‏קור״ב י׳:‏5‏)‏.‏ מ19.‏06 13 §17,‏ 18

כפי שרות דבקה בנעמי האלמנה,‏ כך עלינו להמשיך לספק תמיכה למי שאיבדו את יקיריהם (‏רות א׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ פולה אומרת:‏ ”‏מייד לאחר מותו של בעלי קיבלתי הרבה תמיכה,‏ אבל בחלוף הזמן נראה שחייהם של אנשים חזרו לשגרה.‏ אולם החיים שלי השתנו לגמרי.‏ זו עזרה אדירה כשאחרים מבינים שאדם אבל זקוק לתמיכה גם בחודשים — ואפילו בשנים — שלאחר האובדן”‏.‏ כמובן,‏ כל אדם שונה.‏ נראה שכמה מסתגלים לנסיבותיהם החדשות מהר יחסית.‏ אולם עבור אחרים כל דבר שנהגו לעשות בעבר עם יקירם הוא תזכורת כואבת לאובדן שלהם.‏ הדרכים שבהן אנשים מתאבלים שונות מאדם לאדם.‏ הבה נזכור שיהוה מעניק לנו את הכבוד והאחריות לדאוג למי שאיבדו את בן זוגם.‏ מ19.‏06 24 §16

במהלך חרם עלינו להבין מתי ה”‏עת לחשות”‏ (‏קהלת ג׳:‏7‏)‏.‏ עלינו להגן על מידע רגיש כגון שמות של אחינו ואחיותינו,‏ מקומות שבהם אנו מתאספים,‏ האופן שבו אנו מבצעים את שירותנו,‏ והדרך שבה אנו מקבלים מזון רוחני.‏ לא נחשוף את הפרטים האלה לרשויות השלטון,‏ וגם לא נחלוק אותם עם ידידים או קרובי משפחה במדינה שלנו או במדינות אחרות,‏ אפילו שהמניעים שלהם טובים.‏ אם ניפול למלכודת זו,‏ נסכן את ביטחונם של אחינו.‏ אל תאפשר לעניינים שוליים לפלג בינינו.‏ השטן יודע שבית מפולג אינו יכול לעמוד (‏מר׳ ג׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ הוא תמיד ינסה לגרום לפילוגים בינינו.‏ הוא רוצה שנתחיל להיאבק איש ברעהו במקום להיאבק בו.‏ אפילו משיחיים בוגרים צריכים לעמוד על המשמר פן ייפלו במלכודת זו.‏ אם נעשה כל מאמץ כדי לגבור על חיכוכים עם אחינו,‏ לא נאפשר לדבר לפלג בינינו (‏קול׳ ג׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ מ19.‏07 11,‏ 12 §14–16

במקרים רבים אנשים נענים בחיוב למסר שבפינו,‏ לא בגלל מה שאנחנו אומרים אלא בגלל האופן שבו אנחנו מציגים את המסר.‏ הם מעריכים זאת כשאנו נוהגים באדיבות ובטקט ומתעניינים בהם בכנות.‏ אין אנו מכריחים אותם להקשיב להשקפתנו.‏ במקום זאת,‏ אנו מנסים להבין מה עומד מאחורי השקפתם על הדת ומשתדלים להתחשב ברגשותיהם.‏ לדוגמה,‏ כאשר שוחח עם יהודים,‏ פאולוס ניהל איתם דיונים על בסיס הכתובים.‏ אולם כאשר שוחח עם פילוסופים יוונים באריופגוס,‏ הוא לא התייחס ישירות למקרא (‏מה״ש י״ז:‏2,‏ 3,‏ 22–31‏)‏.‏ כיצד נוכל לחקות את דוגמתו?‏ אם אתה פוגש אדם שאינו מאמין במקרא,‏ אולי עדיף שלא תצטט ממנו ישירות כאשר אתה משוחח איתו.‏ אם אתה שם לב שהאדם אינו חש בנוח שאחרים יראו אותו קורא במקרא יחד איתך,‏ נסה להראות לו פסוקים בדרכים פחות גלויות,‏ באמצעות מכשיר אלקטרוני למשל.‏ מ19.‏07 21 §5,‏ 6

בעורמה פיתה השטן את בני ישראל לעבודת אלילים בכך שניצל את הצורך שלהם להשיג מזון.‏ לאחר שנכנסו לארץ המובטחת,‏ היה עליהם לשנות את השיטות שבהן השתמשו כדי לגדל מזון.‏ במצרים השקו בני ישראל את האדמה במים שנשאבו מהנילוס.‏ אולם מערכת החקלאות בארץ המובטחת לא הייתה מבוססת על מים שנשאבו ממערכת נהרות עצומה,‏ אלא על גשמים עונתיים ועל טל שהרווה את הצמחייה (‏דב׳ י״א:‏10–15;‏ יש׳ י״ח:‏4,‏ 5‏)‏.‏ לכן בני ישראל היו צריכים ללמוד שיטות חקלאות חדשות.‏ אך מדוע הזהיר יהוה מפני עבודת אלילים בשעה שדיבר על לימוד שיטות חקלאות חדשות?‏ יהוה ידע שבני ישראל ינסו ללמוד מעובדי האלילים הסובבים אותם כמה שיטות חקלאות מקומיות ושחשיבתם של האיכרים הכנענים הושפעה מאמונתם בבעל (‏במ׳ כ״ה:‏3,‏ 5;‏ שופ׳ ב׳:‏13;‏ מל״א י״ח:‏18‏)‏.‏ מ19.‏06 3 §4–6

כאשר השליח פאולוס,‏ סילא,‏ לוקס וטימותיאוס הגיעו למושבה הרומית פיליפי,‏ הם פגשו אנשים רבים שהתעניינו במסר המלכות.‏ ארבעה אחים נלהבים אלה ייסדו את הקהילה,‏ וכל התלמידים החלו להתאסף יחדיו,‏ קרוב לוודאי בביתה של לידיה,‏ אחות לאמונה שגילתה הכנסת אורחים (‏מה״ש ט״ז:‏40‏)‏.‏ עד מהרה ניצבה הקהילה החדשה מול קושי.‏ השטן הסית את אויבי האמת כך שיתנגדו בחריפות לפעילות הבישור של אותם משיחיים נאמנים.‏ פאולוס וסילא נתפסו,‏ הוכו במקלות ונאסרו.‏ לאחר ששוחררו מהכלא,‏ ביקרו את התלמידים החדשים ועודדו אותם.‏ אחרי כן פאולוס,‏ סילא וטימותיאוס עזבו את העיר,‏ ונראה שלוקס נשאר בה.‏ כיצד הסתדרה הקהילה שזה עתה נוסדה?‏ בעזרת רוח יהוה המאמינים החדשים המשיכו קדימה בשירות יהוה (‏פיל׳ ב׳:‏12‏)‏.‏ לפאולוס הייתה כל סיבה להתגאות בהם!‏ מ19.‏08 8 §1,‏ 2

האם עברת לאחרונה למקום אחר?‏ מעבר עשוי להיות יקר להפליא,‏ וקל להיכנס לחובות.‏ כדי למזער את החובות,‏ היזהר שלא לקנות בתשלומים דברים שאינך באמת זקוק להם (‏מש׳ כ״ב:‏3‏)‏.‏ כאשר אנו נתונים ללחץ נפשי,‏ למשל כאשר אנו מטפלים ביקירים חולים,‏ אולי יהיה לנו קשה להחליט איזו התחייבות כספית לקחת על עצמנו.‏ במצבים כאלה זכור ש’‏תפילה ותחנונים’‏ יכולים לעזור לך לקבל החלטות נבונות.‏ בתגובה לתפילותיך יהוה יכול להעניק לך שלום ש’‏ישמור על לבבך ועל שכלך’‏,‏ ולעזור לך להחליט החלטות בצורה רגועה (‏פיל׳ ד׳:‏6,‏ 7;‏ פט״א ה׳:‏7‏)‏.‏ שמור על קשרים טובים.‏ חלוק את רגשותיך ואת חוויותיך עם חברים טובים,‏ בייחוד עם מי שחשו את אותה שמחה וחוו קשיים דומים.‏ הדבר יכול לסייע לך להרגיש טוב יותר מבחינה רגשית (‏קהלת ד׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ החברים שרכשת לפני שעברת ימשיכו להיות חבריך.‏ מ19.‏08 22 §9,‏ 10

מדוע יהוה קישר בין המלחמה הסופית הגדולה לבין מגידו?‏ מגידו ועמק יזרעאל הסמוך היו מקומות שבהם נערכו קרבות רבים.‏ לעיתים התערב יהוה בקרבות האלה באופן ישיר.‏ לדוגמה,‏ ”‏על מי מגידו”‏ סייע אלוהים לשופט ברק להביס צבא כנעני שהנהיג סיסרא.‏ ברק ודבורה הנביאה הודו ליהוה על ניצחונם המפליא.‏ הם שרו:‏ ”‏מן שמיים נלחמו הכוכבים.‏.‏.‏ [‏נגד]‏ סיסרא.‏.‏.‏ כן יאבדו כל אויביך,‏ יהוה,‏ ואוהביו כצאת השמש בגבורתו”‏ (‏שופ׳ ה׳:‏19–21,‏ 31‏)‏.‏ ואכן,‏ בהר מגידון אויבי אלוהים יאבדו.‏ בניגוד אליהם,‏ אוהבי אלוהים ייוושעו.‏ אולם קיים הבדל חשוב אחד בין שתי המלחמות.‏ בהר מגידון משרתי אלוהים לא יילחמו.‏ הם אף לא יהיו חמושים.‏ ’‏גבורתם תהיה בכך שיהיו שקטים ויבטחו’‏ ביהוה ובצבאותיו השמימיים (‏יש׳ ל׳:‏15;‏ ההת׳ י״ט:‏11–15‏)‏.‏ מ19.‏09 9 §4,‏ 5

אחת הדרכים ’‏לבוא’‏ לישוע היא ללמוד ככל האפשר על שאמר ועשה (‏לוקס א׳:‏1–4‏)‏.‏ איש אינו יכול לעשות זאת עבורנו — עלינו ללמוד את הדברים האלה בעצמנו.‏ כמו כן,‏ אנו ’‏באים’‏ לישוע כאשר אנו מחליטים להיטבל והופכים לתלמידים של המשיח.‏ דרך נוספת ’‏לבוא’‏ לישוע היא לפנות לזקני־הקהילה במקרה שאנו זקוקים לעזרה.‏ ישוע משתמש באותן ”‏מתנות בבני אדם”‏ כדי לדאוג לכבשיו (‏אפ׳ ד׳:‏7,‏ 8,‏ 11;‏ יוח׳ כ״א:‏16;‏ פט״א ה׳:‏1–3‏)‏.‏ עלינו לנקוט יוזמה ולבקש את עזרתם.‏ איננו יכולים לצפות שהזקנים יקראו את מחשבותינו וידעו לְמה אנו זקוקים.‏ תן דעתך למה שאומר אח ששמו ג׳וליאן:‏ ”‏ביקשתי עזרה,‏ וביקור הרעייה התברר כאחת המתנות הטובות ביותר שאי פעם קיבלתי”‏.‏ זקני־קהילה נאמנים,‏ כמו אותם שניים שביקרו את ג׳וליאן,‏ יכולים לעזור לנו להכיר את ”‏הלך החשיבה של המשיח”‏,‏ כלומר להבין ולחקות את חשיבתו וגישתו (‏קור״א ב׳:‏16;‏ פט״א ב׳:‏21‏)‏.‏ זוהי אכן אחת המתנות הטובות ביותר שנוכל לקבל מהם.‏ מ19.‏09 21 §4,‏ 5

בכתבי־הקודש אנו קוראים על גברים ונשים בעלי אמונה שהודרכו על־ידי רוח הקודש,‏ אך אינם חלק מה־000,‏144.‏ יוחנן המטביל הוא דוגמה לכך (‏מתי י״א:‏11‏)‏.‏ דוד הוא דוגמה נוספת (‏מה״ש ב׳:‏34‏)‏.‏ הם ואינספור אחרים יוקמו לתחייה בגן עדן עלי אדמות.‏ לכל אלה,‏ בדומה לחברי ההמון הרב,‏ תהיה ההזדמנות להוכיח את נאמנותם ליהוה ולריבונותו.‏ מעולם לא קרה,‏ לאורך כל תולדות ההיסטוריה האנושית,‏ שאלוהים איחד מיליוני אנשים מכל העמים.‏ בין שתקוותנו לחיות בשמיים ובין שעל הארץ,‏ עלינו לעזור לרבים ככל האפשר להצטרף להמון הרב של ”‏כבשים אחרים”‏.‏ בקרוב יביא יהוה את הצרה הגדולה המנובאת,‏ אשר תשמיד את הממשלות והדתות שהסבו סבל לאנושות.‏ איזו זכות נפלאה ניצבת בפני כל חברי ההמון הרב — לשרת את יהוה עלי אדמות לנצח נצחים!‏ (‏ההת׳ ז׳:‏14‏)‏.‏ מ19.‏09 31 §18,‏ 19

בשעה שעולמו של השטן קרב לקיצו צפויים לנו מצבים יותר ויותר קשים שיבחנו את נאמנותנו לאלוהים ולמלכותו.‏ סביר להניח שנמשיך להיות מטרה ללעג.‏ הדבר עלול לקרות במיוחד מפני שעמדתנו הניטרלית תיבחן עוד יותר.‏ עלינו לחזק את נאמנותנו כעת כדי שנוכל להישאר נאמנים במהלך הצרה הגדולה.‏ במהלך הצרה הגדולה יתחולל שינוי באשר לאחים המנהיגים אותנו עלי אדמות.‏ בשלב מסוים כל המשוחים שעדיין חיים עלי אדמות יילקחו השמיימה כדי להשתתף במלחמת הר מגידון (‏מתי כ״ד:‏31;‏ ההת׳ ב׳:‏26,‏ 27‏)‏.‏ משמע הדבר שהגוף המנהל לא יהיה איתנו עוד עלי אדמות.‏ אולם ההמון הרב ימשיך להיות מאורגן.‏ אחים כשירים מקרב הכבשים האחרים ינהיגו אותנו.‏ יהיה עלינו להוכיח את נאמנותנו — לתמוך באותם אחים וליישם את ההנחיות שהם מספקים לנו,‏ אשר מקורן באלוהים.‏ הישרדותנו תהיה תלויה בכך.‏ מ19.‏10 17 §13,‏ 14

נעמי הייתה אישה נאמנה שאהבה את יהוה.‏ אולם לאחר מות בעלה ושני בניה,‏ היא רצתה לשנות את שמה מנעמי למרא,‏ שמשמעו מרת נפש (‏רות א׳:‏3,‏ 5,‏ 20,‏ 21‏)‏.‏ רות,‏ כלתה של נעמי,‏ דבקה בה בצרותיה.‏ רות לא רק הושיטה לה עזרה מעשית,‏ אלא גם אמרה לה דברי נחמה.‏ רות הביעה את אהבתה כלפי נעמי ואת תמיכתה בה במילים פשוטות וכנות.‏ כאשר חבר במשפחתנו הרוחנית מאבד את בן זוגו,‏ הוא זקוק לתמיכתנו.‏ ניתן לדמות זוג נשוי לשני עצים שגדלו זה לצד זה.‏ לאורך השנים השורשים נשזרו אלה באלה.‏ כשאחד העצים נכרת ומת,‏ יכול העץ השני להינזק משמעותית.‏ באופן דומה,‏ כאשר אויבנו המוות גוזל ממישהו את בן זוגו,‏ הוא עלול לחוש רגשות עזים למשך תקופה ארוכה.‏ מ19.‏06 23 §12,‏ 13

עלינו לשלוט היטב לא רק בסוג הבידור שאנו נהנים ממנו,‏ אלא גם בכמות הזמן שאנו מקדישים לו.‏ אם לא נעשה כן,‏ אנו עלולים להקדיש יותר זמן לבידור שלנו מאשר לשירות יהוה.‏ מה תוכל לעשות?‏ תחילה עליך לדעת כמה זמן אתה באמת מקדיש לו.‏ תוכל לרשום את כמות הזמן שאתה מקדיש לבידור במשך שבוע.‏ ציין בלוח השנה כמה שעות אתה מקדיש לצפייה בטלוויזיה,‏ לגלישה באינטרנט ולמשחקים במכשיר הנייד שלך.‏ אם אתה חש שאתה מקדיש לדברים האלה יותר מדי זמן,‏ נסה לערוך תוכנית.‏ תחילה הקצה זמן לדברים החשובים יותר.‏ לאחר מכן הקצב זמן לבידור.‏ כעת בקש מיהוה שיעזור לך לדבוק בתוכניתך.‏ כך יהיו לך הזמן והכוחות הדרושים ללימוד המקרא,‏ לתוכנית הרוחנית המשפחתית,‏ לאסיפות הקהילה ולהשתתפות בפעילות הבישור וההוראה במסגרת עבודת יהוה.‏ כך קטנים הסיכויים שהזמן שאתה מקדיש לבידור יגרום לך לחוש רגשי אשם.‏ מ19.‏10 30 §14,‏ 16,‏ 17

בסביבות שנת 55 לספירה המשיחיים בקורינתוס קיבלו החלטה חשובה.‏ כשנודע להם על צורכי אחיהם בירושלים וביהודה,‏ הם החליטו לתרום כספים ולעזור להם (‏קור״א ט״ז:‏1;‏ קור״ב ח׳:‏6‏)‏.‏ אך כעבור כמה חודשים נודע לשליח פאולוס שהקורינתים לא הוציאו לפועל את החלטתם.‏ כתוצאה מכך מתנתם עלולה הייתה לא להיות מוכנה בזמן כדי להילקח לירושלים יחד עם התרומות של שאר הקהילות (‏קור״ב ט׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ המשיחיים בקורינתוס קיבלו החלטה טובה,‏ ופאולוס שיבח אותם על אמונתם המרשימה ועל רצונם העז לגלות נדיבות.‏ אבל הוא גם היה צריך לעודד אותם להשלים את מה שהתחילו בו (‏קור״ב ח׳:‏7,‏ 10,‏ 11‏)‏.‏ ממקרה זה עולה שאפילו משיחיים נאמנים עשויים להתקשות להוציא לפועל החלטות טובות.‏ מדוע?‏ בשל אי־שלמותנו אנו עלולים פשוט לנהוג בדחיינות.‏ כמו כן,‏ אירועים בלתי צפויים עלולים למנוע מאיתנו לפעול על־פי החלטה שהחלטנו (‏קהלת ט׳:‏11‏)‏.‏ מ19.‏11 26,‏ 27 §3–5

בדומה למגן גדול המגן על רוב הגוף,‏ אמונתך מגינה עליך מפני ההשפעות הלא־מוסריות,‏ האלימות והמרושעות של סדר עולמי מושחת זה.‏ כמשיחיים אנו נלחמים מלחמה רוחנית,‏ ועם אויבינו נמנים יצורים רוחניים מרושעים (‏אפ׳ ו׳:‏10–12‏)‏.‏ כיצד תוכל לוודא שאתה מוכן למבחנים?‏ ראשית,‏ התפלל לאלוהים ובקש את עזרתו.‏ לאחר מכן השתמש בדבר־אלוהים שיעזור לך לראות את עצמך כפי שאלוהים רואה אותך (‏עב׳ ד׳:‏12‏)‏.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏בטח אל יהוה בכל ליבך ואל בינתך אל תישען”‏ (‏מש׳ ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ לאור זאת,‏ תוכל לבחון כמה מההחלטות שקיבלת לאחרונה.‏ לדוגמה,‏ האם התמודדת עם בעיה כלכלית רצינית?‏ האם נזכרת בהבטחתו של יהוה המצויה בעברים י״ג:‏5‏:‏ ”‏לעולם לא אעזוב אותך ולעולם לא אנטוש אותך”‏?‏ האם הבטחה זו נסכה בך את הביטחון שיהוה יעזור לך?‏ אם כן,‏ הדבר מעיד על כך שאתה שומר על מגן האמונה שלך במצב טוב.‏ מ19.‏11 14 §1,‏ 4

ילד דורש מכל אחד מההורים זמן וכוחות ניכרים,‏ וראוי להם.‏ לכן אם בני הזוג מביאים לעולם כמה ילדים במרווחים קטנים,‏ הם עלולים להתקשות להעניק לכל אחד מהם את תשומת הלב הנחוצה לו.‏ מספר זוגות שהיו להם כמה ילדים קטנים הודו שחשו שהם כורעים תחת הלחצים.‏ אֵם עלולה להיאבק בתשישות פיזית ורגשית.‏ האִם זה עלול להשפיע על היכולת שלה ללמוד,‏ להתפלל ולהשתתף בשירות בקביעות?‏ בנוסף,‏ אולי יהיה לה קשה להתרכז באסיפות ולהפיק מהן תועלת.‏ בעל אוהב יעשה,‏ כמובן,‏ מה שביכולתו כדי לתמוך באשתו כאשר ילדיהם זקוקים לתשומת לב,‏ גם באסיפות וגם בבית.‏ הוא יכול,‏ למשל,‏ לעזור לאשתו במטלות הבית.‏ הוא יעשה כל מאמץ לוודא שכולם מפיקים תועלת מתוכנית רוחנית משפחתית קבועה.‏ כמו כן,‏ אבות משיחיים יֵצאו בקביעות לשירות השדה עם בני משפחתם.‏ מ19.‏12 24 §8

כיצד הפיקו בני ישראל תועלת מהיובל?‏ ובכן,‏ נניח שאדם מקרב בני ישראל שקע בחובות,‏ וכתוצאה מכך נאלץ למכור את אדמתו כדי לפרוע את חובו.‏ במהלך שנת היובל שבה אליו אדמתו.‏ מכאן שהאיש יכול היה ’‏לשוב אל אחוזתו’‏,‏ כך שילדיו לא יאבדו את ירושתם העתידית.‏ במקרה אחר,‏ איש שנקלע למצב כלכלי קשה נאלץ אולי למכור לעבדות את אחד מילדיו — או אף את עצמו — כדי לפרוע את החוב.‏ במהלך שנת היובל היה על העבד ’‏לשוב אל משפחתו’‏ (‏וי׳ כ״ה:‏10‏)‏.‏ לכן איש לא יכול היה להפוך לעבד לצמיתות ללא כל תקווה.‏ בנוסף,‏ יהוה אמר:‏ ”‏כי לא יהיה בך אביון,‏ כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה”‏ (‏דב׳ ט״ו:‏4‏)‏.‏ עד כמה זה מנוגד למה שמתרחש כיום בעולם,‏ אשר בו עשירים לרוב הופכים לעשירים יותר ועניים לעניים יותר.‏ מ19.‏12 8,‏ 9 §3,‏ 4

כאשר ניצב ישוע מול מבחנים,‏ הוא התפלל ”‏בזעקות גדולות ובדמעות”‏ (‏עב׳ ה׳:‏7‏)‏.‏ תפילותיו העזות נבעו מלב נאמן וחיזקו את נחישותו להמשיך לציית לאלוהים.‏ בעיני יהוה תפילותיו של ישוע היו כקטורת בעלת ריח ניחוח.‏ חייו של ישוע שימחו את אביו עד מאוד והצדיקו את ריבונותו.‏ נוכל לחקות את ישוע אם נעשה כל שביכולתנו כדי לנהל אורח חיים של תומה ושל נאמנות לדרכיו ולחוקיו של יהוה.‏ כאשר אנחנו ניצבים מול מבחנים,‏ אנחנו מתפללים בעוז ליהוה שיעזור לנו,‏ מפני שאנחנו רוצים לשמח אותו.‏ אנו מבינים שיהוה לא מקבל את תפילותינו אם אנו מתנהגים בצורה הפסולה בעיניו.‏ אולם אם אנחנו חיים בהתאם לאמות המידה של יהוה,‏ אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שתפילותינו הכנות הם בעיניו כקטורת בעלת ריח ניחוח.‏ אנו גם בטוחים שתומתנו וצייתנותנו הנאמנה משמחות את אבינו השמימי‏.‏ מ19.‏11 21,‏ 22 §7,‏ 8

בשנת 1919 מינה ישוע קבוצה קטנה של אחים משוחים ל”‏עבד הנאמן והנבון”‏.‏ אותו עבד עומד בראש פעילות הבישור ומספק לתלמידי המשיח ”‏את אוכלם בעיתו”‏.‏ השטן ועולמו מקשים מאוד על העבד הנאמן בביצוע פעילותו,‏ ואף הופכים אותה לבלתי אפשרית מנקודת מבט אנושית.‏ חרף שתי מלחמות עולם,‏ רדיפות אכזריות,‏ משברים כלכליים כלל־עולמיים ויחס לא־הוגן,‏ העבד הנאמן והנבון ממשיך לספק מזון רוחני לתלמידי המשיח עלי אדמות.‏ חשוב על שפע המזון הרוחני הזמין כיום בחינם ביותר מ־900 שפות!‏ זוהי ראיה חד־משמעית לתמיכתו של אלוהים.‏ תן דעתך להוכחה נוספת לברכת יהוה:‏ פעילות הבישור.‏ הבשורה הטובה אכן מוכרזת ”‏בכל העולם המיושב”‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ מ19.‏11 24 §15,‏ 16

מדי שנה ביום הכיפורים הכוהן הגדול היה חייב להקטיר את הקטורת לפני שיכול היה להציג את הקורבנות,‏ כלומר את דם החיות שהוקרבו.‏ בדרך זו הוא וידא שהוא משביע את רצון אלוהים כאשר הוא מציג את הקורבנות.‏ כאשר היה ישוע עלי אדמות,‏ היה עליו לעשות דבר חשוב — חשוב יותר מלהושיע את האנושות — לפני שיכול היה לתת את חייו כקורבן.‏ במה מדובר?‏ היה עליו לנהל אורח חיים של תומה ונאמנות כהכנה לכך שיהוה יקבל את קורבנו.‏ כך הוכיח ישוע שעשיית דברים בדרכו של יהוה היא דרך החיים הנכונה.‏ ישוע הצדיק את ריבונות אביו,‏ או דרך שלטונו.‏ לאורך כל חייו עלי אדמות ציית ישוע בצורה מושלמת לאמות המידה הצודקות של יהוה.‏ שום פיתוי ושום ניסיון לא הצליחו להחליש את נחישותו להגן על צורת השלטון של אביו (‏פיל׳ ב׳:‏8‏)‏.‏ מ19.‏11 21 §6,‏ 7

במרוצת שירותו המאתגר של ישוע הוכיחו שליחיו הנאמנים שהם חברים אמיתיים (‏מש׳ י״ח:‏24‏)‏.‏ ישוע הוקיר את אותם חברים.‏ במהלך שירותו איש מאֶחיו בבשר לא האמין בו (‏יוח׳ ז׳:‏3–5‏)‏.‏ בשלב מסוים קרוביו אף חשבו שהשתגע (‏מר׳ ג׳:‏21‏)‏.‏ אולם בלילה שלפני מותו ישוע יכול היה לומר את המילים המצויות בפסוק היומי לשליחים הנאמנים.‏ השליחים אומנם אכזבו לעיתים את ישוע,‏ אך הוא הביט אל מעבר למגרעותיהם והבחין באמונתם בו (‏מתי כ״ו:‏40;‏ מר׳ י׳:‏13,‏ 14;‏ יוח׳ ו׳:‏66–69‏)‏.‏ בלילה האחרון שבילה במחיצתם לפני הוצאתו להורג,‏ אמר ישוע לאותם אנשים נאמנים:‏ ”‏קראתי לכם חברים מפני שמסרתי לכם את כל מה ששמעתי מאת אבי”‏ (‏יוח׳ ט״ו:‏15‏)‏.‏ אין ספק שחבריו של ישוע היו עבורו מקור של עידוד רב.‏ מ19.‏04 11 §11,‏ 12

כיצד אדם יודע שהוא קיבל את הקריאה השמימית?‏ התשובה משתקפת בבירור בדבריו של השליח פאולוס אל האחים ברומא ’‏שנקראו להיות קדושים’‏.‏ בנוסף למילים שבפסוק היומי הוא אמר להם:‏ ”‏לא קיבלתם רוח של עבדות המחזירה אתכם אל הפחד,‏ אלא קיבלתם רוח אשר דרכה מאומצים אנו כבנים ושבאמצעותה אנו קוראים:‏ ’‏אבא,‏ אבינו!‏’‏”‏ (‏רומ׳ א׳:‏7;‏ ח׳:‏15‏)‏ לכן באמצעות רוח קודשו מבהיר אלוהים למשוחים שהם קיבלו קריאה שמימית זו (‏תסל״א ב׳:‏12‏)‏.‏ יהוה אינו מותיר מקום לספק בשכלם ובליבם של מי שמקבלים את ההזמנה לעלות לשמיים (‏יוח״א ב׳:‏20,‏ 27‏)‏.‏ המשיחיים המשוחים אינם זקוקים לאיש שיאשר שהם משוחים.‏ מ20.‏01 22 §7,‏ 8

‏”‏תורת המשיח”‏ מבוססת על היסוד הטוב ביותר — אהבה (‏גל׳ ו׳:‏2‏)‏.‏ האהבה עמדה בבסיס כל מעשיו של ישוע.‏ רחמים,‏ או חמלה,‏ הם ביטוי של אהבה.‏ מתוך רחמים לימד ישוע את ההמונים,‏ ריפא חולים,‏ האכיל רעבים והקים לתחייה מתים (‏מתי י״ד:‏14;‏ ט״ו:‏32–38;‏ מר׳ ו׳:‏34;‏ לוקס ז׳:‏11–15‏)‏.‏ הוא היה מוכן להציב את צורכיהם של אחרים לפני צרכיו שלו.‏ מעל לכול,‏ הוא גילה אהבה רבה בהקריבו את חייו למען אחרים.‏ נוכל לחקות את ישוע אם נציב את צורכיהם של אחרים לפני צרכינו אנו,‏ ואם נטפח חמלה כלפי האנשים שבשטחנו.‏ כאשר חמלה זו מניעה אותנו לבשר וללמד את הבשורה הטובה,‏ אנו מצייתים לתורת המשיח.‏ מ19.‏05 4 §8–10

ישוע סלל את הדרך לחירות מהתורות המכבידות שלימדו מנהיגי הדת.‏ יהודים רבים באותם ימים היו משועבדים למסורות ולאמונות כוזבות (‏מתי ה׳:‏31–37;‏ ט״ו:‏1–11‏)‏.‏ אלו שהתיימרו להיות מדריכים רוחניים היו במובן מסוים עיוורים.‏ בכך שדחו את המשיח ואת האור הרוחני שהציע,‏ נותרו בחשיכה ובחטא (‏יוח׳ ט׳:‏1,‏ 14–16,‏ 35–41‏)‏.‏ ישוע לימד את האמת והציב דוגמה טובה,‏ וכך אפשר לענווים לזכות לחירות רוחנית (‏מר׳ א׳:‏22;‏ ב׳:‏23 עד ג׳:‏5‏)‏.‏ הוא גם פתח את האפשרות לשחרור האנושות מהשעבוד לחטא התורשתי.‏ על בסיס קורבנו של ישוע יכול אלוהים לסלוח על חטאיהם של מי שמגלים אמונה ומקבלים את הכופר שסיפק (‏עב׳ י׳:‏12–18‏)‏.‏ מ19.‏12 10,‏ 11 §8,‏ 10,‏ 11

יהוה משתמש ברוח קודשו כדי להבהיר מעל לכל ספק לכל המשיחיים המשוחים שהוא בחר בהם.‏ בדרך זו רוח הקודש היא ”‏עירבון [‏התחייבות או הבטחה]‏”‏ הניתן כדי להבטיח להם שבעתיד הם יחיו לנצח בשמיים ולא על הארץ (‏קור״ב א׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏ אם משיחי כלשהו הוא משוח,‏ האם הוא יקבל את גמולו השמימי באופן אוטומטי?‏ לא.‏ הוא בטוח שהוא נבחר לעלות לשמיים.‏ אך עליו לזכור את האזהרה הבאה:‏ ”‏אחים,‏ עשו כמיטב יכולתכם להבטיח את קריאתכם ואת בחירתכם,‏ שהרי אם תמשיכו לעשות את הדברים הללו לעולם לא תיכשלו”‏ (‏פט״ב א׳:‏10‏)‏.‏ מכאן שגם אם משיחי משוח נקרא לעלות לשמיים,‏ הוא יזכה לגמולו רק אם יישאר נאמן (‏פיל׳ ג׳:‏12–14;‏ עב׳ ג׳:‏1;‏ ההת׳ ב׳:‏10‏)‏.‏ מ20.‏01 21 §5,‏ 6

אחת הסיבות לכך ששלושת מנחמי השווא של איוב לא נהגו בו בחמלה היא שהם ראו את מצבו רק כפי שנראה על פני השטח.‏ כתוצאה מכך,‏ הם מיהרו להסיק מסקנות שגויות ושפטו את איוב בחומרה.‏ כיצד נוכל להימנע מטעות דומה?‏ עליך לזכור שרק יהוה יודע את כל העובדות באשר למצבו של הפרט.‏ הקשב בתשומת לב לדבריו של אותו אדם סובל,‏ ומעבר לכך,‏ נסה לחוש בכאבו.‏ רק כך תוכל באמת להזדהות עם אחיך או אחותך.‏ חמלה תמנע מאיתנו להפיץ רכילות מזיקה על הבעיות שעימן מתמודדים אחרים.‏ אדם רכלן אינו בונה את הקהילה,‏ הוא ממוטט אותה (‏מש׳ כ׳:‏19;‏ רומ׳ י״ד:‏19‏)‏.‏ הוא עלול לפצוע אדם שכבר סובל (‏אפ׳ ד׳:‏31,‏ 32‏)‏.‏ עדיף פי כמה וכמה לחפש באדם את תכונותיו הטובות ולחשוב כיצד נוכל לעזור לו להתמודד עם ניסיונותיו.‏ מ19.‏06 21,‏ 22 §8,‏ 9