מאי
שבת, 1 במאי
[הורה לנו] מה לעשות עם הנער (שופ׳ י״ג:8).
מה יכולים הורים לעשות כדי לעזור לילדיהם לאהוב את יהוה? התפללו לעזרת יהוה, כפי שעשה מנוח. כמו כן, למדו באמצעות דוגמה אישית. למילותיכם יש אומנם חשיבות, אך קרוב לוודאי שלמעשיכם תהיה השפעה גדולה יותר על ילדיכם. אנו יכולים להיות בטוחים שיוסף ומרים הציבו דוגמה מצוינת לילדיהם, וביניהם לישוע. יוסף עבד קשה כדי לפרנס את משפחתו. בנוסף, הוא עודד את בני ביתו להעריך דברים רוחניים (דב׳ ד׳:9, 10). הוא לקח איתו את משפחתו לירושלים ”מדי שנה בשנה” כדי לחגוג את הפסח (לוקס ב׳:41, 42). אולי היו אבות בימיו שראו במסע משפחתי זה טרחה, בזבוז זמן והוצאה כספית גבוהה. אך אין ספק שיוסף העריך דברים רוחניים ולימד את ילדיו לנהוג כמותו. בנוסף, מרים הכירה היטב את כתבי־הקודש. בדבריה ובמעשיה ללא ספק לימדה את ילדיה לאהוב את דבר־אלוהים. מ19.12 24, 25 §9–12
יום א׳, 2 במאי
אני בשר ודם ונמכרתי לחטא (רומ׳ ז׳:14).
אנו רואים ראיה לאהבתו של יהוה כלפינו באופן שבו הגיב לבעיות שהתעוררו במשפחתו הארצית. לאחר שאדם הראשון המרה את פי אביו השמימי, גם הוא וגם צאצאיו העתידיים איבדו את הזכות להשתייך למשפחתו המאושרת של יהוה (רומ׳ ה׳:12). אולם יהוה נחלץ לעזרת צאצאי אדם הראשון. יהוה אומנם העניש את אדם הראשון, אך לא הותיר את צאצאיו שטרם נולדו ללא כל תקווה. הוא הבטיח מייד שבני אדם צייתנים יושבו לחיק משפחתו (בר׳ ג׳:15; רומ׳ ח׳:20, 21). יהוה ערך סידור זה על בסיס קורבן הכופר של ישוע, בנו אהובו. כאשר נתן את בנו למעננו הוכיח יהוה עד כמה הוא אוהב אותנו (יוח׳ ג׳:16). הוא האב האידיאלי. הוא מקשיב לתפילותינו ומספק לנו את הנחוץ לנו, הן מבחינה חומרית והן מבחינה רוחנית. הוא מלמד אותנו ותומך בנו. הוא גם מועיד לנו ברכות נפלאות. הידיעה שאבינו אוהב אותנו ודואג לנו מחממת את ליבנו! מ20.02 6 §16, 17; 7 §20
יום ב׳, 3 במאי
כאשר דאגות הציפו אותי, ניחמת והרגעת אותי (תהל׳ צ״ד:19).
האם אי פעם היית שקוע בדאגות? אולי היה זה בגלל מה שאחרים אמרו או עשו או בגלל דברים שאתה אמרת או עשית. לדוגמה, ייתכן שעשית טעות ואתה דואג שיהוה לעולם לא יסלח לך. ואם אין זה מספיק, אולי אתה מאמין שעצם היותך מוצף בדאגות מצביע על כך שאתה חסר אמונה ושאתה אדם רע. אך חשוב על כמה דוגמאות מקראיות. חנה, אימו של שמואל הנביא, הייתה אישה בעלת אמונה חזקה. אך דאגות מילאו את ליבה כאשר מישהו במשפחתה נהג בה בעוינות (שמ״א א׳:7). גם לשליח פאולוס הייתה אמונה חזקה, אך ”הדאגה לכל הקהילות” העיקה עליו (קור״ב י״א:28). אמונתו של דוד המלך הייתה כה חזקה שיהוה רחש לו חיבה מיוחדת (מה״ש י״ג:22). עם זאת, דוד עשה טעויות שגרמו לו להיתקף מצוקה עזה (תהל׳ ל״ח:5). יהוה ניחם והרגיע כל אחד מהם. מ20.02 20 §1, 2
יום ג׳, 4 במאי
מי שרוצה לבוא אחריי שיתכחש לעצמו (מתי ט״ז:24).
כשאתה מקדיש את חייך ליהוה, אתה פונה אליו בתפילה כנה ואומר לו שתשתמש בחייך כדי לשרתו לנצח. ההקדשה לאלוהים משמעה שאתה ’מתכחש’ לעצמך. כעת אתה שייך ליהוה, וזוהי אכן זכות אדירה (רומ׳ י״ד:8). אתה אומר לו שמעתה ואילך הדבר החשוב ביותר עבורך הוא לשרת אותו, ולא לרצות את עצמך. הקדשתך היא נדר — הבטחה כבדת משקל שהבטחת לאלוהים. יהוה אינו כופה עלינו לנדור נדר זה, אך אם אנו עושים כן הוא מצפה מאיתנו לקיימו (תהל׳ קט״ז:12, 14). הקדשתך היא עניין אישי ופרטי בינך לבין יהוה. הטבילה נעשית בציבור ולעיני אחרים, בדרך כלל בכינוס. כאשר אתה נטבל, אתה מראה לאחרים שכבר הקדשת את חייך ליהוה. טבילתך מראה להם שאתה אוהב את יהוה אלוהיך בכל לבבך, בכל נפשך, בכל שכלך ובכל כוחך, ושאתה נחוש לשרתו לנצח (מר׳ י״ב:30). מ20.03 9 §4, 5
יום ד׳, 5 במאי
אל תיתנו לאיש להוליך אתכם שולל (תסל״ב ב׳:3).
השטן מטשטש את השקפתם של אנשים על יהוה. לאחר מותם של שליחי ישוע, כמה שהתיימרו להיות משיחיים החלו להפיץ תורות כזב (מה״ש כ׳:29, 30). כופרים אלה החלו לטשטש את זהותו של אלוהי האמת לבדו. לדוגמה, הם חדלו להשתמש בשם אלוהים בעותקי המקרא שהכינו, והמירו אותו בביטויים כמו ”אדון”. כאשר הסירו את שמו הפרטי של אלוהים והחליפו אותו בתואר ”אדון”, הקשו על קוראי המקרא להבחין בהבדל הקיים בין יהוה לבין ”אדונים” אחרים המוזכרים בכתבי־הקודש (קור״א ח׳:5). הם השתמשו באותו מונח, ”אדון”, גם עבור יהוה וגם עבור ישוע, מה שהקשה על הקורא להבין שיהוה ובנו הם ישויות נפרדות בעלות מעמדות שונים (יוח׳ י״ז:3). בלבול זה תרם להתפתחות דוקטרינת השילוש, דוקטרינה אשר אינה מופיעה בדבר־אלוהים. כתוצאה מכך, רבים רואים באלוהים ישות מסתורית ומאמינים שאין ביכולתנו להכיר אותו. איזה שקר נורא! (מה״ש י״ז:27). מ19.06 5 §11
יום ה׳, 6 במאי
בצע את שירותך במלואו (טימ״ב ד׳:5).
אחת הדרכים לבצע את שירותנו במלואו היא לשפר את מיומנויותינו בפעילות הבישור (מש׳ א׳:5; טימ״א ד׳:13, 15). האפשרות שיהוה מעניק לנו להיות ”שותפיו... לעבודה” היא אכן זכות גדולה (קור״א ג׳:9). אם ’תבין מה הם הדברים החשובים יותר’ ותתמקד בשירות המשיחי, ’תעבוד את יהוה בשמחה’ (פיל׳ א׳:10; תהל׳ ק׳:2). בתור אחד ממשרתיו של אלוהים, אתה יכול להיות בטוח שהוא יעניק לך את הכוח שאתה זקוק לו כדי לבצע את שירותך, ללא תלות בקשיים או במגבלות שאיתם אתה מתמודד (קור״ב ד׳:1, 7; ו׳:4). בין שנסיבותיך מאפשרות לך להשתתף במידה מועטה בפעילות הבישור ובין שבמידה רבה, יכולה להיות לך סיבה לשמוח משום שאתה משקיע את כל נפשך בשירותך (גל׳ ו׳:4). כשאתה מבצע את שירותך במלואו, אתה מראה שאתה אוהב את יהוה ואת רעך. ”בעשותך כן תושיע גם את עצמך וגם את מי שמקשיבים לך” (טימ״א ד׳:16). מ19.04 6 §15; 7 §17
יום ו׳, 7 במאי
[ה]שטן... מתעה את כל העולם המיושב (ההת׳ י״ב:9).
אחת הדרכים העיקריות שבהן משתמשים השטן והשדים כדי להוליך אנשים שולל היא ספיריטיזם. מי שעוסקים בספיריטיזם טוענים שיש להם ידע או שליטה על דברים שמעבר לידיעתם ולשליטתם של בני האדם ככלל. למשל, יש הטוענים שביכולתם לחזות את העתיד באמצעות הגדת עתידות או אסטרולוגיה. אחרים גורמים לאנשים להאמין שהם מדברים עם המתים. יש העוסקים בכישוף או בקסמים ועלולים לנסות להטיל כישופים על אחרים. מסקר שנערך ב־18 ארצות באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים עולה כי שליש מהנסקרים לערך מאמינים בקסמים ובכישופים, ובערך אותו מספר של אנשים מאמינים שניתן לתקשר עם רוחות. סקר נוסף נערך ב־18 ארצות באפריקה. שם, בממוצע, למעלה ממחצית מהנשאלים אמרו שהם מאמינים בכישופים. כמובן, ללא תלות במקום שבו אנו חיים, עלינו להישמר מפני ספיריטיזם. מ19.04 20, 21 §3, 4
שבת, 8 במאי
[הישמרו] פן יהיה ביניכם זונֶה (עב׳ י״ב:16).
יהוה אלוהים מתעב רשעה על כל צורותיה (תהל׳ ה׳:4–6). עד כמה הוא ודאי שונא התעללות מינית בילדים — פשע מתועב ומרושע במיוחד! כעדיו של יהוה אנו מחקים אותו ומתעבים התעללות בילדים. איננו מגלים כלפיה סובלנות בקהילה המשיחית (רומ׳ י״ב:9). כל מעשה של התעללות בילדים מנוגד לחלוטין ל”תורת המשיח” (גל׳ ו׳:2). כל מה שלימד ישוע הן במילים והן בדוגמתו האישית מבוסס על אהבה ומקדם צדק. הואיל והמשיחיים האמיתיים חיים על־פי תורה זו, הם נוהגים בילדים בדרך שתגרום להם לחוש בטוחים ואהובים באמת. התעללות בילדים היא מעשה אנוכי ופסול הגורם לילד לחוש שהוא אינו מוגן ואינו אהוב. למרבה הצער גם המשיחיים האמיתיים מושפעים ממנה. מדוע? כיום יש הרבה ”אנשים רעים ומתחזים”, וכמה מהם עלולים לנסות להצטרף לקהילה (טימ״ב ג׳:13). בנוסף, היו שהתיימרו להיות חלק מהקהילה, אך נכנעו לתשוקות בשר מעוותות וניצלו ילדים מבחינה מינית. מ19.05 8 §1–3
יום א׳, 9 במאי
גדול כוחה של תחינת צדיק ויעילה היא (יעקב ה׳:16).
אדם החש מועקה רבה עלול להרגיש שאין הוא ראוי לפנות ליהוה. אם אנו רוצים לנחם אדם כזה, נוכל להתפלל איתו, ולהזכיר את שמו בתפילתנו. נוכל לספר ליהוה עד כמה אותו אדם מדוכא יקר לנו ולקהילה, ולבקש ממנו שירגיע וינחם את הכבש היקר שלו. תפילות מעין אלה עשויות להיות מנחמות עד מאוד. חשוב לפני שאתה מדבר. מילים הנאמרות ללא מחשבה עלולות לפגוע, ואילו מילים אדיבות יכולות לרפא (מש׳ י״ב:18). לכן התפלל ליהוה שיעזור לך למצוא מילים אדיבות, מנחמות ומרגיעות. זכור שאין בנמצא מילים עוצמתיות יותר ממילותיו של יהוה עצמו המצויות במקרא (עב׳ ד׳:12). כשאנו מנחמים אחרים, אנו מזכירים להם שיהוה אוהב אותם. אל לנו לשכוח לעולם שיהוה הוא גם אל של צדק. אף מעשה התעללות מרושע אינו נסתר באמת. יהוה רואה הכול, והוא לא יאפשר לחוטאים חסרי חרטה לחמוק מעונש (במ׳ י״ד:18). מ19.05 18 §18; 19 §19, 21
יום ב׳, 10 במאי
היזהרו שאיש לא ייקח אתכם בשבי על־ידי פילוסופיה ורעיונות מתעים וריקים מתוכן, לפי מסורות של בני אדם (קול׳ ב׳:8).
השטן רוצה לגרום לנו להפנות עורף ליהוה. כדי להשיג את מטרתו, הוא מנסה להשפיע על חשיבתנו, ובכך לשבות את שכלנו ולגרום לו לציית לו. הוא מנסה לשכנע אותנו ללכת אחריו או להטעות אותנו כדי שננהג כרצונו. לשם כך הוא פונה לרצונותינו (קול׳ ב׳:4). האם הסכנה שניפול בהטעיית השטן היא באמת כה חמורה? אכן כן! זכור, פאולוס לא כתב את האזהרה המצויה בקולוסים ב׳:8 לאנשים לא־מאמינים. הוא הפנה אותה למשיחיים שנמשחו ברוח הקודש (קול׳ א׳:2, 5). לאותם משיחיים נשקפה סכנה, ולנו נשקפת כיום סכנה גדולה אף יותר (קור״א י׳:12). מדוע? מפני שהשטן הוגבל לתחום כדור הארץ, והוא מתמקד בהטעיית משרתי אלוהים הנאמנים (ההת׳ י״ב:9, 12, 17). כמו כן, אנו חיים בתקופה שבה אנשים רעים ומתחזים ’מגבירים את רעתם’ (טימ״ב ג׳:1, 13). מ19.06 2 §1, 2
יום ג׳, 11 במאי
די! כעת, יהוה, קח את חיי (מל״א י״ט:4).
אליהו נתקף פחד כאשר המלכה איזבל איימה להרוג אותו, ולכן נמלט לאזור באר שבע. הוא היה כה מיואש עד כי ’שאל את נפשו למות’. מה גרם לו לחוש כך? אליהו היה אדם לא־מושלם, ”אדם בעל רגשות כשלנו” (יעקב ה׳:17). ייתכן שחש שהוא כורע תחת הלחצים והתשישות הגופנית. אליהו ככל הנראה חשב שמאמציו לקדם את עבודת אלוהים הטהורה היו לשווא, שדבר בישראל לא השתנה, ושהוא היחיד שעדיין משרת את יהוה (מל״א י״ח:3, 4, 13; י״ט:10, 14). יהוה הבין את רגשותיו של אליהו ולא נזף בו משום שהביע אותם. במקום זאת, הוא סייע לו לחדש את כוחותיו (מל״א י״ט:5–7). בהמשך יהוה תיקן באדיבות את חשיבתו של אליהו כאשר הפגין בפניו את כוחו העצום. לאחר מכן ציין יהוה ש־000,7 איש בישראל עדיין שומרים לו אמונים ומסרבים לעבוד את הבעל (מל״א י״ט:11–18). בדרכים מעשיות הראה יהוה לאליהו שהוא אוהב אותו. מ19.06 15, 16 §5, 6
יום ד׳, 12 במאי
היכנעו לזקנים... לבשו כולכם שפלות רוח ביחסיכם זה עם זה, כי אלוהים מתנגד ליהירים (פט״א ה׳:5).
הימנע מעזות מצח. אם ניישם את ההנחיות שאנו מקבלים מאחים אחראיים מהימנים, נחסוך מעצמנו בעיות. לדוגמה, בארץ שבה הוטל חרם על פעילותנו הורו האחים האחראיים למבשרים שלא לחלק ספרות מודפסת בשירות. אבל אחד החלוצים באזור זה חשב שהוא יודע מה הוא עושה וחילק ספרות. מה הייתה התוצאה? זמן קצר לאחר שהוא וכמה אחרים סיימו לבשר באופן לא־רשמי, המשטרה תחקרה אותם. נראה שנציגי ממשל עקבו אחריהם והצליחו לאסוף את הספרות שהם חילקו. מה אנו לומדים ממקרה זה? עלינו ליישם הנחיות גם אם אנחנו חושבים שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים. יהוה תמיד מברך אותנו כשאנו משתפים פעולה עם האחים שבידיהם הוא הפקיד את האחריות להנהיג אותנו (עב׳ י״ג:7, 17). מ19.07 12 §17
יום ה׳, 13 במאי
כל הרוצים לחיות חיי מסירות לאלוהים כתלמידי המשיח ישוע יירדפו גם הם (טימ״ב ג׳:12).
בלילה שלפני הוצאתו להורג של אדוננו ישוע, הוא ציין שכל הבוחרים להיות תלמידיו יהיו שנואים (יוח׳ י״ז:14). מאז ועד היום המשיחיים, עדיו הנאמנים של יהוה, נרדפים על־ידי מי שמתנגדים לעבודת אלוהים האמיתית. ככל שקיצו של סדר עולמי זה קרב ובא, אויבינו צפויים להתנגד לנו עוד יותר (מתי כ״ד:9). כיצד נוכל להיערך כעת כדי להתמודד עם רדיפות? אין טעם לנסות לדמיין את כל הדברים שעלולים לקרות לנו. אם נעשה כן, אנו עלולים להתמלא פחד וחרדה ולהרשות לאיומים מדומים להכניע אותנו עוד לפני שנתנסה במבחנים אמיתיים (מש׳ י״ב:25; י״ז:22). פחד הוא נשק עוצמתי ש’אויבנו השטן’ מנסה להשתמש בו נגדנו (פט״א ה׳:8, 9). לכן חיוני שנהדק את יחסינו עם יהוה ונעשה זאת כעת. מ19.07 2 §1–3
יום ו׳, 14 במאי
על כן, לכו ועשו תלמידים מקרב כל העמים (מתי כ״ח:19).
השליחים היו ודאי מלאי ציפייה בשעה שהתאספו על צלע ההר. לאחר שישוע הוקם לתחייה הוא אמר להם לפגוש אותו במקום זה (מתי כ״ח:16). זה אולי המאורע שבו ”נראה אל יותר מחמש מאות אחים שהיו יחדיו” (קור״א ט״ו:6). ישוע זימן את תלמידיו לאסיפה זו על מנת להעניק להם משימה מרגשת: ”לכו ועשו תלמידים מקרב כל העמים” (מתי כ״ח:18–20). התלמידים ששמעו את דבריו של ישוע הפכו לחלק מהקהילה המשיחית בת המאה הראשונה. המשימה העיקרית של קהילה זו הייתה לעשות תלמידים נוספים של המשיח. כיום קיימות עשרות אלפי קהילות של המשיחיים האמיתיים ברחבי כדור הארץ, ומוטלת עליהן אותה משימה עיקרית. מ19.07 14 §1, 2
שבת, 15 במאי
הארץ לעולם עומדת (קהלת א׳:4).
משגיח נודד מנורבגיה אומר שאנשים שאינם רוצים לדבר על אלוהים במקרים רבים מוכנים לדבר על המצב בעולם. לאחר שהוא מברך אנשים לשלום, הוא שואל: ”האם לדעתך יש לנו תקווה לעתיד טוב יותר? האם תקוותנו תלויה בפוליטיקאים, במדענים, או במישהו אחר?” לאחר שהוא מקשיב בתשומת לב, הוא מקריא או מצטט פסוק המצביע על עתיד מזהיר. יש המתרשמים מהבטחת המקרא שכדור הארץ יעמוד לעד ושאנשים טובים יחיו בו לנצח (תהל׳ ל״ז:29). יהיה זה למועיל אם ננסה דרכים שונות להתחיל שיחות עם אנשים שאנחנו פוגשים, שהרי מה שמושך אדם אחד אולי ידחה אחר. יש המסכימים לדבר על אלוהים או על המקרא, ואילו אחרים מגיבים טוב יותר כשאנו משוחחים איתם תחילה על נושאים אחרים. בכל מקרה, עלינו לנצל את ההזדמנות לשוחח עם אנשים מכל הסוגים (רומ׳ א׳:14–16). יהוה הוא הגורם לאמת לצמוח בליבם של אוהבי הצדקה (קור״א ג׳:6, 7). מ19.07 22, 23 §10, 11
יום א׳, 16 במאי
אם כך אהב אותנו אלוהים, גם אנחנו חייבים לאהוב איש את רעהו (יוח״א ד׳:11).
אהבתו הרבה של אלוהים כלפינו תניע אותנו לאהוב את אחינו (יוח״א ד׳:20, 21). אולי נחשוב שאהבה לאחינו ולאחיותינו אמורה להיות טבעית. אחרי הכול, אנו עובדים את יהוה ומתאמצים לחקות את תכונותיו הטובות. אנו גם הולכים בעקבות דוגמתו של ישוע, אשר אהבתו הייתה כה עזה עד כי נתן את חייו למעננו. אך לעיתים אנו אולי מתקשים לציית למצווה לאהוב איש את רעהו. אֶבְהוֹדְיָה וסינטיכי היו אחיות נלהבות ששירתו ’לצד’ השליח פאולוס. אך ייתכן שהן אפשרו למחלוקות אישיות ליצור קרע ביחסים ביניהן. באיגרתו לקהילה שבה שירתו אותן אחיות הזכיר פאולוס מפורשות את אבהודיה וסינטיכי והורה להן ישירות ”להיות תמימות דעים” (פיל׳ ד׳:2, 3). פאולוס חש צורך להורות לקהילה כולה: ”המשיכו לעשות הכול מבלי להתלונן ולהתווכח” (פיל׳ ב׳:14). מ19.08 9 §6, 7
יום ב׳, 17 במאי
המשיכו לשאת איש את מעמסות רעהו (גל׳ ו׳:2).
לשבחם של קהילות ויחידים רבים ייאמר שהם עושים כל שביכולתם כדי לאפשר למי שמשרתים בשירות המורחב להמשיך במשימתם. הם עושים כן בדרכים שונות: הם מעודדים אותם להמשיך במלאכתם, מעניקים להם סיוע כלכלי או תמיכה חומרית אחרת, או מסייעים להם לטפל בבני משפחתם במקום מגוריהם. אם משרתים בשירות המורחב מקבלים משימה חדשה ומתמנים לשרת בקהילתך, אל תראה את השינוי במשימתם כראיה לכך שבמובן מסוים הם נכשלו או שקיבלו מוסר. במקום זאת, עזור להם וכך תקל על מעברם. קבל אותם בחמימות ושבח אותם על עמלם, גם אם בריאות לקויה מגבילה את מה שביכולתם לעשות כעת. עשה מאמץ להכיר אותם. למד מהידע, ההכשרה והניסיון העשיר שלהם. בתחילה מי שמקבלים משימה חדשה אולי יזדקקו לעזרתך כדי למצוא מקום מגורים, דרכי התניידות, מקום עבודה ודברים הכרחיים אחרים. מ19.08 23, 24 §12, 13
יום ג׳, 18 במאי
אתקדש באמצעותך לנגד עיניהן [של האומות], גוג (יח׳ ל״ח:16).
גוג יבטח ב’זרוע הבשר’ שלו, כלומר בכוחו הצבאי (דה״ב ל״ב:8). אנחנו נבטח ביהוה אלוהינו — עמדה שתיראה אווילית בעיני האומות. לאחר השמדת דתות הכזב יהיה ברור שהאלים של בבל הגדולה שהייתה פעם רבת־עוצמה לא הושיעו אותה מידי ”חיית הפרא” ו”עשר הקרניים” שלה (ההת׳ י״ז:16). לכן גוג יצפה לניצחון קל. הוא יתקוף את עם יהוה ’כמו ענן המכסה את הארץ’. אולם עד מהרה יבין גוג שהוא צעד לתוך מלכודת. בדומה לפרעה בים סוף, גוג יבין שהוא נלחם נגד יהוה (שמ׳ י״ד:1–4; יח׳ ל״ח:3, 4, 18, 21–23). המשיח וצבאותיו השמימיים יגנו על עם אלוהים וישמידו את צבאותיו של גוג (ההת׳ י״ט:11, 14, 15). אך מה לגבי השטן, גדול אויביו של יהוה, אשר התעמולה השקרית שלו תוביל את האומות להר מגידון? ישוע ישליך אותו ואת שדיו לתהום, שם יהיו כבולים למשך אלף שנים (ההת׳ כ׳:1–3). מ19.09 12 §14, 15
יום ד׳, 19 במאי
חכה לו! כי בוא יבוא (חב׳ ב׳:3).
באופן טבעי אנו משתוקקים לדברים הטובים שיהוה הבטיח. אולם כאשר נראה שציפיותינו אינן מתממשות במועד שחשבנו, התלהבותנו עלולה לדעוך, ואנו אף עלולים להתייאש (מש׳ י״ג:12). מצב כזה אירע בתחילת המאה ה־20. בתקופה זו משיחיים משוחים רבים ציפו לקבל את גמולם השמימי ב־1914. כאשר הדבר לא אירע, כיצד התמודדו הנאמנים עם ציפיות שלא התממשו במועד שחשבו? הם לא פרשו מהמרוץ לחיים, שהרי חייהם היו ממוקדים בעשיית רצון אלוהים בנאמנות, ולא בהשגת גמולם. הם היו נחושים לרוץ בהתמדה את המרוץ. אין ספק שאתה משתוקק ליום שבו יהוה יצדיק את שמו ואת ריבונותו ויגשים את כל הבטחותיו. היה בטוח שהדברים יתרחשו במועד שקבע יהוה. עד אז הבה נמשיך להיות עסוקים בשירות אלוהינו, ולעולם לא נאפשר לציפיות שטרם התממשו לגרום לנו לחוש רפיון ידיים או להאט את הקצב. מ19.08 4, 5 §9, 10
יום ה׳, 20 במאי
עניו אני ושפל רוח (מתי י״א:29).
שאל את עצמך: ’האם יש לי שם של אדם רך מזג ועניו? האם אני מגלה נכונות לבצע מטלות פשוטות כדי לשרת אחרים? האם אני נוהג באחרים בטוב לב?’ ישוע יצר אווירה שלווה ומזמינה עבור מי ששירתו לצידו, והוא שמח להעניק להם הכשרה (לוקס י׳:1, 19–21). הוא עודד את תלמידיו לשאול שאלות, ורצה לשמוע מה הם חושבים (מתי ט״ז:13–16). בדומה לצמחים בחממה, התלמידים פרחו. הם ספגו את הלקחים שלימד ישוע והניבו פרי שבא לידי ביטוי במעשים טובים. האם אתה מחזיק בסמכות כלשהי? אם כן, שאל את עצמך: ’איזו אווירה אני יוצר בעבודה או בבית? האם אני מקדם שלום? האם אני מעודד אחרים לשאול שאלות? והאם אני מגלה נכונות לשמוע מה אחרים חושבים?’ לעולם לא נרצה להיות כמו הפרושים, אשר כעסו על מי שהטילו בהם ספק ורדפו את מי שהביעו דעה המנוגדת לשלהם (מר׳ ג׳:1–6; יוח׳ ט׳:29–34). מ19.09 20 §1; 21, 23 §9–11
יום ו׳, 21 במאי
כאשר יאמרו האנשים: ”שלום וביטחון!” אז תבוא עליהם השמדה פתאומית כהרף עין (תסל״א ה׳:3).
לעיתים מנהיגי העולם משתמשים בביטויים דומים כאשר הם מדברים על ייצוב הקשרים בין האומות. אולם ההכרזה על ”שלום וביטחון” המתוארת במקרא תהיה שונה. מדוע? כאשר תתרחש, אנשים אולי יחשבו שמנהיגי העולם הצליחו להפוך את העולם למקום בטוח יותר. אך למעשה, עם התפתחותה של ’הצרה הגדולה’ תתרחש ”השמדה פתאומית” (מתי כ״ד:21). אין אנו יודעים מה יביא לאותה הכרזה או כיצד היא תתבצע. ואין אנו יודעים אם מדובר רק בהצהרה אחת או בסדרה של הכרזות. אולם ללא תלות במה שיתרחש, אנו יודעים את העובדה הבאה: אל לנו לאפשר להכרזה זו להוליך אותנו שולל ולגרום לנו לחשוב שמנהיגי העולם אכן יכולים להשיג שלום עולמי. יהיה זה האות לכך ש”יום יהוה” עומד להתחיל! (תסל״א ה׳:2). מ19.10 8, 9 §3, 4
שבת, 22 במאי
בעת ההיא יימלט עמך (דנ׳ י״ב:1).
מלחמת הר מגידון תהיה קיצו המוחלט של סיום סדר עולמי זה. אולם אין לנו ממה לפחד, שהרי תהיה זו מלחמתו של אלוהים (מש׳ א׳:33; יח׳ ל״ח:18–20; זכ׳ י״ד:3). בפקודת יהוה ישוע ינהיג את המתקפה. לצידו יהיו המשוחים, שהוקמו לתחייה, ורבבות מלאכים. יחד הם יילחמו נגד השטן, שדיו וצבאותיהם השמימיים (ההת׳ ו׳:2; י״ז:14). יהוה מבטיח: ”כל כלי יוצר עלייך לא יצלח” (יש׳ נ״ד:17). ”המון רב” של משרתי יהוה נאמנים ’יבואו מן הצרה הגדולה’ בעודם בחיים! לאחר מכן הם ימשיכו לעבוד את אלוהים (ההת׳ ז׳:9, 13–17). המקרא אכן ממלא אותנו ביטחון באשר לעתיד! אנו יודעים ש’יהוה נוצר את הנאמנים’ (תהל׳ ל״א:24). כל מי שאוהבים ומהללים את יהוה ישמחו לראות אותו מצדיק את שמו הקדוש (יח׳ ל״ח:23). מ19.10 18, 19 §17, 18
יום א׳, 23 במאי
חבר אמיתי אוהב בכל עת (מש׳ י״ז:17).
אנו מתקרבים יותר ויותר לקץ ”אחרית הימים”, ולכן אנו עשויים להתמודד עם מצבים קשים מאוד (טימ״ב ג׳:1). לדוגמה, במדינה אחת במערב אפריקה תסיסה חברתית והתפרעויות אלימות של אספסוף התפרצו לאחר קמפיין בחירות. במשך למעלה משישה חודשים אחינו ואחיותינו לא יכלו לנוע בחופשיות מפני שהאזור שבו שהו היה אזור מלחמה. מה עזר להם להתמודד עם המצב הקשה? יש שמצאו מקלט בבתיהם של אחים המתגוררים באזור בטוח יותר. אח אחד סיפר: ”במצב הזה שמחתי להיות בין חברים. יכולנו לעודד זה את זה”. כאשר ”הצרה הגדולה” תפרוץ, נשמח שיש לנו חברים טובים האוהבים אותנו (ההת׳ ז׳:14). לכן, חשוב שנרקום קשרי ידידות חזקים כבר עכשיו (פט״א ד׳:7, 8). מדוע? מפני שאויבינו ישתמשו בשקרים ובמידע מוטעה בניסיון לפלג בינינו. הם ינסו לגרום לנו להילחם זה בזה. אולם מאמציהם יהיו לשווא. הם לא יהיו מסוגלים להתיר את קשרי האהבה שלנו. מ19.11 2 §1, 2; 7 §19
יום ב׳, 24 במאי
תוכלו לכבות את כל חיציו הבוערים של הרָשָע (אפ׳ ו׳:16).
השטן, ”אבי השקר”, משתמש בנתונים לשליטתו כדי להפיץ שקרים על יהוה ועל אחינו ואחיותינו (יוח׳ ח׳:44). למשל, כופרים מפרסמים שקרים ומסלפים עובדות בנוגע לארגון יהוה באתרי אינטרנט, בטלוויזיה ובאמצעי תקשורת אחרים. השקרים האלה הם חלק מ”חיציו הבוערים” של השטן. כיצד עלינו להגיב אם מישהו משמיע לנו שקרים אלה? לדחות אותם! מדוע? משום שיש לנו אמונה ביהוה וביטחון באחינו. למעשה, אנו נמנעים מכל קשר עם כופרים. אין אנו מאפשרים לאיש או לדבר, כולל לסקרנותנו, לגרור אותנו לוויכוח איתם או להחליש את אמונתנו. האם דחית את הפיתוי להקשיב לכופרים ולהתווכח איתם על השקרים שהם מפיצים? הדבר ראוי לשבח. אך על כל אחד מאיתנו להמשיך לעמוד על המשמר, שכן לשטן יש נשקים אחרים שהוא מנסה להפנות נגדנו. מ19.11 15 §8; 16 §11
יום ג׳, 25 במאי
יהוה בוחן את המניעים (מש׳ ט״ז:2).
בחן את מניעיך בעת קבלת החלטות. יהוה רוצה שנהיה כנים בכל דבר. לכן בעת קבלת החלטות אנו רוצים להיות כנים עם עצמנו ועם אחרים גם לגבי מניעינו. אם לא נהיה כנים לגמרי, קרוב לוודאי שיהיה לנו קשה לדבוק בהחלטתנו. לדוגמה, חשוב על אח צעיר המחליט לשרת כחלוץ רגיל. לאחר זמן מה הוא מתקשה למלא את מכסת השעות ומוצא מעט מאוד שמחה בשירותו. הוא אולי חשב שהמניע העיקרי שלו לשרת כחלוץ היה הרצון לשמח את יהוה. אבל האם ייתכן שהוא בעיקר רצה לשמח את הוריו או אדם אחר שהוא מכבד? חשוב על תלמיד מקרא המחליט להפסיק לעשן. בהתחלה הוא מתקשה לעשות כן — הוא מצליח לא לעשן למשך שבוע או שבועיים, אך לאחר מכן נכנע לדחף לעשן. אולם לבסוף הוא מצליח במאבק! אהבתו ליהוה ורצונו לשמח אותו עזרו לו לגבור על ההרגל (קול׳ א׳:10; ג׳:23). מ19.11 27 §9; 29 §10
יום ד׳, 26 במאי
התנהגו כאזרחים כראוי לבשורה הטובה על אודות המשיח (פיל׳ א׳:27, הערת שוליים).
השליח פאולוס היה בטוח שהוא ישלים את המרוץ וישיג את מטרתו. כמשיחי משוח הוא ציפה ליום שבו יזכה ב”פרס — הקריאה של מעלה, קריאתו של אלוהים”. אולם על מנת להשיג מטרה זו, הוא הבין שעליו להמשיך ’לחתור’ קדימה (פיל׳ ג׳:14). פאולוס הציג לפיליפים השוואה מעניינת כדי לעזור להם להמשיך להתמקד במטרתם. פאולוס הזכיר לפיליפים את אזרחותם השמימית (פיל׳ ג׳:20). מדוע אזרחות זו הייתה חשובה? בימים ההם אזרחות רומית נחשבה ליקרת ערך. אולם למשיחיים המשוחים הייתה אזרחות טובה בהרבה, אזרחות שתועיל להם פי כמה וכמה. האזרחות הרומית החווירה לעומתה! משיחיים משוחים בימינו מציבים מופת כמי שחותרים קדימה אל מטרתם לזכות לחיי עולם בשמיים. מ19.08 6, 7 §14, 15
יום ה׳, 27 במאי
אם הבן ישחרר אתכם, באמת בני חורין תהיו (יוח׳ ח׳:36).
אין ספק שחירות זו הייתה גדולה מזו שניתן היה להשיג במהלך שנת היובל בישראל (וי׳ כ״ה:8–12). למשל, אדם ששוחרר לחופשי במהלך היובל עלול היה להפוך שוב לעבד, וכך או כך הוא בסופו של דבר היה מת. ביום חג השבועות שנת 33 לספירה משח יהוה ברוח הקודש את השליחים וכן גברים ונשים נאמנים אחרים. הוא אימץ אותם כבנים כך שלימים הם יקומו לתחייה בשמיים על מנת למלוך עם ישוע (רומ׳ ח׳:2, 15–17). היו אלו הראשונים שהפיקו תועלת מהחירות שעליה הכריז ישוע בבית הכנסת בנצרת (לוקס ד׳:16–19, 21). אותם גברים ונשים לא היו משועבדים עוד לתורות כוזבות ולמנהגים המנוגדים למקרא שלימדו מנהיגי הדת היהודים. כמו כן, אלוהים החשיב אותם למי שזכו לחירות מהשלכותיו הקטלניות של החטא. היובל הסמלי שהחל במשיחת תלמידי המשיח ב־33 לספירה יסתיים עם תום אלף שנות שלטונו של ישוע. מ19.12 11 §11, 12
יום ו׳, 28 במאי
חברה רעה תשחית הרגלים טובים (קור״א ט״ו:33).
הורים, עזרו לילדיכם לבחור חברים טובים. גם האם וגם האב צריכים לדעת עם מי מתרועעים ילדיהם ומה הם עושים. עליהם גם לדעת עם מי ילדיהם שומרים על קשר באמצעות הרשתות החברתיות והמכשיר הנייד שלהם. הללו יכולים להשפיע על חשיבתם והתנהגותם של הילדים. הורים רבים מתאמצים ליצור הזדמנויות עבור ילדיהם להתרועע עם מי שמציבים דוגמה טובה בשירות אלוהים. לדוגמה, נְדֵני ובּוֹמין, זוג המתגורר בחוף השנהב, נהגו להזמין את משגיח הנפה ללון בביתם. נדני מספר: ”הייתה לכך השפעה טובה מאוד על בננו. הוא התחיל לשרת כחלוץ, וכעת הוא משמש כממלא מקום משגיח נפה”. ככל שההורים יתחילו ללמד את ילדיהם מוקדם יותר, כך התוצאות יהיו טובות יותר (מש׳ כ״ב:6). חשבו על טימותיאוס. אבניקה, אימו של טימותיאוס, וסבתו לואיס לימדו אותו ’מינקות’ (טימ״ב א׳:5; ג׳:15). מ19.12 25, 26 §14, 16, 17
שבת, 29 במאי
יש חבר הדבק יותר מאח (מש׳ י״ח:24).
עלינו להוכיח שאנו חברים מהימנים. למשל, איננו רק מבטיחים לעזור לאחינו ולאחיותינו הזקוקים לעזרה, אלא גם עושים דברים מעשיים כדי לסייע להם (מתי ה׳:37; לוקס ט״ז:10). כאשר מי שזקוקים לעזרה יודעים שהם יכולים לסמוך עלינו, אין ספק שהם חשים נחמה. אחות אחת מסבירה את הסיבה לכך. היא אומרת: ”אינך חש לחץ נוסף ותוהה אם האדם שהציע לך עזרה באמת יהיה שם בזמן ויעשה את מה שהבטיח”. מי שמתמודדים עם ניסיון או אכזבה מוצאים במקרים רבים נחמה בשיחות נפש עם ידיד שניתן לסמוך עליו. אך כדי להיות חברים מהימנים שאפשר לסמוך עליהם, עלינו לטפח סבלנות. לאחר שבעלה של ז׳אנה עזב אותה, היא שאבה נחמה מכך ששיתפה חברים קרובים ברגשותיה. ”הם הקשיבו לי בסבלנות”, היא אומרת, ”למרות שרוב הסיכויים שאמרתי את אותם דברים שוב ושוב”. גם אתה תוכל להוכיח שאתה חבר טוב אם תהיה מאזין טוב. מ20.01 10, 11 §9–11
יום א׳, 30 במאי
מלידה יהיה מלא ברוח הקודש (לוקס א׳:15).
אנו קוראים במקרא על דוגמאות רבות של אנשי אמונה שקיבלו את רוח הקודש; בכל זאת, לא הייתה להם התקווה לחיות בשמיים. רוח הקודש הדריכה את דוד (שמ״א ט״ז:13). היא עזרה לו להבין דברים עמוקים על יהוה והנחתה אותו לכתוב חלקים מתוך המקרא (מר׳ י״ב:36). למרות זאת, השליח פטרוס אמר שדוד ”לא עלה השמיימה” (מה״ש ב׳:34). יוחנן המטביל היה ”מלא ברוח הקודש” (לוקס א׳:13–16). ישוע אמר שלא היה אדם גדול מיוחנן, אך בהמשך הוסיף שיוחנן לא יהיה חלק ממלכות השמיים (מתי י״א:10, 11). יהוה השתמש ברוח קודשו כדי להעניק לאותם גברים את הכוח לבצע דברים מופלאים, אך הוא לא השתמש ברוח זו כדי לבחור בהם לחיות בשמיים. האם זה אומר שהם היו פחות נאמנים? לא. זה פשוט אומר שיהוה יקים אותם לתחייה בגן עדן על הארץ (יוח׳ ה׳:28, 29; מה״ש כ״ד:15). מ20.01 23 §15
יום ב׳, 31 במאי
אנו אוהבים מפני שהוא אהב אותנו תחילה (יוח״א ד׳:19).
יהוה הזמין אותנו להצטרף למשפחת עובדיו. משפחתנו מורכבת ממי שהקדישו את חייהם לאלוהים ומגלים אמונה בקורבן הכופר של בנו. אנחנו משפחה מאושרת. אנחנו נהנים מחיים משמעותיים כעת, ושמחים בתוחלת לחיות לנצח — בין שבשמיים ובין שבגן עדן עלי אדמות. מתוך אהבה ותוך הקרבה גדולה מצידו סלל יהוה את הדרך כדי שנוכל להיות חלק ממשפחתו (יוח׳ ג׳:16). ’במחיר נקנינו’ (קור״א ו׳:20). באמצעות הכופר אפשר לנו יהוה ליהנות מיחסים קרובים עימו. יש לנו הכבוד לפנות לישות הנעלה ביותר ביקום כאל אבינו. ויהוה הוא האב האידיאלי. בדומה לאחד מכותבי המקרא, ייתכן שנשאל: ”מה אשיב ליהוה, כל תגמולוהי עליי?” (תהל׳ קט״ז:12) התשובה היא שלעולם לא נוכל לגמול לאבינו השמימי על כל מה שעשה עבורנו. אך אהבתו מניעה אותנו להשיב לו אהבה. מ20.02 8 §1–3