יוני

חנה,‏ אימו של שמואל הנביא,‏ הייתה צריכה להתמודד עם כמה בעיות קשות.‏ במשך שנים רבות לא הצליחה להביא ילדים לעולם (‏שמ״א א׳:‏2‏)‏.‏ בתרבות של בני ישראל אישה עקרה נחשבה למקוללת.‏ מצבה גרם לה לחוש מושפלת (‏בר׳ ל׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מה שהחמיר את המצב עוד יותר היה העובדה שלבעלה הייתה אישה נוספת,‏ פנינה,‏ אשר ילדה לו ילדים ולעגה לה בשל כך.‏ חנה התקשתה להתמודד עם אותם קשיים.‏ היא הייתה כל כך עצובה עד כי ’‏בכתה ולא אכלה’‏.‏ היא הייתה ”‏מרת נפש”‏ (‏שמ״א א׳:‏7,‏ 10‏)‏.‏ היכן מצאה חנה נחמה?‏ חנה שפכה את ליבה בפני יהוה בתפילה.‏ לאחר שהתפללה,‏ הסבירה את מצבה לכוהן הגדול עלי.‏ הוא השיב לה:‏ ”‏לכי לשלום,‏ ואלוהי ישראל ייתן את שֵלָתֵךְ [‏בקשתך]‏”‏.‏ מה הייתה התוצאה?‏ חנה ’‏הלכה לדרכה ואכלה,‏ ופניה לא היו נפולות עוד’‏ (‏שמ״א א׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ התפילות עזרו לחנה ליהנות שוב משלווה.‏ מ20.‏02 21 §4,‏ 5

בקרוב יהוה ישים קץ לסדר עולמי זה.‏ רק מי שיש להם ”‏נטיית הלב הנכונה לחיי עולם”‏ ישרדו (‏מה״ש י״ג:‏48‏)‏.‏ לכן טבעי שנרצה לבשר גם לקרובינו כך שישרתו איתנו את יהוה.‏ אבינו האוהב יהוה ’‏אינו חפץ שיושמד איש אלא שהכול יחזרו בתשובה’‏ (‏פט״ב ג׳:‏9‏)‏.‏עלינו לזכור שקיימת דרך נכונה ודרך לא־נכונה לחלוק את מסר הישועה.‏ אנחנו ודאי משתדלים לנהוג בטקט כשאנו מבשרים לאדם זר,‏ אך אנחנו עלולים להיות ישירים מדי כשאנו משוחחים עם קרובינו.‏ במבט לאחור רבים מאיתנו אולי מתחרטים על הדרך שבה ניסינו לבשר לקרובינו לראשונה,‏ במחשבה שהיינו יכולים לעשות זאת אחרת.‏ טוב נעשה אם נזכור את עצתו של השליח פאולוס המצויה בפסוק היומי כשאנו משוחחים עם קרובינו.‏ אחרת אנו עלולים להרחיק אותם מאיתנו במקום לעזור להם להקשיב לנו.‏ מ19.‏08 14,‏ 15 §3–5

כיצד הגבת כשלמדת את האמיתות הבאות באשר ל”‏בן”‏?‏ ישוע הוא הישות השנייה בחשיבותה ביקום.‏ ברצון נתן את חייו ככופר עבורנו.‏ כאשר אנחנו מראים בהתנהגותנו שיש לנו אמונה בכופר,‏ אנחנו יכולים לזכות לסליחת חטאים,‏ לפתח ידידות עם אלוהים ולזכות לחיי עולם (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ ישוע הוא הכוהן הגדול שלנו.‏ הוא רוצה לעזור לנו להפיק תועלת מהכופר וליהנות מיחסים הדוקים עם אלוהים (‏עב׳ ד׳:‏15;‏ ז׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ בתור מלך במלכות אלוהים הוא האחד שדרכו יקדש יהוה את שמו,‏ ימגר את הרשע וירעיף ברכות נצחיות בגן העדן העתיד לבוא (‏מתי ו׳:‏9,‏ 10;‏ ההת׳ י״א:‏15‏)‏.‏ ישוע הוא המופת שלנו.‏ הוא שימש לנו דוגמה בכך שהקדיש את חייו לעשיית רצון אלוהים (‏יוח׳ ד׳:‏34‏)‏.‏ כאשר אתה מקבל מה שמלמד המקרא על ישוע,‏ אתה מפתח אהבה כלפי בנו היקר של אלוהים.‏ אהבה זו מניעה אותך להשתמש בחייך לעשיית רצון אלוהים,‏ כפי שעשה ישוע.‏ מ20.‏03 10 §12,‏ 13

ישוע התפלל פעמים רבות במהלך יומו האחרון עלי אדמות.‏ כאשר כונן את טקס הזיכרון למותו,‏ התפלל על הלחם ועל היין (‏קור״א י״א:‏23–25‏)‏.‏ לפני שישוע ותלמידיו עזבו את המקום שבו ערכו את הפסח,‏ הוא התפלל איתם (‏יוח׳ י״ז:‏1–26‏)‏.‏ כאשר הגיעו הוא ותלמידיו להר הזיתים באותו הלילה,‏ הוא התפלל שוב ושוב (‏מתי כ״ו:‏36–39,‏ 42,‏ 44‏)‏.‏ גם המילים האחרונות שאמר ישוע לפני מותו היו למעשה תפילה (‏לוקס כ״ג:‏46‏)‏.‏ באמצעות תפילותיו שיתף ישוע את יהוה בכל אירוע משמעותי שאירע ביום מכריע זה.‏ אחת הסיבות שבזכותן הצליח ישוע לעמוד בניסיון היא שהוא פנה לאביו בתפילה.‏ השליחים,‏ לעומתו,‏ לא התמידו בתפילה באותו לילה.‏ כתוצאה מכך כשהגיעה שעת המבחן נחלש אומץ ליבם (‏מתי כ״ו:‏40,‏ 41,‏ 43,‏ 45,‏ 56‏)‏.‏ כשאנו מתמודדים עם ניסיונות,‏ נצליח לשמור על נאמנותנו רק אם נחקה את דוגמתו של ישוע ו’‏נתמיד להתפלל’‏.‏ מ19.‏04 9 §4,‏ 5

יהוה מתעב ספיריטיזם!‏ הוא הורה לבני ישראל:‏ ”‏לא יימצא בך מעביר בנו ובתו באש,‏ קוסם קסמים,‏ מעונן ומנחש ומכשף.‏ וחובר חבר [‏מטיל כישוף]‏ ושואל אוב וידעוני [‏מגלה עתידות]‏ ודורש אל המתים.‏ כי תועבת יהוה כל עושה אלה”‏ (‏דב׳ י״ח:‏10–12‏)‏.‏ המשיחיים אינם כפופים לתורה שנתן יהוה לבני ישראל,‏ אך אנו יודעים שהשקפתו על הספיריטיזם לא השתנתה.‏ יהוה מזהיר אותנו מפני ספיריטיזם מכיוון שהוא יודע שהשטן משתמש בו כדי לפגוע באנשים.‏ השטן משתמש בספיריטיזם כדי לקדם שקרים — לרבות השקר שלפיו המתים ממשיכים לחיות בתחום אחר (‏קהלת ט׳:‏5‏)‏.‏ הוא משתמש בספיריטיזם גם כדי לשבות אנשים בכבלי הפחד ולהרחיקם מיהוה.‏ מטרתו היא שאנשים העוסקים בספיריטיזם יבטחו ברוחות מרושעות במקום ביהוה.‏ מ19.‏04 21 §5,‏ 6

אדם המתעלל בילד פוגע בו בדרכים הרסניות.‏ הוא בוגד באמונו של הילד וגוזל ממנו את ביטחונו.‏ יש להגן על ילדים מפני מעשה מרושע זה.‏ כמו כן,‏ מי שנפלו קורבן להתעללות זקוקים לנחמה ולעזרה (‏תסל״א ה׳:‏14‏)‏.‏ כאשר אדם שהוא חלק מהקהילה אשם בהתעללות בילד,‏ הוא ממיט חרפה על הקהילה (‏מתי ה׳:‏16;‏ פט״א ב׳:‏12‏)‏.‏ אנו מוקיעים מקרבנו את מי שמבצעים מעשים מרושעים בלי להתחרט וממיטים חרפה על שמה הטוב של הקהילה.‏ אם מישהו בקהילה אשם בעבירה פלילית,‏ כמו התעללות בילד,‏ הוא חוטא למעשה נגד רשויות השלטון.‏ (‏השווה מעשי השליחים כ״ה:‏8‏.‏)‏ אין בידי זקני־הקהילה הסמכות לאכוף את חוקי המדינה.‏ עם זאת,‏ הם אינם מגוננים על אף אדם המתעלל בילד מפני ההשלכות החוקיות של חטאו.‏ מ19.‏05 9 §4–7

אנו יכולים להתמודד עם כל קושי שהוא — וזאת מפני שיהוה הוא מורנו הנאדר (‏יש׳ ל׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ דברו מספק לנו את כל הדרוש כדי שנהיה ’‏כשירים לחלוטין ומצוידים לגמרי לכל מעשה טוב’‏ (‏טימ״ב ג׳:‏17‏)‏.‏ כאשר אנו חיים על־פי מה שמלמד המקרא,‏ אנו נוהגים בחוכמה רבה יותר ממי שמקדמים את ”‏חוכמת העולם הזה”‏ (‏תהל׳ קי״ט:‏97–100‏)‏.‏ למרבה הצער,‏ חוכמת העולם במקרים רבים קוסמת לתאווֹת הבשר שלנו.‏ לכן זה יכול להיות קשה לדחות חשיבה ומעשים המאפיינים את מי שהם חלק מהעולם.‏ מסיבה טובה אומר המקרא:‏ ”‏היזהרו שאיש לא ייקח אתכם בשבי על־ידי פילוסופיה ורעיונות מתעים וריקים מתוכן,‏ לפי מסורות של בני אדם”‏ (‏קול׳ ב׳:‏8‏)‏.‏ כפי שניבא המקרא באשר לאחרית הימים,‏ אנשים הפכו במידה רבה ל”‏אוהבי תענוגות”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏4‏)‏.‏ שכיחות מחלות המועברות באמצעות יחסי מין,‏ כגון איידס,‏ היא רק אחת הראיות לכך שחוכמת העולם היא סכלות (‏פט״ב ב׳:‏19‏)‏.‏ מ19.‏05 21 §1,‏ 2;‏ 22 §4,‏ 5

השטן הטעה את בני ישראל וגרם להם להאמין שעל מנת לשגשג,‏ היה עליהם לאמץ את המנהגים של שכניהם עובדי האלילים.‏ העמים הללו האמינו שיש לקיים טקסים מסוימים כדי שהאלים שלהם יפעלו ויורידו את הגשם הנחוץ.‏ מי שחסְרה להם אמונה ביהוה חשבו שזו הדרך היחידה להימנע מבצורת ממושכת,‏ ולכן הם קיימו טקסים פגאניים לכבוד אל הכזב,‏ הבעל.‏ השטן גם ניצל תאוות לא־מוסריות.‏ במסגרת עבודת האלילים שלהם ביצעו העמים הפגאנים מעשים לא־מוסריים מחרידים.‏ צורת פולחן מתועבת זו כללה כוהנות וכוהנים שעסקו בזנות פולחנית.‏ לא רק שהומוסקסואליות וצורות אחרות של אי־מוסריות מינית התקבלו בסובלנות,‏ הן גם נחשבו למעשים נורמאלים!‏ (‏דב׳ כ״ג:‏18,‏ 19;‏ מל״א י״ד:‏24‏)‏ עובדי האלילים האמינו שבזכות הטקסים הללו האלים שלהם הופכים את אדמתם לפורייה.‏ רבים מקרב בני ישראל נמשכו לטקסים הפגאניים שהיו מלווים באי־מוסריות מינית ואפשרו לעצמם להתפתות לפולחן אלי כזב.‏ מ19.‏06 2 §3;‏ 4 §7,‏ 8

אלפים מחברי משפחת בית־אל ואחים אחרים קיבלו משימות חדשות.‏ ייתכן שלאחים ואחיות נאמנים אלה קשה לעזוב את המשימה שהם מוקירים.‏ אם אתה אחד מהם,‏ מה יכול לעזור לך להתמודד עם השינוי?‏ הישאר קרוב ליהוה בכך שתקרא ותהרהר מדי יום בכתבי־הקודש.‏ כמו כן,‏ המשך לעשות כל שביכולתך כדי לבשר את הבשורה הטובה בשטח קהילתך החדשה.‏ יהוה זוכר את מי שממשיכים לשרתו בנאמנות,‏ גם אם לא מתאפשר להם לעשות כפי שעשו בעבר.‏ שמור על חיים פשוטים.‏ אל תאפשר לדאגות של עולם השטן ’‏לחנוק’‏ את פעילויותיך הרוחניות (‏מתי י״ג:‏22‏)‏.‏ דחה את הלחץ מצד העולם או מצד חברים או קרובי משפחה בעלי כוונות טובות להשיג ביטחון כלכלי בעולמו של השטן (‏יוח״א ב׳:‏15–17‏)‏.‏ בטח ביהוה,‏ אשר מבטיח לספק לנו את כל צרכינו הרוחניים,‏ הרגשיים והחומריים ’‏בעיתם’‏ (‏עב׳ ד׳:‏16;‏ י״ג:‏5,‏ 6‏)‏.‏ מ19.‏08 20 §4;‏ 21 §7,‏ 8

האם אתה מתמודד עם מצב קשה?‏ עד כמה מעודד לדעת שיהוה מבין את המצוקות הרגשיות שלנו.‏ הוא מודע למגבלותינו,‏ ואף יודע מה אנו חושבים ומרגישים (‏תהל׳ ק״ג:‏14;‏ קל״ט:‏3,‏ 4‏)‏.‏ אם נישען על יהוה,‏ הוא יעזור לנו להתמודד עם בעיות הגורמות לנו למצוקה.‏ מצוקה עלולה לגרום לך למחשבות שליליות ולרפיון ידיים.‏ במקרה כזה זכור שיהוה יעזור לך להתמודד עם המצב.‏ כיצד?‏ הוא מזמין אותך לחלוק עימו את דאגותיך.‏ הוא ישיב לתחינותיך לעזרה (‏תהל׳ ה׳:‏4;‏ פט״א ה׳:‏7‏)‏.‏ לכן התפלל ליהוה על בעיותיך לעיתים תכופות.‏ הוא לא ידבר אליך ישירות,‏ אך הוא ידבר אליך דרך דברו,‏ המקרא,‏ ודרך ארגונו.‏ הסיפורים שאתה קורא במקרא יכולים לנחם אותך ולתת לך תקווה.‏ כמו כן,‏ אחיך ואחיותיך יכולים לעודד אותך (‏רומ׳ ט״ו:‏4;‏ עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ מ19.‏06 16 §7,‏ 8

בשעת רדיפות התפלל ליהוה,‏ ’‏שפוך את ליבך כמים’‏ וספר לאביך האוהב על כל פחדיך ודאגותיך (‏איכה ב׳:‏19‏)‏.‏ ככל שתתמיד להתפלל בדרך זו,‏ כך תחוש קרוב יותר ליהוה (‏רומ׳ ח׳:‏38,‏ 39‏)‏.‏ היה משוכנע שברכות המלכות אכן יתגשמו (‏במ׳ כ״ג:‏19‏)‏.‏ אם אמונתך בהבטחות הללו חלשה,‏ יהיה לשטן ולעושי רצונו קל יותר להפחיד אותך (‏מש׳ כ״ד:‏10;‏ עב׳ ב׳:‏15‏)‏.‏ ערוך פרויקט לימודי כדי לבחון את הבטחותיו של אלוהים בנוגע למלכותו,‏ ואת הסיבות לכך שאתה יכול להיות בטוח שהן אכן יתגשמו.‏ כיצד זה יעזור לך?‏ חשוב על דוגמתו של סטנלי ג׳ונס אשר שהה במאסר במשך שבע שנים בשל אמונתו.‏ מה עזר לו לשמור אמונים לאלוהים?‏ הוא אמר:‏ ”‏התחזקתי מן הידע שרכשתי אודות מלכות אלוהים,‏ הייתי משוכנע שהיא קיימת ולא הטלתי בכך ספק ולו לרגע אחד.‏ ולכן אי־אפשר היה לגרום לי להפר את נאמנותי”‏.‏ אם יש לך אמונה חזקה בהבטחותיו של אלוהים,‏ לא תיכנע לפחד (‏מש׳ ג׳:‏25,‏ 26‏)‏.‏ מ19.‏07 2 §1;‏ 3 §6,‏ 7

מדוע מלאכת עשיית התלמידים כה חשובה?‏ מפני שרק תלמידי המשיח יכולים להיות ידידיו של אלוהים.‏ בנוסף,‏ מי שהולכים בעקבות המשיח משפרים את חייהם כעת,‏ ויש להם התקווה ליהנות מחיי עולם בעתיד (‏יוח׳ י״ד:‏6;‏ י״ז:‏3‏)‏.‏ אכן,‏ ישוע הפקיד בידינו אחריות חשובה,‏ אך אין אנו מבצעים מלאכה זו לבדנו.‏ השליח פאולוס התייחס לעצמו ולכמה מעמיתיו הקרובים כשכתב:‏ ”‏אנו שותפיו של אלוהים לעבודה”‏ (‏קור״א ג׳:‏9‏)‏.‏ איזו זכות גדולה העניקו יהוה והמשיח לאנשים לא־מושלמים!‏ בנוסף,‏ מלאכת עשיית התלמידים יכולה להסב לנו שמחה רבה.‏ הצעד הראשון שעלינו לנקוט כדי לעשות תלמידים הוא ’‏לחפש’‏ את מי שיש להם נטיית הלב הנכונה.‏ אנו מוכיחים שאנחנו באמת עדי־יהוה כאשר אנו נותנים עדות לאנשים שאותם אנחנו פוגשים.‏ אנו מוכיחים שאנחנו משיחיים אמיתיים כאשר אנו מיישמים את הצו של המשיח לבשר.‏ מ19.‏07 14,‏ 15 §3–5

רבים נמשכים תחילה לחוכמה המעשית המצויה במקרא.‏ אחות בניו יורק המבשרת לדוברי מנדרינית אומרת:‏ ”‏אני מנסה להתעניין באנשים ולהקשיב להם.‏ אם אני מגלה שהם מהגרים חדשים,‏ אני שואלת:‏ ’‏איך אתם מסתדרים?‏ מצאתם עבודה?‏ האם המקומיים מתייחסים אליכם יפה?‏’‏”‏ לפעמים זה פותח את האפשרות לדבר על נושא מקראי.‏ אם הדבר מתאים,‏ האחות מוסיפה:‏ ”‏מה לדעתך המפתח ליחסים טובים עם אנשים?‏ אפשר להראות לך פסוק מהמקרא?‏ כתוב שם:‏ ’‏פוטר מים ראשית מדון;‏ ולפני התגלע הריב,‏ נטוש’‏,‏ כלומר ראשיתו של ריב דומה לפתיחת סכר מים,‏ ולכן יש לעזוב את המקום לפני שפורץ הריב.‏ האם לדעתך עצה זו יכולה לעזור לנו להסתדר עם אחרים?‏”‏ (‏מש׳ י״ז:‏14‏)‏ השיחות הללו יכולות לעזור לנו לזהות אנשים שישמחו לקבל ביקורים נוספים.‏ מ19.‏07 23 §13

מי שקיבלו משימה חדשה אינם זקוקים לרחמים,‏ אלא להבנה.‏ ייתכן שקשה להם להתמודד עם בעיות הבריאות שלהם או של אחד מקרוביהם.‏ אולי הם מתאבלים על מותו של אדם יקר.‏ בנוסף,‏ הם אולי חשים עצובים,‏ גם אם לא בצורה גלויה,‏ מפני שהם מתגעגעים למשפחתם הרוחנית ממשימתם הקודמת.‏ דרוש זמן כדי להתמודד עם רגשות עמוקים אלה,‏ העשויים להיות רגשות מעורבים.‏ תמיכתך ודוגמתך יכולות לעזור להם להסתגל.‏ ”‏במשימה הקודמת שלי היו לי שיעורי מקרא מדי יום”‏,‏ אומרת אחות ששירתה שנים רבות בארץ זרה.‏ ”‏במשימה החדשה שלי היה קשה אפילו לפתוח את המקרא או להראות סרטון בשירות.‏ אבל המבשרים המקומיים הזמינו אותי להצטרף לביקורים ולשיעורים שלהם.‏ זה עזר לי לפתח גישה חיובית יותר.‏ למדתי להתחיל שיחות בשטח החדש.‏ כל זה עזר לי להתמלא שוב בשמחה”‏.‏ מ19.‏08 22 §10;‏ 24 §13,‏ 14

בדומה לאבהודיה וסינטיכי,‏ אנו עלולים להיתקל במכשול רציני שיקשה עלינו לפתח קשרים אוהבים עם אחרים — הנטייה להתמקד במגרעות.‏ כולנו עושים טעויות מדי יום.‏ אך אם נמשיך להתמקד במגרעות של אחרים,‏ אהבתנו כלפיהם תתקרר.‏ לדוגמה,‏ אם אחד האחים שוכח לעזור לנו לנקות את אולם המלכות,‏ אנו עלולים להתרגז.‏ אם נתחיל למנות את כל שאר הטעויות שאנו יודעים שהוא עשה,‏ כעסנו יגבר ואהבתנו כלפיו תפחת.‏ אם תמצא את עצמך במצב דומה,‏ טוב תעשה אם תחשוב על העובדה הבאה:‏ יהוה מבחין גם במגרעות שלנו וגם במגרעות של אחִינו.‏ אך למרות המגרעות הללו,‏ הוא ממשיך לאהוב אותו ואותנו.‏ מסיבה זו,‏ עלינו לחקות את אהבתו של יהוה ולהמשיך לשמור על השקפה חיובית על אחֵינו.‏ כשאנו עושים כל מאמץ לאהוב את האחים שלנו,‏ אנו מחזקים את קשרי האחדות בינינו (‏פיל׳ ב׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מ19.‏08 9,‏ 10 §7,‏ 8

יהוה אוהב אנשים ענווים.‏ אנשים ענווים באמת הם היחידים שיכולים ליהנות מיחסים לבביים וקרובים איתו.‏ אולם ”‏את היהירים [‏הוא]‏ מכיר רק מרחוק”‏.‏ כולנו רוצים לשמח את יהוה ולחוש באהבתו הלבבית.‏ לכן יש לנו סיבות טובות ללמוד כיצד לטפח ענווה.‏ ענווה היא שפלות רוח והיעדר גאווה או יהירות.‏ המקרא מציין שלאדם עניו יש השקפה נכונה על יחסיו עם יהוה אלוהים ועם רעהו.‏ העניו מכיר בכך שכל אחד נעלה ממנו בהיבט מסוים (‏פיל׳ ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ אנשים מסוימים ענווים רק למראית עין.‏ הם אולי שקטים מטבעם או נוהגים בצורה מכובדת ומנומסת בשל תרבותם או החינוך שקיבלו.‏ אולם בתוך תוכם הם עלולים להיות למעשה מלאי גאווה.‏ במוקדם או במאוחר,‏ הם יחשפו מי הם באמת (‏לוקס ו׳:‏45‏)‏.‏ מ19.‏09 2 §1,‏ 3,‏ 4

‏’‏הבשורה הטובה על אודות אדוננו ישוע’‏ כוללת את כל האמיתות שלימד ישוע.‏ אנחנו מצייתים לבשורה הטובה כשאנחנו מיישמים אותה בחיינו.‏ לשם כך עלינו להציב תמיד את ענייני המלכות במקום הראשון,‏ לחיות על־פי אמות המידה הצודקות של אלוהים,‏ ולהכריז את הבשורה על מלכותו (‏מתי ו׳:‏33;‏ כ״ד:‏14‏)‏.‏ כמו כן,‏ עלינו לתמוך באחיו המשוחים של המשיח בעודם ממלאים את האחריות הכבדה המוטלת עליהם (‏מתי כ״ה:‏31–40‏)‏.‏ בקרוב הם יוכלו לגמול ל’‏כבשים האחרים’‏ על טוב הלב שגילו כלפיהם (‏יוח׳ י׳:‏16‏)‏.‏ כיצד?‏ לפני פרוץ מלחמת הר מגידון,‏ כל ה־000,‏144 כבר יוקמו בשמיים כיצורים רוחניים אלמותיים.‏ אז הם יהיו חלק מהצבאות השמימיים שישמידו את גוג ויגנו על ”‏המון רב”‏ של דמויי כבש (‏ההת׳ ב׳:‏26,‏ 27;‏ ז׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ ואכן,‏ עד כמה ישמחו חברי ההמון הרב על הזכות שהייתה להם לתמוך במשרתיו המשוחים של יהוה כאשר הללו עדיין היו עלי אדמות!‏ מ19.‏09 13 §16–18

מדוע אנו חשים רענון כשאנו מבצעים את המלאכה שהטיל עלינו ישוע לעשות?‏ מפני שיש לנו המשגיחים הטובים ביותר.‏ יהוה,‏ המשגיח העליון שלנו,‏ אינו אדון כפוי טובה ונוקשה.‏ הוא מעריך את פועלנו (‏עב׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ והוא נוסך בנו את הכוח הדרוש לנו כדי לשאת את נטל האחריות שלנו (‏קור״ב ד׳:‏7;‏ גל׳ ו׳:‏5‏)‏.‏ גם מלכנו ישוע מפעיל את סמכותו בצורה מופתית (‏יוח׳ י״ג:‏15‏)‏.‏ וזקני־הקהילה הרועים אותנו עושים כל מאמץ לחקות את ישוע,‏ ”‏רועה הצאן הגדול”‏ (‏עב׳ י״ג:‏20;‏ פט״א ה׳:‏2‏)‏.‏ הם עושים כל שביכולתם כדי לנהוג בטוב לב,‏ לעודד אותנו ולגלות אומץ בעודם מזינים אותנו ומגנים עלינו.‏ כמו כן,‏ יש לנו השותפים הטובים ביותר.‏ לאף עם אחר אין תחושת תכלית או עבותות אהבה כמו שיש לנו.‏ רק חשוב לעצמך:‏ יש לנו הזכות לשרת לצד אנשים שאף־על־פי שיש להם אמות המידה המוסריות הגבוהות ביותר,‏ הם לא צדקנים.‏ הם מחשיבים את האחרים לנעלים מהם.‏ עבורם אנחנו לא רק שותפים למלאכה,‏ אלא גם חברים.‏ והקשר בינינו כל כך הדוק שהם מוכנים להקריב את חייהם למעננו!‏ מ19.‏09 20 §1;‏ 23 §12–14

בדבריו מזכיר השליח פאולוס את ”‏יום יהוה”‏ (‏תסל״א ה׳:‏1–6‏)‏.‏ בהקשר זה הכוונה לתקופה המתחילה במתקפה על ”‏בבל הגדולה”‏,‏ המעצמה העולמית של דתות הכזב,‏ ומסתיימת בהר מגידון (‏ההת׳ ט״ז:‏14,‏ 16;‏ י״ז:‏5‏)‏.‏ פאולוס גם אומר לנו כיצד נוכל לוודא שאנו מוכנים ל”‏יום יהוה”‏.‏ אל לנו ’‏להמשיך לישון כשאר האנשים’‏.‏ עלינו ’‏להישאר ערים’‏ ולעמוד על המשמר פן ניסחף לענייניו הפוליטיים של העולם ונפר את הניטרליות שלנו.‏ אם נרשה לעצמנו להיסחף לעניינים אלה,‏ אנו עלולים להפוך ל”‏חלק מן העולם”‏ (‏יוח׳ ט״ו:‏19‏)‏.‏ אנו יודעים שמלכות אלוהים היא התקווה היחידה לשלום עולמי.‏ אנו רוצים גם לעזור לאחרים להתעורר ולשים לב מה ניבא המקרא שיתרחש בעולם.‏ לאחר שתפרוץ הצרה הגדולה,‏ יהיה זה כבר מאוחר מדי לפנות ליהוה.‏ זו הסיבה שפעילות הבישור כה דחופה!‏ מ19.‏10 8 §3;‏ 9 §5,‏ 6

כאשר הגיעה העת לחשוף את תוכן המגילה,‏ ירמיהו צריך היה לסמוך על ידידו ברוך שימסור את המסר (‏יר׳ ל״ו:‏5,‏ 6‏)‏.‏ ברוך מילא באומץ לב את משימתו המסוכנת.‏ התוכל לתאר לעצמך מה רבה הייתה הגאווה שחש ירמיהו כאשר ברוך נכנס לחצר המקדש ועשה את שהתבקש לעשות?‏ (‏יר׳ ל״ו:‏8–10‏)‏ שרי יהודה שמעו על מה שעשה ברוך וציוו עליו להקריא בפניהם את המגילה בקול (‏יר׳ ל״ו:‏14,‏ 15‏)‏.‏ השרים החליטו לדווח למלך יהויקים על מה שאמר ירמיהו.‏ המלך יהויקים כל כך כעס כאשר שמע את הדברים שכתב ירמיהו עד כי שרף את המגילה וציווה לתפוס את ירמיהו וברוך.‏ אולם ירמיהו לקח מגילה נוספת,‏ נתן אותה לברוך,‏ ובשעה שהכתיב ירמיהו את המסר שמטעם יהוה,‏ כתב ברוך את ”‏כל דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך יהודה באש”‏ (‏יר׳ ל״ו:‏26–28,‏ 32‏)‏.‏ מ19.‏11 3,‏ 4 §4–6

יהוה יכול להפוך להיות כל מה שנחוץ כדי להגשים את מטרתו.‏ לדוגמה,‏ יהוה הפך למורה,‏ למנחם ולמבשר,‏ ואלו רק כמה מתפקידיו הרבים (‏יש׳ מ״ח:‏17;‏ קור״ב ז׳:‏6;‏ גל׳ ג׳:‏8‏)‏.‏ בכל זאת,‏ במקרים רבים הוא משתמש בבני אדם כדי להוציא לפועל את מטרותיו (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏19,‏ 20;‏ קור״ב א׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ יהוה יכול גם להעניק לכל אחד מאיתנו את החוכמה והכוח הדרושים לנו כדי להפוך להיות כל מה שנחוץ להגשמת רצונו.‏ לדעת מספר חוקרים,‏ כל ההיבטים האלה הם חלק ממשמעות שמו של יהוה.‏ כולנו רוצים להיות כלים יעילים בידיים של יהוה,‏ אך יש החושבים שיהוה אינו משתמש בהם.‏ מדוע?‏ אולי הם חשים מוגבלים בשל גילם,‏ נסיבותיהם או יכולותיהם.‏ אחרים,‏ לעומת זאת,‏ חשים מסופקים עם מה שהם כבר עושים ואינם רואים צורך להמשיך להתקדם.‏ מ19.‏10 20 §1,‏ 2

חומרנות עלולה להסיח את דעתנו ולגרום לנו להזניח את מגן האמונה שלנו.‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏איש המשרת כחייל אינו מתערב בענייני המסחר של חיי היומיום,‏ וזאת כדי להיות רצוי בעיני מי שגייס אותו”‏ (‏טימ״ב ב׳:‏4‏)‏.‏ למעשה,‏ חיילים רומים לא הורשו להיות מעורבים במסחר מכל סוג שהוא.‏ בדומה לחיילים טובים דעתנו אינה מוסחת ממטרתנו העיקרית — להשביע את רצונם של מפקדינו,‏ יהוה והמשיח.‏ אנו רואים בכך דבר יקר יותר מכל מה שעולמו של השטן יכול להציע.‏ אנו מוודאים שיש לנו הזמן והכוחות הדרושים לנו כדי לשרת את יהוה ולשמור על מגן האמונה ועל שאר חלקי הנשק הרוחני שלנו במצב טוב.‏ אל לנו לעולם להתרשל בשמירה.‏ מדוע?‏ השליח פאולוס הזהיר ש’‏הנחושים להתעשר יסטו מן האמונה’‏ (‏טימ״א ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מ19.‏11 17 §12,‏ 14,‏ 15

ההכרזה על ”‏שלום וביטחון”‏ תקדים את ”‏יום יהוה”‏ (‏תסל״א ה׳:‏1–6‏)‏.‏ בתסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏2 ”‏יום יהוה”‏ מתייחס ל”‏צרה הגדולה”‏ (‏ההת׳ ז׳:‏14‏)‏.‏ כיצד נדע מתי עומדת לפרוץ צרה זו?‏ המקרא מנבא על הכרזה יוצאת דופן לגמרי.‏ היא תשמש כאות לתחילת הצרה הגדולה.‏ תהיה זו ההכרזה על ”‏שלום וביטחון”‏ אשר נובאה מראש.‏ האם מנהיגי הדת ישתתפו בה?‏ יכול להיות.‏ כך או כך,‏ ההכרזה תהיה שקר נוסף בהשראת השדים ותו לא.‏ אולם שקר זה יהיה מסוכן במיוחד,‏ מפני שהוא יעניק לאנשים תחושת ביטחון מדומה ממש לפני פרוץ הצרה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.‏ ואכן,‏ ”‏תבוא עליהם השמדה פתאומית כהרף עין,‏ כצירי לידה על אישה הרה”‏.‏ מה לגבי משרתי יהוה הנאמנים?‏ אולי הם יהיו מופתעים מתחילתו הפתאומית של יום יהוה,‏ אך הם לא ייתפסו לא־מוכנים.‏ מ19.‏09 9 §7,‏ 8

היה ספציפי בעת קבלת החלטות.‏ ככל שאתה ספציפי יותר,‏ כך גדלים הסיכויים שתשלים את מה שהתחלת בו.‏ למשל,‏ אולי החלטת לקרוא במקרא לעיתים תכופות יותר.‏ אך אם לא תקבע תוכנית ספציפית,‏ ייתכן שלא תצליח להשיג את מטרתך.‏ כמו כן,‏ הזקנים בקהילה אולי החליטו לערוך ביקורי רעייה לאחים לעיתים קרובות יותר,‏ אך לאחר זמן מה הם עדיין אינם מיישמים החלטה זו.‏ כדי להצליח,‏ הם יכולים לשאול שאלות כמו:‏ ”‏האם חשבנו על אחים ואחיות שיפיקו במיוחד תועלת מביקורי רעייה נוספים?‏ האם קבענו זמן מוגדר לבקר אותם?‏”‏ בנוסף,‏ היה מציאותי.‏ לאיש מאיתנו אין הזמן,‏ המשאבים והכוחות כדי לעשות את כל מה שהיינו רוצים לעשות.‏ לכן היה מציאותי וסביר.‏ במקרה הצורך,‏ יהיה עליך לשנות החלטה שלא היה בכוחך להוציא לפועל.‏ מ19.‏11 29 §11,‏ 12

תיאור נבואי של החיים שיהיו עלי אדמות מצוי בישעיהו ס״ה:‏21–23‏.‏ לא יהיו אלה חיי ריקנות.‏ נהפוך הוא,‏ המקרא מציין שמשרתי אלוהים באותם ימים ייהנו מעבודה מועילה ומספקת.‏ בסיום אלף שנות שלטון המשיח נוכל להיות בטוחים ש”‏גם הבריאה עצמה תשוחרר מן השעבוד לכיליון ותזכה בחירותם המפוארת של ילדי אלוהים”‏ (‏רומ׳ ח׳:‏21‏)‏.‏ יהוה דאג שבני ישראל יוכלו לאזן בין עבודה למנוחה,‏ והוא יעשה זאת גם עבור משרתיו במהלך אלף שנות שלטון המשיח העתידות לבוא.‏ אין ספק שיהיה לנו זמן לעסוק בפעילויות רוחניות.‏ עבודת אלוהים היא דבר חיוני לאושרנו כיום,‏ וכך יהיה גם בעולם החדש.‏ אכן,‏ במהלך אלף שנות שלטון המשיח כל בני האדם הנאמנים יהיו מאושרים.‏ לכולנו תהיה עבודה מספקת וכולנו נשרת את אלוהים.‏ מ19.‏12 12 §15;‏ 13 §17,‏ 18

‏’‏לשנן’‏ משמעו ”‏לחזור שוב ושוב על דבר כדי ללמדו ולהזכירו”‏.‏ כדי לעשות כן על ההורים לבלות באופן קבוע עם ילדיהם.‏ לעיתים זה עלול להיות מתסכל לחזור שוב ושוב על הנחיות באוזני הילדים.‏ אולם ההורים יכולים לנסות לראות בכך דרך לעזור לילדיהם להבין את דבר־אלוהים וליישם אותו.‏ לכן גלו חוש הבחנה.‏ מזמור קכ״ז מדמה את הילדים לחיצים (‏תהל׳ קכ״ז:‏4‏)‏.‏ בדיוק כפי שחיצים יכולים להיות עשויים מחומרים שונים ומעוצבים בגדלים שונים,‏ כך אין שני ילדים זהים לגמרי.‏ לכן ההורים צריכים להחליט כיצד ללמד כל אחד מילדיהם.‏ זוג מישראל שגידל בהצלחה שני ילדים כך שישרתו את יהוה סיפר מה עזר לו:‏ ”‏ערכנו שיעור מקרא עם כל ילד בנפרד”‏.‏ כמובן,‏ כל ראש משפחה יחליט האם יש לנקוט בשיטה זו והאם היא אפשרית.‏ מ19.‏12 26 §18–20

בזמנים קשים עד כמה אנו מעריכים את מי שמציעים תמיכה בדרכים מעשיות.‏ ”‏כשאתה סובל,‏ יש כל כך הרבה דברים שגרתיים שנראים בלתי אפשריים לביצוע”‏,‏ אומר ריאן,‏ אשר אביו מת בתאונה טרגית באופן בלתי צפוי.‏ ”‏עזרה מעשית,‏ גם אם היא נראית שולית,‏ היא עזרה של ממש”‏.‏ לעולם אל תמעיט במידת הנחמה שאתה יכול להעניק בעזרה המעשית שתגיש,‏ גם אם היא פשוטה.‏ התלמיד מרקוס בן המאה הראשונה היה משיחי פעלתן.‏ בכל זאת,‏ מרקוס הקדיש מזמנו כדי לנחם את השליח פאולוס,‏ ופאולוס הרגיש חופשי לבקש את עזרתו של מרקוס.‏ אנג׳לה,‏ שהיה עליה להתמודד עם מותו האלים של קרוב משפחה,‏ העריכה את מי שגילו נכונות וניחמו אותה.‏ ”‏כאשר חברים רוצים בכנות לעזור,‏ זה הופך אותם לנגישים יותר”‏,‏ היא אומרת.‏ ”‏הם לא נראים הססניים”‏.‏ נוכל לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם אני ידוע כמי שמוכן לנחם את אחיי לאמונה בדרכים מעשיות?‏’‏ מ20.‏01 11,‏ 12 §14–16

כיצד משוח עלול ליטול מהסמלים ”‏שלא כראוי”‏ בערב הזיכרון?‏ הוא עלול לעשות כן אם הוא אוכל או שותה מהסמלים,‏ אך אינו חי על־פי אמות המידה הצודקות של יהוה (‏עב׳ ו׳:‏4–6;‏ י׳:‏26–29‏)‏.‏ המשוחים מבינים שעליהם להישאר נאמנים אם הם רוצים לקבל ”‏את הפרס — הקריאה של מעלה,‏ קריאתו של אלוהים באמצעות המשיח ישוע”‏ (‏פיל׳ ג׳:‏13–16‏)‏.‏ רוח קודשו של יהוה עוזרת למשרתיו להיות ענווים,‏ לא גאוותנים (‏אפ׳ ד׳:‏1–3;‏ קול׳ ג׳:‏10,‏ 12‏)‏.‏ לכן המשוחים אינם חושבים שהם טובים יותר מאחרים.‏ הם יודעים שיהוה לא בהכרח מעניק למשוחים מידה רבה יותר של רוח הקודש מזו שהוא מעניק לשאר משרתיו.‏ הם אינם חושבים שיש להם הבנה מעמיקה יותר מאחרים בנוגע לאמיתות המקרא.‏ כמו כן,‏ הם לעולם לא יאמרו לאף אדם שגם הוא נמשח ושעליו להתחיל ליטול מהסמלים בערב הזיכרון.‏ במקום זאת,‏ הם מכירים בענווה בכך שיהוה לבדו מזמין אנשים לעלות לשמיים.‏ מ20.‏01 27,‏ 28 §4,‏ 5

יהוה רוצה שנקרב אליו ושנתקשר איתו.‏ הוא קורא לנו ’‏להתמיד בתפילה’‏,‏ ומוכן להקשיב לנו בכל עת (‏רומ׳ י״ב:‏12‏)‏.‏ הוא אף פעם לא עסוק או עייף מכדי להקשיב לנו.‏ ואנו מקשיבים לו כשאנו קוראים את דברו,‏ המקרא,‏ ואת הפרסומים העוזרים לנו להבין את הכתוב בו.‏ אנו מקשיבים לו גם בכך שאנו מאזינים בתשומת לב באסיפות המשיחיות.‏ תקשורת קבועה עם יהוה עוזרת לנו להישאר קרובים אליו.‏ יהוה רוצה שנספר לו את כל אשר על ליבנו בתפילה (‏תהל׳ ס״ב:‏9‏)‏.‏ מוטב שנשאל את עצמנו:‏ ’‏האם תפילותיי נוטות להיות כמו הודעות מובְנות ושטחיות,‏ או כמו מכתבים אישיים המביעים רגשות עמוקים?‏’‏ אין ספק שאתה אוהב את יהוה מעומק ליבך,‏ ושאתה רוצה לשמור על יחסים הדוקים עימו.‏ כדי לעשות כן אתה חייב לתקשר איתו באופן קבוע.‏ ספר לו את שעל ליבך.‏ חלוק עימו את הדברים המשמחים אותך ואת אלו שמעציבים אותך.‏ היה בטוח שאתה יכול לפנות אליו לעזרה.‏ מ20.‏02 8,‏ 9 §4,‏ 5

יהוה הפקיד בידי זקני־הקהילה את האחריות החשובה לרעות את משרתיו.‏ מבחינת מגעיו של נחמיה עם עַם יהוה יכולים הזקנים ללמוד רבות.‏ בתור מושל יהודה החזיק נחמיה בסמכות רבה (‏נחמ׳ א׳:‏11;‏ ב׳:‏7,‏ 8;‏ ה׳:‏14‏)‏.‏ חשוב על כמה מהאתגרים שעימם התמודד.‏ נודע לו שהעם טימא את המקדש ולא תמך כלכלית בלוויים כפי שהורתה התורה.‏ היהודים הפרו את חוק השבת,‏ וחלק מהגברים התחתנו עם נשים נוכריות.‏ המושל נחמיה היה צריך להתמודד עם מצב קשה זה (‏נחמ׳ י״ג:‏4–30‏)‏.‏ נחמיה לא ניצל את סמכותו כדי לכפות על עם אלוהים את הסטנדרטים שלו.‏ במקום זאת,‏ הוא התפלל בכנות ליהוה וביקש את הדרכתו,‏ ולימד את העם את תורת יהוה (‏נחמ׳ א׳:‏4–10;‏ י״ג:‏1–3‏)‏.‏ נחמיה גם עבד בענווה לצד אֶחיו,‏ ואף עזר להם לבנות מחדש את חומות ירושלים (‏נחמ׳ ד׳:‏9‏)‏.‏ מ19.‏09 16 §9,‏ 10