אוגוסט

אפילו כאשר נרדף,‏ חש ישוע שלווה פנימית מפני שידע שהוא משמח את ליבו של אביו.‏ הוא המשיך לגלות צייתנות גם כשהיה לו קשה לעשות כן.‏ הוא אהב את אביו ומיקד את כל חייו סביב שירות יהוה.‏ לפני בואו לכדור הארץ היה ’‏אמונו’‏ של אלוהים (‏מש׳ ח׳:‏30‏)‏.‏ ובהיותו עלי אדמות לימד אחרים בקנאות על אביו (‏מתי ו׳:‏9;‏ יוח׳ ה׳:‏17‏)‏.‏ מלאכה זו הסבה לישוע שמחה רבה (‏יוח׳ ד׳:‏34–36‏)‏.‏ אנו מחקים את ישוע בכך שאנחנו מצייתים ליהוה ו”‏תמיד עתירי פועל במלאכתו של האדון”‏ (‏קור״א ט״ו:‏58‏)‏.‏ כאשר אנו ’‏מתמסרים לגמרי’‏ לפעילות הבישור,‏ קל לנו יותר לראות את בעיותינו בפרספקטיבה הנכונה (‏מה״ש י״ח:‏5‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אנשים רבים שאותם אנו פוגשים בשירות מתמודדים עם בעיות חמורות משלנו.‏ אך כשהם לומדים לאהוב את יהוה ומיישמים את עצותיו,‏ חייהם משתפרים והם הופכים לאנשים מאושרים יותר.‏ בכל פעם שאנו רואים זאת,‏ גובר בנו הביטחון שיהוה ידאג לנו.‏ מ19.‏04 10,‏ 11 §8,‏ 9

האנשים הללו ראו בהתנגדות לרוחות המרושעות דבר כבד משקל.‏ לספרי הכישוף שלהם היה ערך כספי רב מאוד,‏ אך במקום למסור אותם לאנשים אחרים או למכור אותם,‏ הם השמידו אותם.‏ הם לא דאגו לגבי ערכם הכספי של הספרים,‏ שהרי היה להם יותר חשוב לשמח את יהוה.‏ כיצד נוכל לחקות את דוגמתם של אותם משיחיים בני המאה הראשונה לספירה?‏ מן החוכמה להיפטר מכל דבר שאולי מצוי ברשותנו הקשור לתורת הנסתר,‏ לרבות קמעות או פריטים אחרים שאנשים עונדים או מחזיקים בהם בניסיון להגן על עצמם מפני רוחות מרושעות (‏קור״א י׳:‏21‏)‏.‏ בחן את הבידור שלך בקפידה.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם יש משהו בבידור שלי הקשור לספיריטיזם?‏’‏ היה נחוש לעשות בחירות שיסייעו לך להישמר מכל מה שיהוה מתעב.‏ ברצוננו לעשות את מיטבנו כדי ”‏לשמור על מצפון נקי”‏ לפני אלוהים (‏מה״ש כ״ד:‏16‏)‏.‏ מ19.‏04 22,‏ 23 §10–12

כאשר זקני־הקהילה מקבלים דיווח על חטא חמור,‏ עליהם לדאוג למספר דברים.‏ דאגתם העיקרית היא שמירה על קדושת שם אלוהים (‏וי׳ כ״ב:‏31,‏ 32;‏ מתי ו׳:‏9‏)‏.‏ כמו כן,‏ דאגתם נתונה לרווחתם הרוחנית של אחיהם ואחיותיהם בקהילה והם רוצים לעזור לכל קורבן של מעשה פסול.‏ בנוסף,‏ אם החוטא הוא חלק מהקהילה,‏ על זקני־הקהילה לנסות לשקם אותו,‏ אם הדבר אפשרי (‏יעקב ה׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ משיחי הנכנע לתשוקות פסולות ומבצע חטא חמור למעשה חולה מבחינה רוחנית.‏ משמע הדבר שכבר אין לו יחסים בריאים עם יהוה.‏ במובן מסוים,‏ הזקנים משמשים כרופאים רוחניים.‏ הם עושים כל מאמץ כדי ’‏לרפא את החולה’‏,‏ במקרה הזה את החוטא.‏ התיקון שייתנו לו על בסיס המקרא יכול לסייע לו לשקם את יחסיו עם אלוהים,‏ אך הדבר אפשרי רק אם הוא מתחרט בכנות (‏מה״ש ג׳:‏19;‏ קור״ב ב׳:‏5–10‏)‏.‏ מ19.‏05 10 §10,‏ 11

יהוה יכול לתת לנו את הרצון לפעול.‏ ייתכן שנודע לנו על צורך מסוים בתוך קהילתנו או בשטח אחר.‏ בעקבות זאת,‏ אולי נשאל את עצמנו:‏ ’‏כיצד אני יכול לעזור למלא צורך זה?‏’‏ או אולי קיבלנו משימה מאתגרת,‏ אך איננו יודעים אם נוכל לבצע אותה כיאות.‏ או אולי קראנו קטע מתוך דבר־אלוהים ואנו תוהים:‏ ’‏כיצד אני יכול ליישם את הפסוקים האלה כדי לעזור לאחרים?‏’‏ כאשר יהוה רואה שאנו מוכנים לבחון את עצמנו,‏ הוא יכול לתת לנו את הרצון לפעול בהתאם.‏ יהוה יכול לתת לנו גם את הכוח לפעול (‏יש׳ מ׳:‏29‏)‏.‏ הוא יכול לשפר את יכולותינו הטבעיות באמצעות רוח קודשו (‏שמ׳ ל״ה:‏30–35‏)‏.‏ דרך ארגונו,‏ יהוה יכול ללמד אותנו כיצד לבצע משימות מסוימות.‏ אם אי פעם תחוש שאינך יודע כיצד למלא משימה כלשהי,‏ בקש עזרה.‏ כמו כן,‏ הרגש חופשי לבקש מאבינו השמימי הנדיב ”‏כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל”‏ (‏קור״ב ד׳:‏7;‏ לוקס י״א:‏13‏)‏.‏ מ19.‏10 21 §3,‏ 4

העולם מקדם חשיבות עצמית מופרזת.‏ ספר עיון אחד מציין שבמהלך שנות ה־70 ”‏ספרי עזרה עצמית נפוצו בקצב מסחרר”‏.‏ כמה ספרים ”‏האיצו בקוראים להכיר ולקבל את עצמם כמו שהם ולהיות גאים במי שהם”‏.‏ חשוב,‏ למשל,‏ על אמירה המופיעה באחד הספרים הללו:‏ ”‏היֵה מאוהב באדם היפה,‏ המרגש והשווה ביותר — אתה”‏.‏ הספר דוגל בהשקפה ”‏’‏דתי לפי דעתי’‏ שלפיה הפרט מחליט כיצד ינהג על סמך מצפונו ועל סמך הכללים בתרבותו המוצאים חן בעיניו”‏.‏ האם הרעיון נשמע לך מוכר?‏ השטן עודד את חוה לעשות דבר דומה.‏ הוא אמר שהיא תוכל ’‏להיות כאלוהים,‏ לדעת טוב ורע’‏ (‏בר׳ ג׳:‏5‏)‏.‏ רבים כיום מייחסים לעצמם חשיבות כה רבה עד כי לדעתם אף אחד — אפילו לא אלוהים — אינו יכול לקבוע עבורם מה טוב ומה רע.‏ גישה זו ניכרת בבירור,‏ למשל,‏ בהשקפתם של אנשים על נישואין.‏ מ19.‏05 23 §10,‏ 11

לעיתים דוד המלך חש שהוא כורע תחת הנטל.‏ חשוב על הקשיים שעימם התמודד.‏ הוא סבל מרגשי אשמה בעקבות הטעויות הרבות שביצע (‏תהל׳ מ׳:‏13‏)‏.‏ בנו האהוב אבשלום מרד בו ובעקבות זאת מת (‏שמ״ב ט״ו:‏13,‏ 14;‏ י״ט:‏1‏)‏.‏ בנוסף,‏ אחד מחבריו הקרובים ביותר של דוד בגד בו (‏שמ״ב ט״ז:‏23 עד י״ז:‏2;‏ תהל׳ נ״ה:‏13–15‏)‏.‏ רבים מהמזמורים שכתב דוד משקפים את רפיון הידיים שחש,‏ אך גם את ביטחונו הבלתי מעורער ביהוה (‏תהל׳ ל״ח:‏6–11;‏ צ״ד:‏17–19‏)‏.‏ לימים אחד ממחברי התהלים החל לקנא בסגנון חייהם של הרשעים.‏ ייתכן שהיה זה צאצא של אסף הלוי.‏ הוא שירת ב”‏מקדשי אֵל”‏.‏ כותב מזמור זה סבל ממצוקה רגשית,‏ אשר גרמה לו לאבד את השמחה ולחוש תסכול.‏ הוא אף החל להטיל ספק בברכות הנובעות משירות אלוהים (‏תהל׳ ע״ג:‏2–5,‏ 7,‏ 12–14,‏ 16,‏ 17,‏ 21‏)‏.‏ מ19.‏06 17 §12,‏ 13

השטן מנצל רצונות טבעיים.‏ יש לנו רצון טבעי לרכוש מיומנויות שיסייעו לנו לפרנס את עצמנו ואת משפחתנו (‏טימ״א ה׳:‏8‏)‏.‏ בדרך כלל אנו יכולים לרכוש מיומנויות אלה תודות לכך שאנו הולכים לבית־הספר ושוקדים על לימודינו.‏ אך עלינו להיות זהירים.‏ מערכת החינוך בארצות רבות מלמדת את התלמידים לא רק מיומנויות מעשיות,‏ אלא גם פילוסופיות אנוש.‏ בבתי־הספר מעודדים את התלמידים להטיל ספק בקיומו של אלוהים ולבוז למקרא.‏ אומרים להם שתיאוריית האבולוציה היא ההסבר ההגיוני היחיד למוצא החיים (‏רומ׳ א׳:‏21–23‏)‏.‏ תורות כאלה מנוגדות ל”‏חוכמת אלוהים”‏ (‏קור״א א׳:‏19–21;‏ ג׳:‏18–20‏)‏.‏ היה נחוש שלא לאפשר אף פעם ל”‏פילוסופיה ורעיונות מתעים וריקים מתוכן”‏ של עולם השטן לקחת אותך בשבי (‏קול׳ ב׳:‏8‏)‏.‏ המשך להישמר מפני שיטותיו של השטן (‏קור״א ג׳:‏18‏)‏.‏ לעולם אל תאפשר לו לטשטש את השקפתך על יהוה.‏ חיה על־פי אמות המידה הגבוהות של יהוה באשר למוסר.‏ אל תאפשר לשטן להטעות אותך ולגרום לך להתעלם מעצותיו של יהוה.‏ מ19.‏06 5 §13;‏ 7 §17

ללא תלות בנושא שתבחר לדון בו,‏ חשוב על האנשים שאיתם אתה מדבר.‏ תאר לעצמך איזו תועלת יפיקו כאשר ילמדו מה המקרא באמת מלמד.‏ כאשר אתה משוחח איתם,‏ חשוב שתקשיב להם ותכבד את השקפותיהם.‏ כך תבין אותם טוב יותר,‏ וגדולים הסיכויים שיקשיבו לך.‏ לפני שאדם מחליט ללמוד את המקרא,‏ אולי יהיה עליך להשקיע זמן ומאמצים כדי לערוך ביקורים חוזרים.‏ מדוע?‏ מפני שאנשים אינם תמיד זמינים כשאנו חוזרים לבקר אותם.‏ כמו כן,‏ אולי יהיה עליך לחזור אל בעל הבית כמה פעמים לפני שהוא ירגיש מספיק בנוח ויסכים ללמוד איתך את המקרא.‏ זכור,‏ יש סיכוי גדול יותר שצמח יגדל אם משקים אותו בקביעות.‏ באופן דומה,‏ יש סיכוי גדול יותר שאהבתו של מעוניין ליהוה ולמשיח תגדל אם נשוחח איתו בקביעות על דבר־אלוהים.‏ מ19.‏07 14 §1;‏ 15,‏ 16 §7,‏ 8

מה הייתה כוונתו של ישוע?‏ ישוע לא התכוון שהמשיחיים שמחים כאשר אנשים שונאים אותם.‏ אך הוא היה מציאותי.‏ אין אנו חלק מהעולם.‏ אנו חיים על־פי תורתו של ישוע ומבשרים את המסר שבישר.‏ לכן,‏ העולם שונא אותנו (‏יוח׳ ט״ו:‏18–21‏)‏.‏ אנו רוצים לשמח את יהוה,‏ ואם אנשים שונאים אותנו בשל אהבתנו לאבינו,‏ זו הבעיה שלהם.‏ אל לנו לאמץ את ההשקפה המוטעית שלפיה ערכנו נמדד על־פי מידת הפופולאריות שלנו.‏ אין אנו יודעים מתי גל רדיפות או חרם מוחלט ישפיעו על עבודתנו את יהוה.‏ אולם אנו יודעים שנוכל להיערך כעת אם נהדק את יחסינו עם יהוה,‏ נחזק את אומץ ליבנו,‏ ונלמד להתמודד עם שנאתם של בני אדם.‏ הצעדים שאנו נוקטים כדי להיערך כיום יסייעו לנו להחזיק מעמד בעתיד.‏ מ19.‏07 6 §17,‏ 18;‏ 7 §21

כאשר אנו מנהלים שיעורי מקרא עם אנשים מרקע חילוני,‏ עלינו להמשיך לבנות את אמונתם בקיומו של אלוהים.‏ כמו כן,‏ עלינו לעזור להם לפתח אמונה במקרא.‏ ייתכן שנצטרך לחזור על נקודות מסוימות מספר פעמים.‏ אולי נצטרך לדון במהלך כל שיעור בראיות לכך שהמקרא הוא דבר־אלוהים.‏ למשל,‏ נוכל להצביע על הדיוק המדעי וההיסטורי שלו או על החוכמה המעשית המצויה בו.‏ אנחנו עוזרים לאנשים להפוך לתלמידי המשיח בכך שאנחנו נוהגים בהם באהבה,‏ ואין זה משנה אם הם מחזיקים באמונות דתיות או לא (‏קור״א י״ג:‏1‏)‏.‏ כאשר אנו מלמדים אותם,‏ מטרתנו היא להראות להם שאלוהים אוהב את בני האדם ורוצה שנאהב אותו.‏ מדי שנה אלפי אנשים שקודם לכן גילו עניין מועט בדת,‏ אם בכלל,‏ נטבלים מפני שלמדו לאהוב את אלוהים.‏ לכן היה חיובי,‏ והתעניין באהבה באנשים מכל הסוגים.‏ הקשב להם ונסה להבין אותם.‏ למד אותם באמצעות דוגמתך להיות תלמידי המשיח.‏ מ19.‏07 24 §16,‏ 17

בנותיו של שלוּם היו בין מי שיהוה השתמש בהם כדי לשקם את חומות ירושלים (‏נחמ׳ ב׳:‏20;‏ ג׳:‏12‏)‏.‏ אף־על־פי שאביהן היה שר,‏ הן היו מוכנות לבצע מלאכה קשה ומסוכנת (‏נחמ׳ ד׳:‏9–12‏)‏.‏ בימינו אחיות משתתפות ברצון ובשמחה בהיבט מיוחד של השירות המקודש — בנייה ותחזוקה של מבנים המוקדשים ליהוה.‏ מיומנותן,‏ התלהבותן ונאמנותן חיוניות להצלחת מלאכה זו.‏ יהוה הניע את טביתא להרבות ”‏במעשים טובים ובמתן עזרה”‏,‏ בייחוד לאלמנות (‏מה״ש ט׳:‏36‏)‏.‏ בשל נדיבותה וטוב ליבה יוצאי הדופן,‏ רבים התאבלו כאשר מתה.‏ אך עד כמה שמחו כאשר השליח פטרוס הקים אותה לתחייה (‏מה״ש ט׳:‏39–41‏)‏.‏ מה אנחנו לומדים מטביתא?‏ צעירים או מבוגרים,‏ גברים או נשים,‏ כולנו יכולים להושיט עזרה מעשית לאחינו ולאחיותינו.‏ מ19.‏10 23 §11,‏ 12

כיצד אנו עלולים להכשיל מישהו?‏ תן דעתך לתרחיש הבא.‏ תלמיד מקרא מצליח לבסוף לשלוט בהתמכרות שלו לאלכוהול.‏ הוא מבין שעליו להתנזר ממנו לגמרי,‏ מתקדם ונטבל.‏ בהמשך,‏ במהלך מפגש חברתי עם אחים,‏ מארח בעל מניעים טובים מעודד את האח החדש לשתות משקה אלכוהולי ואומר לו:‏ ”‏אם תגלה שליטה עצמית,‏ אתה אמור להיות מסוגל לשתות אלכוהול במידה מתונה”‏.‏ נוכל רק לדמיין מה יהיו ההשלכות אם האח החדש יקשיב לעצה מוטעית זו!‏ האסיפות המשיחיות מסייעות לנו ליישם את ההנחיות המצויות בפסוק היומי.‏ הן מזכירות לנו מה חשוב יותר בעיני יהוה וכיצד ליישם את הנלמד כדי שנוכל להיות ללא רבב.‏ הן גם מעודדות אותנו לאהוב את אלוהים ואת אחינו.‏ אם שני סוגי אהבה נעלים אלה ימלאו את ליבנו,‏ נעשה כל שאנו יכולים כדי לא להכשיל את אחינו.‏ מ19.‏08 10 §9;‏ 11 §13,‏ 14

אנשים הנתפסים כבעלי ביטחון או ישירים אינם בהכרח גאוותנים (‏יוח׳ א׳:‏46,‏ 47‏)‏.‏ אך בין שיש לנו אישיות דומיננטית ובין שלא,‏ כולנו צריכים להתאמץ לפתח לב עניו.‏ חשוב על דוגמתו של השליח פאולוס.‏ יהוה השתמש בו בצורה נרחבת כדי לייסד קהילות חדשות בערים רבות.‏ ייתכן אפילו שהיו לו הישגים רבים יותר בשירות מאשר לכל שליח אחר של ישוע המשיח.‏ בכל זאת,‏ פאולוס לא רומם את עצמו מעל אחיו.‏ הוא זקף בצדק את מעמדו הרצוי לפני יהוה לא לתכונותיו או לפעליו,‏ אלא לחסדו של אלוהים (‏קור״א ט״ו:‏10‏)‏.‏ איזה שיעור מצוין בענווה נתן פאולוס באיגרתו אל הקורינתים — במיוחד לאור העובדה שכמה בקהילה ניסו להוכיח שהם נעלים ממנו (‏קור״ב י׳:‏10‏)‏.‏ מ19.‏09 3 §5,‏ 6

אחת הסיבות לכך שלעיתים קשה לנו להיכנע ליהוה היא העובדה שכולנו ירשנו חטא ולכן איננו מושלמים.‏ מכאן שיש לנו נטייה למרדנות.‏ לאחר שאדם וחוה מרדו באלוהים ואכלו מהפרי האסור,‏ הם קבעו אמות מידה משלהם (‏בר׳ ג׳:‏22‏)‏.‏ כיום רוב האנושות עדיין מעדיפה להתעלם מיהוה ולהחליט בעצמה מהו טוב ומהו רע.‏ אפילו מי שמכירים ואוהבים את יהוה עלולים להתקשות להיכנע לו לגמרי.‏ השליח פאולוס ניצב בפני קושי זה (‏רומ׳ ז׳:‏21–23‏)‏.‏ בדומה לפאולוס,‏ אנחנו רוצים לעשות את הטוב בעיני יהוה,‏ אך עלינו להילחם תמיד בנטייה לעשות מעשים פסולים.‏ סיבה נוספת לכך שלעיתים קשה לנו להיכנע ליהוה היא שאנו מושפעים מהתרבות שבה חונכנו.‏ רעיונות אנוש רבים מנוגדים לרצונו של יהוה,‏ והשתחררות מדרכי חשיבה רווחות עלולה להיות מאבק ממושך.‏ מ19.‏09 15 §4–6

עלינו להיות מציאותיים.‏ לכל אחד מאיתנו יש כמות אנרגיה מסוימת.‏ לכן עלינו להיזהר פן נעמיס על עצמנו.‏ לדוגמה,‏ אנחנו עלולים לבזבז אנרגיה בניסיון לצבור נכסים חומריים.‏ שים לב מה אמר ישוע לצעיר עשיר ששאל אותו:‏ ”‏מה עליי לעשות כדי לרשת חיי עולם?‏”‏ אין ספק שהוא היה אדם טוב,‏ שהרי ספר הבשורה על־פי מרקוס מציין מפורשות שישוע ”‏חש אהבה כלפיו”‏.‏ ישוע הושיט בפני הנכבד הצעיר את ההזמנה המוזכרת לעיל.‏ האיש היה קרוע בין שני הדברים,‏ אך נראה שלא יכול היה לוותר על ’‏נכסיו הרבים’‏ (‏מר׳ י׳:‏17–22‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ דחה את עולו של ישוע והמשיך להיות עבד ”‏לממון”‏ (‏מתי ו׳:‏24‏)‏.‏ במה אתה היית בוחר?‏ מפעם לפעם כדאי שנבחן מחדש את סדר העדיפויות שלנו בחיים.‏ מדוע?‏ כדי שנוכל לוודא שאנחנו משתמשים בכוחות שלנו בתבונה.‏ מ19.‏09 24 §17,‏ 18

פעילות ההכרזה על המלכות לא תסתיים עד אשר יהוה יאמר זאת.‏ כמה זמן עוד נותר לאנשים ללמוד על יהוה אלוהים ועל ישוע המשיח?‏ (‏יוח׳ י״ז:‏3‏)‏ איננו יודעים.‏ אבל אנו כן יודעים שעד שתחל הצרה הגדולה,‏ כל מי שיש להם ”‏נטיית הלב הנכונה לחיי עולם”‏ עדיין יכולים להיענות לבשורה הטובה (‏מה״ש י״ג:‏48‏)‏.‏ כיצד נוכל לעזור לאנשים האלה לפני שיהיה מאוחר מדי?‏ באמצעות ארגונו מספק לנו יהוה את כל הדרוש לנו כדי ללמד אנשים את האמת.‏ לדוגמה,‏ מדי שבוע אנו מקבלים הכשרה באסיפת אמצע השבוע.‏ אסיפה זו עוזרת לנו לדעת מה לומר בביקור הראשון ובביקורים החוזרים.‏ ואם אחרי שיחה נעימה עם מעוניין תשאיר לו עלון או כתב עת,‏ הוא יוכל לקרוא מידע נוסף עד שתשוב לבקר אותו.‏ זו האחריות האישית שלנו להמשיך להיות עסוקים מדי חודש בפעילות ההכרזה על המלכות.‏ מ19.‏10 9 §7;‏ 10 §9,‏ 10

יהוה הבטיח לשמעון,‏ קשיש נאמן בירושלים,‏ שלא יראה מוות לפני שיחזה במשיח במו עיניו.‏ הבטחה זו ודאי עודדה אותו מאוד,‏ שהרי הוא כבר חיכה למשיח שנים רבות.‏ הוא זכה לגמול בזכות אמונתו וכוח עמידתו.‏ יום אחד,‏ ”‏בהדרכת הרוח”‏,‏ נכנס שמעון לבית המקדש.‏ שם ראה את ישוע התינוק.‏ יהוה השתמש בשמעון כדי למסור נבואה על ילד זה שעתיד היה להיות המשיח (‏לוקס ב׳:‏25–35‏)‏.‏ אף־על־פי ששמעון ככל הנראה לא האריך ימים כדי לראות את ישוע ממלא את שירותו הארצי,‏ הוא היה אסיר תודה על הזכות שהייתה לו.‏ והטוב מכול עוד לפניו!‏ בעולם החדש,‏ אדם נאמן זה יראה כיצד שלטונו של ישוע יהיה מקור ברכה עבור כל משפחות הארץ (‏בר׳ כ״ב:‏18‏)‏.‏ גם אנו יכולים להיות אסירי תודה על כל זכות שיהוה נותן לנו בשירותו.‏ מ19.‏10 22 §7;‏ 23 §12

בין שיש לנו מעט או הרבה מבחינה חומרית,‏ עלינו לשמור על ליבנו.‏ כיצד?‏ אל תפתח אהבה לעושר.‏ כמו כן,‏ אל תאפשר לעבודתך החילונית לקבל עדיפות על פני שירות יהוה.‏ כיצד תוכל לדעת אם זה מצבך?‏ שאל את עצמך כמה שאלות:‏ ’‏האם פעמים רבות אני חושב על העבודה החילונית שלי בזמן שאני באסיפות או בשירות?‏ האם אני מודאג כל הזמן באשר לביטחון הכלכלי העתידי שלי?‏ האם כסף ונכסים חומריים גורמים לבעיות בנישואין שלי?‏ האם אסכים לעבוד בעבודה שאחרים מזלזלים בה אם הדבר יאפשר לי להקדיש יותר זמן לשירות יהוה?‏’‏ (‏טימ״א ו׳:‏9–12‏)‏ כאשר אנו חושבים על השאלות האלה,‏ הבה נזכור שיהוה אוהב אותנו ומבטיח למי שמסורים לו:‏ ”‏לעולם לא אעזוב אותך ולעולם לא אנטוש אותך”‏.‏ זו הסיבה שהשליח פאולוס כתב:‏ ”‏יהיה אורח חייכם ללא אהבת כסף”‏ (‏עב׳ י״ג:‏5,‏ 6‏)‏.‏ מ19.‏10 29 §10

כאשר אנו משרתים לצד אחינו לאמונה ומבחינים באופן אישי בתכונותיהם שובות הלב,‏ אנו לומדים מהם וקרבים אליהם.‏ לדוגמה,‏ כיצד אתה מרגיש כאשר אתה מבשר עם אחִיך ושומע אותו מגן באומץ על אמונתו או מדבר מתוך שכנוע עמוק על יהוה ועל מטרותיו?‏ קרוב לוודאי שאתה מעריך אותו אף יותר.‏ אדלין,‏ אחות בת 23,‏ ביקשה מאחת מחברותיה,‏ קנדיס,‏ לבשר איתה בשטח שבו מבשרים לעיתים רחוקות.‏ ”‏רצינו לבשר בהתלהבות רבה יותר וליהנות יותר מהשירות”‏,‏ היא אומרת.‏ ”‏שתינו היינו זקוקות לזריקת מרץ רוחנית”‏.‏ איזו תועלת הפיקו מכך שבישרו יחד?‏ ”‏בסוף כל יום”‏,‏ אומרת אדלין,‏ ”‏דיברנו על השירות שלנו — מה הרגשנו,‏ מה עודד אותנו בשיחות שהיו לנו,‏ ואיך חשנו בהכוונתו של יהוה.‏ שתינו נהנינו מהשיחות העמוקות האלה ולמדנו להכיר זו את זו יותר טוב”‏.‏ מ19.‏11 5 §10,‏ 11

בימי קדם חייל חש בושה אם שב לביתו ללא מגינו.‏ ההיסטוריון הרומי טאקיטוּס כתב:‏ ”‏החרפה הגדולה ביותר עבור חייל היא להותיר מאחור את מגינו”‏.‏ זו אחת הסיבות לכך שהחיילים דאגו לאחוז בחוזקה במגיניהם.‏ אנו ממשיכים לאחוז בחוזקה במגן האמונה שלנו בכך שאנו נוכחים בקביעות באסיפות הקהילה ומדברים עם אחרים על שם יהוה ומלכותו (‏עב׳ י׳:‏23–25‏)‏.‏ בנוסף,‏ אנחנו קוראים מדי יום בליווי תפילות בדבר־אלוהים ומיישמים את העצות וההדרכות שבו בכל מעשינו (‏טימ״ב ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ כך שום נשק שמפנה נגדנו השטן לא יסב לנו נזק תמידי (‏יש׳ נ״ד:‏17‏)‏.‏ ”‏מגן האמונה הגדול”‏ שלנו יגן עלינו;‏ נעמוד איתן עם אחינו ואחיותינו כתף אל כתף;‏ ונעשה יותר מלנצח בקרבותינו היומיומיים — יהיה לנו הכבוד לעמוד לצידו של ישוע כאשר ינצח במלחמה נגד השטן ועושי רצונו (‏ההת׳ י״ז:‏14;‏ כ׳:‏10‏)‏.‏ מ19.‏11 19 §18,‏ 19

תוכנית ברורה שאתה מעלה על הכתב יכולה לעזור לך לתרגם את החלטותיך למעשים (‏קור״א י״ד:‏40‏)‏.‏ לדוגמה,‏ מועצות זקנים מתבקשות למנות זקן־קהילה שיתעד כל החלטה של המועצה,‏ ובתוך זה מי יוציא אותה לפועל והתאריך המומלץ להשלמתה.‏ אם הזקנים יישמו הנחיה זו,‏ גדולים יותר הסיכויים שיוציאו לפועל את החלטותיהם.‏ תוכל לנסות לעשות דבר דומה בחייך האישיים.‏ תוכל להכין,‏ לדוגמה,‏ רשימת משימות יומיות ולסדר אותן על־פי הסדר שאתה מתכוון לבצע אותן.‏ זה יעזור לך לא רק להשלים את מה שהתחלת בו,‏ אלא גם לעשות יותר בפחות זמן.‏ אולם יהיה עליך להתאמץ.‏ דרוש מאמץ כדי לדבוק בתוכניתך ולהשלים את מה שהתחלת בו (‏רומ׳ י״ב:‏11‏)‏.‏ השליח פאולוס הורה לטימותיאוס ’‏להמשיך לשקוד’‏ ו’‏להתמיד’‏ במאמציו להפוך למורה טוב יותר.‏ עצה זו רלוונטית באותה מידה למטרות רוחניות אחרות (‏טימ״א ד׳:‏13,‏ 16‏)‏.‏ מ19.‏11 29,‏ 30 §15,‏ 16

כאשר התבקש משה לשחרר את עם ישראל מעבדות במצרים,‏ הוא היה חסר ביטחון ושוב ושוב אמר ליהוה שהוא חש לא־כשיר למשימה.‏ אלוהים הפגין חמלה אמיתית וסיפק למשה עזרה (‏שמ׳ ד׳:‏10–16‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ משה הצליח למסור לפרעה מסרי משפט עוצמתיים.‏ לאחר מכן ראה משה כיצד משתמש יהוה בכוח שלו כדי להציל את בני ישראל,‏ ולהשמיד את פרעה ואת צבאותיו בים סוף (‏שמ׳ י״ד:‏26–31;‏ תהל׳ קל״ו:‏15‏)‏.‏ לאחר שמשה הוציא את בני ישראל ממצרים,‏ הם מצאו עוד ועוד דברים להתלונן עליהם.‏ בכל זאת,‏ משה ראה כיצד יהוה נוהג בסבלנות רבה עם העם ששחרר מעבדות (‏תהל׳ ע״ח:‏40–43‏)‏.‏ הוא ראה גם כיצד יהוה מגלה ענווה יוצאת דופן כאשר שינה את דעתו בעקבות בקשתו של משה (‏שמ׳ ל״ב:‏9–14‏)‏.‏ לאחר יציאת מצרים יחסיו של משה עם יהוה היו כה קרובים שהיה זה כאילו הוא יכול היה לראות את אביו השמימי (‏עב׳ י״א:‏27‏)‏.‏ מ19.‏12 17,‏ 19 §7–9

רוב תלמידיו של ישוע היו גליליים.‏ הגיוני לצפות אפוא שקהל גדול של אנשים יתאסף בהר בגליל,‏ ולא בבית פרטי בירושלים.‏ כמו כן,‏ ישוע המשיח כבר פגש את 11 שליחיו בבית פרטי בירושלים לאחר שהוקם לתחייה.‏ אילו רצה לצוות רק על שליחיו לבשר ולעשות תלמידים,‏ הוא יכול היה לעשות כן בירושלים במקום לבקש משליחיו,‏ מהנשים ומאחרים לפגוש אותו בגליל (‏לוקס כ״ד:‏33,‏ 36‏)‏.‏ הצו של ישוע לעשות תלמידים לא הוגבל למשיחיים שחיו במאה הראשונה לספירה.‏ מניין לנו?‏ ישוע סיכם את ההנחיות שנתן לתלמידיו במילים:‏ ”‏אני איתכם כל הימים עד אחרית הסדר העולמי”‏ (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ מלאכת עשיית התלמידים נמצאת כיום בעיצומה.‏ חשוב על כך:‏ קרוב ל־000,‏300 איש נטבלים כעדי־יהוה מדי שנה והופכים לתלמידיו של ישוע המשיח!‏ מ20.‏01 2 §1;‏ 3 §5,‏ 6

צעיר מאובחן כחולה במחלה קשה.‏ אדם בגיל העמידה אינו מצליח למצוא עבודה.‏ קשיש נעשה יותר ויותר מוגבל במה שהוא מסוגל לעשות בשירות יהוה.‏ אם אחד המצבים שזה עתה הוזכרו דומה למצבך,‏ אתה אולי מרגיש שאין בך עוד תועלת.‏ מצבים אלה עלולים לגזול את שמחתך,‏ לפגוע בכבודך העצמי,‏ ולגרום לבעיות ביחסיך עם אחרים.‏ עולם זה משקף את ראייתו של השטן על חיי האדם.‏ השטן תמיד נוהג בבני האדם כאילו הם חסרי ערך.‏ ללא שמץ של רחמים הוא הציע לחוה דרך לחירות,‏ ביודעו היטב שאי־ציות לאלוהים מוביל למוות.‏ מאז ומעולם שלט השטן בעולם זה.‏ לכן אין זה מפתיע שרבים ממנהיגיו משקפים את גישתו המזלזלת כלפי חייו וכבודו של האדם.‏ אולם יהוה רוצה שנחזיק בהשקפה מאוזנת.‏ הוא רוצה שנרגיש טוב עם עצמנו,‏ ותומך בנו במצבים העלולים לגרום לנו להרגיש חסרי ערך (‏רומ׳ י״ב:‏3‏)‏.‏ מ20.‏01 14 §1–4

במשך 40 שנה לפחות התגורר ירמיהו בקרב אנשים לא־נאמנים,‏ ביניהם שכנים ואולי כמה קרובי משפחה מעיר הולדתו ענתות (‏יר׳ י״ב:‏6‏)‏.‏ אך הוא לא התבודד.‏ למעשה,‏ הוא הביע את רגשותיו בפני מזכירו הנאמן ברוך,‏ ואותם רגשות חשופים גם בפנינו (‏יר׳ ח׳:‏21,‏ 23;‏ כ׳:‏14–18;‏ מ״ה:‏1‏)‏.‏ אנו יכולים לתאר לעצמנו שבעת שברוך העלה על הכתב את האירועים הרבים בסיפורו של ירמיהו,‏ השניים פיתחו זה כלפי זה חיבה וכבוד עמוקים (‏יר׳ כ׳:‏1,‏ 2;‏ כ״ו:‏7–11‏)‏.‏ במשך שנים רבות הזהיר ירמיהו באומץ את עם ישראל מפני מה שהיה צפוי לקרות לירושלים (‏יר׳ כ״ה:‏3‏)‏.‏ בניסיון נוסף לגרום לעם להתחרט,‏ ביקש יהוה מירמיהו לכתוב את האזהרות שמטעמו על גבי מגילה (‏יר׳ ל״ו:‏1–4‏)‏.‏ בשעה שירמיהו וברוך עמלו זה לצד זה בביצוע משימה זו מטעם אלוהים,‏ אשר קרוב לוודאי נמשכה כמה חודשים,‏ הם ללא ספק ניהלו שיחות מחזקות אמונה.‏ מ19.‏11 2,‏ 3 §3,‏ 4

כיצד עלינו להתייחס לאחים ולאחיות משוחים?‏ יהיה זה פסול לחוש אהדה מופרזת כלפי אדם כלשהו,‏ גם אם הוא אחיו המשוח של המשיח (‏מתי כ״ג:‏8–11‏)‏.‏ באשר לזקני־הקהילה המקרא מעודד אותנו ’‏לחקות את אמונתם’‏,‏ אך אין הוא אומר שאנו רשאים להפוך אף אדם למנהיג שלנו (‏עב׳ י״ג:‏7‏)‏.‏ אמת,‏ המקרא מציין שיש ה”‏ראויים למשנה כבוד”‏.‏ אך הם ראויים לכך מפני שהם ”‏מנהיגים היטב”‏ ו”‏עמלים בדיבור ובהוראה”‏,‏ לא מפני שהם משוחים (‏טימ״א ה׳:‏17‏)‏.‏ אם אנו מעניקים למשוחים יותר מדי שבחים ותשומת לב,‏ אנו עלולים להביך אותם.‏ או גרוע מכך,‏ אנו עלולים לגרום להם להתמלא גאווה (‏רומ׳ י״ב:‏3‏)‏.‏ איש מאיתנו לא ירצה לעשות דבר שעלול לגרום לאחד מאחיו המשוחים של המשיח לעשות טעות חמורה כזו (‏לוקס י״ז:‏2‏)‏.‏ מ20.‏01 29 §8

לשליח פאולוס היו סיבות רבות לדאגה.‏ הבעיות שעימן התמודדו אחיו ואחיותיו טרדו את מנוחתו (‏קור״ב ב׳:‏4‏)‏.‏ מתנגדים היכו אותו והשליכו אותו לכלא.‏ הוא גם היה צריך להתמודד עם קשיים נוספים שגרמו לו לחרדה,‏ כמו העובדה שהיה שרוי ב”‏מחסור”‏ (‏פיל׳ ד׳:‏12‏)‏.‏ ובהתחשב בכך שספינתו נטרפה לפחות שלוש פעמים בשלב זה בחייו,‏ אנו יכולים רק לתאר לעצמנו את החרדה שחש בשעה ששט בספינה (‏קור״ב י״א:‏23–27‏)‏.‏ כיצד התמודד פאולוס עם הדאגות?‏ פאולוס דאג לאחיו ואחיותיו שסבלו מקשיים,‏ אך לא ניסה לפתור את כל בעיותיהם בכוחות עצמו.‏ פאולוס היה צנוע.‏ הוא ביקש מאחרים לעזור בדאגה לקהילה,‏ גברים מהימנים כמו טימותיאוס וטיטוס.‏ אין ספק שהמלאכה שביצעו אותם אחים הפחיתה את דאגותיו של פאולוס (‏פיל׳ ב׳:‏19,‏ 20;‏ טיט׳ א׳:‏1,‏ 4,‏ 5‏)‏.‏ מ20.‏02 22,‏ 23 §11,‏ 12

יהוה מצפה מאיתנו לציית לו.‏ הוא ראוי לציותנו,‏ שהרי הוא בוראנו,‏ מכלכל חיינו וחכם יותר מכל ההורים.‏ אולם הסיבה העיקרית לכך שאנו מצייתים ליהוה היא שאנו אוהבים אותו (‏יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ אף־על־פי שיש לנו סיבות רבות לציית ליהוה,‏ הוא אינו מכריח אותנו לעשות זאת.‏ יהוה העניק לנו את מתת הבחירה החופשית,‏ ולכן הוא מאושר כשאנו בוחרים לציית לו מתוך אהבה.‏ הורים רוצים שילדיהם יהיו מוגנים.‏ זו הסיבה שהם קובעים כללי התנהגות.‏ כשהילדים מצייתים להדרכות אלה,‏ הם מראים שהם בוטחים בהוריהם ומכבדים אותם.‏ חשוב פי כמה וכמה שנדע מה הן אמות המידה של אבינו השמימי ונחיה על־פיהן.‏ כשאנו עושים כן,‏ אנו מראים ליהוה שאנו אוהבים ומכבדים אותו,‏ והדבר פועל לטובתנו (‏יש׳ מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏ בניגוד לכך,‏ מי שדוחים את יהוה ואת אמות המידה שלו בסופו של דבר פוגעים בעצמם (‏גל׳ ו׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ מ20.‏02 9,‏ 10 §8,‏ 9

בדומה לאביגיל אנחנו זקוקים לאומץ כדי לדבר עם אדם ששמנו לב שסטה מדרך הישר (‏תהל׳ קמ״א:‏5‏)‏.‏ עלינו לדבר בכבוד,‏ אך גם להיות אמיצים.‏ כאשר מתוך אהבה אנו מייעצים למישהו עצה נחוצה,‏ אנו מוכיחים שאנו חברים אמיתיים (‏מש׳ כ״ז:‏17‏)‏.‏ חשוב במיוחד שלזקנים יהיה האומץ לדבר עם אחים בקהילה הנוקטים צעד מוטעה (‏גל׳ ו׳:‏1‏)‏.‏ הזקנים מבינים מתוך ענווה שגם הם לא־מושלמים ואולי יזדקקו לעצה ביום מן הימים.‏ אך אין הם מאפשרים לכך לעצור אותם מלהוכיח את מי שזקוקים למוסר (‏טימ״ב ד׳:‏2;‏ טיט׳ א׳:‏9‏)‏.‏ כאשר הם מייעצים למישהו,‏ הם מנסים להשתמש במתת הדיבור שלהם כדי ללמד אותו במיומנות ובסבלנות.‏ הם אוהבים את אחיהם,‏ ואהבה זו מניעה אותם לפעולה (‏מש׳ י״ג:‏24‏)‏.‏ אולם הדבר החשוב ביותר עבורם הוא להסב כבוד ליהוה — לצדד באמות המידה שלו ולהגן על הקהילה מפני כל נזק (‏מה״ש כ׳:‏28‏)‏.‏ מ20.‏03 20 §8,‏ 9

יהוה גרם למשה להיות מושיע עבור בני ישראל.‏ אך מתי יהוה השתמש בו?‏ האם היה זה כאשר משה חש כשיר לכך מפני ש”‏התחנך.‏.‏.‏ על־פי כל חוכמת המצרִים”‏?‏ (‏מה״ש ז׳:‏22–25‏)‏ לא,‏ יהוה השתמש בו רק לאחר שעיצב אותו לכדי אדם עניו ורך מזג (‏מה״ש ז׳:‏30,‏ 34–36‏)‏.‏ יהוה נתן למשה את האומץ להתייצב מול השליט החזק ביותר במצרים (‏שמ׳ ט׳:‏13–19‏)‏.‏ מכאן אנו לומדים שיהוה משתמש במי שמתאמצים לחקות את תכונותיו ונשענים עליו כדי לקבל כוח.‏ לאורך ההיסטוריה גרם יהוה למשרתיו למלא תפקידים רבים ומגוונים.‏ מה הוא יגרום לך להיות?‏ הרבה תלוי בכמה אתה מוכן להתאמץ (‏קול׳ א׳:‏29‏)‏.‏ אם תגלה נכונות זו,‏ יהוה יכול לגרום לך להיות מבשר נלהב,‏ מורה מוצלח,‏ מנחם יעיל,‏ עובד מיומן,‏ חבר תומך,‏ או כל דבר אחר שהוא זקוק לו כדי להגשים את רצונו.‏ מ19.‏10 21 §5;‏ 25 §14

חברים טובים יסייעו לנו לשמור אמונים ליהוה,‏ והדרך הטובה ביותר לרכוש חברים טובים היא להיות חבר טוב (‏מתי ז׳:‏12‏)‏.‏ לדוגמה,‏ המקרא מעודד אותנו לתת מעצמנו למען אחרים,‏ בייחוד למען מי ש”‏שרוי בצורך”‏ (‏אפ׳ ד׳:‏28‏)‏.‏ ככל שנהיה עסוקים במתן עזרה לאחרים,‏ כך ירבו הסיכויים שנהיה שמחים (‏מה״ש כ׳:‏35‏)‏.‏ החברים שאנו רוכשים יתמכו בנו בשעת ניסיונות ויסייעו לנו לשמור על שלוותנו הפנימית.‏ כפי שאליהוא הקשיב כאשר איוב דיבר על ניסיונותיו,‏ חברינו יסייעו לנו בכך שיקשיבו לנו בסבלנות בשעה שאנו מתרגמים את דאגותינו למילים (‏איוב ל״ב:‏4‏)‏.‏ אל לנו לצפות מחברינו לקבל החלטות עבורנו,‏ אך ננהג בתבונה אם נקשיב לעצותיהם המבוססות על המקרא (‏מש׳ ט״ו:‏22‏)‏.‏ בנוסף,‏ כפי שדוד המלך קיבל בענווה את עזרת חבריו,‏ אל לנו להיות גאים מכדי לקבל את העזרה שמציעים לנו חברינו כשאנו שרויים בצורך (‏שמ״ב י״ז:‏27–29‏)‏.‏ אמת,‏ חברים טובים כאלה הם מתנה מיהוה (‏יעקב א׳:‏17‏)‏.‏ מ19.‏04 11 §12;‏ 12 §14,‏ 15