ספטמבר

האם הדוגמאות שמציבים יהוה וישוע כמי שעומלים בחריצות מראות שאיננו צריכים לנוח?‏ כלל וכלל לא.‏ יהוה לעולם אינו מתעייף,‏ ולכן אין הוא זקוק למנוחה פיזית.‏ המקרא כן מציין שלאחר שיהוה ברא את השמיים ואת הארץ,‏ הוא ’‏שבת ונפש’‏ (‏שמ׳ ל״א:‏17‏)‏.‏ אולם עובדה זו משמעה ככל הנראה שיהוה חדל ממלאכתו ומצא סיפוק במעשי ידיו.‏ כמו כן,‏ אף־על־פי שישוע עמל בחריצות כשהיה עלי אדמות,‏ הוא פינה זמן כדי לנוח ולסעוד עם ידידיו (‏מתי י״ד:‏13;‏ לוקס ז׳:‏34‏)‏.‏ המקרא מעודד את משרתי אלוהים להיות עובדים חרוצים — חרוצים ולא עצלנים (‏מש׳ ט״ו:‏19‏)‏.‏ אולי אתה עובד בעבודה חילונית כדי לפרנס את משפחתך.‏ בנוסף,‏ על כל תלמידי המשיח מוטלת האחריות להשתתף בפעילות הכרזת הבשורה הטובה.‏ אך אתה גם זקוק למנוחה מספקת.‏ מ19.‏12 2 §2;‏ 3 §4,‏ 5

הימנע מלספר סיפורים על שדים.‏ בהקשר זה אנו רוצים לחקות את הדוגמה שהציב ישוע.‏ לפני בואו לכדור הארץ חי ישוע בשמיים,‏ והיה לו ידע רב על השטן ועל השדים.‏ אך הוא לא השמיע סיפורים על המעשים של אותן רוחות מרושעות.‏ ישוע רצה להיות עד של יהוה,‏ ולא מליץ יושרו של השטן.‏ אנו מחקים את ישוע ואיננו מפיצים סיפורים על השדים.‏ במקום זאת,‏ אנו מראים במה שאנו אומרים ש’‏ליבנו רוחש מִדָּבר טוב’‏,‏ כלומר מהאמת (‏תהל׳ מ״ה:‏2‏)‏.‏ אל תהיה מפוחד בגלל הרוחות המרושעות.‏ בעולם לא־מושלם זה עלולים לקרות לנו דברים רעים.‏ תאונות,‏ מחלות או אפילו מוות עלולים לפקוד אותנו ללא אזהרה מוקדמת.‏ אל לנו לחשוב שרוחות בלתי נראות עומדות מאחורי הדברים הללו.‏ המקרא מסביר ש”‏עת ופגע”‏ עלולים לפקוד כל אדם (‏קהלת ט׳:‏11‏)‏.‏ כמו כן,‏ יהוה הראה שהוא חזק לאין שיעור מהשדים.‏ מ19.‏04 23,‏ 24 §13,‏ 14

האם הזקנים פועלים על־פי חוקי המדינה באשר לדיווח לרשויות על טענה בדבר התעללות בילדים?‏ כן.‏ במקומות שבהם קיימים חוקים אלה,‏ פועלים הזקנים על־פי חוקי המדינה באשר לדיווח על טענות בדבר התעללות.‏ חוקים אלה אינם מתנגשים עם חוקי אלוהים (‏מה״ש ה׳:‏28,‏ 29‏)‏.‏ לכן כאשר טענה כזו מובאת לידיעת הזקנים,‏ הם פונים למשרד הסניף מייד כדי לדעת כיצד יוכלו לפעול על־פי החוקים הנוגעים לדיווח המקרים הללו.‏ הזקנים מבהירים לקורבנות ולהוריהם,‏ וכן לאחרים המודעים לעניין,‏ שהם רשאים לדווח לרשויות על הטענה בדבר ההתעללות.‏ אולם מה אם הדיווח נוגע לאדם שהוא חלק מהקהילה והעניין נודע באזור?‏ האם המשיחי שדיווח על המקרה צריך להרגיש שהוא המיט חרפה על שם אלוהים?‏ לא.‏ המתעלל הוא שממיט חרפה על שם אלוהים.‏ מ19.‏05 10,‏ 11 §13,‏ 14

המקרא מורה לבעל ולאישה לכבד זה את זה ואת נדר הנישואין שנדרו.‏ הוא מעודד בני זוג נשואים לחוש מחויבות עמוקה זה כלפי זה,‏ באמרו:‏ ”‏יעזוב איש את אביו ואת אימו ודָבַק באשתו והיו לבשר אחד”‏ (‏בר׳ ב׳:‏24‏)‏.‏ בניגוד לכך,‏ מי שמושפעים מחוכמת העולם מקדמים השקפה שונה,‏ וטוענים שכל אחד מבני הזוג צריך להתמקד בצרכים שלו.‏ ”‏בכמה טקסים”‏,‏ מציין ספר בנושא גירושין,‏ ”‏הוחלפה ההבטחה המסורתית להיות נשואים זה לזה ’‏עד שהמוות יפריד בינינו’‏ בהבטחה המוגבלת יותר להיות נשואים זה לזה ’‏כל עוד אנו אוהבים’‏”‏.‏ השקפה זו המקלה ראש במוסד הנישואין הביאה לאינספור משפחות הרוסות והסבה נזק רגשי עצום לאין שיעור.‏ אין ספק שהשקפתו המזלזלת של העולם על נישואין היא תורה של סכלות.‏ מ19.‏05 24 §12

פאולוס היה מודאג מפני שכמה משיחיים היו ככל הנראה מושפעים מפילוסופיות ומטיעונים מזיקים שקידם עולמו של השטן (‏אפ׳ ד׳:‏17–19‏)‏.‏ הדבר עלול לקרות לכל אחד מאיתנו.‏ בניסיון נואש לגרום לנו להפנות עורף ליהוה,‏ משתמש השטן,‏ אלוהי הסדר העולמי הזה,‏ בשיטות שונות.‏ אחת מהן היא ניצול כל נטייה שאולי יש לנו לשאפתנות או כל רצון שאולי קיים בנו לקדם את עצמנו.‏ הוא אף עלול להשתמש בהיבטים מסוימים ברקע שלנו,‏ בתרבותנו או בחינוך שקיבלנו כדי לגרום לנו לאמץ את חשיבתו.‏ האם זה אפשרי לעקור דברים המושרשים עמוק בשכלנו?‏ (‏קור״ב י׳:‏4‏)‏ שים לב כיצד משיב פאולוס:‏ ”‏אנו ממוטטים טיעונים וכל דבר רם המתייצב נגד הידע על אלוהים,‏ ושובים כל מחשבה כדי לגרום לה לציית למשיח”‏ (‏קור״ב י׳:‏5‏)‏.‏ כן,‏ בעזרת יהוה אנו יכולים לשלוט במחשבות פסולות.‏ מ19.‏06 8 §1–3

על אף מצוקה רבה,‏ חנה,‏ דוד ואחד ממחברי התהלים נשענו על עזרתו של יהוה.‏ הם חלקו איתו את דאגותיהם באמצעות תפילות עזות.‏ הם דיברו איתו בחופשיות והסבירו מדוע הם חשים מצוקה כה רבה.‏ בנוסף,‏ הם המשיכו ללכת למקום שיוחד לעבודת יהוה (‏שמ״א א׳:‏9,‏ 10;‏ תהל׳ נ״ה:‏23;‏ ע״ג:‏17;‏ קכ״ב:‏1‏)‏.‏ ברוב חמלתו השיב יהוה לתפילותיו של כל אחד ואחד מהם.‏ חנה זכתה לשלוות נפש (‏שמ״א א׳:‏18‏)‏.‏ דוד כתב:‏ ”‏רבות רעות צדיק,‏ ומכולם יצילנו יהוה”‏ (‏תהל׳ ל״ד:‏20‏)‏.‏ וכותב מזמור התהלים חש בהמשך שיהוה ’‏אחז ביד ימינו’‏ והדריך אותו באמצעות עצות אוהבות (‏תהל׳ ע״ג:‏23,‏ 24‏)‏.‏ מה אנו לומדים מהדוגמאות האלה?‏ לעיתים בעיות יכבידו עלינו ויגרמו לנו למצוקה.‏ נוכל להתמודד עם המצב אם נחשוב כיצד יהוה סייע לאחרים,‏ אם נישען עליו בתפילה,‏ ואם נציית לו בכל דבר (‏תהל׳ קמ״ג:‏1,‏ 4–8‏)‏.‏ מ19.‏06 17 §14,‏ 15

לעולם אל תרשה לדברים שבני אדם אומרים או עושים לגרום לך להתבייש שאתה אחד מעדי־יהוה (‏מיכה ד׳:‏5‏)‏.‏ חשוב על הדוגמה שהציבו השליחים בירושלים בדיוק לאחר שישוע הוצא להורג.‏ הם ידעו עד כמה שנאו אותם מנהיגי הדת היהודים (‏מה״ש ה׳:‏17,‏ 18,‏ 27,‏ 28‏)‏.‏ בכל זאת,‏ מדי יום המשיכו ללכת לבית המקדש ולהזדהות בפומבי כתלמידיו של ישוע (‏מה״ש ה׳:‏42‏)‏.‏ הם סירבו לאפשר לפחד להשתלט עליהם.‏ גם אנו יכולים לגבור על תחושות של חרדת אדם אם נזדהה בפומבי ובאופן קבוע כעדי־יהוה — בעבודה,‏ בבית־הספר ובשכונתנו (‏מה״ש ד׳:‏29;‏ רומ׳ א׳:‏16‏)‏.‏ מדוע השליחים שמחו?‏ הם ידעו למה שנאו אותם וראו זאת לכבוד שמתנכלים להם משום שהם עושים את רצון יהוה (‏לוקס ו׳:‏23;‏ מה״ש ה׳:‏41;‏ פט״א ב׳:‏19–21‏)‏.‏ אם נבין שאנחנו שנואים מפני שאנחנו עושים את הטוב והישר,‏ לעולם לא נרשה לשנאתם של בני אדם לשתק אותנו מפחד.‏ מ19.‏07 7 §19,‏ 20

ישוע ותלמידיו היהודים שמרו את השבת מפני שהיו כפופים לתורת משה.‏ אולם ישוע הראה הן במילים והן במעשים ששמירת השבת צריכה להיעשות בסבירות ושביום זה מותר להושיט עזרה מעשית ואדיבה לאחרים (‏מתי י״ב:‏9–11‏)‏.‏ הוא לא ראה בהושטת עזרה ובעשיית טוב חילול השבת.‏ מעשיו של ישוע הבליטו מרכיב מרכזי ביום זה.‏ הואיל ומשרתי אלוהים נחו מעבודות היומיום,‏ התאפשר להם להתמקד בדברים רוחניים.‏ ישוע גדל במשפחה שללא ספק ניצלה את יום השבת לדברים רוחניים.‏ הדבר בא לידי ביטוי במה שעשה ישוע כשהיה בעירו נצרת:‏ ”‏בשבת נכנס כמנהגו לבית הכנסת וקם לקרוא”‏ (‏לוקס ד׳:‏15–19‏)‏.‏ כמו כן,‏ תלמידיו של ישוע רחשו כבוד כה רב לחוק השבת עד כי חדלו מהכנת הבשמים ששימשו למשיחת גופתו של ישוע עד שיצאה השבת (‏לוקס כ״ג:‏55,‏ 56‏)‏.‏ מ19.‏12 4 §10

כל אחד מהמבשרים מעורב בחיפוש אחר ישרי הלב.‏ נוכל לדמות פעילות זו לחיפוש אחר ילד שאבד.‏ באיזה מובן?‏ חשוב על סיפור אמיתי של ילד בן שלוש שהתרחק מהבית.‏ בערך 500 איש היו מעורבים בחיפושים אחריו.‏ בסופו של דבר,‏ כ־20 שעות לאחר היעלמותו,‏ אחד המתנדבים מצא אותו בשדה תירס.‏ אותו מתנדב סירב לזקוף לעצמו את הקרדיט על מציאת הילד.‏ הוא אמר:‏ ”‏היה צורך במאות אנשים כדי למצוא אותו”‏.‏ אנשים רבים דומים לאותו ילד.‏ הם חשים אבודים.‏ הם אומנם מחוסרי תקווה,‏ אך הם רוצים לקבל עזרה.‏ למעלה משמונה מיליון מאיתנו מעורבים בחיפוש אחר אותם אנשים ראויים.‏ אולי לא מצאת מישהו שתוכל ללמד אותו את המקרא.‏ אולם אחרים המבשרים באותו שטח עשויים למצוא אדם המעוניין ללמוד את האמת המצויה בדבר־אלוהים.‏ כאשר אח או אחות פוגשים אדם ההופך לתלמיד של המשיח,‏ לכל מי שהשתתף בחיפוש יש סיבה לשמוח.‏ מ19.‏07 16 §9,‏ 10

השליח פאולוס הזכיר למשיחיים בפיליפי עד כמה חשוב לרוץ בהתמדה.‏ עוד מראשיתה התמודדה הקהילה עם עוינות.‏ פאולוס וסילא הגיעו לפיליפי בסביבות שנת 50 לספירה בתגובה להזמנתו של אלוהים ’‏לבוא אל מקדוניה’‏ (‏מה״ש ט״ז:‏9‏)‏.‏ שם פגשו אישה בשם לידיה,‏ אשר ”‏הקשיבה,‏ ויהוה פתח את ליבה”‏ לבשורה הטובה (‏מה״ש ט״ז:‏14‏)‏.‏ תוך זמן קצר היא ובני ביתה נטבלו.‏ אולם השטן לא ישב בחוסר מעש.‏ אנשי העיר סחבו את פאולוס וסילא אל פקידי הממשל והאשימו אותם האשמת כזב שלפיה הם גורמים למהומה.‏ כתוצאה מכך,‏ פאולוס וסילא הוכו,‏ נאסרו ובהמשך ביקשו מהם לעזוב את העיר (‏מה״ש ט״ז:‏16–40‏)‏.‏ האם הם ויתרו?‏ לא ולא!‏ ומה לגבי האחים והאחיות בקהילה שזה עתה נוסדה?‏ לשבחם ייאמר שגם הם החזיקו מעמד.‏ אין ספק שהם התעודדו מאוד מהדוגמה הטובה שהציבו להם פאולוס וסילא.‏ מ19.‏08 2 §1,‏ 2

אין ספק ש”‏פרי צדקה”‏ זה כולל אהבה לאלוהים ולמשרתיו.‏ הוא גם כולל מתן עדות לאחרים על אמונתנו בישוע ועל תקוותנו הנפלאה.‏ אנו מניבים ”‏פרי צדקה”‏ כאשר אנו משתתפים במרץ במלאכת עשיית התלמידים,‏ פעילות חשובה עד מאוד (‏מתי כ״ח:‏18–20‏)‏.‏ ללא תלות בנסיבותינו אנו יכולים לזרוח כמאורות.‏ בכמה מקרים מה שנראה כמכשול להכרזת הבשורה הטובה עשוי להפוך להזדמנות לבשר.‏ השליח פאולוס,‏ למשל,‏ היה במעצר בית ברומא כאשר כתב את איגרתו אל הפיליפים.‏ אולם כבלי מאסרו לא מנעו ממנו לבשר לשומרים שלו או למבקרים.‏ פאולוס בישר בקנאות בנסיבות אלה,‏ והדבר נסך באחים ביטחון ואומץ ’‏להכריז את דבר אלוהים ללא פחד’‏ (‏פיל׳ א׳:‏12–14;‏ ד׳:‏22‏)‏.‏ מ19.‏08 12 §15,‏ 16

אנו מטפחים ענווה בעיקר משום שזה משמח את יהוה.‏ השליח פטרוס הבהיר נקודה זו כאשר כתב את המילים המופיעות בפסוק היומי.‏ בהתייחסו לדבריו של פטרוס מסביר הספר ‏”‏בוא ולך אחריי”‏ בפרק 3,‏ סעיף 23 (‏אנג׳)‏:‏ ”‏יהירות היא כמו רעל.‏ ההשלכות עלולות להיות הרסניות.‏ זוהי תכונה העלולה להפוך את האדם המוכשר ביותר לחסר תועלת עבור אלוהים.‏ ענווה,‏ לעומת זאת,‏ יכולה להפוך את הקטן ביותר לכלי יעיל מאוד בידיו של יהוה.‏.‏.‏ [‏הוא]‏ ישמח לגמול לך על ענוותך”‏.‏ האם יש דבר טוב יותר מאשר לשמח את ליבו של יהוה?‏ (‏מש׳ כ״ג:‏15‏)‏ כאשר אנחנו מטפחים ענווה,‏ אנחנו לא רק משמחים את יהוה,‏ אלא גם מפיקים מכך יתרונות רבים.‏ ענווה גורמת לאחרים להימשך אלינו.‏ כדי להבין מדוע,‏ שים את עצמך בנעליהם של אחרים (‏מתי ז׳:‏12‏)‏.‏ מ19.‏09 4 §8,‏ 9

זקני־הקהילה עובדים קשה לתועלתם של אחיהם ואחיותיהם.‏ כמו כן,‏ אין הם מניחים לליבם להתמלא גאווה בשל סמכותם.‏ במקום זאת,‏ הם נוהגים בקהילה ברכות (‏תסל״א ב׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ אהבתם העמוקה וענוותם משפיעות על האופן שבו הם מדברים עם אחרים.‏ אנדרו,‏ זקן־קהילה מנוסה,‏ אומר:‏ ”‏שמתי לב שאחים ואחיות בדרך כלל מגיבים בחיוב כאשר זקן־קהילה נוהג בהם באדיבות ובחמימות כנה.‏ התכונות האלה מניעות את הקהילה לשתף פעולה עם הזקנים”‏.‏ זקן־קהילה ותיק נוסף ששמו טוני אומר:‏ ”‏אני מנסה ליישם את העצה שבפיליפים ב׳:‏3 ותמיד מתאמץ לראות אחרים כנעלים ממני.‏ זה עוזר לי לא להתנהג כמו דיקטטור”‏.‏ זקני־הקהילה צריכים להיות ענווים כדוגמת יהוה.‏ אף־על־פי שיהוה הוא ריבון היקום,‏ הוא ’‏משפיל’‏,‏ כלומר רוכן מטה,‏ כדי להקים ”‏מעפר דל”‏ (‏תהל׳ י״ח:‏36;‏ קי״ג:‏6,‏ 7‏)‏.‏ למעשה,‏ יהוה מתעב את הגאוותנים והיהירים.‏ מ19.‏09 16,‏ 17 §11,‏ 12

כדי למצוא מרגוע תחת עולו של ישוע עלינו לשמור על השקפה נכונה.‏ אנו מבצעים את מלאכתו של יהוה,‏ ועלינו לבצע אותה בדרכו של יהוה.‏ אנחנו הפועלים,‏ ויהוה הוא האדון (‏לוקס י״ז:‏10‏)‏.‏ אם ננסה לבצע את מלאכתו בדרך שלנו,‏ נמצא את עצמנו נלחמים בעול.‏ לעומת זאת,‏ נוכל לעשות דברים נפלאים ולגבור על כל מכשול אם ניישם את הדרכת יהוה.‏ זכור שאף אחד אינו יכול למנוע מרצון אלוהים להתממש (‏רומ׳ ח׳:‏31;‏ יוח״א ד׳:‏4‏)‏.‏ מטרתנו היא להסב כבוד לאבינו האוהב,‏ יהוה.‏ במאה הראשונה היו שפעלו מתוך חמדנות או מתוך אינטרס אישי,‏ ועד מהרה איבדו את שמחתם וחדלו לשאת את עולו של ישוע (‏יוח׳ ו׳:‏25–27,‏ 51,‏ 60,‏ 66;‏ פיל׳ ג׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏ לעומתם,‏ מי שפעלו מתוך אהבה לא־אנוכית לאלוהים ולרע נשאו בשמחה את העול לאורך כל חייהם עלי אדמות,‏ כשתקוותם לשרת עם המשיח בשמיים.‏ בדומה להם,‏ נוכל לשמור על שמחתנו אם נישא את עולו של ישוע מהמניע הנכון.‏ מ19.‏09 20 §1;‏ 24,‏ 25 §19,‏ 20

חשוב על הברכות שמהן אתה נהנה מפני ששוחררת מאמונות מושרשות המנוגדות למקרא.‏ עד כמה משמח ליהנות מחירות זו!‏ תוכל לצפות שחירות גדולה יותר עוד תגיע.‏ בעתיד הקרוב יפעל ישוע בנחישות כדי למגר את דתות הכזב ואת שלטונות האדם המושחתים.‏ אלוהים יגן על ”‏המון רב”‏ המשרתים אותו,‏ ולאחר מכן יאפשר להם ליהנות מברכות בגן עדן ארצי (‏ההת׳ ז׳:‏9,‏ 14‏)‏.‏ מספר עצום של אנשים יוקמו לתחייה ותינתן להם ההזדמנות להשתחרר מכל השלכות החטא של אדם הראשון (‏מה״ש כ״ד:‏15‏)‏.‏ במהלך אלף שנות שלטון המשיח,‏ ישוע ושותפיו לשלטון יעזרו לרומם את האנושות לבריאות גופנית ורוחנית מושלמת.‏ תקופה זו של שיקום וחירות תהיה כמו היובל שנחוג בישראל.‏ כתוצאה מכך,‏ כל תושבי הארץ שישרתו את יהוה בנאמנות ייהנו משלמות,‏ ויהיו חופשיים מחטא.‏ מ19.‏12 12,‏ 13 §14–16

במאה הראשונה לספירה,‏ אדם נדיב ששמו יוסף (‏המכונה בר־נבא)‏ אפשר ליהוה להשתמש בו (‏מה״ש ד׳:‏36,‏ 37‏)‏.‏ לאחר ששאול הפך למאמין,‏ אחים רבים פחדו לגשת אליו בשל המוניטין שיצא לו כרודף הקהילות.‏ אולם בר־נבא הלבבי בא לעזרתו (‏מה״ש ט׳:‏21,‏ 26–28‏)‏.‏ מאוחר יותר,‏ זקני־הקהילה בירושלים ראו צורך לעודד את האחים שהתגוררו הרחק באנטיוכיה שבסוריה.‏ את מי שלחו?‏ את בר־נבא!‏ הייתה זו בחירה נבונה.‏ הכתוב מציין שבר־נבא ”‏החל לעודד את כולם לדבוק באדון בלב שלם”‏ (‏מה״ש י״א:‏22–24‏)‏.‏ כיום יהוה יכול לעזור גם לנו להיות ’‏בני נחמה’‏ עבור אחינו לאמונה.‏ אולי הוא ישתמש בנו כדי לנחם את מי שאיבדו את יקיריהם.‏ או אולי יניע אותנו לבקר אדם חולה או מדוכא,‏ או להתקשר אליו,‏ כדי לחלוק עימו כמה מילים אדיבות.‏ האם תאפשר ליהוה להשתמש בך כפי שהשתמש בבר־נבא?‏ (‏תסל״א ה׳:‏14‏)‏.‏ מ19.‏10 22 §8

כשאנו משרתים לצד אחינו אנו מבחינים לא אחת לא רק בצדדים החזקים שלהם,‏ אלא גם בצדדים החלשים.‏ מה יכול לעזור לנו להתמודד עם קושי זה?‏ יש להודות שאיננו יכולים לצפות לשלמות מאחינו ומאחיותינו.‏ לכן,‏ לאחר שרקמנו קשרי ידידות הדוקים,‏ עלינו לעשות כל מאמץ לשמור על קשרים חדשים אלו.‏ אם חברינו עושים טעויות,‏ אולי נצטרך לתת להם עצות אדיבות אך ישירות המבוססות על דבר־אלוהים (‏תהל׳ קמ״א:‏5‏)‏.‏ ואם הם פוגעים בנו,‏ אנו צריכים לסלוח להם.‏ לאחר שסלחנו להם,‏ עלינו להימנע מלהעלות שוב את העניין בעתיד.‏ מן ההכרח שבזמנים קשים אלה נתמקד בצדדים החזקים של אחינו ואחיותינו,‏ ולא בחולשות שלהם.‏ כך נחזק את יחסינו איתם.‏ חשוב שנעשה זאת כעת,‏ שהרי במהלך הצרה הגדולה נהיה זקוקים לחברים קרובים.‏ מ19.‏11 6 §13,‏ 16

בשעה שאנו מנהלים תוכניות שיעורי מקרא,‏ עלינו לנסות בכל כוחנו ’‏לעשות תלמידים וללמד אותם לקיים את כל מה שישוע ציווה’‏.‏ עלינו לעזור לאנשים להבין עד כמה חשוב שינקטו עמדה לצד יהוה ומלכותו.‏ משמע הדבר שעלינו לנסות להניע אותם לאמץ את האמת לליבם — ליישם את מה שהם לומדים,‏ להקדיש את חייהם ליהוה ולהיטבל.‏ רק אז יוכלו לשרוד את יום יהוה (‏פט״א ג׳:‏21‏)‏.‏ נותר זמן מועט מאוד עד לקיצו של סדר עולמי זה.‏ מסיבה זו,‏ אין אנו יכולים להרשות לעצמנו להמשיך לנהל תוכניות שיעורי מקרא עם אנשים שאין להם כוונה ברורה להפוך לתלמידי המשיח (‏קור״א ט׳:‏26‏)‏.‏ פעילותנו דחופה!‏ יש עוד הרבה אנשים שצריכים לשמוע את מסר המלכות לפני שיהיה מאוחר מדי.‏ מ19.‏10 11,‏ 12 §14,‏ 15

מדי שנה ביום הכיפורים התאסף עם ישראל והקריב קורבנות מן החי.‏ אותם קורבנות הזכירו לבני ישראל שהם צריכים להיטהר מחטאיהם.‏ אך תחילה היה צריך הכוהן הגדול לשפוך את הקטורת הקדושה על הגחלים הלוהטות ולמלא את החדר בריח ניחוח.‏ מה נוכל ללמוד מכך?‏ המקרא מציין שתפילותיהם הרצויות של עובדיו הנאמנים של יהוה הן כמו קטורת (‏תהל׳ קמ״א:‏2;‏ ההת׳ ה׳:‏8‏)‏.‏ הכוהן הגדול נשא את הקטורת אל נוכחותו של יהוה תוך גילוי כבוד רב.‏ באופן דומה,‏ כשאנו פונים ליהוה בתפילה,‏ אנו עושים זאת בכבוד עמוק.‏ אנו מלאי יראה כלפיו,‏ ואסירי תודה מעומק ליבנו לבוראנו על כך שהוא מאפשר לנו לפנות ולקרוב אליו,‏ כפי שילד פונה לאביו (‏יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ הוא מקבל אותנו כידידיו!‏ (‏תהל׳ כ״ה:‏14‏)‏ זכות זו כה יקרה לנו שלעולם לא נרצה לאכזב אותו.‏ מ19.‏11 20,‏ 21 §3–5

כיצד רוב האנשים באזור שבו אתה מתגורר מתייחסים לעבודה?‏ היום יותר מאי פעם במדינות רבות אנשים עובדים קשה יותר ושעות ארוכות יותר.‏ במקרים רבים אנשים העובדים יותר מדי עסוקים מכדי לנוח,‏ לבלות עם משפחתם,‏ או להשביע את צורכיהם הרוחניים (‏קהלת ב׳:‏23‏)‏.‏ מנגד,‏ יש שאינם אוהבים לעבוד כלל ומתרצים תירוצים כדי לא לעבוד (‏מש׳ כ״ו:‏13,‏ 14‏)‏.‏ בניגוד לגישות הלא־מאוזנות של העולם,‏ שים לב לדרך שבה יהוה וישוע מתייחסים לעבודה.‏ אין ספק שיהוה הוא עובד חרוץ.‏ ישוע הבהיר זאת באמרו:‏ ”‏אבי עובד עד עתה וגם אני ממשיך לעבוד”‏ (‏יוח׳ ה׳:‏17‏)‏.‏ חשוב על כל העבודה שביצע אלוהים בשעה שברא את אינספור היצורים הרוחניים ואת היקום רחב הידיים.‏ כמו כן,‏ אנו רואים דוגמאות רבות ליצירות כפיו של אלוהים בכדור הארץ היפה שבו אנו חיים.‏ מ19.‏12 2 §1,‏ 2

כיצד הפך דוד לכל כך קרוב ליהוה?‏ דוד למד על יהוה מהבריאה.‏ בצעירותו בילה דוד שעות רבות באוויר הפתוח וטיפל בצאן של אביו.‏ ייתכן שאז החל להרהר במעשי ידיו של יהוה.‏ לדוגמה,‏ בשעה שדוד הביט השמיימה בלילה,‏ הוא לא הבחין רק בכיפת כוכבים.‏ הוא הבחין גם בתכונותיו של בוראה (‏תהל׳ י״ט:‏2,‏ 3‏)‏.‏ כאשר הרהר דוד באופן שבו בני האדם נבראו,‏ הוא ראה את חוכמתו המופלאה של יהוה בפעולה (‏תהל׳ קל״ט:‏14‏)‏.‏ כמו כן,‏ בשעה שניסה להבין את פעליו של יהוה,‏ חש עד כמה הוא קטן בהשוואה אליו (‏תהל׳ קל״ט:‏6‏)‏.‏ מה הלקח עבורנו?‏ הקדש זמן בחיי היומיום כדי להרהר במה שאתה לומד על יהוה מהבריאה הסובבת אותך — מהצמחים,‏ מבעלי החיים ומהאנשים.‏ כך כל יום חדש תלמד עוד ועוד על אביך האוהב (‏רומ׳ א׳:‏20‏)‏.‏ וכל יום תראה כיצד אהבתך כלפיו גדלה יותר ויותר.‏ מ19.‏12 19,‏ 20 §15–17

משה פעל על־פי מה שלמד.‏ בערך בגיל 40 בחר משה להתרועע עם העברים,‏ עַם אלוהים,‏ במקום להיחשב ל”‏בנה של בת פרעה”‏.‏ משה ויתר על מעמד בולט.‏ כאשר צידד בעברים,‏ שהיו עבדים במצרים,‏ הסתכן בכך שיעורר את זעמו של פרעה,‏ שליט רב־עוצמה שנחשב לאל.‏ איזה ביטוי יוצא דופן לאמונה!‏ משה בטח ביהוה.‏ ביטחון מעין זה הוא אבן יסוד לקשר תמידי (‏מש׳ ג׳:‏5‏)‏.‏ מה הלקח עבורנו?‏ בדומה למשה,‏ כולנו צריכים לקבל החלטה.‏ האם נבחר לשרת את אלוהים ולהתרועע עם משרתיו?‏ אולי יהיה עלינו להקריב הקרבות כדי לשרת את אלוהים,‏ ואנו מסתכנים בכך שמי שאינם מכירים את יהוה יתנגדו לנו.‏ אך אם אנו בוטחים באבינו השמימי,‏ אנו יכולים להיות בטוחים שהוא יתמוך בנו!‏ מ19.‏12 17 §5,‏ 6

אף־על־פי שאנו עשויים מעפר האדמה,‏ אנחנו לא עפר ואפר.‏ חשוב רק על כמה מהסיבות לכך שאנו יודעים שאנו יקרים בעיני יהוה.‏ הוא ברא את בני האדם עם היכולת לשקף את תכונותיו (‏בר׳ א׳:‏27‏)‏.‏ בעשותו כן רומם אותנו מעל שאר הבריאה הגשמית והפקיד בידנו את האחריות לדאוג לכדור הארץ ולבעלי החיים (‏תהל׳ ח׳:‏5–9‏)‏.‏ יהוה המשיך להעריך בני אדם גם לאחר החטא של אדם הראשון.‏ הוא מעריך אותנו עד כדי כך שנתן את ישוע,‏ בנו אהובו,‏ ככופר עבור חטאינו (‏יוח״א ד׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ יהוה יחיל את ערך קורבן הכופר ויקים את מי שמתו כתוצאה מחטאו של אדם הראשון,‏ ’‏הן הצדיקים והן הלא־צדיקים’‏ (‏מה״ש כ״ד:‏15‏)‏.‏ דברו מראה שאין זה משנה מהו מצבנו הבריאותי,‏ מצבנו הכלכלי או גילנו,‏ אנו יקרים בעיניו (‏מה״ש י׳:‏34,‏ 35‏)‏.‏ מ20.‏01 15 §5,‏ 6

אדם אינו יורש את תקוותו השמימית ממשפחתו,‏ הוא מקבל אותה מאלוהים (‏תסל״א ב׳:‏12‏)‏.‏ לכן הימנע מלשאול שאלות העלולות להעציב אחרים.‏ לדוגמה,‏ לא נשאל רעיה של אח משוח מה היא מרגישה באשר לתוחלת לחיות לנצח על הארץ בלי בעלה.‏ אחרי הכול,‏ אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שבעולם החדש יהוה ’‏ישביע לכל חי רצון’‏ (‏תהל׳ קמ״ה:‏16‏)‏.‏ אם לא נתייחס למשוחים כאל מי שחשובים יותר מאחרים,‏ נגן גם על עצמנו.‏ כיצד?‏ המקרא מציין שכמה משוחים אולי לא יישארו נאמנים (‏מתי כ״ה:‏10–12;‏ פט״ב ב׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ אך אם נימנע מ’‏להעריץ בני אדם’‏,‏ לעולם לא נלך בעקבות אחרים,‏ גם לא בעקבות משוחים,‏ אחים מוכרים היטב או כאלה המשרתים את יהוה שנים רבות (‏יהד׳ 16‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ באופן זה,‏ גם אם הם יהפכו ללא־נאמנים או יעזבו את הקהילה,‏ לא נאבד את אמונתנו ביהוה או נחדל לשרתו.‏ מ20.‏01 29 §9,‏ 10

כ”‏ילדים אהובים”‏ של יהוה אנו עושים כל שביכולתנו כדי לחקותו.‏ אנו מחקים את תכונותיו בכך שאנו מגלים אהבה,‏ אדיבות וסלחנות כלפי אחרים.‏ כאשר מי שאינם מכירים את אלוהים רואים את התנהגותנו הטובה,‏ זה עשוי להניע אותם ללמוד עליו יותר (‏פט״א ב׳:‏12‏)‏.‏ להורים משיחיים יש סיבה טובה לחקות את יהוה באופן שבו הם נוהגים בילדיהם.‏ אם יעשו כן,‏ זה עשוי להניע את ילדיהם לרקום יחסי ידידות עם אבינו האוהב.‏ אנו גאים ביהוה,‏ אבינו השמימי,‏ ורוצים שאחרים יכירו אותו.‏ כולנו חשים בליבנו כפי שחש דוד המלך,‏ אשר כתב:‏ ”‏ביהוה תתהלל נפשי”‏ (‏תהל׳ ל״ד:‏3‏)‏.‏ אבל מה אם אנחנו ביישנים?‏ כיצד נוכל לאזור אומץ?‏ אומץ ליבנו גובר כשאנו מתמקדים באושר שאנו יכולים להסב ליהוה ובתועלת הרבה שתצמח לאחרים אם ילמדו עליו.‏ יהוה יעניק לנו את האומץ הנחוץ לנו.‏ הוא עזר לאחינו במאה הראשונה להיות אמיצים,‏ והוא יעזור גם לנו (‏תסל״א ב׳:‏2‏)‏.‏ מ20.‏02 11 §12,‏ 13

רבים הלומדים את המקרא מתקדמים לשלב של טבילה.‏ אולם נראה שכמה הלומדים איתנו את המקרא בקביעות מהססים להפוך לתלמידי המשיח.‏ הם נהנים מהשיעורים שלהם,‏ אך אינם מתקדמים לשלב של טבילה.‏ אם אתה מנהל שיעור מקרא,‏ אנו בטוחים שאתה רוצה לעזור לתלמיד שלך ליישם את מה שהוא לומד ולהפוך לתלמיד המשיח.‏ יהוה רוצה שאנשים ישרתו אותו משום שהם אוהבים אותו.‏ לכן מטרתנו היא לעזור לתלמידינו להבין שליהוה אכפת מהם מאוד כיחידים ושהוא חש כלפיהם אהבה עזה.‏ אנחנו רוצים לעזור להם לראות את יהוה כ”‏אבי יתומים ודיין [‏מגן]‏ אלמנות”‏ (‏תהל׳ ס״ח:‏6‏)‏.‏ כאשר תלמידיך לומדים להוקיר את אהבתו של אלוהים כלפיהם,‏ הדבר קרוב לוודאי נוגע לליבם ואהבתם כלפיו גוברת.‏ לכן עזור לתלמידיך להבין שאלוהינו האוהב רוצה שהם יזכו לחיי נצח,‏ ושהוא מוכן לעזור להם להשיג מטרה זו.‏ מ20.‏01 3 §7,‏ 8

השליח פאולוס היה עניו,‏ ולכן ביקש וקיבל עידוד מחבריו.‏ הוא לא חשש שאם יכיר בכך שאחרים העניקו לו נחמה בעת צרה יצטייר כאדם חלש (‏קול׳ ד׳:‏7–11‏)‏.‏ אם נכיר בענווה בכך שאנו זקוקים לעידוד,‏ אחינו ואחיותינו ישמחו להעניק לנו את התמיכה שאותה אנו צריכים.‏ פאולוס ידע שכתבי־הקודש ינחמו אותו (‏רומ׳ ט״ו:‏4‏)‏.‏ הוא גם ידע שהם יעניקו לו חוכמה להתמודד עם כל ניסיון (‏טימ״ב ג׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ כאשר היה במאסרו השני ברומא חש פאולוס שמותו קרב.‏ הוא ביקש מטימותיאוס לבוא אליו במהרה ולהביא עימו ”‏את המגילות”‏ (‏טימ״ב ד׳:‏6,‏ 7,‏ 9,‏ 13‏)‏.‏ מדוע?‏ מגילות אלה היו כנראה חלקים מהתנ״ך שיכלו לשמש את פאולוס בלימוד האישי שלו.‏ אם נחקה את פאולוס ונלמד בקביעות את דבר־אלוהים,‏ יהוה ישתמש בכתבי־הקודש כדי לנחם ולהרגיע אותנו ללא תלות בניסיונות שאנו חווים.‏ מ20.‏02 23 §14,‏ 15

אליפז,‏ בלדד וצופר לא הקדישו זמן למחשבה על הדרך שבה יוכלו לעזור לאיוב.‏ במקום זאת,‏ הם חשבו כיצד יוכלו להוכיח שאיוב עשה משהו פסול.‏ כמה מדבריהם היו מדויקים,‏ אך מה שאמרו על איוב ועל יהוה לא היה אוהב או נכון.‏ הם שפטו את איוב בחומרה (‏איוב ל״ב:‏1–3‏)‏.‏ כיצד הגיב יהוה?‏ הוא כעס על אותם שלושה גברים עד מאוד.‏ הוא כינה אותם אווילים וביקש מאיוב להתפלל עבורם (‏איוב מ״ב:‏7–9‏)‏.‏ מדוגמאותיהם השליליות של אליפז,‏ בלדד וצופר אנו מפיקים כמה לקחים.‏ ראשית,‏ אל לנו לשפוט את אחינו (‏מתי ז׳:‏2–5‏)‏.‏ במקום זאת,‏ עלינו להקשיב בתשומת לב לפני שאנו מדברים.‏ רק כך נוכל להבין את מצבם (‏פט״א ג׳:‏8‏)‏.‏ שנית,‏ כאשר אנו מדברים,‏ עלינו לוודא שמילותינו אדיבות ושדברינו מדויקים (‏אפ׳ ד׳:‏25‏)‏.‏ ושלישית,‏ יהוה מתעניין בכנות במה שאנחנו אומרים זה לזה.‏ מ20.‏03 22 §15,‏ 16

פעמים רבות כשאנו מלמדים אחרים על יהוה,‏ אנו לומדים להכיר אותו טוב יותר בעצמנו.‏ לדוגמה,‏ אנו רואים הוכחה ברורה לחמלתו של יהוה כאשר הוא מכוון אותנו למי שיש להם נטיית הלב הנכונה (‏יוח׳ ו׳:‏44;‏ מה״ש י״ג:‏48‏)‏.‏ אנו מבחינים בכוחו של דבר־אלוהים בפעולה כשאנו רואים כיצד מי שאותם אנו מלמדים משתחררים מהרגלים רעים ומתחילים ללבוש את האישיות החדשה (‏קול׳ ג׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ בנוסף,‏ אנו רואים הוכחה לסבלנותו של אלוהים בכך שהוא נותן לרבים המתגוררים בשטחנו אינספור הזדמנויות ללמוד עליו ולהיוושע (‏רומ׳ י׳:‏13–15‏)‏.‏ אולם אין זה משנה כמה זמן אנו משרתים את יהוה,‏ אל לנו לעולם לראות ביחסינו עימו דבר מובן מאליו.‏ אחת הדרכים הבולטות שבהן נוכל להוכיח שאנו מוקירים את ידידותנו עם אלוהים היא לדבר איתו בתפילה.‏ תקשורת טובה היא הדם הזורם בעורקי יחסים הדוקים.‏ לכן קרב אל אלוהים בתפילה לעיתים תכופות,‏ ולעולם אל תפחד לבטא את מחשבותיך הכמוסות ביותר.‏ מ19.‏12 19 §11,‏ 13,‏ 14

מה רבה הנחמה שמעניקה לנו מחשבה זו!‏ בתור מלך במלכות אלוהים,‏ ישוע יבטל כל נזק שנגרם לנו על־ידי השטן והסדר העולמי שלו (‏יש׳ ס״ה:‏17;‏ יוח״א ג׳:‏8;‏ ההת׳ כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מה רבה התקווה שהדבר מעורר בנו!‏ ואף־על־פי שישוע הטיל עלינו משימה מאתגרת,‏ הוא לצידנו ותומך בנו במהלך אחרית ימיו של סדר עולמי זה (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ מה רב האומץ שהדבר נוסך בנו!‏ נחמה,‏ תקווה ואומץ — הללו הם חלק מאבני היסוד האיתנות שעליהן נבנית שלוות הנפש שלנו.‏ אם כן,‏ כיצד תוכל לשמור על שלוות נפש כאשר אתה סובל מניסיונות קשים?‏ עליך לעשות גם אתה את מה שעשה ישוע.‏ ראשית,‏ התפלל והתמד בתפילה.‏ שנית,‏ ציית ליהוה ובשר בקנאות,‏ גם כאשר קשה לעשות כן.‏ ושלישית,‏ פנה לחבריך כדי שיעזרו לך לנוכח קשיים.‏ אז שלום אלוהים ישמור על שכלך ועל ליבך (‏פיל׳ ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ ובדומה לישוע,‏ תצליח לגבור על כל ניסיון (‏יוח׳ ט״ז:‏33‏)‏.‏ מ19.‏04 13 §16,‏ 17