אֵבל
אילו מקרים מתקופת המקרא מראים שטבעי להתאבל על מותו של אדם קרוב?
בר כ״ג:2; כ״ד:67; ל״ז:34, 35; מ״ב:36; יוח י״א:19, 31, 33–36
ראה גם שמב א׳:17–27; מהש ט׳:36–39
מה מוכיח שיהוה משתוקק להעניק נחמה למי שאיבדו את יקיריהם?
כיצד ידיעת האמת לגבי מצב המתים מנחמת אותנו?
דוגמאות רלוונטיות:
לוק כ׳:37, 38 — ישוע הסביר שתחיית המתים כל כך ודאית שמבחינת יהוה ”הם כולם חיים בעיניו”
יוח י״א:5, 6, 11–14 — כשישוע דיבר על מותו של חברו היקר אלעזר, הוא השווה את המוות לשינה
עב ב׳:14, 15 — השליח פאולוס הסביר שאל לנו לתת לפחד מפני המוות לשלוט בנו
מדוע יש ערך רב יותר לשמו של האדם ביום מותו?
מהי הבטחת אלוהים לגבי המוות, וכיצד הוא מתואר במקרא?
מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שתהיה תחיית מתים?
ישע כ״ו:19; יוח ה׳:28, 29; מהש כ״ד:15
דוגמאות רלוונטיות:
במקרא מוזכרים תשעה מקרי תחיית מתים, ושמונה מהם היו של אנשים ששבו לחיים עלי אדמות. כל אחד מהמקרים האלו יכול להעניק תקווה ונחמה עבור מי שאיבדו אדם יקר
מלא י״ז:17–24 — אליהו הנביא הקים לתחייה את בנה של האלמנה מהעיר צרפת ששכנה בצידון
מלב ד׳:32–37 — אלישע הנביא הקים לתחייה נער מהעיר שונֵם והשיב אותו להוריו
מלב י״ג:20, 21 — בזמן שהשליכו גופה לתוך קבר, היא נגעה בעצמות אלישע והאדם שב לחיים
לוק ז׳:11–15 — ישוע הקים לתחייה בן של אישה אלמנה במהלך צעדת לוויה בעיר נעים
לוק ח׳:41, 42, 49–56 — ישוע הקים את בתו של יאיר, אחד מראשי בית הכנסת
יוח י״א:38–44 — ישוע הקים לתחייה את חברו האהוב, אלעזר, והשיב אותו אל חיק משפחתו
מהש ט׳:36–42 — השליח פטרוס הקים לתחייה את טביתא, שהייתה אהובה על כל האחים בזכות מעשיה הטובים
מהש כ׳:7–12 — השליח פאולוס הקים לתחייה בחור צעיר בשם אווטיכוס, אשר נהרג בעקבות נפילה מחלון
ישוע קם לתחייה כישות רוחנית אלמותית; תחייתו מהווה ערובה לכל תקוותינו לעתיד
ישוע הוא הראשון שהוקם לתחייה שמימית ולחיי אלמוות; בנוסף אליו, 000,144 מאמינים שנמשחו ברוח הקודש זוכים לתחייה כזו