ינואר
שבת, 1 בינואר
מינקותך אתה מכיר את הכתבים הקדושים היכולים להחכימך לישועה על־ידי האמונה במשיח ישוע (טימ״ב ג׳:15).
אמונתו של טימותיאוס התבססה על עובדות שקירבו אותו ליהוה. גם אתה צריך לנתח בהיגיון את מה שאתה לומד על יהוה מקריאת המקרא. עליך בראש ובראשונה להוכיח לעצמך לפחות שלוש אמיתות בסיסיות. ראשית, עליך להיות משוכנע שיהוה אלוהים ברא הכול (שמ׳ ג׳:14, 15; עב׳ ג׳:4; ההת׳ ד׳:11). שנית, עליך להוכיח לעצמך שהמקרא הוא מסר מאת אלוהים עבור האנושות (טימ״ב ג׳:16, 17). ושלישית, עליך להיות בטוח שליהוה יש קבוצה מאורגנת של אנשים העובדים אותו תחת הנהגת המשיח, ושעדי־יהוה הם אותה קבוצה (יש׳ מ״ג:10–12; יוח׳ י״ד:6; מה״ש ט״ו:14). אינך צריך להיות אנציקלופדיה מקראית מהלכת כדי להוכיח זאת לעצמך. המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיניך היא להשתמש ב”כושר החשיבה” שלך כדי לחזק את ביטחונך שאתה מחזיק באמת (רומ׳ י״ב:1). מ20.07 10 §8, 9
יום א׳, 2 בינואר
לא ניתן לחגבי הארבה להורגם, אלא לענותם חמישה חודשים (ההת׳ ט׳:5).
נבואה זו מתארת נחיל חגבי ארבה שפניהם פני אדם ו”מעין כתרים ככתרי זהב” על ראשיהם (ההת׳ ט׳:7). הם מייסרים את ”בני האדם [אויבי אלוהים] אשר אין להם חותם אלוהים על מצחם” למשך חמישה חודשים, תוחלת החיים הממוצעת של הארבה (ההת׳ ט׳:4). נראה שנבואה זו אכן מתארת את משרתיו המשוחים של יהוה. הם מכריזים באומץ את משפטי אלוהים נגד סדר עולמי מרושע זה, וכתוצאה מכך גורמים לתומכיו אי־נעימות רבה. האם מסקנתנו היא שהארבה המתואר ביואל ב׳:7–9 אינו אותו ארבה המוזכר בספר ההתגלות? אכן כן. אין זה נדיר שלמונח סמלי במקרא יש משמעויות שונות במצבים שונים. לדוגמה, בספר ההתגלות ה׳:5 מכונה ישוע ”האריה משבט יהודה”, בעוד שבפטרוס א׳. ה׳:8 מתואר השטן כ”אריה שואג”. מ20.04 3 §8; 5 §10
יום ב׳, 3 בינואר
עיני יהוה בכל מקום, צופות ברעים ובטובים (מש׳ ט״ו:3).
הגר, שפחתה של שרה, נהגה בטיפשות לאחר שניתנה לאברם לאישה. הגר הרתה ולאחר מכן החלה לבוז לשרי, שהייתה עקרה. המצב כל כך החמיר עד כי גירשה שרי את הגר (בר׳ ט״ז:4–6). מנקודת מבטנו הלא־מושלמת הגר לא נראית יותר מאשר אישה אכזרית שקיבלה את הראוי לה. אך יהוה ראה בהגר יותר מכך, ושלח אליה את מלאכו. כאשר מצא אותה המלאך, הוא עזר לה לשנות את גישתה ובירך אותה. הגר הבינה שיהוה התבונן בה והיה מודע לגמרי למצבה. הדבר הניע אותה לקרוא לו ”האל הרואה, ... הרואה אותי” (בר׳ ט״ז:7–13). מה ראה יהוה בהגר? הוא היה מודע לגמרי לרקע שלה ולמה שעבר עליה. אף־על־פי שיהוה לא הסכים עם חוסר הכבוד של הגר כלפי שרי, אנו יכולים להיות בטוחים שהוא התחשב ברקע שלה ובמצבה. מ20.04 16 §8, 9
יום ג׳, 4 בינואר
את המרוץ סיימתי (טימ״ב ד׳:7).
השליח פאולוס אמר שכל המשיחיים האמיתיים משתתפים במרוץ (עב׳ י״ב:1). כולנו, צעירים ומבוגרים, נמרצים ועייפים, צריכים להחזיק מעמד עד הסוף אם ברצוננו לזכות לגמול שמציע לנו יהוה (מתי כ״ד:13). לפאולוס היה חופש דיבור מפני ש’סיים את המרוץ’ בהצלחה (טימ״ב ד׳:7, 8). אך מהו בדיוק המרוץ שעליו דיבר? לעיתים על מנת ללמד אותנו לקחים חשובים השתמש פאולוס במושגים שמקורם במשחקים שנערכו ביוון הקדומה (קור״א ט׳:25–27; טימ״ב ב׳:5). במספר מקרים דימה את סגנון החיים המשיחי לריצה במרוץ (קור״א ט׳:24; גל׳ ב׳:2; פיל׳ ב׳:16). אדם מתחיל לרוץ ב”מרוץ” כאשר הוא מקדיש את עצמו ליהוה ונטבל (פט״א ג׳:21). הוא חוצה את קו הסיום כאשר יהוה מעניק לו את פרס חיי הנצח (מתי כ״ה:31–34, 46; טימ״ב ד׳:8). מ20.04 26 §1–3
יום ד׳, 5 בינואר
קחו את מלוא הנשק שמאת אלוהים (אפ׳ ו׳:13).
”האדון נאמן, והוא יחזק אתכם ויגן עליכם מפני הרָשע” (תסל״ב ג׳:3). כיצד יהוה מגן עלינו? יהוה מצייד אותנו בנשק אשר יכול להגן עלינו מהתקפותיו של השטן (אפ׳ ו׳:13–17). הנשק הרוחני הזה חזק ויעיל. אך הוא יגן עלינו רק אם נתחמש בכל אחד מחלקיו, ולא נסיר אותם. למשל, חגורת האמת מסמלת את האמיתות המצויות בדבר־אלוהים, המקרא. מדוע עלינו לחגור אותה? משום שהשטן הוא ”אבי השקר” (יוח׳ ח׳:44). הוא צבר ניסיון של אלפי שנים בהפצת שקרים, והוא התעה את ”כל העולם המיושב” (ההת׳ י״ב:9). אבל האמיתות המצויות במקרא מגינות עלינו פן נוטעה אנחנו משקריו. כיצד אנו חוגרים חגורה סמלית זו? אנו עושים זאת כשאנו לומדים את האמת על יהוה, עובדים אותו ”בָּרוח ועל־פי האמת” ונוהגים ביושר בכל דבר (יוח׳ ד׳:24; אפ׳ ד׳:25; עב׳ י״ג:18). מ21.03 26, 27 §3–5
יום ה׳, 6 בינואר
הוא גם ייכנס אל ארץ התפארת (דנ׳ י״א:41).
ארץ זו הייתה כה מיוחדת מפני שהייתה ממוקמת היכן שהתקיימה עבודת אלוהים האמיתית. החל מחג השבועות שנת 33 לספירה אותה ”ארץ” אינה מקום גיאוגרפי בודד, שהרי משרתי יהוה מצויים בכל רחבי כדור הארץ. ”ארץ התפארת” היא תחום פעילותם של משרתי יהוה הכולל, למשל, את עבודתם את יהוה באמצעות אסיפות ושירות השדה. במהלך אחרית הימים נכנס מלך הצפון שוב ושוב ל”ארץ התפארת”. לדוגמה, כאשר מילאה גרמניה הנאצית את תפקיד מלך הצפון, בייחוד במהלך מלחמת העולם השנייה, נכנס אותו מלך ל”ארץ התפארת” בכך שרדף והרג את משרתי אלוהים. לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר החלה ברית המועצות למלא את תפקיד מלך הצפון, נכנס אותו מלך ל”ארץ התפארת” בכך שרדף והגלה את משרתי אלוהים. מ20.05 13 §7, 8
יום ו׳, 7 בינואר
הידידות הקרובה עם יהוה שייכת ליראיו, והוא מודיע להם את בריתו (תהל׳ כ״ה:14).
חשוב על כמה גברים מן התקופה הטרום משיחית שהפכו לידידי אלוהים. אברהם היה אדם שגילה אמונה יוצאת מגדר הרגיל. יותר מ־000,1 שנה לאחר מותו של אברהם כינה אותו יהוה ”ידידי” (יש׳ מ״א:8). מכאן שאפילו המוות אינו יכול להפריד בין יהוה לידידיו הקרובים. אברהם חי בזיכרונו של יהוה (לוקס כ׳:37, 38). איוב הוא דוגמה נוספת. יהוה ביטא את ביטחונו באיוב בפני קהל מלאכים בשמיים, וכינה אותו ”איש תם וישר, ירא אלוהים וסר מרע” (איוב א׳:6–8). ומה חש יהוה באשר לדניאל, אשר שירת אותו בנאמנות בארץ פגאנית במשך כ־80 שנה? שלוש פעמים חיזקו מלאכים את ביטחונו של אותו קשיש בכך שהוא ”יקר מאוד” לאלוהים (דנ׳ ט׳:23; י׳:11, 19). אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה נכסף ליום שבו יקים לתחייה את ידידיו האהובים שאינם עוד בין החיים (איוב י״ד:15). מ20.05 26, 27 §3, 4
שבת, 8 בינואר
למדני את חוקיך (תהל׳ קי״ט:68).
תלמיד טוב אולי ילמד על חוקי אלוהים ואף יעריך אותם. אך האם הוא יציית ליהוה מתוך אהבה כלפיו? זכור, חוה הכירה את חוקי אלוהים אך לא באמת אהבה את המחוקק, וכך גם אדם (בר׳ ג׳:1–6). לכן עלינו לעשות יותר מאשר ללמד אחרים על הדרישות והסטנדרטים הצודקים של אלוהים. דרישותיו של יהוה והסטנדרטים שלו שובים את ליבנו ומועילים לנו (תהל׳ קי״ט:97, 111, 112). אולם תלמידינו אולי לא יחשבו כך כל עוד לא יבחינו באהבתו של יהוה העומדת מאחורי אותם חוקים. לכן נוכל לשאול את התלמיד: ”מדוע לדעתך אלוהים מבקש ממשרתיו לעשות מעשה זה או להימנע ממעשה זה? מה הדבר אומר לנו עליו?” אם נעזור לתלמידינו לחשוב על יהוה ולפתח אהבה אמיתית כלפי שמו הנכבד, גדלים הסיכויים שניגע לליבם. תלמידינו יאהבו לא רק את החוקים, אלא גם את המחוקק. הם יגדלו באמונה ויהיה להם קל יותר לעמוד במבחנים קשים שיבואו (קור״א ג׳:12–15). מ20.06 10 §10, 11
יום א׳, 9 בינואר
על כל אחד למהר להקשיב, לא למהר לדבר (יעקב א׳:19).
עלינו להתאזר בסבלנות מפני שדרוש זמן כדי להתרפא מבחינה רוחנית. רבים ממי שהיו בעברם לא־פעילים מודים שהם נענו בחיוב רק לאחר שהזקנים ואחרים בקהילה ביקרו אצלם שוב ושוב. ננסי, אחות המתגוררת בדרום מזרח אסיה, כותבת: ”חברה קרובה בקהילה עזרה לי מאוד. היא אהבה אותי כאילו הייתה אחותי הגדולה. היא הזכירה לי את הזמנים הטובים שהיו לנו יחד. היא הקשיבה לי בסבלנות כשהבעתי את רגשותיי ולא היססה לתת לי עצות. היא הוכיחה שהיא חברה אמיתית ושהיא מוכנה לעזור בכל עת”. אמפתיה היא כמו משחה מרגיעה; היא יכולה לשכך רגשות פגועים. מספר לא־פעילים חשים שנים רבות רגשי מרירות כלפי אח מסוים בקהילה. רגשות אלה מדכאים את הרצון לשוב אל יהוה. חלקם אולי חושבים שנהגו בהם שלא בצדק. ייתכן שהם זקוקים למישהו שיקשיב להם ויבין לליבם. מ20.06 26 §10, 11
יום ב׳, 10 בינואר
ניצחתם את הרָשע (יוח״א ב׳:14).
בכל פעם שתדחה פיתויים, יהיה לך קל יותר לעשות את הטוב. כמו כן, זכור שההשקפה המעוותת של העולם על מין מקורה בשטן. לכן כשאתה מסרב להתפשר אתה ’מנצח את הרָשע’. אנו מכירים בעובדה שליהוה יש הזכות להגדיר מה נחשב לחטא, ומתאמצים בכל מאודנו לא לבצע חטאים. אם אנו עושים חטא, אנו מתוודים על כך בפני יהוה בתפילה (יוח״א א׳:9). ואם אנו עושים חטא חמור אנו פונים לעזרתם של זקני־הקהילה, אשר אותם מינה יהוה לדאוג לנו (יעקב ה׳:14–16). אולם אל לנו לאפשר לרגשי האשמה שאנו חשים בשל טעויות העבר לכרסם בנו. מדוע? מפני שאבינו האוהב סיפק את קורבן הכופר של בנו על מנת שנזכה לסליחת חטאים. כאשר יהוה אומר שהוא יסלח לחוטאים מלאי חרטה, הוא עומד בדיבורו. לכן אין דבר היכול למנוע מאיתנו לשרת את יהוה במצפון נקי (יוח״א ב׳:1, 2, 12; ג׳:19, 20). מ20.07 22, 23 §9, 10
יום ג׳, 11 בינואר
עימך מקור חיים (תהל׳ ל״ו:9).
במשך תקופה מסוימת יהוה היה לבדו. אך הוא לא חש בדידות. הוא היה שלם מכל הבחינות. עם זאת, הוא רצה שגם אחרים ייהנו מחיים. מתוך אהבה החל יהוה לברוא (יוח״א ד׳:19). קודם כול ברא יהוה שותף למלאכה. לאחר מכן באמצעות בן בכור זה ”נבראו כל יתר הדברים”, לרבות מיליוני יצורים רוחניים תבוניים (קול׳ א׳:16). ישוע שמח בהזדמנות לעבוד יחד עם אביו (מש׳ ח׳:30). גם למלאכים הייתה סיבה לשמוח. היו להם כביכול מושבים בשורה הראשונה כאשר יהוה וישוע, שהיה לצידו כרב־אומן, יצרו את השמיים והארץ. כיצד הגיבו המלאכים? הם ”הריעו” כאשר נוצר כדור הארץ וללא ספק המשיכו להריע על כל אחת מיצירות כפיו של יהוה, לרבות יצירת המופת האחרונה שלו — בני האדם (איוב ל״ח:7; מש׳ ח׳:31, הערת שוליים). כל אחת מיצירות אלה חשפה את אהבתו וחוכמתו של יהוה (תהל׳ ק״ד:24; רומ׳ א׳:20). מ20.08 14 §1, 2
יום ד׳, 12 בינואר
תהיו שנואים על כל האומות בגלל שמי (מתי כ״ד:9).
יהוה ברא אותנו כדי לאהוב ולהיות אהובים. לכן כשמישהו שונא אותנו אנחנו מרגישים פגועים, ואולי אף מפוחדים. אח אחד כתב: ”כשחיילים הכו אותי, העליבו אותי ואיימו עליי כי הייתי אחד מעדי־יהוה, הרגשתי מפוחד ומושפל”. שנאה היא דבר פוגע, אבל היא אינה מפתיעה אותנו, שהרי ישוע ניבא שנהיה שנואים. למה העולם שונא את תלמידיו של ישוע? משום שבדומה לישוע איננו ”חלק מן העולם” (יוח׳ ט״ו:17–19). ולכן, אנחנו אומנם מכבדים את ממשלות האדם, אבל אנחנו מסרבים לסגוד להן או לסמלים המייצגים אותן. אנחנו מסורים אך ורק ליהוה ותומכים בזכות שלו לשלוט על האנושות, זכות שהשטן וזרעו מתכחשים אליה לגמרי (בר׳ ג׳:1–5, 15). אנחנו מבשרים שמלכות אלוהים היא התקווה היחידה של האנושות, ושבקרוב היא תשמיד את כל מתנגדיה (דנ׳ ב׳:44; ההת׳ י״ט:19–21). המסר שבפינו הוא חדשות טובות לענווים, אך חדשות רעות לרשעים. מ21.03 20 §1, 2
יום ה׳, 13 בינואר
יודעים אנו כי מאלוהים אנחנו (יוח״א ה׳:19).
יהוה מעניק לאחיות משיחיות מקום מכובד בקהילה. הן מציבות דוגמה בעשיית מעשים טובים ובגילוי חוכמה, אמונה, קנאות, אומץ ונדיבות (לוקס ח׳:2, 3; מה״ש ט״ז:14, 15; רומ׳ ט״ז:3, 6; פיל׳ ד׳:3; עב׳ י״א:11, 31, 35). התברכנו גם בקשישים רבים. אולי הם מתמודדים עם בעיות בריאותיות שונות הנלוות לגיל מתקדם, אך אותם קשישים עושים מה שביכולתם בשירות השדה ומשתמשים בכל כוחם כדי לעודד אחרים ולהכשירם. כולנו מפיקים תועלת מניסיונם. הם אכן יפים בעיני יהוה ובעינינו (מש׳ ט״ז:31). חשוב גם על הצעירים שבינינו. הם מתמודדים עם קשיים רבים בעודם גדלים בעולם זה הנתון לשליטתם של השטן והפילוסופיות המרושעות שלו. למרות זאת, כולנו מתעודדים לראות את הצעירים נותנים תשובות באסיפות, יוצאים לשירות ומגינים באומץ על אמונתם. צעירים, יש לכם מקום חשוב בקהילת יהוה! (תהל׳ ח׳:2). מ20.08 21, 22 §9–11
יום ו׳, 14 בינואר
הינני שולח אתכם ככבשים בין זאבים (מתי י׳:16).
כשאנו מתחילים לבשר ולהזדהות כעדי־יהוה אנו עלולים להיתקל ב”סערות” — התנגדות מהמשפחה, לעג מצד מכרים, ודחיית המסר שבפינו. כיצד תוכל לטפח אומץ? ראשית, היה משוכנע שישוע ממשיך להשגיח על המלאכה מהשמיים (יוח׳ ט״ז:33; ההת׳ י״ד:14–16). שנית, חזק את אמונתך בהבטחה של יהוה שהוא ידאג לך (מתי ו׳:32–34). ככל שאמונתך תתחזק, יגבר האומץ שלך. כבר גילית אמונה רבה כאשר סיפרת למכריך ולבני משפחתך שהתחלת ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה ולנכוח באסיפותיהם. אין ספק שערכת שינויים משמעותיים בהתנהגותך ובסגנון חייך כדי לחיות על־פי אמות המידה הצודקות של יהוה. גם בשביל זה היית צריך אמונה ואומץ. בעודך ממשיך לטפח אומץ תוכל להיות בטוח ש”יהוה אלוהיך עימך בכל אשר תלך” (יהו׳ א׳:7–9). מ20.09 4, 5 §11, 12
שבת, 15 בינואר
יהוה נתן לו מנוחה (דה״ב י״ד:6).
המלך אסא הוא דוגמה מצוינת לאדם שנהג בחוכמה ונשען כל כולו על יהוה. הוא שירת את יהוה לא רק בזמנים קשים, אלא גם בעיתות שלום. כבר מגיל צעיר ”לבבו של אסא היה מסור לגמרי ליהוה” (מל״א ט״ו:14, הערת שוליים). אחת הדרכים שבהן גילה אסא את מסירותו הייתה טיהור יהודה מפולחן כזב. במקרא נאמר ש”הוא הסיר את המזבחות הזרים ואת הבמות, שבר את המצבות וגדע את האשרים” (דה״ב י״ד:3, 5). הוא אף הסיר את מעכה סבתו ממעמדה כגבירה בממלכה, וזאת משום שקידמה את פולחנו של אחד האלילים (מל״א ט״ו:11–13). אסא לא רק מיגר את פולחן הכזב, אלא גם קידם את עבודת אלוהים הטהורה ועזר לממלכת יהודה לשוב ליהוה. יהוה בירך את אסא ואת בני ישראל והעניק להם עיתות שלום. במשך עשר שנים במהלך שלטונו של אסא ”שקטה הארץ” (דה״ב י״ד:1, 4, 6). מ20.09 14 §2, 3
יום א׳, 16 בינואר
טימותיאוס, שמור את מה שהופקד בידך (טימ״א ו׳:20).
לעיתים אנו מפקידים בידי אחרים דברים יקרי ערך. לדוגמה, אולי אנו מפקידים את כספנו בבנק. כשאנו עושים כן, אנו מצפים שכספינו יישמרו בבטחה ולא ייאבדו או ייגנבו. השליח פאולוס הזכיר לטימותיאוס שהוא קיבל דבר יקר — ידע מדויק על מטרת אלוהים עבור האנושות. בידו של טימותיאוס הופקדה גם הזכות ’להכריז את דבר אלוהים’ ו’לעשות את מלאכת המבשר’ (טימ״ב ד׳:2, 5). פאולוס האיץ בטימותיאוס לשמור על מה שהופקד בידו. בדומה לטימותיאוס, הופקדו בידינו דברים יקרים. יהוה העניק לנו בטובו ידע מדויק לגבי האמיתות היקרות המצויות בדברו המקרא. אמיתות אלה יקרות מפני שהן מלמדות אותנו כיצד לרקום יחסים טובים עם יהוה ומסבירות מה באמת מסב לנו אושר בחיים. כשאנו מקבלים אמיתות אלה וחיים לאורן אנו משתחררים משעבוד לתורות כזב ולמעשים לא־מוסריים (קור״א ו׳:9–11). מ20.09 26 §1–3
יום ב׳, 17 בינואר
אתם יודעים איך התנהגנו למענכם כאשר היינו ביניכם (תסל״א א׳:5).
התלמיד צריך לחוש בהתלהבות שלך ולראות שאתה מאמין לגמרי באמיתות המצויות במקרא. אז גדלים הסיכויים שיתלהב ממה שהוא לומד. אולי תוכל לספר לו כיצד הפקת תועלת אישית מכך שאתה מנהל את חייך על־פי עקרונות המקרא. כך הוא יבין שהמקרא מכיל הדרכה מעשית היכולה להועיל גם לו. במהלך שיעור המקרא ספר לתלמיד על דוגמתם של מי שהתמודדו עם קשיים הדומים לאלה שעימם הוא מתמודד וגברו עליהם. תוכל לצרף לשיעור מישהו מהקהילה שהתלמיד עשוי להפיק תועלת מדוגמתו. עזור לתלמידך להבין כמה נבון ליישם את עקרונות המקרא בחייו. אם התלמיד נשוי, האם גם בן הזוג לומד? אם לא, הזמן אותו להצטרף לשיעור. עודד את תלמידך לחלוק את מה שהוא לומד עם משפחתו ועם חבריו (יוח׳ א׳:40–45). מ20.10 16 §7–9
יום ג׳, 18 בינואר
שנן אותם לבניך (דב׳ ו׳:7).
הוריו הארציים של ישוע עזרו לו לגדול להיות אדם המשביע את רצון אלוהים; הם מילאו אחר ההנחיות שנתן יהוה להורים (דב׳ ו׳:6, 7). יוסף ומרים אהבו את יהוה מעומק ליבם, ומטרתם הייתה לעודד את ילדיהם לפתח את אותו סוג אהבה. יוסף ומרים היו נחושים לשמור על שגרה רוחנית טובה כמשפחה. אין ספק שנכחו בהתאספויות שבועיות בבית הכנסת בנצרת, וכן חגגו את הפסח בירושלים מדי שנה (לוקס ב׳:41; ד׳:16). ייתכן שניצלו את המסעות המשפחתיים לירושלים כדי ללמד את ישוע ואת אחיו ואחיותיו על ההיסטוריה של עם יהוה, ואולי עצרו בדרך כדי לבקר במקומות המוזכרים בכתבי־הקודש. ודאי לא היה קל ליוסף ומרים להמשיך להקפיד על שגרה רוחנית טובה ככל שהמשפחה הלכה וגדלה. אך איזו תועלת נפלאה הם הפיקו מכך! מפני שהציבו את עבודת יהוה במקום הראשון, לא חסר למשפחתם דבר מבחינה רוחנית. מ20.10 28 §8, 9
יום ד׳, 19 בינואר
עזרא הכין את לבבו לדרוש ולחקור בתורת יהוה... וללמד בישראל את חוקיה (עז׳ ז׳:10).
כשאתה מוזמן להצטרף לשיעור מקרא, טוב תעשה אם תתכונן לחומר שיידון. חלוץ מיוחד ששמו דורין אומר: ”אני מעריך כשהשותף שלי מתכונן לשיעור. אז הוא יכול לתרום לו בצורה משמעותית”. כמו כן, התלמיד קרוב לוודאי יבחין ששניכם התכוננתם היטב, וזה יהיה בשבילו דוגמה טובה. גם אם אינך יכול להתכונן לחומר ביסודיות, לפחות הקדש קצת זמן כדי לדעת מה הן הנקודות העיקריות של השיעור. תפילות הן חלק חשוב משיעור מקרא. לכן, חשוֹב מראש מה תאמר אם תתבקש להתפלל. אז תפילתך תהיה ודאי משמעותית יותר (תהל׳ קמ״א:2). הַנָאֶה, המתגוררת ביפן, עדיין זוכרת את התפילות של אחות אחת שהתלוותה למורה שלה. היא אומרת: ”הרגשתי כמה הידידות שלה עם יהוה חזקה, ורציתי להיות כמוה. הרגשתי גם אהובה כשהיא הזכירה את שמי בתפילותיה”. מ21.03 9, 10 §7, 8
יום ה׳, 20 בינואר
אזור אומץ! ... עליך להעיד גם ברומא (מה״ש כ״ג:11).
ישוע הבטיח לשליח פאולוס שהוא יגיע לרומא. אולם כמה יהודים בירושלים תכננו לארוב לו ולהרגו. כאשר שמע שר האלף הרומי קלודיוס ליסיאס על המזימה, הוא בא לעזרתו של פאולוס. קלודיוס מיהר לשלוח אותו בליווי חיילים רבים שיגנו עליו לקיסריה. שם הורה הנציב פליקס שפאולוס ’יוחזק תחת משמר בארמון הורדוס’. פאולוס היה הרחק מהישג ידם של מבקשי נפשו (מה״ש כ״ג:12–35). אך בהמשך ירש פסטוס את מקומו של פליקס כנציב. פסטוס רצה ”לשאת חן בעיני היהודים”. הוא שאל את פאולוס: ”האם אתה רוצה לעלות לירושלים ולהישפט שם לפניי?” פאולוס ידע שהוא קרוב לוודאי ייהרג בירושלים. לכן הוא אמר: ”לַקיסר אני עותר!” פסטוס השיב לו: ”לַקיסר עתרת, לקיסר תלך”. עם הזמן הגיע פאולוס לרומא, הרחק מהישג ידם של היהודים המחפשים להרגו (מה״ש כ״ה:6–12). מ20.11 13 §4; 14 §8–10
יום ו׳, 21 בינואר
אם ליבנו ירשיע אותנו (יוח״א ג׳:20).
רגשות אשמה אינם דבר נדיר. יש החשים אשמה בשל דברים שעשו לפני שלמדו את האמת. אחרים חשים אשמה בשל טעויות שעשו לאחר טבילתם (רומ׳ ג׳:23). אנו רוצים, כמובן, לעשות את הטוב, אך ”כולנו מרבים להיכשל” (יעקב ג׳:2; רומ׳ ז׳:21–23). אף־על־פי שאיננו מוצאים הנאה ברגשות אשמה, הללו יכולים להועיל לנו. מדוע? מפני שרגשות אשמה יכולים להניע אותנו לתקן את דרכנו ולהיות נחושים שלא לחזור על טעויותינו (עב׳ י״ב:12, 13). מאידך, רגשות אשמה מופרזים עלולים לתקוף אותנו, כלומר, גם לאחר שהתחרטנו ולאחר שיהוה הראה שהוא סלח לנו רגשות אשמה עלולים לעלות ולצוף. רגשות אשמה כאלה עלולים להזיק לנו (תהל׳ ל״א:10; ל״ח:3, 4). מן ההכרח שנישמר מפני מלכודת רגשות האשמה המופרזים. אחרי הכול, חשוב כמה ישמח השטן אם נוותר על עצמנו — אפילו שיהוה לא ויתר עלינו! (השווה קורינתים ב׳. ב׳:5–7, 11). מ20.11 27 §12, 13
שבת, 22 בינואר
אכן לריק שמרתי על ליבי טהור ורחצתי את כפיי בטוהר (תהל׳ ע״ג:13).
הלוי שחיבר את המזמור החל לקנא ברשעים וביהירים, לא בשל רשעותם, אלא בשל שגשוגם שהיה ניכר (תהל׳ ע״ג:2–9, 11–14). נראה היה שיש להם הכול — עושר וחיים טובים ונטולי דאגות. הלוי היה צריך לראות את הדברים מנקודת מבטו של יהוה. בעשותו כן שוב נחה עליו השלווה והוא היה מאושר. הוא אמר: ”מלבדך [יהוה] אינני חפץ בדבר על הארץ” (תהל׳ ע״ג:25). אנו רוצים ללמוד מדוגמתו ולעולם לא לקנא ברשעים שלכאורה משגשגים. שמחתם שטחית וזמנית (קהלת ח׳:12, 13). קנאה בהם מזמנת ייאוש וחורבן רוחני. לכן אם תמצא את עצמך מקנא בהצלחתם המדומה של הרשעים, עשה מה שעשה הלוי. הישמע לעצותיו האוהבות של יהוה והתרועע עם אחרים העושים את רצונו. אם יהוה יהיה מקור שמחתך הגדול ביותר, תמצא אושר אמיתי ותישאר בדרך המובילה ל”חיים האמיתיים” (טימ״א ו׳:19). מ20.12 19 §14–16
יום א׳, 23 בינואר
כאשר אנו צריכים להתפלל איננו יודעים מה לבקש בתפילה, אך הרוח עצמה מפגיעה בעדנו באנחות ללא מילים (רומ׳ ח׳:26).
כשאתה משליך את דאגותיך על יהוה בתפילה, הקפד לכלול דברי הודיה. טוב נעשה אם נמנה את ברכותינו, גם אם נסיבותינו קשות במיוחד. אם לעיתים אינך מסוגל למצוא את המילים הנכונות כדי לבטא את רגשותיך העזים, זכור שיהוה משיב אפילו לתפילות פשוטות כמו ’בבקשה עזור לי!’ (דה״ב י״ח:31) הישען על חוכמתו של יהוה, ולא על חוכמתך. במאה השמינית לפה״ס התמלאו תושבי יהודה פחד נוכח האיום מצד האשורים. בניסיון נואש להימנע מעול האשורים, הם פנו למצרים עובדת האלילים (יש׳ ל׳:1, 2). יהוה הזהיר אותם שמרדנותם תביא לאסון (יש׳ ל׳:7, 12, 13). בפי ישעיהו אמר יהוה לבני העם כיצד יוכלו למצוא ביטחון אמיתי. הנביא אמר: ”כוחכם יהיה בשמירה על רוגע ובגילוי ביטחון” ביהוה (יש׳ ל׳:15ב). מ21.01 4 §8, 9
יום ב׳, 24 בינואר
שמעתי את מספר החתומים, מאה ארבעים וארבעה אלף (ההת׳ ז׳:4).
כגמול לנאמנותם הופכים אחיו המשוחים של המשיח למלכים ולכוהנים יחד איתו בשמיים (ההת׳ כ׳:6). כל המרכיבים את החלק השמימי של משפחתו של אלוהים משתוקקים לראות את 000,144 המשוחים מקבלים את גמולם השמימי. לאחר שהוא מתאר את אותם 000,144 מלכים וכוהנים, השליח יוחנן רואה דבר מרגש — ”המון רב” השורד את הר מגידון. בשונה מהקבוצה הראשונה, הקבוצה השנייה גדולה בהרבה ואין לה מספר נקוב (ההת׳ ז׳:9, 10). חבריה ”לבושים בגלימות לבנות”, מה שמראה שנשמרו ’נקיים מטומאת’ עולמו של השטן וששמרו אמונים לאלוהים ולמשיח (יעקב א׳:27). הם אומרים בקול גדול כי הם נושעו תודות למה שעשו יהוה וישוע, שה אלוהים. כמו כן, הם מחזיקים בידיהם כפות תמרים, מה שמראה שהם מכירים בשמחה בישוע כמלכו הממונה של יהוה (השווה יוחנן י״ב:12, 13). מ21.01 15, 16 §6, 7
יום ג׳, 25 בינואר
ענוותך מרוממת אותי (שמ״ב כ״ב:36).
גבר יכול ללמוד להיות ראש משפחה טוב אם יחקה את האופן שבו יהוה וישוע מחילים את ראשותם. חשוב למשל על הענווה שהם מגלים. יהוה הוא הישות הנבונה מכול. בכל זאת, הוא מקשיב לדעות של משרתיו (בר׳ י״ח:23, 24, 32). יהוה מושלם, אך לעת עתה אין הוא מצפה מאיתנו לשלמות. הוא מושיט עזרה לבני אדם לא־מושלמים המשרתים אותו כדי שינחלו הצלחה (תהל׳ קי״ג:6, 7). למעשה, המקרא אף מתאר את יהוה כ’עוזר’ (תהל׳ כ״ז:9; עב׳ י״ג:6). דוד המלך הכיר בעובדה שהוא הצליח להשלים את המלאכה האדירה שהוטלה עליו אך ורק תודות לענוותו של יהוה. חשוב על דוגמתו של ישוע. אף שהיה אדונם של תלמידיו, הוא רחץ את רגליהם. ישוע עצמו אמר: ”מופת נתתי לכם כדי שתעשו כפי שעשיתי לכם” (יוח׳ י״ג:12–17). אף־על־פי שהייתה לו סמכות רבה, ישוע לא ציפה שישרתו אותו, אלא שירת אחרים (מתי כ׳:28). מ21.02 3, 4 §8–10
יום ד׳, 26 בינואר
תפארת בחורים היא כוחם (מש׳ כ׳:29).
אחים צעירים, יש לכם הרבה מה לתת. רבים מכם חזקים ומלאים באנרגיה. אתם נכס של ממש לקהילתכם. אולי אתם מצפים ליום שבו תתמנו לשרת כמשרתים עוזרים. אך אולי נראה לכם שאחרים חושבים שאתם צעירים מדי או שאין לכם מספיק ניסיון כדי להיות מופקדים על משימות חשובות. אתם אומנם צעירים, אך יש דברים שאתם יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לזכות לאמון וכבוד מהאחים בקהילתכם. האם לכם, הצעירים, יש מיומנות כלשהי היכולה להועיל לאחרים בקהילה? כן, לרבים מכם יש מיומנות כזו. לדוגמה, אולי שמתם לב שמבוגרים מעריכים כשמישהו מראה להם כיצד להשתמש היטב בטאבלטים שלהם ובמכשירים אלקטרוניים אחרים בשביל הלימוד האישי והאסיפות. הידע שלכם בתחום יכול להועיל להם מאוד. בכל מעשיכם תנו לאביכם השמימי סיבה להתגאות בכם. מ21.03 2 §1, 3; 7 §18
יום ה׳, 27 בינואר
כל אחד יישא את הנטל שלו (גל׳ ו׳:5).
גם אם האישה משכילה יותר מבעלה, זו אחריותו לנהל את התוכנית הרוחנית המשפחתית ולהנהיג את המשפחה בפעילויות תיאוקרטיות אחרות (אפ׳ ו׳:4). אישה אומנם צריכה להיכנע לבעלה, אך היא עדיין אחראית לבריאותה הרוחנית. לשם כך, עליה להקצות זמן ללימוד אישי ולהרהורים. זה יעזור לה להמשיך לאהוב ולכבד את יהוה ולמצוא שמחה בכניעתה לבעלה. נשים הממשיכות להיכנע לבעליהן מתוך אהבה ליהוה ימצאו שמחה וסיפוק רבים יותר מאלו הדוחות את סידור הראשות של יהוה. הן מציבות דוגמה טובה גם לגברים צעירים וגם לנשים צעירות. והן תורמות ליצירת אווירה חמה לא רק במשפחה, אלא גם בקהילה (טיט׳ ב׳:3–5). כיום נשים הן חלק ניכר ממשרתי יהוה הנאמנים (תהל׳ ס״ח:11). מ21.02 13 §21–23
יום ו׳, 28 בינואר
קִרבו לאלוהים, והוא יקרב אליכם (יעקב ד׳:8).
השליח פאולוס הציב דוגמה מצוינת לאומץ וכוח עמידה. לעיתים תקפה אותו חולשה. אך הוא הצליח להחזיק מעמד כי נשען על יהוה שיעניק לו את הכוח הנחוץ לו (קור״ב י״ב:8–10; פיל׳ ד׳:13). נוכל להתמלא כוח ואומץ כאלה אם נכיר בענווה בכך שאנו זקוקים לעזרתו של יהוה (יעקב ד׳:10). נוכל להיות בטוחים שהניסיונות שאנו חווים אינם עונש מיהוה. יעקב אומר לנו: ”מי שנתון בניסיון אל יאמר: ’אלוהים מנסה אותי’. כי לא ניתן לנסות את אלוהים בדברים רעים, ואין הוא מנסה בהם איש” (יעקב א׳:13). אם נהיה משוכנעים בעובדה זו נקרב אף יותר אל אבינו האוהב שבשמיים. יהוה ”אינו מתחלף או משתנה” (יעקב א׳:17). הוא תמך במשיחיים בני המאה הראשונה בניסיונותיהם, והוא יעזור לכל אחד מאיתנו כיום. פנה ליהוה מכל הלב ובקש ממנו שיעזור לך לרכוש חוכמה ולחזק את אמונתך ואת אומץ ליבך. הוא ישיב על תפילותיך. מ21.02 31 §19–21
שבת, 29 בינואר
כפי שברזל מחדד ברזל, כך מחדד איש את רעהו (מש׳ כ״ז:17).
תוכל לעודד תלמיד מקרא שמגיע לאסיפות אם תתעניין בו באופן אישי (פיל׳ ב׳:4). מבלי להיכנס לענייניו האישיים, תוכל לשבח אותו על כל שינוי חיובי שהוא עשה ולשאול אותו על מה שהוא לומד מהמקרא, על המשפחה שלו ועל העבודה שלו. שיחות אלה יכולות לקרב ביניכם. כשאתה מתיידד עם התלמיד, אתה למעשה עוזר לו להתקדם לטבילה. ככל שהתלמיד ממשיך להתקדם ולערוך שינויים עזור לו להרגיש שיש לו מקום בקהילה. תוכל לעשות זאת אם תגלה הכנסת אורחים (עב׳ י״ג:2). כאשר תלמיד המקרא כשיר לבשר תוכל גם להזמין אותו לצאת איתך לשירות. דייגו, מבשר מברזיל, אומר: ”הרבה אחים הזמינו אותי לצאת איתם לשירות. זו הייתה הדרך הכי טובה להכיר אותם. למדתי ככה הרבה, והרגשתי קרוב יותר ליהוה ולישוע”. מ21.03 12 §15, 16
יום א׳, 30 בינואר
אל תשיבו לאיש רעה תחת רעה (רומ׳ י״ב:17).
ישוע אמר לתלמידיו לאהוב את אויביהם (מתי ה׳:44, 45). זה נכון שממש לא קל לעשות זאת, אך זה אפשרי בעזרת רוח קודשו של אלוהים. פרי רוח אלוהים כולל אהבה, וכן אורך רוח, טוב לב, ענווה ושליטה עצמית (גל׳ ה׳:22, 23). התכונות הללו עוזרות לנו להתמודד עם שנאה. במקרים רבים מתנגד שינה את גישתו תודות לתכונות משיחיות שגילו בן זוגו, ילדו או שכן מאמין. מתנגדים רבים אפילו הפכו לאחינו ולאחיותינו היקרים. לכן אם יש השונאים אותך רק בגלל שאתה משרת את יהוה וקשה לך לאהוב אותם, בקש בתפילה את רוח הקודש (לוקס י״א:13). היה בטוח שדרכו של אלוהים היא תמיד הטובה ביותר (מש׳ ג׳:5–7). שנאה יכולה להיות עוצמתית והרסנית, אבל האהבה חזקה בהרבה. היא קונה לבבות. היא גם משמחת את ליבו של יהוה. אבל אפילו אם מתנגדים ממשיכים לשנוא אותנו, אנחנו עדיין יכולים להיות מאושרים. מ21.03 23 §13; 24 §15, 17
יום ב׳, 31 בינואר
אומה עלתה על ארצי, עצומה וללא מספר (יואל א׳:6).
הנביא יואל חזה מתקפה צבאית (יואל ב׳:1, 8, 11). יהוה אמר שישתמש ב’צבאו הגדול’ (חיילי בבל) כדי להעניש את בני ישראל הממרים (יואל ב׳:25). הצבא הפולש מכונה בצדק ”הצפוני” מפני שהבבלים יפלשו לישראל מכיוון צפון (יואל ב׳:20). צבא זה מדומה לנחיל ארבה מאורגן היטב. באשר אליו אמר יואל: ”כל [חייל] מתקדם במסלולו. ... אל תוך העיר ממהרים... על הבתים מטפסים, בעד החלונות נכנסים כגנב” (יואל ב׳:8, 9). התוכל לדמיין זאת במחשבותיך? בכל מקום יש חיילים. לא ניתן למצוא מסתור. איש אינו יכול להימלט מחרב הבבלים! בדומה לארבה, הבבלים (או הכשדים) פלשו לירושלים ב־607 לפה״ס. במקרא נאמר: ”מלך הכשדים... לא חמל על בחור ובתולה, זקן וחלש” (דה״ב ל״ו:17). מ20.04 5 §11, 12