פברואר

עשה מאמצים להכיר טוב יותר את אחיך ואחיותיך.‏ שוחח איתם לפני ואחרי האסיפות,‏ בשר יחד איתם,‏ ואם אפשר,‏ הזמן אותם לארוחה.‏ אם תעשה כן,‏ אולי תגלה שהאחות שנראתה לך לא־ידידותית היא למעשה ביישנית,‏ שאותו אח שהחשבת לחומרני יודע להכניס אורחים,‏ או שהמשפחה שפעמים רבות מאחרת לאסיפות מתמודדת עם התנגדות (‏איוב ו׳:‏29‏)‏.‏ כמובן,‏ אל לנו ’‏להתערב בענייני אחרים’‏ (‏טימ״א ה׳:‏13‏)‏.‏ אולם כדאי שנלמד להכיר את אחינו ואחיותינו ואת הנסיבות שעיצבו את אישיותם.‏ כאשר תהיה מודע לרקע של אח לאמונה שמרגיז אותך,‏ קרוב לוודאי שתחוש אמפתיה כלפיו.‏ עליך להשקיע מאמצים כדי להכיר את אחיך טוב יותר.‏ אם תיישם את עצת המקרא לפתוח לרווחה את ליבך,‏ תחקה את יהוה האוהב ”‏אנשים מכל הסוגים”‏ (‏טימ״א ב׳:‏3,‏ 4;‏ קור״ב ו׳:‏11–13‏)‏.‏ מ20.‏04 16,‏ 17 §10–12

בלילה שלפני מותו הזכיר ישוע לתלמידיו לאהוב איש את רעהו.‏ הוא ידע שאהבה המלווה בהקרבה עצמית תעזור להם להישאר מאוחדים ולהתמודד עם שנאת העולם.‏ שים לב לדוגמה של הקהילה בתסלוניקי.‏ עוד מימיה הראשונים האחים בקהילה נרדפו.‏ אך אותם אחים ואחיות הפכו לדוגמאות של נאמנות ואהבה (‏תסל״א א׳:‏3,‏ 6,‏ 7‏)‏.‏ פאולוס עודד אותם להמשיך לנהוג באהבה,‏ אפילו ”‏במידה רבה יותר”‏ (‏תסל״א ד׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אהבה תניע אותם לנחם את הנדכאים ולתמוך בחלשים (‏תסל״א ה׳:‏14‏)‏.‏ הם פעלו על־פי דבריו של פאולוס,‏ שהרי באיגרתו השנייה,‏ שנכתבה כשנה מאוחר יותר,‏ הוא אמר להם:‏ ”‏אהבתכם זה לזה גוברת אצל כל אחד ואחד מכם”‏ (‏תסל״ב א׳:‏3–5‏)‏.‏ אהבתם עזרה להם לעמוד בקשיים וברדיפות.‏ מ21.‏03 22 §11

אם ברצוננו לזכות לגמול חיי הנצח,‏ עלינו לדבוק במסלול המשיחי,‏ הדרך המובילה לחיים (‏מה״ש כ׳:‏24;‏ פט״א ב׳:‏21‏)‏.‏ אולם השטן ומי שמחקים את דוגמתו רוצים שנקבל החלטה שונה:‏ הם רוצים ש’‏נמשיך לרוץ איתם’‏ (‏פט״א ד׳:‏4‏)‏.‏ הם בזים למסלול החיים שבו אנו דבקים וטוענים שהדרך שבה הם מתהלכים טובה יותר,‏ ושהיא מובילה לחירות.‏ אולם טענתם כוזבת (‏פט״ב ב׳:‏19‏)‏.‏ כמה חשוב שנבחר לדבוק במסלול הנכון!‏ השטן חפץ שכולנו נחדל לרוץ בדרך הצרה ”‏המובילה לחיים”‏ ונעבור לדרך המרווחת שבה מתהלכים רוב האנשים בעולם.‏ דרך זו פופולארית וקל להתהלך בה.‏ אך היא ”‏מובילה לאבדון”‏ (‏מתי ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ על מנת להישאר בדרך הנכונה ולא לסטות ממנה,‏ עלינו לבטוח ביהוה ולשמוע בקולו.‏ מ20.‏04 26 §1;‏ 27 §5,‏ 7

בשנים האחרונות רוסיה ובעלות בריתה נכנסו גם הן ל”‏ארץ התפארת”‏ (‏דנ׳ י״א:‏41‏)‏.‏ כיצד?‏ בשנת 2017 אסר מלך הצפון הנוכחי את פעילותם של משרתי יהוה והשליך כמה מאחינו ואחיותינו לבתי הסוהר.‏ הוא גם הוציא אל מחוץ לחוק את פרסומינו,‏ כולל את תרגום עולם חדש.‏ בנוסף,‏ הוא החרים את משרד הסניף שלנו ברוסיה,‏ וכן אולמי מלכות ואולמי כינוסים.‏ בעקבות זאת,‏ בשנת 2018 זיהה הגוף המנהל את רוסיה ואת בעלות בריתה כמלך הצפון.‏ אולם גם כשמשרתי יהוה נרדפים קשות,‏ הם מסרבים ליטול חלק בכל פעולה שמטרתה לחתור תחת ממשלות האדם או לחולל בהן שינויים.‏ במקום זאת,‏ הם מיישמים את עצת המקרא להתפלל עבור ”‏כל רמי הדרג”‏,‏ בייחוד כשהם מקבלים החלטות העשויות להשפיע על חופש הדת.‏ מ20.‏05 14 §9

הורים,‏ כדי שילדיכם יהיו משוכנעים שהם מחזיקים בָּאמת,‏ הם צריכים לרקום יחסים קרובים עם אלוהים ולהיות משוכנעים באמיתות הדברים שמלמד המקרא.‏ אם אתם רוצים ללמד את ילדיכם את האמת על אלוהים,‏ עליכם להציב דוגמה כתלמידי מקרא טובים.‏ עליכם להקדיש זמן כדי להרהר במה שאתם לומדים.‏ אז תוכלו ללמד את ילדיכם לנהוג כמוכם.‏ עליכם ללמד אותם להשתמש בכלים שיש לנו ללימוד המקרא,‏ כפי שאתם מלמדים את תלמידי המקרא שלכם.‏ אם תעשו כן,‏ אתם תעזרו להם להעריך את יהוה ואת האפיק שדרכו הוא מספק מזון רוחני — ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏ אל תלמדו את ילדיכם רק את האמיתות המקראיות הבסיסיות.‏ עזרו להם לפתח אמונה חזקה בכך שתלמדו אותם על ”‏עמוקות אלוהים”‏ בהתאם לגילם וליכולותיהם (‏קור״א ב׳:‏10‏)‏.‏ מ20.‏07 11 §10,‏ 12,‏ 13

כמה בני אדם לא־מושלמים בימינו נהנים מידידות קרובה עם יהוה?‏ מיליונים.‏ ידידות זו מתאפשרת בזכות אמונתם בקורבן הכופר של ישוע.‏ על בסיס אמונה זו מאפשר לנו יהוה ברוב טובו להקדיש לו את עצמנו ולהיטבל.‏ כשאנו נוקטים צעדים חשובים אלה אנו למעשה מצטרפים למיליוני משיחיים מוקדשים וטבולים הנהנים מ׳ידידות קרובה’‏ עם הישות הנעלה ביותר ביקום!‏ כיצד נוכל להראות שאנו מוקירים את ידידותנו עם אלוהים?‏ בדומה לאברהם ולאיוב,‏ שבמשך יותר ממאה שנה שמרו על נאמנותם לאלוהים,‏ גם אנו צריכים לשמור על נאמנותנו — ואין זה משנה כמה זמן אנו משרתים את יהוה בסדר עולמי ישן זה.‏ בדומה לדניאל עלינו להוקיר את ידידותנו עם אלוהים יותר מאשר את חיינו (‏דנ׳ ו׳:‏7,‏ 10,‏ 16,‏ 22‏)‏.‏ בעזרתו של יהוה נוכל להחזיק מעמד בכל ניסיון וכך לשמור על יחסינו הקרובים עימו (‏פיל׳ ד׳:‏13‏)‏.‏ מ20.‏05 27 §5,‏ 6

דוד המלך ראה אישה של אדם אחר מתרחצת.‏ הוא ידע מה ציווה יהוה:‏ ”‏לא תחמוד את אשת רעך”‏ (‏שמ׳ כ׳:‏17‏)‏.‏ אך ככל הנראה הוא המשיך להתבונן בה.‏ ליבו נהיה חצוי בין תאוותו לאותה אישה,‏ בת־שבע,‏ לבין רצונו לשמח את יהוה.‏ אף־על־פי שבמשך זמן רב הראה דוד שהוא אוהב וירא את יהוה,‏ הוא נכנע לתאוותו האנוכית.‏ במקרה זה דוד נקט קו פעולה פסול מאוד.‏ הוא המיט חרפה על שם יהוה.‏ הוא גם הסב נזק נוראי לאנשים חפים מפשע,‏ וביניהם בני ביתו (‏שמ״ב י״א:‏1–5,‏ 14–17;‏ י״ב:‏7–12‏)‏.‏ יהוה הטיל מוסר על דוד והוא השתקם (‏שמ״ב י״ב:‏13;‏ תהל׳ נ״א:‏2–4,‏ 17‏)‏.‏ דוד לא שכח את המצוקה והאומללות שנבעו מכך שנתן לליבו להפוך לחצוי.‏ ניתן לתרגם את דבריו שבתהלים פ״ו:‏11 גם באופן הבא:‏ ”‏הענק לי לב שאינו מפולג”‏.‏ האם עזר יהוה לדוד להפוך את ליבו לשלם,‏ או ללא־חצוי?‏ כן,‏ שהרי בהמשך דברו של יהוה מזכיר את דוד כאדם ש”‏לבבו.‏.‏.‏ היה שלם עם יהוה אלוהיו”‏ (‏מל״א י״א:‏4;‏ ט״ו:‏3‏)‏.‏ מ20.‏06 11 §12,‏ 13

המקרא מדמה את אהבתו של יהוה כלפי משרתיו לחבל.‏ באיזה מובן אהבת אלוהים דומה לחבל?‏ תן דעתך לדוגמה הבאה:‏ תאר לעצמך שאתה טובע בים סוער ומישהו זורק לעברך חגורת הצלה.‏ ודאי אתה מעריך את העזרה הזו מפני שהדבר יכול להקל על מאמציך לצוף על פני המים.‏ אך אין די בחגורת הצלה כדי שתישאר בחיים.‏ המים קרים ולא תצליח לשרוד אם לא תגיע לסירת הצלה.‏ אתה זקוק למישהו שישליך לעברך חבל וימשוך אותך אל סירת ההצלה.‏ כפי שאמר יהוה בפסוק היומי,‏ הוא המשיך ’‏למשוך’‏ את בני ישראל שתעו בדרך.‏ אלוהים חש כך כיום גם כלפי מי שחדלו לשרת אותו וטובעים בבעיות ובחרדות.‏ הוא רוצה שהם ידעו שהוא אוהב אותם וחפץ למשוך אותם אליו.‏ ויהוה יכול להשתמש בך כדי להביע כלפיהם אהבה זו.‏ חשוב לחזק את ביטחונם של הלא־פעילים בכך שיהוה אוהב אותם,‏ ושגם אנו אוהבים אותם.‏ מ20.‏06 27 §12,‏ 13

לאחר שהתלמיד סטפנוס נרצח,‏ משיחיים רבים נמלטו מירושלים ו”‏נפוצו ברחבי יהודה ושומרון”‏,‏ ובסופו של דבר הגיעו עד קפריסין ואנטיוכיה (‏מה״ש ז׳:‏58 עד ח׳:‏1;‏ י״א:‏19‏)‏.‏ נוכל רק לדמיין את הקשיים שעימם היו צריכים להתמודד התלמידים.‏ בכל זאת,‏ הם בישרו את הבשורה הטובה בלהיטות בכל מקום שאליו הגיעו,‏ וקהילות נוסדו ברחבי האימפריה הרומית (‏פט״א א׳:‏1‏)‏.‏ אך למשיחיים הקדומים נכונו זמנים סוערים בהרבה.‏ למשל,‏ בסביבות שנת 50 לספירה,‏ הורה הקיסר הרומי קלאודיוס לכל היהודים לעזוב את רומא.‏ לכן יהודים שכבר הפכו למשיחיים היו צריכים גם הם לעזוב את בתיהם ולעבור למקום אחר (‏מה״ש י״ח:‏1–3‏)‏.‏ בסביבות 61 לספירה כתב השליח פאולוס שאחיו לאמונה התנסו בחרפות לעיני כול,‏ נאסרו ונכסיהם נגזלו (‏עב׳ י׳:‏32–34‏)‏.‏ וכמו אחרים,‏ המשיחיים היו צריכים להתמודד עם עוני ומחלות (‏רומ׳ ט״ו:‏26;‏ פיל׳ ב׳:‏25–27‏)‏.‏ מ21.‏02 26,‏ 27 §2–4

אין דבר שהשטן או מי שנתונים להשפעתו יכולים לעשות כדי לערער את יציבותו של משיחי שחיזק את אמונתו (‏יוח״ב 8,‏ 9‏)‏.‏ אל לנו להיות מופתעים שהעולם שונא אותנו (‏יוח״א ג׳:‏13‏)‏.‏ יוחנן מזכיר לנו ש”‏העולם כולו נתון לשליטת הרָשע”‏ (‏יוח״א ה׳:‏19‏)‏.‏ ככל שהסדר העולמי הזה קרב אל קיצו,‏ זעמו של השטן יבער יותר ויותר.‏ אין הוא משתמש רק בהתקפות עקיפות,‏ כמו כוח הפיתוי של אי־מוסריות מינית והשקרים שמשמיעים הכופרים,‏ אלא גם באמצעים אלימים.‏ השטן יודע שנותר לו רק זמן קצר לנסות לעצור את פעילות הבישור שלנו או למוטט את אמונתנו.‏ לכן אין זה מפתיע שפעילותנו מוגבלת או אסורה בכמה ארצות.‏ בכל זאת,‏ אחינו ואחיותינו באותן ארצות מחזיקים מעמד.‏ הם מוכיחים שללא תלות במעשיו של הרָשע נגדנו,‏ אנו יכולים לנצח!‏ מ20.‏07 24 §12,‏ 13

מטרתו של יהוה הייתה שהמשפחה האנושית תיהנה מחיי נצח בכוכב הלכת היפהפה שברא.‏ אך כאשר מרדו אדם וחוה באביהם האוהב,‏ החטא והמוות הטילו את צילם על כדור הארץ (‏רומ׳ ה׳:‏12‏)‏.‏ מה עשה יהוה?‏ הוא מייד ציין כיצד יושיע את האנושות (‏בר׳ ג׳:‏15‏)‏.‏ כוונתו הייתה לספק כופר שיאפשר לצאצאי אדם וחוה להשתחרר מכבלי החטא והמוות.‏ תודות לכך הוא יכול היה לאפשר לכל אדם לבחור לשרת אותו ולזכות לחיי נצח (‏יוח׳ ג׳:‏16;‏ קור״א ט״ו:‏21,‏ 22‏)‏.‏ סביר להניח שכאשר יקים יהוה לתחייה מיליוני אנשים באמצעות בנו,‏ לא כולם ישובו לחיים באותו הזמן.‏ מדוע?‏ מפני שפיצוץ אוכלוסין בכדור הארץ ודאי יביא לכאוס,‏ ויהוה לעולם אינו עושה דבר בצורה לא־מאורגנת ולא־מסודרת.‏ הוא יודע שכדי להשיג שלום ממושך יש לשמור על הסדר (‏קור״א י״ד:‏33‏)‏.‏ מ20.‏08 14 §3;‏ 15 §5

התלמיד צריך להבין שמטרת השיעורים היא לעזור לו להתחיל לשרת את יהוה כאחד מעדיו.‏ צעד אחר צעד תלמיד מקרא כן יכול להשיג את המטרה להיטבל.‏ קודם כול,‏ התלמיד לומד להכיר ולאהוב את יהוה ולהאמין בו (‏יוח׳ ג׳:‏16;‏ י״ז:‏3‏)‏.‏ הוא רוקם יחסים עם יהוה ומתחיל ליצור קשרים עם אחים בקהילה (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25;‏ יעקב ד׳:‏8‏)‏.‏ בהמשך התלמיד נפטר מהרגלים פסולים ומתחרט על חטאיו (‏מה״ש ג׳:‏19‏)‏.‏ במקביל אמונתו מניעה אותו לחלוק את האמת עם אחרים (‏קור״ב ד׳:‏13‏)‏.‏ אז הוא מקדיש את עצמו ליהוה ומסמל את הקדשתו בטבילה (‏פט״א ג׳:‏21;‏ ד׳:‏2‏)‏.‏ ואיזה יום משמח זה עבור כולם!‏ בכל צעד שנוקט התלמיד לקראת מטרתו,‏ שבח אותו בנדיבות ומכל הלב ועודד אותו להמשיך להתקדם בכיוון הנכון.‏ מ20.‏10 17,‏ 18 §12,‏ 13

אם אתה משווה את עצמך לאחרים בקהילה,‏ אתה עלול לשכוח שגם אתה יקר ערך.‏ כמה בקהילה אולי מורים מוכשרים,‏ מארגנים מעולים או רועים מיומנים.‏ ייתכן שאתה מרגיש שאין לך מתנות אלה באותה מידה.‏ זה מראה שאתה עניו וצנוע (‏פיל׳ ב׳:‏3‏)‏.‏ אך שים לב לאזהרה הבאה:‏ אם אתה תמיד משווה את עצמך למי שיש להם יכולות יוצאות דופן,‏ אתה עלול להתאכזב מעצמך.‏ אתה אף עלול להרגיש,‏ כפי שציין השליח פאולוס,‏ שכלל אין לך מקום בקהילה.‏ יהוה העניק לכמה משיחיים מהמאה הראשונה מתנות פלאיות דרך רוח הקודש,‏ אך לא כולם קיבלו את אותן מתנות (‏קור״א י״ב:‏4–11‏)‏.‏ למרות זאת,‏ כל משיחי היה יקר ערך.‏ כיום אין לנו מתנות רוח פלאיות,‏ אבל עיקרון זה עדיין תקף.‏ אין לכולנו יכולות זהות,‏ אך כולנו יקרים ליהוה.‏ מ20.‏08 22,‏ 23 §13–15

אם תתפלל שיהוה ייתן לך אומץ,‏ הוא ישיב לתפילותיך ולעולם לא ינטוש אותך (‏מה״ש ד׳:‏29,‏ 31‏)‏.‏ הוא תמיד שם כדי לתמוך בך.‏ חשוֹב כיצד הוא עזר לך לגבור על קשיים והעניק לך את הכוח לחולל שינויים בחיים.‏ אין ספק שמי שהנהיג את עמו ועזר לו לחצות את ים סוף יכול לעזור לך להיות תלמיד המשיח (‏שמ׳ י״ד:‏13‏)‏.‏ תוכל לחוש את אותו ביטחון שחש מחבר מזמור התהלים אשר אמר את הכתוב בפסוק היומי.‏ יהוה יכול לעזור גם למבשרים חדשים להיות אמיצים.‏ שים לב לחווייתה של אחות ששמה טוֹמוֹיוֹ.‏ כאשר החלה לבשר מבית לבית,‏ בעלת הבית הראשונה שפגשה צעקה עליה:‏ ”‏אני לא רוצה לשמוע שום דבר על עדי־יהוה!‏”‏ וטרקה את הדלת.‏ טומויו אמרה באומץ לשותפתה:‏ ”‏שמעת את זה?‏ לא הייתי צריכה לומר מילה והיא הבינה שאני עדת־יהוה!‏ אני כל כך שמחה!‏”‏ כיום משרתת טומויו כחלוצה רגילה.‏ מ20.‏09 6 §13,‏ 14

אסא אמר לעם שהיה זה יהוה ש”‏נתן [‏להם]‏ מנוחה מסביב”‏ (‏דה״ב י״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏ אבל הוא לא חשב שעת שלום זו הייתה זמן לשבת בחיבוק ידיים.‏ להיפך,‏ הוא החל לבנות ערים,‏ חומות,‏ מגדלים ושערים.‏ הוא אמר לתושבי יהודה:‏ ”‏הארץ עדיין ברשותנו”‏.‏ מה הייתה כוונתו?‏ הוא התכוון שהעם יכול לנוע בחופשיות בארץ שהעניק לו אלוהים ולעסוק בבנייה ללא התנגדות מצד אויביו.‏ הוא קרא לעם לנצל תקופה זו של שלום.‏ אסא ניצל את עת השלום גם לחיזוק חילו (‏דה״ב י״ד:‏8‏)‏.‏ האם זה אומר שהוא לא בטח ביהוה?‏ לא.‏ אסא ידע שהייתה זו חובתו כמלך להכין את העם לצרות שאולי יפקדו אותו בעתיד.‏ כמו כן,‏ הוא ידע שתקופת השלום השוררת ביהודה קרוב לוודאי לא תימשך לעד,‏ וכך אכן היה.‏ מ20.‏09 15 §4,‏ 5

מתוך כוונות טובות,‏ זקני־קהילה עלולים לקבוע כללים שלדעתם יגנו על כבשיו של אלוהים.‏ אולם קיימים הבדלים משמעותיים בין תפקידו של זקן־קהילה לזה של ראש משפחה.‏ לדוגמה,‏ יהוה מינה את הזקנים לשמש כשופטים והטיל עליהם את האחריות להרחיק חוטאים חסרי חרטה מהקהילה (‏קור״א ה׳:‏11–13‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ יהוה העניק לראשי משפחות סמכות שלא העניק לזקנים.‏ לראשי משפחות הוא העניק את הסמכות לקבוע כללים עבור משפחתם ולאכוף אותם (‏רומ׳ ז׳:‏2‏)‏.‏ למשל,‏ לראש המשפחה יש הזכות להחליט באיזו שעה ילדיו צריכים לחזור הביתה בערב.‏ יש לו גם הסמכות להטיל על ילדיו מוסר אם הם אינם נשמעים לכלל זה (‏אפ׳ ו׳:‏1‏)‏.‏ כמובן,‏ ראש משפחה אוהב מתייעץ עם אשתו לפני שהוא קובע כללים בבית;‏ אחרי הכול הם ”‏בשר אחד”‏ (‏מתי י״ט:‏6‏)‏.‏ מ21.‏02 16–18 §10–13

אחת הסיבות לכך שהאמיתות המצויות בדבר־אלוהים יקרות היא שיהוה חושף אותן רק בפני אנשים ענווים בעלי ”‏נטיית הלב הנכונה”‏ (‏מה״ש י״ג:‏48‏)‏.‏ הללו מקבלים את האפיק שבו הוא משתמש כדי להזרים אמיתות אלה בימינו (‏מתי י״א:‏25;‏ כ״ד:‏45‏)‏.‏ נבצר מאיתנו ללמוד אמיתות אלה בעצמנו,‏ ואין דבר המשתווה להן (‏מש׳ ג׳:‏13‏)‏.‏ יהוה הפקיד בידינו גם את הזכות ללמד אחרים את האמת עליו ועל מטרותיו (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ המסר שאנו מכריזים יקר עד מאוד מפני שהוא עוזר לאנשים להפוך לחלק ממשפחתו של יהוה ומעניק להם את ההזדמנות לזכות לחיי עולם (‏טימ״א ד׳:‏16‏)‏.‏ בין שחלקנו בשירות קטן ובין שהוא גדול,‏ אנו תומכים בפעילות החשובה ביותר המתבצעת כעת (‏טימ״א ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ כבוד רב עבורנו להיות שותפיו של אלוהים לעבודה!‏ (‏קור״א ג׳:‏9‏)‏.‏ מ20.‏09 26,‏ 27 §4,‏ 5

במהלך מסעו לרומא קיבל השליח פאולוס שוב ושוב עזרה מיהוה באמצעות אחיו לאמונה.‏ למשל,‏ שני שותפים נאמנים של פאולוס,‏ אריסטרכוס ולוקס,‏ החליטו להצטרף אליו למסעו לרומא.‏ הם היו מוכנים לסכן את חייהם כדי להיות עם פאולוס,‏ אף שלא נראה שישוע הבטיח לאיש מהם שאכן יגיעו לרומא.‏ רק מאוחר יותר,‏ במהלך המסע הקשה,‏ נודע להם שיינצלו חייהם.‏ כשהגיעו לעיר הנמל צידון,‏ הרשה יוליוס לפאולוס ”‏ללכת לחבריו וליהנות מעזרתם”‏ (‏מה״ש כ״ז:‏1–3‏)‏.‏ ומאוחר יותר,‏ בעיר פוֹטיוֹלי,‏ פאולוס ושותפיו ’‏מצאו אחים,‏ והללו הפצירו בהם להישאר איתם שבעה ימים’‏.‏ בשעה שדאגו המשיחיים באותם מקומות לצורכי פאולוס ושותפיו,‏ הם ודאי שמחו עד מאוד לשמוע את החוויות הבונות שפאולוס חלק עימם (‏השווה מעשי השליחים ט״ו:‏2,‏ 3‏)‏.‏ מ20.‏11 15,‏ 16 §15–17

הורים,‏ הראו לילדיכם במילים ובמעשים שאתם אוהבים את יהוה מעומק ליבכם.‏ עליכם להבין שהמתנה הגדולה ביותר שתוכלו להעניק להם היא ההזדמנות לאהוב את יהוה.‏ ואחד הדברים החשובים ביותר שתוכלו ללמד אותם הוא כיצד לשמור על שגרה רוחנית טובה של לימוד,‏ תפילות,‏ אסיפות והשתתפות בשירות (‏טימ״א ו׳:‏6‏)‏.‏ כמובן,‏ עליכם לספק לילדיכם את מה שהם צריכים מבחינה חומרית (‏טימ״א ה׳:‏8‏)‏.‏ אך זכרו שיחסיהם הקרובים עם יהוה,‏ ולא דברים חומריים,‏ הם שיעזרו להם לשרוד את קיצו של סדר עולמי ישן זה ולהיכנס לעולם החדש שיכונן אלוהים (‏יח׳ ז׳:‏19‏)‏.‏ כמה מחמם את הלב לראות הורים משיחיים כה רבים שמקבלים החלטות רוחניות נבונות עבור משפחתם!‏ ילדים הגדלים במשפחות כאלה ברוב המקרים ממשיכים ליישם את ההרגלים הטובים שלימדו אותם ההורים,‏ ואין להם שום חרטות!‏ (‏מש׳ י׳:‏22‏)‏.‏ מ20.‏10 28,‏ 29 §10,‏ 11

לעיתים השליח פטרוס אמר או עשה דברים שבהמשך התחרט עליהם.‏ לדוגמה,‏ כאשר אמר ישוע לשליחיו שהוא עתיד לסבול ולמות,‏ גער בו פטרוס ואמר את המילים שלעיל (‏מתי ט״ז:‏21–23‏)‏.‏ ישוע תיקן את פטרוס.‏ במקרה אחר,‏ כאשר הגיע המון כדי לעצור את ישוע,‏ נהג פטרוס בפזיזות וחתך את אוזנו של עבד הכוהן הגדול (‏יוח׳ י״ח:‏10,‏ 11‏)‏.‏ שוב תיקן ישוע את השליח.‏ כמו כן,‏ פטרוס התרברב ואמר שהשליחים האחרים אולי ייכשלו בגלל מה שיקרה למשיח,‏ אך הוא לעולם לא ייכשל!‏ (‏מתי כ״ו:‏33‏)‏ אך הביטחון העצמי המופרז התחלף בחרדת אדם,‏ ופטרוס התכחש לאדונו שלוש פעמים.‏ אפוף ייאוש,‏ פטרוס ”‏יצא החוצה ובכה בכי מר”‏ (‏מתי כ״ו:‏69–75‏)‏.‏ הוא ודאי תהה אם ישוע אי פעם יסלח לו.‏ אולם פטרוס לא אפשר לייאוש להכניע אותו.‏ לאחר שנכשל,‏ חזר למוטב,‏ ובהמשך אנו מוצאים אותו עם שאר השליחים (‏יוח׳ כ״א:‏1–3;‏ מה״ש א׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ מ20.‏12 20 §17,‏ 18

ראש משפחה יכול לנהוג בענווה בדרכים רבות.‏ לדוגמה,‏ הוא אינו מצפה לשלמות מאשתו ומילדיו.‏ הוא מקשיב לדעותיהם של בני המשפחה ומתחשב בהן גם אם אין הן זהות לשלו.‏ כמו כן,‏ בעל עניו מוכן להשתתף במטלות הבית,‏ גם אם באזור שבו הוא מתגורר מטלות אלה נחשבות לתפקיד האישה.‏ זה יכול להיות מאתגר.‏ מדוע?‏ ”‏מאיפה שאני באה”‏,‏ אומרת אחות ששמה רייצ׳ל,‏ ”‏אם בעל עוזר לאשתו לשטוף כלים או לנקות את הבית,‏ שכניו וקרוביו יחשבו שהוא לא ’‏גבר אמיתי’‏.‏ הם יחשבו שהוא לא מסוגל לשלוט באשתו”‏.‏ אם גישה זו נפוצה באזור מגוריך,‏ זכור שישוע רחץ את רגלי תלמידיו,‏ אפילו שהדבר נחשב לתפקיד של עבד.‏ מה שחשוב לראש משפחה הוא לא להיראות טוב בעיני אחרים,‏ אלא לגרום לאשתו ולילדיו להרגיש טוב.‏ מ21.‏02 2 §3;‏ 4 §11

זיכרונות טובים הם ברכה מיהוה;‏ אך כל כמה שחיינו היו טובים בעבר,‏ עתידנו בעולם החדש יהיה טוב אף יותר.‏ אחרים עלולים לפגוע בנו,‏ אך כאשר אנו מחליטים לסלוח,‏ אנו יכולים להמשיך הלאה.‏ רגשות אשמה מופרזים עלולים למנוע מאיתנו לשרת את יהוה בשמחה.‏ אבל,‏ בדומה לשליח פאולוס,‏ עלינו להיות משוכנעים שיהוה סולח לנו (‏טימ״א א׳:‏12–15‏)‏.‏ יש לנו התקווה לחיות לנצח.‏ ובעולמו החדש של אלוהים חרטות לגבי העבר לא ייסרו אותנו.‏ באשר לאותה עת נאמר במקרא:‏ ”‏הדברים הקודמים לא ייזכרו”‏ (‏יש׳ ס״ה:‏17‏)‏.‏ חשוב לעצמך:‏ חלקנו הגיע לשיבה בשירות יהוה,‏ אך בעולם החדש נשוב להיות צעירים (‏איוב ל״ג:‏25‏)‏.‏ לכן,‏ הבה נהיה נחושים שלא לחיות בעבר,‏ אלא להביט לעתיד ולחיות למען הדברים הצפונים בו!‏ מ20.‏11 24 §4;‏ 29 §18,‏ 19

מה צפוי לנו בעתיד?‏ במהלך הצרה הגדולה יהוה יושיע אותנו בשתי דרכים מפליאות.‏ ראשית,‏ הוא יושיע את משרתיו הנאמנים כשיגרום למלכי הארץ להשמיד את בבל הגדולה,‏ מעצמת דתות הכזב (‏ההת׳ י״ז:‏16–18;‏ י״ח:‏2,‏ 4‏)‏.‏ שנית,‏ הוא יושיע את משרתיו כאשר ישמיד את שאר האלמנטים של עולם השטן בהר מגידון (‏ההת׳ ט״ז:‏14,‏ 16‏)‏.‏ כל עוד נישאר קרובים ליהוה,‏ השטן לא יוכל לגרום לנו נזק תמידי.‏ למעשה,‏ הוא זה שיינזק לעד (‏רומ׳ ט״ז:‏20‏)‏.‏ לכן התחמש בכל חלקי הנשק הרוחני — ואל תסיר אותם!‏ אל תנסה להילחם בקרב לבדך;‏ תמוך באחיך ואחיותיך;‏ פעל על־פי הדרכתו של יהוה.‏ אם תעשה כן,‏ תוכל להיות בטוח שאביך האוהב שבשמיים יחזק אותך ויגן עליך (‏יש׳ מ״א:‏10‏)‏.‏ מ21.‏03 30 §16,‏ 17

כיצד נוכל להראות שאנו בוטחים ביהוה?‏ עלינו ליישם את הנחיותיו.‏ במקרא מתועדות דוגמאות רבות המבליטות את התועלת הרבה הצומחת משמירה על רוגע ומגילוי ביטחון ביהוה.‏ כשתלמד דוגמאות אלה,‏ שים לב מה עזר למשרתי אלוהים לשמור על רוגע אל מול התנגדות עזה.‏ למשל,‏ כאשר ציווה בית הדין העליון היהודי על השליחים להפסיק לבשר,‏ הם לא נרתעו,‏ אלא הכריזו באומץ:‏ ”‏עלינו לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם”‏ (‏מה״ש ה׳:‏29‏)‏.‏ גם לאחר שהולקו הם לא נתקפו בהלה.‏ מדוע?‏ מפני שידעו שיהוה לצידם ושהוא מרוצה מהם,‏ ולכן הם המשיכו לבשר את הבשורה הטובה (‏מה״ש ה׳:‏40–42‏)‏.‏ באופן דומה,‏ כאשר ניצב התלמיד סטפנוס מול המוות הוא נשאר כה שלו ורגוע עד כי פניו ”‏היו כפני מלאך”‏ (‏מה״ש ו׳:‏12–15‏)‏.‏ מדוע?‏ מפני שהיה בטוח שיהוה מרוצה ממנו.‏ מ21.‏01 4 §10,‏ 11

התיאור הזה מעיד שיש להמון הרב מצפון נקי ומעמד של צדקה בפני יהוה (‏יש׳ א׳:‏18‏)‏.‏ הם משיחיים מוקדשים וטבולים המגלים אמונה חזקה בקורבנו של ישוע ונהנים מיחסים טובים עם יהוה (‏יוח׳ ג׳:‏36;‏ פט״א ג׳:‏21‏)‏.‏ לכן הם כשירים לעמוד לפני כס אלוהים כדי ’‏לעבוד אותו יומם ולילה’‏ בחצר הארצית של מקדשו הרוחני (‏ההת׳ ז׳:‏15‏)‏.‏ הם מבצעים בקנאות את רוב מלאכת הכרזת בשורת המלכות ועשיית התלמידים,‏ ומציבים את ענייני מלכות אלוהים לפני ענייניהם האישיים (‏מתי ו׳:‏33;‏ כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ לחברי ההמון הרב הבאים מן הצרה הגדולה מובטח שאלוהים ימשיך לדאוג להם,‏ שהרי ”‏היושב על הכיסא יפרוש עליהם את אוהלו”‏.‏ ההבטחה שהכבשים האחרים מייחלים לה תתגשם במלואה:‏ ”‏[‏אלוהים]‏ ימחה כל דמעה מעיניהם”‏ (‏ההת׳ כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מ21.‏01 16 §9,‏ 10

אנחנו אוהבים להיות חלק ממשפחתו של יהוה,‏ ואנחנו עושים את מיטבנו לכבד את סידור הראשות שכונן יהוה.‏ המקרא מראה שיהוה מוקיר גם נשים וגם גברים.‏ הוא חושף,‏ לדוגמה,‏ שבמאה הראשונה שפך יהוה את רוח הקודש גם על נשים וגם על גברים,‏ והעניק להם את היכולת לחולל ניסים,‏ כמו לדבר בשפות שונות (‏מה״ש ב׳:‏1–4,‏ 15–18‏)‏.‏ גם נשים וגם גברים נמשחו ברוח הקודש עם התוחלת למלוך עם המשיח (‏גל׳ ג׳:‏26–29‏)‏.‏ גם נשים וגם גברים יקבלו את גמול חיי הנצח עלי אדמות (‏ההת׳ ז׳:‏9,‏ 10,‏ 13–15‏)‏.‏ גם על גברים וגם על נשים הוטלה המשימה לבשר וללמד את הבשורה הטובה (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ למעשה,‏ ספר מעשי השליחים מספר על אחות ששמה פריסקילה,‏ שיחד עם בעלה עקילס,‏ הסבירה את האמת ביתר דיוק לאדם משכיל בשם אפולוס (‏מה״ש י״ח:‏24–26‏)‏.‏ מ21.‏02 14 §1;‏ 15 §4

זקני־קהילה,‏ יש לכם אחריות כבדת משקל לעזור למבשרים להיות יעילים בשירותם,‏ לרבות בהדרכת שיעורי מקרא.‏ אם מישהו מתבייש להדריך שיעור מקרא בנוכחותכם,‏ הציעו להדריך אתם את השיעור.‏ זקני־הקהילה יכולים לעשות רבות כדי לעודד את המורים ולהניע אותם להתמיד במלאכתם (‏תסל״א ה׳:‏11‏)‏.‏ גם אם איננו מדריכים שיעור מקרא כרגע,‏ אנחנו עדיין יכולים לעזור למישהו לגדול מבחינה רוחנית.‏ מבלי להשתלט על השיעור,‏ נוכל לתמוך במורה באמצעות נקודות שחשבנו עליהן מראש.‏ נוכל להתיידד עם התלמידים כאשר הם מגיעים לאולם המלכות,‏ ונוכל לשמש עבורם דוגמה טובה.‏ כמו כן,‏ זקני־קהילה יוכלו לעודד את התלמידים אם יקדישו להם זמן,‏ ואת המורים אם יכשירו אותם וישבחו אותם.‏ האם יכולה להיות לנו שמחה גדולה יותר מהידיעה שעזרנו,‏ אפילו רק קצת,‏ למישהו לאהוב ולשרת את אבינו יהוה?‏ מ21.‏03 13 §18,‏ 19

דוד הוכיח שהוא אחראי ושאפשר לסמוך עליו.‏ למשל,‏ בצעירותו טיפל בחריצות בכבשים של אביו.‏ הייתה זו משימה מסוכנת.‏ מאוחר יותר הסביר דוד לשאול המלך:‏ ”‏עבדך היה לרועה צאנו של אביו,‏ ובא אריה,‏ וגם דוב,‏ וכל אחד מהם נשא שה מן העדר.‏ יצאתי אחריו והכיתי אותו והצלתי אותו מפיו”‏ (‏שמ״א י״ז:‏34,‏ 35‏)‏.‏ דוד חש אחראי לרווחת הכבשים.‏ אחים צעירים יכולים לחקות את דוד אם ימלאו בחריצות כל משימה שתינתן להם.‏ דוד הצעיר פיתח יחסים אישיים וקרובים עם יהוה.‏ יחסים אלה היו יותר חשובים מאומץ ליבו וממיומנותו בכלִי מיתר.‏ יהוה לא היה רק אלוהיו של דוד,‏ אלא גם ידידו — ידידו הקרוב.‏ אחים צעירים,‏ הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות הוא לחזק את יחסיכם עם אביכם השמימי.‏ מ21.‏03 3 §4,‏ 5