מרס

איננו בוחרים להיות שנואים,‏ ואין לנו כוונה להיות קדושים מעונים.‏ אם כן,‏ מדוע אנו יכולים להיות מאושרים גם אם שונאים אותנו?‏ חשוב על שלוש סיבות.‏ ראשית,‏ כשאנו מחזיקים מעמד אלוהים מרוצה מאיתנו (‏פט״א ד׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ שנית,‏ אמונתנו נצרפת ומתחזקת (‏פט״א א׳:‏7‏)‏.‏ ושלישית,‏ נזכה לגמול יקר מאין כמותו — חיי נצח (‏רומ׳ ב׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ זמן קצר לאחר תחייתו של ישוע השליחים טעמו מהאושר שעליו הוא דיבר.‏ לאחר שהלקו אותם וציוו עליהם להפסיק לבשר,‏ הם שמחו,‏ וזאת מפני ”‏שנמצאו ראויים לסבול חרפה למען שמו”‏ של ישוע (‏מה״ש ה׳:‏40–42‏)‏.‏ אהבתם לאדונם הייתה חזקה מהפחד מפני שנאת אויביהם.‏ והם הוכיחו את אהבתם בכך ש”‏לא חדלו”‏ להכריז את הבשורה הטובה.‏ רבים מאחינו כיום ממשיכים לשרת את אלוהים בנאמנות למרות קשיים.‏ הם יודעים שיהוה לא ישכח את פועלם ואת האהבה שהם מראים למען שמו.‏ מ21.‏03 25 §18,‏ 19

המשיחיים המשוחים אינם נולדים עם תקווה שמימית.‏ אלוהים צריך לטעת תקווה זו בליבם.‏ הם חושבים על תקוותם,‏ מתפללים עליה ומשתוקקים לזכות לגמולם השמימי.‏ הם אינם יכולים אפילו לדמיין כיצד ייראה גופם הרוחני (‏פיל׳ ג׳:‏20,‏ 21;‏ יוח״א ג׳:‏2‏)‏.‏ עם זאת,‏ הם מצפים בכיליון עיניים ליום שבו הם יצטרפו למלכות השמימית.‏ הכבשים האחרים מוקירים תקווה המתאימה לרצון הטבעי של בני האדם,‏ התקווה לחיות לנצח עלי אדמות.‏ הם מצפים בכיליון עיניים ליום שבו יוכלו לסייע בהפיכת כדור הארץ כולו לגן עדן.‏ הם כמהים לעת שבה יוכלו לבנות את בתיהם,‏ לטעת את גניהם ולגדל את ילדיהם בבריאות מושלמת (‏יש׳ ס״ה:‏21–23‏)‏.‏ הם מלאי ציפייה לחקור את הארץ — את ההרים,‏ היערות והימים — וללמוד על בריאתו השופעת של יהוה.‏ מעל לכול,‏ הם מתרגשים מהידיעה שהקשר שלהם עם יהוה ילך ויתהדק.‏ מ21.‏01 18 §17,‏ 18

לאחר שהבבלים פלשו לארץ והשמידו אותה,‏ הדבר היחיד שהמתבוננים מן הצד היו יכולים לומר הוא:‏ ”‏זו שממה ללא אדם ובהמה,‏ והיא ניתנה ביד הכשדים”‏ (‏יר׳ ל״ב:‏43‏)‏.‏ כ־200 שנה לאחר שניתנה נבואת יואל השתמש יהוה בירמיהו כדי לנבא דבר נוסף על מתקפה זו.‏ הוא אמר שיתנהל מצוד יסודי אחר אותם בני ישראל שביצעו מעשים מרושעים — מצוד שיביא ללכידתם.‏ ”‏’‏הינני שולח וקורא לדייגים רבים’‏,‏ מכריז יהוה,‏ ’‏והם ידוגו אותם.‏ ואחרי כן אשלח ואקרא לציידים רבים,‏ והם יצודו אותם על כל הר ועל כל גבעה ומנקיקי הסלעים.‏ .‏.‏.‏ אשלם את הגמול המלא הראוי לעוונם ולחטאם’‏”‏.‏ לא הימים ולא היערות יוכלו להסתיר את בני ישראל חסרי החרטה מפני הפולשים הבבלים (‏יר׳ ט״ז:‏16,‏ 18‏)‏.‏ מ20.‏04 5 §12,‏ 13

כשהיה בתקופה מכרעת בחייו לא מיהר לוט לציית להנחיותיו של יהוה.‏ אולי נשפוט את לוט כאדם אדיש,‏ ואף כלא־צייתן.‏ אולם יהוה לא ויתר עליו.‏ ”‏בשל חמלת יהוה עליו”‏ אחזו המלאכים בידי בני המשפחה והובילו אותם אל מחוץ לעיר (‏בר׳ י״ט:‏15,‏ 16‏)‏.‏ יהוה חש חמלה כלפי לוט מכמה סיבות אפשריות.‏ לוט לא מיהר לעזוב את ביתו,‏ אולי מפני שפחד מהאנשים שהתגוררו מחוץ לעיר.‏ כמו כן,‏ היו סכנות נוספות.‏ לוט ככל הנראה היה מודע לכך ששני מלכים נפלו לתוך בורות חמר,‏ או אספלט,‏ בעמק שהיה בקרבת מקום (‏בר׳ י״ד:‏8–12‏)‏.‏ אין ספק שכבעל וכאב דאג לוט לבני משפחתו.‏ הוא גם היה עשיר,‏ ולכן ככל הנראה החזיק בבית נאה בסדום (‏בר׳ י״ג:‏5,‏ 6‏)‏.‏ כמובן,‏ אף אחד מאותם גורמים לא הצדיק את העובדה שלוט לא ציית מייד ליהוה.‏ אולם יהוה הביט מעבר לטעות של לוט וראה בו אדם ”‏צדיק”‏ (‏פט״ב ב׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ מ20.‏04 17,‏ 18 §13,‏ 14

אם אתה בחור צעיר בקהילה,‏ חשוב שתזכור שאולי יידרש זמן למי שמכירים אותך עוד מילדותך להבין שאתה כבר לא ילד.‏ אולם תוכל להיות בטוח שיהוה רואה מעבר למראה החיצוני שלך.‏ הוא יודע מי אתה ומה אתה מסוגל לעשות (‏שמ״א ט״ז:‏7‏)‏.‏ חזק את יחסיך עם אלוהים.‏ כיצד דוד עשה זאת?‏ הוא התבונן לעומק ביצירות כפיו של יהוה והרהר במה שהן חושפות על הבורא (‏תהל׳ ח׳:‏3,‏ 4;‏ קל״ט:‏14;‏ רומ׳ א׳:‏20‏)‏.‏ דבר נוסף שתוכל לעשות הוא לבקש מיהוה כוח.‏ לדוגמה,‏ האם יש מבני כיתתך שלועגים לך כי אתה אחד מעדי־יהוה?‏ אם כן,‏ התפלל ליהוה שיעזור לך להתמודד עם הקושי.‏ כמו כן,‏ ישם את העצות המעשיות שאתה מוצא בדברו ובפרסומים והסרטונים המבוססים על המקרא.‏ בכל פעם שתראה כיצד יהוה עוזר לך להתמודד עם קושי מסוים,‏ ביטחונך בו יגבר.‏ נוסף על כך,‏ כאשר אחרים יראו שאתה נשען על יהוה,‏ תזכה לכבודם.‏ מ21.‏03 4 §7

חברים קרובים נהנים לחלוק מחשבות ורגשות זה עם זה.‏ האם הדבר נכון גם באשר לידידותנו עם יהוה?‏ כן!‏ יהוה מדבר אלינו באמצעות דברו,‏ ובתוכו חושף בפנינו את מחשבותיו ורגשותיו.‏ אנו מתקשרים איתו באמצעות תפילות ויכולים לחלוק עימו את מחשבותינו העמוקות ביותר ואת רגשותינו הכמוסים ביותר.‏ כידיד אוהב יהוה לא רק מקשיב לתפילותינו,‏ אלא גם משיב להן.‏ לעיתים הוא משיב להן במהרה.‏ במקרים אחרים אולי יהיה עלינו להמשיך להתפלל על הנושא.‏ עם זאת,‏ אנו יכולים להיות בטוחים שהתשובה תגיע בזמן הנכון ובדרך הטובה ביותר.‏ כמובן,‏ תשובתו של אלוהים יכולה להיות שונה ממה שאנו מצפים.‏ לדוגמה,‏ במקום להסיר ניסיון כלשהו,‏ הוא אולי יעניק לנו את החוכמה והכוח ”‏לעמוד בו”‏ (‏קור״א י׳:‏13‏)‏.‏ כיצד נוכל לגלות הערכה כלפי מתת התפילה,‏ מתנה יקרה לאין ערוך?‏ אחת הדרכים היא לפעול על־פי עצת אלוהים ’‏להתפלל בכל עת’‏ (‏תסל״א ה׳:‏17‏)‏.‏ מ20.‏05 27,‏ 28 §7,‏ 8

המתחרים במרוץ ארוך ממקדים את עיניהם בדרך שלפניהם כדי שלא ימעדו.‏ אם הם נופלים,‏ הם קמים על רגליהם וממשיכים לרוץ.‏ הם אינם מתמקדים במה שגרם להם להיכשל,‏ אלא בקו הסיום ובפרס שהם מייחלים לו.‏ אנו עלולים להיכשל במרוץ שלנו פעמים רבות ולטעות בלשוננו או במעשינו.‏ או אולי עמיתינו למרוץ יעשו טעויות שיפגעו בנו.‏ אין זה מפתיע,‏ שהרי כולנו לא־מושלמים,‏ וכולנו רצים באותה דרך צרה המובילה לחיים.‏ לכן לעיתים יהיה עלינו ”‏להיתקל”‏ זה בזה ולעורר ”‏יסוד לטענה”‏ איש נגד רעהו (‏קול׳ ג׳:‏13‏)‏.‏ אך במקום להתמקד במה שגרם לנו להיכשל,‏ הבה נתמקד בפרס שלפנינו ונמשיך לרוץ.‏ אם נתמלא מרירות וכעס ונסרב לקום על רגלינו,‏ לא נחצה את קו הסיום ולא נזכה בפרס.‏ בנוסף,‏ קרוב לוודאי שנכשיל אחרים המנסים לרוץ בדרך הצרה המובילה לחיים.‏ מ20.‏04 26 §1;‏ 28 §8,‏ 9

הנביא דניאל תיאר סדרת ממשלות אנוש המשפיעות על עם אלוהים.‏ הן מתוארות ככמה חלקים בצלם מתכתי ענק.‏ את ממשלת האנוש האחרונה בסדרה מסמלות כפות רגלי הצלם העשויות ברזל מעורב בחרס.‏ כפות הרגליים מסמלות את מעצמת העולם אנגלו־אמריקה.‏ על־פי נבואה זו מעצמה זו עדיין תשלוט כאשר מלכות אלוהים תתקיף את ממשלות האדם ותשמיד אותן.‏ השליח יוחנן תיאר גם הוא סדרה של מעצמות עולם המשפיעות על משרתי יהוה.‏ יוחנן דימה ממשלות אלה לחיית פרא בעלת שבעה ראשים.‏ ראשה השביעי של אותה חיה מסמל את מעצמת העולם אנגלו־אמריקה.‏ לעובדה זו יש חשיבות מפני שהחיה אינה מצמיחה ראשים נוספים.‏ ראשה השביעי של החיה עדיין ישלוט כאשר ישמידו אותה המשיח וצבאותיו השמימיים יחד עם שאר החיה (‏ההת׳ י״ג:‏1,‏ 2;‏ י״ז:‏13,‏ 14‏)‏.‏ מ20.‏05 14 §11,‏ 12

הצהרה פשוטה זו מזכירה לנו אמת בסיסית:‏ אלוהים,‏ מקור החיים,‏ הוא גם מקורה של האהבה.‏ יהוה אוהב אותנו.‏ אהבתו גורמת לנו לחוש בטוחים,‏ מאושרים ומסופקים.‏ עבור המשיחיים,‏ גילוי אהבה אינו עניין של בחירה.‏ מדובר במצווה (‏מתי כ״ב:‏37–40‏)‏.‏ כשאנחנו מכירים את יהוה היטב,‏ לא קשה לנו לציית למצווה הראשונה.‏ יהוה,‏ אחרי הכול,‏ מושלם ונוהג בנו בהתחשבות ובעדינות.‏ אך אולי קשה לנו לציית למצווה השנייה.‏ למה?‏ מפני שאחינו ואחיותינו,‏ שהם בין רעינו הקרובים ביותר,‏ אינם מושלמים.‏ לעיתים הם עלולים לומר או לעשות דברים לא־מתחשבים או לא־אוהבים.‏ יהוה ידע שנתמודד עם קושי זה,‏ ולכן השרה מרוחו על כמה מכותבי המקרא כדי שיכתבו עצות ספציפיות המראות מדוע עלינו לנהוג באהבה איש עם רעהו וכיצד נוכל לעשות כן.‏ אחד מהם הוא השליח יוחנן (‏יוח״א ג׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ מ21.‏01 8 §1,‏ 2

בין שהתחלנו לשרת את יהוה לאחרונה ובין שאנו עושים כן שנים רבות,‏ עלינו לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם אני דוחה את ניסיונותיו של השטן לחצות את ליבי?‏’‏ כיצד אתה מגיב,‏ לדוגמה,‏ אם אתה נתקל במראה העלול לעורר תאוות לא־מוסריות בטלוויזיה או באינטרנט?‏ אולי קל לחפש תירוצים ולחשוב שאותה תמונה או אותו סרט אינם בדיוק פורנוגרפיים.‏ אך האם ייתכן שזהו ניסיון מצד השטן לחצות את ליבך?‏ ניתן להשוות מראה זה לטריז מתכתי שבו אדם משתמש כדי לחצות קורת עץ גדולה.‏ תחילה הוא נועץ את קצהו הדק והחד של הטריז בקורה,‏ ואז בשעה שהוא מחדיר את הטריז עמוק יותר,‏ הקורה נחצית לשניים.‏ האם מראה מגרה המופיע באמצעי התקשורת יכול להיות כמו אותו קצה דק של הטריז?‏ מה שמתחיל כדבר קטן ותמים לכאורה עלול עד מהרה לדרדר את הפרט לחטאים שיחצו את ליבו ויפרו את תומתו.‏ לכן אל תיתן לאף דבר לא־הולם להיכנס לליבך!‏ שמור על לב מאוחד כדי לירוא את שם יהוה!‏ מ20.‏06 11,‏ 12 §14,‏ 15

אחים לא־פעילים זקוקים לתמיכה עקבית מצידנו.‏ בדומה לבן האובד במשלו של ישוע,‏ ייתכן שיש להם צלקות רגשיות (‏לוקס ט״ו:‏17–24‏)‏.‏ והם קרוב לוודאי חלשים מבחינה רוחנית בשל מה שחוו בעולמו של השטן.‏ עלינו לעזור להם לבנות מחדש את אמונתם ביהוה.‏ במשלו על הכבש האובד תיאר ישוע כיצד הרועה מניח את הכבש על כתפיו ומשיב אותו לעדר.‏ הרועה כבר השקיע זמן וכוחות בחיפושים אחר הכבש האובד.‏ אך הוא מבין שעליו לשאת אותו בחזרה מפני שהכבש חלש מכדי לשוב למכלא בכוחות עצמו (‏לוקס ט״ו:‏4,‏ 5‏)‏.‏ ייתכן שנצטרך להשקיע זמן וכוחות בהושטת עזרה לכמה לא־פעילים כדי שיוכלו לגבור על חולשותיהם.‏ אך בעזרת רוחו של יהוה,‏ דברו והפרסומים שאנו מקבלים דרך הקהילה נוכל לסייע להם להשתקם רוחנית.‏ לכן אם התבקשת ללמד אדם לא־פעיל,‏ היענה בשמחה לזכות זו.‏ מ20.‏06 28 §14,‏ 15

כל אחד מאיתנו צריך לגלות אהבה — סימן ההיכר של המשיחיים האמיתיים.‏ אך אנו זקוקים גם ל’‏ידע מדויק וכושר הבחנה מלא’‏ (‏פיל׳ א׳:‏9‏)‏.‏ אחרת אנו עלולים להיות ”‏נידפים לכל עבר בכל רוח של תורה על־ידי תחבולות של בני אדם”‏,‏ לרבות של כופרים (‏אפ׳ ד׳:‏14‏)‏.‏ כאשר תלמידים רבים במאה הראשונה לספירה חדלו ללכת אחרי ישוע,‏ הביע השליח פטרוס את ביטחונו הרב שדברי ישוע הם ”‏דברי חיי עולם”‏ (‏יוח׳ ו׳:‏67,‏ 68‏)‏.‏ אף־על־פי שבאותה עת פטרוס לא הבין לגמרי את דבריו,‏ הוא נותר נאמן מפני שהבין את האמת באשר למשיח.‏ גם אתה יכול לחזק את ביטחונך במה שמלמד המקרא.‏ אם תעשה כן,‏ אמונתך תעמוד במבחן הזמן ואתה תעזור לאחרים לבנות אמונה חזקה (‏יוח״ב 1,‏ 2‏)‏.‏ מ20.‏07 8 §2;‏ 13 §18

כדי לעזור לאחינו ולאחיותינו להישאר באמת עלינו לנהוג בחמלה (‏יוח״א ג׳:‏10,‏ 11,‏ 16,‏ 17‏)‏.‏ עלינו לאהוב איש את רעהו לא רק כשהכול הולך כשורה,‏ אלא גם כשמתעוררות בעיות.‏ לדוגמה,‏ האם אתה מכיר מישהו שאיבד את אחד מיקיריו וזקוק לנחמה או לעזרה מעשית?‏ או האם שמעת על אחים לאמונה שחוו אובדן בעקבות אסון טבע וזקוקים לעזרה כדי לבנות מחדש את אולמי המלכות שלהם או את בתיהם?‏ אנו מראים עד כמה עמוקות אהבתנו וחמלתנו כלפי אחינו ואחיותינו לא רק במילים,‏ אלא חשוב מכך,‏ גם במעשים.‏ אנחנו מחקים את אבינו השמימי האוהב כשאנו נוהגים באהבה זה כלפי זה (‏יוח״א ד׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ אחת הדרכים העיקריות שבהן אנו עושים כן היא לסלוח זה לזה.‏ לדוגמה,‏ אולי מישהו פוגע בנו אבל אחר כך הוא מתנצל.‏ אנו נוהגים באהבה כשאנו סולחים לו ומשאירים את הטעות שעשה מאחורינו (‏קול׳ ג׳:‏13‏)‏.‏ מ20.‏07 24 §14,‏ 15

האם כל אדם שיקום לתחייה יקבל הדרכה אישית,‏ בדומה לאופן שבו מתנהלים שיעורי מקרא כיום?‏ האם אותם חדשים ישתייכו לקהילות ויקבלו הכשרה כדי שיוכלו ללמד את מי שיוקמו לתחייה אחריהם?‏ עלינו לחכות ולראות.‏ אך מה שידוע לנו הוא שעד סוף אלף שנות שלטון המשיח ”‏תימלא הארץ ידע על יהוה”‏ (‏יש׳ י״א:‏9‏)‏.‏ ובכן,‏ אותן אלף שנים יהיו עמוסות אך גם מהנות!‏ במהלך אלף שנות שלטון המשיח יהיה על כל ילדיו הארציים של יהוה לערוך שינויים כדי לשמח אותו.‏ לכן כולם יוכלו לגלות הזדהות אמיתית בעודם עוזרים למוקמים לתחייה להיאבק בנטיות החטא ולחיות על־פי אמות המידה של יהוה (‏פט״א ג׳:‏8‏)‏.‏ אין ספק שמי שישובו לחיים יימשכו למשרתיו הענווים של יהוה,‏ אשר גם הם ’‏יפעלו למימוש ישועתם’‏ (‏פיל׳ ב׳:‏12‏)‏.‏ מ20.‏08 16 §6,‏ 7

אם ניישם עצה זו שכתב השליח פאולוס בהשראת אלוהים ונבחן את מעשינו,‏ אולי נתחיל לראות שיש לנו מתנות ויכולות ייחודיות.‏ לדוגמה,‏ ייתכן שזקן־קהילה מסוים אינו מורה מוכשר כשהוא נושא נאומים מעל הבמה,‏ אך הוא יעיל מאוד במלאכת עשיית התלמידים.‏ או ייתכן שהוא אינו מאורגן היטב כמו זקנים אחרים בקהילתו,‏ אך הוא ידוע כרועה אוהב שהמבשרים מרגישים בנוח לגשת אליו כדי לקבל עצות מקראיות טובות.‏ או אולי הוא עשה לעצמו שם טוב בגילוי הכנסת אורחים (‏עב׳ י״ג:‏2,‏ 16‏)‏.‏ אם נראה בבירור את הצדדים החזקים שלנו ואת מתנותינו,‏ תהיה לנו סיבה להרגיש טוב באשר לתרומתנו בקהילה,‏ וקטנים הסיכויים שנקנא באחינו אשר יש להם מתנות שונות משלנו.‏ ללא תלות במקום שיש לנו בקהילה,‏ כולנו צריכים לחתור להשתפר בשירותנו ולפתח את יכולותינו.‏ מ20.‏08 23,‏ 24 §16–18

בכינוס שהתקיים ב־1935 בוושינגטון די.‏סי.‏,‏ ארה״ב,‏ הגיש ג׳.‏ פ.‏ רתרפורד נאום היסטורי בנושא ”‏ההמון הרב”‏.‏ בנאומו הסביר אח רתרפורד מי ירכיבו את ’‏ההמון הרב’‏,‏ המוזכר בספר ההתגלות ז׳:‏9‏.‏ עד אותה עת קבוצה זו נחשבה לכיתה שמימית משנית שחבריה פחות נאמנים.‏ אח רתרפורד השתמש בכתבי־הקודש כדי להסביר שההמון הרב לא נבחר לחיות בשמיים.‏ חבריו הם כבשים אחרים של המשיח שישרדו את ”‏הצרה הגדולה”‏ ויחיו על הארץ (‏ההת׳ ז׳:‏14‏)‏.‏ ישוע הבטיח:‏ ”‏יש לי כבשים אחרים אשר אינם מן המכלא הזה;‏ עליי להנהיג גם אותם.‏ הם יקשיבו לקולי וכולם יהיו לעדר אחד תחת רועה אחד”‏ (‏יוח׳ י׳:‏16‏)‏.‏ דמויי כבש אלה הם עדיו הנאמנים של יהוה המחזיקים בתקווה לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות (‏מתי כ״ה:‏31–33,‏ 46‏)‏.‏ מ21.‏01 14 §1,‏ 2

אנו זקוקים למשמעת עצמית כדי להחזיק מעמד ולהשלים את מלאכת הכרזת הבשורה (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ איננו יורשים משמעת עצמית.‏ נהפוך הוא,‏ לרוב נטייתנו הטבעית היא לבחור בדרך הקלה.‏ משמעת עצמית דורשת שליטה עצמית.‏ מכאן שאנחנו צריכים עזרה כדי להרגיל את עצמנו לעשות דברים שאולי קשה לנו לעשות.‏ יהוה מעניק לנו עזרה זו באמצעות רוח קודשו (‏גל׳ ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ לשליח פאולוס הייתה משמעת עצמית.‏ אך הוא הודה שהיה עליו ’‏להכות’‏ את גופו כדי לעשות את הטוב (‏קור״א ט׳:‏25–27‏)‏.‏ הוא האיץ באחרים לגלות משמעת עצמית ולעשות הכול ”‏כיאות ובצורה מסודרת”‏ (‏קור״א י״ד:‏40‏)‏.‏ עלינו לגלות משמעת עצמית כדי לשמור על שגרה רוחנית טובה הכוללת השתתפות קבועה בפעילות הבישור (‏מה״ש ב׳:‏46‏)‏.‏ מ20.‏09 6 §15–17

בארצות רבות כיום אנו יכולים לבשר ללא הפרעות.‏ האם אתה מתגורר במדינה שיש בה חופש דת?‏ אם כן,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏כיצד אני מנצל חירות זו?‏’‏ במהלך תקופה מרגשת זו של אחרית הימים ארגון יהוה מוציא לפועל את מבצע ההטפה וההוראה הגדול ביותר שהעולם ידע אי פעם.‏ אפשרויות רבות פתוחות בפני משרתי יהוה.‏ כיצד תוכל לנצל לטובה עת של שלום?‏ (‏טימ״ב ד׳:‏2‏)‏ האם תוכל לבחון את הנסיבות ולראות אם אתה או אחד מבני משפחתך יכולים להגביר את השתתפותכם בפעילות הבישור,‏ ואולי אף לשרת כחלוצים?‏ כעת אין זה הזמן לצבור עושר ונכסים חומריים — הללו לא יעברו איתנו את הצרה הגדולה (‏מש׳ י״א:‏4;‏ מתי ו׳:‏31–33;‏ יוח״א ב׳:‏15–17‏)‏.‏ מבשרים רבים לומדים שפה חדשה כדי שיוכלו להשתמש בה במלאכת הבישור וההוראה.‏ ארגון אלוהים תומך בהם ומוציא לאור חומר המבוסס על המקרא ביותר מ־000,‏1 שפות!‏ מ20.‏09 16 §9–11

חייל טוב הוא חייל נאמן.‏ הוא יילחם בכל כוחו כדי להגן על מישהו שהוא אוהב או על משהו שיקר לו.‏ פאולוס עודד את טימותיאוס לפתח מסירות לאלוהים,‏ כלומר דבקות נאמנה באלוהים (‏טימ״א ד׳:‏7‏)‏.‏ ככל שאהבתנו ומסירותנו לאלוהים יעמיקו,‏ כך יגבר רצוננו להמשיך להחזיק באמת (‏טימ״א ד׳:‏8–10;‏ ו׳:‏6‏)‏.‏ חייל טוב צריך גם לגלות משמעת עצמית כדי להמשיך להיות חסון ומוכן לתפקידו.‏ טימותיאוס שמר על חוסנו הרוחני מפני שיישם את העצות שכתב פאולוס בהשראת אלוהים:‏ לברוח מתאוות פסולות,‏ לרדוף תכונות אלוהיות ולהתרועע עם אֶחָיו לאמונה (‏טימ״ב ב׳:‏22‏)‏.‏ לשם כך הייתה דרושה משמעת עצמית.‏ אנו זקוקים למשמעת עצמית כדי לנצח במלחמתנו נגד תאוות הבשר (‏רומ׳ ז׳:‏21–25‏)‏.‏ כמו כן,‏ אנו זקוקים למשמעת עצמית כדי להמשיך לפשוט את האישיות הישנה וללבוש את האישיות החדשה (‏אפ׳ ד׳:‏22,‏ 24‏)‏.‏ וכאשר אנו עייפים בסופו של יום ארוך,‏ אולי נצטרך להכריח את עצמנו להגיע לאסיפה (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ מ20.‏09 28 §9–11

עלינו להיות סבלנים כשאנו עוזרים לתלמיד להתקדם להקדשה וטבילה.‏ אך בשלב מסוים אנו צריכים לברר אם הוא אכן רוצה לשרת את יהוה אלוהים.‏ האם אתה מבחין בסימנים לכך שהתלמיד משתדל לציית למצוותיו של ישוע?‏ או האם הוא רק רוצה ללמוד נקודות מתוך המקרא?‏ בחן באופן קבוע את התקדמות התלמיד.‏ לדוגמה,‏ האם הוא מביע את רגשותיו כלפי יהוה?‏ האם הוא מתפלל ליהוה?‏ (‏תהל׳ קט״ז:‏1,‏ 2‏)‏ האם הוא נהנה לקרוא במקרא?‏ (‏תהל׳ קי״ט:‏97‏)‏ האם הוא נוכח באסיפות בקביעות?‏ (‏תהל׳ כ״ב:‏22‏)‏ האם הוא ערך שינויים נחוצים בסגנון חייו?‏ האם הוא התחיל לחלוק את מה שהוא לומד עם משפחתו וחבריו?‏ (‏תהל׳ ט׳:‏1‏)‏ וחשוב מכול,‏ האם הוא רוצה להפוך לאחד מעדי־יהוה?‏ (‏תהל׳ מ׳:‏8‏)‏ אם התלמיד אינו מתקדם באף אחד מהתחומים הללו,‏ נסה לברר בטקט את הסיבה לכך ושוחח איתו על הנושא באדיבות אך באופן ישיר.‏ מ20.‏10 18 §14,‏ 15

אביו השמימי של ישוע תמיד מחליט החלטות נבונות,‏ וגם הוריו הארציים קיבלו החלטות נבונות.‏ אולם ככל שגדל היה על ישוע לקבל החלטות בעצמו (‏גל׳ ו׳:‏5‏)‏.‏ גם לו,‏ בדומה לכולנו,‏ הייתה בחירה חופשית.‏ הוא יכול היה לבחור לדאוג תחילה לענייניו האישיים,‏ אך הוא בחר לשמור על יחסים טובים עם יהוה.‏ כאשר למד ישוע מה כרוך בתפקידו במטרת יהוה,‏ הוא בחר לקבל על עצמו את המשימה (‏יוח׳ ו׳:‏38‏)‏.‏ הוא ידע שרבים ישנאו אותו,‏ ומחשבה זו ודאי הכבידה עליו.‏ אך הוא בחר להיכנע ליהוה.‏ כאשר ישוע נטבל בשנת 29 לספירה,‏ הדבר החשוב ביותר בחייו היה לעשות מה שדורש ממנו יהוה (‏עב׳ י׳:‏5–7‏)‏.‏ גם כשגסס על עמוד ההוקעה,‏ נחישותו של ישוע לעשות את רצון אביו לא התערערה (‏יוח׳ י״ט:‏30‏)‏.‏ מ20.‏10 29 §12;‏ 30 §15

האם נודע לך על אחים או אחיות בקהילתך השרויים במצוקה בשל מחלה או מצבים קשים אחרים?‏ אולי הם איבדו את אחד מיקיריהם.‏ אם נודע לנו שאדם מסוים זקוק לעזרה,‏ נוכל לבקש מיהוה שיעזור לנו לומר או לעשות משהו אדיב ואוהב עבורו.‏ מילותינו ומעשינו יכולים להיות בדיוק מה שאחינו או אחותנו צריכים כדי להתעודד (‏פט״א ד׳:‏10‏)‏.‏ אנו יודעים שאנו יכולים להתעודד מפני שיהוה איתנו.‏ הוא מושיט לנו עזרה באמצעות ישוע והמלאכים.‏ כמו כן,‏ אם הדבר עולה בקנה אחד עם מטרתו,‏ יהוה יכול לעזור לנו באמצעות בעלי סמכות.‏ וכפי שרבים מאיתנו חוו באופן אישי,‏ יהוה משתמש ברוח קודשו כדי לעורר בלב משרתיו את הרצון לעזור לאחיהם ואחיותיהם לאמונה.‏ מכאן שבדומה לשליח פאולוס יש לנו סיבה טובה לומר בביטחון:‏ ”‏יהוה עוזרי;‏ לא אפחד.‏ מה יכול לעשות לי אדם?‏”‏ (‏עב׳ י״ג:‏6‏)‏.‏ מ20.‏11 17 §19,‏ 20

לשליחים הייתה הוכחה ברורה שיהוה לצידם.‏ הוא העניק להם את היכולת לחולל ניסים (‏מה״ש ה׳:‏12–16;‏ ו׳:‏8‏)‏.‏ אך אין זה מצבנו כיום.‏ למרות זאת,‏ באמצעות דברו מבטיח לנו יהוה ברוב אהבתו שכאשר אנחנו סובלים למען הצדקה הוא מרוצה מאיתנו ורוחו נחה עלינו (‏פט״א ג׳:‏14;‏ ד׳:‏14‏)‏.‏ לכן במקום להמשיך לחשוב כיצד נגיב לרדיפות עזות בעתיד,‏ עלינו להתמקד במה שאנו יכולים לעשות כעת כדי לבנות את ביטחוננו ביכולתו של יהוה לתמוך בנו ולהושיע אותנו.‏ עלינו לבטוח בהבטחתו של ישוע:‏ ”‏אני אתן לכם מילים וחוכמה,‏ אשר כל מתנגדיכם גם יחד לא יוכלו לעמוד נגדן או לסתור אותן”‏.‏ מובטח לנו:‏ ”‏עמדו איתן וכך תרכשו את נפשותיכם”‏ (‏לוקס כ״א:‏12–19‏)‏.‏ ולעולם אל תשכח שיהוה שומר בזיכרונו כל פרט,‏ ולו הקטן ביותר,‏ הנוגע למשרתיו שמתו בעודם נאמנים לו.‏ ידע זה יאפשר לו להקים אותם לתחייה.‏ מ21.‏01 4 §12

השליח פאולוס לא היה הראשון שדיבר על תקוות תחיית המתים.‏ גם איוב עשה כן.‏ הוא היה בטוח שאלוהים יזכור אותו וישיב אותו לחיים (‏איוב י״ד:‏7–10,‏ 12–15‏)‏.‏ ”‏תחיית המתים”‏ היא חלק מ”‏היסודות”‏,‏ או ”‏התורה הבסיסית”‏,‏ של כל עיקרי האמונה המשיחיים (‏עב׳ ו׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ דבריו של פאולוס באשר לתחיית המתים מתועדים בפרק ט״ו באיגרתו הראשונה אל הקורינתים.‏ הדברים שכתב ודאי עודדו את המשיחיים בני המאה הראשונה.‏ פרק זה יכול לעודד גם אותנו ולחזק את תקוותנו,‏ גם אם אנו מחזיקים בה זה זמן רב.‏ תחייתו של ישוע המשיח עומדת בבסיס תקוותנו באשר ליקירינו שכבר אינם בחיים.‏ היא הייתה חלק מ”‏הבשורה הטובה”‏ שהכריז פאולוס לקורינתים (‏קור״א ט״ו:‏1,‏ 2‏)‏.‏ למעשה,‏ הוא אמר שאם משיחי אינו מאמין בתחיית המתים,‏ אין כל תועלת באמונתו (‏קור״א ט״ו:‏17‏)‏.‏ מ20.‏12 2 §2–4

מה עזר לשליח פטרוס להשתקם?‏ עוד קודם לכן התפלל ישוע שפטרוס לא יאבד את אמונתו.‏ יהוה השיב לתפילה כנה זו.‏ בהמשך נראה ישוע לפטרוס באופן אישי,‏ ללא ספק כדי לעודד אותו (‏לוקס כ״ב:‏32;‏ כ״ד:‏33,‏ 34;‏ קור״א ט״ו:‏5‏)‏.‏ מאוחר יותר,‏ לאחר שיצאו השליחים לדוג ולא לכדו דבר במשך לילה שלם,‏ נראה אליהם ישוע.‏ במקרה זה נתן ישוע לפטרוס הזדמנות לומר לו שוב כמה הוא אוהב אותו.‏ ישוע כבר סלח לחברו היקר וכעת הפקיד בידיו מלאכה נוספת (‏יוח׳ כ״א:‏15–17‏)‏.‏ האופן שבו נהג ישוע בפטרוס מבליט את רחמיו,‏ וישוע משקף בצורה מושלמת את אביו.‏ לכן כשאנו עושים טעויות,‏ אל לנו לשפוט את עצמנו כחסרי תקנה.‏ עלינו לזכור שהשטן רוצה שניכנע לרגשות אלה.‏ אם כן,‏ הבה נתאמץ לראות את עצמנו — ואת מי שחוטאים נגדנו — מבעד לעיניו האוהבות ומלאות החמלה של אבינו השמימי (‏תהל׳ ק״ג:‏13,‏ 14‏)‏.‏ מ20.‏12 20,‏ 21 §17–19

נוכל ללמוד מסיפוריהם של מי שלא שמרו על רוגע ולא בטחו ביהוה.‏ אם נלמד על דוגמאותיהם הרעות,‏ זה יעזור לנו לא לחזור על טעויותיהם.‏ לדוגמה,‏ בשלב מוקדם במלכותו,‏ אסא נשא עיניו ליהוה כשניצב מול בעיות.‏ אך בהמשך לא פנה לאלוהיו לעזרה והעדיף לטפל בעניינים בעצמו (‏דה״ב ט״ז:‏1–3,‏ 12‏)‏.‏ למראית עין תוכניתו לפנות לעזרת הארמים נגד ממלכת ישראל הייתה אולי מאוד מעשית.‏ אך הצלחתו של אסא לא האריכה ימים.‏ יהוה אמר לו באמצעות נביאו:‏ ”‏מכיוון שנשענת על מלך ארם ולא נשענת על יהוה אלוהיך,‏ נמלט צבא מלך ארם מידך”‏ (‏דה״ב ט״ז:‏7‏)‏.‏ עלינו להישמר פן נהיה כל כך בטוחים שאנחנו יכולים לטפל בעניינים בעצמנו עד כי לא נחפש את הדרכתו של יהוה המצויה בדברו.‏ אפילו במצב חירום עלינו לשמור על רוגע ולהישען על יהוה,‏ והוא יעזור לנו להצליח.‏ מ21.‏01 6 §13–15

כיום יש ממשרתי יהוה הסובלים מרעב בשל תנאים כלכליים קשים או בעקבות ההרס שממיטות תסיסות אזרחיות ומלחמות.‏ אחרים שוהים במאסר בשל אמונתם.‏ אולם חברי ההמון הרב נרגשים מהידיעה שלאחר שיימלטו מהשמדת הסדר העולמי המרושע הזה הם תמיד ייהנו משפע של מזון גשמי ורוחני.‏ כאשר תבוא ההשמדה על הסדר העולמי של השטן,‏ יינצל ההמון הרב מה’‏חום היוקד’‏ של זעם אלוהים שיישפך על האומות.‏ לאחר שתסתיים הצרה הגדולה ידריך ישוע ניצולים ארציים אלה אל ’‏מי חיי’‏ הנצח (‏ההת׳ ז׳:‏17‏)‏.‏ תאר לעצמך:‏ להמון הרב יש תקווה מיוחדת במינה — מבין כל מיליארדי האנשים שחיו אי פעם,‏ הם לעולם לא ימותו!‏ (‏יוח׳ י״א:‏26‏)‏ לכבשים האחרים יש תקווה נפלאה שעליה הם אסירי תודה ליהוה ולישוע!‏ מ21.‏01 16,‏ 17 §11,‏ 12

בלילה האחרון לחייו כבן אנוש,‏ ישוע חשב על הקשיים שיהיו לתלמידיו.‏ הוא אהב את ידידיו,‏ ולכן ביקש מאביו ’‏לשמור עליהם מפני הרָשע’‏ (‏יוח׳ י״ז:‏14,‏ 15‏)‏.‏ ישוע ידע שאחרי שהוא עצמו ישוב לשמיים,‏ ימשיך השטן להילחם בכל מי שירצה לשרת את יהוה.‏ משרתי יהוה אכן יזדקקו להגנה.‏ כיום יותר מתמיד אנו זקוקים להגנתו של יהוה.‏ השטן הושלך מהשמיים והוא מלא ”‏זעם”‏ (‏ההת׳ י״ב:‏12‏)‏.‏ הוא הצליח לשכנע חלק ממתנגדינו שכאשר הם רודפים אותנו הם למעשה ’‏עובדים את אלוהים’‏ (‏יוח׳ ט״ז:‏2‏)‏.‏ אחרים,‏ שאינם מאמינים באלוהים,‏ רודפים אותנו כיוון שאיננו מתאימים לשבלונה של העולם.‏ בכל מקרה,‏ אנו יכולים להיות מלאי ביטחון בשל מה שמובטח לנו בפסוק היומי.‏ מ21.‏03 26 §1,‏ 3

כל מעשיו של יהוה נובעים מאהבה.‏ באהבתו הוא דואג לכל צרכינו.‏ מתוך אהבה הוא סיפק לנו את סידור הכופר.‏ ומה לגבי ישוע?‏ הוא כל כך אוהב אותנו שהוא נתן את חייו למעננו (‏יוח׳ ג׳:‏16;‏ ט״ו:‏13‏)‏.‏ דבר אינו יכול להפר את האהבה שרוחשים יהוה וישוע למי שנאמנים להם (‏יוח׳ י״ג:‏1;‏ רומ׳ ח׳:‏35‏)‏.‏ ראש המשפחה צריך ללמוד מדוגמתם.‏ כל מעשיו צריכים לנבוע מאהבה.‏ מדוע זה כל כך חשוב?‏ השליח יוחנן משיב:‏ ”‏מי שאינו אוהב את אחיו [‏או משפחתו]‏ שאותו הוא רואה אינו יכול לאהוב את אלוהים שאותו אין הוא רואה”‏ (‏יוח״א ד׳:‏11,‏ 20‏)‏.‏ ובכן,‏ גבר שאוהב את משפחתו ורוצה לחקות את יהוה ואת ישוע יספק לבני ביתו את צרכיהם הרוחניים,‏ הרגשיים והחומריים (‏טימ״א ה׳:‏8‏)‏.‏ הוא ידריך את ילדיו ויטיל עליהם מוסר.‏ כמו כן,‏ הוא ימשיך להשתפר בקבלת החלטות המסבות כבוד ליהוה ומועילות למשפחתו.‏ מ21.‏02 5 §12,‏ 13

אבינו השמימי האוהב יודע כיצד משפיעות עלינו חוויות העבר שלנו וחשיבתנו השלילית.‏ אך הוא רואה גם את הטוב שבליבנו — תכונות שאולי איננו יודעים שיש בנו (‏יוח״א ג׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ אדם הנאבק בהרגל פסול מושרש עלול למעוד ולהתאכזב מעצמו.‏ טבעי,‏ כמובן,‏ להרגיש מידה של אשמה כשאנו חוטאים (‏קור״ב ז׳:‏10‏)‏.‏ אולם אל לנו להיגרר לקיצוניות ולהרשיע את עצמנו במחשבה:‏ ’‏אני כישלון מוחלט.‏ איך יהוה יסלח לי אי פעם?‏’‏ חשיבה שלילית זו אינה מבוססת על האמת ועלולה לגרום לנו לחדול לשרת את יהוה.‏ לכן ’‏ישר את ההדורים’‏ עם יהוה — פנה אליו בתפילה ובקש את רחמיו (‏יש׳ א׳:‏18‏)‏.‏ הוא יראה את חרטתך הכנה ויסלח לך.‏ כמו כן,‏ פנה לזקני־הקהילה,‏ אשר יעזרו לך בסבלנות לשוב לאיתנך מבחינה רוחנית (‏יעקב ה׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ מ20.‏12 23 §5,‏ 6

ישוע רחש כבוד לנשים.‏ הוא לא התהלך בדרכם של הפרושים,‏ שזלזלו בנשים ואף לא היו מוכנים לדבר איתן בציבור,‏ כל שכן לדון איתן בכתבי־הקודש.‏ הוא כלל נשים בשיחות רוחניות עמוקות שהיו לו עם שאר תלמידיו (‏לוקס י׳:‏38,‏ 39,‏ 42‏)‏.‏ ישוע גם אפשר לנשים להתלוות אליו למסעות ההטפה שלו (‏לוקס ח׳:‏1–3‏)‏.‏ כמו כן,‏ הוא העניק להן את הזכות להודיע לשליחים שהוא הוקם מהמתים (‏יוח׳ כ׳:‏16–18‏)‏.‏ השליח פאולוס אמר מפורשות לטימותיאוס שיש לכבד נשים.‏ פאולוס הכיר בכך שהיו אלה אימו וסבתו של טימותיאוס שלימדו אותו לראשונה את ”‏הכתבים הקדושים”‏ (‏טימ״ב א׳:‏5;‏ ג׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ באיגרתו אל הרומים בירך פאולוס אחיות שונות לשלום ונקב בשמן.‏ הוא לא רק שם לב לעמלן,‏ אלא גם הביע את הערכתו כלפיהן וכלפי שירותן המשיחי (‏רומ׳ ט״ז:‏1–4,‏ 6,‏ 12;‏ פיל׳ ד׳:‏3‏)‏.‏ מ21.‏02 15 §5,‏ 6