מאי

עוד בילדותו בחר ישוע להיכנע להוריו.‏ הוא מעולם לא מאס בהדרכתם במחשבה שהוא יודע יותר מהם.‏ ישוע ללא ספק התייחס ברצינות לאחריות שהייתה לו כבכור.‏ הוא ודאי השקיע מאמצים רבים כדי ללמוד את מקצוע הנגרות מאביו המאמץ כך שיוכל לעזור בפרנסת משפחתו.‏ הוריו של ישוע ככל הנראה סיפרו לו על לידתו הפלאית ועל מה שאמרו עליו שליחיו של אלוהים (‏לוקס ב׳:‏8–19,‏ 25–38‏)‏.‏ אך ישוע לא הסתפק במה שסיפרו לו;‏ הוא גם למד את כתבי־הקודש בעצמו.‏ מניין לנו שישוע היה תלמיד שקדן של דבר־אלוהים?‏ עוד כשהיה ילד,‏ המורים בירושלים ”‏התפלאו על הבנתו ועל תשובותיו”‏ (‏לוקס ב׳:‏46,‏ 47‏)‏.‏ עד גיל 12 ישוע כבר הוכיח לעצמו שיהוה הוא אביו (‏לוקס ב׳:‏42,‏ 43,‏ 49‏)‏.‏ מ20.‏10 29,‏ 30 §13,‏ 14

האמונה בתחייתו של ישוע היא דבר מרכזי בתקוותנו המשיחית.‏ בתחילת הדברים שאמר השליח פאולוס על התחייה הוא ציין שלוש עובדות מוגמרות:‏ (‏1)‏ ”‏המשיח מת בעד חטאינו”‏,‏ (‏2)‏ ”‏הוא נקבר”‏,‏ ו־(‏3)‏ ”‏הוא הוקם לתחייה ביום השלישי לפי הכתובים”‏ (‏קור״א ט״ו:‏3,‏ 4‏)‏.‏ איזו משמעות יש למותו,‏ קבורתו ותחייתו של ישוע עבורנו?‏ ישעיהו הנביא ניבא שהמשיח ’‏ייגזר מארץ החיים ויינתן לו מקום קבורה עם הרשעים’‏.‏ אך לא בזאת מסתכם העניין.‏ ישעיהו הוסיף שהמשיח יישא ”‏את חטאם של רבים”‏.‏ ישוע עשה כן כאשר סיפק את הכופר (‏יש׳ נ״ג:‏8,‏ 9,‏ 12;‏ מתי כ׳:‏28;‏ רומ׳ ה׳:‏8‏)‏.‏ מכאן שמותו,‏ קבורתו ותחייתו של ישוע מספקים בסיס מוצק לתקוותנו להשתחרר מהחטא ומהמוות ולהתאחד עם יקירינו שאינם בחיים.‏ מ20.‏12 2,‏ 3 §4–6;‏ 5 §11

השליח פאולוס בישר לעיתים קרובות בבתי כנסת.‏ בבית הכנסת בתסלוניקי,‏ למשל,‏ ”‏שלוש שבתות ניהל איתם [‏עם היהודים]‏ דיונים על בסיס הכתובים”‏ (‏מה״ש י״ז:‏1,‏ 2‏)‏.‏ פאולוס ככל הנראה חש בנוח בבית הכנסת,‏ שהרי גדל כיהודי (‏מה״ש כ״ו:‏4,‏ 5‏)‏.‏ פאולוס הבין את היהודים,‏ ולכן יכול היה לבשר להם בביטחון (‏פיל׳ ג׳:‏4‏)‏.‏ לאחר שרודפיו של פאולוס אילצו אותו להימלט מתסלוניקי ובהמשך מבראה,‏ הוא הגיע לאתונה.‏ שוב ”‏הוא החל לנהל דיונים בבית הכנסת עם היהודים ועם אחרים שעבדו את אלוהים”‏ (‏מה״ש י״ז:‏17‏)‏.‏ אולם כאשר בישר פאולוס בשוק,‏ הקהל היה שונה.‏ מבין מאזיניו נמנו פילוסופים ונוכרים אחרים שראו במסר של פאולוס ’‏תורה חדשה’‏.‏ הם אמרו לו:‏ ”‏אתה מציג דברים זרים לאוזנינו”‏ (‏מה״ש י״ז:‏18–20‏)‏.‏ מ20.‏04 9 §5,‏ 6

אל תרשיע את עצמך אם אתה נאבק בחולשה.‏ זכור שמעמד של צדקה לפני אלוהים אינו בגדר שכר שמישהו מאיתנו יכול להרוויח.‏ כולנו זקוקים לחסדו של אלוהים באמצעות הכופר (‏אפ׳ א׳:‏7;‏ יוח״א ד׳:‏10‏)‏.‏ אנו גם יכולים לפנות לאחינו ואחיותינו — משפחתנו הרוחנית — לקבלת עידוד.‏ הם יכולים להטות לנו אוזן קשבת כשאנו צריכים לפרוק את שעל ליבנו,‏ ולומר לנו דברי נחמה העשויים לרומם את רוחנו (‏מש׳ י״ב:‏25;‏ תסל״א ה׳:‏14‏)‏.‏ ג׳וי,‏ אחות מניגריה שנאבקה בייאוש,‏ אומרת:‏ ”‏איפה הייתי בלי אגודת האחים?‏ אחיי ואחיותיי הם הוכחה שיהוה עונה לתפילותיי.‏ למדתי מהם גם איך לעודד אחרים שליבם כבד עליהם”‏.‏ אולם עלינו לזכור שאחינו ואחיותינו אינם תמיד יודעים מתי אנו זקוקים לעידוד.‏ לכן אולי יהיה עלינו לנקוט יוזמה,‏ לגשת למשיחי בוגר ולספר לו שאנו זקוקים לעזרה.‏ מ20.‏12 24 §7,‏ 8

בדרך כלל הצעד הראשון שיש לעשות כדי לרקום קשרי ידידות קרובים עם מישהו שאתה פוגש הוא לבלות איתו זמן מה.‏ כשאתם משוחחים וחולקים זה עם זה מחשבות וחוויות,‏ אתם מתיידדים.‏ אולם כשמדובר בידידות קרובה עם ישוע,‏ אנו ניצבים מול מספר קשיים.‏ אחד מאותם קשיים הוא העובדה שלא פגשנו את ישוע באופן אישי.‏ משיחיים רבים במאה הראשונה התמודדו עם אותו קושי.‏ אך השליח פטרוס אמר:‏ ”‏אף שמעולם לא ראיתם אותו,‏ אתם אוהבים אותו.‏ אף שאינכם מביטים בו כעת,‏ אתם מאמינים בו”‏ (‏פט״א א׳:‏8‏)‏.‏ מכאן שאנו יכולים לרקום קשרי ידידות קרובים עם ישוע מבלי לפגוש אותו באופן אישי.‏ כמו כן,‏ אין באפשרותנו לדבר עם ישוע.‏ כשאנו מתפללים אנו מדברים עם יהוה.‏ אומנם אנו מתפללים בשם ישוע,‏ אך איננו מדברים אליו ישירות.‏ למעשה,‏ ישוע אינו רוצה שנתפלל אליו.‏ מדוע?‏ מפני שתפילות הן חלק מעבודת אלוהים,‏ ועלינו לעבוד אך ורק את יהוה (‏מתי ד׳:‏10‏)‏.‏ אך אנו עדיין יכולים להביע את אהבתנו כלפי ישוע.‏ מ20.‏04 20 §1–3

הרצים במשחקים היווניים היו צריכים להתמודד עם קשיים כגון עייפות וכאב,‏ ויכלו להישען אך ורק על אימוניהם וכוחם.‏ אנו דומים לאותם רצים במובן שאנו מקבלים הכשרה כיצד לרוץ במרוץ שלנו.‏ אולם יש לנו יתרון על הרצים במרוץ פיזי.‏ אנחנו יכולים לשאוב כוח ממקור בלתי נדלה.‏ יהוה מבטיח שאם נישען עליו,‏ הוא לא רק יכשיר אותנו אלא גם יחזק אותנו.‏ השליח פאולוס היה צריך להתמודד עם קשיים רבים.‏ בנוסף לעלבונות ורדיפות מצד אחרים,‏ לעיתים הוא חש חולשה והיה עליו להתמודד עם מה שכינה ”‏קוץ בבשר”‏ (‏קור״ב י״ב:‏7‏)‏.‏ אך במקום לראות באותם קשיים סיבה לומר נואש,‏ הוא ראה בהם הזדמנות להישען על יהוה (‏קור״ב י״ב:‏9,‏ 10‏)‏.‏ תודות להשקפה זו עזר לו יהוה בכל ניסיונותיו.‏ מ20.‏04 29 §13,‏ 14

אנו עובדים בשיתוף פעולה עם יהוה ועם חלקו השמימי של ארגונו,‏ וזהו אוצר בלתי נראה (‏קור״ב ו׳:‏1‏)‏.‏ אנו עושים כן בכל פעם שאנו משתתפים במלאכת עשיית התלמידים.‏ פאולוס אמר על עצמו ועל מי שנוטלים חלק במלאכה זו:‏ ”‏אנו שותפיו של אלוהים לעבודה”‏ (‏קור״א ג׳:‏9‏)‏.‏ כשאנו נוטלים חלק בשירות המשיחי,‏ אנו גם שותפיו של ישוע לעבודה.‏ זכור שלאחר שהורה לתלמידיו ’‏לעשות תלמידים מקרב כל העמים’‏,‏ אמר ישוע:‏ ”‏אני איתכם”‏ (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ ומה לגבי המלאכים?‏ איזו ברכה גדולה זו לפעול בהדרכת מלאכים בשעה שאנו מבשרים ”‏בשורה טובה נצחית.‏.‏.‏ ליושבי הארץ”‏!‏ (‏ההת׳ י״ד:‏6‏)‏.‏ אילו תוצאות הושגו תודות לתמיכה שמימית זו?‏ כשאנו זורעים את זרעי מסר המלכות,‏ כמה מהם נופלים על מי שליבם נכון וצומחים (‏מתי י״ג:‏18,‏ 23‏)‏.‏ מי גורם לאותם זרעי אמת לצמוח ולהניב פרי?‏ ישוע מסביר זאת בפסוק היומי.‏ מ20.‏05 30 §14,‏ 15

גירושין מפרקים כיום מיליוני משפחות.‏ גם בני משפחה החיים באותו בית עלולים להפוך לזרים.‏ ”‏האם,‏ האב והילדים מנותקים זה מזה ומחוברים למסך מחשב,‏ לטאבלט,‏ לסמרטפון או לקונסולת המשחקים”‏,‏ מציין יועץ משפחה.‏ ”‏אף־על־פי שבני המשפחה חיים תחת קורת גג אחת,‏ הם בקושי מכירים זה את זה”‏.‏ איננו רוצים לאפשר לעולם הזה לעצב אותנו ולטעת בנו חוסר אהבה.‏ עלינו לטפח חיבה לבבית לא רק כלפי בני משפחתנו אלא גם כלפי בני אמונתנו (‏רומ׳ י״ב:‏10‏)‏.‏ מהי חיבה לבבית?‏ זהו מונח המצביע באופן ספציפי על יחסי חברות חמימים בין בני משפחה קרובים.‏ זה סוג האהבה שעלינו לטפח כלפי משפחתנו הרוחנית,‏ אחינו ואחיותינו לאמונה.‏ כשאנו מגלים חיבה לבבית אנו תורמים לשמירה על האחדות,‏ מרכיב חיוני בעבודת אלוהים האמיתית (‏מיכה ב׳:‏12‏)‏.‏ מ21.‏01 20 §1,‏ 2

לנבחרת מאוחדת יש יותר סיכוי לנצח מאשר לנבחרת מפולגת.‏ ליבך יכול להיות כמו אותה נבחרת מוצלחת אם מחשבותיך,‏ רצונותיך ורגשותיך מאוחדים בשירות יהוה.‏ זכור,‏ השטן ישמח לחצות את ליבך.‏ הוא רוצה שמחשבותיך,‏ רצונותיך ורגשותיך יהיו מנוגדים לסטנדרטים של יהוה.‏ אולם ליבך צריך להיות שלם כדי שתוכל לשרת את יהוה (‏מתי כ״ב:‏36–38‏)‏.‏ לעולם אל תיתן לשטן לחצות את ליבך!‏ התפלל ליהוה כפי שעשה דוד:‏ ”‏אחד את לבבי לירוא את שמך”‏.‏ הצב לך למטרה לחיות בהתאם לתפילה זו.‏ מדי יום היה נחוש להראות בהחלטותיך,‏ קטנות כגדולות,‏ שיש לך יראת כבוד עמוקה כלפי שם יהוה הקדוש.‏ בעשותך כן תפאר שם זה כאחד מעדי־יהוה (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ וכולנו נוכל לחזור על דברי מיכה הנביא:‏ ”‏אנחנו נלך בשם יהוה אלוהינו לעולם ועד”‏ (‏מיכה ד׳:‏5‏)‏.‏ מ20.‏06 13 §17,‏ 18

מתקפה זו שיערוך מלך הצפון יחד עם שאר ממשלות העולם תעורר את זעמו של האל הכול יכול ותביא למלחמת הר מגידון (‏ההת׳ ט״ז:‏14,‏ 16‏)‏.‏ באותה עת יגיעו אל קיצם מלך הצפון ושאר האומות המרכיבות את גוג ממגוג,‏ ו’‏לא יהיה להם עוזר’‏ (‏דנ׳ י״א:‏45‏)‏.‏ הפסוק הבא בנבואת דניאל מספק פרטים נוספים באשר לאופן שבו יגיעו אל קיצם מלך הצפון ובעלות בריתו והאופן שבו ניוושע (‏דנ׳ י״ב:‏1‏)‏.‏ מה משמעות הכתוב?‏ מיכאל הוא שם נוסף של מלכנו ישוע המשיח.‏ הוא ”‏עומד למען”‏ עם אלוהים החל משנת 1914,‏ כאשר נוסדה מלכותו בשמיים.‏ בעתיד הוא ”‏יעמוד”‏,‏ או ישמיד את אויביו,‏ במלחמת הר מגידון.‏ מלחמה זו תהיה האירוע האחרון במה שלדברי דניאל תהיה ’‏עת הצרה’‏ הגדולה ביותר שידעה ההיסטוריה.‏ (‏ההת׳ ו׳:‏2;‏ ז׳:‏14‏)‏.‏ מ20.‏05 15,‏ 16 §15–17

בהיותו עבד ומאוחר יותר בכלא,‏ האפשרויות והחירות של יוסף היו מוגבלות.‏ כיצד הוא שמר על איזון?‏ במקום להתמקד במה שכבר לא יכול היה לעשות,‏ הוא ביצע בחריצות את העבודה שהוטלה עליו.‏ יוסף המשיך לראות ביהוה הישות החשובה ביותר בחייו,‏ ויהוה בירך את כל מה שעשה (‏בר׳ ל״ט:‏21–23‏)‏.‏ סיפורו של יוסף מזכיר לנו שעולם זה אכזרי,‏ ושאנשים לא ינהגו בנו בצדק.‏ ייתכן שאפילו אח לאמונה יפגע בנו.‏ אך אם נראה ביהוה צורנו,‏ או מחסנו,‏ לא נאמר נואש ולא נחדל לשרתו (‏תהל׳ ס״ב:‏6,‏ 7;‏ פט״א ה׳:‏10‏)‏.‏ זכור גם שיוסף היה בערך בן 17 כשיהוה נהג בו בצורה מיוחדת.‏ ברור אפוא שיהוה בוטח במשרתיו הצעירים.‏ כיום יש צעירים רבים הדומים ליוסף.‏ גם להם יש אמונה ביהוה.‏ חלקם אף נאסרו שלא בצדק מפני שסירבו להתפשר על נאמנותם לאלוהים (‏תהל׳ ק״י:‏3‏)‏.‏ מ20.‏12 16 §3;‏ 17 §5,‏ 7

השליחים פטרוס ויוחנן ראו זאת לכבוד להירדף כתלמידי ישוע וכמי שמפיצים את תורתו (‏מה״ש ד׳:‏18–21;‏ ה׳:‏27–29,‏ 41,‏ 42‏)‏.‏ לתלמידים לא הייתה כל סיבה לחוש בושה.‏ בטווח הארוך אותם משיחיים ענווים מהמאה הראשונה הועילו לאנושות יותר מאשר מתנגדיהם.‏ לדוגמה,‏ הספרים שכתבו כמה מאותם משיחיים בהשראת אלוהים ממשיכים לספק עזרה ותקווה למיליוני אנשים.‏ כמו כן,‏ לא רק שהמלכות שהם קידמו קיימת כעת,‏ אלא היא בקרוב תמלוך על האנושות כולה (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ בניגוד לכך,‏ המעצמה הפוליטית האדירה שרדפה את המשיחיים כבר הפכה להיסטוריה.‏ כמו כן,‏ אותם תלמידים נאמנים מולכים כעת בשמיים,‏ ואילו מתנגדיהם מתים.‏ אם הללו יוקמו לתחייה,‏ הם יהיו נתיני המלכות שקידמו המשיחיים שהם שנאו (‏ההת׳ ה׳:‏10‏)‏.‏ מ20.‏07 15 §4

לאברהם הייתה אמונה כה חזקה בהבטחות אלוהים עד כי היה מסוגל כביכול לראות את מי שיימשח,‏ את המשיח אשר ימלוך במלכות אלוהים.‏ מסיבה זו ישוע יכול היה לומר ליהודים בימיו:‏ ”‏אברהם אביכם שמח עד מאוד בַּתקווה לראות את יומי,‏ ואכן ראה אותו ושמח”‏ (‏יוח׳ ח׳:‏56‏)‏.‏ ברור אפוא שאברהם ידע שצאצאיו יהיו חלק ממלכות שבה יתמוך יהוה,‏ והוא היה מוכן לחכות שיהוה יגשים הבטחה זו.‏ כיצד הראה אברהם שהוא מחכה לעיר,‏ או למלכות,‏ שמקורה באלוהים?‏ ראשית,‏ אברהם לא הציג את עצמו כחלק מאף מלכות ארצית.‏ הוא המשיך לנדוד בארץ,‏ והחליט שלא להתיישב במקום קבוע ולתמוך במלך בשר ודם.‏ כמו כן,‏ אברהם לא ניסה להקים מלכות משלו,‏ אלא המשיך לציית ליהוה וחיכה שהוא יגשים את הבטחתו.‏ בעשותו כן גילה אמונה יוצאת דופן ביהוה.‏ מ20.‏08 3 §4,‏ 5

יהוה מבטיח שאף אדם שיחיה תחת שלטון המשיח לא יאמר:‏ ”‏חליתי”‏ (‏יש׳ ל״ג:‏24‏)‏.‏ מכאן שמי שיוקמו לתחייה ייבראו מחדש בגוף בריא.‏ אולם הם לא יהיו מושלמים מייד.‏ אם הם יהיו מושלמים,‏ יקיריהם אולי יתקשו לזהותם.‏ נראה שהאנושות כולה תתקדם בהדרגה לקראת השלמות במהלך אלף שנות שלטון המשיח.‏ רק בתום אלף השנים ישוע ימסור חזרה את המלכות לאביו.‏ עד אותה עת המלכות כבר תשלים את מלאכתה,‏ ובמסגרתה תרומם את האנושות לכדי שלמות (‏קור״א ט״ו:‏24–28;‏ ההת׳ כ׳:‏1–3‏)‏.‏ תאר לעצמך עד כמה מרגש יהיה לפגוש שוב את יקיריך.‏ האם השמחה שתחוש תגרום לך לצחוק או לבכות?‏ האם תשיר שירי הלל ליהוה?‏ דבר אחד בטוח — תחוש אהבה עזה כלפי אביך האכפתי ובנו הלא־אנוכי שהעניקו מתנה כה נפלאה,‏ תחיית המתים.‏ מ20.‏08 16,‏ 17 §9,‏ 10

השליח פאולוס עודד את המשיחיים לשקול את האפשרות לשרת את יהוה כאנשים רווקים (‏קור״א ז׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ אין ספק שפאולוס לא זלזל במשיחיים הרווקים.‏ למעשה,‏ הוא בחר בטימותיאוס הצעיר,‏ שהיה אח רווק,‏ למלא משימות כבדות משקל (‏פיל׳ ב׳:‏19–22‏)‏.‏ מכאן שיהיה זה פסול לאמוד את כשירותו של אח כלשהו רק על בסיס מצבו המשפחתי (‏קור״א ז׳:‏32–35,‏ 38‏)‏.‏ ישוע ופאולוס לא לימדו שהמשיחיים חייבים להתחתן או להישאר רווקים.‏ אם כן,‏ מה נוכל לומר על נישואין ורווקות?‏ הוצאת המצפה מ־1 באוקטובר 2012 (‏אנג׳)‏ הסבירה זאת בבירור:‏ ”‏למעשה,‏ ניתן לתאר את שניהם [‏הנישואין והרווקות]‏ כמתנות מאת אלוהים.‏.‏.‏ יהוה אינו רואה ברווקות סיבה לבושה או לצער”‏.‏ לאור זאת,‏ עלינו לכבד את מקומם של האחים והאחיות הרווקים בקהילה.‏ מ20.‏08 28 §8,‏ 9

בכמה מדינות אנשים נענים בשמחה לבשורה הטובה.‏ זה בדיוק מה שהם חיכו לשמוע!‏ בארצות אחרות אנשים אינם מתעניינים באלוהים או במקרא.‏ מהי התגובה הנפוצה באזורך?‏ תהיה אשר תהיה התגובה,‏ יהוה מצפה מאיתנו להמשיך לבשר עד שהמלאכה תושלם לשביעות רצונו.‏ במועד שקבע יהוה תגיע פעילות הבישור לסיומה ו’‏הקץ יבוא’‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ ישוע ניבא שאת אחרית הימים יאפיינו אירועים ותנאים העלולים להסיח את דעת תלמידיו מביצוע פעילות הבישור.‏ הוא קרא לתלמידיו ’‏לעמוד על המשמר’‏ (‏מתי כ״ד:‏42‏)‏.‏ גם לנו יש כיום הסחות דעת הדומות לאלה שמנעו מבני דורו של נוח לשים לב לאזהרה שהשמיע (‏מתי כ״ד:‏37–39;‏ פט״ב ב׳:‏5‏)‏.‏ לכן,‏ נרצה להישאר ממוקדים בפעילות שהטיל עלינו יהוה.‏ מ20.‏09 8 §1,‏ 2,‏ 4

השטן בוער מ”‏זעם רב”‏,‏ ונשלה את עצמנו אם נחשוב שנוכל להימנע מחמתו בדרך כלשהי (‏ההת׳ י״ב:‏12‏)‏.‏ בעתיד הקרוב תיבחן התומה של כולנו.‏ בקרוב העולם יחווה ”‏צרה גדולה אשר לא הייתה כמוה מראשית העולם ועד עתה”‏ (‏מתי כ״ד:‏21‏)‏.‏ אפשר שבמהלך אותה תקופה בני משפחה יפנו נגדנו ופעילותנו תיאסר (‏מתי י׳:‏35,‏ 36‏)‏.‏ האם גם אנו,‏ בדומה למלך אסא,‏ נבטח באופן אישי בעזרתו ובהגנתו של יהוה?‏ (‏דה״ב י״ד:‏11‏)‏ יהוה מכין אותנו מבחינה רוחנית למה שצפוי לנו.‏ הוא מדריך את ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ כך שיספק לנו אוכל רוחני מזין בעיתו,‏ כדי שנוכל להישאר איתנים בעבודתנו את אלוהים (‏מתי כ״ד:‏45‏)‏.‏ אך עלינו למלא את חלקנו ולבנות אמונה איתנה כסלע ביהוה (‏עב׳ י׳:‏38,‏ 39‏)‏.‏ מ20.‏09 18 §16–18

כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם מטרתו,‏ יהוה יכול להשתמש ברוח קודשו העוצמתית כדי לגרום לבעלי סמכות לפעול בהתאם לרצונו.‏ בני אדם יכולים לחפור תעלה כדי להטות את המים לכיוון התואם את מטרותיהם.‏ באופן דומה,‏ יהוה יכול להשתמש ברוחו כדי להטות את מחשבות השליטים לכיוון התואם את מטרתו.‏ הדבר מניע בעלי סמכות לקבל החלטות לטובת משרתי אלוהים.‏ (‏השווה עזרא ז׳:‏21,‏ 25,‏ 26‏.‏)‏ מה אנו יכולים לעשות?‏ אנו יכולים להתפלל ”‏באשר למלכים ולכל בעלי הסמכות”‏ כאשר הם צריכים לקבל החלטות המשפיעות על חיינו ושירותנו המשיחיים (‏טימ״א ב׳:‏1,‏ 2‏,‏ הערת שוליים;‏ נחמ׳ א׳:‏11‏)‏.‏ בדומה למשיחיים בני המאה הראשונה,‏ גם אנו מתפללים לאלוהים בעוז למען אחינו ואחיותינו השוהים במאסר (‏מה״ש י״ב:‏5;‏ עב׳ י״ג:‏3‏)‏.‏ מ20.‏11 15 §13,‏ 14

אם לימדת תלמיד חדש של המשיח,‏ אין ספק שהתרגשת להיות עד לטבילתו!‏ (‏תסל״א ב׳:‏19,‏ 20‏)‏ תלמידים טבולים חדשים הם ”‏איגרות המלצה”‏ טובות,‏ לא רק על מי שלימד אותם,‏ אלא גם על הקהילה כולה (‏קור״ב ג׳:‏1–3‏)‏.‏ כמה אנו שמחים לראות שלאחרונה במהלך ארבע שנים דווחו בממוצע מדי חודש כ־000,‏000,‏10 תוכניות שיעורי מקרא ברחבי העולם.‏ ובמהלך אותן שנים למעלה מ־000,‏280 נטבלו בממוצע מדי שנה כעדי־יהוה ותלמידים חדשים של ישוע המשיח.‏ כיצד נוכל לעזור לרבים יותר מאותם מיליוני תלמידי מקרא להיטבל?‏ כל עוד ברוב סבלנותו מעניק יהוה לאנשים את הזמן ואת ההזדמנות להפוך לתלמידי המשיח,‏ אנו רוצים לעשות כל שביכולתנו כדי לעזור להם להתקדם לטבילה מהר ככל האפשר.‏ הזמן הולך ואוזל!‏ (‏קור״א ז׳:‏29א;‏ פט״א ד׳:‏7‏)‏.‏ מ20.‏10 6 §1,‏ 2

שאול המלך לא ציית ליהוה.‏ וכאשר שמואל הנביא העמיד אותו על טעותו,‏ שאול לא הכיר בחטאו.‏ הוא ניסה להצדיק את מעשיו — הוא המעיט בחומרת העניין ותלה את האשמה באחרים (‏שמ״א ט״ו:‏13–24‏)‏.‏ עוד קודם לכן גילה שאול גישה דומה (‏שמ״א י״ג:‏10–14‏)‏.‏ למרבה הצער,‏ הוא הרשה לליבו להתמלא גאווה.‏ הוא לא תיקן את חשיבתו ולכן יהוה הוכיח אותו ודחה אותו.‏ כדי להפיק לקחים מדוגמתו של שאול,‏ כדאי שנשאל את עצמנו את השאלות הבאות:‏ ’‏כשאני קורא עצות מתוך דבר־אלוהים,‏ האם אני נוטה להצדיק את חשיבתי?‏ האם אני ממעיט בחומרת מעשיי?‏ האם אני תולה באחרים את האשמה?‏’‏ אם התשובה לאחת מהשאלות האלה חיובית,‏ עלינו לתקן את חשיבתנו ואת גישתנו.‏ אחרת,‏ ליבנו עלול להפוך לכל כך יהיר עד כי יהוה ידחה אותנו כידידיו.‏ מ20.‏11 20 §4,‏ 5

בתור צעיר,‏ אתה צריך לבחור את מי תשרת.‏ עליך להוכיח לעצמך מיהו יהוה,‏ מה כרוך במטרתו וכיצד רצונו נוגע לחייך (‏רומ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ אז תוכל להחליט את ההחלטה החשובה ביותר בחייך,‏ ההחלטה לשרת את יהוה (‏יהו׳ כ״ד:‏15‏)‏.‏ אם תקפיד על תוכנית קבועה לקריאה ולימוד של המקרא,‏ אהבתך ליהוה תמשיך לגדול ואמונתך בו תתחזק.‏ בחר להציב את רצון יהוה במקום הראשון בחייך.‏ עולמו של השטן מבטיח שתהיה מאושר אם תשתמש בכישוריך לתועלתך האישית.‏ אך האמת היא שמי שמתמקדים במטרות חומריות פוגעים בעצמם ’‏וגורמים לעצמם מכאובים רבים’‏ (‏טימ״א ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ אם תקשיב ליהוה ותבחר להציב את רצונו במקום הראשון בחייך,‏ אתה תצליח ו”‏תנהג בחוכמה”‏ (‏יהו׳ א׳:‏8‏)‏.‏ מ20.‏10 30 §17,‏ 18

המסר שהכריז ישוע במאה הראשונה העניק תקווה לכל האנושות.‏ הוא הורה לתלמידיו להמשיך במלאכה שבה החל ולתת עדות ”‏עד קצה העולם”‏ (‏מה״ש א׳:‏8‏)‏.‏ כמובן,‏ הם לא יוכלו לבצע את המלאכה בכוחות עצמם.‏ הם יזדקקו לרוח הקודש — ”‏העוזר”‏ שישוע הבטיח שיקבלו (‏יוח׳ י״ד:‏26;‏ זכ׳ ד׳:‏6‏)‏.‏ תלמידיו של ישוע קיבלו את רוח הקודש בחג השבועות שנת 33 לספירה.‏ בעזרתה של אותה רוח הם החלו לבשר מייד,‏ ותוך זמן קצר אלפים נענו לבשורה הטובה (‏מה״ש ב׳:‏41;‏ ד׳:‏4‏)‏.‏ כאשר התעוררה התנגדות,‏ התלמידים לא נכנעו לפחד.‏ הם פנו לאלוהים לעזרה והתפללו:‏ ”‏תן לעבדיך להמשיך לומר את דברך במלוא אומץ הלב”‏.‏ בעקבות כך התמלאו ברוח הקודש והמשיכו ’‏להכריז את דבר אלוהים באומץ לב’‏ (‏מה״ש ד׳:‏18–20,‏ 29,‏ 31‏)‏.‏ מ20.‏10 21 §4,‏ 5

מדוע אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה השיב את ישוע לחיים?‏ עדי ראייה רבים העידו שישוע הוקם לתחייה (‏קור״א ט״ו:‏5–7‏)‏.‏ העד הראשון ברשימתו של פאולוס הוא השליח פטרוס (‏כיפא)‏.‏ קבוצת תלמידים ציינה שפטרוס ראה את ישוע שהוקם לתחייה (‏לוקס כ״ד:‏33,‏ 34‏)‏.‏ כמו כן,‏ ”‏השנים־עשר”‏,‏ השליחים,‏ ראו את ישוע לאחר שהוקם לתחייה.‏ לאחר מכן המשיח ”‏נראה אל יותר מחמש מאות אחים שהיו יחדיו”‏,‏ אולי במאורע המשמח שאירע בגליל המוזכר במתי כ״ח:‏16–20‏.‏ ישוע גם ”‏נראה אל יעקב”‏,‏ ככל הנראה אחיו למחצה,‏ שקודם לכן לא האמין שישוע הוא המשיח (‏יוח׳ ז׳:‏5‏)‏.‏ יעקב השתכנע לאחר שראה את ישוע אשר הוקם לתחייה.‏ ראוי לציין שבסביבות 55 לספירה,‏ כאשר כתב פאולוס את איגרתו,‏ רבים ממי שהיו עדים לתחייתו של ישוע עדיין היו בחיים.‏ לכן אם למישהו עלה ספק,‏ הוא יכול היה לפנות לעדי ראייה מהימנים.‏ מ20.‏12 3 §5,‏ 7,‏ 8

כשאנו חולים,‏ ובייחוד כשאנו מתמודדים עם מחלה כרונית,‏ אולי יהיה לנו קשה להיות חיוביים.‏ לכן עלינו לפנות ליהוה לעזרה.‏ יהוה אומנם אינו מרפא אותנו באורח נס כיום,‏ אך הוא כן מנחם אותנו ויכול להעניק לנו את הכוח הנחוץ לנו כדי להחזיק מעמד (‏תהל׳ צ״ד:‏19‏)‏.‏ לדוגמה,‏ בעת הצורך הוא יכול להניע אחים לאמונה לעזור לנו בעבודות הבית.‏ הוא יכול גם להניע אותם להתפלל איתנו.‏ והוא יכול לעזור לנו להיזכר במחשבות מנחמות המצויות בדברו,‏ כגון התקווה הנפלאה ליהנות מחיים מושלמים נטולי חולי וכאב בעולם החדש הקרב ובא (‏רומ׳ ט״ו:‏4‏)‏.‏ אבל אנחנו עלולים להיתקף ייאוש מפני שאיננו יכולים להשתתף בשירות כפי שהיינו רוצים.‏ אחות ששמה לורֵל הייתה מרותקת לריאת ברזל במשך 37 שנה!‏ היא התמודדה עם סרטן,‏ עם ניתוחים קשים ועם מחלות עור כרוניות.‏ אך זה לא מנע ממנה לדבר.‏ היא בישרה לאחיות ולמטפלים שהגיעו לביתה ועזרה ל־17 אנשים לפחות לרכוש ידע מקראי מדויק!‏ מ20.‏12 24 §9;‏ 25 §12

השליח פאולוס היה זקוק לעזרה.‏ בסביבות 56 לספירה המון סחב אותו אל מחוץ למקדש בירושלים וניסה להורגו.‏ למוחרת כאשר הובא בפני הסנהדרין אויביו כמעט שיסעו אותו לגזרים (‏מה״ש כ״א:‏30–32;‏ כ״ב:‏30;‏ כ״ג:‏6–10‏)‏.‏ בשלב זה פאולוס אולי תהה:‏ ’‏עד מתי אוכל להמשיך לסבול את היחס הזה?‏’‏ איזו עזרה קיבל פאולוס?‏ בלילה שאחרי מעצרו ניצב לידו ”‏האדון”‏,‏ ישוע,‏ ואמר לו:‏ ”‏אזור אומץ!‏ כפי שהעדת עליי ביסודיות בירושלים,‏ כך עליך להעיד גם ברומא”‏ (‏מה״ש כ״ג:‏11‏)‏.‏ היה זה עידוד בעיתו!‏ ישוע שיבח את פאולוס על העדות שנתן בירושלים,‏ והבטיח שהוא יגיע לרומא בבטחה,‏ שם ייתן עדות נוספת.‏ לאחר ששמע את ההבטחה פאולוס ודאי חש בטוח כמו ילד החבוק בזרועות אביו.‏ מ20.‏11 12 §1;‏ 13 §3,‏ 4

תקוות המלכות היא ’‏כעוגן לנפשנו’‏,‏ המקנה לנו יציבות חרף נסיבות קשות או מחשבות מטרידות.‏ הרהר בהבטחתו של יהוה על העת שבה מחשבות שליליות יהיו נחלת העבר (‏יש׳ ס״ה:‏17‏)‏.‏ דמיין את עצמך חי בעולם החדש שבו תשרור שלווה ולא יהיו עוד מצוקות (‏מיכה ד׳:‏4‏)‏.‏ תקוותך מתחזקת גם כאשר אתה חולק אותה עם אחרים.‏ לכן השתתף כמיטב יכולתך במלאכת הבישור ועשיית התלמידים.‏ אם תעשה כן,‏ יהיה לך ”‏ביטחון מלא בַּתקווה עד הסוף”‏ (‏עב׳ ו׳:‏11‏)‏.‏ בעוד הסדר העולמי קרב לקיצו,‏ נחווה קשיים רבים יותר העלולים להוליד מחשבות מטרידות.‏ אבל נוכל להצליח להתמודד עם אותם קשיים ולשמור על רוגע,‏ וזאת לא בכוחנו אנו,‏ אלא תודות לביטחוננו ביהוה.‏ נרצה להראות במעשינו את אמונתנו בהבטחתו של יהוה:‏ ”‏כוחכם יהיה בשמירה על רוגע ובגילוי ביטחון”‏ (‏יש׳ ל׳:‏15‏)‏.‏ מ21.‏01 7 §17,‏ 18

שים לב שהכתוב ביעקב ה׳:‏11 קושר בין חיבתו הלבבית של יהוה לבין תכונה אחרת שמושכת אותנו אליו — רחמיו (‏שמ׳ ל״ד:‏6‏)‏.‏ יהוה סולח לנו על טעויותינו,‏ וזוהי רק דרך אחת שבה הוא נוהג בנו ברחמים (‏תהל׳ נ״א:‏1‏)‏.‏ במקרא רחמים אינם מסתכמים בסלחנות.‏ רחמים הם רגש עז הנובע מתוככי האדם כאשר הוא רואה מישהו במצוקה וניעור בו הרצון להושיט לו עזרה.‏ יהוה מתאר את רצונו העז לעזור לנו כרגש חזק יותר מזה שיש לאם כלפי ילדהּ (‏יש׳ מ״ט:‏15‏)‏.‏ כשאנחנו במצוקה,‏ רחמיו של יהוה מניעים אותו לעזור לנו (‏תהל׳ ל״ז:‏39;‏ קור״א י׳:‏13‏)‏.‏ נוכל להביע את רחמינו כלפי אחינו ואחיותינו אם נסלח להם ולא ניטור טינה כשהם מאכזבים אותנו (‏אפ׳ ד׳:‏32‏)‏.‏ אך אחת הדרכים העיקריות שבהן נוכל להביע רחמים כלפי אחינו ואחיותינו היא לתמוך בהם בשעת קשיים.‏ כך נחקה את יהוה,‏ המופת הנעלה לחיבה לבבית (‏אפ׳ ה׳:‏1‏)‏.‏ מ21.‏01 21 §5

ראש המשפחה צריך לשמור על איזון.‏ אל לו להיות כה טרוד בעבודתו החילונית,‏ מתוך דאגה לפרנסת משפחתו,‏ עד כי הוא אינו דואג כראוי לצרכים הרוחניים והרגשיים של בני ביתו ואינו מספק להם הדרכה.‏ יהוה מדריך אותנו ומטיל עלינו מוסר כשלנגד עיניו טובתנו המרבית (‏עב׳ י״ב:‏7–9‏)‏.‏ בדומה לאביו,‏ ישוע מדריך את הכפופים לסמכותו באהבה (‏יוח׳ ט״ו:‏14,‏ 15‏)‏.‏ הוא נחרץ אך אדיב (‏מתי כ׳:‏24–28‏)‏.‏ הוא מבין שאיננו מושלמים ושאנו נוטים לעשות טעויות (‏מתי כ״ו:‏41‏)‏.‏ ראש משפחה המחקה את יהוה וישוע מתחשב במגרעות של בני משפחתו.‏ הוא אינו מתמלא ”‏כעס מר”‏ על אשתו או על ילדיו (‏קול׳ ג׳:‏19‏)‏.‏ הוא מיישם את העיקרון המצוי בגלטים ו׳:‏1 ומנסה לתקן אותם ”‏ברוח של ענווה”‏,‏ בידיעה שגם הוא אינו מושלם.‏ בדומה לישוע,‏ הוא מבין שהדרך הטובה ביותר ללמד היא באמצעות דוגמה אישית.‏ מ21.‏02 6,‏ 7 §16–18

באמצעות הכופר קנה יהוה את חייו של כל אדם בקהילה,‏ ובפוטנציה את האנושות כולה (‏מר׳ י׳:‏45;‏ מה״ש כ׳:‏28;‏ קור״א ט״ו:‏21,‏ 22‏)‏.‏ לכן אין זה אלא הולם שהוא מינה את ישוע,‏ שנתן את חייו ככופר,‏ לראש הקהילה.‏ בתור הראש לישוע יש הסמכות לקבוע ולאכוף כללים המכתיבים את התנהגותם של פרטים,‏ של משפחות ושל הקהילה כולה (‏גל׳ ו׳:‏2‏)‏.‏ אך ישוע לא רק קובע כללים.‏ הוא גם מאכיל וגם מוקיר כל אחד מאיתנו (‏אפ׳ ה׳:‏29‏)‏.‏ אחיות מראות שהן מכבדות את המשיח ביישום ההדרכה שנותנים גברים שאותם הוא מינה לדאוג להן.‏ אחים המכבדים את אחיותיהם מראים שהם מבינים את סידור הראשות.‏ כאשר כולם בקהילה מבינים ומכבדים את עקרון הראשות,‏ נהנית הקהילה משלום.‏ וחשוב מכך,‏ אנו מסבים הלל לאבינו האוהב שבשמיים,‏ יהוה.‏ מ21.‏02 18,‏ 19 §14–17

במהלך התקופה שבה דוד ואנשיו היו פליטים הם הותירו את משפחותיהם מאחור כדי לצאת למבצע.‏ בהיעדר הגברים פשטו כוחות אויב על בתיהם ושבו את משפחותיהם.‏ דוד יכול היה להסיק שבזכות הניסיון הרב שצבר כלוחם,‏ הוא ודאי יכול לרקום תוכנית מוצלחת להצלת השבויים.‏ אך דוד פנה להדרכתו של יהוה ושאל אותו:‏ ”‏האם עליי לרדוף אחר החיילים הפושטים האלה?‏”‏ יהוה גילה לדוד שעליו לעשות כן,‏ והבטיח לו שהוא יצליח (‏שמ״א ל׳:‏7–10‏)‏.‏ מה ניתן ללמוד מהמקרה?‏ חשוב להתייעץ עם אחרים לפני קבלת החלטות.‏ צעירים,‏ התייעצו עם הוריכם.‏ תוכלו לקבל עצות טובות גם מזקני־קהילה מנוסים.‏ יהוה בוטח בגברים ממונים אלה,‏ וגם אתם יכולים לבטוח בהם.‏ בעיני יהוה הם ”‏מתנות”‏ לקהילה (‏אפ׳ ד׳:‏8‏)‏.‏ חיקוי אמונתם והקשבה לעצותיהם הנבונות יועילו לכם.‏ מ21.‏03 4,‏ 5 §10,‏ 11

ישוע אמר שאם לא ניישם את מה שאנחנו לומדים,‏ נהיה כמו איש הבונה את ביתו על חול.‏ הוא אומנם עובד קשה,‏ אך מאמציו לשווא.‏ מדוע?‏ מפני שכאשר סופה ושיטפונות יכו בבית,‏ הוא יקרוס (‏מתי ז׳:‏24–27‏)‏.‏ באופן דומה,‏ אם אנחנו לא מיישמים את מה שאנחנו לומדים,‏ מאמצינו יהיו לשווא.‏ כאשר אמונתנו תיבחן על־ידי ניסיונות או רדיפות,‏ היא לא תהיה חזקה דיה.‏ אך כשאנו לומדים ומיישמים את מה שלמדנו,‏ אנו מקבלים החלטות טובות יותר,‏ זוכים לשלווה רבה יותר ומפתחים אמונה חזקה יותר (‏יש׳ מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏ כדי לשמור על תומתנו בשעת ניסיון עלינו להישען על יהוה בתפילות ולשמור על שגרת לימוד טובה.‏ ועלינו לזכור תמיד שאחד הדברים החשובים ביותר שנוכל לעשות הוא להסב כבוד ליהוה.‏ אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה לעולם לא ינטוש אותנו ושאין דבר שמישהו יכול לעשות שיגרום לו להפסיק לאהוב אותנו (‏עב׳ י״ג:‏5,‏ 6‏)‏.‏ מ21.‏03 15 §6;‏ 18 §20