יולי
יום ו׳, 1 ביולי
ניתנה לי כל סמכות בשמיים ובארץ (מתי כ״ח:18).
עלינו לרקום קשרי ידידות עם ישוע כדי לקבל מענה לתפילותינו. הדבר מצריך מאיתנו לעשות יותר מאשר רק לומר את המילים ”בשם ישוע” בסוף תפילותינו. עלינו להבין כיצד משתמש יהוה בישוע כדי להשיב לתפילותינו. ישוע אמר לשליחים: ”כל מה שתבקשו בשמי אעשה” (יוח׳ י״ד:13). אף־על־פי שיהוה הוא זה ששומע את תפילותינו ומשיב להן, הוא העניק לישוע את הסמכות להוציא לפועל את החלטותיו. לכן לפני שאלוהים עונה לתפילותינו הוא מוודא שיישמנו את העצה שנתן ישוע. לדוגמה, ישוע אמר: ”אם תסלחו לבני אדם על חטאיהם, גם אביכם שבשמיים יסלח לכם; ואם לא תסלחו לבני אדם על חטאיהם, גם אביכם לא יסלח לכם על חטאיכם” (מתי ו׳:14, 15). לכן עד כמה חשוב שננהג באחרים באותה אדיבות שבה נוהגים בנו יהוה וישוע. מ20.04 21 §6
שבת, 2 ביולי
אנחנו מכריזים לכם את הבשורה הטובה כדי שתסורו מן ההבלים האלה ותפנו אל אלוהים חיים (מה״ש י״ד:15).
השליח פאולוס שם לב לתחומי העניין של מאזיניו, ושינה בהתאם את האופן שבו הציג את המסר שלו. לדוגמה, לקהל מאזיניו בליסטרה היה ידע מועט, אם בכלל, על כתבי־הקודש. לכן השתמש פאולוס בטיעונים שהם יכלו להבין. הוא דיבר על עונות קציר פוריות ועל היכולת ליהנות מהחיים. הוא השתמש במילים ובדוגמאות שמאזיניו יכלו להבין בקלות. גלה חוש הבחנה כדי לזהות תחומי עניין של אנשים המתגוררים בשטח שלך ושנה בהתאם את הצגת הדברים שלך. כיצד תוכל לגלות מהו תחום העניין של אדם כלשהו כשאתה פונה אליו או מגיע לביתו? גלה ערנות. אולי הוא עובד בגינה, קורא ספר, מתקן את הרכב או עסוק בפעילות אחרת. אם זה מתאים, תוכל להשתמש במה שהוא עושה כנושא לשיחה (יוח׳ ד׳:7). גם לבושו של האדם עשוי לומר עליו דבר מה — אולי להצביע על הלאום שלו, העיסוק שלו או קבוצת הספורט שהוא אוהד. מ20.04 11 §11, 12
יום א׳, 3 ביולי
השליכו [על אלוהים] את כל דאגותיכם, כי הוא דואג לכם (פט״א ה׳:7).
יש אחים ואחיות הסובלים מחרדות עזות, ולכן חשים מתוחים ונבוכים מאוד במצבים חברתיים יומיומיים. הם אולי יתקשו להימצא בקבוצות גדולות, אך הם ממשיכים לנכוח באסיפות הקהילה ובכינוסים. אף־על־פי שהם מתקשים לדבר עם זרים, הם משוחחים עם אנשים בשירות השדה. אם זה המקרה שלך, היה בטוח שאינך לבד. רבים נאבקים במצבים דומים. זכור שיהוה מרוצה מהמאמצים שאתה עושה בלב ונפש. העובדה שלא אמרת נואש היא ראיה לכך שהוא מברך אותך ומעניק לך את הכוח הדרוש לך (פיל׳ ד׳:6, 7). אם אתה משרת את יהוה חרף מגבלות גופניות או רגשיות, אתה יכול להיות בטוח שיהוה שבע רצון ממך. לרבים מאיתנו יש מגבלות בריאותיות, ובכל זאת אנחנו מחזיקים מעמד (קור״ב ד׳:16). תודות לעזרתו של יהוה כולנו נרוץ עד לקו הסיום! מ20.04 31 §20, 21
יום ב׳, 4 ביולי
תכונותיו הסמויות מן העין... נראות בבירור... באמצעות הדברים שנבראו (רומ׳ א׳:20).
חוכמת אלוהים נראית בבירור באופן שבו הוא יצר את מעוננו, כדור הארץ (עב׳ ג׳:4). כדור הארץ הוא ייחודי מפני שיש בו כל התנאים החיוניים לקיום חיי אדם. במובנים מסוימים החלל הוא כמו אוקיינוס אינסופי וכדור הארץ הוא כמו סירה הצפה במימיו. אולם קיימים הבדלים משמעותיים בין סירה מעשה ידי אדם עמוסת נוסעים לבין כדור הארץ. לדוגמה, למשך כמה זמן ישרדו נוסעי הסירה אם יהיה עליהם לייצר בעצמם חמצן, מזון ומים, ואם לא יוכלו להשליך ממנה את חומרי הפסולת? הנוסעים ימותו תוך זמן קצר. בניגוד לכך, כדור הארץ מכלכל מיליארדי יצורים חיים. הוא מייצר את כל החמצן, המזון והמים הנחוצים לנו ואינו מתרוקן מחומרים חיוניים אלה. האשפה שלו אינה מושלכת אל החלל החיצון, והוא בכל זאת עדיין ממשיך להיות מקום יפהפה וראוי למגורים. כיצד זה מתאפשר? יהוה תכנן את כדור הארץ עם היכולת למחזר את משאביו. מ20.05 20 §3, 4
יום ג׳, 5 ביולי
לא מות תמותו (בר׳ ג׳:4).
השטן למעשה אמר לחוה שיהוה שקרן. כך הפך השטן למשמיץ. חוה הוטעתה כליל — היא האמינה לשטן (טימ״א ב׳:14). היא בטחה בו יותר מאשר ביהוה. הדבר הכשיר את הקרקע עבורה להחליט את ההחלטה הגרועה ביותר — להמרות את פי יהוה. היא אכלה מהפרי שיהוה אסר עליה לאכול, ובהמשך נתנה ממנו לאדם (בר׳ ג׳:6). חשוב לרגע על מה שחוה הייתה צריכה לומר לשטן. תאר לעצמך שהיא הייתה אומרת משהו כמו: ”אני לא יודעת מי אתה, אבל אני מכירה את אבי, יהוה, ואני אוהבת אותו ובוטחת בו. הוא העניק לאדם ולי את כל מה שיש לנו. איך אתה מעז לומר משהו רע עליו? הסתלק!” עד כמה ודאי היה שמח יהוה אילו היה שומע מילים נאמנות כאלה מפי בת אוהבת! (מש׳ כ״ז:11) אולם חוה לא רחשה אהבה נאמנה ליהוה, וגם אדם לא גילה תכונה זו. מאחר שאדם וחוה לא רחשו לאביהם אהבה כזו, הם לא הגנו על שמו מפני השמצה. מ20.06 4 §10, 11
יום ד׳, 6 ביולי
המבשרות הן צבא רב (תהל׳ ס״ח:11).
אחיותינו ראויות לשבח על כל מה שהן עושות בשירות יהוה. בין היתר הן משתתפות בבנייה ובתחזוקת מבנים, תומכות בקבוצות דוברות שפה זרה ומתנדבות בבית־אל. הן משתתפות בפעולות סיוע לנפגעי אסונות, עוזרות בתרגום פרסומינו ומשרתות כחלוצות וכשליחות. כמו כן, רעיות תומכות בבעליהן כדי שיוכלו לשאת באחריותם הכבדה בקהילה ובארגון. האחים האחראים לא היו יכולים לעשות כל מה שהם עושים בתור ”מתנות בבני אדם” ללא תמיכת נשותיהם (אפ׳ ד׳:8). זקני־קהילה נבונים מבינים שאחיות הן ”צבא רב” של פועלות נלהבות, ושרבות מהן נמנות בין המבשרים הכשירים ביותר של הבשורה הטובה. נוסף על כך, זקני־הקהילה מכירים בכך שאחיות נאמנות בוגרות יכולות לעזור לאחיות צעירות יותר להתמודד עם קשיים (טיט׳ ב׳:3–5). אין ספק שאחיותינו ראויות להערכה! מ20.09 23 §13, 14
יום ה׳, 7 ביולי
אבי שבשמיים אינו חפץ שאפילו אחד מן הקטנים האלה יאבד את חייו (מתי י״ח:14).
יהוה אינו שוכח את מי ששירתו אותו בעבר וחדלו זמנית להתרועע עם משרתיו, וגם אינו שוכח את פועלם בשירותו (עב׳ ו׳:10). ישעיהו הנביא סיפר משל יפה המראה עד כמה אכפת ליהוה ממשרתיו. ”כרועה יטפל בעדרו”, כתב ישעיהו. ”בזרועו יקבץ טלאים, ובחיקו יישא אותם” (יש׳ מ׳:11). מה חש הרועה הגדול כשאחד מכבשיו מתרחק מהעדר? ישוע חשף את רגשותיו של יהוה כאשר שאל את תלמידיו: ”מה דעתכם? אם יש לאיש מאה כבשים ויאבד אחד מהם, האם לא יעזוב את התשעים ותשעה על ההרים וילך לחפש את האובד? ואם ימצא אותו, אמן אומר אני לכם, ישמח עליו יותר מאשר על התשעים ותשעה שלא אבדו” (מתי י״ח:12, 13). מ20.06 19, 20 §8, 9
יום ו׳, 8 ביולי
איש השואף להיות משגיח משתוקק לעבודה נעלה (טימ״א ג׳:1).
אנו מחשיבים זאת לזכות לשרת את יהוה בכל דרך אפשרית (תהל׳ כ״ז:4; פ״ד:10). אם אח מגלה נכונות למלא זכות שירות מיוחדת, הדבר ראוי לשבח. אולם כאשר הוא מקבל תפקיד, אל לו לחשוב את עצמו ליותר ממה שצריך (לוקס י״ז:7–10). המטרה שצריכה לעמוד לנגד עיניו היא לשרת אחרים בענווה (קור״ב י״ב:15). המקרא מכיל דוגמאות שליליות של אנשים שחשבו את עצמם ליותר ממה שצריך. דיוטרפס נהג בחוסר צניעות וחיפש ’להיות לראש’ בקהילה (יוח״ג 9). מתוך גאווה ניסה עוזיהו למלא תפקיד שיהוה לא הטיל עליו (דה״ב כ״ו:16–21). אבשלום ניסה בערמומיות לזכות בתמיכת הציבור מפני שרצה להיות מלך (שמ״ב ט״ו:2–6). כפי שפרשות מקראיות אלה מראות בבירור, יהוה אינו שבע רצון מאנשים המבקשים כבוד לעצמם (מש׳ כ״ה:27). בסופו של דבר גאווה ושאפתנות מובילות אך ורק לאסון (מש׳ ט״ז:18). מ20.07 4 §7, 8
שבת, 9 ביולי
כל אחד יישא את הנטל שלו (גל׳ ו׳:5).
מספר משפחות משיחיות עברו למדינה אחרת כדי לחפש מקלט או כדי למצוא עבודה. במקרים אלה הילדים לומדים בבית־הספר שבו דוברים את השפה העיקרית של המדינה החדשה. ייתכן שגם הוריהם צריכים ללמוד את השפה העיקרית כדי למצוא עבודה. מה אם יש באזור מגוריהם קהילה או קבוצה בשפת אימם? לאיזו קהילה על בני המשפחה להשתייך — לקהילה שבה דוברים את השפה העיקרית של המדינה או לקהילה שבה דוברים את שפת אימם? על ראש המשפחה להחליט לאיזו קהילה תשתייך משפחתו. עליו לשקול את טובתם המרבית של בני ביתו. הואיל ומדובר בעניין אישי, עלינו לכבד את החלטת ראש המשפחה. תהא אשר תהא החלטתו, עלינו לקבל בברכה את המשפחה ולראות בה חלק יקר מקהילתנו (רומ׳ ט״ו:7). מ20.08 30 §17, 18
יום א׳, 10 ביולי
אלוהים בחר בחלשים שבעולם (קור״א א׳:27).
אם אנו רוצים לקבל כוח מיהוה, אל לנו לחשוב שערכנו נמדד על־פי כוח פיזי, השכלה, רקע תרבותי או עושר חומרי. הדברים האלה אינם הופכים אותנו למועילים בעיני יהוה. למעשה, מעטים ממשרתי אלוהים הם ”חכמים מנקודת מבט אנושית או חזקים או בני אצולה” (קור״א א׳:26). לכן אל תחשיב את מה שנראה כחסרונות למכשולים בשירות יהוה, אלא ראה בהם הזדמנויות להתנסות בגבורתו של יהוה. לדוגמה, אם אתה חושש מפני מי שמנסים לעורר בך ספקות באשר לאמונתך, התפלל ליהוה שייתן לך אומץ כשאתה מגן על אמונתך (אפ׳ ו׳:19, 20). אם אתה נאבק במחלה כרונית בקש מיהוה שייתן לך את הכוח שאתה זקוק לו כדי לעשות כל שביכולתך בשירותו. בכל פעם שתראה כיצד יהוה עוזר לך, אמונתך תגדל ותהיה חזק יותר. מ20.07 16 §9
יום ב׳, 11 ביולי
חפשו תחילה את המלכות (מתי ו׳:33).
כדי להציב את המלכות במקום הראשון בחיינו, עלינו להיות כמו אברהם, אשר היה מוכן לעשות הקרבות על מנת להשביע את רצון אלוהים (מר׳ י׳:28–30; עב׳ י״א:8–10). אל תצפה שחייך יהיו נטולי בעיות. גם מי שמקדישים את כל חייהם לשירות יהוה צריכים להתמודד עם בעיות (יעקב א׳:2; פט״א ה׳:9). כיום יש לנו סיבות רבות יותר מתמיד להתמקד בעתיד. מאורעות העולם מראים בבירור שאנו חיים בשלהי אחרית ימיו של סדר עולמי זה. אחת הברכות הרבות שיהיו מנת חלקנו בימי שלטונה של המלכות תהיה לראות את יקירינו קמים לתחייה. באותה עת יגמול יהוה לאברהם על אמונתו ועל סבלנותו כאשר יקים אותו ואת משפחתו לתחייה עלי אדמות. האם תהיה שם כדי לקבל את פניהם? תוכל להיות שם אם, בדומה לאברהם, תהיה מוכן לעשות הקרבות למען מלכות אלוהים, תשמור על אמונתך חרף קשיים ותלמד לחכות בסבלנות ליהוה (מיכה ז׳:7). מ20.08 5, 6 §13, 14; 7 §17
יום ג׳, 12 ביולי
היֵה נאמן עד מוות, ואתן לך את כתר החיים (ההת׳ ב׳:10).
אנו יודעים שאם אויבינו יהרגו אותנו, יהוה ישיב לנו את חיינו. אנו משוכנעים ששום דבר שהם עושים אינו יכול לנתק אותנו מיהוה (רומ׳ ח׳:35–39). יהוה נהג בחוכמה יוצאת מגדר הרגיל כשהעניק לנו את תקוות התחייה! באמצעותה הוא מפרק את השטן מאחד מנשקיו היעילים ביותר ובמקביל נוסך בנו אומץ שלא ניתן להחלישו. אם אויביו של יהוה יאיימו על חייך, האם תהיה מוכן להפקיד אותם בידיו? כיצד אתה יכול לדעת אם כך תנהג? אחת הדרכים היא לשאול את עצמך: ’האם החלטות קטנות שאני מקבל מדי יום מראות שאני בוטח ביהוה?’ (לוקס ט״ז:10) שאלה נוספת היא: ’האם סגנון החיים שלי מוכיח שאני בוטח בהבטחתו של יהוה לדאוג לצרכים החומריים שלי אם אחפש תחילה את מלכותו?’ (מתי ו׳:31–33) אם השבת בחיוב על שאלות אלה, אתה תהיה מוכן לכל ניסיון שיבוא עליך (מש׳ ג׳:5, 6). מ20.08 17, 18 §15, 16
יום ד׳, 13 ביולי
עשה כל מאמץ להתייצב לפני אלוהים כאדם רצוי, פועל שאין לו במה להתבייש, העושה שימוש נכון בדבר האמת (טימ״ב ב׳:15).
עלינו להיות מיומנים בשימוש בדבר־אלוהים. נוכל ללמוד כמה ממיומנויות אלה באסיפותינו. אך אם אנו רוצים לשכנע אחרים שהאמת המקראית אכן מועילה, עלינו לדבוק בשגרה קבועה של לימוד אישי של המקרא. עלינו להשתמש בדבר־אלוהים כדי לחזק את אמונתנו. לשם כך עלינו לא רק לקרוא במקרא, אלא גם להרהר במה שאנו קוראים ולערוך מחקר בפרסומינו על מנת שנוכל להבין וליישם כראוי את הכתוב בכתבי־הקודש (טימ״א ד׳:13–15). כך נדע כיצד להשתמש בדבר־אלוהים כדי ללמד אחרים. גם במקרה זה אין די בקריאת פסוק כלשהו. אנו רוצים לעזור למאזינינו להבין את משמעות הפסוק וכיצד הוא נוגע אליהם. אם נדבק בתוכנית קבועה של לימוד אישי של המקרא, נוכל להשתפר באופן שבו אנו משתמשים בדברו של אלוהים, שנכתב ברוחו, כדי ללמד אחרים (טימ״ב ג׳:16, 17). מ20.09 28 §12
יום ה׳, 14 ביולי
בחנו היטב את [ישוע] ... פן תתעייפו ופן תתייאשו (עב׳ י״ב:3).
נוכל להישאר ממוקדים בפעילות הבישור אם נחשוב על כל הדברים שיהוה עושה כדי לעזור לנו. לדוגמה, הוא מספק שפע מזון רוחני בפורמט מודפס ואלקטרוני, בהקלטות אודיו ווידיאו ובתוכניות ®JW Broadcasting. חשוב על כך: באתר האינטרנט הרשמי שלנו ניתן למצוא חומר ביותר מ־000,1 שפות! (מתי כ״ד:45–47) דרך נוספת שבה נוכל להישאר ממוקדים בפעילות הבישור היא לחקות את דוגמתו של ישוע. הוא לא אפשר לדבר להפריע לו להעיד על האמת (יוח׳ י״ח:37). הוא לא התפתה כאשר השטן הציע לו את ”כל ממלכות העולם ותפארתן”, וגם לא כאשר אחרים רצו להמליך אותו (מתי ד׳:8, 9; יוח׳ ו׳:15). הוא לא אפשר לתאווה לעושר חומרי להשפיע עליו או להתנגדות עזה להרתיע אותו (לוקס ט׳:58; יוח׳ ח׳:59). כשאנו מתמודדים עם מבחני אמונה, נוכל להישאר ממוקדים אם נזכור את עצתו של השליח פאולוס המוזכרת בפסוק היומי. מ20.09 9, 10 §6, 7
יום ו׳, 15 ביולי
חקו את דוגמתי, כשם שאני מחקה את דוגמתו של המשיח (קור״א י״א:1).
כמה אנו שמחים שיש לנו כל כך הרבה אחיות העמלות במרץ בקהילה! הן משתתפות באסיפות ובשירות. יש העוזרות בתחזוקת אולם המלכות ומתעניינות באופן אישי באחיהן לאמונה. אך הן גם מתמודדות עם קשיים. יש המטפלות בהורים קשישים, יש המתמודדות עם התנגדות מצד בני משפחה, ויש בין אחיותינו אימהות חד־הוריות העובדות קשה כדי לפרנס את ילדיהן. מדוע חשוב שנתמוך באחיותינו? מפני שהעולם לא תמיד מתייחס לנשים בכבוד הראוי להן. כמו כן, המקרא קורא לנו לתמוך בהן. השליח פאולוס, לדוגמה, ביקש מהקהילה ברומא לקבל את פבי ו’לעזור לה בכל דבר שתזדקק לו’ (רומ׳ ט״ז:1, 2). פאולוס בא מתרבות שהחשיבה נשים לנחותות. אך כמשיחי הוא חיקה את ישוע והתייחס לנשים בכבוד ובאדיבות. מ20.09 20 §1, 2
שבת, 16 ביולי
עשו תלמידים... למדו אותם לקיים את כל מה שציוויתי עליכם (מתי כ״ח:19, 20).
כדי לעזור לתלמיד מקרא לפתח את הרצון לחלוק את הבשורה הטובה עם אחרים, נוכל לשאול אותו שאלות כמו: ”כיצד מסר המלכות שינה את חייך לטובה? האם אתה חושב שגם אחרים צריכים לשמוע אותו? מה תוכל לעשות כדי לעזור להם?” (מש׳ ג׳:27; מתי ט׳:37, 38) זכור שישוע הורה לנו ללמד אחרים ”לקיים את כל מה” שציווה. הדבר ללא ספק כולל את שתי המצוות הגדולות ביותר הקשורות שתיהן קשר הדוק למלאכת הבישור ועשיית התלמידים — לאהוב את אלוהים ולאהוב את רעינו (מתי כ״ב:37–39). למעשה, אהבה היא הסיבה העיקרית להשתתפותנו בפעילות הבישור. ניתן להבין מדוע המחשבה להשתתף בפעילות הבישור מעוררת בכמה תלמידי מקרא פחד. אך נוכל לחזק את ביטחונם של אותם תלמידים שבעזרת יהוה הם יוכלו אט אט לגבור על חרדת אדם (תהל׳ י״ח:1–3; מש׳ כ״ט:25). מ20.11 3 §6–8
יום א׳, 17 ביולי
לא חדלנו להתפלל בעדכם (קול׳ א׳:9).
כשאתה מתכונן לשיעור מקרא, התפלל ליהוה על התלמיד וצרכיו. בקש מיהוה שיעזור לך ללמד את המקרא בדרך שתיגע לליבו. זכור שמטרתך היא לעזור לו להתקדם לטבילה. התלמיד גם צריך לתקשר עם יהוה. כיצד? עליו להקשיב ליהוה ולדבר איתו. הוא יכול להקשיב לו אם יקרא במקרא מדי יום (יהו׳ א׳:8; תהל׳ א׳:1–3). הוא יכול לדבר עם יהוה מדי יום בתפילה. לכן התפלל מעומק הלב בתחילת כל שיעור ובסיומו, עם תלמידך ולמענו. בשעה שיקשיב לתפילותיך הוא ילמד כיצד להתפלל מעומק ליבו ולהפנות את תפילותיו הכנות ליהוה אלוהים בשם ישוע המשיח (מתי ו׳:9; יוח׳ ט״ו:16). תאר לעצמך כמה קריאה במקרא מדי יום (להקשיב ליהוה) ותפילות (לדבר עם יהוה) יעזרו לתלמידך לקרוב יותר ויותר לאלוהים! (יעקב ד׳:8). מ20.10 8 §8; 9 §10, 11
יום ב׳, 18 ביולי
[שִמרו] על אחדות הרוח בקשר של שלום, הקשר המאחד (אפ׳ ד׳:3).
הרצון לסדר ושלום שאפיין את המשיחיים הקדומים ניכר גם בארגון יהוה כיום (מה״ש ט״ז:4, 5). לשם המחשה: אם אתה נוכח בשיעור המצפה בקהילה אחרת — אפילו בארץ אחרת — אתה יודע כיצד מתנהל השיעור ובאיזה מאמר דנים. אתה מייד מרגיש בבית! מה מלבד רוח אלוהים יכול לאפשר אחדות יקרה זו? (צפ׳ ג׳:9, הערת שוליים) מה תוכל לעשות? שאל את עצמך: ’האם אני מקדם אחדות ושלום בקהילה? האם אני מציית למי שנושאים בתפקידי אחריות? האם אחרים יכולים לסמוך עליי, בייחוד אם יש לי תפקידים בקהילה? האם אני דייקן, מוכן לעזור ונכון לשרת?’ (יעקב ג׳:17) אם אתה רואה מקום לשיפור, התפלל ובקש את רוח הקודש. ככל שתאפשר לה לעצב את אישיותך ולהשפיע על מעשיך, כך תגבר אהבתם של אחיך ואחיותיך כלפיך והם יוקירו אותך. מ20.10 23 §12, 13
יום ג׳, 19 ביולי
היו עושי הדבר, ולא רק שומעים (יעקב א׳:22).
דבר־אלוהים יכול לשמש עבורנו כמראה (יעקב א׳:23–25). מרביתנו מביטים במראה מדי בוקר לפני שאנחנו יוצאים מהבית. כך אנו יכולים לראות אם יש משהו שעלינו לתקן לפני שאחרים רואים אותנו. באופן דומה, קריאה יומיומית במקרא תאפשר לנו לראות דרכים שבהן נוכל לתקן את חשיבתנו ואת גישתנו. רבים מצאו למועיל לקרוא את הפסוק היומי מדי בוקר לפני שהם יוצאים מהבית. הם מאפשרים למה שהם קוראים להשפיע על חשיבתם, ובמהלך היום הם מחפשים דרכים ליישם את העצות שבדבר־אלוהים. כמו כן, צריכה להיות לנו שגרת לימוד הכוללת קריאה והרהורים בדבר־אלוהים מדי יום. זה אולי נשמע פשוט, אבל זה אחד הדברים החשובים ביותר שנוכל לעשות כדי להישאר בדרך הצרה המובילה לחיים. במובן מסוים דבר־אלוהים פועל כמו מכונת רנטגן ומאפשר לנו לראות מה יש בתוכנו. אך עלינו להיות ענווים כדי להפיק תועלת מהעצות שאנחנו מקבלים מהמקרא או מנציגי אלוהים. מ20.11 18 §3; 20 §8
יום ד׳, 20 ביולי
הוסיפו הקהילות להתחזק באמונה, ומספר המאמינים גדל מיום ליום (מה״ש ט״ז:5).
אף־על־פי שהמשיחיים מהמאה הראשונה נרדפו שוב ושוב, הם נהנו גם מתקופות של שלום. כיצד ניצלו התלמידים הזדמנויות אלה? אותם גברים ונשים נאמנים בישרו במרץ את הבשורה הטובה. הכתוב במעשי השליחים אומר שהם ’התהלכו ביראת יהוה’. הואיל והמשיכו לבשר את הבשורה הטובה, ’הוסיפו לגדול’. אין ספק שיהוה בירך את פעילות הבישור הנלהבת שלהם בעיתות שלום (מה״ש ט׳:26–31). התלמידים בני המאה הראשונה ניצלו כל הזדמנות להפיץ את הבשורה הטובה. כאשר השליח פאולוס, לדוגמה, הבין שדלת גדולה נפתחה לפניו בהיותו באפסוס, הוא ניצל את ההזדמנות לבשר ולעשות תלמידים שם (קור״א ט״ז:8, 9). התלמידים עשו מאמצים כבירים לבשר ”את דבר יהוה” (מה״ש ט״ו:30–35). מה הייתה התוצאה? הפסוק היומי משיב על כך. מ20.09 15, 16 §6–8
יום ה׳, 21 ביולי
המוות בא על־ידי אדם (קור״א ט״ו:21).
כאשר חטא אדם הראשון, הוא המיט אסון על עצמו ועל צאצאיו. אנו עדיין חווים על בשרנו את ההשלכות הטרגיות של אי־ציותו. כמה שונה מה שמתאפשר מכך שאלוהים הקים את בנו לתחייה! ”גם תחיית המתים היא על־ידי אדם” — ישוע. ”הן כפי שבגלל אדם הכול מתים”, הסביר השליח פאולוס, ”כך גם בזכות המשיח הכול יוחיו” (קור״א ט״ו:22). מה הייתה כוונתו של פאולוס כאשר אמר ש”בגלל אדם הכול מתים”? פאולוס התכוון לצאצאיו של אדם הראשון, אשר ירשו ממנו חטא ואי־שלמות ולכן מצויים במצב המוביל למוות (רומ׳ ה׳:12). אדם הראשון אינו נמנה עם מי ש”יוחיו”. קורבן הכופר של המשיח אינו מכפר עליו, שהרי הוא היה אדם מושלם שבחר למרוד באלוהים. גורלו של אדם הראשון זהה למה שמצפה למי ש”בן האדם” ישפוט כ”עיזים” — ”אבדון עולם” (מתי כ״ה:31–33, 46; עב׳ ה׳:9). מ20.12 5 §13, 14
יום ו׳, 22 ביולי
יהוה... שם לב לשפלי הרוח (תהל׳ קל״ח:6).
אם לא קיבלנו משימה מסוימת שרצינו, נוכל לחשוב על דוגמתם של המלאכים הנאמנים. בתקופת שלטונו של המלך אחאב ביקש יהוה מהמלאכים להציע דרכים לפתות את המלך המרושע. כמה מהמלאכים הציעו רעיונות. אלוהים בחר באחד מהם ואמר לו שדרכו תצליח (מל״א כ״ב:19–22). האם המלאכים הנאמנים האחרים התייאשו וחשבו לעצמם: ’למה טרחתי’? אין לנו כל סיבה להגיע למסקנה כזאת. המלאכים אכן ענווים ורוצים שכל הכבוד ייזקף ליהוה (שופ׳ י״ג:16–18; ההת׳ י״ט:10). התמקד בזכות שיש לנו לשאת את שם אלוהים ולהכריז על מלכותו. התפקיד שלנו זה לא מה שהופך אותנו ליקרים בעיני אלוהים. צניעותנו וענוותנו הן שהופכות אותנו לאהובים באמת על יהוה ועל אחינו. לכן התחנן ליהוה שיעזור לך להישאר צנוע ועניו. חשוב על הדוגמאות הטובות הרבות לצניעות ולענווה המוזכרות בדברו. שרת ברצון את אחיך בכל דרך שתוכל (פט״א ה׳:5). מ20.12 26 §16, 17
שבת, 23 ביולי
קבלו את קסדת הישועה וגם את חרב הרוח, כלומר את דבר אלוהים (אפ׳ ו׳:17).
קסדת הישועה היא התקווה שמעניק לנו יהוה — התקווה שהוא יושיע אותנו ממוות ויגמול לכל עושי רצונו (תסל״א ה׳:8; טימ״א ד׳:10; טיט׳ א׳:1, 2). תקוות הישועה מגינה על כושר החשיבה שלנו. היא עוזרת לנו להמשיך להתמקד בהבטחות של אלוהים ולראות בעיות מנקודת המבט הנכונה. כיצד אנו חובשים את הקסדה? אנחנו דואגים שחשיבתנו תמיד תתאם למחשבות של אלוהים. לדוגמה, איננו תולים את תקוותנו בעושר שאין בו ביטחון, אלא באלוהים (תהל׳ כ״ו:2; ק״ד:34; טימ״א ו׳:17). חרב הרוח היא דבר־אלוהים, המקרא. יש לה הכוח לחשוף שקרים ולשחרר אנשים משעבוד לתורות כזב ולהרגלים מזיקים (קור״ב י׳:4, 5; טימ״ב ג׳:16, 17; עב׳ ד׳:12). הלימוד האישי וההכשרה שאנחנו מקבלים מארגון אלוהים עוזרים לנו ללמוד איך להשתמש בחרב היטב (טימ״ב ב׳:15). מ21.03 27 §4; 28, 29 §10, 11
יום א׳, 24 ביולי
הייתי באי הקרוי פטמוס משום שדיברתי על אלוהים והעדתי על ישוע (ההת׳ א׳:9).
השליח יוחנן הוכיח שהוא דואג לאחרים גם כאשר שהה בגלות מפני שבישר על ישוע. לדוגמה, הוא העלה על הכתב את ההתגלות שקיבל ושלח אותה לקהילות כדי שידעו את מה ש”צריך לקרות במהרה” (ההת׳ א׳:1). ואז, ככל הנראה לאחר ששוחרר מפטמוס, כתב יוחנן את ספר הבשורה שלו על חייו ושירותו של ישוע. הוא כתב גם שלוש איגרות כדי לעודד ולחזק את אחיו ואחיותיו. אתה יכול לחקות את ההקרבה העצמית שגילה יוחנן ולהציב לעצמך מטרות המוכיחות שאתה אוהב אנשים. עולמו של השטן ירצה שתקדיש את כל זמנך וכוחותיך לעצמך, בניסיון להרוויח כסף או לעשות לעצמך שם. בניגוד לכך, מבשרי מלכות המגלים הקרבה עצמית ברחבי העולם מקדישים זמן רב ככל האפשר כדי לבשר את הבשורה הטובה ולעזור לאנשים לקרוב ליהוה. מ21.01 10 §9, 10
יום ב׳, 25 ביולי
יהונתן החל לאהוב אותו כנפשו (שמ״א י״ח:1).
יהונתן יכול היה לקנא בדוד. כבנו של שאול המלך, הוא יכול היה לעמוד על כך שהזכות לרשת את כס המלוכה שייכת לו (שמ״א כ׳:31). אך יהונתן היה עניו ונאמן ליהוה. לכן הוא תמך לגמרי בבחירתו של יהוה בדוד למלך העתידי. כמו כן, הוא היה נאמן לדוד, גם כשהדבר עורר את זעמו של שאול (שמ״א כ׳:32–34). יהונתן רחש חיבה לבבית לדוד, ולכן הוא לא ראה בו יריב. יהונתן היה קשת מיומן ולוחם אמיץ. לו ולאביו שאול יצא מוניטין של מי שהיו ”מהירים מעיטים” ו”חזקים מאריות” (שמ״ב א׳:22, 23). מכאן שיהונתן יכול היה להתפאר במעשי הגבורה שעשה. אולם הוא לא היה תחרותי או אחוז קנאה. נהפוך הוא, יהונתן כיבד את דוד עד מאוד על אומץ ליבו ועל הישענותו על יהוה. למעשה, הוא החל לאהוב את דוד כמו את עצמו לאחר שהרג דוד את גולית. מ21.01 21 §6; 22 §8, 9
יום ג׳, 26 ביולי
ראש האישה הוא האיש (קור״א י״א:3).
כל המשיחיים כפופים לראשותו המושלמת של ישוע המשיח. אולם כאשר אישה משיחית מתחתנת, היא מתחילה להיות כפופה לראשותו של גבר לא־מושלם. זה יכול להיות מאתגר. לכן כאשר היא חושבת על בן זוג אפשרי לנישואין, יהיה טוב אם תשאל את עצמה: ’מה מראה שהאח הזה יהיה ראש משפחה טוב? האם פעילויות רוחניות ממלאות תפקיד מרכזי בחייו? אם לא, מה גורם לי לחשוב שאחרי שנתחתן הוא ינהיג את המשפחה היטב מבחינה רוחנית?’ כמובן, כדאי שאחות גם תשאל את עצמה: ’אילו תכונות אתרום אני לנישואין? האם אני סבלנית ונדיבה? האם יש לי יחסים הדוקים עם יהוה?’ (קהלת ד׳:9, 12) מידת האושר שתחווה רעיה בנישואיה תלויה במידת מה בהחלטות שהיא מקבלת לפני הנישואין. מיליוני נשים משיחיות מציבות מופת בכניעתן לבעליהן, והן ראויות לשבח! מ21.02 8 §1, 2
יום ד׳, 27 ביולי
עבור אל מקדוניה ועזור לנו (מה״ש ט״ז:9).
בשנים האחרונות מבשרים רבים הציבו לעצמם מטרה ללמוד שפה נוספת כדי להרחיב את שירותם ולשרת בקהילה שיש בה צורך רב יותר במבשרי מלכות. זו החלטה אישית שמחליטים משיחיים אלה על מנת לקדם את ענייני המלכות. אף־על־פי שאולי יחלפו שנים עד שידברו את השפה החדשה בצורה שוטפת, הם תורמים רבות לקהילה. תכונותיהם היפות וניסיונם תורמים לחיזוקה וליציבותה של הקהילה. אנו מוקירים אחים ואחיות אלה המגלים הקרבה עצמית! מועצת זקנים לא תימנע מלהמליץ על מינויו של אח לזקן־קהילה או למשרת עוזר רק כי אינו דובר היטב את שפת הקהילה. הזקנים יבחנו את כשירות האח על בסיס הדרישות המקראיות לזקני־קהילה ולמשרתים עוזרים, ולא על בסיס רמת בקיאותו בשפת הקהילה המקומית (טימ״א ג׳:1–10, 12, 13; טיט׳ א׳:5–9). מ20.08 30 §15, 16
יום ה׳, 28 ביולי
לשמחה גדולה חִשבו זאת, אחיי, כאשר אתם נתקלים בכל מיני ניסיונות (יעקב א׳:2).
אנשים בדרך כלל חושבים שהם יהיו שמחים רק אם יהיו להם בריאות טובה, הרבה כסף ויחסים שלווים במשפחה. אך השמחה שעליה כתב יעקב היא חלק מפרי רוח אלוהים ואינה תלויה בנסיבותיו של הפרט (גל׳ ה׳:22). משיחי שואב שמחה, או תחושה עמוקה של אושר, מהידיעה שהוא משמח את יהוה והולך בעקבות דוגמתו של ישוע (לוקס ו׳:22, 23; קול׳ א׳:10, 11). בדומה ללהבה בוערת המוגנת בתוך מנורה, שמחה זו בוערת בתוך ליבו של המשיחי. היא אינה מרצדת כשבריאותנו נחלשת או כשמצבנו הכלכלי קשה. והיא אינה נכבית כתוצאה מלעג או התנגדות מצד בני משפחה או מצד אחרים. לא, הלהבה בוערת בעוצמה רבה יותר בכל פעם שהמתנגדים מנסים לחנוק אותה. הניסיונות שאנו חווים בשל אמונתנו הם הוכחה להיותנו תלמידיו האמיתיים של המשיח (מתי י׳:22; כ״ד:9; יוח׳ ט״ו:20). אין ספק שליעקב היו סיבות טובות לכתוב את דברי הפסוק היומי. מ21.02 28 §6
יום ו׳, 29 ביולי
מילה טובה משמחת [את הלב] (מש׳ י״ב:25).
כשאתה נתקל בפסוקים המראים שכוח נובע משמירה על רוגע ומביטחון ביהוה, נסה לשנן כמה מהם. לשם כך תוכל לקרוא אותם בקול או לכתוב אותם לעצמך ולעבור עליהם לעיתים קרובות. יהושע נצטווה להגות בספר התורה באופן קבוע כדי לנהוג בחוכמה. תזכורות אלה גם עזרו לו להתמודד עם הפחד שעלול היה לתקוף אותו בשל נסיבותיו (יהו׳ א׳:8, 9). בדבר־אלוהים יש ביטויים רבים היכולים לנסוך שלווה בשכלך ובליבך גם במצבים שבדרך כלל גורמים לחרדה או לבהלה (תהל׳ כ״ז:1–3; מש׳ ג׳:25, 26). באסיפותינו אנו מפיקים תועלת מההדרכה המוגשת מעל הבמה, מתשובותיהם של הנוכחים ומהשיחות הבונות עם אחינו ואחיותינו (עב׳ י׳:24, 25). אנו יכולים להתעודד עד מאוד גם כשאנו שופכים את ליבנו בפני חברים קרובים בקהילה. מ21.01 6 §15, 16
שבת, 30 ביולי
היה מופת לנאמנים (טימ״א ד׳:12).
כשנטבלת, גילית אמונה וביטחון רבים ביהוה. ויהוה שמח להעניק לך את הזכות להיות חלק ממשפחתו. המפתח כעת הוא להמשיך להישען על יהוה. אולי נראה שקל להישען על יהוה כשעליך לקבל החלטות משנות חיים, אך מה לגבי החלטות אחרות? כמה חשוב שתבטח ביהוה בעת קבלת החלטות, לרבות אלו הנוגעות לבידור, לעבודה חילונית ולמטרותיך! אל תישען על חוכמתך שלך. חפש עקרונות מקראיים הנוגעים לנסיבותיך, ולאחר מכן פעל בהתאם להדרכה זו (מש׳ ג׳:5, 6). אם תעשה כן, תשמח את יהוה ותזכה לכבודם של אחיך בקהילה. כמובן, כמו כל אחד מאיתנו, אינך מושלם, ולעיתים תעשה טעויות. אך זה לא צריך למנוע ממך מלתת את מיטבך בשירות יהוה. מ21.03 5, 6 §14, 15
יום א׳, 31 ביולי
ניצלתי מפי האריה (טימ״ב ד׳:17).
האם אתה מתמודד עם התנגדות מצד בני משפחתך? או האם אתה מתגורר בארץ שבה על פעילותם של משרתי יהוה מוטלות הגבלות מחמירות, או שהיא אף אסורה? אם כן, אולי תתעודד מקריאת הכתוב בטימותיאוס ב׳. א׳:12–16 וד׳:6–11, 17–22. השליח פאולוס כתב פסוקים אלה כששהה במאסר. לפני שתקרא את הפסוקים, ספר ליהוה על הבעיה שלך ואיך היא גורמת לך להרגיש. היה ספציפי. לאחר מכן בקש מיהוה שיעזור לך למצוא בכתוב על ניסיונותיו של פאולוס עקרונות שיעזרו לך לדעת איך עליך להגיב לקושי שאתה חווה. יהוה הזהיר את פאולוס שיהיה עליו להתמודד עם רדיפות משום היותו משיחי (מה״ש כ״א:11–13). כיצד עזר לו יהוה? הוא השיב לתפילותיו של פאולוס, ובהמשך נסך בו כוח. לפאולוס הובטח שהוא יזכה לגמול שעמל כה רבות להשיגו. כמו כן, יהוה הניע את חבריו הנאמנים להושיט לו עזרה מעשית. מ21.03 17, 18 §14, 15, 19