אוגוסט

רק מי שנהנים מיחסי ידידות קרובים עם ישוע יפיקו תועלת מקורבן הכופר שלו.‏ ישוע אמר שהוא ’‏ייתן את נפשו בעד חבריו’‏ (‏יוח׳ ט״ו:‏13‏)‏.‏ אנשים נאמנים שחיו לפני שבא ישוע לכדור הארץ יצטרכו ללמוד עליו ולאהוב אותו.‏ אנשים אלה יוקמו לתחייה.‏ אבל גם אותם משרתי יהוה צדיקים יצטרכו לרקום יחסי ידידות עם ישוע כדי לזכות לחיי עולם (‏יוח׳ י״ז:‏3;‏ מה״ש כ״ד:‏15;‏ עב׳ י״א:‏8–12,‏ 24–26,‏ 31‏)‏.‏ יש לנו הזכות לשתף פעולה עם ישוע בהטפת הבשורה הטובה על המלכות ובהוראתה.‏ בתקופת חייו על כדור הארץ ישוע היה מורה.‏ מאז שובו לשמיים,‏ המשיך ישוע,‏ בתור ראש הקהילה המשיחית,‏ להשגיח על פעילות הבישור וההוראה.‏ הוא מבחין במאמציך לעזור לרבים ככל האפשר להכיר אותו ואת אביו,‏ והוא מעריך מאמצים אלה.‏ למעשה,‏ רק בעזרתם של יהוה וישוע נוכל לבצע פעילות זו (‏יוח׳ ט״ו:‏4‏)‏.‏ מ20.‏04 22 §7,‏ 8

התארים ”‏מלך הצפון”‏ ו”‏מלך הדרום”‏ ניתנו תחילה למעצמות פוליטיות שהיו ממוקמות צפונית ודרומית לשטחה של ארץ ישראל (‏דנ׳ י׳:‏14‏)‏.‏ עד חג השבועות שנת 33 לספירה היה עם ישראל הגשמי עמו של אלוהים.‏ אולם מאז ואילך הבהיר יהוה שהוא מחשיב את תלמידיו הנאמנים של ישוע למשרתיו.‏ מכאן שרוב הנבואה המתועדת בדניאל פרק י״א אינה מתייחסת לעם ישראל הגשמי,‏ אלא לתלמידי המשיח (‏מה״ש ב׳:‏1–4;‏ רומ׳ ט׳:‏6–8;‏ גל׳ ו׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏ כמו כן,‏ זהותם של מלך הצפון ומלך הדרום השתנתה בחלוף הזמן.‏ עם זאת,‏ כמה עובדות נותרו בעינן.‏ ראשית,‏ המלכים השפיעו על משרתי אלוהים בדרך משמעותית.‏ שנית,‏ ביחסם אל משרתי אלוהים הראו שהם שונאים את יהוה,‏ אל האמת.‏ ושלישית,‏ שני המלכים נאבקו זה בזה על השליטה.‏ מ20.‏05 3 §3,‏ 4

יהוה גורם לדברים לקרות בכך שהוא הופך לכל הנחוץ כדי להגשים את מטרתו.‏ יהוה יכול לגרום גם למשרתיו האנושיים הלא־מושלמים להפוך לכל הנחוץ כדי לשרת אותו ולהגשים את מטרתו (‏יש׳ ס״ד:‏8‏)‏.‏ בדרכים אלה גורם יהוה לרצונו להתממש.‏ שום דבר אינו יכול למנוע ממנו מלגרום למטרותיו להתגשם (‏יש׳ מ״ו:‏10,‏ 11‏)‏.‏ נוכל לטפח את הערכתנו כלפי אבינו השמימי אם נהרהר במה שהוא עשה ובמה שהוא אפשר לנו לעשות.‏ למשל,‏ כשאנו מהרהרים בפלאי הבריאה אנו מתמלאים יראה ממה שעשה יהוה וממה שהביא לידי קיום (‏תהל׳ ח׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ וכשאנו מהרהרים במה שיהוה גרם לנו להיות כדי שנוכל לעשות את רצונו,‏ אנו מפתחים כבוד עמוק כלפיו.‏ השם יהוה אכן מעורר יראה!‏ שם זה כולל את כל מה שמאפיין את אבינו,‏ את כל מה שעשה ואת כל מה שיעשה (‏תהל׳ פ״ט:‏7,‏ 8‏)‏.‏ מ20.‏06 9 §6,‏ 7

החמצן הוא גז המכלכל את חייהם של כמה יצורים חיים,‏ כולל אותנו.‏ על־פי הערכות שואפים היצורים החיים מאה מיליארד טון חמצן מדי שנה.‏ אותם יצורים פולטים גז הנקרא פחמן דו־חמצני.‏ אולם אספקת החמצן אינה אוזלת,‏ והאטמוספירה לעולם אינה נחנקת בגז ה”‏פסולת”‏ — פחמן דו־חמצני.‏ מדוע?‏ מפני שיהוה ברא גם אורגניזמים — החל בעצים עצומים וכלה באצות זעירות — הקולטים פחמן דו־חמצני ופולטים חמצן.‏ מחזור החמצן תומך פשוטו כמשמעו במילים המתועדות בפסוק היומי.‏ מה יכול לעזור לנו להעריך יותר את כוכב הלכת המדהים שלנו ואת כל מה שהוא מספק לנו?‏ (‏תהל׳ קט״ו:‏16‏)‏ אחת הדרכים היא להרהר בדברים שיצר יהוה.‏ הדבר יניע אותנו להודות ליהוה מדי יום על הדברים הטובים שהוא מעניק לנו.‏ כמו כן,‏ אנו מביעים את הערכתנו כשאנו שומרים ככל האפשר על ניקיון הסביבה שבה אנו חיים.‏ מ20.‏05 22 §5,‏ 7

יהוה הגיב בחוכמה,‏ בסבלנות ובצדק להאשמותיו של השטן.‏ כמו כן,‏ הוא הפגין את כוחו העצום באינספור דרכים.‏ מעל לכול,‏ אהבתו משתקפת בכל מעשיו (‏יוח״א ד׳:‏8‏)‏.‏ יהוה פעל ללא הרף כדי לקדש את שמו.‏ כיום השטן ממשיך להשמיץ את שם אלוהים.‏ הוא מטעה אנשים וגורם להם לפקפק בכך שאלוהים חזק,‏ צודק,‏ חכם ואוהב.‏ לדוגמה,‏ השטן מנסה לשכנע אנשים שיהוה אינו הבורא.‏ ואם הם כן מכירים בקיומו של אלוהים,‏ הוא מנסה לגרום להם להאמין שאלוהים ואמות המידה שלו מחמירים ולא־הוגנים.‏ הוא אף מלמד אנשים שיהוה הוא אל חסר לב ואכזר השורף אנשים באש הגיהינום.‏ כאשר הם מאמינים להשמצה כזו,‏ גדלים הסיכויים שיעשו את הצעד הבא — ידחו את שלטונו הצודק של יהוה.‏ עד היום שבו יובס השטן לחלוטין,‏ הוא יציב גם אותך כמטרה.‏ האם הוא יצליח?‏ מ20.‏06 5 §13–15

בקהילות רבות יש אחים ואחיות המתאמצים ללמוד שפה חדשה.‏ ייתכן שקשה להם להביע את מחשבותיהם.‏ אך אם לא נתמקד בדרך שבה הם דוברים את השפה החדשה,‏ נצליח לראות את אהבתם ליהוה ואת רצונם לשרתו.‏ אם נבחין בתכונות יפות אלה,‏ נוקיר לעומק את אותם אחים ואחיות ונרחש להם כבוד.‏ איש מאיתנו לא יאמר:‏ ’‏אין לי צורך בכם’‏ רק כי הם אינם דוברים היטב את שפתנו (‏קור״א י״ב:‏21‏)‏.‏ יהוה העניק לנו זכות נפלאה — יש לנו מקום בקהילתו.‏ אין זה משנה אם אנו גברים או נשים,‏ רווקים או נשואים,‏ צעירים או מבוגרים,‏ דוברים שפה מסוימת היטב או מתקשים מאוד באותה שפה,‏ אנו יקרים ליהוה ואיש לרעהו (‏רומ׳ י״ב:‏4,‏ 5;‏ קול׳ ג׳:‏10‏)‏.‏ הבה תמיד נחפש דרכים להראות שאנו מוקירים את מקומנו ואת מקומם של אחרים בקהילת יהוה.‏ מ20.‏08 31 §20–22

השליח פאולוס לא ויתר על תושבי אתונה ולא אפשר לעלבונותיהם להניא אותו מלהמשיך לבשר להם.‏ פאולוס עצמו הפך למשיחי,‏ אף שבעברו היה ”‏מגדף ורודף ועז מצח”‏ (‏טימ״א א׳:‏13‏)‏.‏ כפי שישוע ראה את הפוטנציאל הגלום בפאולוס,‏ כך ראה פאולוס את הפוטנציאל הגלום בתושבי אתונה,‏ וביטחונו לא היה לשווא (‏מה״ש ט׳:‏13–15‏)‏.‏ במאה הראשונה הפכו אנשים מכל הרקעים לתלמידי ישוע.‏ כאשר כתב למשיחים שהתגוררו בעיר היוונית קורינתוס,‏ אמר פאולוס שכמה מחברי אותה קהילה היו בעברם פושעים או ניהלו סגנון חיים לא־מוסרי להחריד.‏ לאחר מכן הוסיף:‏ ”‏כאלה היו כמה מכם.‏ אך אתם רוחצתם”‏ (‏קור״א ו׳:‏9–11‏)‏.‏ האם היית מבחין בכך שהיה לאותם אנשים פוטנציאל להשתנות ולהפוך לתלמידים?‏ מ20.‏04 12 §15,‏ 16

אל לזקני־הקהילה למהר לשפוט את מי שמתחילים להטיל ספק בתועלת הצומחת משירות יהוה.‏ במקום לגנות אותם,‏ הזקנים צריכים לנסות להבין מה עומד מאחורי דבריהם ומעשיהם.‏ רק אז יוכלו להסב את תשומת ליבם לפסוקים ספציפיים המספקים את העידוד הנחוץ להם.‏ הנביא אליהו נמלט מהמלכה איזבל (‏מל״א י״ט:‏1–3‏)‏.‏ הוא חש שמלאכתו חסרת תכלית וביקש למות (‏מל״א י״ט:‏10‏)‏.‏ במקום לגנות את אליהו,‏ הראה לו יהוה שהוא אינו לבד,‏ שהוא יכול לבטוח בכוח אלוהים,‏ ושעדיין יש מלאכה רבה לפניו.‏ בטוב ליבו הקשיב יהוה לדאגותיו והטיל עליו משימות חדשות (‏מל״א י״ט:‏11–16,‏ 18‏)‏.‏ מהו הלקח?‏ כולנו,‏ במיוחד זקני־הקהילה,‏ צריכים לנהוג בכבשיו של יהוה בטוב לב.‏ בין שהפרט מביע מרירות ובין שחש שאינו ראוי לרחמי יהוה,‏ זקני־הקהילה יקשיבו לו בשעה שהוא שופך את ליבו.‏ לאחר מכן ינסו להוכיח לכבש האובד שהוא יקר בעיני יהוה.‏ מ20.‏06 21,‏ 22 §13,‏ 14

יהוה רוצה שניהנה מחברתם של ידידים ובני משפחה (‏תהל׳ קל״ג:‏1‏)‏.‏ לישוע היו חברים טובים (‏יוח׳ ט״ו:‏15‏)‏.‏ המקרא מתאר את היתרונות שיש בקשרי חברות אמיתיים (‏מש׳ י״ח:‏24‏)‏.‏ כמו כן,‏ הוא מציין שהתבודדות אינה פועלת לטובתנו (‏מש׳ י״ח:‏1‏)‏.‏ רבים סבורים שרשת חברתית היא דרך לרכוש חברים רבים ולהימנע מבדידות.‏ אולם עלינו להיות זהירים בכל הנוגע לשימוש בצורת תקשורת זו.‏ ממחקרים עולה שאנשים המקדישים זמן רב לצפייה במה שאחרים מפרסמים ברשתות חברתיות עלולים בסופו של דבר לחוש בדידות ודיכאון.‏ מדוע?‏ סיבה אפשרית אחת היא שאנשים בדרך כלל מעלים לרשתות החברתיות תמונות המציגות רגעי שיא בחייהם — הם מראים תמונות נבחרות של עצמם,‏ של חבריהם ושל מקומות מלהיבים שבהם ביקרו.‏ אדם הצופה באותן תמונות עלול להסיק שבהשוואה לאותם אנשים חייו חדגוניים ואף משעממים.‏ מ20.‏07 5,‏ 6 §12,‏ 13

הוצאת המצפה מ־1 באפריל 1989 מציינת:‏ ”‏על זקני־הקהילה להכיר בכך שהמשיח,‏ באמצעות רוח הקודש,‏ יכול לכוון את מחשבותיו של כל זקן שבמועצת הזקנים כדי שיספק את העיקרון המקראי המתאים,‏ על מנת להתמודד עם אי אילו מצבים או להחליט החלטה חשובה (‏מה״ש ט״ו:‏7–15‏)‏.‏ לאף זקן מקרב מועצת הזקנים אין בלעדיות על רוח הקודש”‏.‏ זקן־קהילה המכבד את עמיתיו הזקנים אינו מנסה להיות תמיד הראשון שמדבר בישיבות הזקנים.‏ הוא אינו משתלט על הדיון ואינו חושב שדעתו היא תמיד הנכונה.‏ הוא מביע את השקפתו בענווה ובצניעות.‏ הוא מקשיב בתשומת לב לדברי הזקנים האחרים.‏ חשוב מכך,‏ הוא רוצה לחלוק עימם עקרונות מקראיים ולהישמע להנחיות ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏ כשהזקנים דנים בעניינים שונים באווירה אוהבת ומכובדת,‏ רוח קודשו של אלוהים תהיה איתם ותדריך אותם לקבל את ההחלטות הנכונות (‏יעקב ג׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ מ20.‏08 27 §5,‏ 6

אויביו של השליח פאולוס היו חזקים ממנו בהרבה.‏ פעמים רבות הם דאגו לכך שיכו אותו וישליכו אותו לכלא.‏ פאולוס גם קיבל יחס גרוע מאנשים שהיו אמורים להיות חבריו.‏ אפילו כמה בקהילה המשיחית התנגדו לו (‏קור״ב י״ב:‏11;‏ פיל׳ ג׳:‏18‏)‏.‏ אך פאולוס התגבר על כל מתנגדיו.‏ כיצד?‏ הוא המשיך לבשר למרות ההתנגדות.‏ הוא נותר נאמן לאחיו ולאחיותיו גם כשהללו אכזבו אותו.‏ ומעל לכול,‏ הוא היה נאמן לאלוהים עד סוף חייו (‏טימ״ב ד׳:‏8‏)‏.‏ הוא גבר על קשיים גדולים לא מפני שהיה חזק מבחינה פיזית,‏ אלא מפני שנשען על יהוה.‏ האם עליך להתמודד עם עלבונות או רדיפות?‏ מטרתך היא להטמיע את דבר־אלוהים בשכלם ובליבם של מי שמוכנים להקשיב.‏ תוכל להשיג מטרה זו אם תישען על המקרא כדי להשיב על שאלותיהם של אנשים,‏ אם תנהג בכבוד ובאדיבות עם מי שפוגעים בך ואם תיטיב עם כולם,‏ לרבות אויביך (‏מתי ה׳:‏44;‏ פט״א ג׳:‏15–17‏)‏.‏ מ20.‏07 17,‏ 18 §14,‏ 15

האם אנחנו באמת יכולים לומר שיהוה עניו?‏ כן,‏ כפי שעולה מדברי דוד המצוטטים לעיל (‏תהל׳ י״ח:‏35‏)‏.‏ ייתכן שדוד חשב על היום שבו הגיע שמואל הנביא אל בית אביו כדי למשוח את המלך העתידי של עם ישראל.‏ דוד היה הצעיר מבין שמונה בנים,‏ אך היה האחד שבו בחר יהוה למלא את מקומו של שאול המלך (‏שמ״א ט״ז:‏1,‏ 10–13‏)‏.‏ דוד ודאי חש רגשות דומים לאלה שהיו לאחד ממחברי התהלים,‏ אשר אמר על יהוה:‏ ”‏הוא מתכופף להביט בשמיים ובארץ,‏ מקים מן העפר את הדל.‏ מרים את האביון.‏.‏.‏ כדי להושיבו עם אצילים”‏ (‏תהל׳ קי״ג:‏6–8‏)‏.‏ יהוה מוכיח שהוא עניו באופן שבו הוא נוהג בבני אדם לא־מושלמים העובדים אותו.‏ הוא לא רק מקבל את עבודתנו אותו,‏ אלא גם רואה בנו ידידיו (‏תהל׳ כ״ה:‏14‏)‏.‏ כדי לאפשר לנו לרקום עימו יחסי ידידות,‏ נקט יהוה יוזמה וסיפק את בנו כקורבן על חטאינו.‏ מה רבים הרחמים והחמלה שגילה כלפינו!‏ מ20.‏08 8 §1–3

יהוה קבע בדיוק את היום ואת השעה שבהם ישים קץ לסדר עולמי ישן זה (‏מתי כ״ד:‏36‏)‏.‏ הוא לא יאבד את סבלנותו ויפעל לפני אותו מועד.‏ הוא אומנם נכסף להקים את המתים,‏ אך הוא נוהג בסבלנות (‏איוב י״ד:‏14,‏ 15‏)‏.‏ הוא מחכה למועד הנכון שבו יקים אותם לתחייה (‏יוח׳ ה׳:‏28‏)‏.‏ יש לנו סיבות טובות להוקיר את סבלנותו של יהוה.‏ חשוב על כך:‏ תודות לסבלנותו של יהוה אנשים רבים,‏ וביניהם אנחנו,‏ קיבלו זמן ’‏לחזור בתשובה’‏.‏ יהוה רוצה שרבים ככל האפשר יקבלו את ההזדמנות לזכות לחיי נצח.‏ לכן הבה נראה שאנו מוקירים את סבלנותו.‏ כיצד?‏ עלינו להתאמץ לחפש אחר מי שיש להם ”‏נטיית הלב הנכונה לחיי עולם”‏ ולעזור להם לאהוב את יהוה ולשרתו (‏מה״ש י״ג:‏48‏)‏.‏ אז הם יפיקו תועלת מסבלנותו של יהוה,‏ בדיוק כפי שאנחנו הפקנו ממנה תועלת.‏ מ20.‏08 18 §17

מה שהתלמיד לומד במסגרת שיעור המקרא צריך להשפיע לא רק על שכלו,‏ אלא גם על ליבו.‏ מדוע?‏ ליבנו,‏ הכולל את רצונותינו ורגשותינו,‏ מניע אותנו לפעולה.‏ ישוע השתמש בטיעונים הגיוניים שפנו לשכלם של האנשים.‏ אך אנשים הלכו אחריו מפני שהוא נגע גם לליבם (‏לוקס כ״ד:‏15,‏ 27,‏ 32‏)‏.‏ תלמידך צריך לראות ביהוה ישות ממשית,‏ מישהו שהוא יכול לפתח עימו יחסים אישיים,‏ ולראות בו אביו,‏ אלוהיו וידידו (‏תהל׳ כ״ה:‏5‏)‏.‏ במהלך שיעור המקרא נסה לצייר תמונה חיה של אישיות אלוהים (‏שמ׳ ל״ד:‏5,‏ 6;‏ פט״א ה׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ ללא תלות בנושא שבו אתם דנים,‏ הבלט איזה מין אל הוא יהוה.‏ עזור לתלמיד להעריך את תכונותיו היפות של יהוה — אהבתו,‏ טוב ליבו וחמלתו.‏ ישוע אמר ש”‏המצווה הגדולה ביותר והראשונה”‏ היא ”‏ואהבת את יהוה אלוהיך”‏ (‏מתי כ״ב:‏37,‏ 38‏)‏.‏ נסה להטמיע בלב תלמידך אהבה עמוקה לאלוהים.‏ מ20.‏10 10 §12

ישוע התייחס לכל הנשים בכבוד (‏יוח׳ ד׳:‏27‏)‏.‏ יחד עם זאת,‏ הוא רחש כבוד מיוחד לנשים שעשו את רצון אביו.‏ ראוי לציין שהוא ראה אותן כאחיות והזכיר אותן לצד גברים שהיו בעיניו חלק ממשפחתו הרוחנית (‏מתי י״ב:‏50‏)‏.‏ הוא גם היה חבר אמיתי עבורן.‏ חשוב על ידידותו עם מרים ומרתא,‏ אשר שתיהן היו ככל הנראה רווקות (‏לוקס י׳:‏38–42‏)‏.‏ אין ספק שבמילותיו ובמעשיו עזר להן ישוע לחוש בנוח.‏ מרים,‏ לדוגמה,‏ חשה בנוח לשבת לרגליו כאחת מתלמידיו.‏ ומרתא,‏ שהייתה מוטרדת מכך שמרים לא הושיטה לה עזרה,‏ הרגישה חופשי לומר לישוע מה היא חושבת.‏ בנסיבות לא־רשמיות אלה התאפשר לישוע לעזור לשתי הנשים מבחינה רוחנית.‏ הוא ביקר אותן גם בהזדמנויות אחרות,‏ וכך הראה שאכפת לו מהן ומאחִיהן אלעזר (‏יוח׳ י״ב:‏1–3‏)‏.‏ אין פלא שכאשר אלעזר חלה במחלה קשה,‏ מרים ומרתא ידעו שהן יכולות לפנות לישוע לעזרה (‏יוח׳ י״א:‏3‏)‏.‏ מ20.‏09 20 §3;‏ 21 §6

תלמידיו של ישוע קיוו שהמלכות ’‏תופיע מייד’‏ ותושיע אותם מהדיכוי הרומי.‏ אנו משתוקקים ליום שבו מלכות אלוהים תמגר את הרשע ותכונן עולם חדש אשר צדקה תשכון בו (‏פט״ב ג׳:‏13‏)‏.‏ אולם עלינו להיות סבלנים ולחכות למועד שקבע יהוה.‏ יהוה העניק לנוח מספיק זמן לבנות את התיבה ולשמש כ”‏מבשר הצדקה”‏ (‏פט״ב ב׳:‏5;‏ פט״א ג׳:‏20‏)‏.‏ יהוה הקשיב לאברהם בשעה שהוא שאל שאלות רבות על החלטתו להשמיד את תושבי הערים המרושעות סדום ועמורה (‏בר׳ י״ח:‏20–33‏)‏.‏ במשך מאות שנים נהג יהוה בעם ישראל המרדן בסבלנות יוצאת מגדר הרגיל (‏נחמ׳ ט׳:‏30,‏ 31‏)‏.‏ כמו כן,‏ סבלנותו של יהוה ניכרת כיום בכך שהוא מעניק זמן לכל מי שהוא מושך אליו ’‏לחזור בתשובה’‏ (‏פט״ב ג׳:‏9;‏ יוח׳ ו׳:‏44;‏ טימ״א ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ דוגמתו של יהוה נותנת לנו סיבה טובה להמשיך להיות סבלנים בעודנו מבשרים ומלמדים.‏ מ20.‏09 10 §8,‏ 9

כאשר יקים יהוה אנשים לתחייה,‏ הוא ישיב להם את זיכרונותיהם ואת תכונות האופי שהפכו אותם למי שהיו.‏ חשוב על משמעות הדבר:‏ יהוה כל כך אוהב אותך עד כי הוא רואה וזוכר את כל מה שאתה חושב,‏ מרגיש,‏ אומר ועושה.‏ לכן הוא יוכל בקלות להשיב לך את זיכרונותיך,‏ נטיותיך ותכונות האופי שלך במקרה שיצטרך להקים אותך לתחייה.‏ דוד המלך ידע עד כמה יהוה מתעניין בכל אחד מאיתנו (‏תהל׳ קל״ט:‏1–4‏)‏.‏ אם נבין עד כמה יהוה מכיר אותנו,‏ איזו השפעה תהיה לכך עלינו כיום?‏ כשאנו חושבים עד כמה טוב מכיר אותנו יהוה,‏ אל לנו לחוש דאגה.‏ מדוע?‏ זכור שליהוה אכפת מאיתנו מאוד.‏ הוא מוקיר את התכונות ההופכות כל אחד מאיתנו ליחיד ומיוחד.‏ הוא שם לב לחוויות בחיינו ההופכות אותנו למי שאנחנו.‏ איזו מחשבה מעודדת!‏ אל לנו לעולם להרגיש שאנו לבד.‏ בכל יום ובכל רגע יהוה עומד לצידנו ומחפש הזדמנויות לעזור לנו (‏דה״ב ט״ז:‏9‏)‏.‏ מ20.‏08 17 §13,‏ 14

יהוה מוצא שמחה רבה בחינוך משרתיו.‏ הוא רוצה שהם יכירו אותו,‏ יאהבו אותו ויחיו לנצח כילדיו האהובים.‏ כל זאת לא היה מתאפשר ללא החינוך שהוא מעניק (‏יוח׳ י״ז:‏3‏)‏.‏ יהוה השתמש בקהילה המשיחית במאה הראשונה כדי ללמד את עמו (‏קול׳ א׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ לרוח הקודש — ה”‏עוזר”‏ שישוע הבטיח — היה תפקיד מרכזי (‏יוח׳ י״ד:‏16‏)‏.‏ היא העניקה לתלמידים הבנה מעמיקה יותר בדבר־אלוהים ועזרה להם להיזכר בדברים הרבים שישוע אמר ועשה,‏ דברים שתועדו מאוחר יותר בספרי הבשורה.‏ ידע זה חיזק את אמונתם של המשיחיים הקדומים,‏ וכן את אהבתם לאלוהים,‏ לבנו וזה לזה.‏ יהוה ניבא ש”‏באחרית הימים”‏ אנשים מכל העמים ינהרו להר הסמלי שלו כדי שיורה אותם על דרכיו (‏יש׳ ב׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ אנו עדים להתגשמות הנבואה.‏ מ20.‏10 24 §14,‏ 15

מה עלול לגרום לאדם לדחות עצה טובה מחבר אוהב?‏ גאווה.‏ אנשים גאוותנים אוהבים לשמוע ’‏דברים הערבים לאוזניהם’‏.‏ הם ’‏חדלים להקשיב לאמת’‏ (‏טימ״ב ד׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ הם מייחסים חשיבות מופרזת לעצמם ולדעותיהם.‏ אולם,‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏אם מישהו חושב את עצמו למשהו בעוד שהוא לא כלום,‏ איש זה מתעה את עצמו”‏ (‏גל׳ ו׳:‏3‏)‏.‏ שלמה המלך סיכם את העניין היטב,‏ הוא כתב:‏ ”‏טוב ילד עני וחכם ממלך זקן וכסיל,‏ אשר כבר אין לו די תבונה להישמע לאזהרה”‏ (‏קהלת ד׳:‏13‏)‏.‏ שים לב לדוגמה שהציב השליח פטרוס כאשר השליח פאולוס תיקן אותו בפומבי (‏גל׳ ב׳:‏11–14‏)‏.‏ פטרוס יכול היה לנטור טינה לפאולוס על מה שאמר,‏ ולהתמקד באופן ובמקום שבהם אמר את הדברים.‏ אך פטרוס נהג בחוכמה.‏ הוא קיבל את העצה ולא שמר לפאולוס טינה.‏ לימים הוא אף קרא לפאולוס ”‏אחינו האהוב”‏ (‏פט״ב ג׳:‏15‏)‏.‏ מ20.‏11 21 §9,‏ 11,‏ 12

נוכחות באסיפותינו המשיחיות יכולה לעזור רבות לתלמידי המקרא להתקדם מבחינה רוחנית.‏ ההדרכה המקראית הניתנת באסיפות תעמיק את הידע שלהם,‏ תחזק את אמונתם ותעזור להם לגדול באהבתם לאלוהים (‏מה״ש ט״ו:‏30–32‏)‏.‏ אולי אחד המבשרים בקהילה יספר לתלמיד איך אהבתו ליהוה התחזקה והניעה אותו לציית למצוות אלוהים (‏קור״ב ז׳:‏1;‏ פיל׳ ד׳:‏13‏)‏.‏ כאשר תלמידי המקרא מכירים מגוון של מבשרים נאמנים,‏ הם לומדים מדוגמתם מה משמע הדבר לקיים את צו המשיח לאהוב את אלוהים ואת הרע (‏יוח׳ י״ג:‏35;‏ טימ״א ד׳:‏12‏)‏.‏ הם רואים שהמבשרים בקהילה מתמודדים עם קשיים דומים לשלהם ומבינים שהשינויים שיש לערוך כדי להפוך לתלמיד המשיח הם בני־השגה (‏דב׳ ל׳:‏11‏)‏.‏ כל אחד בקהילה יכול לתרום בדרכים שונות להתקדמותם הרוחנית של תלמידי המקרא (‏מתי ה׳:‏16‏)‏.‏ מ20.‏11 5 §10–12

ייתכן שכוונתו של השליח פאולוס הייתה שהוא נלחם בחיות ממשיות בזירה באפסוס (‏קור״ב א׳:‏8;‏ ד׳:‏10;‏ י״א:‏23‏)‏.‏ אפשרות אחרת היא שהתכוון להתנגדות מצד יהודים ואחרים שהיו כמו ”‏חיות פרא”‏ (‏מה״ש י״ט:‏26–34;‏ קור״א ט״ז:‏9‏)‏.‏ כך או כך,‏ פאולוס התמודד עם סכנות רציניות,‏ אך גישתו לגבי העתיד נשארה חיובית (‏קור״א ט״ו:‏30,‏ 31;‏ קור״ב ד׳:‏16–18‏)‏.‏ אנו חיים בזמנים מסוכנים.‏ חלק מאחינו נפלו קורבן לפשיעה.‏ אחרים מתגוררים באזורים מוכי מלחמה שבהם חייהם רחוקים מלהיות בטוחים.‏ יש אחים המשרתים את יהוה תוך סיכון חייהם או חירותם בארצות שבהן פעילות הבישור מוגבלת או אף אסורה.‏ בכל זאת,‏ הם כולם עובדים את יהוה בהתמדה ומשמשים לנו מופת.‏ הם חשים ביטחון מעצם הידיעה שגם אם יאבדו את חייהם בתקופה הנוכחית,‏ יהוה מועיד להם דבר טוב בהרבה לעתיד.‏ מ20.‏12 9 §3,‏ 4

האם בשלב מסוים התייאשת בגלל חוסר היענות בשטח שלך או משום שרוב האנשים לא בבית?‏ מה ניתן לעשות במצב כזה כדי לשמור על שמחתנו או להגבירה?‏ חשוּב לגבש השקפה נכונה על השירות.‏ מה הכוונה?‏ המשך להתמקד בהכרזה על שם אלוהים ומלכותו.‏ ישוע הבהיר שמעטים יחסית ימצאו את הדרך המובילה לחיים (‏מתי ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ כשאנו בשירות יש לנו הכבוד לשתף פעולה עם יהוה,‏ ישוע והמלאכים (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20;‏ ההת׳ י״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏ יהוה מושך את הראויים (‏יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏ ולכן גם אם אדם אינו נענה בחיוב למסר שבפינו כעת,‏ הוא אולי יקשיב בפעם הבאה שנבקר אותו.‏ ”‏ייאוש עשוי להיות נשק עוצמתי בידי השטן”‏,‏ אומרת אחות ששמה דברה.‏ אך נשקיו של השטן אינם יכולים לעמוד נגד יהוה אלוהים.‏ מ20.‏12 26 §18,‏ 19;‏ 27 §21

משיחיים נאמנים רבים צריכים לעבוד במשרה מלאה כדי לפרנס את עצמם ואת משפחתם.‏ בכל זאת,‏ מבשרים נאמנים אלה תומכים בארגון אלוהים בכל דרך אפשרית.‏ לדוגמה,‏ יש שמתאפשר להם להשתתף בפעולות סיוע לנפגעי אסונות,‏ אחרים יכולים לעבוד בפרויקטים של בנייה,‏ ובפני כולם פתוחה האפשרות לתרום כספים לפעילות הכלל־עולמית.‏ הם עושים זאת מפני שהם אוהבים את אלוהים ואת רעיהם.‏ מדי שבוע אנו מוכיחים שאנו אוהבים את אחינו ואת אחיותינו בנוכחותנו באסיפות הקהילה ובהשתתפותנו בהן.‏ אף־על־פי שלעיתים אנו עייפים,‏ אנו נוכחים באסיפות אלה.‏ אף־על־פי שלעיתים אנו לחוצים,‏ אנו נותנים תשובות.‏ ואף־על־פי שלכולנו יש בעיות משלנו,‏ אנו מעודדים אחרים לפני האסיפות ואחריהן (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ אנו אסירי תודה על המאמצים שעושים אחינו לאמונה!‏ מ21.‏01 10 §11

אנשים גאוותנים נמנעים מלשבח אחרים ומעדיפים לקבל כבוד לעצמם.‏ הם נוטים להשוות את עצמם לאחרים ומקדמים רוח של תחרותיות.‏ במקום להכשיר אחרים ולהעניק להם סמכות,‏ הם בדרך כלל אומרים:‏ ”‏אם אתה רוצה שמשהו ייעשה כמו שצריך”‏,‏ כלומר בצורה הרצויה בעיניהם,‏ ”‏עליך לעשות זאת בעצמך”‏.‏ אדם גאוותן הוא לרוב שאפתן וקנאי.‏ אם אנו שמים לב שיש לנו בעיה של גאווה,‏ עלינו להתפלל בחוזקה שיהוה יעזור לנו ’‏לחדש את שכלנו’‏ כדי שתכונה רעה זו לא תשתרש בליבנו (‏רומ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ עד כמה אנו אסירי תודה על דוגמתו של יהוה!‏ (‏תהל׳ י״ח:‏35‏)‏ אנו מבחינים בענוותו באופן שבו הוא נוהג במשרתיו ורוצים לחקותו.‏ כמו כן,‏ ברצוננו לחקות את הדוגמאות הטובות המצויות במקרא,‏ דוגמאות של אנשים צנועים שהייתה להם הזכות להתהלך עם אלוהים.‏ הבה תמיד ניתן ליהוה את הכבוד וההלל אשר להם הוא ראוי (‏ההת׳ ד׳:‏11‏)‏.‏ מ20.‏08 13 §19,‏ 20

נישואין הם מתנה מושלמת מאלוהים,‏ אך בני אדם אינם מושלמים (‏יוח״א א׳:‏8‏)‏.‏ לכן דבר־אלוהים מזהיר זוגות נשואים שהם יחוו קשיים המתוארים כ”‏צרות בבשרם”‏.‏ יהוה מצפה מבעלים משיחיים לדאוג לצרכים הרוחניים,‏ הרגשיים והחומריים של משפחתם (‏טימ״א ה׳:‏8‏)‏.‏ אולם אחיות נשואות צריכות להקצות זמן מדי יום בלוח הזמנים העמוס שלהן לקריאה והרהורים בדבר־אלוהים ולתפילות עמוקות ליהוה.‏ זה יכול להיות מאתגר כי הן עסוקות.‏ עם זאת,‏ הכרחי שהן יקצו לכך זמן.‏ מדוע?‏ מפני שיהוה רוצה שכל אחד מאיתנו יפתח יחסים אישיים איתו וישמור עליהם (‏מה״ש י״ז:‏27‏)‏.‏ אין זה מפליא שכדי להיכנע לבעלה הלא־מושלם לעיתים תצטרך האישה להתאמץ.‏ אולם יהיה לה קל יותר למלא את התפקיד שהטיל עליה יהוה אם היא תבין ותקבל את הסיבות המקראיות שבגינן עליה להיות כנועה.‏ מ21.‏02 9 §3,‏ 6,‏ 7

ניתן לדמות ניסיונות לאש המשמשת לחישול להב פלדה.‏ כאשר הלהב עובר תהליך של חימום וקירור,‏ הפלדה מתחזקת.‏ באופן דומה,‏ כאשר אנו חווים ניסיונות,‏ אמונתנו מתחזקת.‏ זו הסיבה שיעקב כתב:‏ ”‏צריך שכוח העמידה ישלים את פעולתו,‏ למען תהיו שלמים ובלא דופי בכול”‏ (‏יעקב א׳:‏4‏)‏.‏ כשאנו רואים שניסיונותינו מחזקים את אמונתנו,‏ אנו יכולים להמשיך להתמודד איתם בשמחה.‏ באיגרתו יעקב גם מצביע על כמה דברים שבעקבותיהם אנו עלולים לאבד את שמחתנו.‏ למשל,‏ עלולים להתעורר מצבים שבהם לא נדע איך לפעול.‏ כשאנו מתמודדים עם ניסיון אנו רוצים לפנות ליהוה שיעזור לנו לקבל החלטות שישמחו אותו,‏ יחזקו ויעודדו את אחינו ואחיותינו,‏ וכן יעזרו לנו לשמור על תומתנו (‏יר׳ י׳:‏23‏)‏.‏ אנו זקוקים לחוכמה כדי לדעת כיצד לפעול ומה לומר למי שמתנגדים לנו.‏ אם אין אנו יודעים מה לעשות אנו עלולים לחוש שאנו קורבנות חסרי אונים של נסיבותינו ולאבד בקלות את שמחתנו.‏ מ21.‏02 28 §7–9

יהוה מציב לנו דוגמה.‏ אהבתו כה עזה שאם אנו נאמנים לו,‏ דבר אינו יכול להפריד אותנו ממנה (‏רומ׳ ח׳:‏38,‏ 39‏)‏.‏ המילה היוונית המתורגמת כ”‏עזה”‏ מקפלת בתוכה את הרעיון של הטלת הגוף קדימה — ואף מתיחתו עד קצה גבול היכולת.‏ לעיתים עלינו ”‏להימתח עד קצה גבול יכולתנו”‏ כדי לרחוש חיבה לבבית לאח לאמונה.‏ כשאחרים מרגיזים אותנו עלינו להמשיך ’‏לסבול איש את רעהו באהבה ולהשתדל בכל מאודנו לשמור על אחדות הרוח בקשר של שלום,‏ הקשר המאחד’‏ (‏אפ׳ ד׳:‏1–3‏)‏.‏ אנחנו רוצים להביט מעבר למגרעות אחֵינו ולעשות כל שביכולתנו כדי לראות אותם כפי שיהוה רואה אותם (‏שמ״א ט״ז:‏7;‏ תהל׳ ק״ל:‏3‏)‏.‏ אין זה תמיד קל לנהוג בחיבה לבבית באחינו ובאחיותינו,‏ בייחוד כשאנו מודעים למגרעותיהם.‏ נראה שכמה משיחיים במאה הראשונה ניצבו מול קושי זה,‏ כפי שקרה לאבהודיה ולסינטיכי.‏ השליח פאולוס קרא להן ”‏להיות תמימות דעים באדון”‏ (‏פיל׳ ד׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ מ21.‏01 22 §10,‏ 11

המבוגרים מעריכים מעומק ליבם אתכם,‏ האחים הצעירים,‏ המשרתים איתם את יהוה ”‏שכם אחד”‏ (‏צפ׳ ג׳:‏9‏)‏.‏ הם אוהבים את הרוח הנלהבת שלכם ואת המרץ והלהיטות שבהם אתם מבצעים את המשימות הניתנות לכם.‏ אתם מוצאים חן בעיניהם.‏ אחים צעירים,‏ לעולם אל תשכחו שיהוה אוהב אתכם ובוטח בכם.‏ הוא ניבא שבמהלך אחרית הימים יהיה צבא של צעירים שיתנדבו לשירותו (‏תהל׳ ק״י:‏1–3‏)‏.‏ הוא יודע שאתם אוהבים אותו ורוצים לשרתו כמיטב יכולתכם.‏ לכן היו סבלניים עם אחרים,‏ והיו סבלניים עם עצמכם.‏ כשאתם עושים טעויות,‏ קבלו את ההכשרה והמוסר הניתנים לכם,‏ וראו בהם ככאלה הנובעים מיהוה (‏עב׳ י״ב:‏6‏)‏.‏ מלאו בחריצות כל משימה המוטלת עליכם.‏ ומעל לכול,‏ בכל מעשיכם תנו לאביכם השמימי סיבה להתגאות בכם (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ מ21.‏03 7 §17,‏ 18

גורמים רבים עלולים לייאש אותנו — פנימיים וחיצוניים.‏ ביניהם מגרעות,‏ חולשות ובעיות בריאות.‏ אנו עלולים גם להתייאש מפני שלא קיבלנו תפקיד שרצינו בשירות יהוה או מפני שאנו מבשרים בשטח שבו רוב האנשים אינם נענים למסר שבפינו.‏ אנו עלולים לפתח בקלות השקפה לא־מאוזנת על מגרעותינו וחולשותינו.‏ כתוצאה מכך אולי נחשוב שבגלל הטעויות שלנו יהוה אף פעם לא יאפשר לנו להיכנס לעולם החדש שיכונן.‏ גישה זו עלולה להזיק לנו.‏ המקרא מציין שלהוציא את ישוע המשיח,‏ כל בני האדם ”‏חטאו”‏ (‏רומ׳ ג׳:‏23‏)‏.‏ אך מחבר המקרא אינו מחפש פגמים או מצפה מאיתנו לשלמות.‏ הוא אבינו האוהב והוא רוצה לעזור לנו.‏ הוא גם סבלן.‏ הוא רואה את מאבקנו העז בחולשותינו ובהשקפה לא־מאוזנת שאולי יש לנו על עצמנו,‏ והוא מוכן לעזור לנו (‏רומ׳ ז׳:‏18,‏ 19‏)‏.‏ מ20.‏12 22 §1–3

כולנו נמצאים במסע.‏ היעד,‏ או המטרה,‏ שלנו הוא לחיות בעולם החדש תחת שלטונו האוהב של יהוה.‏ מדי יום אנו עושים מאמץ להמשיך לצעוד בדרך המובילה לחיים.‏ אך כפי שאמר ישוע,‏ דרך זו צרה ולעיתים קשה לצעוד בה (‏מתי ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ איננו מושלמים ואנו עלולים לסטות מהמסלול בקלות (‏גל׳ ו׳:‏1‏)‏.‏ אם אנו רוצים להישאר בדרך הצרה המובילה לחיים עלינו להיות מוכנים להמשיך לתקן את חשיבתנו,‏ גישתנו ומעשינו.‏ השליח פאולוס עודד אותנו ’‏לתקן את עצמנו’‏.‏ כאשר אנו מנסים לבחון את מחשבותינו ואת רגשותינו,‏ אנו ניצבים מול אתגר.‏ ליבנו בוגדני,‏ והדבר עלול להקשות עלינו לראות לאן הוא יוליך אותנו (‏יר׳ י״ז:‏9‏)‏.‏ ”‏חשיבה מוטעית”‏ עלולה בקלות להוליך אותנו שולל (‏יעקב א׳:‏22‏)‏.‏ מכאן שעלינו להשתמש בדבר־אלוהים כדי לבחון את עצמנו.‏ דבר־אלוהים חושף את מי שאנחנו מבפנים,‏ את ’‏מחשבות הלב והכוונות’‏ הכמוסות ביותר (‏עב׳ ד׳:‏12,‏ 13‏)‏.‏ מ20.‏11 18 §1–3

אם נהיה ענווים וצנועים גדלים הסיכויים שנהיה שמחים.‏ מדוע?‏ אם נהיה מודעים למגבלותינו נשמח לקבל כל עזרה שיציעו לנו אחרים ונגלה הכרת תודה על כך.‏ חשוב,‏ למשל,‏ על המקרה שבו ריפא ישוע עשרה מצורעים.‏ רק אחד מהם חזר כדי להודות לישוע על כך שריפא אותו ממחלתו האיומה — דבר שמעולם לא יכול היה לעשות בעצמו.‏ אדם עניו וצנוע זה היה אסיר תודה על העזרה שקיבל והילל על כך את אלוהים (‏לוקס י״ז:‏11–19‏)‏.‏ אנשים ענווים וצנועים בדרך כלל מסתדרים היטב עם אחרים ויש להם חברים קרובים.‏ מדוע?‏ הם מכירים בלב שלם בכך שיש לאחרים תכונות טובות ובוטחים בהם.‏ אנשים ענווים וצנועים שמחים כשאחרים מצליחים במשימות שהם מקבלים וממהרים לשבח אותם ולכבד אותם.‏ מ20.‏08 12 §17,‏ 18