ספטמבר

פטרוס השתמש בניסוח שונה במעט כשציטט את נבואת יואל (‏מה״ש ב׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ במקום להתחיל את הציטוט במילים ”‏אחרי כן”‏,‏ פטרוס אומר:‏ ”‏באחרית הימים”‏ — בהקשר זה,‏ אחרית הסדר היהודי — תישפך רוח אלוהים על ”‏אנשים מכל הסוגים”‏.‏ הדבר מצביע על כך שזמן רב חלף לפני שהתגשמה נבואתו של יואל.‏ לאחר אירוע יוצא דופן זה שבו נשפכה רוח קודשו של אלוהים במאה הראשונה,‏ החלה פעילות הבישור להתבצע בהיקף נרחב יותר.‏ כאשר כתב השליח פאולוס את איגרתו אל הקולוסים,‏ בערך בשנת 61 לספירה,‏ הוא יכול היה לומר שהבשורה הטובה הוכרזה ”‏לכל הבריאה מתחת לשמיים”‏ (‏קול׳ א׳:‏23‏)‏.‏ בימי פאולוס המילים ”‏כל הבריאה”‏ התייחסו לעולם הידוע דאז.‏ בעזרת רוח קודשו רבת־העוצמה של יהוה התרחבה פעילות הבישור בימינו עוד יותר — ”‏עד קצה הארץ”‏ (‏מה״ש י״ג:‏47‏)‏.‏ מ20.‏04 6 §15,‏ 16

יהוה אוהב כל אחד מאיתנו,‏ לרבות כל כבש שהתרחק מעדרו (‏מתי י״ח:‏12–14‏)‏.‏ אלוהים הבטיח שהוא יחפש אחר כבשיו האובדים ויעזור להם להחלים מבחינה רוחנית.‏ כמו כן,‏ הוא פירט את הצעדים שינקוט,‏ צעדים שרועה טיפוסי בעם ישראל היה נוקט במקרה שאחד מכבשיו אבד (‏יח׳ ל״ד:‏12–16‏)‏.‏ ראשית,‏ הרועה היה מחפש את הכבש,‏ מה שהצריך זמן ומאמצים רבים.‏ לאחר שמצא את הכבש התועה,‏ היה משיב אותו לעדר.‏ אם הכבש היה פצוע או רעב,‏ טיפל הרועה בחיה חלשה זו באהבה — חבש את פצעיה,‏ נשא אותה והאכיל אותה.‏ זקני־הקהילה,‏ רועי ”‏עדר אלוהים”‏,‏ צריכים לנקוט בדיוק את אותם צעדים כדי לעזור לכל מי שהתרחקו מהקהילה (‏פט״א ה׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ הזקנים מחפשים אותם,‏ עוזרים להם לשוב אל העדר ונוהגים בהם באהבה בכך שמספקים להם את התמיכה הרוחנית הנחוצה.‏ מ20.‏06 20 §10

האם ישוע חשב שהשדות בשלים לקציר מפני שציפה שרוב האנשים ילכו אחריו?‏ כלל וכלל לא.‏ כתבי־הקודש חזו שמעטים יחסית יאמינו בו (‏יוח׳ י״ב:‏37,‏ 38‏)‏.‏ בנוסף,‏ לישוע הייתה יכולת פלאית לקרוא לבבות (‏מתי ט׳:‏4‏)‏.‏ אף שהתמקד באותם מעטים שיאמינו,‏ הוא בישר בקנאות לכל אדם.‏ על אחת כמה וכמה עלינו,‏ מי שאינם יכולים לקרוא לבבות,‏ לדחות כל נטייה לשפוט את שטח ההטפה או את האנשים!‏ במקום זאת,‏ ראה את הפוטנציאל הגלום באנשים.‏ זכור את מה שאמר ישוע לתלמידיו.‏ השדות לבנים,‏ כלומר בשלים לקציר.‏ אנשים יכולים להשתנות ולהפוך לתלמידי המשיח.‏ יהוה רואה באותם תלמידים פוטנציאליים אנשי ’‏חמדה’‏ (‏חגי ב׳:‏7‏)‏.‏ אם נראה את האנשים כפי שיהוה וישוע רואים אותם,‏ נלמד על הרקע ועל תחומי העניין שלהם.‏ לא נראה בהם זרים,‏ אלא אחים ואחיות פוטנציאליים.‏ מ20.‏04 13 §18,‏ 19

דבר־אלוהים מלמד בבירור שכדי להשביע את רצון יהוה עלינו לאהוב את ישוע ולשמור על אותה אהבה.‏ אחד הדברים שנוכל לעשות כדי להפוך לידידיו של ישוע הוא לעשות מאמצים להכיר אותו.‏ אנו עושים כן כאשר אנו קוראים את ספרי המקרא מתי,‏ מרקוס,‏ לוקס ויוחנן.‏ כשאנו מהרהרים בסיפור חייו של ישוע אנו מפתחים אהבה וכבוד כלפיו מפני שהוא נהג באנשים בטוב לב.‏ לדוגמה,‏ אף־על־פי שהיה אדונם,‏ הוא לא נהג בתלמידיו כבעבדים.‏ במקום זאת,‏ הוא חשף בפניהם את מחשבותיו ורגשותיו.‏ ישוע חש את כאבם ובכה איתם (‏יוח׳ י״א:‏32–36‏)‏.‏ אפילו מתנגדיו הכירו בכך שהוא היה ידידם של מי שנענו למסר שבפיו (‏מתי י״א:‏19‏)‏.‏ כאשר אנו מחקים את ישוע באופן שבו נהג עם תלמידיו,‏ יחסינו עם אחרים משתפרים,‏ אנו מרוצים ומאושרים יותר והערכתנו כלפי המשיח גוברת.‏ מ20.‏04 22 §9,‏ 10

בשנת 1870 בריטניה כבר הייתה האימפריה הגדולה ביותר עלי אדמות ובעלת הכוח הצבאי החזק ביותר.‏ את האימפריה הזו סימלה קרן קטנה שהביסה שלוש קרניים אחרות — צרפת,‏ ספרד והולנד (‏דנ׳ ז׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ קרן זו מילאה את תפקיד מלך הדרום עד שלב מאוחר במלחמת העולם הראשונה.‏ במקביל ארצות הברית של אמריקה הפכה לכוח הכלכלי הדומיננטי ורקמה ברית הדוקה עם בריטניה.‏ במהלך מלחמת העולם הראשונה ארצות הברית ובריטניה התאגדו בברית צבאית רבת־עוצמה.‏ כך הפכו בריטניה ומושבתה לשעבר למעצמת העולם אנגלו־אמריקה.‏ כפי שניבא דניאל,‏ מלך זה החזיק ב”‏צבא גדול ועצום”‏.‏ במהלך אחרית הימים הברית האנגלו־אמריקנית היא מלך הדרום.‏ מ20.‏05 4 §7,‏ 8

המים במצבם הנוזלי מתקיימים עלי אדמות תודות לכך שכוכב הלכת שלנו ממוקם במרחק מושלם מהשמש.‏ אילו כדור הארץ היה מעט יותר קרוב לשמש,‏ כל המים עלי אדמות היו מתאדים ומותירים מאחוריהם סלע רותח ונטול חיים.‏ אילו כדור הארץ היה מעט יותר רחוק מהשמש,‏ כל המים היו קופאים וכדור הארץ היה הופך לכדור קרח ענק.‏ יהוה הציב את כדור הארץ במקום אידיאלי זה,‏ ולכן מחזור המים עלי אדמות יכול לכלכל חיים.‏ השמש מחממת את המים באוקיינוסים ועל פני האדמה,‏ וגורמת להם להתאדות וליצור עננים.‏ מדי שנה מאדה השמש קרוב ל־000,‏500 קילומטרים מעוקבים של מים.‏ מים אלה נותרים באטמוספירה למשך כעשרה ימים,‏ ולאחר מכך יורדים כגשמים או כשלגים.‏ לבסוף שבים המים לאוקיינוסים או למקורות מים אחרים,‏ והתהליך חוזר על עצמו.‏ מחזור יעיל וקבוע זה מוכיח שיהוה אכן חכם ורב־עוצמה (‏איוב ל״ו:‏27,‏ 28‏)‏.‏ מ20.‏05 22 §6

ישוע קרא לנו להמשיך לבקש בתפילה את רוח הקודש (‏לוקס י״א:‏9,‏ 13‏)‏.‏ באמצעות רוחו מעניק לנו יהוה כוח — אפילו ”‏כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל”‏ (‏קור״ב ד׳:‏7‏)‏.‏ בעזרת רוח אלוהים אנו יכולים לעמוד בכל ניסיון שעימו אנו אולי מתמודדים.‏ רוח הקודש יכולה גם לעזור לנו למלא את תפקידינו בשירות אלוהים ולשפר את כישורינו ויכולותינו.‏ אנו באמת ובתמים יכולים לזקוף את פרי מאמצינו לעזרתה של רוח אלוהים,‏ ולא לעצמנו.‏ נוכל להראות שאנו מוקירים את רוח קודשו של אלוהים אם נתפלל שהיא תעזור לנו להבחין במחשבות או ברצונות פסולים בליבנו (‏תהל׳ קל״ט:‏23,‏ 24‏)‏.‏ אם נבקש זאת,‏ יהוה יכול לעזור לנו באמצעות רוחו להיות מודעים לחשיבה מוטעית או לנטיות פסולות.‏ לאחר מכן עלינו להתפלל שרוח אלוהים תיסוך בנו את הכוח לדחות מחשבה או רצון זה.‏ כך נראה שאנו נחושים להימנע מכל מה שעלול לגרום ליהוה להפסיק לעזור לנו באמצעות רוח קודשו (‏אפ׳ ד׳:‏30‏)‏.‏ מ20.‏05 28,‏ 29 §10–12

כשאנו מגינים על שם יהוה,‏ אנו מחקים את דוגמתו של ישוע המשיח.‏ ישוע גילה לאחרים את שם אביו לא רק בכך שהשתמש בשם זה,‏ אלא גם בכך שהגן על המוניטין של יהוה.‏ למשל,‏ הוא סתר את הפרושים,‏ אשר בדרכים שונות הציגו את יהוה כנוקשה,‏ תובעני,‏ מרוחק וחסר רחמים.‏ ישוע עזר לאנשים לראות את אביו כסביר,‏ סבלן,‏ אוהב וסלחן.‏ הוא גם עזר להם לראות את יהוה בדרך המושלמת שבה שיקף את תכונותיו של אביו בשגרת חייו (‏יוח׳ י״ד:‏9‏)‏.‏ בדומה לישוע נוכל לחלוק עם אחרים את מה שאנו יודעים על יהוה וללמד אותם עד כמה הוא אל אוהב וטוב לב.‏ בעשותנו כן אנו מפריכים שקרים והשמצות על יהוה.‏ אנו מקדשים את שם יהוה בכך שאנו עוזרים לאחרים להחשיב שם זה לקדוש.‏ אנו יכולים להראות לאנשים מיהו באמת יהוה בעזרת דברינו ומעשינו.‏ אנו מצדיקים את שמו כשאנו עוזרים לאנשים להשתחרר מתפיסות מוטעות שאולי יש להם בנושא.‏ מ20.‏06 6 §17,‏ 18

רשתות חברתיות יכולות לשמש למטרות טובות — למשל,‏ על מנת לשמור על קשר עם משפחה וחברים.‏ אך האם שמת לב שחלק מהדברים שאנשים מעלים לרשתות החברתיות נועד לקדם את עצמם?‏ נראה שהמסר שהם רוצים להעביר הוא:‏ ”‏תראו אותי”‏.‏ יש הכותבים דברים חצופים וגסים לצד תמונותיהם או בתגובותיהם לתמונות של אחרים.‏ גם זה מנוגד לתכונות שהמשיחיים נקראים לטפח,‏ כמו ענווה והזדהות (‏פט״א ג׳:‏8‏)‏.‏ אם אתה משתמש ברשת חברתית,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם התגובות,‏ התמונות או הסרטונים שאני מעלה עלולים לתת לאחרים את הרושם שאני מתרברב?‏ האם אני עלול לגרום לאחרים לקנא?‏’‏ המשיחיים אינם חשים צורך לקדם את עצמם.‏ הם נשמעים לצו המקראי המופיע בפסוק היומי.‏ ענווה תעזור לנו להימנע מלהידבק ברוח העולם המעודדת אנשים לקדם את עצמם (‏יוח״א ב׳:‏16‏)‏.‏ מ20.‏07 6 §14,‏ 15

לפני שהשליח פאולוס הפך לתלמיד המשיח,‏ הוא היה צעיר עז מצח שרדף את תלמידי ישוע (‏מה״ש ז׳:‏58‏)‏.‏ ישוע עצמו עצר בעד פאולוס,‏ שבאותם ימים נודע כשאול,‏ מלתקוף את הקהילה המשיחית.‏ ישוע דיבר אל פאולוס מהשמיים והכה אותו בעיוורון.‏ כדי שיוכל לשוב לראות,‏ היה על פאולוס לבקש עזרה מאותם אנשים שרדף.‏ הוא קיבל בענווה עזרה מתלמיד ששמו חנניה שהשיב לו את מאור עיניו (‏מה״ש ט׳:‏3–9,‏ 17,‏ 18‏)‏.‏ בהמשך הפך פאולוס לחבר בולט בקהילה המשיחית,‏ אך מעולם לא שכח את הלקח שלימד אותו ישוע בדרך לדמשק.‏ פאולוס נותר עניו וקיבל ברצון עזרה מאחיו ומאחיותיו.‏ הוא הכיר בכך שהם היו עבורו ”‏לעזרה ולחיזוק”‏ (‏קול׳ ד׳:‏10,‏ 11‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ מ20.‏07 18 §16,‏ 17

אף־על־פי שיהוה הוא כול יכול,‏ הוא מאציל סמכויות על אחרים.‏ למשל,‏ הוא מינה את ישוע למלך במלכות,‏ והוא יעניק מידה של סמכות ל־000,‏144 בני אדם ההופכים לשותפיו של ישוע לשלטון.‏ כמובן,‏ יהוה הכשיר את ישוע להיות מלך וכוהן גדול (‏עב׳ ה׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ הוא גם מכשיר את שותפיו של ישוע לשלטון,‏ אך לא מעניק להם משימה זו ולאחר מכן מפקח על כל צעד שהם עושים בביצוע מלאכתם.‏ הוא בוטח בהם שיעשו את רצונו (‏ההת׳ ה׳:‏10‏)‏.‏ אם אבינו השמימי — שאינו זקוק לעזרתו של אף אחד — מאציל סמכויות על אחרים,‏ על אחת כמה וכמה עלינו לנהוג כמותו!‏ למשל,‏ האם אתה ראש משפחה או זקן־קהילה?‏ אם כן,‏ חקה את דוגמתו של יהוה — האצל סמכויות לאחרים ולאחר מכן דחה את הדחף לפקח על כל היבט במלאכתם.‏ אם תחקה את יהוה,‏ לא רק שהעבודה תתבצע,‏ אלא גם תוכל להכשיר אחרים ולחזק את ביטחונם (‏יש׳ מ״א:‏10‏)‏.‏ מ20.‏08 9 §5,‏ 6

מה רוצה יהוה שנחוש כלפי כבשיו האובדים?‏ ישוע הציב לנו את המופת.‏ הוא ידע שכל כבשיו של יהוה יקרים בעיניו,‏ ולכן עשה כל שביכולתו כדי לעזור ל’‏כבשים האובדים של בית ישראל’‏ לשוב אל יהוה (‏מתי ט״ו:‏24‏)‏.‏ בתור הרועה הטוב עשה ישוע כמיטב יכולתו כדי לא לאבד אף אחד מכבשיו של יהוה (‏יוח׳ ו׳:‏39‏)‏.‏ השליח פאולוס קרא לזקני־הקהילה באפסוס לחקות את דוגמתו של ישוע.‏ ”‏עליכם לעזור לחלשים,‏ ועליכם גם לזכור את דברי האדון ישוע אשר אמר,‏ ’‏גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל’‏”‏ (‏מה״ש כ׳:‏17,‏ 35‏)‏.‏ אין ספק שלזקני־הקהילה כיום יש אחריות חשובה בנושא.‏ ”‏כשאני חושב עד כמה יהוה אוהב את כבשיו האבודים,‏ זה מניע אותי לעשות כל מה שאני יכול כדי לעזור להם”‏,‏ מסביר סלבדור,‏ זקן־קהילה מספרד.‏ ”‏אני משוכנע שיהוה רוצה שאדאג להם”‏.‏ מ20.‏06 23 §15,‏ 16

יהוה יחכה בסבלנות ולא יצפה מאיתנו להיות מושלמים לפני תום אלף השנים.‏ עד אותה עת הוא מוכן למחול על חטאינו.‏ אם כן,‏ יש לנו כל סיבה לחפש את הטוב באחרים ולנהוג עימם בסבלנות.‏ ישוע והמלאכים שמחו כאשר נברא כדור הארץ.‏ אך תאר לעצמך עד כמה הם ישמחו כשיראו את הארץ מלאה באנשים מושלמים האוהבים את יהוה ומשרתים אותו.‏ תאר לעצמך את השמחה שיחושו מי שנלקחו מהארץ לשמיים כדי למלוך עם המשיח,‏ כשיראו כיצד מלאכתם מועילה לאנושות (‏ההת׳ ד׳:‏4,‏ 9–11;‏ ה׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ ודמיין לעצמך איך ייראו החיים כאשר דמעות שמחה יחליפו דמעות עצב,‏ וכאשר מחלות,‏ צער ומוות ימוגרו לעד.‏ עד אז היה נחוש לחקות את אביך האוהב,‏ החכם והסבלן.‏ אם תעשה כן,‏ תוכל לשמור על שמחתך ללא תלות בניסיונות שאתה חווה (‏יעקב א׳:‏2–4‏)‏.‏ עד כמה אנו אסירי תודה על הבטחתו של יהוה ש”‏תהיה תחייה”‏!‏ (‏מה״ש כ״ד:‏15‏)‏.‏ מ20.‏08 19 §18,‏ 19

המקרא הוא מתנה המעידה על אהבתו של אלוהים.‏ אבינו השמימי הניע בני אדם לכתוב ספר זה בהשראת רוחו מפני שהוא אוהב עד מאוד את ילדיו הארציים.‏ באמצעות המקרא יהוה משיב על השאלות החשובות ביותר שנוכל לשאול,‏ כגון:‏ מניין באנו?‏ מהי מטרת החיים?‏ ומה צופן העתיד?‏ יהוה חפץ שילדיו ילמדו את התשובות לאותן שאלות,‏ ולכן לאורך השנים הניע בני אדם לתרגם את המקרא לשפות רבות.‏ כיום המקרא זמין בשלמותו או בחלקו ביותר מ־000,‏3 שפות!‏ המקרא הוא הספר המתורגם ביותר והנפוץ ביותר בהיסטוריה.‏ נוכל להוכיח שאנו מוקירים את המקרא אם נקרא בו מדי יום,‏ נהרהר במה שהוא מלמד ונעשה כל שביכולתנו כדי ליישם את הנלמד.‏ כמו כן,‏ אנו מכירים תודה לאלוהים כשאנו עושים את מיטבנו לחלוק את המסר המקראי עם רבים ככל האפשר (‏תהל׳ א׳:‏1–3;‏ מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ מ20.‏05 24,‏ 25 §15,‏ 16

הנביא ירמיהו נצטווה לבשר בשטח קשה במיוחד.‏ בשלב מסוים ייאושו היה כה עז עד כי רצה לוותר.‏ אך הוא לא ויתר.‏ מדוע?‏ ”‏דבר יהוה”‏ היה כאש בליבו של ירמיהו,‏ והוא לא יכול היה להכילו בתוכו!‏ (‏יר׳ כ׳:‏9‏)‏ הדבר נכון גם לגבינו כשאנו ממלאים את שכלנו וליבנו בדבר־אלוהים.‏ זוהי סיבה נוספת ללמוד את המקרא מדי יום ולהרהר בכתוב בו.‏ כתוצאה מכך שמחתנו יכולה להמשיך לגדול ושירותנו יכול להיות פורה יותר (‏יר׳ ט״ו:‏16‏)‏.‏ לכן כאשר אתה מיואש התחנן לתמיכתו של יהוה.‏ הוא יעזור לך להתמודד עם מגרעותיך,‏ חולשותיך או בעיותיך הבריאותיות.‏ הוא יעזור לך להחזיק בהשקפה מאוזנת על משימות בשירותו.‏ והוא יעזור לך לראות את שירותך בצורה חיובית.‏ כמו כן,‏ שתף את אביך השמימי בדאגותיך.‏ בעזרתו תוכל לנצח את הייאוש.‏ מ20.‏12 27 §20,‏ 21

עבור חלק מהאחיות האסיפות הן ההזדמנות העיקרית להתרועע עם אחיהן לאמונה.‏ לכן נרצה לנצל הזדמנויות אלה כדי לקבל אותן בברכה,‏ לשוחח איתן ולהראות להן שאכפת לנו מהן.‏ בדומה לישוע,‏ נוכל לפנות מזמננו כדי להתרועע עם אחיות (‏לוקס י׳:‏38–42‏)‏.‏ אולי נוכל להזמין אותן לארוחה פשוטה או לבילוי כלשהו.‏ כשאנו עושים כן,‏ נרצה ששיחותינו יהיו בונות (‏רומ׳ א׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏ טוב יעשו הזקנים אם יחקו את גישתו של ישוע.‏ הוא ידע שעבור כמה הרווקוּת תהיה כרוכה באתגרים,‏ אך הבהיר שנישואין או הבאת ילדים לעולם אינם המפתח לאושר מתמשך (‏לוקס י״א:‏27,‏ 28‏)‏.‏ האמת היא שאושר תמידי נובע מהצבת שירות יהוה במקום הראשון (‏מתי י״ט:‏12‏)‏.‏ הזקנים במיוחד צריכים להתייחס לנשים משיחיות כאל אחיותיהם ואימותיהם.‏ כדאי שהם יפנו זמן לפני או אחרי האסיפות כדי לשוחח עם האחיות.‏ מ20.‏09 21,‏ 22 §7–9

החקלאי בישראל הקדומה זרע את זרעיו לאחר היורה שירד בסתיו,‏ וקצר את התבואה לאחר המלקוש שירד באביב (‏מר׳ ד׳:‏28‏)‏.‏ ננהג בחוכמה אם נחקה את סבלנותו של החקלאי.‏ אך זה לא תמיד קל.‏ בני אדם לא־מושלמים בדרך כלל רוצים לראות מייד את תוצאות מאמציהם.‏ אך אם אנו רוצים שהגן שלנו יניב פרי,‏ עלינו להקדיש לו תשומת לב בקביעות — לעדור,‏ לנטוע,‏ לנכש עשבים ולהשקות.‏ גם מלאכת עשיית התלמידים מצריכה מאמצים ממושכים.‏ דרוש זמן כדי לשרש ”‏עשבים רעים”‏ כמו דעות קדומות ואדישות מליבם של האנשים שאותם אנו מלמדים.‏ סבלנותנו תעזור לנו לא להתייאש כשאנו נתקלים בקשיים.‏ גם כשהתגובה חיובית עלינו להמשיך להיות סבלנים.‏ איננו יכולים להכריח תלמיד מקרא לגדול באמונה.‏ לעיתים אפילו תלמידיו של ישוע לא הבינו מייד את משמעות הדברים שלימד (‏יוח׳ י״ד:‏9‏)‏.‏ עלינו לזכור שאנחנו יכולים לנטוע ולהשקות,‏ אך אלוהים הוא המצמיח (‏קור״א ג׳:‏6‏)‏.‏ מ20.‏09 10,‏ 11 §10,‏ 11

כולנו רוצים שתלמידינו יתקדמו לטבילה.‏ אחת הדרכים החשובות שבהן נוכל לעזור להם היא לעודד אותם לנכוח באסיפות הקהילה.‏ בדרך כלל התלמידים שנוכחים מייד באסיפות מתקדמים הכי מהר.‏ כמה מורים מסבירים לתלמידיהם שחצי מהכשרתם המקראית ירכשו בשיעור ואת החצי השני באסיפות.‏ פתח עם תלמידך את הפסוקים בעברים י׳:‏24,‏ 25 והסבר לו את התועלת שיפיק אם יגיע לאסיפות.‏ חלוק עימו בהתלהבות משהו שלמדת באחת האסיפות האחרונות.‏ הדבר עשוי להניע אותו להגיע לאסיפות — יותר מאשר אם רק תזמין אותו אליהן.‏ מה שהתלמיד יראה וישמע באסיפתו הראשונה יתעלה על מה שחווה בכל התכנסות דתית אחרת (‏קור״א י״ד:‏24,‏ 25‏)‏.‏ הוא יפגוש אחרים שאת דוגמתם הטובה יוכל לחקות ושיעזרו לו להתקדם לטבילה.‏ מ20.‏10 10,‏ 11 §14,‏ 15

רוח אלוהים תעזור לך ליישם באופן אישי את מה שאתה קורא בדבר־אלוהים ולומד ממנו.‏ התפלל כפי שהתפלל מחבר המזמור:‏ ”‏למדני,‏ יהוה,‏ על דרכך.‏ אתהלך באמיתך.‏ אחד את לבבי לירוא את שמך”‏ (‏תהל׳ פ״ו:‏11‏)‏.‏ המשך להיזון מהמזון הרוחני שיהוה מספק באמצעות דברו וארגונו.‏ כמובן,‏ מטרתך אינה רק לרכוש ידע.‏ אתה רוצה לטעת את האמת בליבך וליישם אותה בחייך.‏ רוח יהוה יכולה לעזור לך לעשות זאת.‏ אתה גם רוצה לעודד את אחיך ואחיותיך (‏עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ מדוע?‏ מפני שהם משפחתך הרוחנית.‏ התפלל שרוח אלוהים תעזור לך לענות תשובות מעומק הלב באסיפות ולתת את מיטבך כשיש לך חלק בתוכנית.‏ בדרכים אלה אתה מראה ליהוה ולבנו שאתה אוהב את ’‏כבשיהם’‏ היקרים (‏יוח׳ כ״א:‏15–17‏)‏.‏ לכן הטה אוזן למורך האדיר והפק את מלוא התועלת מהמשתה הרוחני שהוא מספק.‏ מ20.‏10 24,‏ 25 §15–17

כיצד נהג ישוע בשליחיו כאשר נחלשו לזמן מה?‏ זמן קצר לאחר תחייתו אמר ישוע לכמה מתלמידותיו:‏ ”‏אל תפחדו!‏ לכו וספרו לאחיי [‏שקמתי לתחייה]‏”‏ (‏מתי כ״ח:‏10א‏)‏.‏ ישוע לא ויתר על שליחיו.‏ אף־על־פי שנטשו אותו,‏ הוא עדיין כינה אותם ”‏אחיי”‏.‏ בדומה ליהוה,‏ ישוע היה רחמן וסלחן (‏מל״ב י״ג:‏23‏)‏.‏ באופן דומה,‏ אנו חשים דאגה עמוקה כלפי מי שחדלו להשתתף בשירות.‏ הם אחינו ואחיותינו,‏ ואנחנו אוהבים אותם!‏ אנו עדיין זוכרים את פעלי האהבה שעשו אותם אחים לאמונה בעבר — חלקם במשך עשרות שנים (‏עב׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ אנחנו מתגעגעים אליהם מאוד!‏ (‏לוקס ט״ו:‏4–7‏)‏ לכן עודד את הלא־פעילים לנכוח באסיפות הקהילה,‏ וכשאח לא־פעיל מגיע לאולם המלכות,‏ עלינו לנקוט יוזמה ולקבל את פניו בחום.‏ מ20.‏11 6 §14–17

יעקב ויוחנן ניגשו לישוע יחד עם אימם וביקשו לקבל זכות שלא היה בסמכותו לתת.‏ ללא היסוס ציין ישוע שרק אביו השמימי יכול להחליט מי ישבו לימינו ולשמאלו של בנו במלכות (‏מתי כ׳:‏20–23‏)‏.‏ ישוע הראה שהוא מכיר במגבלותיו.‏ הוא היה צנוע.‏ הוא מעולם לא חרג מהסמכות שהעניק לו יהוה (‏יוח׳ י״ב:‏49‏)‏.‏ כיצד נוכל לחקות את דוגמתו הטובה של ישוע?‏ אנו מחקים את דוגמתו של ישוע בגילוי צניעות כשאנו מיישמים את הנחיית המקרא המצויה בפסוק היומי.‏ לכן כשמבקשים את עצתנו לעולם לא נרצה לקדם את דעתנו האישית או פשוט לומר את הדבר הראשון העולה במוחנו.‏ במקום זאת,‏ עלינו להפנות את תשומת הלב לעצות המצויות במקרא ובפרסומינו המבוססים על המקרא.‏ כך נראה שאנו מכירים במגבלותינו.‏ מתוך צניעות אנו נותנים את הכבוד ל’‏חוקיו הצודקים’‏ של האל הכול יכול (‏ההת׳ ט״ו:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מ20.‏08 11 §14,‏ 15

אם אי פעם תהיה סבור שעליך לתת עצה לחבר,‏ אילו נקודות חשוב שתזכור?‏ לפני שתיגש לחברך,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם אני ”‏צדיק מדי”‏?‏’‏ אדם ”‏צדיק מדי”‏ אינו שופט אחרים על־פי הסטנדרטים של יהוה,‏ אלא על־פי הסטנדרטים שלו,‏ והוא קרוב לוודאי אינו נוהג ברחמים.‏ אם לאחר בחינה עצמית אתה עדיין רואה צורך לדבר עם חברך,‏ הגדר את הבעיה בצורה ברורה והשתמש בשאלות שיעודדו אותו להביע את השקפתו.‏ לאחר שתדע מה חושב חברך,‏ יהיה לך קל יותר לעזור לו להכיר בטעותו.‏ ודא שמה שאתה אומר מבוסס על כתבי־הקודש,‏ וזכור שחברך לא צריך לתת דין וחשבון לך,‏ אלא ליהוה (‏רומ׳ י״ד:‏10‏)‏.‏ הישען על החוכמה המצויה בדבר־אלוהים,‏ וכאשר אתה מתקן מישהו,‏ חקה את חמלתו של ישוע (‏מש׳ ג׳:‏5;‏ מתי י״ב:‏20‏)‏.‏ מדוע?‏ משום שיהוה ינהג בנו כפי שאנחנו נוהגים באחרים (‏יעקב ב׳:‏13‏)‏.‏ מ20.‏11 21 §13

האם היית רוצה שאנשים ישפטו אותך על בסיס צבע העור שלך,‏ צורת פניך או ממדי גופך?‏ קרוב לוודאי שלא.‏ עד כמה מנחם לדעת שיהוה אינו שופט אותנו על־פי מה שעיני האדם רואות!‏ לדוגמה,‏ כאשר התבונן שמואל בבניו של ישי,‏ הוא לא ראה את מה שראה יהוה.‏ יהוה אמר לשמואל שאחד מבניו של ישי יהפוך למלך ישראל.‏ אך מי מהם?‏ כאשר ראה שמואל את אליאב,‏ הבן הבכור של ישי,‏ הוא אמר:‏ ”‏אכן ניצב כאן לפני יהוה משיחו”‏.‏ לאליאב הייתה חזות של מלך.‏ ”‏אך יהוה אמר אל שמואל:‏ ’‏אל תשים לב למראהו ולגובה קומתו,‏ כי מאסתי בו’‏”‏.‏ מהו הלקח?‏ יהוה המשיך:‏ ”‏האדם רואה את הנראה לעיניים,‏ אך יהוה רואה ללבב”‏ (‏שמ״א ט״ז:‏1,‏ 6,‏ 7‏)‏.‏ טוב נעשה אם נחקה את יהוה במגעינו עם אחינו ואחיותינו.‏ מ20.‏04 14 §1;‏ 15 §3

בדרכו לגליל עבר ישוע דרך שדות,‏ ככל הנראה של שעורה ירוקה צעירה (‏יוח׳ ד׳:‏3–6‏)‏.‏ יבול זה עתיד היה להיות בשל לקציר כארבעה חודשים לאחר מכן.‏ ישוע אמר משהו שוודאי נשמע יוצא דופן:‏ ”‏שאו עיניכם והביטו בשדות — לבנים הם ובשלים לקציר”‏.‏ (‏קרא יוחנן ד׳:‏35,‏ 36‏.‏)‏ מה הייתה כוונתו?‏ ישוע ככל הנראה התייחס לקציר סמלי של אנשים.‏ תן דעתך למה שאירע קודם לכן.‏ אף שהיהודים לא באו במגע עם השומרונים,‏ ישוע בישר לאישה שומרונית — והיא הקשיבה לדבריו!‏ למעשה,‏ כאשר אמר ישוע שהשדות ”‏לבנים הם ובשלים לקציר”‏,‏ קהל של שומרונים ששמע על ישוע מפי אותה אישה היה בדרכו אליו כדי ללמוד ממנו דברים נוספים (‏יוח׳ ד׳:‏9,‏ 39–42‏)‏.‏ ספר פרשנות אחד מציין:‏ ”‏להיטות האנשים.‏.‏.‏ הראתה שהם כמו יבול הבשל לקציר”‏.‏ מ20.‏04 8 §1,‏ 2

האסיפות עוזרות לנו לשפר את ”‏מיומנויות הקרב”‏ שלנו בכך שהן מציידות אותנו לשירות.‏ אנחנו לומדים,‏ לדוגמה,‏ להשתמש ביעילות בכלים שבארגז כלי ההוראה שלנו.‏ אם כן,‏ התכונן היטב לאסיפות הקהילה.‏ בזמן האסיפה הקשב בתשומת לב.‏ אחרי האסיפה ישם את ההדרכה שקיבלת.‏ אם תעשה זאת,‏ תהיה ”‏חייל טוב של המשיח ישוע”‏ (‏טימ״ב ב׳:‏3‏)‏.‏ אנו זוכים גם לתמיכתם של רבבות מלאכים חזקים.‏ חשוב על מה שמסוגל לעשות רק מלאך אחד (‏יש׳ ל״ז:‏36‏)‏.‏ כעת,‏ חשוב על מה שמסוגל לעשות צבא מלאכים אדיר!‏ אף אדם או שד אינו משתווה לכוחות הלחימה העוצמתיים של יהוה.‏ נאמר שעד נאמן אחד ולצידו יהוה הם הרוב (‏שופ׳ ו׳:‏16‏)‏.‏ וזה אכן נכון!‏ זכור זאת כאשר אתה חושש ממה שאומר או עושה עמית לעבודה,‏ חבר לספסל הלימודים או קרוב משפחה לא־מאמין.‏ אל תשכח שאינך לבד במערכה.‏ אתה פועל על־פי הדרכתו של יהוה.‏ מ21.‏03 29 §13,‏ 14

ייתכן שהשליח פאולוס ציטט את הכתוב בישעיהו כ״ב:‏13‏,‏ המתייחס לגישתם של בני ישראל.‏ במקום לקרוב לאלוהים,‏ הם רדפו אחר חיי תענוגות.‏ ביסודו של דבר גישתם הייתה:‏ ”‏היום אנחנו פה,‏ מחר כבר לא”‏,‏ השקפה השכיחה גם בימינו.‏ ברור אפוא שהעובדה שיהוה מסוגל להקים את המתים לתחייה צריכה להשפיע על ההחלטות שאנחנו מקבלים באשר לבחירת חברים.‏ האחים בקורינתוס היו צריכים להימנע מהתרועעות עם מי שהתכחשו לתחייה.‏ טמון בכך לקח עבורנו:‏ לא תצמח לנו שום תועלת מהתרועעות קבועה עם מי שגישתם לחיים היא לחיות את הרגע.‏ התרועעות עם אותם אנשים עלולה להשחית את השקפתו והרגליו של המשיחי האמיתי.‏ למעשה,‏ היא עלולה לגרום לו לעשות דברים שאלוהים שונא.‏ לכן פאולוס קרא לאחיו בתוקף:‏ ”‏התפכחו ועשו צדקה ואל תתהלכו בחטא”‏ (‏קור״א ט״ו:‏33,‏ 34‏)‏.‏ מ20.‏12 9 §3,‏ 5,‏ 6

פסוק זה מתאר את האופן שבו ארגן יהוה את משפחתו האוניברסאלית.‏ ראשות כוללת שני גורמי מפתח — סמכות ואחריות.‏ יהוה הוא ה”‏ראש”‏,‏ או הסמכות העליונה,‏ וכל ילדיו,‏ הן המלאכים והן בני האדם,‏ חייבים לו דין וחשבון (‏רומ׳ י״ד:‏10;‏ אפ׳ ג׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ יהוה העניק לישוע סמכות על הקהילה,‏ אך ישוע צריך לתת לו דין וחשבון על האופן שבו הוא נוהג בנו (‏קור״א ט״ו:‏27‏)‏.‏ כמו כן,‏ יהוה העניק לַבעל סמכות על אשתו ועל ילדיו.‏ אבל איך הוא יכול ללמוד להיות ראש משפחה טוב?‏ תחילה הוא צריך להבין מה יהוה דורש ממנו.‏ הוא גם צריך לדעת מדוע יהוה כונן את הראשות,‏ וכיצד הוא יכול לחקות את דוגמתו של יהוה ודוגמתו של ישוע.‏ למה זה חשוב?‏ מפני שיהוה העניק לראשי משפחות מידה של סמכות,‏ והוא מצפה מהם להשתמש בה כראוי (‏לוקס י״ב:‏48ב‏)‏.‏ מ21.‏02 2 §1–3

טוב נעשה אם נחקה את יהוה בכל הנוגע לדברים שהוא בוחר לשכוח.‏ לדוגמה,‏ ליהוה יש זיכרון מושלם,‏ אך אם אנו מגלים חרטה הוא בוחר לסלוח על משגינו ולשכוח אותם (‏תהל׳ כ״ה:‏7;‏ ק״ל:‏3,‏ 4‏)‏.‏ והוא רוצה שננהג באותו אופן עם אחרים שעשו טעויות ופגעו בנו (‏מתי ו׳:‏14;‏ לוקס י״ז:‏3,‏ 4‏)‏.‏ נוכל להראות שאנו מעריכים את מוחנו המופלא אם נשתמש בו כדי להסב כבוד למי שהעניק לנו מתנה זו.‏ יש המשתמשים במוחם למטרות אנוכיות,‏ למשל לקבוע בעצמם סטנדרטים של טוב ורע.‏ אך הואיל ויהוה ברא אותנו,‏ הגיוני לצפות שהסטנדרטים שלו עולים על כל הסטנדרטים שנוכל לקבוע בעצמנו (‏רומ׳ י״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ כשאנו חיים על־פי אמות המידה שלו,‏ אנו נהנים מחיים שלווים (‏יש׳ מ״ח:‏18‏)‏.‏ כמו כן,‏ יש לנו מטרה ברורה בחיים — להסב כבוד לבוראנו ואבינו ולגרום לו להתגאות בנו (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ מ20.‏05 23,‏ 24 §13,‏ 14

כיצד נוכל לטפח חיבה לבבית כלפי אחינו ואחיותינו כיום?‏ ככל שנכיר את אחינו לאמונה טוב יותר,‏ כך יהיה לנו קל יותר להבין אותם ולפתח חיבה לבבית כלפיהם.‏ גיל ורקע אינם צריכים להיות מחסום.‏ זכור,‏ יהונתן היה מבוגר מדוד בכ־30 שנה.‏ בכל זאת,‏ הוא רקם עימו יחסי ידידות קרובים.‏ האם תוכל להתחבר למישהו מבוגר ממך,‏ או צעיר ממך?‏ אם תעשה כן,‏ תראה שאתה ’‏אוהב את כל אגודת האחים’‏ (‏פט״א ב׳:‏17‏)‏.‏ האם העובדה שאנו רוחשים חיבה לבבית לאחינו לאמונה משמעה שנהיה קרובים לכל אחד בקהילה באותה מידה?‏ לא,‏ זה לא יהיה מציאותי.‏ אין זה פסול בהכרח להתחבר לכמה יותר מאשר לאחרים בשל תחומי עניין משותפים.‏ ישוע קרא לכל שליחיו ”‏חברים”‏,‏ אך רחש חיבה מיוחדת ליוחנן (‏יוח׳ י״ג:‏23;‏ ט״ו:‏15;‏ כ׳:‏2‏)‏.‏ אולם הוא לא העדיף את יוחנן על פני אחרים (‏מר׳ י׳:‏35–40‏)‏.‏ מ21.‏01 23 §12,‏ 13

השליח פאולוס לא הציג את המסר שלו בפני הנוכרים באתונה באותו האופן שבו הציג אותו בפני היהודים בבית הכנסת.‏ הוא בחן היטב את סביבתו ושם לב למנהגיהם הדתיים (‏מה״ש י״ז:‏23‏)‏.‏ בהמשך חיפש פאולוס מכנה משותף בין צורת פולחנם לבין האמת שבכתבי־הקודש.‏ מכאן שפאולוס היה מוכן לשנות את הדרך שבה הציג את המסר.‏ הוא אמר לתושבי אתונה שהמסר שבפיו מקורו ב’‏אל לא־ידוע’‏,‏ אשר אותו הם מנסים לעבוד.‏ אף־על־פי שהנוכרים לא הכירו את כתבי־הקודש,‏ פאולוס לא ויתר עליהם.‏ במקום זאת,‏ הוא ראה בהם תבואה הבשלה לקציר ושינה בהתאם את הדרך שבה הציג את הבשורה הטובה.‏ היה ערני בדומה לפאולוס.‏ חפש סימנים המצביעים על האמונות של האנשים המתגוררים בשטח שלך.‏ כיצד עיצב בעל הבית את ביתו?‏ האם ניתן לדעת משמו,‏ מלבושו,‏ מהופעתו החיצונית או אפילו מאוצר המילים שלו לאיזה זרם דתי הוא משתייך?‏ מ20.‏04 9,‏ 10 §7,‏ 8