פברואר

ליהוה אכפת מאוד מכל משרתיו.‏ הוא קרוב לכל אחד מאיתנו ושם לב כשעצבות מציפה אותנו (‏תהל׳ קמ״ה:‏18,‏ 19‏)‏.‏ חשוֹב כמה יהוה היה קשוב לאליהו הנביא.‏ אותו איש נאמן חי בתקופה קשה בהיסטוריה של עם ישראל.‏ עובדי יהוה נרדפו קשות,‏ ואליהו היה על הכוונת של אויבים עוצמתיים שהתנגדו לאלוהים (‏מל״א י״ט:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מה שאולי עוד הטריד את אליהו היה ההרגשה שהוא הנביא היחיד שעדיין משרת את יהוה (‏מל״א י״ט:‏10‏)‏.‏ יהוה מייד שם לב לאליהו ושלח מלאך כדי לומר לנביא שהוא לא לבד,‏ שבעם ישראל יש עוד רבים אחרים שיראים את אלוהים (‏מל״א י״ט:‏5,‏ 18‏)‏.‏ ישוע הבטיח בחמימות לתלמידיו שהם יקבלו משפחה רוחנית רחבה (‏מר׳ י׳:‏29,‏ 30‏)‏.‏ ויהוה,‏ ראש המשפחה הרוחנית שלנו,‏ מבטיח שהוא יתמוך במי שרוצים לשרת אותו (‏תהל׳ ט׳:‏10‏)‏.‏ מ21.‏06 8,‏ 9 §3,‏ 4

רבים נכשלים כי מה שאנחנו מלמדים מתוך המקרא חושף רעיונות דתיים כוזבים.‏ הכמורה מלמדת שאלוהים מעניש את הרשעים בגיהינום.‏ היא משתמשת בתורה כוזבת זו כדי להמשיך לשלוט באנשים.‏ כמשרתי יהוה העובדים אל של אהבה,‏ אנחנו חושפים תורה שקרית זו.‏ הכמורה גם מלמדת שהנפש היא בת־אלמוות.‏ אך אנחנו חושפים שלתורה זו יש שורשים אליליים.‏ אם היא הייתה נכונה,‏ תחיית המתים לא הייתה רלוונטית.‏ ובניגוד לאמונה בגזרה קדומה שמקדמות דתות רבות,‏ אנחנו מלמדים שלבני האדם יש בחירה חופשית והם יכולים לבחור אם לשרת את אלוהים או לא.‏ כיצד מגיבים מנהיגי הדת?‏ במקרים רבים הם זועמים!‏ אם אנחנו אוהבים את האמת,‏ אנחנו חייבים לקבל את דברי אלוהים (‏יוח׳ ח׳:‏45,‏ 46‏)‏.‏ בניגוד לשטן,‏ אנחנו דבקים באמת.‏ אנחנו אף פעם לא מתפשרים על האמונות שלנו (‏יוח׳ ח׳:‏44‏)‏.‏ אלוהים דורש ממשרתיו ’‏לתעב את הרע ולדבוק בטוב’‏,‏ בדיוק כפי שעשה ישוע (‏רומ׳ י״ב:‏9;‏ עב׳ א׳:‏9‏)‏.‏ מ21.‏05 10 §10,‏ 11

מה אם אנחנו שמים לב שנכנענו לגאווה או לחמדנות?‏ אנחנו יכולים להיחלץ!‏ השליח פאולוס אמר שמי ש’‏נלכדו חיים’‏ על־ידי השטן עדיין יכולים להיחלץ מהמלכודת (‏טימ״ב ב׳:‏26‏)‏.‏ לעולם אל תשכח שיהוה חזק יותר מהשטן.‏ לכן אם אנחנו מסכימים לקבל את העזרה של יהוה,‏ אנחנו יכולים להיחלץ מכל מלכודת שטומן לנו השטן.‏ כמובן,‏ עדיף להימנע ממלכודות השטן מלכתחילה מאשר להיאלץ להיחלץ מהן.‏ אנחנו יכולים לעשות את זה רק בעזרת אלוהים.‏ לכן התחנן ליהוה מדי יום שיעזור לך לראות אם תכונות מכוערות אלה התחילו להשפיע על החשיבה והמעשים שלך (‏תהל׳ קל״ט:‏23,‏ 24‏)‏.‏ עשה כל מה שאתה יכול כדי לא להיכנע להן!‏ זה אלפי שנים שהשטן מתפקד כצייד.‏ אבל בקרוב הוא ייכבל ולבסוף יושמד (‏ההת׳ כ׳:‏1–3,‏ 10‏)‏.‏ אנחנו מייחלים לאותו יום.‏ עד אז היה ער למלכודות השטן.‏ עשה כל מה שאתה יכול כדי לדחות גאווה וחמדנות.‏ היה נחוש ’‏להתייצב נגד השטן,‏ והוא יברח מפניך’‏.‏ מ21.‏06 19 §15–17

יהוה שמח כשמישהו מקבל את האמת המקראית וחולק אותה עם אחרים (‏מש׳ כ״ג:‏15,‏ 16‏)‏.‏ שמחתו של יהוה ודאי גדולה מאוד כשהוא רואה את מה שקורה היום!‏ לדוגמה,‏ למרות המגפה הכלל־עולמית שהתרחשה במהלך שנת השירות 2020,‏ נוהלו 765,‏705,‏7 שיעורי מקרא,‏ מה שעזר ל־994,‏241 אנשים להקדיש את עצמם ליהוה ולהיטבל.‏ תלמידים חדשים אלה ידריכו גם הם שיעורי מקרא ויעשו עוד תלמידים (‏לוקס ו׳:‏40‏)‏.‏ אין ספק שאנחנו משמחים את יהוה כשאנחנו משתתפים במלאכת עשיית התלמידים.‏ מלאכת עשיית התלמידים מצריכה מאמצים רבים,‏ אבל בעזרת יהוה נוכל להשתתף בה ולעזור לחדשים לאהוב את אבינו השמימי.‏ האם נוכל להציב לעצמנו מטרה להתחיל ולהדריך לפחות שיעור מקרא אחד?‏ אולי נופתע כשנראה מה יקרה אם ננצל כל הזדמנות מתאימה להציע למי שאנחנו פוגשים ללמוד איתנו.‏ מ21.‏07 6,‏ 7 §14–16

דוד המלך תרם תרומה ניכרת מהונו האישי כדי לתמוך בבניית בית המקדש (‏דה״א כ״ב:‏11–16‏)‏.‏ כשאין לנו יותר כוח פיזי להשתתף בפרויקטים תיאוקרטיים של בנייה,‏ אנחנו יכולים להמשיך לתמוך בפרויקטים האלה באמצעות התרומות שלנו,‏ בהתאם לנסיבותינו.‏ ואנחנו יכולים לעזור לצעירים להפיק תועלת מהניסיון שצברנו.‏ בכל הנוגע לנדיבות,‏ חשוב על דוגמתו של השליח פאולוס.‏ הוא הזמין את טימותיאוס הצעיר להצטרף אליו למסע הטפה וחלק איתו את שיטות הבישור וההוראה שלו (‏מה״ש ט״ז:‏1–3‏)‏.‏ ההכשרה שנתן פאולוס לטימותיאוס עזרה לו להפיץ את הבשורה הטובה ביעילות (‏קור״א ד׳:‏17‏)‏.‏ והוא נעזר בשיטות של פאולוס כדי להכשיר אחרים.‏ מ21.‏09 12 §14,‏ 15

מה נוכל ללמוד מדוגמאותיהם של התלמיד אפולוס והשליח פאולוס?‏ לשניהם היה ידע מעמיק בכתבי־הקודש.‏ שניהם היו מורים בולטים ומצוינים.‏ ושניהם עזרו להרבה אנשים להפוך לתלמידים.‏ אבל אף אחד מהם לא ראה באחר יריב (‏מה״ש י״ח:‏24‏)‏.‏ למעשה,‏ זמן מה לאחר שאפולוס עזב את קורינתוס,‏ פאולוס ביקש ממנו לחזור לשם (‏קור״א ט״ז:‏12‏)‏.‏ אפולוס השתמש במתנותיו בדרך טובה — להכריז את הבשורה הטובה ולחזק את אחיו.‏ כמו כן,‏ אנחנו יכולים להיות בטוחים שאפולוס היה אדם עניו.‏ בשום מקום,‏ לדוגמה,‏ לא נאמר שהוא נפגע כשעקילס ופריסקילה ”‏הסבירו לו ביתר דיוק את דרך אלוהים”‏ (‏מה״ש י״ח:‏24–28‏)‏.‏ השליח פאולוס היה מודע לדברים הטובים שעשה אפולוס.‏ אבל הוא לא חש מאוים ממנו.‏ ענוותו,‏ צניעותו וסבירותו של פאולוס ניכרות בעצות שנתן לקהילה בקורינתוס (‏קור״א ג׳:‏4–6‏)‏.‏ מ21.‏07 18 §15–17

אדם וחוה המרו בזדון את פי אלוהים,‏ ומשום כך הוא נישל אותם בצדק.‏ אבל מה לגבי צאצאיהם?‏ יהוה אוהב בני אדם,‏ ולכן קבע שהראויים מתוכם יאומצו למשפחתו.‏ הוא עשה זאת באמצעות הקורבן של בנו יחידו (‏יוח׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ תודות לקורבנו של ישוע,‏ 000,‏144 אנשים נאמנים מאומצים כבניו של אלוהים (‏רומ׳ ח׳:‏15–17;‏ ההת׳ י״ד:‏1‏)‏.‏ כמו כן,‏ מיליוני נאמנים אחרים מצייתים לאלוהים ועושים את רצונו.‏ יש להם התקווה להיות חברים במשפחתו במלוא מובן המילה לאחר המבחן הסופי שייערך בסיום אלף השנים (‏תהל׳ כ״ה:‏14;‏ רומ׳ ח׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ כבר עכשיו הם פונים לבורא שלהם יהוה בתור ’‏אב’‏ (‏מתי ו׳:‏9‏)‏.‏ גם למוקמים לתחייה תינתן ההזדמנות ללמוד מה יהוה מצפה מהם.‏ מי שיקשיבו להדרכתו יהפכו בסופו של דבר גם הם לחלק ממשפחתו.‏ מ21.‏08 5 §10,‏ 11

על השליח פאולוס הוטלה המשימה לבשר,‏ ובמשך עשרות שנים הוא ראה בשירות זה אחד מהדברים החשובים יותר.‏ הוא בישר ”‏בפומבי ומבית לבית”‏ (‏מה״ש כ׳:‏20‏)‏.‏ למעשה,‏ הוא ניצל כל הזדמנות לבשר!‏ למשל,‏ בזמן שהוא המתין לשותפיו באתונה,‏ הוא בישר את הבשורה הטובה לקבוצה של אנשים בולטים,‏ וחלק מהם נענו לבשורה (‏מה״ש י״ז:‏16,‏ 17,‏ 34‏)‏.‏ גם בזמן שפאולוס היה ב’‏כבלי מאסר’‏ הוא בישר לסובבים אותו (‏פיל׳ א׳:‏13,‏ 14;‏ מה״ש כ״ח:‏16–24‏)‏.‏ פאולוס ניצל את הזמן שלו בצורה הטובה ביותר.‏ הוא נהג להזמין אחרים לבשר איתו.‏ במסע ההטפה הראשון שלו,‏ לדוגמה,‏ הוא לקח איתו את יוחנן מרקוס,‏ ובמסע ההטפה השני את טימותיאוס (‏מה״ש י״ב:‏25;‏ ט״ז:‏1–4‏)‏.‏ אין ספק שפאולוס התאמץ ללמד את אותם גברים איך לארגן את הקהילה,‏ איך לבצע את מלאכת הרעייה ואיך להיות מורים מיומנים (‏קור״א ד׳:‏17‏)‏.‏ מ22.‏03 27 §5,‏ 6

יש כאלה שלא מאמינים בבורא בגלל שלטענתם הם מאמינים רק במה שהם יכולים לראות.‏ אבל האמת היא שהם כן מאמינים בדברים בלתי נראים,‏ כמו למשל כוח הכבידה,‏ כי יש ראיות שהוא ממשי.‏ סוג האמונה שמוזכר במקרא כרוך בראיות לעוד ”‏ממשויות בלתי נראות”‏ (‏עב׳ י״א:‏1‏)‏.‏ דרושים זמן ומאמצים כדי לבחון את הראיות בעצמנו,‏ ולהרבה אנשים אין מוטיבציה לעשות זאת.‏ אדם שלא משקיע זמן כדי לבחון את הראיות בעצמו אולי יגיע למסקנה שאין אלוהים.‏ חלק מהמדענים בחנו את הראיות והשתכנעו שאלוהים ברא את היקום.‏ בהתחלה הם פשוט הניחו שלא קיים בורא רק בגלל שאף פעם לא לימדו אותם על הבריאה באוניברסיטה.‏ אבל בהמשך הם למדו להכיר ולאהוב את יהוה.‏ למעשה,‏ כולנו צריכים לבנות את האמונה שלנו באלוהים,‏ ללא תלות ברקע ההשכלתי שלנו.‏ מ21.‏08 14 §1;‏ 15,‏ 16 §6,‏ 7

ישוע השתמש במשל על הבן האובד כדי לצייר תמונה נוגעת ללב שממחישה כמה יהוה אוהב לגלות רחמים.‏ הבן עזב את הבית ו”‏בזבז את רכושו בחיי הוללות”‏ (‏לוקס ט״ו:‏13‏)‏.‏ מאוחר יותר הוא התחרט על ההתנהגות הלא־מוסרית שלו,‏ נכנע בענווה וחזר הביתה.‏ איך אבא שלו יגיב?‏ ישוע אמר:‏ ”‏עוד [‏כשהבן היה]‏ רחוק ראה אותו אביו ונתמלא רחמים;‏ הוא רץ אליו,‏ חיבק אותו בחום ונשק לו ברוך”‏.‏ האב לא השפיל את הבן שלו.‏ הוא סלח לו ברחמים וקיבל אותו חזרה למשפחה.‏ הבן האובד חטא בחומרה,‏ אבל בזכות החרטה שלו אביו סלח לו.‏ האב הרחמן במשל מסמל את יהוה.‏ בדרך לבבית זו ישוע המחיש את הנכונות של אביו לסלוח לחוטאים שמתחרטים בכנות (‏לוקס ט״ו:‏17–24‏)‏.‏ מ21.‏10 8 §4;‏ 9 §6

הרבה מנהיגי דת היום עושים כל מאמץ כדי להסתיר את העובדה שלאלוהים יש שם פרטי.‏ הם הסירו אותו מתרגומי המקרא שלהם,‏ ובמקרים מסוימים הם אוסרים את השימוש בשם זה בטקסים הדתיים שלהם.‏ האם מישהו יכול להתכחש לעובדה שעדי־יהוה הם היחידים שנותנים לשם יהוה את הכבוד הראוי לו?‏ אנחנו מפרסמים את שם אלוהים יותר מכל קבוצה דתית אחרת.‏ בהקשר זה,‏ אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לחיות בהתאם לשם שלנו,‏ עדי־יהוה (‏יש׳ מ״ג:‏10–12‏)‏.‏ הוצאנו לאור יותר מ־240 מיליון עותקים של תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש‏.‏ שם יהוה מופיע שם במקומות שבהם מתרגמי מקרא אחרים השמיטו אותו.‏ כמו כן,‏ אנחנו מוציאים לאור ביותר מ־000,‏1 שפות פרסומים שמבוססים על המקרא אשר מקדמים את שם יהוה.‏ מ21.‏10 20 §9,‏ 10

אנחנו עובדים את יהוה כשאנחנו עוזרים לאחינו לאמונה שזקוקים לעזרה.‏ יהוה הבטיח לגמול לאנשים בעם ישראל שנהגו בנדיבות כלפי העניים (‏דב׳ ט״ו:‏10‏)‏.‏ ואכן,‏ בכל פעם שאנחנו עוזרים לאח לאמונה שזקוק לעזרה,‏ יהוה רואה בכך מתנה שאנחנו מעניקים לו (‏מש׳ י״ט:‏17‏)‏.‏ לדוגמה,‏ כשפאולוס היה במאסר ומשיחיים מפיליפי העניקו לו מתנה,‏ הוא ראה בכך ”‏מנחה ערבה הרצויה לאלוהים”‏ (‏פיל׳ ד׳:‏18‏)‏.‏ הבט סביב בקהילתך ושאל את עצמך:‏ ’‏האם יש מישהו שאני יכול לעזור לו?‏’‏ יהוה שמח כשהוא רואה שאנחנו משתמשים בזמן,‏ בכוחות,‏ במיומנויות ובדברים החומריים שלנו כדי לעזור למי שזקוקים לעזרה.‏ הוא מחשיב זאת לחלק מעבודתנו אותו (‏יעקב א׳:‏27‏)‏.‏ עבודת אלוהים האמיתית מצריכה זמן ומאמצים,‏ אבל היא לא מכבידה (‏יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ למה?‏ מפני שאנחנו עובדים את יהוה מתוך אהבה כלפיו וכלפי אחינו לאמונה.‏ מ22.‏03 24 §14,‏ 15

כדי שנוכל לגלות חמלה ודאגה כלפי האחים והאחיות שלנו,‏ אנחנו צריכים לחשוב על הקשיים שהם מתמודדים איתם.‏ נניח,‏ לדוגמה,‏ שלאחות יש בעיה בריאותית חמורה.‏ היא אף פעם לא מתלוננת על זה,‏ אבל היא קרוב לוודאי תעריך קצת עזרה מעשית,‏ למשל בהכנת אוכל או בניקיון הבית.‏ או נניח שאח איבד את העבודה שלו.‏ האם מתנה כספית צנועה,‏ אולי אנונימית,‏ תעזור לו להסתדר עד שימצא עבודה אחרת?‏ אנחנו לא צריכים לחכות עד שהאחים והאחיות שלנו יבקשו מאיתנו עזרה כדי לנהוג בהם בחמלה.‏ אנחנו יכולים לחקות את יהוה ולנקוט יוזמה.‏ הוא מזריח עלינו את השמש מדי יום,‏ בלי שאנחנו מבקשים זאת.‏ והחום של השמש מועיל לכולם,‏ לא רק למי שמגלים הכרת טובה.‏ כאשר יהוה מספק את הצרכים שלנו הוא למעשה מביע את האהבה שלו כלפינו.‏ כמה אנחנו אוהבים את יהוה על כך שהוא כל כך טוב ונדיב!‏ מ21.‏09 22,‏ 23 §12,‏ 13

החסד של אלוהים מניע אותו לסלוח.‏ כשיהוה רואה חוטא שמתחרט ומפסיק להתהלך בדרך החטא,‏ הוא רוצה לסלוח לו ברוב חסדו.‏ דוד,‏ כותב מזמור התהלים,‏ ציין לגבי יהוה:‏ ”‏לא כחטאינו עשה לנו,‏ ולא כעוונותינו גמל לנו”‏ (‏תהל׳ ק״ג:‏8–11‏)‏.‏ דוד עצמו ידע מניסיונו המר כמה מכביד יכול להיות מצפון מיוסר.‏ אבל הוא גם למד שיהוה ”‏סלחן”‏.‏ מה מניע את יהוה לסלוח?‏ התשובה מצויה בפסוק היומי.‏ כן,‏ כפי שדוד אמר בתפילה,‏ יהוה סולח כי הוא רב חסד לכל מי שקוראים אליו.‏ כשאנחנו חוטאים זה הולם,‏ ואפילו בריא,‏ לחוש צער.‏ זה יכול להניע אותנו להתחרט ולנקוט צעדים כדי לתקן את הטעויות שלנו.‏ מ21.‏11 5 §11,‏ 12

יהוה אוהב את שמו,‏ והוא רוצה שכולם יכבדו את שמו (‏יש׳ מ״ב:‏8‏)‏.‏ אבל במשך כ־000,‏6 שנה הומטה חרפה על שמו הטוב (‏תהל׳ ע״ד:‏10,‏ 18,‏ 23‏)‏.‏ זה התחיל כשהשטן השמיץ את אלוהים והאשים אותו שהוא מונע מאדם וחוה משהו החיוני להם (‏בר׳ ג׳:‏1–5‏)‏.‏ מאז יהוה מואשם בהאשמות כוזבות שלפיהן הוא מונע מבני האדם את מה שהם באמת זקוקים לו.‏ ישוע היה מוטרד מהחרפה שהומטה על שם אביו.‏ ליהוה יש הזכות המוחלטת לשלוט בשמיים ובארץ,‏ וצורת שלטונו היא הטובה ביותר (‏ההת׳ ד׳:‏11‏)‏.‏ אבל מאז ומתמיד השטן מנסה להטעות מלאכים ובני אדם ולגרום להם לחשוב שהזכות הזו לא באמת שייכת לאלוהים.‏ בקרוב הסוגיה הזו תיושב אחת ולתמיד.‏ יהוה יוצדק ויַראה בבירור שרק מלכותו יכולה להביא שלום וביטחון אמיתיים עלי אדמות.‏ מ21.‏07 9 §5,‏ 6

טבעי שראש משפחה ירצה לספק לאשתו ולילדיו מזון,‏ ביגוד ומחסה.‏ האם יש לך קשיים כלכליים?‏ אם כן,‏ אתה בטח עובר תקופה לא קלה.‏ אבל גם בנסיבות הקשות האלה אתה יכול לבנות את האמונה שלך.‏ קרא בליווי תפילות את המילים שאמר ישוע במתי ו׳:‏25–34 והרהר בהן.‏ חשוב על חוויות בימינו שמוכיחות שיהוה דואג לצורכיהם של מי שממשיכים להיות עסוקים בפעילויות תיאוקרטיות (‏קור״א ט״ו:‏58‏)‏.‏ אם תעשה את זה,‏ זה יחזק את הביטחון שלך שאביך השמימי יעזור לך בדיוק כפי שהוא עזר לאחרים בנסיבות דומות.‏ הוא יודע מה אתה צריך והוא יודע איך לספק לך את זה.‏ ככל שתתנסה בעזרה של יהוה בחייך,‏ כך האמונה שלך תתחזק ותוכל להתמודד עם ניסיונות גדולים יותר בעתיד.‏ מ21.‏11 20 §3;‏ 21 §6

הכופר כעיקר אמונה חיזק את אמונתם של משיחיים רבים.‏ הם המשיכו לבשר למרות התנגדות והחזיקו מעמד בכל מיני ניסיונות במשך כל חייהם.‏ חשוב על דוגמתו של השליח יוחנן.‏ הוא קרוב לוודאי המשיך לבשר בנאמנות את האמת על המשיח ועל הכופר במשך יותר מ־60 שנה.‏ גם כשהתקרב לגיל 100,‏ הרומים ככל הנראה החשיבו אותו לאיום כל כך גדול שהם כלאו אותו באי פטמוס.‏ מה היה הפשע שלו?‏ הוא ’‏דיבר על אלוהים והעיד על ישוע’‏ (‏ההת׳ א׳:‏9‏)‏.‏ איזו דוגמה מצוינת לאמונה ולכוח עמידה!‏ בספרי המקרא שכתב בהשראת אלוהים,‏ הביע יוחנן את אהבתו העמוקה לישוע ואת הערכתו לכופר.‏ בכתבים אלה יש יותר מ־100 התייחסויות לכופר או לתועלת שמתאפשרת בזכותו (‏יוח״א ב׳:‏2‏)‏.‏ אין ספק שיוחנן העריך מאוד את הכופר.‏ מ21.‏04 17 §9,‏ 10

יהוה ציפה מעמו להתחשב במי שהיו להם מגבלות פיזיות.‏ למשל,‏ לבני ישראל אסור היה לקלל חירש.‏ הקללה הייתה יכולה לכלול איומים או ייחול שתבוא עליו רעה.‏ איזה דבר נורא לעשות לאדם חירש!‏ הוא לא היה יכול לשמוע את מה שנאמר עליו,‏ והוא לא היה יכול להגן על עצמו.‏ מהכתוב בוויקרא י״ט:‏14 אנחנו לומדים גם שאסור היה למשרתי אלוהים ’‏לשים מכשול לפני עיוור’‏.‏ ספר עיון אחד מציין באשר לאנשים עם מגבלות פיזיות:‏ ”‏במזרח התיכון הקדום פעמים רבות ניצלו אותם והתעללו בהם”‏.‏ ייתכן שאדם חסר התחשבות היה מציב מכשול לפני עיוור מרוע לב או מחוש הומור מעוות.‏ איזו אכזריות!‏ באמצעות המצווה הזאת יהוה עזר לעמו להבין שהם צריכים לנהוג בחמלה באנשים מוגבלים.‏ מ21.‏12 8,‏ 9 §3,‏ 4

יעקב דאג שאחיו אולי עדיין נוטר לו טינה.‏ לכן הוא התפלל מעומק לב ליהוה על הנושא.‏ אחר כך הוא שלח מתנה נדיבה לעשיו (‏בר׳ ל״ב:‏9–15‏)‏.‏ לבסוף,‏ כשהאחים המנוכרים נפגשו פנים אל פנים,‏ יעקב נקט יוזמה ונהג בעשיו בכבוד.‏ הוא השתחווה בפניו — לא פעם אחת ולא פעמיים,‏ אלא שבע פעמים!‏ יעקב היה עניו והראה לעשיו כבוד.‏ בעקבות כך הוא התפייס עם אחיו (‏בר׳ ל״ג:‏3,‏ 4‏)‏.‏ אנחנו לומדים לקח מהאופן שבו יעקב נערך כדי לפגוש את אחיו ומהאופן שבו הוא ניגש אליו.‏ יעקב התפלל ליהוה בענווה וביקש ממנו עזרה.‏ אחר כך הוא פעל בהתאם לתפילה שלו ונקט צעדים מעשיים כדי שפגישת האיחוד עם אחיו תהיה נעימה ככל האפשר.‏ כשהאחים נפגשו,‏ יעקב לא התווכח עם עשיו מי צודק ומי טועה.‏ המטרה שלו הייתה להתפייס עם אחיו.‏ האם תוכל לחקות את הדוגמה של יעקב?‏ (‏מתי ה׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ מ21.‏12 25 §11,‏ 12

כשאתה חושב על כך שישוע מת כדי לכפר על החטאים שלך,‏ אולי אתה אומר:‏ ’‏אני לא מרגיש ראוי לכבוד הזה’‏.‏ מה יכולה להיות הסיבה שאתה מרגיש ככה?‏ הלב הלא־מושלם שלנו עלול להטעות אותנו,‏ ולגרום לנו להרגיש שאין לנו ערך או שאי־אפשר לאהוב אותנו (‏יוח״א ג׳:‏19‏)‏.‏ במקרים כאלה עלינו לזכור ש”‏אלוהים גדול מליבנו”‏.‏ האהבה והסלחנות של אבינו השמימי חזקות הרבה יותר מכל סוג של רגש שלילי שעלול להתגנב לליבנו.‏ אנחנו צריכים לשכנע את עצמנו לאמץ את השקפתו של יהוה עלינו.‏ כדי להצליח בזה יש כמה דברים שאנחנו צריכים לעשות באופן קבוע — ללמוד את דברו של אלוהים,‏ להתפלל אליו ולהתרועע עם משרתיו הנאמנים.‏ למה זה כל כך חשוב?‏ כי זה יעזור לך להכיר טוב יותר את אישיותו הלבבית של יהוה ולהבחין באהבתו כלפיך.‏ הרהורים בקטע מדבר־אלוהים מדי יום יעזרו לך לחשוב יותר בבהירות ולכוון את המחשבות ואת הלב שלך לכיוון הנכון (‏טימ״ב ג׳:‏16‏)‏.‏ מ21.‏04 23,‏ 24 §12,‏ 13

כדי לבנות אמונה חזקה,‏ לא מספיק רק לרכוש ידע.‏ אנחנו צריכים להרהר על מה שאנחנו לומדים.‏ שים לב למה שאירע למחבר מזמור תהלים ע״ז‏.‏ הוא היה מוטרד כי הוא הרגיש שהוא ושאר בני ישראל איבדו את חסדו של יהוה.‏ המחשבות המטרידות האלה גרמו לשנתו לנדוד (‏פסוקים 2–8‏)‏.‏ מה הוא עשה?‏ הוא אמר ליהוה:‏ ”‏אהגה בכל פעליך ואהרהר במעשיך”‏ (‏פסוק 12‏)‏.‏ מחבר המזמור היה כמובן מודע היטב למה שיהוה עשה למען עמו בעבר.‏ אבל הוא בכל זאת שאל בדאגה:‏ ”‏האם שכח אלוהים לחמול,‏ או האם כעסו שם קץ לרחמיו?‏”‏ (‏פסוק 9‏)‏ הוא הרהר בפעליו של יהוה וברחמים והחמלה שאלוהים גילה בעבר (‏פסוק 11‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ הוא היה בטוח שיהוה לא ינטוש את עמו (‏פסוק 15‏)‏.‏ מ22.‏01 30,‏ 31 §17,‏ 18

מה מרגיש יהוה באשר לגברים ונשים נאמנים שמתו?‏ הוא משתוקק לראות אותם שוב (‏איוב י״ד:‏15‏)‏.‏ התוכל לדמיין לעצמך כמה יהוה מתגעגע לידידו אברהם?‏ (‏יעקב ב׳:‏23‏)‏ או למשה,‏ שאליו דיבר ”‏פנים אל פנים”‏?‏ (‏שמ׳ ל״ג:‏11‏)‏ וכמה הוא ודאי משתוקק לשמוע את דוד ואת משוררי התהלים האחרים שרים את שירי התהילה היפים שלהם!‏ (‏תהל׳ ק״ד:‏33‏)‏ אף־על־פי שהם ישנים את שנת המוות,‏ יהוה לא שכח את אותם ידידים (‏יש׳ מ״ט:‏15‏)‏.‏ הוא זוכר כל פרט באישיות שלהם.‏ ביום מן הימים הוא יקים אותם לתחייה והוא שוב יוכל לשמוע את תפילותיהם הכנות ולקבל את עבודתם.‏ אם איבדת אדם יקר,‏ מחשבה זו יכולה לעודד אותך ולנחם אותך.‏ כאשר פרץ המרד בגן עדן יהוה ידע שהמצב יחמיר לפני שישתפר.‏ הוא מתעב את הרשע,‏ האי־צדק והאלימות שיש היום בעולם.‏ מ21.‏07 10 §11;‏ 12 §12

אהבה לאחינו ולאחיותינו מראה למעשה שאנחנו מעריכים את הכופר.‏ מדוע?‏ מפני שישוע מת לא רק עבורנו,‏ אלא גם עבור אחינו ואחיותינו.‏ אם הוא היה מוכן למות למענם,‏ הם בטוח יקרים מאוד בעיניו (‏יוח״א ג׳:‏16–18‏)‏.‏ אנחנו מביעים את אהבתנו לאחינו ואחיותינו בדרך שבה אנחנו נוהגים בהם (‏אפ׳ ד׳:‏29,‏ 31 עד ה׳:‏2‏)‏.‏ לדוגמה,‏ אנחנו עוזרים להם כשהם חולים או כשהם מתמודדים עם ניסיונות קשים,‏ כמו אסונות טבע.‏ אבל מה עלינו לעשות אם אח לאמונה עושה או אומר משהו שפוגע בנו?‏ האם יש לך נטייה לנטור טינה?‏ (‏וי׳ י״ט:‏18‏)‏ אם כן,‏ תוכל ליישם את העצה שבקולוסים ג׳:‏13‏:‏ ”‏סבלו תמיד איש את רעהו וסלחו זה לזה ברוחב לב גם אם יש למישהו יסוד לטענה נגד רעהו.‏ כשם שיהוה סלח לכם ברוחב לב,‏ כך גם עליכם לסלוח”‏.‏ בכל פעם שאנחנו סולחים לאח או לאחות,‏ אנחנו מוכיחים לאבינו שבשמיים שאנחנו באמת מעריכים את הכופר.‏ מ21.‏04 18 §12,‏ 13

ייתכן שאנחנו מתאמצים מאוד למען יהוה,‏ ואולי אנחנו עוזרים להרבה אנשים להתקדם לטבילה.‏ אבל אנחנו מבינים שכל הצלחה שיש לנו היא רק בזכות ברכתו של יהוה.‏ מדוגמאותיהם של אפולוס והשליח פאולוס אנחנו לומדים לקח נוסף — ככל שאנחנו בולטים יותר,‏ יש לנו אפשרויות רבות יותר לקדם שלום.‏ כמה אנחנו שמחים שגברים ממונים מקדמים שלום ואחדות בכך שהם מבססים את העצות שלהם על דבר־אלוהים ולא מפנים את תשומת הלב לעצמם,‏ אלא למופת שלנו,‏ ישוע המשיח (‏קור״א ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ לכל אחד מאיתנו יש כישורים או יכולות שהעניק לו אלוהים.‏ אולי אנחנו מרגישים שהחלק שאנחנו ממלאים הוא קטן.‏ אבל המעשים הקטנים שמקדמים אחדות הם כמו התפרים הקטנים ששומרים על הבגד שלם.‏ אנחנו רוצים לעשות כל שביכולתנו כדי לשרש מאיתנו כל שמץ של תחרותיות.‏ הבה נהיה נחושים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי לקדם שלום ואחדות בקהילה (‏אפ׳ ד׳:‏3‏)‏.‏ מ21.‏07 19 §18,‏ 19

אתה יכול להיות משוכנע שאתה תפגוש שוב את יקיריך שמתו.‏ הדמעות שזלגו מעיניו של ישוע בזמן שהוא ניחם את ידידיו האבלים מוכיחות שנושא התחייה קרוב לליבו (‏יוח׳ י״א:‏35‏)‏.‏ ישוע לא רק בכה עם מרתא ומרים,‏ אלא גם הקשיב להן וחיזק אותן במילותיו (‏יוח׳ י״א:‏25–27‏)‏.‏ אנחנו יכולים לעשות אותו דבר עבור האבלים.‏ דן,‏ זקן קהילה שמתגורר באוסטרליה,‏ אומר:‏ ”‏אחרי שאיבדתי את אשתי,‏ הייתי זקוק לתמיכה.‏ כמה זוגות היו שם בשבילי יום ולילה,‏ רק כדי להקשיב לי.‏ הם נתנו לי להתאבל והם לא היו נבוכים מהדמעות שלי.‏ הם גם הציעו עזרה מעשית.‏ למשל,‏ הם שטפו לי את הרכב,‏ קנו לי מצרכי מזון ובישלו בשבילי כשהרגשתי שאני לא מסוגל לעשות את הדברים האלה בעצמי.‏ הם גם התפללו איתי פעמים רבות.‏ הם הראו שהם חברים ואחים אמיתיים ש’‏נולדו לעיתות צרה’‏”‏ (‏מש׳ י״ז:‏17‏)‏.‏ מ22.‏01 16 §8,‏ 9

יהוה רוצה את הטוב ביותר עבורנו (‏מש׳ ד׳:‏20–22‏)‏.‏ כשהוא נותן לנו עצות באמצעות דברו,‏ פרסום שמבוסס על המקרא או אח בוגר לאמונה,‏ הוא מראה שהוא אוהב אותנו (‏עב׳ י״ב:‏9,‏ 10‏)‏.‏ לפעמים אולי נרגיש שהעצה שקיבלנו לא ניתנה בדרך הטובה ביותר.‏ במקרה כזה,‏ אנחנו צריכים להתמקד בתוכן העצה,‏ ולא באופן שבו היא ניתנה.‏ כמובן,‏ כל מי שנותן עצות צריך להתאמץ כך שיהיה לצד השני כמה שיותר קל לקבל את העצה (‏גל׳ ו׳:‏1‏)‏.‏ אבל אם אנחנו אלה שמקבלים את העצה,‏ חשוב שנתמקד במסר,‏ גם אם אנחנו חושבים שהעצה הייתה יכולה להינתן בדרך טובה יותר.‏ נוכל לשאול את עצמנו:‏ ’‏גם אם אני לא אוהב את הדרך שבה ניתנה העצה,‏ האם יש אמת במה שנאמר?‏ האם אני יכול להביט מעבר למגרעות של מי שנתן את העצה ולהפיק תועלת מהעצה עצמה?‏’‏ זה יהיה חכם ללמוד מכל עצה ועצה שאנחנו מקבלים.‏ מ22.‏02 12 §13,‏ 14

יהוה יודע שכדי להימנע מחשיבה פסולה ומהרגלים רעים אנחנו צריכים להשקיע זמן ומאמצים (‏תהל׳ ק״ג:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אבל באמצעות דברו,‏ רוחו וארגונו,‏ יהוה מעניק לנו את החוכמה,‏ הכוח והתמיכה שאנחנו צריכים כדי להשתנות.‏ היעזר במקרא כדי לבחון את עצמך לעומק.‏ דבר־אלוהים משמש כמראה.‏ הוא יכול לעזור לך לנתח את הדרך שבה אתה חושב,‏ מדבר ומתנהג (‏יעקב א׳:‏22–25‏)‏.‏ יהוה תמיד מוכן להושיט לך עזרה.‏ הוא יודע מהי הדרך הכי טובה לעזור לך ומה טמון בליבך (‏מש׳ י״ד:‏10;‏ ט״ו:‏11‏)‏.‏ לכן אמץ את ההרגל להתפלל אליו וללמוד את דברו מדי יום.‏ היה משוכנע שאמות המידה של יהוה הן הטובות ביותר.‏ כל מה שיהוה מבקש מאיתנו לעשות הוא לטובתנו.‏ למי שחיים על־פי אמות המידה שלו יש כבוד עצמי,‏ מטרה בחיים ואושר אמיתי (‏תהל׳ י״ט:‏8–11‏)‏.‏ מ22.‏03 4 §8–10

אנחנו עובדים את יהוה כשאנחנו בונים ומתחזקים את בתי התפילה שלנו.‏ המקרא אומר שמלאכת בניית המשכן וכליו הייתה ’‏מלאכת קודש’‏ (‏שמ׳ ל״ו:‏1,‏ 4‏)‏.‏ גם בימינו יהוה מחשיב את מלאכת בניית אולמי המלכות ומבנים תיאוקרטיים אחרים לשירות מקודש.‏ יש אחים ואחיות שמקדישים לכך זמן רב.‏ אנחנו ודאי מעריכים את התרומה הרבה שלהם לענייני המלכות.‏ הם,‏ כמובן,‏ משתתפים גם בפעילות הבישור.‏ ואולי חלק מהם רוצים לשרת כחלוצים.‏ זקני קהילה יכולים להראות שהם תומכים במלאכת הבנייה אם הם לא יהססו למנות את אותם גברים ונשים חרוצים לחלוצים,‏ במידה והם כשירים לכך.‏ בין שאנחנו מיומנים בבנייה ובין שלא,‏ כולנו יכולים לשמור על ניקיונם ותקינותם של מבנים אלה.‏ מ22.‏03 22 §11,‏ 12