מרס

‏”‏הכבשים”‏ במשל במתי כ״ה:‏31–36 מסמלים אנשים צדיקים בעת הקץ שיש להם תקווה ארצית — כלומר,‏ הכבשים האחרים.‏ הם תומכים בנאמנות בשארית אחיו משוחי הרוח של המשיח בכך שהם עוזרים להם לבצע את מלאכת הבישור ועשיית התלמידים הכלל־עולמית (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ מדי שנה,‏ בשבועות שלפני ערב הזיכרון,‏ הכבשים האחרים מראים את תמיכתם באחיו של המשיח כשהם משקיעים את כל מרצם כדי להשתתף במבצע כלל־עולמי להזמנת מעוניינים לערב הזיכרון.‏ הם גם עוזרים בכל הסידורים ההכרחיים כדי שכל הקהילות ברחבי העולם יוכלו לקיים את ערב הזיכרון.‏ הכבשים האחרים שמחים לתמוך באחיו של המשיח בדרכים אלו.‏ הם יודעים שישוע מחשיב את מה שהם עושים למען אחיו המשוחים כאילו הם עושים זאת למענו באופן אישי (‏מתי כ״ה:‏37–40‏)‏.‏ מ22.‏01 22 §11,‏ 12

כשאנחנו מחקים את תכונותיו של ישוע ואת היחס שנתן לאחרים — את רחמיו למצורע,‏ את האמפתיה שלו לאישה שסבלה ממחלה מייסרת,‏ את חמלתו לאבלים וכן הלאה — אנחנו מחקים גם את יהוה (‏מר׳ א׳:‏40,‏ 41;‏ ה׳:‏25–34;‏ יוח׳ י״א:‏33–35‏)‏.‏ ככל שנהיה דומים יותר ליהוה,‏ כך נקרב אליו יותר.‏ אם נלך בעקבות ישוע,‏ העולם המרושע הזה לא יצליח להסיח את דעתנו.‏ בלילה האחרון לחייו של ישוע עלי אדמות,‏ הוא יכול היה לומר:‏ ”‏אני ניצחתי את העולם”‏ (‏יוח׳ ט״ז:‏33‏)‏.‏ כוונתו הייתה שהוא לא נתן לַחשיבה,‏ למטרות ולמעשים של העולם להשפיע עליו.‏ ישוע אף פעם לא הפסיק להתמקד בסיבה שנשלח לכדור הארץ — להוכיח את צדקתו של יהוה.‏ ומה לגבינו?‏ יש הרבה דברים בעולם הזה שעלולים להסיח את דעתנו.‏ אבל אם,‏ כמו ישוע,‏ נמשיך להתמקד בעשיית רצון יהוה,‏ גם אנחנו ’‏ננצח את העולם’‏ (‏יוח״א ה׳:‏5‏)‏.‏ מ21.‏04 3,‏ 4 §7,‏ 8

השליח פאולוס הכיר את ההבטחה של ישוע ש”‏כל המגלה אמונה בו.‏.‏.‏ ינחל חיי עולם”‏ (‏יוח׳ ג׳:‏16;‏ רומ׳ ו׳:‏23‏)‏.‏ אין ספק שפאולוס היה בין מי שגילו אמונה בכופר.‏ הוא היה בטוח שיהוה מוכן לסלוח אפילו למי שחטאו חטאים חמורים,‏ אם הם התחרטו (‏תהל׳ פ״ו:‏5‏)‏.‏ לפאולוס גם הייתה אמונה בכוח של אהבת אלוהים,‏ המתבטאת בכך שהוא שלח את ישוע למות בשבילנו.‏ שים לב למילים המעודדות שבסוף גלטים ב׳:‏20‏.‏ פאולוס אומר:‏ ”‏בן אלוהים.‏.‏.‏ אהב אותי ומסר את עצמו בעדי”‏.‏ פאולוס לא שם גבולות לאהבת אלוהים,‏ ולא חשב:‏ ’‏אני מבין למה יהוה אוהב את האחים שלי,‏ אבל אין סיכוי שהוא יאהב אותי’‏.‏ פאולוס הזכיר למשיחיים ברומא:‏ ”‏המשיח מת בעדנו עוד כשהיינו אנשים חוטאים”‏ (‏רומ׳ ה׳:‏8‏)‏.‏ אכן,‏ לאהבת אלוהים אין גבולות!‏ פאולוס היה משוכנע לגמרי בעוצמה של אהבת אלוהים.‏ הוא ידע כמה סבלן היה יהוה כלפי עם ישראל.‏ מ21.‏04 22 §8–10

כשאתה מנהל שיעור מקרא,‏ עזור לתלמיד שלך לאהוב את יהוה.‏ כדי לעשות זאת,‏ חפש הזדמנויות להסב את תשומת הלב שלו לתכונות של יהוה.‏ עזור לתלמיד לראות ביהוה אל מאושר שתומך במי שאוהבים אותו (‏טימ״א א׳:‏11;‏ עב׳ י״א:‏6‏)‏.‏ הראה לתלמיד שיישום החומר שהוא לומד יועיל לו,‏ והסבר לו שזה ביטוי לאהבה של יהוה כלפיו (‏יש׳ מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏ אם האהבה של התלמיד ליהוה תתחזק,‏ זה יניע אותו לעשות את כל השינויים הנחוצים.‏ כדי להתקדם לטבילה,‏ תלמיד מקרא יצטרך לעשות הקרבות.‏ יש תלמידי מקרא שצריכים להקריב דברים חומריים.‏ רבים אולי יצטרכו להשאיר מאחור חברים שלא אוהבים את יהוה.‏ יש כאלה שקרובי המשפחה שלהם שלא אוהבים את עדי־יהוה יפנו להם עורף.‏ ישוע הבטיח שמי שהולכים אחריו לא יתאכזבו.‏ הם יתברכו במשפחה רוחנית אוהבת (‏מר׳ י׳:‏29,‏ 30‏)‏.‏ מ21.‏06 4,‏ 5 §8,‏ 9

השליח פאולוס דימה את מלאכת עשיית התלמידים לגידול יבול,‏ והראה שלא מספיק רק לזרוע זרעים.‏ הוא הזכיר לקורינתים:‏ ”‏אני נטעתי,‏ אפולוס הִשקה.‏.‏.‏ אתם שדה אלוהים אשר אותו הוא מעבד”‏ (‏קור״א ג׳:‏6–9‏)‏.‏ כמי שעובדים ב”‏שדה אלוהים”‏,‏ אנחנו לא רק נוטעים זרעים.‏ אנחנו גם משקים אותם ובודקים בקביעות איך היבול שלנו מתפתח.‏ במקביל,‏ אנחנו מכירים בעובדה שאלוהים הוא זה שמצמיח את הזרעים.‏ איזו זכות יש לנו גם לבשר וגם ללמד אחרים את האמת!‏ פעילות זו גורמת לנו אושר אמיתי.‏ השליח פאולוס,‏ שעזר לרבים בתסלוניקי להפוך לתלמידים,‏ הביע את הרגשות שלו במילים הבאות:‏ ”‏מי תקוותנו או שמחתנו או עטרת אושרנו לפני אדוננו ישוע בעת נוכחותו?‏ מי אם לא אתם?‏ אתם תפארתנו ושמחתנו!‏”‏ (‏תסל״א ב׳:‏19,‏ 20;‏ מה״ש י״ז:‏1–4‏)‏.‏ מ21.‏07 3 §5;‏ 7 §17

יהוה משך אליו כל אחד מאיתנו (‏יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏ זה אומר שבזמן שיהוה בחן את כל מיליארדי האנשים שבעולם,‏ הוא ראה בך משהו יקר — לב כן שיוכל לאהוב אותו (‏דה״א כ״ח:‏9‏)‏.‏ יהוה מכיר אותך,‏ מבין אותך ואוהב אותך.‏ איזו מחשבה מעודדת!‏ ליהוה אכפת ממך מאוד,‏ ואכפת לו גם מכל אחד מאחיך ואחיותיך לאמונה.‏ כדי להמחיש את הנקודה הזאת ישוע דימה את יהוה לרועה.‏ אם כבש אחד מתוך 100 מתרחק מהעדר,‏ מה יעשה הרועה?‏ הוא ”‏יעזוב את התשעים ותשעה על ההרים וילך לחפש את [‏הכבש]‏ האובד”‏.‏ כשהוא ימצא אותו הוא לא יגער בו,‏ אלא ישמח.‏ מה אנחנו לומדים מזה?‏ כל כבש חשוב ליהוה.‏ ישוע אמר:‏ ”‏אבי שבשמיים אינו חפץ שאפילו אחד מן הקטנים האלה יאבד את חייו”‏ (‏מתי י״ח:‏12–14‏)‏.‏ מ21.‏06 20 §1,‏ 2

כשאנחנו חושבים על האהבה האיתנה של יהוה כלפינו,‏ אנחנו מעמיקים את אהבתנו כלפיו ומחזקים את הקשר שלנו איתו (‏רומ׳ ח׳:‏38,‏ 39‏)‏.‏ זה מניע אותנו לחקות את הדוגמה של ישוע (‏פט״א ב׳:‏21‏)‏.‏ בימים שלפני ערב הזיכרון,‏ אנחנו מתמקדים בתיאורים המקראיים על השבוע האחרון של ישוע עלי אדמות,‏ על מותו ועל תחייתו.‏ ואז,‏ בערב הזיכרון,‏ הנאום מזכיר לנו את אהבתו של ישוע כלפינו (‏אפ׳ ה׳:‏2;‏ יוח״א ג׳:‏16‏)‏.‏ כשאנחנו קוראים על הדוגמה שהציב ישוע בגילוי הקרבה עצמית ומהרהרים בה,‏ זה מניע אותנו ”‏להוסיף להתהלך כפי שהוא התהלך”‏ (‏יוח״א ב׳:‏6‏)‏.‏ אנחנו נחושים אף יותר לשמור את עצמנו באהבת אלוהים (‏יהד׳ 20,‏ 21‏)‏.‏ אנחנו שומרים את עצמנו באהבת אלוהים כשאנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לציית לו,‏ לקדש את שמו ולשמח את ליבו (‏מש׳ כ״ז:‏11;‏ מתי ו׳:‏9;‏ יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ הנוכחות בערב הזיכרון מניעה אותנו להיות יותר נחושים לחיות כל יום בדרך שמראה ליהוה שאנחנו רוצים לשמור את עצמנו באהבתו לנצח.‏ מ22.‏01 23 §17,‏ 18;‏ 25 §19

יהוה העניק לנו את מתת הבחירה החופשית.‏ אנחנו יכולים להחליט איך לחיות את חיינו.‏ אלוהינו האוהב שמח כשאנחנו בוחרים לשרת אותו (‏תהל׳ פ״ד:‏11;‏ מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ אנחנו יכולים להשתמש נכונה בבחירה החופשית שלנו בתחומים רבים.‏ אנחנו יכולים לחקות את דוגמתו של ישוע ולבחור להציב את ענייניהם של אחרים לפני העניינים האישיים שלנו.‏ פעם אחת כשישוע ושליחיו היו עייפים מאוד,‏ הם הגיעו למקום שקט שבו קיוו לנוח קצת.‏ אבל זה לא מה שקרה.‏ קהל של אנשים מצא אותם.‏ הם רצו שישוע ילמד אותם.‏ למרות זאת,‏ ישוע לא התרגז.‏ הוא חש רחמים כלפי האנשים.‏ מה הוא עשה?‏ הוא ”‏החל ללמד אותם דברים רבים”‏ (‏מר׳ ו׳:‏30–34‏)‏.‏ כשאנחנו מחקים את ישוע ומקריבים מהזמן והכוחות שלנו כדי לעזור לאחרים,‏ אנחנו מכבדים את אבינו השמימי (‏מתי ה׳:‏14–16‏)‏.‏ מ21.‏08 3 §7,‏ 8

יהוה אוהב מגוון,‏ כפי שאנחנו רואים בבירור בדברים הנפלאים שהוא ברא,‏ כולל בני האדם.‏ כל אחד מאיתנו יחיד ומיוחד.‏ לכן יהוה אף פעם לא משווה אותך לאחרים.‏ הוא בוחן את הלב שלך,‏ את האדם הפנימי שלך (‏שמ״א ט״ז:‏7‏)‏.‏ הוא גם מביא בחשבון את החוזקות,‏ החולשות והרקע שלך.‏ והוא לא דורש ממך יותר ממה שאתה מסוגל.‏ עלינו לחקות את יהוה ולראות את עצמנו כפי שהוא רואה אותנו.‏ אז נהיה ’‏מיושבים בדעתנו’‏ ולא נייחס לעצמנו חשיבות רבה מדי או מועטה מדי (‏רומ׳ י״ב:‏3‏)‏.‏ זה יכול להועיל לנו,‏ כמובן,‏ אם נבחן את דוגמתם הטובה של אח או אחות נאמנים שיש להם שירות פורה (‏עב׳ י״ג:‏7‏)‏.‏ אולי נבחין בדרכים שבהן נוכל להיות יעילים יותר בשירותנו (‏פיל׳ ג׳:‏17‏)‏.‏ אבל יש הבדל בין לחקות את דוגמתו הטובה של מישהו לבין להשתמש בה כדי למדוד את הערך שלנו.‏ מ21.‏07 20 §1,‏ 2

תוכל לבנות את האמונה שלך בבורא אם תתבונן בבעלי החיים,‏ בצמחים ובכוכבים (‏תהל׳ י״ט:‏1‏)‏.‏ ככל שתלמד על הדברים האלה,‏ כך תהיה יותר משוכנע שיהוה הוא הבורא.‏ כשאתה לומד על הבריאה,‏ שים לב מה חושפות העובדות על בוראנו (‏רומ׳ א׳:‏20‏)‏.‏ למשל,‏ אתה ודאי יודע שהשמש שלנו לא רק מספקת חום שחיוני לחיים,‏ אלא גם פולטת קרניים אולטרה־סגולות מזיקות.‏ בני האדם זקוקים להגנה מאותן קרניים.‏ ואנחנו אכן מוגנים!‏ איך?‏ לכדור שלנו יש מעטה הגנה,‏ שכבת אוזון שמסננת את הקרינה המזיקה.‏ כשהקרניים האולטרה־סגולות שמגיעות מהשמש חזקות יותר,‏ כמות האוזון גדלה.‏ אין ספק שתסכים שיש בורא שעומד מאחורי התהליך הזה,‏ בורא אוהב ותבוני.‏ מ21.‏08 17 §9,‏ 10

אחרי שאדם נטבל,‏ אנחנו צריכים להמשיך לאהוב ולכבד אותו (‏יוח״א ד׳:‏20‏)‏.‏ מה כלול בזה?‏ בין היתר אנחנו נותנים לו ליהנות מהספק במידת האפשר.‏ לדוגמה,‏ לא נייחס לאחִינו מניעים שליליים או אנוכיים,‏ אלא נראה לו כבוד ונחשיב אותו לנעלה מאיתנו (‏רומ׳ י״ב:‏10;‏ פיל׳ ב׳:‏3‏)‏.‏ למעשה,‏ חשוב לנו לנהוג ברחמים ובטוב לב בכל האנשים.‏ אם אנחנו רוצים להיות בין מי שיוכלו לפנות ליהוה בתור אביהם לנצח,‏ עלינו ליישם את הכתוב בדבר־אלוהים בחיינו.‏ ישוע לימד,‏ לדוגמה,‏ שעלינו להיות רחמנים וטובים כלפי כל האנשים,‏ אפילו כלפי האויבים שלנו (‏לוקס ו׳:‏32–36‏)‏.‏ אבל מה אם קשה לנו לפעמים לעשות את זה?‏ אנחנו צריכים ללמוד לחשוב ולפעול כמו ישוע.‏ כשאנחנו עושים את מיטבנו כדי לציית ליהוה ולחקות את ישוע,‏ אנחנו מראים לאבינו השמימי שאנחנו רוצים להיות חלק מהמשפחה שלו לנצח.‏ מ21.‏08 6 §14,‏ 15

למד להישען על יהוה.‏ הוא מבטיח להרעיף עלינו ברכות אם נבטח בו וניתן לו את מיטבנו.‏ המקרא מלא בדוגמאות של אנשים שהתאמצו בשירות יהוה.‏ במקרים רבים הם היו צריכים לעשות את הצעד הראשון לפני שהם קיבלו ממנו ברכות מיוחדות.‏ לדוגמה,‏ רק אחרי שאברהם עזב את ביתו — ”‏אף שלא ידע לאן מועדות פניו”‏ — יהוה בירך אותו (‏עב׳ י״א:‏8‏)‏.‏ רק אחרי שיעקב נאבק במלאך הוא קיבל ברכה מיוחדת (‏בר׳ ל״ב:‏24–30‏)‏.‏ כשעם ישראל עמד להיכנס לארץ המובטחת,‏ רק אחרי שהכוהנים נכנסו לנהר הירדן הגועש העם יכול היה לחצות אותו (‏יהו׳ ג׳:‏14–16‏)‏.‏ תוכל ללמוד גם מדוגמאותיהם של עדי־יהוה בימינו שנשענו על יהוה ועשו יותר בשבילו.‏ מ21.‏08 29,‏ 30 §12–14

אחים ואחיות מבוגרים,‏ אתם יודעים מניסיונכם איך דברים נעשו בעבר,‏ אבל אתם גם רואים את הצורך להתאים את עצמכם לנסיבות המשתנות.‏ גם למבוגרים שנטבלו לאחרונה יש הרבה מה לתת.‏ הצעירים ישמחו לשמוע על החוויות שלכם ועל הלקחים שלמדתם.‏ אם ’‏תיתנו תמיד’‏ מהמצבור של הניסיון שלכם,‏ יהוה יברך אתכם בשפע (‏לוקס ו׳:‏38‏)‏.‏ ככל שאתם,‏ מבוגרים יקרים,‏ תתקרבו לצעירים מכם,‏ כך תוכלו לתמוך זה בזה (‏רומ׳ א׳:‏12‏)‏.‏ לכל אחד יש משהו יקר שאין לאחר.‏ למבוגרים יש חוכמה וניסיון שהם צברו לאורך השנים.‏ לצעירים יש כוח ומרץ.‏ כשצעירים ומבוגרים משרתים יחד כחברים,‏ הם מסיבים הלל לאבינו האוהב שבשמיים,‏ והם ברכה לקהילה כולה.‏ מ21.‏09 8 §3;‏ 13 §17,‏ 18

מדוע האופן שבו ישוע מת הכשיל יהודים רבים?‏ בעיניהם,‏ מותו על עמוד ההוקעה גרם לו להיראות כפושע וכחוטא,‏ ולא כמשיח (‏דב׳ כ״א:‏22,‏ 23‏)‏.‏ יהודים שנכשלו בגלל ישוע התעלמו מכך שהוא היה חף מפשע,‏ שהוא הואשם בהאשמות כוזבות ושהוא קיבל יחס לא־הוגן.‏ מי שניהלו את המשפט של ישוע בזו לגמרי לצדק.‏ בית הדין העליון היהודי התכנס בחיפזון,‏ והמשפט התנהל בצורה המנוגדת לחוק (‏לוקס כ״ב:‏54;‏ יוח׳ י״ח:‏24‏)‏.‏ במקום להקשיב בצורה הוגנת להאשמות ולעדויות שהועלו נגד ישוע,‏ השופטים עצמם חיפשו ”‏עדות שקר נגד ישוע כדי להמית אותו”‏ (‏מתי כ״ו:‏59;‏ מר׳ י״ד:‏55–64‏)‏.‏ ולאחר שישוע הוקם מהמתים,‏ אותם שופטים מרושעים שילמו ”‏כסף רב”‏ לחיילים הרומים ששמרו על הקבר שלו כדי שיפיצו שמועה כוזבת שתסביר מדוע הקבר ריק (‏מתי כ״ח:‏11–15‏)‏.‏ מ21.‏05 11 §12,‏ 13

יהוה היה יכול להשמיד את הסדר העולמי המרושע הזה בכל עת.‏ אבל הסבלנות שלו היא ברכה בשבילנו.‏ כל צאצאי אדם וחוה נולדים לא־מושלמים.‏ בכל זאת,‏ יהוה אוהב אותם ודואג להם,‏ והוא הבטיח שהוא ישים סוף לעולם המרושע הזה (‏יוח״א ד׳:‏19‏)‏.‏ הוא קבע מועד שבו הוא יבטל את כל הבעיות שמייסרות את ברואיו האנושיים.‏ אין ספק שאהבתו מניעה אותנו להמשיך לחקות את כוח העמידה שלו כל כמה שנצטרך.‏ יהוה מציב מופת לכוח עמידה.‏ ישוע הצליח לחקות את כוח העמידה של אביו.‏ כאדם,‏ ישוע החזיק מעמד אל מול דיבור עוין,‏ חרפה והייסורים על עמוד ההוקעה למעננו (‏עב׳ י״ב:‏2,‏ 3‏)‏.‏ אין ספק שהדוגמה של יהוה לכוח עמידה עזרה לישוע להחזיק מעמד.‏ דוגמה זו יכולה לחזק גם אותנו.‏ מ21.‏07 12,‏ 13 §15–17

אנחנו מתנסים מדי יום ברחמים של אבינו השמימי (‏תהל׳ ק״ג:‏10–14‏)‏.‏ תלמידיו של ישוע לא היו מושלמים,‏ אבל הוא נהג בהם ברחמים ובסלחנות.‏ הוא אפילו היה מוכן להקריב את החיים שלו כדי שהחטאים שלנו ייסלחו (‏יוח״א ב׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ אנחנו מחזקים את קשר האהבה במשפחה הרוחנית שלנו כשאנחנו ’‏סולחים ברוחב לב’‏ (‏אפ׳ ד׳:‏32‏)‏.‏ כמובן,‏ לפעמים זה יכול להיות קשה מאוד לסלוח לאחרים,‏ אז אנחנו צריכים לעבוד על זה.‏ אחות אחת אומרת שהמאמר ”‏סילחו זה לזה ברוחב לב‏”‏ שהתפרסם בכתב העת המצפה עזר לה לעשות זאת.‏ היא כותבת:‏ ”‏המאמר הסביר שאם אתה מוכן לסלוח לאחרים זה לא אומר שאתה מסכים עם ההתנהגות הפסולה שלהם או מקל ראש בחומרת הנזק שהיא גרמה.‏ אם אתה סולח,‏ זה אומר שאתה מרפה מהכעס שאתה מרגיש בגלל הפגיעה ושומר על השלום הפנימי שלך”‏.‏ כשאנחנו סולחים לאחינו ואחיותינו ברוחב לב,‏ אנחנו מראים שאנחנו אוהבים אותם ושאנחנו מחקים את אבינו,‏ יהוה.‏ מ21.‏09 23,‏ 24 §15,‏ 16

ישוע אהב את האמת,‏ כלומר,‏ האמת על אלוהים ועל המטרות שלו.‏ הוא חי בהתאם לאותה אמת וחשף אותה בפני אחרים (‏יוח׳ י״ח:‏37‏)‏.‏ גם תלמידיו האמיתיים של ישוע אהבו את האמת מעומק ליבם (‏יוח׳ ד׳:‏23‏)‏.‏ למעשה,‏ השליח פטרוס התייחס למשיחיות כ”‏דרך האמת”‏ (‏פט״ב ב׳:‏2‏)‏.‏ בזכות האהבה החזקה שלהם לאמת,‏ המשיחיים הקדומים דחו תפיסות דתיות,‏ מסורות תרבותיות ודעות אישיות שהיו מנוגדות לאמת (‏קול׳ ב׳:‏8‏)‏.‏ באופן דומה,‏ כיום משיחיים אמיתיים מתאמצים ’‏להוסיף להתהלך בָּאמת’‏ בכך שהם מבססים לגמרי את האמונות שלהם ואת סגנון החיים שלהם על דבר־אלוהים (‏יוח״ג 3,‏ 4‏)‏.‏ משרתי אלוהים כיום לא טוענים שיש להם ידע מושלם,‏ או שלם,‏ לגבי האמת.‏ לפעמים הם עשו טעויות בעניינים דוקטרינריים או ארגוניים.‏ אבל כשהעניין התברר,‏ הם ערכו את השינויים הנחוצים.‏ מ21.‏10 21,‏ 22 §11,‏ 12

כפי שהחומות שהקיפו עיר בימי קדם הגנו על תושביה,‏ כך חסדיו של יהוה מקיפים אותנו ומגינים עלינו מבחינה רוחנית מסכנות שיכולות לבחון את תומנו.‏ כמו כן,‏ חסדו של יהוה מניע אותו למשוך אותנו אליו (‏יר׳ ל״א:‏3‏)‏.‏ דוד השתמש בתיאור ציורי נוסף כדי לתאר את ההגנה שממנה נהנים משרתי אלוהים.‏ הוא כתב:‏ ”‏אלוהים הוא מפלטי הבטוח,‏ אלוהים הנוטה לי חסד”‏.‏ עוד ציין דוד על יהוה:‏ ”‏הוא חסדי ומצודתי,‏ מפלטי הבטוח ומצילי,‏ מגיני וזה אשר בו חסיתי”‏ (‏תהל׳ נ״ט:‏17;‏ קמ״ד:‏2‏)‏.‏ למה דוד השווה את חסדו של יהוה למפלט ולמצודה?‏ לא משנה איפה אנחנו חיים בכדור הארץ,‏ כל עוד אנחנו משרתים את יהוה,‏ הוא יספק לנו את כל ההגנה שאנחנו צריכים כדי לשמור על היחסים היקרים שלנו איתו.‏ מ21.‏11 6 §14,‏ 15

כשישוע ותלמידיו נקלעו לסערה בים,‏ הוא השתמש במקרה הזה כדי לעזור להם להבחין בתחומים שבהם הם היו צריכים לחזק את האמונה שלהם (‏מתי ח׳:‏23–26‏)‏.‏ בזמן שהסערה השתוללה והסירה התחילה להתמלא במים,‏ ישוע ישן בשלווה.‏ כשהתלמידים המבוהלים העירו אותו וביקשו ממנו להציל אותם,‏ האדון תיקן אותם בעדינות:‏ ”‏למה אתם פוחדים,‏ קטני אמונה?‏”‏ האם אתה מתמודד עם ”‏סערה גדולה”‏ בחיים שלך?‏ אולי אתה סובל בעקבות אסון טבע.‏ או אולי מדובר בסערה סמלית,‏ כמו בעיית בריאות קשה שבגללה אתה מיואש ולא יודע מה לעשות.‏ יכול להיות שאתה מודאג לפעמים,‏ אבל אל תיתן לדאגות לגרום לך להפסיק לבטוח ביהוה.‏ התקרב אליו בתפילות עזות.‏ חזק את האמונה שלך בכך שתהרהר במקרים שבהם יהוה עזר לך בעבר (‏תהל׳ ע״ז:‏11‏)‏.‏ אתה יכול להיות בטוח שהוא אף פעם לא ינטוש אותך — לא עכשיו,‏ ולא בעתיד.‏ מ21.‏11 22 §7,‏ 10

מישהו היה יכול להסיק שכל עוד הוא מקפיד לא לקחת משהו שלא שייך לו,‏ הוא מציית למצווה הזאת.‏ אבל ייתכן שהוא גנב בדרכים אחרות.‏ לדוגמה,‏ סוחר שהשתמש במאזניים לא־מדויקים או במידות לא־מדויקות כדי להונות את הלקוחות שלו במובן מסוים גנב מהם.‏ ויקרא י״ט:‏13 קושר בין גניבה לבין מגעים עסקיים לא־ישרים ואומר:‏ ”‏לא תעשוק את רעך”‏.‏ מכאן שיש קשר בין התנהלות עסקית לא־ישרה לבין גניבה.‏ בעוד שהדיבר השמיני הורה לא לגנוב,‏ הפרטים שבספר ויקרא עוזרים לנו להבין איך ליישם את רוח הדברים של אותו חוק.‏ זה יכול להועיל לנו אם נבחן את ההשקפה של יהוה על חוסר יושר וגניבה.‏ נוכל לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם יש משהו בחיים שלי שראוי לתשומת ליבי,‏ לאור הכתוב בוויקרא י״ט:‏11–13‏?‏ האם אני צריך לעשות שינויים במגעים העסקיים שלי או בהרגלי העבודה שלי?‏’‏ מ21.‏12 9,‏ 10 §6–8

בתפילותיך האישיות חשוֹב על טעויות ספציפיות שעשית במהלך היום ובקש מיהוה שיסלח לך עליהן.‏ כמובן,‏ אם עשית חטא חמור,‏ תזדקק גם לעזרתם של הזקנים.‏ הם יקשיבו לך וייתנו לך עצות אוהבות מתוך דבר־אלוהים.‏ הם יתפללו איתך ויבקשו מיהוה שיסלח לך בזכות קורבנו של ישוע,‏ כך ש’‏תתרפא’‏ מבחינה רוחנית (‏יעקב ה׳:‏14–16‏)‏.‏ הרהר בכופר.‏ אולי כואב לך לחשוב על הסבל העצום שחווה בן אלוהים.‏ אבל ככל שתהרהר בקורבן שהקריב ישוע,‏ כך תעמיק אהבתך אליו ואל אביו.‏ מדי שנה אנחנו מעמיקים את הערכתנו כלפי הכופר כשאנו נוכחים בערב הזיכרון למותו של ישוע ומזמינים בהתלהבות אחרים להצטרף אלינו.‏ יהוה העניק לנו זכות גדולה ללמד אחרים על בנו.‏ מ21.‏04 18,‏ 19 §13–16

חשוב איך ישוע הגיב כשהמון אנשים הגיעו לפגוש אותו על צלע הר.‏ אחרי שהתפלל כל הלילה הוא ודאי היה עייף מאוד.‏ אבל כשהוא ראה את ההמונים,‏ ליבו יצא אל העניים ואל החולים שביניהם.‏ הוא לא רק ריפא אותם,‏ אלא גם נתן את אחד הנאומים המעודדים ביותר בכל הזמנים,‏ הידוע בשם דרשת ההר (‏לוקס ו׳:‏12–20‏)‏.‏ ישוע גם נתן מזמנו בנדיבות.‏ האם אתה יכול לתאר לעצמך איך ישוע הרגיש כשנודע לו שערפו את הראש של חברו יוחנן המטביל?‏ במקרא נאמר:‏ ”‏כששמע [‏על מותו של יוחנן]‏,‏ יצא משם בסירה למקום שומם כדי להיות לבדו”‏ (‏מתי י״ד:‏10–13‏)‏.‏ אבל קהל גדול הגיע לאותו מקום שומם לפניו (‏מר׳ ו׳:‏31–33‏)‏.‏ הוא ראה שהם זקוקים נואשות לרענון רוחני,‏ והוא מיהר למלא את הצורך הזה (‏לוקס ט׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ מ22.‏02 21 §4,‏ 6

מה אנחנו צריכים לעשות אם הבנו שפגענו באח לאמונה?‏ עלינו להתפלל ליהוה מעומק הלב.‏ אנחנו יכולים לבקש ממנו שיברך את המאמצים שלנו לקנות את אחינו.‏ אנחנו צריכים גם להקדיש זמן לבחינה עצמית.‏ נוכל לשאול את עצמנו שאלות כמו:‏ ’‏האם אני מוכן להקריב את הגאווה שלי,‏ להתנצל בענווה ולהתפייס?‏ איך יהוה וישוע ירגישו אם אנקוט יוזמה כדי להתפייס עם אחי או אחותי?‏’‏ התשובות שלנו יכולות להניע אותנו לשמוע בקולו של ישוע ולגשת לאחינו לאמונה בענווה כדי להתפייס איתו.‏ כשאנחנו ניגשים לאח שלנו כדי ליישר איתו את ההדורים,‏ אנחנו צריכים לעשות את זה ברוח של ענווה (‏אפ׳ ד׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ המטרה שלנו היא לרפא את הרגשות הפגועים שבליבו.‏ עלינו לזכור שחשוב יותר לשקם את היחסים עם האח מאשר לקבוע מי צדק ומי טעה (‏קור״א ו׳:‏7‏)‏.‏ מ21.‏12 25,‏ 26 §13–16

ליבו של ישוע נחמץ כי הוא ידע שבני ארצו ככלל כבר הראו שהם ידחו את מסר המלכות.‏ כתוצאה מכך,‏ ירושלים תושמד וכל היהודים שישרדו את השמדת העיר יילקחו בשבי (‏לוקס כ״א:‏20–24‏)‏.‏ למרבה הצער,‏ בדיוק כמו שישוע אמר,‏ הרוב דחו אותו.‏ איך האנשים ככלל מגיבים למסר המלכות באזור שבו אתה גר?‏ מה אתה יכול ללמוד מהדמעות של ישוע אם רק מעטים מגיבים בחיוב למאמצים שלך ללמד אותם את האמת?‏ ליהוה אכפת מהאנשים.‏ הדמעות של ישוע מזכירות לנו כמה אכפת ליהוה מהם.‏ ”‏אין הוא חפץ שיושמד איש אלא שהכול יחזרו בתשובה”‏ (‏פט״ב ג׳:‏9‏)‏.‏ איך אנחנו מראים היום שאנחנו אוהבים את רעינו?‏ מתוך הקרבה עצמית,‏ אנחנו ממשיכים להתאמץ כדי לגעת לליבם עם הבשורה הטובה (‏מתי כ״ב:‏39‏)‏.‏ מ22.‏01 16 §10–12

אם תהרהר במה שיהוה כבר עשה עבור משרתיו,‏ ובמה שהוא עשה עבורך באופן אישי,‏ האמונה שלך תלך ותתחזק.‏ וחשוב מכך:‏ האהבה שלך ליהוה תעמיק.‏ אהבה,‏ יותר מכל תכונה אחרת,‏ תניע אותך לציית ליהוה,‏ לעשות הקרבות כדי לשמח אותו ולהחזיק מעמד בכל ניסיון (‏מתי כ״ב:‏37–39;‏ קור״א י״ג:‏4,‏ 7;‏ יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ אין משהו יותר יקר מידידות קרובה וחמימה עם יהוה!‏ (‏תהל׳ ס״ג:‏1–7‏)‏ זכור שתפילות,‏ לימוד והרהורים הם חלק מעבודת אלוהים.‏ בדומה לישוע,‏ חפש סביבה שקטה שבה תוכל להתקרב ליהוה.‏ הימנע מהסחות דעת לא־הכרחיות.‏ בקש מיהוה שיעזור לך להתרכז בזמן שאתה עסוק בפעילויות רוחניות.‏ אם תנצל את זמנך בצורה הטובה ביותר עכשיו,‏ יהוה יגמול לך בחיי נצח בעולם החדש שהוא יכונן (‏מר׳ ד׳:‏24‏)‏.‏ מ22.‏01 31 §18–20

המחשבות שלנו משפיעות על המעשים שלנו.‏ זו הסיבה שישוע לימד אותנו לדחות מחשבות שעלולות להוביל אותנו לחטא חמור (‏מתי ה׳:‏21,‏ 22,‏ 28,‏ 29‏)‏.‏ אין ספק שאנחנו רוצים לשמח את אבינו השמימי.‏ לכן חשוב מאוד שנדחה מייד כל מחשבה רעה שצצה בשכלנו.‏ ישוע אמר:‏ ”‏הדברים היוצאים מן הפה נובעים מן הלב”‏ (‏מתי ט״ו:‏18‏)‏.‏ מכאן שמה שאנחנו אומרים חושף את האדם הפנימי שלנו.‏ לכן שאל את עצמך:‏ ’‏האם אני מסרב לשקר גם אם האמת תסבך אותי בצרות?‏ כאדם נשוי,‏ האם אני נשמר שלא לפלרטט עם בני המין השני?‏ האם אני מתרחק מגסויות כמו ממגפה?‏ האם אני משיב ברוגע גם כשמרגיזים אותי?‏’‏ כל אחד מאיתנו צריך לחשוב על השאלות האלה.‏ אם תתאמץ להסיר מהשיחות שלך דיבור פוגעני,‏ שקרים וגסויות,‏ יהיה לך קל יותר לפשוט את האישיות הישנה.‏ מ22.‏03 5 §12–14

מי שמבקשים עצות במקום לחכות שמישהו ייגש אליהם,‏ פעמים רבות מתקדמים מבחינה רוחנית יותר מאשר מי שלא מבקשים עצות.‏ לכן נקוט יוזמה ובקש עצות.‏ מתי נוכל לבקש עצות מאחינו לאמונה?‏ חשוב על כמה מצבים.‏ (‏1)‏ אחות מבקשת ממבשרת מנוסה להצטרף אליה לשיעור ומאוחר יותר היא שואלת אותה איך תוכל לשפר את שיטות ההוראה שלה.‏ (‏2)‏ אחות רווקה רוצה לקנות מכנסיים ושואלת אחות בוגרת מה דעתה על הבחירה שלה.‏ (‏3)‏ אח התמנה להגיש את ההרצאה הפומבית הראשונה שלו.‏ הוא מבקש מנואם מנוסה להקשיב בתשומת לב לנאום שלו ולתת לו כמה עצות בונות שיכולות לעזור לו להשתפר.‏ גם אח שמגיש נאומים כבר שנים רבות יכול להתייעץ עם נואמים מנוסים וליישם את העצות שהוא מקבל (‏מש׳ י״ט:‏20‏)‏.‏ מ22.‏02 13 §15–17

יהוה אוהב אותנו ודואג לנו,‏ בדיוק כפי שהוא אהב את ישוע ודאג לו במהלך המשימה המאתגרת שמילא עלי אדמות (‏יוח׳ ה׳:‏20‏)‏.‏ הוא סיפק את כל הצרכים הרוחניים,‏ הרגשיים והפיזיים של ישוע.‏ ויהוה לא נרתע מלהביע אהבה ושביעות רצון כלפי בנו (‏מתי ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ ישוע תמיד יכול היה לסמוך על אביו השמימי האוהב,‏ ולכן הוא אף פעם לא הרגיש לבד.‏ כמו ישוע,‏ כולנו מתנסים בדרכים רבות שבהן יהוה מבטא את אהבתו.‏ חשוב על כך:‏ יהוה משך אותנו אליו והעניק לנו משפחה רוחנית אוהבת ומאוחדת שמשמחת אותנו ועוזרת לנו למלא את הצרכים הרגשיים שלנו (‏יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏ הוא מספק לנו אספקה שוטפת של מזון רוחני בונה.‏ הוא גם עוזר לנו לדאוג לצרכים החומריים היומיומיים שלנו (‏מתי ו׳:‏31,‏ 32‏)‏.‏ ככל שאנחנו חושבים על אהבתו של יהוה כלפינו,‏ כך האהבה שלנו כלפיו גוברת.‏ מ21.‏09 22 §8,‏ 9

איך החיים שלך נראו לפני שהתחלת ללמוד את המקרא עם עדי־יהוה?‏ רבים מאיתנו לא אוהבים להיזכר בתקופה הזאת.‏ סביר להניח שמה שעיצב את הגישה והאישיות שלנו היה מה שהעולם מחשיב לטוב ורע.‏ היינו ”‏מחוסרי תקווה וללא אלוהים בעולם”‏ (‏אפ׳ ב׳:‏12‏)‏.‏ אבל כשהתחלנו ללמוד את המקרא,‏ גילינו שיש לנו אב שמימי ושהוא אוהב אותנו מאוד.‏ הבנו שאם אנחנו רוצים לשמח את יהוה ולהפוך לחלק ממשפחת עובדיו,‏ עלינו לעשות שינויים משמעותיים בסגנון חיינו,‏ בהשקפותינו ובחשיבתנו.‏ היה עלינו ללמוד לחיות על־פי אמות המידה הגבוהות שלו (‏אפ׳ ה׳:‏3–5‏)‏.‏ לבוראנו ואבינו השמימי יהוה יש זכות להחליט איך בני המשפחה שלו צריכים להתנהג,‏ והוא דורש שלפני שניטבל נעשה מאמצים ’‏לפשוט את האישיות הישנה עם מעשיה’‏.‏ מ22.‏03 2 §1–3

הכבשים האחרים שמחים לנכוח כצופים בערב הזיכרון ולהרהר בתקווה שלהם.‏ הם מצפים לנאום שיוגש בערב הזיכרון,‏ שהרי חלק נכבד ממנו מתמקד במה שהמשיח ו־000,‏144 שותפיו לשלטון יעשו עבור בני האדם הנאמנים במהלך אלף השנים.‏ תחת ההנהגה של מלכם,‏ ישוע המשיח,‏ אותם שליטים שמימיים יעזרו להפוך את כדור הארץ לגן עדן וירוממו את בני האדם הצייתנים לשלמות.‏ מיליוני הצופים שנוכחים בערב הזיכרון מתרגשים לדמיין את ההתגשמות העתידית של נבואות מקראיות,‏ כמו ישעיהו ל״ה:‏5,‏ 6,‏ ישעיהו ס״ה:‏21–23 וההתגלות כ״א:‏3,‏ 4‏.‏ הם רואים את עצמם ואת יקיריהם חיים בעולם החדש,‏ וכך הם מחזקים את תקוותם לעתיד ואת נחישותם לא להפסיק לעולם לשרת את יהוה (‏מתי כ״ד:‏13;‏ גל׳ ו׳:‏9‏)‏.‏ מ22.‏01 21 §5–7

מהו הכופר?‏ זהו המחיר ששילם ישוע כדי לקנות בחזרה את מה שאדם הראשון איבד (‏קור״א ט״ו:‏22‏)‏.‏ מדוע אנחנו זקוקים לכופר?‏ מפני שעל־פי התורה,‏ הסטנדרט של יהוה לצדק הוא שחיים יינתנו תחת חיים (‏שמ׳ כ״א:‏23,‏ 24‏)‏.‏ אדם הראשון איבד את חיי האנוש המושלמים שלו.‏ ולכן,‏ כדי לקיים את דרישות הצדק של אלוהים,‏ ישוע הקריב את חיי האנוש המושלמים שלו (‏רומ׳ ה׳:‏17‏)‏.‏ כך הוא הפך ל”‏אבי עד”‏ עבור כל המגלים אמונה בכופר (‏יש׳ ט׳:‏6;‏ רומ׳ ג׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ ישוע היה מוכן להקריב את חייו כי הוא אוהב מאוד את אביו השמימי ואותנו (‏יוח׳ י״ד:‏31;‏ ט״ו:‏13‏)‏.‏ אותה אהבה היא שהניעה אותו לשמור על תומתו בנחישות עד הסוף,‏ ולהגשים את רצון אביו.‏ ישוע עשה זאת בכך שנותר נאמן עד מוות.‏ כתוצאה מכך,‏ המטרה המקורית של יהוה עבור האנושות ועבור כדור הארץ תתגשם.‏ מ21.‏04 14 §2,‏ 3