אפריל
שבת, 1 באפריל
כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו (יוח׳ ג׳:16).
ישוע גילה אהבה גדולה כשהיה מוכן לתת את חייו למעננו (יוח׳ ט״ו:13). לעולם לא נוכל לגמול ליהוה ולישוע על האהבה שהם גילו כלפינו, אבל אנחנו יכולים להראות שאנחנו אסירי תודה בדרך שבה אנחנו חיים את חיינו מדי יום (קול׳ ג׳:15). המשוחים מוקירים את קורבן הכופר, אשר הופך את התקווה הנפלאה שלהם לאפשרית (מתי כ׳:28). בזכות האמונה שלהם בקורבן המשיח, יהוה החשיב אותם לצדיקים ואימץ אותם כילדיו (רומ׳ ה׳:1; ח׳:15–17, 23). גם הכבשים האחרים אסירי תודה על הכופר. בזכות אמונתם בדמו השפוך של המשיח יש להם מעמד טהור לפני אלוהים, ויש להם התקווה להינצל ”מן הצרה הגדולה” (ההת׳ ז׳:13–15). גם המשוחים וגם הכבשים האחרים נוכחים מדי שנה בערב הזיכרון מתוך הערכתם כלפי הכופר. מ22.01 23 §14, 15
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י׳ בניסן) מתי כ״א:18, 19; כ״א:12, 13; יוחנן י״ב:20–50
יום א׳, 2 באפריל
המשיח קנה אותנו (גל׳ ג׳:13).
ישוע היה מוטרד מההאשמה שבגללה עמדו להוציא אותו להורג. העלילו עליו שהוא מחלל שם אלוהים — מישהו שאין לו שום כבוד לאלוהים או לשם אלוהים (מתי כ״ו:64–66). ההאשמה האיומה הזאת גרמה לישוע ייסורים כל כך רבים שהוא קיווה שאביו יחסוך ממנו את ההשפלה הזו (מתי כ״ו:38, 39, 42). ישוע היה צריך להיות תלוי על עמוד כדי לשחרר את היהודים מקללה מיוחדת (גל׳ ג׳:10). הם הסכימו לשמור את תורת אלוהים, אבל היו רחוקים מלקיים את הבטחתם. לכן מלבד המוות שנגזר עליהם כצאצאי אדם הראשון, נגזרה עליהם קללה נוספת (רומ׳ ה׳:12). על־פי התורה, אדם שביצע חטא הראוי למוות היה צריך להיות מוצא להורג. במקרים מסוימים גופתו נתלתה על עמוד (דב׳ כ״א:22, 23; כ״ז:26). מכאן שבעצם היותו תלוי על עמוד ישוע אפשר לעם ישראל להפיק תועלת מקורבנו, אפילו שהם דחו אותו. מ21.04 16 §5, 6
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״א בניסן) מתי כ״א:33–41; כ״ב:15–22; כ״ג:1–12; כ״ד:1–3
יום ב׳, 3 באפריל
אני מוסר את חיי (יוח׳ י׳:17).
דמיין את היום האחרון של ישוע עלי אדמות: חיילים רומים תופסים אותו ומכים אותו בלי רחמים (מתי כ״ו:52–54; יוח׳ י״ח:3; י״ט:1). הם מצליפים בו בשוט שקורע את בשרו. אחר כך הם מעמיסים קורה כבדה על גבו המדמם. ישוע מתחיל לסחוב את הקורה למקום ההוצאה להורג, אך עד מהרה מגייסים את אחד מעוברי האורח כדי שיסחוב אותה עבורו (מתי כ״ז:32). כשישוע מגיע למקום שבו הוא ימות, מוציאיו להורג ממסמרים את ידיו ואת רגליו לעמוד. הפצעים שנוצרו מהמסמרים נקרעים תחת משקל גופו של ישוע. חבריו מתאבלים ואימו בוכה, אבל המנהיגים היהודים לועגים לו (לוקס כ״ג:32–38; יוח׳ י״ט:25). כל שעה שחולפת מוסיפה לכאב שלו. ליבו וריאותיו במצוקה, והוא מתקשה לנשום. בנשימותיו האחרונות הוא מתפלל ליהוה בפעם האחרונה. הוא יודע שהוא הצליח להישאר נאמן. אז הוא מרכין את ראשו ומוסר את חייו (מר׳ ט״ו:37; לוקס כ״ג:46; יוח׳ י׳:18; י״ט:30). היה זה אכן מוות איטי, מייסר ומשפיל! מ21.04 16 §4
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״ב בניסן) מתי כ״ו:1–5, 14–16; לוקס כ״ב:1–6
ערב הזיכרון
לאחר שקיעת החמה
יום ג׳, 4 באפריל
התמידו לעשות זאת לזכרי (לוקס כ״ב:19).
ישוע דיבר עם 11 שליחיו הנאמנים על שתי בריתות, או הסכמים — הברית החדשה וברית המלכות (לוקס כ״ב:20, 28–30). הבריתות האלה אפשרו לאותם שליחים ולמספר מוגבל של אחרים להפוך להיות מלכים וכוהנים בשמיים (ההת׳ ה׳:10; י״ד:1). רק השארית המשוחה, שמהווה צד בשתי הבריתות האלה, יכולה ליטול מהלחם ומהיין בערב הזיכרון. יהוה העניק להם תקווה נפלאה — ליהנות מחיי אל־מוות ואל־כיליון בשמיים, לשרת לצד ישוע המשיח במעמדו המפואר ולצד שאר ה־000,144, ומעל לכול, להיות בנוכחות יהוה אלוהים עצמו (קור״א ט״ו:51–53; יוח״א ג׳:2). המשוחים מכירים בכך שהם צריכים להישאר נאמנים עד מותם (טימ״ב ד׳:7, 8). מ22.01 20, 21 §4, 5
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״ג בניסן) מתי כ״ו:17–19; לוקס כ״ב:7–13 (לאחר שקיעת החמה: י״ד בניסן) מתי כ״ו:20–56
יום ד׳, 5 באפריל
אתה תהיה איתי בגן עדן (לוקס כ״ג:43).
שני פושעים הוקעו לצד ישוע (לוקס כ״ג:40, 41). אחד מהם פנה לישוע ואמר לו: ”זכור אותי כאשר תיכנס למלכותך” (לוקס כ״ג:42). ישוע ידע שאביו רחמן, ולכן אמר מילים שנתנו לפושע הגוסס תקווה (תהל׳ ק״ג:8; עב׳ א׳:3). יהוה מוכן לסלוח לנו ולהעניק לנו את רחמיו אם אנחנו באמת מצטערים על דברים רעים שעשינו ומאמינים שאנחנו יכולים לזכות לסליחת חטאים באמצעות דמו השפוך של ישוע המשיח (יוח״א א׳:7). יש שמתקשים להאמין שיהוה אי פעם יוכל לסלוח להם. אם אתה מרגיש ככה לפעמים, חשוב על העובדה הבאה: קצת לפני מותו, ישוע הביע רחמים כלפי פושע מורשע שרק התחיל לגלות אמונה. על אחת כמה וכמה יהוה ינהג ברחמים עם עובדיו הנאמנים! (תהל׳ נ״א:1; יוח״א ב׳:1, 2). מ21.04 9 §5, 6
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״ד בניסן) מתי כ״ז:1, 2, 27–37
יום ה׳, 6 באפריל
אמר ישוע: ”נשלם!” (יוח׳ י״ט:30).
ישוע השיג כמה דברים בכך ששמר על תומתו עד מוות. ראשית, הוא הוכיח שהשטן שקרן. ישוע הראה שאדם מושלם יכול לשמור על תומה בצורה מושלמת למרות כל מה שהשטן מנסה לעשות. שנית, ישוע הקריב את חייו ככופר. מותו כקורבן אפשר לבני אדם לא־מושלמים לזכות למעמד של צדקה לפני אלוהים והעניק להם את התוחלת לחיות לנצח. שלישית, ישוע תמך בצדקת ריבונות יהוה וטיהר את שם אביו מחרפה. אנחנו רוצים לחיות כל יום כאילו זו ההזדמנות האחרונה שלנו לשמור על תומתנו! ככה, גם אם נצטרך לעמוד מול המוות, נוכל לומר: ”יהוה, עשיתי את המקסימום כדי לשמור על תומתי, כדי להוכיח שהשטן שקרן וכדי להצדיק את שמך ואת ריבונותך”. מ21.04 12 §13, 14
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: ט״ו בניסן) מתי כ״ז:62–66 (לאחר שקיעת החמה: ט״ז בניסן) מתי כ״ח:2–4
יום ו׳, 7 באפריל
זה בני אהובי ורצוי הוא בעיניי. שמעו בקולו (מתי י״ז:5).
ישוע הואשם האשמות כוזבות והורשע בפשע שלא ביצע. לעגו לו, עינו אותו באכזריות ומסמרו אותו לעמוד הוקעה בידיו וברגליו. כל נשימה שהוא נשם וכל מילה שאמר הכאיבו לו. אבל הוא היה חייב לדבר — היו לו דברים חשובים לומר. אנחנו יכולים ללמוד לקחים עוצמתיים ממילותיו האחרונות של ישוע! הן מזכירות לנו שעלינו לסלוח לאחרים ולבטוח ביהוה שיסלח לנו. התברכנו במשפחה רוחנית נפלאה המורכבת מאחים ואחיות שמוכנים לעזור לנו. אבל אם אנחנו צריכים עזרה, עלינו לבקש אותה. אנחנו יודעים שיהוה יעזור לנו להתמודד עם כל ניסיון שאנחנו עוברים. ואנחנו רואים כמה חשוב לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון להוכיח את תומתנו, בביטחון שחיינו שמורים היטב בידיים של יהוה. מ21.04 8 §1; 13 §17
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: ט״ז בניסן) מתי כ״ח:1, 5–15
שבת, 8 באפריל
זו הדרך לחיי עולם: שיכירו אותך, האל האמיתי היחיד, ואת זה אשר שלחת, את ישוע המשיח (יוח׳ י״ז:3).
אם נלך בעקבות ישוע, נוכל לזכות לחיי נצח. כאשר צעיר עשיר שאל את ישוע מה עליו לעשות כדי להשיג חיי עולם, הוא השיב לו: ”בוא ולך אחריי” (מתי י״ט:16–21). ישוע אמר לכמה יהודים שלא האמינו שהוא המשיח: ”כבשיי... הולכים אחריי. אני אתן להם חיי עולם” (יוח׳ י׳:24–29). אנחנו מגלים אמונה בישוע כשאנחנו פועלים על־פי מה שהוא לימד בדבריו ובדוגמתו האישית. אם נעשה זאת, נישאר בדרך המובילה לחיי נצח (מתי ז׳:14). כדי ללכת בעקבות ישוע בקפידה, עלינו קודם כול להכיר אותו. מדובר בתהליך מתמשך. עלינו ללמוד עליו עוד ועוד — על תכונותיו, על חשיבתו ועל הסטנדרטים שלו. לא משנה כמה זמן אנחנו באמת, עלינו להמשיך להתאמץ כדי להכיר את יהוה ואת בנו. מ21.04 4 §9, 10
יום א׳, 9 באפריל
קודם לכן הייתי מגדף ורודף (טימ״א א׳:13).
ודאי היו זמנים שבהם העבר של השליח פאולוס ייסר אותו. הוא כינה את עצמו ”הגדול” שבחוטאים, וזה לא מפתיע (טימ״א א׳:15). לפני שהוא הכיר את האמת, פאולוס רדף באכזריות את המשיחיים בערים רבות. הוא הכניס חלק מהם לכלא, והצביע בעד הוצאתם להורג של אחרים (מה״ש כ״ו:10, 11). האם אתה יכול לדמיין איך פאולוס הרגיש כשהוא פגש צעיר משיחי שהוריו הוצאו להורג בתמיכתו? פאולוס התחרט על הטעויות שלו, אבל הוא ידע שהוא לא יכול לשנות את העבר. הוא האמין שהמשיח מת בעדו, ולכן כתב בביטחון: ”בחסד אלוהים הריני מה שאני” (קור״א ט״ו:3, 10). מה אנחנו לומדים מזה? עליך להאמין שהמשיח מת בעדך, וכך אפשר לך לרקום יחסים אישיים וחמימים עם יהוה (מה״ש ג׳:19). מה שחשוב לאלוהים הוא מה שאנחנו עושים עכשיו ומה שנעשה בעתיד, לא הטעויות שעשינו בעבר (יש׳ א׳:18). מ21.04 23 §11
יום ב׳, 10 באפריל
בחנו את המסרים אם מאלוהים הם, כי נביאי שקר רבים יצאו לעולם (יוח״א ד׳:1).
אף־על־פי שיהודים רבים בימי ישוע לא ציפו שהמשיח ימות, שים לב מה נובא בכתבי־הקודש: ”שפך למוות את חייו ועם פושעים נמנה; והוא נשא את חטאם של רבים, ועבור הפושעים הפגיע” (יש׳ נ״ג:12). לכן ליהודים לא הייתה שום סיבה להיכשל כשישוע הוצא להורג כחוטא. גם בימינו עלינו לבדוק את העובדות כדי לא להיכשל. בדרשת ההר ישוע הזהיר את מאזיניו ש”יעלילו [עליהם] כל מיני עלילות שקר מרושעות” (מתי ה׳:11). השטן הוא המקור של אותם שקרים. הוא גורם למתנגדינו להפיץ השמצות זדוניות על אוהבי האמת (ההת׳ י״ב:9, 10). עלינו לדחות את השקרים שהם משמיעים. לעולם לא נרצה לאפשר לאותם שקרים להפחיד אותנו או לערער את האמונה שלנו. מ21.05 11 §14; 12 §16
יום ג׳, 11 באפריל
אל תפחדו; יקרים אתם מציפורי דרור רבות (מתי י׳:31).
עזור לתלמיד המקרא שלך לבטוח ביהוה. ישוע הבטיח לתלמידיו שיהוה יעזור להם כי הוא אוהב אותם (מתי י׳:19, 20, 29, 30). הזכר לתלמיד שלך שיהוה יעזור גם לו. תוכל ללמד אותו להישען על יהוה אם תתפלל איתו על המטרות שלו. ”המורה שלי הרבה פעמים הזכיר את המטרות שלי בתפילות שלו”, מספר פְרַנְצ׳ישֶק המתגורר בפולין. ”כשראיתי איך יהוה עונה לתפילות שלו, מהר מאוד גם אני התחלתי להתפלל. הרגשתי את יד יהוה כשהייתי צריך לבקש חופשה מהעבודה החדשה שלי כדי לנכוח באסיפות ובכינוס”. ליהוה אכפת מאוד מתלמידי המקרא שלנו. הוא מעריך את העבודה הקשה שעושים מורים משיחיים כדי לעזור לאנשים לקרוב אליו, והוא אוהב אותם בשל כך (יש׳ נ״ב:7). אם אין לך כרגע שיעור מקרא, אתה עדיין יכול לעזור לתלמידי מקרא להתקדם לקראת הטבילה אם תצטרף לשיעורים של מבשרים אחרים. מ21.06 7 §17, 18
יום ד׳, 12 באפריל
[הוא] מוצא הנאה בתורת יהוה, ובתורתו הוגה יומם ולילה (תהל׳ א׳:2).
אנחנו יכולים להראות שאנחנו מעריכים את הזכות שיש בידינו את דבר־אלוהים אם נקרא בו באופן קבוע. אנחנו לא יכולים להשאיר את הלימוד האישי ליד המקרה, ולעשות זאת רק כשנראה לנו שמתפנה לנו זמן. אם נדבק בשגרה קבועה של לימוד, נשמור על אמונה חזקה. בשונה מ”החכמים והמלומדים” של העולם הזה, יש לנו אמונה איתנה שמבוססת על דבר־אלוהים (מתי י״א:25, 26). תודות לכך שאנחנו לומדים כתבים קדושים אלה, אנחנו יודעים למה התנאים בכדור הארץ מידרדרים ומה יהוה עומד לעשות בנידון. לכן, הבה נהיה נחושים לחזק את האמונה שלנו ולעזור לרבים ככל האפשר לפתח אמונה בבורא (טימ״א ב׳:3, 4). כמו כן, נמשיך לחכות ליום שבו כל מי שיחיו על כדור הארץ יאמרו את המילים שבספר ההתגלות ד׳:11: ”ראוי אתה, יהוה אלוהינו, לקבל את התפארת... כי אתה בראת הכול”. מ21.08 18, 19 §18–20
יום ה׳, 13 באפריל
רחשו חיבה לבבית זה לזה ואהבו איש את רעהו אהבת אחים (רומ׳ י״ב:10).
כרועים, לזקני הקהילה יש אחריות לתת עצות ותיקון בעת הצורך. עליהם להשתדל לתת עצות שהן גם מעשיות וגם מניעות לפעולה, כאלה ש’ישמחו את הלב’ (מש׳ כ״ז:9). זקני הקהילה אוהבים את אחיהם ואחיותיהם, ואחת הדרכים שבה הם מראים זאת היא לתקן מישהו שסוטה מדרך הישר (גל׳ ו׳:1). אבל לפני שזקן הקהילה ידבר עם האח, כדאי שהוא יחשוב על כמה מהיבטי האהבה שהזכיר השליח פאולוס. ”האהבה סבלנית וטובת לב... היא תישא את הכול, תאמין בכול, תקווה לכול ותחזיק מעמד בכול” (קור״א י״ג:4, 7). הרהורים באותם פסוקים יעזרו לזקן קהילה לבחון מה מניע אותו לתת לאח עצה ולפנות אליו עם הגישה הנכונה. אם מי שמקבל את העצה והתיקון יחוש בדאגתו של זקן הקהילה, גדלים הסיכויים שהוא יקבל אותם. מ22.02 14 §3; 15 §5
יום ו׳, 14 באפריל
הם מרדו והעציבו את רוח קודשו (יש׳ ס״ג:10).
יהוה ברא את ילדיו הרוחניים והארציים ללא פגמים — הם היו מושלמים. אבל בהמשך אחד המלאכים, השטן (שמשמעו ”מתנגד”), מרד והסית את אדם וחוה, שהיו אנשים מושלמים, נגד יהוה. מלאכים ובני אדם נוספים הצטרפו למרד (יהד׳ 6). יהוה הרגיש נבגד, ובצדק. בכל זאת, הוא גילה כוח עמידה, והוא ימשיך לגלות כוח עמידה עד שיבוא המועד להשמיד את כל המורדים. הדבר יביא הקלה ושמחה לנאמניו, אשר מחקים את כוח העמידה שלו לנוכח הרוע של הסדר העולמי הזה. השטן האשים את איוב, משרת יהוה נאמן, ואמר למעשה שכל משרתי יהוה הנאמנים משרתים אותו מסיבות אנוכיות (איוב א׳:8–11; ב׳:3–5). השטן ממשיך להשמיע את ההאשמות שלו עד היום (ההת׳ י״ב:10). נוכל לתרום את חלקנו כדי להוכיח שאין אמת בשקרים של השטן אם נחזיק מעמד בניסיונות ונישאר נאמנים ליהוה מתוך אהבה כלפיו. מ21.07 9 §7, 8
שבת, 15 באפריל
הסירו את רוע מעלליכם מנגד עיניי; חִדלו להרע (יש׳ א׳:16).
השליח פאולוס השתמש בתיאור ציורי עוצמתי כדי להראות לנו כמה חשוב שנשנה את סגנון החיים שלנו. הוא כתב שאנחנו צריכים ’להוקיע’ את אישיותנו הישנה (רומ׳ ו׳:6). במילים אחרות, אנחנו צריכים לחקות את דוגמתו של המשיח ולהיפטר מגישות ומעשים שיהוה שונא. רק אם ננקוט את הצעדים האלה ניהנה ממצפון נקי ותהיה לנו תקווה לחיי עולם (יוח׳ י״ז:3; פט״א ג׳:21). יהוה לא יתאים את הסטנדרטים שלו אלינו. אנחנו אלה שצריכים להשתנות ולהתאים את עצמנו לסטנדרטים שלו (יש׳ א׳:17, 18; נ״ה:9). גם אחרי שתיטבל תצטרך להמשיך להיאבק בתאוות הבשר. התפלל לעזרת יהוה והישען על רוחו, ולא על הכוח שלך (גל׳ ה׳:22; פיל׳ ד׳:6). אנחנו צריכים להיות נחושים לפשוט את האישיות הישנה ולא ללבוש אותה שוב. מ22.03 6 §15–17
יום א׳, 16 באפריל
[יהוה] יכלכלך (תהל׳ נ״ה:22).
יהוה מבטיח שהוא יספק לנו מזון, ביגוד וקורת גג אם נבקש תחילה את מלכותו ונחיה על־פי אמות המידה הצודקות שלו (מתי ו׳:33). לכן לא נרצה לחשוב שהדברים החומריים שהעולם הזה מציע הם שייתנו לנו ביטחון ואושר תמידיים. אנחנו יודעים שהדרך היחידה שבה נוכל למצוא שלוות נפש אמיתית היא לעשות את רצון יהוה (פיל׳ ד׳:6, 7). גם אם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקנות הרבה דברים, עלינו לשקול אם באמת יש לנו זמן או כוחות להשתמש בהם ולתחזק אותם. האם אנחנו עלולים להיקשר לנכסים שלנו יותר מדי? זכור שאלוהים מצפה מאיתנו להיות חברים פעילים במשפחתו. זה אומר שאסור לנו לתת לשום דבר להסיח את דעתנו. אנחנו ודאי לא רוצים להיות כמו אותו אדם שוויתר על ההזדמנות לשרת את יהוה ולהיות מאומץ כאחד מבניו רק בגלל שהוא היה יותר מדי קשור לכמה נכסים ארציים! (מר׳ י׳:17–22). מ21.08 6 §17
יום ב׳, 17 באפריל
היו תמיד מוכנים לדבר להגנתכם לפני כל אדם (פט״א ג׳:15).
ככל שתלמד את כתבי־הקודש, תראה שאפשר להבחין באישיותו של אלוהים — אישיות ברורה וייחודית התואמת לתכונות שמשתקפות בבריאה. ברור שהתכונות האלה שייכות לישות אמיתית והן לא פרי דמיונו של אדם כלשהו (שמ׳ ל״ד:6, 7; תהל׳ קמ״ה:8, 9). ככל שתכיר את יהוה טוב יותר, כך האמונה שלך בו תגדל, האהבה שלך כלפיו תתעמק והיחסים שלך איתו יתחזקו. שתף אחרים באמונה שלך באלוהים. אבל מה אם מישהו שאתה מבשר לו שואל שאלה על קיומו של אלוהים ואתה לא יודע מה לענות לו? נסה למצוא תשובה מקראית באחד הפרסומים שלנו, ושתף את אותו אדם במה שמצאת. תוכל גם לבקש עזרה מאח מנוסה. גם אם אותו אדם מקבל את התשובות שנתת לו מהמקרא וגם אם לא, המחקר שעשית יועיל לך. האמונה שלך תתחזק. מ21.08 18 §14, 15
יום ג׳, 18 באפריל
לא נרתעתי מלומר לכם כל דבר מועיל (מה״ש כ׳:20).
אנחנו לא צריכים לוותר על כל הדברים שאנחנו אוהבים כדי שיהוה יהיה מרוצה מאיתנו (קהלת ה׳:19, 20). אבל אם נימנע מלעשות יותר בשירות אלוהים רק כדי לא לעשות הקרבות אישיות, אנחנו עלולים לעשות את אותה טעות שעשה האיש במשל של ישוע — הוא דאג שיהיו לו חיים נוחים אבל התעלם מאלוהים (לוקס י״ב:16–21). כשאנחנו ניצבים מול קשיים, אנחנו מתפללים וחושבים לעומק על תוכנית פעולה (מש׳ ג׳:21). יהוה מברך אותנו בדרכים רבות. נוכל להראות כמה אנחנו מעריכים את אותן ברכות אם נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להלל אותו (עב׳ י״ג:15). אנחנו יכולים, בין היתר, להרחיב את השירות שלנו, וזה יכול לפתוח לנו את הדלת לברכות נוספות. הבה נחפש מדי יום דרכים ’לטעום ולראות כי טוב יהוה’ (תהל׳ ל״ד:8). אז נהיה כמו ישוע, אשר אמר: ”מאכלי הוא לעשות את רצון שולחי ולהשלים את מלאכתו” (יוח׳ ד׳:34). מ21.08 30, 31 §16–19
יום ד׳, 19 באפריל
לפני מפלה ישנה גאווה, ולפני כישלון רוח יהירה (מש׳ ט״ז:18).
השטן רוצה שנהפוך לגאוותנים. הוא יודע שאם נאפשר לגאווה לא־הולמת לשלוט בנו, אנחנו נהפוך להיות כמותו ונאבד את תקוות חיי הנצח. זו הסיבה שהשליח פאולוס הזהיר שאדם עלול ’להתמלא גאווה וליפול בדין שנחרץ על השטן’ (טימ״א ג׳:6, 7). זה עלול לקרות לכל אחד מאיתנו, גם אם אנחנו חדשים באמת וגם אם אנחנו משרתים את יהוה כבר שנים רבות. גאווה היא סוג של אנוכיות. השטן מנסה לגרום לנו להיות אנוכיים ולהתמקד יותר בעצמנו מאשר ביהוה, במיוחד כשאנחנו מתמודדים עם קשיים. לדוגמה, האם האשימו אותך האשמות כוזבות? או האם נהגו בך בצורה לא־צודקת? השטן ישמח לראות אותך מאשים את יהוה או את האחים שלך. והוא רוצה שתחשוב שהפתרון היחיד הוא לעשות דברים בדרך שלך במקום ליישם את ההדרכה שיהוה נותן לך בדברו (קהלת ז׳:16, 20). מ21.06 15 §4, 5
יום ה׳, 20 באפריל
”היו חזקים, כל עם הארץ”, מכריז יהוה, ”ועבדו. כי אני איתכם”, מכריז יהוה צבאות (חגי ב׳:4).
הנביא חגי קיבל מיהוה משימה חשובה. חגי קרוב לוודאי היה בין מי שחזרו מגלות בבל לירושלים ב־537 לפה״ס. זמן קצר לאחר שהגיעו ליעד שלהם, אותם עובדי אלוהים נאמנים הניחו את היסודות של בית אלוהים, או בית המקדש (עז׳ ג׳:8, 10). אבל תוך זמן קצר התפתח מצב מאכזב. בגלל ההתנגדות הם התייאשו והפסיקו את הבנייה (עז׳ ד׳:4; חגי א׳:1, 2). לכן ב־520 לפה״ס יהוה שלח את חגי כדי להצית מחדש את קנאותם ולעודד אותם להשלים את בניית בית המקדש (עז׳ ו׳:14, 15). המטרה של המסר של חגי הייתה לבנות אמונה ביהוה. הביטוי ”יהוה צבאות” ודאי חיזק אותם. ליהוה יש צבא עצום של לוחמים רוחניים שכפופים לפיקודו. לכן היהודים היו צריכים להישען עליו כדי להצליח. מ21.09 15 §4, 5
יום ו׳, 21 באפריל
בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם — אם תהיה אהבה ביניכם (יוח׳ י״ג:35).
עדי־יהוה כיום נהנים מאחדות ואהבה בקנה מידה כלל־עולמי. בשונה מכל ארגון אחר, אגודת האחים המלוכדת שלנו מתעלה מעל הבדלי לאום, גזע ומצב חברתי. אנחנו רואים הוכחה לאהבה אמיתית באסיפות ובכינוסים שלנו. זה מחזק את הביטחון שלנו שהדרך שבה אנחנו עובדים את יהוה היא הרצויה בעיניו (יוח׳ י״ג:34). כתבי־הקודש קוראים לנו ’לאהוב זה את זה אהבה עזה’ (פט״א ד׳:8). אחת הדרכים שבהן נוכל לנהוג באהבה היא לסלוח זה לזה ולסבול את חוסר השלמות של אחינו. אנחנו גם מחפשים הזדמנויות לנהוג בנדיבות ולגלות הכנסת אורחים כלפי כולם בקהילה, אפילו כלפי כאלה שאולי פגעו בנו (קול׳ ג׳:12–14). אהבה זו היא אכן סימן ההיכר החשוב ביותר של המשיחיים. מ21.10 22 §13, 14
שבת, 22 באפריל
[האוהב את בנו] מקפיד להטיל עליו מוסר (מש׳ י״ג:24).
האם הנידוי יכול לעזור לחוטא שאינו מתחרט לשנות את דרכו? אכן כן. רבים שביצעו חטאים חמורים הבינו בהמשך שהפעולה הנחרצת שנקטו הזקנים הייתה בדיוק הזעזוע שהם היו צריכים כדי להתעשת, לשנות את דרכם ולחזור לחיבוק החם של יהוה (עב׳ י״ב:5, 6). חשוב על הדוגמה הבאה: רועה צאן שם לב שאחד מכבשיו חולה. הוא יודע שכדי לטפל במחלה הזאת צריך לבודד את הכבש החולה משאר העדר. אבל כבשים הם יצורים חברותיים. הם רוצים להיות עם שאר העדר, והם עלולים להילחץ אם יפרידו אותם מהכבשים האחרים. האם זה אומר שהרועה נוקשה או אכזר כי הוא בחר בטיפול הזה? ודאי שלא! הוא יודע שאם הוא יאפשר לכבש החולה להיות עם שאר העדר, המחלה תתפשט. בזכות הבידוד של הכבש החולה, העדר כולו מוגן. מ21.10 10 §9, 10
יום א׳, 23 באפריל
יאיר נא אורכם לפני בני אדם, כדי שיראו את מעשיכם הטובים ויכבדו את אביכם שבשמיים (מתי ה׳:16).
זו זכות גדולה להשתייך למשפחה בינלאומית אוהבת. אנחנו רוצים שרבים ככל האפשר יצטרפו אלינו לעבודת אלוהים. לכן עלינו להישמר לא לעשות שום דבר שיאיר באופן שלילי את עם יהוה או את אבינו השמימי. אנחנו מנסים להתנהג באופן שימשוך אנשים לבשורה הטובה. לפעמים יש שמבקרים אותנו או אפילו רודפים אותנו כי אנחנו מצייתים לאבינו השמימי. מה אם אנחנו חוששים כשאנחנו מדברים עם אחרים על האמונה שלנו? אנחנו יכולים לסמוך על יהוה ועל בנו שיעזרו לנו. ישוע אמר לתלמידיו שהם לא צריכים לדאוג שהם לא ידעו איך לדבר ומה לומר. למה? ישוע הסביר: ”באותה שעה יינתנו לכם המילים שיהיה עליכם לומר, שכן לא רק אתם תדברו, אלא רוח אביכם תדבר באמצעותכם” (מתי י׳:19, 20). מ21.09 24 §17, 18
יום ב׳, 24 באפריל
אֹמַר ליהוה: ”אתה מחסי ומצודתי” (תהל׳ צ״א:2).
משה השתמש בתיאור דומה של מחסה (תהל׳ צ׳:1, הערת שוליים). כמו כן, לקראת סוף חייו הוא הבליט פרט מחמם לב. הוא כתב: ”אלוהים מחסה הוא מימי קדם, זרועותיו הנצחיות תחתיך” (דב׳ ל״ג:27). מה הביטוי ”זרועותיו הנצחיות תחתיך” אומר לנו על יהוה? כשיהוה הוא המפלט שלנו אנחנו מרגישים בטוחים. בכל זאת, יכול להיות שיהיו ימים שבהם נהיה מרוסקים ויהיה לנו קשה להתרומם. מה יהוה יעשה עבורנו בזמנים האלה? (תהל׳ קל״ו:23) הוא ישים את זרועותיו תחתינו, ירים אותנו בעדינות ויעזור לנו לשוב ולעמוד על רגלינו (תהל׳ כ״ח:9; צ״ד:18). הידיעה שאנחנו יכולים תמיד לסמוך על התמיכה של אלוהים עוזרת לנו לזכור שאנחנו מבורכים בשתי דרכים. ראשית, יש לנו מקום מפלט בטוח, לא משנה איפה אנחנו חיים. שנית, לאבינו השמימי האוהב מאוד אכפת מאיתנו. מ21.11 6 §15, 16
יום ג׳, 25 באפריל
אתם נאלצים לסבול... ניסיונות שונים (פט״א א׳:6).
ישוע ידע שאי־צדק יבחן את האמונה של תלמידיו. כדי לעזור להם להתמודד עם אי־צדק, הוא סיפר משל שמוזכר בספר לוקס. ישוע סיפר על אלמנה שהמשיכה להתחנן לשופט רשע שיעשה עימה צדק. היא הייתה בטוחה שההתמדה שלה תשתלם. לבסוף השופט נענה לתחינותיה. מה הלקח? יהוה אף פעם לא נוהג באי־צדק, ולכן ישוע אמר: ”האם אלוהים לא ידאג שייעשה צדק עם בחיריו הזועקים אליו יומם ולילה?” (לוקס י״ח:1–8) לאחר מכן, ישוע הוסיף: ”כאשר יבוא בן האדם, האם ימצא אמונה כזו עלי אדמות?” כשאנחנו סובלים מאי־צדק עלינו להוכיח בסבלנות ובהתמדה שלנו שיש לנו אמונה חזקה כמו זו שהייתה לאותה אלמנה. בזכות אמונה כזו, נוכל להיות בטוחים שבמוקדם או במאוחר יהוה יפעל למעננו. אנחנו צריכים גם להאמין בכוחה של תפילה. מ21.11 23 §12; 24 §14
יום ד׳, 26 באפריל
כיצד יוכל נער לשמור על טוהר דרכו? אם יעמוד על המשמר לפי דברך (תהל׳ קי״ט:9).
אם אתה צעיר, האם אתה לפעמים מרגיש שהסטנדרטים של יהוה מגבילים מדי? זה מה שהשטן רוצה שתחשוב. הוא רוצה שתתמקד במה שאלה שמתהלכים בדרך המרווחת עושים ובהנאה שהם מפיקים לכאורה מהחיים. הוא יכול להשתמש במה שחבריך לכיתה עושים, או במה שאתה רואה באינטרנט כדי לגרום לך להרגיש שאתה מפסיד את כל הכיף. השטן רוצה שתחשוב שהסטנדרטים של יהוה מונעים ממך להפיק את המיטב מהחיים. אבל זכור שהשטן לא רוצה שמי שמתהלכים בדרך שלו יראו מה מצפה להם בסוף המסע (מתי ז׳:13, 14). יהוה, לעומת זאת, חושף בפניך מה הוא יעניק למי שמתהלכים בדרך שמובילה לחיים (תהל׳ ל״ז:29; יש׳ ל״ה:5, 6; ס״ה:21–23). מ21.12 23 §6, 7
יום ה׳, 27 באפריל
[סִלחו] איש לאחיו בכל לבבכם (מתי י״ח:35).
אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לסלוח, ושזה הדבר הנכון לעשות. אבל יכול להיות שעדיין קשה לנו לעשות את זה. השליח פטרוס אולי הרגיש ככה לפעמים (מתי י״ח:21, 22). מה יכול לעזור לנו? ראשית, חשוב כמה פעמים יהוה סולח לך (מתי י״ח:32, 33). אנחנו לא ראויים לסליחה שלו, אבל הוא בכל זאת סולח לנו ברוחב לב (תהל׳ ק״ג:8–10). במקביל, ”גם אנחנו חייבים לאהוב איש את רעהו”. לכן לסלוח זה לא משהו אופציונלי, אנחנו חייבים זאת לאחינו ואחיותינו (יוח״א ד׳:11). שנית, חשוב מה קורה כשאנחנו סולחים. זה יכול לעזור לאדם שפגע בנו, לתרום לאחדות הקהילה, להגן על היחסים שלנו עם יהוה ולהסיר מעמסה מהכתפיים שלנו (קור״ב ב׳:7; קול׳ ג׳:14). לבסוף, התפלל לאותו אל שמבקש מאיתנו לסלוח. אל תיתן לשטן לפגוע ביחסי השלום שלך עם אחיך לאמונה (אפ׳ ד׳:26, 27). אנחנו זקוקים לעזרה של יהוה כדי לא ליפול במלכודת של השטן. מ21.06 22 §11; 23 §14
יום ו׳, 28 באפריל
אתה תמלוך על ישראל (שמ״א כ״ג:17).
דוד נס על נפשו. שאול, המלך העוצמתי של ישראל, היה נחוש להרוג אותו. כשדוד היה זקוק למזון, הוא עצר בעיר נוב וביקש בקשה צנועה — רק חמש כיכרות לחם (שמ״א כ״א:1, 3). בהמשך הוא ואנשיו מצאו מחסה במערה (שמ״א כ״ב:1). איך דוד הגיע למצב הזה? שאול קינא מאוד בפופולאריות של דוד ובניצחונות הצבאיים שלו. הוא גם ידע שבגלל חוסר צייתנותו יהוה דחה אותו כמלך ישראל ובחר בדוד לשבת על כס המלוכה (שמ״א כ״ג:16, 17). בתור מלך ישראל, לשאול היה צבא גדול ותומכים רבים, ולכן דוד היה צריך להימלט על נפשו. האם שאול באמת חשב שהוא יכול להילחם נגד מטרתו המוצהרת של אלוהים עבור דוד? (יש׳ נ״ה:11) המקרא לא מספק מידע בנושא, אבל אנחנו יכולים להיות בטוחים בדבר אחד: שאול העמיד את עצמו במצב מסוכן. מי שנלחמים נגד אלוהים תמיד מפסידים! מ22.01 2 §1, 2
שבת, 29 באפריל
נקדימון... בא אליו בלילה (יוח׳ ג׳:1, 2).
ישוע נתן את כל כולו בשירות. הוא לימד אנשים בכל הזדמנות, ובכך הראה שהוא אוהב אותם (לוקס י״ט:47, 48). מה הניע אותו לעשות את זה? ישוע חש כלפיהם חמלה. לפעמים כל כך הרבה אנשים רצו לשמוע את המילים שלו שהוא ותלמידיו ”לא יכלו אפילו לאכול את ארוחתם” (מר׳ ג׳:20). אפילו באמצע הלילה, כשאחד ממאזיניו ניגש אליו, הוא היה מוכן לשוחח איתו. רוב האנשים שהקשיבו לישוע לא הפכו לתלמידיו. אבל כל מי ששמעו אותו קיבלו עדות יסודית. כיום אנחנו רוצים לתת לכל אדם את ההזדמנות לשמוע את הבשורה הטובה (מה״ש י׳:42). לשם כך אולי נצטרך לשנות את הדרך שבה אנחנו מבשרים. במקום לדבוק בלוח זמנים שנוח לנו, אנחנו צריכים להיות מוכנים לשנות את לוח הזמנים שלנו כדי שנוכל לבשר מתי שיש יותר סיכוי לפגוש אנשים. אם נעשה את זה אנחנו יכולים להיות בטוחים שזה ישמח את יהוה. מ22.01 17 §13, 14
יום א׳, 30 באפריל
שלט האדם באדם לרעתו (קהלת ח׳:9).
לרבים כיום לא קל לבטוח במי שיש להם סמכות. הם רואים שמערכות המשפט והמערכות הפוליטיות נוטות להעדיף את העשירים ואת בעלי ההשפעה, ולמנוע צדק מהעניים. כמו כן, ההתנהגות של חלק ממנהיגי הדת פסולה, מה שגורם לחלק מהאנשים לא לבטוח באלוהים. לכן כשאדם מסכים ללמוד איתנו את המקרא יש לנו אתגר — אנחנו צריכים לעזור לו לבנות ביטחון ביהוה ובנציגיו הארציים. כמובן, תלמידי מקרא הם לא היחידים שצריכים ללמוד לבטוח ביהוה ובארגונו. גם מי שבאמת כבר שנים רבות צריכים לזכור שיהוה תמיד פועל בצורה הנכונה. לפעמים מתעוררים מצבים שיכולים לבחון את הביטחון שלנו בהקשר זה. מ22.02 2 §1, 2