יולי

הנידוי הוא חלק מסידור שקבע יהוה.‏ התיקון הוא לטובתם המרבית של כולם,‏ כולל לטובת החוטא.‏ אולי נשמע הערות שליליות על האופן שבו העניין טופל,‏ אך בדרך כלל הערות כאלה נובעות מאנשים שלא מזכירים פרטים שמאירים את החוטא באור שלילי.‏ פשוט אין לנו כל העובדות.‏ לכן יהיה זה חכם לבטוח בכך שהזקנים שטיפלו בעניין השיפוטי עשו כל מאמץ ליישם את עקרונות המקרא ולשפוט ”‏ליהוה”‏ (‏דה״ב י״ט:‏6‏)‏.‏ אם תתמוך בהחלטה של הזקנים לנדות את יקירך,‏ זה יכול בעצם לעזור לו לחזור ליהוה.‏ ”‏זה היה ממש קשה להפסיק להתרועע עם הבן הבוגר שלנו”‏,‏ מודה אליזבת,‏ ”‏אבל אחרי שהוא חזר ליהוה הוא הודה שלנדות אותו הייתה ההחלטה הנכונה.‏ עם הזמן הוא הביע הערכה על הלקחים שהוא למד”‏.‏ מ21.‏09 28,‏ 29 §11,‏ 12

חשוב על אותה אלמנה.‏ אין ספק שהיא הייתה רוצה לתת יותר ליהוה.‏ אבל היא עשתה את מה שהיה בכוחה לעשות ונתנה ליהוה את מיטבה.‏ ישוע ידע שתרומתה יקרה בעיני אביו.‏ אנחנו לומדים מכך לקח חשוב:‏ יהוה מרוצה מאיתנו כשאנחנו נותנים לו את מיטבנו — כשאנחנו משרתים אותו בכל לבבנו ובכל נפשנו (‏מתי כ״ב:‏37;‏ קול׳ ג׳:‏23‏)‏.‏ יהוה שמֵח כשהוא רואה שאנחנו עושים את המקסימום.‏ העיקרון הזה חל על כמות הזמן והכוחות שאנחנו מקדישים לעבודת אלוהים,‏ בין היתר לשירות ולאסיפות.‏ כיצד תוכל ליישם את הלקח הנלמד מהמקרה של האלמנה?‏ נסה לחשוב על אנשים מסוימים שצריכים לשמוע שמאמציהם משמחים את יהוה.‏ לדוגמה,‏ אולי אחות מבוגרת מרגישה אשמה או חסרת תועלת מפני שהמצב הבריאותי והכוחות שלה אינם מאפשרים לה להיות פעילה בשירות כפי שהייתה בעבר.‏ מ21.‏04 6 §17,‏ 19,‏ 20

יהוה יודע מה הזמן הטוב ביותר לשים קץ לעולם המרושע הזה.‏ סבלנותו אפשרה את איסופו של המון רב המונה מיליוני אנשים שעובדים אותו ומהללים אותו.‏ כל אותם אנשים שמחים שיהוה גילה כוח עמידה מספיק זמן כדי שהם ייוולדו,‏ ילמדו לאהוב אותו ויקדישו לו את עצמם.‏ כשמיליוני אנשים שהחזיקו מעמד עד הסוף יקבלו את גמולם,‏ יהיה ברור שהחלטתו של יהוה לגלות כוח עמידה הייתה ההחלטה הנכונה.‏ למרות כל הכאב והסבל שהשטן גרם,‏ יהוה ממשיך להיות ”‏האל המאושר”‏ (‏טימ״א א׳:‏11‏)‏.‏ גם אנחנו יכולים לשמור על השמחה בעודנו מחכים בסבלנות שיהוה יקדש את שמו,‏ יצדיק את ריבונותו,‏ ימגר את כל הרשע וישים קץ לבעיות שלנו.‏ הבה נהיה נחושים להחזיק מעמד ולהתנחם מהידיעה שגם אבינו השמימי מגלה כוח עמידה.‏ מ21.‏07 13 §18,‏ 19

רבים במאה הראשונה לא האמינו בישוע.‏ בעיניהם הוא היה רק בן של נגר פשוט.‏ והוא היה מנצרת,‏ שאולי נתפסה כעיר חסרת חשיבות.‏ אפילו נתנאל,‏ שהפך לתלמיד של ישוע,‏ אמר בהתחלה:‏ ”‏האם מנצרת יכול לצאת משהו טוב?‏”‏ אולי הוא חשב על הנבואה שבמיכה ה׳:‏2‏,‏ שבה נובא שהמשיח ייוולד בבית לחם,‏ ולא בנצרת.‏ ישעיהו הנביא ניבא שאויביו של ישוע לא יבחנו את ”‏פרטי דורו”‏ של המשיח (‏יש׳ נ״ג:‏8‏)‏.‏ אם אותם אנשים היו מקדישים זמן כדי לבחון את כל העובדות,‏ הם היו מגלים שישוע נולד בבית לחם ושהוא צאצא של דוד המלך (‏לוקס ב׳:‏4–7‏)‏.‏ מכאן שמקום הולדתו של ישוע אכן תאם לנבואה שבמיכה ה׳:‏2‏.‏ אם כן,‏ מה הייתה הבעיה?‏ אנשים מיהרו לקפוץ למסקנות מבלי שהיו להם כל העובדות,‏ ולכן נכשלו.‏ מ21.‏05 2,‏ 3 §4–6

במקרא יש דוגמאות טובות של מי שזכו לברכות כי הם נשמעו לעצות.‏ חשוב על איוב.‏ למרות שהוא היה אדם ירא אלוהים,‏ הוא לא היה מושלם.‏ כשהוא היה תחת לחץ כבד הוא אמר מילים ששיקפו השקפות מוטעות.‏ כתוצאה מכך,‏ הוא קיבל תיקון ישיר גם מאליהוא וגם מיהוה.‏ איך הוא הגיב?‏ הוא אמר:‏ ”‏דיברתי,‏ אך ללא הבנה.‏.‏.‏ אני חוזר בי מדבריי ומתחרט בעפר ואפר”‏ (‏איוב מ״ב:‏3–6,‏ 12–17‏)‏.‏ מכיוון שאיוב היה עניו,‏ הוא היה מוכן להישמע לתיקון שאליהוא נתן לו,‏ אפילו שאליהוא היה הרבה יותר צעיר ממנו (‏איוב ל״ב:‏6,‏ 7‏)‏.‏ ענווה תעזור גם לנו ליישם תיקון,‏ אפילו אם אנחנו חושבים שאנחנו לא אמורים לקבל אותו או אם האדם שנותן לנו אותו צעיר מאיתנו.‏ כל אחד מאיתנו צריך להשתפר בטיפוח פרי הרוח ובביצוע השירות המשיחי.‏ מ22.‏02 11 §8;‏ 12 §12

לכולם בקהילה יש אחריות לתרום לאווירה אוהבת ושלווה,‏ ככה שאף אחד לא ירגיש שהוא לגמרי לבד.‏ מה שאנחנו עושים או אומרים באמת יכול לעודד אחרים!‏ מה תוכל לעשות כדי לעזור למי שהם לבד בָּאמת להרגיש חלק מהקהילה?‏ נקוט יוזמה והתיידד איתם.‏ הדבר הראשון שתוכל לעשות הוא לקבל חדשים בקהילה בחום (‏רומ׳ ט״ו:‏7‏)‏.‏ אבל לא נרצה להסתפק בברכת שלום ידידותית.‏ עם הזמן אנחנו רוצים לרקום יחסי ידידות חזקים.‏ לכן,‏ התעניין בחדשים בחמימות ובכנות.‏ מבלי להיכנס לעניינים האישיים שלהם,‏ נסה להבין מה עובר עליהם.‏ יש כאלה שקשה להם להביע את הרגשות שלהם,‏ לכן אל תלחץ עליהם לדבר.‏ השתמש בשאלות עדינות כדי לעודד אותם להביע את עצמם,‏ והקשב בסבלנות לתשובות שלהם.‏ תוכל לשאול אותם,‏ לדוגמה,‏ איך הם הכירו את האמת.‏ מ21.‏06 11 §13,‏ 14

אנחנו כל כך שמחים שיש לנו הזכות לשרת את יהוה באחדות כ”‏עדר אחד תחת רועה אחד”‏!‏ הספר מאורגנים לעשיית רצון יהוה מציין בעמוד 165‏:‏ ”‏מאחר שאתה מפיק תועלת מאחדות זו מוטלת עליך האחריות לתרום לשימורה”‏.‏ לכן,‏ עלינו לעשות ”‏מאמץ לראות את אחינו ואחיותינו לאמונה מבעד לעיניו של יהוה”‏.‏ בעיני יהוה כולנו חלק מ”‏הקטנים האלה”‏,‏ וכולנו יקרים.‏ האם ככה אתה רואה את האחים והאחיות שלך?‏ יהוה שם לב לכל מה שאתה עושה כדי לעזור להם ולדאוג להם,‏ והוא מעריך את זה (‏מתי י׳:‏42‏)‏.‏ אנחנו אוהבים את אחינו לאמונה,‏ לכן ’‏זו החלטתנו:‏ לא לשים אבן נגף או מכשול לפני אחִינו’‏ (‏רומ׳ י״ד:‏13‏)‏.‏ אנחנו מחשיבים את אחינו ואחיותינו לנעלים מאיתנו ואנחנו רוצים לסלוח להם מכל הלב.‏ לעולם לא נרצה להיכשל מאחרים.‏ במקום זאת,‏ ”‏נחתור נא אל דברים המביאים לידי שלום ואל דברים המסייעים לנו לבנות איש את רעהו”‏ (‏רומ׳ י״ד:‏19‏)‏.‏ מ21.‏06 24 §16,‏ 17

אם נלמד בשקדנות את העצות שאנחנו מקבלים דרך דבר־אלוהים וארגונו וניישם אותן,‏ נטפח בהדרגה אישיות משיחית.‏ אנחנו גם נגדל בידע שלנו על אלוהים.‏ ישוע השתמש במשל כדי להסביר איך מסר המלכות שאנחנו מבשרים הוא כמו זרע קטנטן שמתפתח בהדרגה בליבם של ישרי הלב.‏ הוא אמר:‏ ”‏הזרעים נובטים והצמחים גדלים,‏ והאיש [‏הזורע]‏ איננו יודע כיצד קורה הדבר.‏ אט אט מוציאה האדמה פרי מאליה:‏ בתחילה צומח הגבעול,‏ אחריו מופיעה השיבולת ולבסוף מבשילים הגרגירים”‏ (‏מר׳ ד׳:‏27,‏ 28‏)‏.‏ ישוע הראה שכפי שצמח גדל אט אט,‏ כך אדם שמקבל את מסר המלכות גדל מבחינה רוחנית אט אט.‏ לדוגמה,‏ כשתלמידי המקרא שלנו קרבים ליהוה,‏ אנחנו מתחילים לראות את השינויים החיוביים הרבים שהם עשו (‏אפ׳ ד׳:‏22–24‏)‏.‏ אבל אנחנו צריכים לזכור שיהוה הוא זה שמצמיח את הזרע הקטנטן.‏ מ21.‏08 8,‏ 9 §4,‏ 5

נוכל למצוא שמחה אם נחפש אותה במקום הנכון.‏ אדם שנהנה ”‏ממה שרואות העיניים”‏ מעריך את מה שיש לו,‏ כמו למשל את הנסיבות העכשוויות שלו.‏ בניגוד לכך,‏ אדם שמשוטט בעקבות התאוות שלו ממשיך לחפש דברים שהוא פשוט לא יכול להשיג.‏ מה הלקח עבורנו?‏ כדי למצוא שמחה אנחנו צריכים להתמקד במה שיש לנו ולהיות מציאותיים לגבי מה שאנחנו מקווים להשיג.‏ האם זה באמת אפשרי להיות מרוצה ממה שכבר יש לך?‏ אחרי הכול,‏ ככל שהזמן חולף אנחנו באופן טבעי מחפשים אתגרים חדשים.‏ כן,‏ זה באמת אפשרי.‏ אנחנו יכולים ליהנות ממה ”‏שרואות העיניים”‏ שלנו,‏ ולא רק להסתפק בזה.‏ כיצד נוכל לעשות זאת?‏ כדי למצוא את התשובה,‏ הרהר במשל כיכרי מטבעות הכסף שסיפר ישוע במתי כ״ה:‏14–30‏.‏ חשוב איך המשל יכול לעזור לנו למצוא שמחה,‏ ואפילו להגביר אותה,‏ במסגרת הברכות שיש לנו כרגע.‏ מ21.‏08 21 §5,‏ 6

יהוה דואג מאוד ל”‏נדכאים ושפלי הרוח”‏.‏ כולנו,‏ לא רק הזקנים,‏ יכולים לעודד את אחינו ואחיותינו היקרים.‏ אחת הדרכים שבהן נוכל לעודד אותם היא להתעניין בהם בכנות.‏ יהוה רוצה שנמסור להם את האהבה שהוא חש כלפי כבשיו היקרים (‏מש׳ י״ט:‏17‏)‏.‏ נוכל לעזור לאחינו ולאחיותינו גם אם נהיה ענווים וצנועים.‏ אנחנו לא רוצים למשוך לעצמנו תשומת לב שעלולה לעורר באחרים קנאה.‏ במקום זאת,‏ אנחנו רוצים להשתמש ביכולות ובידע שלנו כדי לעודד זה את זה (‏פט״א ד׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ בחינת האופן שבו ישוע נהג בתלמידיו יכולה ללמד אותנו הרבה על האופן שבו עלינו לנהוג באחרים.‏ הוא היה האיש הגדול ביותר שחי אי פעם.‏ בכל זאת,‏ הוא היה ’‏עניו ושפל רוח’‏ (‏מתי י״א:‏28–30‏)‏.‏ כדי ללמד הוא השתמש בשפה פשוטה ובמשלים קלים להבנה שנגעו לליבם של שפלי הרוח (‏לוקס י׳:‏21‏)‏.‏ מ21.‏07 23 §11,‏ 12

נקוט יוזמה ושוחח עם אחים מבוגרים.‏ הראייה שלהם אומנם נחלשה,‏ הצעדים שלהם איטיים יותר והדיבור שלהם התרכך,‏ אבל הם צעירים בנפשם,‏ ויש להם ”‏שם טוב”‏ אצל יהוה (‏קהלת ז׳:‏1‏)‏.‏ זכור למה יהוה מוקיר אותם.‏ המשך לכבד אותם.‏ חקה את אלישע,‏ אשר התעקש להישאר קרוב לאליהו ביום האחרון שלהם יחד.‏ אלישע קרא שלוש פעמים:‏ ’‏לא אעזוב אותך’‏ (‏מל״ב ב׳:‏2,‏ 4,‏ 6‏)‏.‏ הראה עניין אמיתי במבוגרים ודובב אותם בעדינות (‏מש׳ א׳:‏5;‏ כ׳:‏5;‏ טימ״א ה׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ שאל אותם שאלות כמו:‏ ”‏כשהיית צעיר יותר,‏ מה שכנע אותך שמצאת את האמת?‏”‏ ”‏איך החוויות שחווית קירבו אותך ליהוה?‏”‏ ”‏מה הסוד שלך כדי להישאר מאושר בשירות יהוה?‏”‏ (‏טימ״א ו׳:‏6–8‏)‏ הקשב בזמן שהם מספרים את הסיפור שלהם.‏ מ21.‏09 5 §14;‏ 7 §15

כשאתה עושה כל שביכולתך כדי לציית לצו לבשר ולעשות תלמידים,‏ אתה מראה שאתה אוהב את אלוהים (‏יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ חשוב על זה:‏ אהבה ליהוה כבר הניעה אותך לבשר מבית לבית.‏ האם היה קל לציית לצו הזה?‏ סביר להניח שלא.‏ כשניגשת לדלת הראשונה שלך,‏ האם היית רגוע?‏ ברור שלא!‏ אבל ידעת שזה מה שישוע רוצה שתעשה,‏ וצייתָּ לו.‏ וקרוב לוודאי שעם הזמן היה לך קל יותר לבשר.‏ מה לגבי ניהול שיעור מקרא?‏ אולי עצם המחשבה שתנהל שיעור מקרא גורמת לך לחשוש.‏ אבל אם תבקש מיהוה שיעזור לך לגבור על החששות שלך ולאזור אומץ להציע שיעור מקרא,‏ הוא יעזור לך להגביר את רצונך לעשות תלמידים.‏ מ21.‏07 3 §7

עבדים בימי קדם סומנו בתו שנועד להראות למי הם שייכים.‏ באופן דומה,‏ בימינו מכל האנשים יצופה לשאת תו סמלי על ידם או על מצחם.‏ חשיבתם ומעשיהם יראו שהם שייכים למערכות הפוליטיות ותומכים בהן.‏ האם נקבל את התו הסמלי הזה ונהיה מסורים לממשלות הפוליטיות?‏ מי שמסרבים לקבל את התו יתמודדו עם קשיים וסכנות.‏ ספר ההתגלות מציין:‏ ”‏איש לא יוכל לקנות או למכור מלבד מי שנושא את התו”‏ (‏ההת׳ י״ג:‏17‏)‏.‏ אבל משרתיו של אלוהים יודעים מה הוא יעשה למי שנושאים את התו שמוזכר בספר ההתגלות י״ד:‏9,‏ 10‏.‏ במקום לשאת את התו,‏ הם למעשה יכתבו על ידם את המילים:‏ ”‏של יהוה”‏ (‏יש׳ מ״ד:‏5‏)‏.‏ כעת זה הזמן לוודא שהנאמנות שלנו ליהוה חזקה.‏ אז יהוה יצהיר בשמחה שאנחנו שייכים לו!‏ מ21.‏09 18 §15,‏ 16

כדי להצליח במלאכת הבישור,‏ אנחנו זקוקים לעזרתם של אחרים.‏ השליח פאולוס בישר עם טימותיאוס ושיתף אותו בשיטות ההוראה שלו.‏ הוא עודד את טימותיאוס להשתמש בשיטות אלה כדי לעזור לאחרים (‏קור״א ד׳:‏17‏)‏.‏ גם אנחנו,‏ כמו טימותיאוס,‏ יכולים ללמוד ממבשרים מנוסים בקהילה שלנו.‏ אנחנו גם צריכים להתפלל ליהוה לעזרה.‏ פנה ליהוה שידריך אותך בכל פעם שאתה יוצא לשירות.‏ בלי העזרה של רוח הקודש העוצמתית שלו,‏ אף אחד מאיתנו לא יצליח להשיג שום דבר (‏תהל׳ קכ״ז:‏1;‏ לוקס י״א:‏13‏)‏.‏ כשאתה מתפלל ליהוה לעזרה,‏ היה ספציפי.‏ בקש ממנו,‏ לדוגמה,‏ שיכוון אותך למי שיש לו נטיית לב נכונה ומוכן להקשיב.‏ חשוב גם לפנות זמן ללימוד אישי.‏ בדבר־אלוהים נאמר שעלינו ”‏להיווכח מהו רצונו הטוב,‏ הראוי והמושלם של אלוהים”‏ (‏רומ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ ככל שאנחנו בטוחים יותר שאנחנו יודעים את האמת על אלוהים,‏ ככה האנשים שאנחנו מדברים איתם בשירות יראו שאנחנו משוכנעים במה שאנחנו אומרים.‏ מ21.‏05 18 §14–16

מה אם למרות המאמצים הכנים שלך והתפילות שלך למען תלמיד מקרא,‏ הוא לא מתקדם ויש צורך להפסיק את השיעור?‏ או מה אם אף פעם לא למדת עם מישהו שהגיע לשלב של טבילה?‏ האם אתה צריך להרגיש אשם ולחשוב שיהוה לא מברך את השירות שלך?‏ שים לב איך יהוה מודד את ההצלחה שלנו.‏ הוא מסתכל על המאמצים ועל כוח העמידה שלנו.‏ בעיני יהוה הפעילות שלנו למענו מוצלחת כשאנחנו מבצעים אותה בחריצות ובאהבה,‏ לא משנה איך אחרים מגיבים.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏אלוהים אינו נוהג בחוסר צדק ואינו שוכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו,‏ בכך ששירתם את הקדושים ועודכם משרתים אותם”‏ (‏עב׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ יהוה זוכר את המאמצים שלנו ואת האהבה שלנו,‏ גם אם אנחנו לא מצליחים להשיג תוצאות חיוביות.‏ מכאן שאתה יכול לייחס לעצמך את מה שפאולוס אמר בפסוק היומי.‏ מ21.‏10 25 §4–6

טוב ליבו ואהבתו של ישוע השתקפו בדרך שבה הוא נהג בתלמידיו.‏ הוא ידע שיש להם יכולות ונסיבות שונות.‏ לכן לא כולם היו יכולים למלא את אותם תפקידים או להיות יעילים בשירות במידה שווה.‏ אבל הוא העריך את המאמצים הכנים שכל אחד מהם עשה.‏ התחשבותו של ישוע משתקפת במשל כיכרי מטבעות הכסף.‏ במשל,‏ המשימה שהאדון נתן לכל אחד מעבדיו הייתה ”‏כפי יכולתו”‏.‏ אחד משני עבדיו החרוצים הרוויח יותר מהאחר,‏ אבל האדון שיבח את שניהם באותן מילים:‏ ”‏יפה עשית,‏ עבד טוב ונאמן!‏”‏ (‏מתי כ״ה:‏14–23‏)‏ ישוע נוהג גם בנו בטוב לב ובאהבה.‏ הוא יודע שיש לנו יכולות ונסיבות שונות,‏ והוא שמח שאנחנו עושים את המיטב שלנו.‏ עלינו לנהוג באחרים כפי שישוע נהג באחרים.‏ מ21.‏07 23 §12–14

דוד המלך לא תמיד היה רחמן.‏ למשל,‏ כשנבל,‏ אדם קשה מטבעו,‏ זלזל בדוד וסירב לספק לו ולאנשיו מזון,‏ דוד זעם והחליט להרוג את האיש ואת כל הגברים שבביתו.‏ בזכות התגובה המהירה של אשתו הסבלנית של נבל,‏ אביגיל,‏ דוד לא הביא על עצמו אשמת דמים (‏שמ״א כ״ה:‏9–22,‏ 32–35‏)‏.‏ שים לב שכשדוד התמלא כעס הוא שפט את נבל ואת אנשיו כמי שראויים למות.‏ ומאוחר יותר דוד שפט את האיש במשל של נתן כמי שמגיע לו עונש מוות.‏ במקרה השני אולי נתהה:‏ ’‏למה אדם שבדרך כלל היה טוב לב יכריז גזר דין כזה נוקשה?‏’‏ חשוב על ההקשר.‏ באותו זמן המצפון של דוד ייסר אותו.‏ נוקשות ושיפוטיות הן לא סימן לבריאות רוחנית תקינה.‏ ההיפך הוא הנכון.‏ מ21.‏10 12 §17,‏ 18;‏ 13 §20

מהמילים האלה אנחנו לומדים שאנחנו יכולים לחקות את יהוה,‏ הדוגמה הנעלה ביותר לקדושה.‏ אנחנו צריכים להיות קדושים בכל התנהגותנו.‏ זה אולי נראה לנו בלתי אפשרי,‏ שהרי אנחנו לא־מושלמים.‏ השליח פטרוס עצמו עשה טעויות,‏ אבל דוגמתו מראה שאנחנו יכולים להיות קדושים.‏ פעמים רבות כשאנשים חושבים על אדם קדוש הם מדמיינים לעצמם אדם חסר שמחת חיים,‏ בלבוש דתי,‏ שתמיד יש לו הבעת פנים צדקנית.‏ אבל זה לא ייתכן.‏ יהוה,‏ האל הקדוש,‏ מתואר גם כ”‏אל המאושר”‏ (‏טימ״א א׳:‏11‏)‏.‏ מי שעובדים אותו מכונים ’‏מאושרים’‏ (‏תהל׳ קמ״ד:‏15‏)‏.‏ ישוע גינה את מי שלבשו בגדים ייחודיים ועשו את מעשי צדקתם כדי שאנשים יראו אותם (‏מתי ו׳:‏1;‏ מר׳ י״ב:‏38‏)‏.‏ כמשיחיים אנחנו מעצבים את ההשקפה שלנו על קדושה בהתאם למה שאנחנו לומדים מהמקרא.‏ אנחנו משוכנעים שאלוהינו האוהב אף פעם לא ייתן לנו צו שלא נוכל לציית לו.‏ מ21.‏12 2 §1,‏ 3

מכל הדברים שאלוהים העניק לנו בנדיבות,‏ היכולת לעבוד אותו היא אולי אחת המתנות הנפלאות ביותר.‏ אנחנו מראים ליהוה שאנחנו אוהבים אותו כשאנחנו ’‏שומרים את מצוותיו’‏ (‏יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ ישוע דיבר מטעם אביו והורה לנו לעשות תלמידים ולהטביל אותם (‏מתי כ״ח:‏19‏)‏.‏ הוא גם ציווה עלינו לאהוב זה את זה (‏יוח׳ י״ג:‏35‏)‏.‏ יהוה יקבל את הצייתנים למשפחת עובדיו הכלל־עולמית (‏תהל׳ ט״ו:‏1,‏ 2‏)‏.‏ נהג באחרים באהבה.‏ אהבה היא התכונה המרכזית של יהוה (‏יוח״א ד׳:‏8‏)‏.‏ יהוה אהב אותנו אפילו לפני שהכרנו אותו (‏יוח״א ד׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אנחנו מחקים אותו כשאנחנו נוהגים באחרים באהבה (‏אפ׳ ה׳:‏1‏)‏.‏ אחת הדרכים הטובות ביותר שבהן נוכל לנהוג באנשים באהבה היא לעזור להם ללמוד על יהוה כל עוד זה עדיין אפשרי (‏מתי ט׳:‏36–38‏)‏.‏ כך ניתן להם הזדמנות להיות בעתיד חלק מהמשפחה של אלוהים.‏ מ21.‏08 5,‏ 6 §13,‏ 14

אהבתו העמוקה של ישוע לאביו יהוה הניעה אותו לעשות הקרבות למענו ולמעננו (‏יוח׳ י״ד:‏31‏)‏.‏ ישוע הוכיח את אהבתו העמוקה לאנשים באופן שבו חי את חייו הארציים.‏ הוא נהג באהבה ובחמלה מדי יום,‏ גם כלפי מתנגדיו.‏ דרך מרכזית שבה הראה שהוא אוהב אנשים הייתה כשהוא לימד אותם על מלכות אלוהים (‏לוקס ד׳:‏43,‏ 44‏)‏.‏ כמו כן,‏ ישוע הוכיח את אהבתו הבלתי אנוכית לאלוהים ולאנשים בכך שהיה מוכן לסבול מוות מייסר בידי חוטאים.‏ כך הוא אפשר לכולנו לזכות לחיי עולם.‏ הקדשנו את החיים שלנו ליהוה ונטבלנו כי אנחנו אוהבים את אבינו השמימי.‏ לכן,‏ בדומה לישוע,‏ אנחנו צריכים להראות שאנחנו אוהבים את יהוה במגעינו עם אחרים.‏ השליח יוחנן כתב:‏ ”‏מי שאינו אוהב את אחיו שאותו הוא רואה אינו יכול לאהוב את אלוהים שאותו אין הוא רואה”‏ (‏יוח״א ד׳:‏20‏)‏.‏ מ22.‏03 10 §8,‏ 9

אנחנו אומנם נהנים להקדיש זמן ליהוה,‏ אבל זה לא תמיד קל.‏ החיים שלנו עמוסים,‏ ויכול להיות שקשה לנו להקצות זמן לפעילויות רוחניות.‏ עבודה,‏ אחריות משפחתית ופעילויות הכרחיות אחרות יכולות לקחת כל כך הרבה מהזמן שלנו שאולי נרגיש שאנחנו פשוט יותר מדי עסוקים מכדי להתפלל,‏ ללמוד או להרהר.‏ יש איום נוסף,‏ פחות גלוי,‏ על הזמן שלנו.‏ אם לא נהיה זהירים,‏ אנחנו עלולים לאפשר לפעילויות שאינן פסולות כשלעצמן לגזול מהזמן שהיינו יכולים להקדיש כדי להתקרב ליהוה.‏ חשוב,‏ לדוגמה,‏ על בילויים.‏ זה טוב להתרענן מדי פעם.‏ אבל אפילו אם אנחנו בוחרים בבידור בריא,‏ הוא יכול לגזול כל כך הרבה מהזמן שלנו שכמעט לא יישאר לנו זמן לפעילויות רוחניות.‏ אנחנו צריכים לזכור שבילויים הם לא הדבר הכי חשוב (‏מש׳ כ״ה:‏27;‏ טימ״א ד׳:‏8‏)‏.‏ מ22.‏01 26 §2,‏ 3

כשיהוה הורה לבני ישראל לאהוב את הרֵע,‏ הוא לא התכוון שהם צריכים לנהוג באהבה רק באנשים מאותו גזע או לאום.‏ נאמר להם לאהוב גם את הזרים שביניהם.‏ זה המסר הברור שבוויקרא י״ט:‏33,‏ 34‏.‏ היה צריך לנהוג בזר ”‏כאזרח”‏,‏ ובני ישראל היו צריכים לאהוב אותו כמותם.‏ לדוגמה,‏ הם היו צריכים לאפשר גם לתושבים הזרים וגם לעניים ללקט בשדותיהם (‏וי׳ י״ט:‏9,‏ 10‏)‏.‏ העיקרון שנוגע לאהבת זרים חל גם על המשיחיים בימינו (‏לוקס י׳:‏30–37‏)‏.‏ באיזה מובן?‏ יש היום מיליוני מהגרים,‏ וקרוב לוודאי שחלק מהם גרים בקרבתך.‏ חשוב שננהג בכבוד באותם גברים,‏ נשים וילדים.‏ מ21.‏12 12 §16

ככל שנחפש את ההדרכה של יהוה כעת,‏ כך יהיה לנו ביטחון ביכולת שלו להושיע אותנו בעתיד.‏ אנחנו צריכים אמונה ונכונות להישען על יהוה כדי לבקש מהמעסיק שלנו חופשה בשביל לנכוח בכינוס,‏ או כדי לבקש לשנות את לוח הזמנים של העבודה בשביל לנכוח בכל האסיפות ולהקדיש יותר זמן לשירות.‏ נניח שהמעסיק שלנו דוחה את הבקשה ואנחנו מאבדים את העבודה שלנו.‏ האם יש לנו אמונה שיהוה אף פעם לא יעזוב או ינטוש אותנו ושהוא תמיד יספק את הצרכים הבסיסיים שלנו?‏ (‏עב׳ י״ג:‏5‏)‏ רבים שמשרתים בשירות המורחב יכולים לספר איך יהוה עזר להם כשהם ממש היו זקוקים לו.‏ יהוה אכן נאמן.‏ כשיהוה לצידנו אין לנו שום סיבה לפחד ממה שיקרה בעתיד.‏ כל עוד נציב את ענייניו במקום הראשון בחיינו,‏ אלוהינו אף פעם לא ינטוש אותנו.‏ מ22.‏01 7 §16,‏ 17

איך הביטחון שלנו בזקנים עשוי להיבחן?‏ נניח שחבר קרוב שלנו נודה מהקהילה.‏ אולי נחשוש שהזקנים לא בחנו את כל העובדות או נתהה אם הם באמת שפטו את העניין על־פי דרכו של יהוה.‏ מה יכול לעזור לנו לשמור על הגישה הנכונה כלפי ההחלטה שלהם?‏ חשוב שנזכור שהנידוי הוא סידור שקבע יהוה,‏ ושהוא מועיל לקהילה ויכול להועיל גם לחוטא.‏ אם חוטא חסר חרטה יורשה להישאר בקהילה,‏ הוא עלול להשפיע עליה לרעה (‏גל׳ ה׳:‏9‏)‏.‏ כמו כן,‏ הוא אולי לא יכיר בחומרת החטא שלו ולא יראה כל סיבה לשנות את החשיבה והמעשים שלו כדי לזכות שוב לחסדו של יהוה (‏קהלת ח׳:‏11‏)‏.‏ אנחנו יכולים להיות בטוחים שכאשר זקני הקהילה מחליטים אם יש צורך לנדות אדם כלשהו,‏ הם מתייחסים ברצינות לאחריות שלהם.‏ מ22.‏02 5 §13,‏ 14

סבלנות וטוב לב נחוצים במיוחד כשמישהו דוחה בהתחלה עצה שמבוססת על המקרא.‏ זקן קהילה צריך להישמר מהנטייה להתרגז אם לא מקבלים או מיישמים מייד את העצה שהוא נתן.‏ לכן בתפילותיו האישיות זקן הקהילה יכול לבקש מיהוה שיברך את האח שהיה זקוק לעצה ויעזור לו להבין את הסיבה שעומדת מאחורי העצה וליישם אותה.‏ האח שקיבל את העצה אולי יזדקק לזמן כדי לחשוב על מה שנאמר.‏ אם זקן הקהילה סבלן וטוב לב,‏ האח שהוא מנסה לעזור לו לא יתמקד בדרך שבה ניתנה העצה,‏ אלא בתוכן שלה.‏ כמובן,‏ העצה תמיד צריכה להתבסס על דבר־אלוהים.‏ אנחנו רוצים שהעצות שלנו לא רק יהיו יעילות,‏ אלא גם שהן ’‏ישמחו את הלב’‏ (‏מש׳ כ״ז:‏9‏)‏.‏ מ22.‏02 18 §17;‏ 19 §19

כשאנחנו מתפללים ליהוה שייתן לנו כוח להתמודד עם ניסיון מסוים,‏ או חולשה כלשהי,‏ אולי אנחנו מרגישים שההקלה שאנחנו מצפים לה מתעכבת יותר משחשבנו.‏ למה יהוה לא משיב מייד לכל התפילות שלנו?‏ מכיוון שהוא רואה בתפילות הכנות שלנו עדות לאמונה שלנו (‏עב׳ י״א:‏6‏)‏.‏ הוא גם רוצה לראות כמה אנחנו נחושים לחיות בהתאם לתפילות שלנו ולעשות את רצונו (‏יוח״א ג׳:‏22‏)‏.‏ לכן אולי נצטרך להיות סבלניים ולפעול בהתאם לתפילותינו כשאנחנו מנסים לגבור על הרגל לא־טוב או חולשה.‏ ישוע רמז שלא כל התפילות ייענו מייד.‏ הוא אמר לנו:‏ ”‏המשיכו לבקש ויינתן לכם;‏ המשיכו לחפש ותמצאו;‏ המשיכו לדפוק וייפתח לכם.‏ כי כל המבקש מקבל,‏ וכל המחפש מוצא,‏ וכל הדופק ייפתח לו”‏ (‏מתי ז׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ מ21.‏08 8 §1;‏ 10 §9,‏ 10

כדי לחזק את האמונה שלך בבורא אתה צריך להמשיך ללמוד את דבר־אלוהים (‏יהו׳ א׳:‏8‏)‏.‏ שים לב לנבואות ולהרמוניה הפנימית שבו.‏ אם תעשה זאת,‏ תחזק את האמונה שלך שבורא אוהב ונבון ברא אותנו ושהמקרא נכתב בהשראתו (‏טימ״ב ג׳:‏14;‏ פט״ב א׳:‏21‏)‏.‏ כשאתה לומד את דבר־אלוהים,‏ שים לב כמה העצות שלו מועילות.‏ לדוגמה,‏ כבר לפני זמן רב המקרא הזהיר שאהבת הכסף מזיקה וגורמת ”‏מכאובים רבים”‏ (‏טימ״א ו׳:‏9,‏ 10;‏ מש׳ כ״ח:‏20;‏ מתי ו׳:‏24‏)‏.‏ אין ספק שהאזהרה הזו מועילה!‏ האם אתה יכול לחשוב על עקרונות מקראיים נוספים שהוכחו כיעילים?‏ ככל שנעמיק את הערכתנו לעצות המקרא,‏ כך נסתמך יותר על החוכמה העל־זמנית של בוראנו האוהב (‏יעקב א׳:‏5‏)‏.‏ כתוצאה מכך החיים שלנו יהיו מהנים יותר (‏יש׳ מ״ח:‏17,‏ 18‏)‏.‏ מ21.‏08 17 §12,‏ 13

אם אתה מזדקן,‏ אתה יכול להיות בטוח שיהוה זוכר את מה שעשית בעבר.‏ תמכת בקנאות בפעילות הבישור.‏ החזקת מעמד בניסיונות — אפילו כואבים מאוד.‏ צידדת באמות המידה המקראיות הצודקות,‏ מילאת תפקידי אחריות כבדי משקל והכשרת אחרים.‏ עשית את מיטבך כדי להמשיך לעמוד בקצב של ארגונו של יהוה שמתקדם מהר.‏ תמכת באחרים שמשרתים בשירות המורחב ועודדת אותם.‏ יהוה אלוהים אוהב אותך מאוד כי אתה נאמן.‏ הוא מבטיח שהוא ”‏לא יעזוב את נאמניו”‏!‏ (‏תהל׳ ל״ז:‏28‏)‏ הוא גם מבטיח לך:‏ ”‏עד אשר יהיה שערכם שיבה אוסיף לשאת אתכם”‏ (‏יש׳ מ״ו:‏4‏)‏.‏ לכן אל תסיק שבגלל הגיל המתקדם שלך כבר אין לך תפקיד חשוב בארגון יהוה.‏ בטח שיש לך!‏ מ21.‏09 3 §4

יהוה נוהג ברחמים בשל החוכמה הנעלה שלו.‏ המקרא אומר ש”‏החוכמה אשר ממעל.‏.‏.‏ מלאה רחמים ופרי טוב”‏ (‏יעקב ג׳:‏17‏)‏.‏ בדומה להורה אוהב,‏ יהוה יודע שרחמיו פועלים לטובת ילדיו (‏יש׳ מ״ט:‏15‏)‏.‏ הרחמים של אלוהים נותנים להם תקווה למרות אי־השלמות שלהם.‏ לכן החוכמה האינסופית של יהוה מניעה אותו לנהוג ברחמים בכל פעם שהוא רואה שיש לכך בסיס.‏ במקביל,‏ הרחמים של יהוה מאוזנים לגמרי.‏ בחוכמתו,‏ הוא אף פעם לא חוצה את הגבול שבין רחמים למתירנות.‏ נניח שמשרת אלוהים מחליט בכוונה תחילה ללכת בדרך החטא.‏ מה עלינו לעשות?‏ פאולוס כתב בהשראת אלוהים שעלינו ”‏להפסיק להתרועע”‏ איתו (‏קור״א ה׳:‏11‏)‏.‏ חוטאים חסרי חרטה מנודים מהקהילה.‏ פעולה זו הכרחית כדי להגן על אחינו ואחיותינו הנאמנים וכדי לשקף את דרכיו הקדושות של יהוה.‏ מ21.‏10 9,‏ 10 §7,‏ 8

אנחנו עובדים את יהוה כשאנחנו תומכים בפעילות המלכות באמצעות תרומותינו.‏ אל היה לבני ישראל להיראות לפני יהוה בידיים ריקות (‏דב׳ ט״ז:‏16‏)‏.‏ הם היו צריכים לתרום בהתאם לנסיבותיהם.‏ כך הם הביעו את ההערכה שלהם על כל הסידורים שנעשו עבורם לתועלתם הרוחנית.‏ איך נוכל להביע את האהבה שלנו ליהוה ואת ההערכה שלנו על כל מה שהוא מספק לנו מבחינה רוחנית?‏ אחת הדרכים היא לתמוך כספית,‏ בהתאם לנסיבות שלנו,‏ בקהילה המקומית ובפעילות הכלל־עולמית.‏ השליח פאולוס אמר:‏ ”‏אם קיימת הנכונות,‏ במיוחד אז רצויה הנתינה,‏ וזאת לפי מה שיש לאדם ולא לפי מה שאין לו”‏ (‏קור״ב ח׳:‏4,‏ 12‏)‏.‏ יהוה מעריך כל תרומה שאנחנו נותנים מכל הלב,‏ גם אם היא צנועה (‏מר׳ י״ב:‏42–44‏)‏.‏ מ22.‏03 22 §13

זקני הקהילה לא יכולים להסיר את כל הקשיים שיש למשרתי יהוה.‏ בכל זאת,‏ יהוה רוצה שזקני הקהילה יעשו כל מה שהם יכולים כדי לעודד את כבשיו ולהגן עליהם.‏ איך זקני קהילה עסוקים יכולים למצוא את הזמן כדי להעניק לאחים את העזרה הנחוצה להם?‏ הם יכולים ללמוד מדוגמתו של פאולוס.‏ הוא חיפש הזדמנויות לשבח את אחיו ולבנות אותם.‏ חשוב שזקני קהילה יחקו את דוגמתו האוהבת וינהגו במשרתי יהוה בעדינות (‏תסל״א ב׳:‏7‏)‏.‏ פאולוס אמר לאחיו לאמונה שהוא אוהב אותם ושיהוה אוהב אותם (‏קור״ב ב׳:‏4;‏ אפ׳ ב׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ הוא התייחס אל האחים בקהילה כאל חברים והקדיש להם זמן.‏ הוא הראה שהוא בוטח בהם בכך שדיבר בפתיחות על הפחדים והחולשות שלו (‏קור״ב ז׳:‏5;‏ טימ״א א׳:‏15‏)‏.‏ אבל פאולוס לא התמקד בבעיות שלו,‏ אלא רצה לעזור לאחיו.‏ מ22.‏03 28 §9,‏ 10