ספטמבר

היו אנשים בימיו של ישוע שלא הסתפקו בדברים הנפלאים שלימד.‏ הם רצו יותר מזה.‏ אבל כשהוא סירב לספק להם את האות שהם רצו,‏ הם נכשלו (‏מתי ט״ז:‏4‏)‏.‏ מה אומרים כתבי־הקודש?‏ הנביא ישעיהו כתב על המשיח שהוא ”‏לא יצעק ולא יישא קולו,‏ ולא ישמיע קולו ברחוב”‏ (‏יש׳ מ״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ ישוע ביצע את שירותו בשקט ובצניעות.‏ הוא לא בנה מקדשים מפוארים,‏ לא לבש לבוש דתי מיוחד ולא דרש שיפנו אליו בתארים דתיים יוקרתיים.‏ בעת משפטו ישוע סירב לחולל נס כדי להרשים את המלך הורדוס,‏ אפילו שחייו היו בסכנה (‏לוקס כ״ג:‏8–11‏)‏.‏ ישוע אומנם חולל ניסים,‏ אבל המטרה העיקרית שלו הייתה לבשר את הבשורה הטובה.‏ הוא אמר לתלמידיו:‏ ”‏לשם כך באתי”‏ (‏מר׳ א׳:‏38‏)‏.‏ מ21.‏05 4 §9,‏ 10

אנחנו מחפשים אנשים שיש להם ”‏נטיית הלב הנכונה לחיי עולם”‏ (‏מה״ש י״ג:‏48‏)‏.‏ כדי שהם יוכלו להפוך לתלמידים,‏ אנחנו צריכים לעזור להם (‏1)‏ להבין,‏ (‏2)‏ לקבל ו־(‏3)‏ ליישם את הדברים שהם לומדים מהמקרא (‏קול׳ ב׳:‏6,‏ 7;‏ תסל״א ב׳:‏13‏)‏.‏ כולם בקהילה יכולים לעזור לתלמידי מקרא אם ינהגו בחדשים באהבה ויקבלו אותם בחמימות כשהם מגיעים לאסיפות (‏יוח׳ י״ג:‏35‏)‏.‏ בנוסף,‏ מי שמדריך את השיעור אולי יצטרך להקדיש הרבה זמן ומאמצים כדי לעזור לתלמיד למוטט אמונות או מנהגים דמויי ”‏מבצרים”‏ (‏קור״ב י׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ יכול להיות שיידרשו חודשים רבים כדי לעזור לאדם לנקוט את הצעדים האלה,‏ כך שבסופו של דבר הוא יהיה כשיר לטבילה.‏ אבל המאמצים ללא ספק כדאיים.‏ מ21.‏07 3 §6

האם אנחנו משוכנעים שמה שאנחנו מלמדים הוא האמת,‏ ושהדרך שבה עדי־יהוה עובדים את יהוה כיום היא הדרך שמקובלת עליו?‏ השליח פאולוס היה משוכנע לגמרי לגבי האמת (‏תסל״א א׳:‏5‏)‏.‏ הביטחון שלו לא היה מבוסס על רגש.‏ פאולוס היה תלמיד שקדן של דבר־אלוהים.‏ הוא האמין ש”‏כל הכתוב נכתב בהשראת אלוהים”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏16‏)‏.‏ מה המחקרים שלו חשפו?‏ פאולוס מצא בכתבי־הקודש ראיות חד־משמעיות שישוע הוא המשיח המובטח,‏ ראיות שמנהיגי הדת היהודים בחרו להתעלם מהן.‏ אותם מנהיגי דת צבועים טענו שהם מייצגים את אלוהים,‏ אבל התכחשו לו במעשים שלהם (‏טיט׳ א׳:‏16‏)‏.‏ בשונה מהם,‏ פאולוס לא ברר ובחר באילו חלקים מדבר־אלוהים הוא יאמין.‏ הוא היה מוכן ללמד וליישם את כל מה שכתוב בדבר־אלוהים (‏מה״ש כ׳:‏27‏)‏.‏ מ21.‏10 18 §1,‏ 2

בזמן שאנחנו נוטעים ומשקים,‏ אנחנו חייבים להכיר בחלק שאלוהים ממלא (‏קור״א ג׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ בעיני יהוה,‏ החיים של כל אדם ואדם יקרים.‏ הוא מעניק לנו את הזכות לשתף פעולה עם בנו באיסוף אנשים מכל האומות לפני שיבוא הסוף של הסדר העולמי הזה (‏חגי ב׳:‏7‏)‏.‏ פעילות הבישור שלנו דומה למשימת חילוץ.‏ ואנחנו כמו צוות חילוץ שנשלח לחלץ אנשים שלכודים במכרה.‏ למרות שאולי רק כורים מעטים יימצאו בחיים,‏ העבודה של כל המחלצים חשובה.‏ אותו דבר נכון לגבי המאמצים שאנחנו עושים בשירות.‏ אנחנו לא יודעים כמה אנשים עוד ייחלצו מהעולם של השטן.‏ אבל יהוה יכול להשתמש בכל אחד מאיתנו כדי לעזור להם.‏ אנדראס,‏ שגר בבוליביה,‏ אומר:‏ ”‏אני רואה בכל אדם שלומד את האמיתות המקראיות ונטבל תוצאה של מאמץ קבוצתי”‏.‏ גם אנחנו רוצים לשמור על גישה חיובית כלפי השירות שלנו.‏ אם נעשה את זה יהוה יברך אותנו,‏ והשירות שלנו באמת יהיה מקור של שמחה.‏ מ21.‏05 19 §19,‏ 20

לצייד יש מטרה אחת — ללכוד או להרוג את החיה.‏ הוא יכול להשתמש במלכודות מסוגים שונים,‏ כפי שאמר גם אחד ממנחמי השווא של איוב (‏איוב י״ח:‏8–10‏)‏.‏ איך הצייד מושך את החיה למלכודת?‏ הוא בוחן אותה.‏ לאן היא הולכת?‏ מה מושך אותה?‏ מה יכול לתפוס אותה בהפתעה?‏ השטן הוא כמו אותו צייד.‏ הוא בוחן אותנו.‏ הוא שם לב לאן אנחנו הולכים ובמה אנחנו מתעניינים,‏ ואז טומן לנו מלכודת ומקווה שהיא תתפוס אותנו לא מוכנים.‏ אבל המקרא מבטיח לנו שגם אם נילכד,‏ אנחנו יכולים להיחלץ.‏ הוא גם מלמד אותנו איך להימנע מהמלכודות האלה מלכתחילה.‏ שתיים מהמלכודות היעילות ביותר של השטן הן גאווה וחמדנות.‏ במשך אלפי שנים השטן הצליח לנצל תכונות שליליות אלה.‏ הוא כמו צייד ציפורים שמפתה את הציפור להיכנס למלכודת או לרשת (‏תהל׳ צ״א:‏3‏)‏.‏ אבל לא מן ההכרח שנילכד בידי השטן,‏ שהרי יהוה חושף בפנינו את התכסיסים שבהם הוא משתמש (‏קור״ב ב׳:‏11‏)‏.‏ מ21.‏06 14 §1,‏ 2

המבוגרים הנאמנים הם אוצרות יקרים.‏ דבר־אלוהים מדמה את שיער השיבה שלהם לכתר (‏מש׳ כ׳:‏29‏)‏.‏ אבל אנחנו עלולים להתעלם בקלות מאותם אוצרות.‏ ובכן,‏ אחים צעירים יותר שמכירים בערך שיש למבוגרים יכולים להשיג משהו הרבה יותר טוב מעושר חומרי.‏ המבוגרים הנאמנים יקרים ליהוה אלוהים.‏ הוא רואה אותם כפי שהם באמת בפנים,‏ והוא מכיר את תכונותיהם הנפלאות ומעריך אותם.‏ הוא שמח לראות שהמבוגרים מעבירים לצעירים יותר את החוכמה שהם צברו לאורך כל חייהם — חיים של שירות נאמן (‏איוב י״ב:‏12;‏ מש׳ א׳:‏1–4‏)‏.‏ יהוה גם מוקיר את כוח העמידה שלהם (‏מל׳ ג׳:‏16‏)‏.‏ החיים שלהם לא היו נטולי בעיות,‏ אבל האמונה שלהם ביהוה אף פעם לא נחלשה.‏ התקווה שלהם לעתיד חזקה יותר מכפי שהייתה כשהם למדו את האמת.‏ ויהוה אוהב אותם כי הם ממשיכים להכריז את שמו ”‏גם בגיל שיבה”‏ (‏תהל׳ צ״ב:‏12–15‏)‏.‏ מ21.‏09 2 §2,‏ 3

מעת לעת כדאי שנבחן את המניעים שלנו.‏ נוכל לשאול את עצמנו:‏ ’‏האם אני מודד את הערך שלי בכך שאני משווה את עצמי לאחרים?‏ האם אני פועל מתוך רצון להיות הכי טוב מכולם בכל מה שאני עושה,‏ או לפחות להיות טוב יותר מאח או אחות מסוימים?‏ או האם אני פשוט רוצה לתת את מיטבי ליהוה?‏’‏ המקרא קורא לנו לא להשוות את עצמנו לאחרים.‏ למה?‏ מצד אחד,‏ אם אנחנו חושבים שאנחנו טובים יותר מאחינו,‏ אנחנו עלולים להתמלא גאווה.‏ מצד שני,‏ אם אנחנו מסיקים שאנחנו לא טובים בהשוואה לאחרים,‏ סביר להניח שנתייאש (‏רומ׳ י״ב:‏3‏)‏.‏ עלינו לזכור שיהוה משך אותנו אליו לא בגלל היופי שלנו,‏ יכולת הביטוי הטובה שלנו או הפופולאריות שלנו,‏ אלא בגלל הנכונות שלנו לאהוב אותו ולשמוע בקול בנו (‏יוח׳ ו׳:‏44;‏ קור״א א׳:‏26–31‏)‏.‏ מ21.‏07 14,‏ 15 §3,‏ 4

כדי לחדש את דרך חשיבתנו,‏ אנחנו צריכים,‏ כמובן,‏ להתפלל,‏ ללמוד את דבר־אלוהים ולהרהר.‏ התמד בדברים האלה ובקש מיהוה שייתן לך את הכוח לעשות זאת.‏ רוח קודשו תעזור לך לגבור על כל נטייה להשוות את עצמך לאחרים.‏ יהוה יעזור לך גם להבין אם צומחות בליבך קנאה או גאווה לא־הולמת,‏ ולעקור במהירות רגשות לא־רצויים אלה (‏דה״ב ו׳:‏29,‏ 30‏)‏.‏ יהוה מכיר את הלב שלנו.‏ הוא גם מודע למאבקים שלנו — נגד רוח העולם ונגד המגרעות שלנו.‏ כשיהוה רואה כמה אנחנו מתאמצים להיאבק בהשפעות שליליות אלה,‏ אהבתו כלפינו גוברת.‏ כדי להמחיש איך הוא מרגיש כלפינו יהוה משתמש בקשר שבין אם לתינוק שלה (‏יש׳ מ״ט:‏15‏)‏.‏ כמה מנחם לדעת שיהוה חש כלפינו אהבה עמוקה כזאת כשהוא רואה אותנו נאבקים כדי לשרת אותו בלב ונפש.‏ מ21.‏07 24,‏ 25 §17–19

נוכל להגביר את השמחה שלנו אם נתמקד בכל משימה שאנחנו מקבלים בשירות יהוה.‏ ’‏התמסר לגמרי’‏ לפעילות הבישור,‏ והיה מעורב כמיטב יכולתך בפעילויות הקהילה (‏מה״ש י״ח:‏5;‏ עב׳ י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ היֵה מוכן לתת תשובות בונות באסיפות על החומר הנלמד.‏ התייחס ברצינות לכל משימת תלמיד שאתה מקבל באסיפת אמצע השבוע.‏ אם מבקשים ממך לבצע משימה מסוימת בקהילה,‏ היה דייקן ומהימן.‏ אף פעם אל תתייחס למשימות שאתה מקבל כאילו הן לא שוות את הזמן שלך.‏ שאף לשפר את המיומנויות שלך (‏מש׳ כ״ב:‏29‏)‏.‏ ככל שתהיה ממוקד יותר בפעילויות ומשימות רוחניות,‏ כך תתקדם מהר יותר והשמחה שלך תגבר (‏גל׳ ו׳:‏4‏)‏.‏ גם יהיה לך קל יותר לשמוח בשמחתם של אחרים כשהם מקבלים זכות שאתה היית רוצה לקבל (‏גל׳ ה׳:‏26‏)‏.‏ מ21.‏08 22 §11

עלינו להימנע מגאווה ולהיות תמיד מוכנים ללמוד.‏ כפי שמחלה עלולה לגרום לעורקי הלב להתקשות ולהגביל את היכולת שלו לפעום,‏ גאווה עלולה להקשות את ליבנו הסמלי ולמנוע מאיתנו לציית להנחיות של יהוה.‏ הפרושים הרשו ללב שלהם להתקשות עד כדי כך שהם סירבו להכיר בהוכחות הברורות שהציגה להם רוח אלוהים (‏יוח׳ י״ב:‏37–40‏)‏.‏ זה היה מסוכן,‏ כי זה השפיע על עתידם הנצחי (‏מתי כ״ג:‏13,‏ 33‏)‏.‏ כמה חשוב שנמשיך לאפשר לדברו של אלוהים ולרוחו לעצב את האישיות שלנו ולהשפיע על החשיבה ועל ההחלטות שלנו!‏ משום שיעקב היה עניו,‏ הוא נתן ליהוה ללמד אותו.‏ ובזכות הענווה שלו הוא הפך למורה מיומן.‏ מ22.‏01 10 §7

כשאנחנו ’‏מתמידים בתפילה’‏,‏ אנחנו יכולים להיות בטוחים שאבינו שבשמיים שומע אותנו (‏קול׳ ד׳:‏2‏)‏.‏ אולי נראה לנו שהתשובה מתעכבת,‏ אבל יהוה מבטיח להשיב לתפילות שלנו בעת המתאימה (‏עב׳ ד׳:‏16‏)‏.‏ זו הסיבה שאנחנו אף פעם לא צריכים להאשים את יהוה אם משהו לא קורה מהר כפי שציפינו.‏ רבים,‏ לדוגמה,‏ מתפללים כבר שנים שמלכות אלוהים תשים קץ לסדר העולמי הזה.‏ גם ישוע אמר שאנחנו צריכים להתפלל על זה (‏מתי ו׳:‏10‏)‏.‏ אבל כמה זה יהיה טיפשי אם מישהו יאפשר לאמונה שלו באלוהים להיחלש כי הקץ לא הגיע במועד שבני האדם ציפו לו (‏חב׳ ב׳:‏3;‏ מתי כ״ד:‏44‏)‏.‏ אנחנו ננהג בחוכמה אם נמשיך לחכות בסבלנות ליהוה ולהתפלל אליו באמונה.‏ הקץ יגיע בדיוק בזמן הנכון,‏ שהרי יהוה כבר קבע ’‏את היום ואת השעה’‏.‏ והיום ההוא יהיה הזמן הטוב ביותר עבור כולם (‏מתי כ״ד:‏36;‏ פט״ב ג׳:‏15‏)‏.‏ מ21.‏08 10 §10,‏ 11

מבוגרים ענווים מכירים בעובדה שעם הזמן,‏ ככל שהם מזדקנים,‏ הם לא יכולים לעשות כפי שעשו בעבר.‏ חשוב למשל על משגיחי הנפה שלנו.‏ כשהם מגיעים לגיל 70,‏ הם מתבקשים למלא משימה אחרת.‏ זה לא תמיד קל.‏ זו הייתה זכות כל כך גדולה בשבילם לשרת את אחיהם.‏ אבל הם מבינים שדרושים אחים צעירים יותר לתפקיד.‏ הם למעשה מגלים גישה דומה לזו שהייתה ללוויים בישראל הקדומה,‏ שנדרשו להפסיק את שירותם במשכן בגיל 50.‏ שמחתם של אותם לוויים מבוגרים לא הייתה תלויה בזכות ספציפית.‏ הם הפיקו את המיטב מהזכויות שהיו זמינות להם,‏ כשהם עושים את כל מה שהם יכולים כדי לעזור לצעירים מהם (‏במ׳ ח׳:‏25,‏ 26‏)‏.‏ היום,‏ למרות שמשגיחי הנפה לשעבר כבר לא משרתים מספר קהילות,‏ הם ברכה של ממש עבור הקהילה שלהם.‏ מ21.‏09 8,‏ 9 §3,‏ 4

ישוע סיפר סיפור מחמם לב על בן סורר,‏ שמתועד בלוקס ט״ו:‏11–32‏.‏ צעיר מרד באביו,‏ עזב את הבית ויצא ”‏אל ארץ רחוקה”‏.‏ שם הוא ניהל חיי הוללות.‏ אבל כשהוא נקלע לזמנים קשים,‏ הוא התחיל לחשוב ברצינות על מעשיו.‏ הוא הבין שהחיים שלו היו הרבה יותר טובים כשהיה בבית אביו.‏ כפי שישוע אמר,‏ הצעיר ”‏התעשת”‏.‏ הוא החליט לחזור הביתה ולבקש מאביו סליחה.‏ הרגע שבו הבן הבין עד כמה הוא הידרדר היה חשוב.‏ הוא היה צריך לנקוט פעולה!‏ הבן האובד גילה חרטה כנה על מה שעשה.‏ המשל הזה הוא יותר מאשר סיפור מחמם לב.‏ העקרונות שעולים ממנו יכולים לעזור לזקני־הקהילה כשהם מנסים להבחין אם אח לאמונה באמת מתחרט על התנהגותו הפסולה.‏ מ21.‏10 5 §14,‏ 15

מה לא יורעד,‏ או יוסר?‏ השליח פאולוס כתב:‏ ”‏הואיל ואנו עתידים לקבל מלכות שלא ניתן להרעידה,‏ הבה.‏.‏.‏ נעבוד את אלוהים כרצונו,‏ ביראה ובכבוד”‏ (‏עב׳ י״ב:‏28‏)‏.‏ כשהעניינים יירגעו אחרי ההרעדה הסופית האדירה,‏ מלכות אלוהים תהיה היחידה שלא תורעד (‏תהל׳ ק״י:‏5,‏ 6;‏ דנ׳ ב׳:‏44‏)‏.‏ אין זמן לבזבז!‏ אנשים צריכים לבחור:‏ האם ימשיכו לתמוך בסגנון החיים שמקדם העולם,‏ מה שיוביל להשמדה,‏ או האם יתאמצו להתאים את החיים שלהם לרצון אלוהים,‏ מה שיוביל לחיי עולם?‏ (‏עב׳ י״ב:‏25‏)‏ באמצעות פעילות הבישור אנחנו יכולים לעזור לאנשים להחליט מה תהיה עמדתם בעניין חשוב זה.‏ אנחנו רוצים לזכור את המילים שאמר אדוננו ישוע:‏ ”‏בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב לעדות לכל העמים,‏ ואחרי כן יבוא הקץ”‏ (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏ מ21.‏09 18,‏ 19 §18–20

זקני־קהילה,‏ יש לכם אחריות מיוחדת לנחם אחים לאמונה אשר יקיריהם עזבו את יהוה (‏תסל״א ה׳:‏14‏)‏.‏ נקטו יוזמה כדי לעודד אותם לפני ואחרי האסיפות.‏ בקרו אותם והתפללו למענם.‏ תוכלו לצאת איתם לשירות או להזמין אותם לפעמים לתוכנית הרוחנית המשפחתית שלכם.‏ רועים רוחניים צריכים להעניק לכבשים האבלים של יהוה את החמלה,‏ האהבה ותשומת הלב שלהן הם זקוקים (‏תסל״א ב׳:‏7,‏ 8‏)‏.‏ יהוה אינו ”‏חפץ שיושמד איש אלא שהכול יחזרו בתשובה”‏ (‏פט״ב ג׳:‏9‏)‏.‏ גם אם אדם ביצע חטא חמור,‏ החיים שלו עדיין יקרים בעיני אלוהים.‏ חשוב על המחיר הגבוה שיהוה שילם — קורבן הכופר של בנו האהוב — עבור חייהם של חוטאים.‏ ברחמיו יהוה מנסה לעזור לאותם אנשים לחזור אליו.‏ הוא מקווה שהם יבחרו לעשות זאת,‏ כפי שאנחנו רואים ממשלו של ישוע על הבן האובד (‏לוקס ט״ו:‏11–32‏)‏.‏ מ21.‏09 30,‏ 31 §17–19

מה אם ההשתתפות שלך בהטפת הבשורה הטובה ובהוראתה מוגבלת בגלל בריאות לקויה?‏ אתה עדיין יכול למצוא שמחה בתפקיד שיש לך בקציר.‏ שים לב מה עשה דוד המלך אחרי שהוא ואנשיו הצילו את משפחותיהם ואת רכושם מידי העמלקים הפושטים.‏ מאתיים מאנשיו היו עייפים מכדי להילחם,‏ ולכן נשארו מאחור כדי לשמור על הכלים.‏ אחרי הניצחון בקרב דוד הורה לחלק את השלל שווה בשווה בין כולם (‏שמ״א ל׳:‏21–25‏)‏.‏ כך גם לגבי מלאכת עשיית התלמידים הכלל־עולמית.‏ כל מי שעושה את מיטבו יכול להשתתף במידה שווה בשמחה על כל אדם חדש שעוזרים לו להתחיל להתהלך בדרך המובילה לחיים.‏ יהוה שם לב לחריצות ולמניעים הטובים שלנו והוא גומל לנו.‏ הוא גם מלמד אותנו איך נוכל למצוא שמחה בחלק שאנחנו ממלאים בקציר הגדול (‏יוח׳ י״ד:‏12‏)‏.‏ נוכל להיות בטוחים שאלוהים יהיה מרוצה מאיתנו כל עוד לא נוותר!‏ מ21.‏10 27,‏ 28 §15–17

כשאנחנו מזדקנים אולי אנחנו חוששים שאנחנו כבר לא מועילים ליהוה כפי שהיינו בעבר.‏ זה נכון שאולי יש לנו פחות כוח,‏ אבל אנחנו יכולים להשתמש בַחוכמה ובניסיון שצברנו כדי לעזור לצעירים יותר לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם ולקבל על עצמם אחריות חדשה.‏ המבוגרים חייבים להיות ענווים אם הם רוצים לעזור לצעירים.‏ אדם עניו מחשיב את האחרים לנעלים ממנו (‏פיל׳ ב׳:‏3,‏ 4‏)‏.‏ מבוגרים שמגלים את התכונה הזאת מבינים שבמקרים רבים יש יותר מדרך מקראית יעילה אחת לבצע משימה כלשהי.‏ מכאן שיש להם השקפה מציאותית על האופן שבו הם עשו דברים בעבר (‏קהלת ז׳:‏10‏)‏.‏ זה נכון שיש להם הרבה ניסיון יקר שהם יכולים לחלוק עם הדור הצעיר יותר,‏ אבל הם מבינים ש”‏במת העולם הזה משתנה”‏ ושאולי הם יצטרכו להתאים את עצמם לנסיבות חדשות (‏קור״א ז׳:‏31‏)‏.‏ מ21.‏09 8 §1,‏ 3

יהוה אף פעם לא ידרוש ממשרתיו לעשות משהו שיבזה אותם.‏ הוא קדוש במלוא מובן המילה.‏ הכתובת שהתנוססה על לוחית הזהב שהייתה על מצנפת הכוהן הגדול הבהירה זאת.‏ על לוחית זו היו חרוטות המילים:‏ ”‏קודש ליהוה”‏ (‏שמ׳ כ״ח:‏36–38‏)‏.‏ המסר שהיה על הלוחית הבהיר לכל מי שראו אותה שיהוה אכן קדוש.‏ אבל מה לגבי אנשים בעם ישראל שלא יכלו לראות את הלוחית כי הם לא היו יכולים לגשת לכוהן הגדול?‏ האם הם החמיצו את המסר החיוני הזה?‏ לא.‏ כל בני העם שמעו את המסר בזמן שהתורה הוקראה באוזני גברים,‏ נשים וילדים (‏דב׳ ל״א:‏9–12‏)‏.‏ אם היית שם,‏ היית שומע את המילים הבאות:‏ ”‏אני יהוה אלוהיכם.‏.‏.‏ היו קדושים,‏ כי קדוש אני”‏.‏ ”‏היו לי קדושים,‏ כי קדוש אני,‏ יהוה”‏ (‏וי׳ י״א:‏44,‏ 45;‏ כ׳:‏7,‏ 26‏)‏.‏ מ21.‏12 3 §6,‏ 7

יש כאלה שמודאגים לגבי הצרכים החומריים שלהם.‏ הם אולי גרים במדינות שיש בהן תנאים כלכליים קשים.‏ יכול להיות שקשה להם להרוויח מספיק כסף כדי לפרנס את המשפחה שלהם.‏ או אולי מי שפרנס את המשפחה מת,‏ והותיר את שאר בני המשפחה ללא תמיכה כספית.‏ יהיה מועיל להחליף דאגות בביטחון.‏ זכור שיהוה מבטיח שאם נציב את הדברים הרוחניים במקום הראשון,‏ הוא ידאג לצרכים החומריים שלנו (‏מתי ו׳:‏32,‏ 33‏)‏.‏ אף פעם לא קרה שהוא לא קיים את ההבטחה שלו (‏דב׳ ח׳:‏4,‏ 15,‏ 16;‏ תהל׳ ל״ז:‏25‏)‏.‏ אם יהוה דואג לציפורים ולפרחים,‏ אין כל סיבה שנהיה מודאגים מה נאכל או מה נלבש (‏מתי ו׳:‏26–30;‏ פיל׳ ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ כפי שאהבה מניעה הורים לדאוג לילדיהם מבחינה חומרית,‏ אהבה מניעה את אבינו השמימי לדאוג לצרכים החומריים של משרתיו.‏ מ21.‏12 16,‏ 17 §4,‏ 5;‏ 18 §8

האם קרה לך שמישהו פגע בך עמוקות,‏ אולי אפילו אח לאמונה?‏ חשוב על דוגמתו של יוסף אשר סבל אי־צדק מצד אֶחיו.‏ הוא המשיך להתמקד בשירות יהוה,‏ ויהוה גמל לו בשפע על הסבלנות שלו ועל כוח העמידה שלו.‏ עם הזמן יוסף הצליח להביט מעבר לפגיעה שחווה ולראות איך יהוה בירך אותו (‏בר׳ מ״ה:‏5‏)‏.‏ בדומה ליוסף אנחנו מתנחמים כשאנחנו מתקרבים ליהוה ומשאירים את הצדק בידיים שלו (‏תהל׳ ז׳:‏17;‏ ע״ג:‏28‏)‏.‏ אם אתה מתמודד עם אי־צדק או עם גורם אחר שמסב לך כאב,‏ זכור שיהוה קרוב ל”‏שבורי הלב”‏ (‏תהל׳ ל״ד:‏18‏)‏.‏ הוא אוהב אותך כי אתה סבלני וכי אתה משליך עליו את משאך (‏תהל׳ נ״ה:‏22‏)‏.‏ הוא שופט כל הארץ,‏ ושום דבר לא נעלם מעיניו (‏פט״א ג׳:‏12‏)‏.‏ כשאתה מתמודד עם קשיים שאתה לא יכול לפתור בעצמך,‏ האם אתה מוכן לחכות לו בסבלנות?‏ מ21.‏08 11 §14;‏ 12 §16

זה יהיה חכם לחיות את חיינו כך שיהוה יהיה מרוצה מאיתנו.‏ לשם כך אנחנו חייבים לקבוע סדר עדיפויות נכון.‏ לפעמים כדי לנצל את הזמן שלנו בצורה הטובה ביותר אנחנו צריכים לבחור בין שתי פעילויות שאינן פסולות כשלעצמן.‏ המקרה שבו ישוע ביקר בביתן של מרים ומרתא ממחיש את הנקודה הזאת.‏ מרתא,‏ שוודאי התרגשה לארח את ישוע,‏ הייתה עסוקה בהכנת ארוחה מושקעת.‏ בינתיים אחותה מרים ניצלה את ההזדמנות כדי לשבת לצד אדונה ולהקשיב לדבריו.‏ למרתא אומנם היו כוונות טובות,‏ אבל מרים היא ש”‏בחרה בחלק הטוב”‏ (‏לוקס י׳:‏38–42‏)‏.‏ בחלוף הזמן מרים אולי שכחה איזה אוכל הוגש במאורע,‏ אבל אנחנו יכולים להיות בטוחים שהיא לא שכחה מה היא למדה מישוע.‏ בדיוק כמו שמרים הוקירה את הזמן שהיה לה במחיצתו של ישוע,‏ אנחנו מוקירים את הזמן שלנו עם יהוה.‏ מ22.‏01 27 §5,‏ 6

אף שאחאב נכנע לפני יהוה,‏ ההתנהגות שלו בהמשך הראתה שהוא לא באמת התחרט.‏ הוא לא ניסה להסיר את פולחן הבעל מהממלכה שלו.‏ והוא גם לא קידם את עבודת יהוה.‏ לאחר מותו של אחאב,‏ יהוה הראה מה הייתה ההשקפה שלו עליו.‏ יהוא,‏ נביא אלוהים,‏ כינה אותו ”‏רשע”‏ (‏דה״ב י״ט:‏1,‏ 2‏)‏.‏ חשוב על כך:‏ אם החרטה של אחאב הייתה אמיתית,‏ אין ספק שהנביא לא היה מתאר אותו כאדם מרושע ששנא את יהוה.‏ למרות שאחאב גילה מידה של צער,‏ הוא אף פעם לא באמת התחרט.‏ מה אנחנו יכולים ללמוד מהדוגמה של אחאב?‏ כשאליהו הודיע לו על האסון שיבוא על השושלת שלו,‏ אחאב נכנע.‏ זו הייתה התחלה טובה.‏ אבל המעשים שהוא עשה בהמשך הראו שהוא לא התחרט מעומק ליבו.‏ מכאן שחרטה היא יותר מהבעת צער רגעית.‏ מ21.‏10 3 §4,‏ 5,‏ 7,‏ 8

ישעיהו היה נביא,‏ וייתכן מאוד שגם אשתו זכתה לשליחות נבואית,‏ שהרי היא מכונה ”‏הנביאה”‏ (‏יש׳ ח׳:‏1–4‏)‏.‏ כזוג,‏ ישעיהו ואשתו התמקדו בעבודת יהוה.‏ גם הזוגות הנשואים כיום יכולים לבנות את חייהם סביב שירות יהוה אם יעשו כמיטב יכולתם בשירותו.‏ הם יוכלו לחזק את הביטחון שלהם ביהוה אם ילמדו נבואות מקראיות ביחד ויראו איך הן תמיד מתגשמות (‏טיט׳ א׳:‏2‏)‏.‏ הם יכולים לחשוב על החלק שיכול להיות להם בהתגשמות נבואות מסוימות.‏ הם יכולים,‏ למשל,‏ להשתתף בהתגשמות נבואתו של ישוע שהבשורה הטובה תוכרז בכל העולם לפני שהקץ יבוא.‏ ככל שבני הזוג יהיו בטוחים יותר בהתגשמות נבואות המקרא,‏ כך הם יהיו נחושים יותר לעשות את כל מה שהם יכולים בשביל יהוה.‏ מ21.‏11 16 §9,‏ 10

ישוע דאג לאימו,‏ שהייתה ככל הנראה אלמנה.‏ מתוך אהבה ודאגה כלפיה,‏ הוא הפקיד את האחריות לטפל בה בידי יוחנן,‏ בידיעה שהוא ידאג לרווחתה הרוחנית.‏ מאותו יום ואילך יוחנן היה כמו בן למרים,‏ והוא דאג לה כאילו הייתה אימו.‏ מה רבה האהבה שהראה ישוע לאותה אישה יקרה שטיפלה בו ברוך בעת הולדתו ועמדה לצידו בעת מותו.‏ מה נוכל ללמוד מדבריו של ישוע?‏ הקשר שלנו עם אחינו ואחיותינו לאמונה יכול להיות חזק יותר מהקשר שלנו עם בני משפחה מדרגה ראשונה.‏ קרובינו אולי יתנגדו לנו,‏ או אפילו ינטשו אותנו,‏ אבל ישוע הבטיח שאם נדבק ביהוה ובארגונו נקבל ”‏פי מאה”‏ ממה שאיבדנו.‏ רבים יהיו עבורנו כמו בנים,‏ בנות,‏ אימהות או אבות אוהבים (‏מר׳ י׳:‏29,‏ 30‏)‏.‏ אתה ודאי שמח להיות חלק ממשפחה רוחנית המאוחדת באמונה ובאהבה,‏ אהבה ליהוה וזה לזה!‏ (‏קול׳ ג׳:‏14;‏ פט״א ב׳:‏17‏)‏.‏ מ21.‏04 9–11 §7,‏ 8

אדם שנוהג בחסד עושה מעבר למצופה.‏ כיום,‏ כמו בעבר,‏ רבים מאחינו ואחיותינו בוחרים לנהוג בחסד באחיהם לאמונה,‏ אפילו באלה שהם לא מכירים באופן אישי.‏ למשל,‏ כשהם שומעים על אסון שהתרחש,‏ הם מייד רוצים לדעת איך הם יכולים לעזור.‏ כשמישהו בקהילה נקלע לקשיים כלכליים,‏ הם לא מהססים להושיט לו עזרה בדרכים מעשיות.‏ ובדומה למשיחיים ממקדוניה במאה הראשונה,‏ הם עושים מעבר למצופה.‏ הם עושים הקרבות אישיות ונותנים ”‏אף מעבר ליכולתם”‏ כדי לעזור לאחיהם שנמצאים במחסור (‏קור״ב ח׳:‏3‏)‏.‏ זקני־הקהילה שמים לב לעזרה שהאחים והאחיות האוהבים מושיטים,‏ ומביעים על כך הערכה.‏ שבחים חמימים אלה שניתנים בעיתם יעניקו לאחים והאחיות את הכוח שהם זקוקים לו כדי להחזיק מעמד (‏יש׳ ל״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מ21.‏11 11 §14;‏ 12 §21

מפעם לפעם כולנו זקוקים לעצות.‏ לפעמים אנחנו נוקטים יוזמה ומבקשים עצה ממישהו שאנחנו מעריכים את דעתו.‏ במקרים אחרים אח אכפתי ניגש אלינו ומזהיר אותנו שאנחנו עומדים לנקוט ”‏צעד מוטעה”‏,‏ צעד שנתחרט עליו (‏גל׳ ו׳:‏1‏)‏.‏ וחלק מהעצות הן למעשה תיקון שאנחנו מקבלים אחרי שעשינו טעות חמורה.‏ לא משנה באיזו דרך אנחנו מקבלים עצות,‏ עלינו להישמע להן.‏ זה מועיל לנו ויכול להציל את החיים שלנו (‏מש׳ ו׳:‏23‏)‏.‏ הפסוק היומי מעודד אותנו ’‏להקשיב לדברי החכמים’‏.‏ אף אדם לא יודע הכול;‏ תמיד יש מישהו שיש לו יותר ידע או ניסיון משיש לנו (‏מש׳ י״ב:‏15‏)‏.‏ מכאן שכשאנחנו נשמעים לעצות,‏ זה מעיד על ענווה.‏ זה מראה שאנחנו מודעים למגבלות שלנו ומבינים שאנחנו זקוקים לעזרה כדי להשיג את המטרות שלנו.‏ המלך שלמה החכם כתב:‏ ”‏תודות ליועצים רבים ישנה הצלחה”‏ (‏מש׳ ט״ו:‏22‏)‏.‏ מ22.‏02 8 §1,‏ 2

חרטה אמיתית כוללת יותר מאשר לומר שאנחנו מצטערים על ההתנהגות הפסולה שלנו.‏ מדובר בשינוי אמיתי בשכל ובלב.‏ כדי לעשות זאת,‏ צריך לעזוב את דרך הרע ולחזור להתהלך בדרכיו של יהוה (‏יח׳ ל״ג:‏14–16‏)‏.‏ דאגתו העיקרית של חוטא צריכה להיות שיקום יחסיו הפגועים עם יהוה.‏ מה עלינו לעשות אם גילינו שחבר קרוב שלנו עשה חטא חמור?‏ אנחנו רק נזיק לחבר שלנו אם ננסה להסתיר את החטא שלו.‏ המאמצים האלה בכל מקרה אף פעם לא יצליחו כי יהוה צופה במתרחש (‏מש׳ ה׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏ אתה יכול לעזור לחבר שלך בכך שתזכיר לו שהזקנים רוצים לעזור.‏ אם הוא מסרב להתוודות בפני הזקנים,‏ עליך לספר להם על העניין.‏ כך תראה שאתה באמת מעוניין בטובתו.‏ מ21.‏10 7 §19–21

כולנו יכולים להתאמץ לחקות את רוח ההקרבה העצמית של ישוע.‏ במקרא נאמר שהוא ”‏לבש דמות עבד”‏ (‏פיל׳ ב׳:‏7‏)‏.‏ עבד טוב,‏ או משרת טוב,‏ יחפש הזדמנויות לרַצות את אדונו.‏ אנחנו עבדים של יהוה ומשרתים את אחינו,‏ ולכן אנחנו רוצים להיות עוד יותר מועילים ליהוה ולאחינו לאמונה.‏ שאל את עצמך:‏ ’‏האם אני מוכן לעשות הקרבות אישיות כדי לעזור לאחרים?‏ האם אני מוכן להתנדב בניקיון אתר הכינוס או בתחזוקת אולם המלכות?‏’‏ נניח שראית שאתה צריך להשתפר בהיבט כלשהו,‏ אבל חסרה לך המוטיבציה לעשות את השינויים הנחוצים.‏ אם זה המצב,‏ התפלל ליהוה.‏ ספר לו איך אתה מרגיש ובקש ממנו שייתן לך ”‏הן את הרצון והן את הכוח לפעול”‏ (‏פיל׳ ב׳:‏13‏)‏.‏ מ22.‏02 23 §9–11

ישוע היה עדין וגמיש גם בנסיבות קשות,‏ וכך הפגין אדיבות (‏מתי י״א:‏29,‏ 30‏)‏.‏ למשל,‏ כשאישה פיניקית התחננה אליו שירפא את בתה,‏ בהתחלה הוא דחה את בקשתה,‏ אבל אחרי שהיא הראתה שיש לה אמונה חזקה הוא נהג באדיבות וריפא את בתה (‏מתי ט״ו:‏22–28‏)‏.‏ ישוע אומנם היה אדיב,‏ אבל הוא לא נמנע מלתת עצות.‏ לפעמים האדיבות שלו באה לידי ביטוי בכך שהוא היה ישיר עם האנשים שהוא אהב.‏ למשל,‏ כשפטרוס ניסה למנוע מישוע לעשות את רצון יהוה,‏ הוא גער בו לעיני התלמידים האחרים (‏מר׳ ח׳:‏32,‏ 33‏)‏.‏ הוא לא עשה את זה כדי להשפיל את פטרוס,‏ אלא כדי להכשיר אותו ולהזהיר את התלמידים האחרים מפני עזות מצח.‏ פטרוס ודאי היה נבוך,‏ אבל המוסר הזה הועיל לו.‏ כדי באמת לנהוג באדיבות,‏ לפעמים תצטרך לתת עצות ישירות לאנשים שאתה אוהב.‏ ברגעים כאלה חקה את ישוע ובסס את העצות שלך על העקרונות שבדבר־אלוהים.‏ מ22.‏03 11 §12,‏ 13

אנחנו עובדים את יהוה כשאנחנו מהללים אותו (‏תהל׳ ל״ד:‏1‏)‏.‏ אנחנו מהללים את יהוה כאשר אנחנו מדברים בהערכה על התכונות הנפלאות שלו ועל פעליו.‏ דברי הלל נובעים מלב גדוש הערכה.‏ אם נקדיש זמן כדי להרהר בטובו של יהוה ובכל הדברים שהוא עושה למעננו,‏ אף פעם לא יחסרו לנו סיבות להלל אותו.‏ פעילות הבישור היא הזדמנות טובה להקריב ”‏קורבן הלל לאלוהים,‏ כלומר,‏ פרי שפתיים”‏.‏ בדיוק כפי שעלינו להקדיש מחשבה מעמיקה למה שאנחנו עומדים לומר לפני שאנחנו פונים ליהוה בתפילה,‏ חשוב שנחשוב היטב מה נאמר למי שאנחנו פוגשים בשירות.‏ אנחנו רוצים להקריב את ’‏קורבן ההלל’‏ הטוב ביותר שאנחנו יכולים.‏ כשאנחנו חולקים את האמת עם אחרים אנחנו מדברים מעומק הלב.‏ מ22.‏03 21 §8