דצמבר
יום ו׳, 1 בדצמבר
הם יקשיבו לקולי (יוח׳ י׳:16).
ישוע דימה את היחסים שלו עם תלמידיו לקשר ההדוק שבין רועה לכבשיו (יוח׳ י׳:14). ההשוואה הזאת מתאימה. הכבשים מכירים את הרועה שלהם ומגיבים לקולו. תייר אחד ראה זאת במו עיניו. הוא סיפר: ”רצינו לצלם כמה כבשים וניסינו לגרום להם להתקרב אלינו. אבל הם לא באו אלינו, כי הם לא הכירו את הקולות שלנו. אז הופיע רועה צאן צעיר מאוד ומייד אחרי שהוא קרא להם, הם הלכו אחריו”. החוויה של אותו תייר מזכירה לנו את הדברים שאמר ישוע על כבשיו, או תלמידיו. הוא אמר: ”הם יקשיבו לקולי”. אבל ישוע נמצא בשמיים. אז איך אנחנו יכולים להקשיב לו? דרך חשובה שבה אנחנו מראים שאנחנו מקשיבים לקולו של אדוננו היא ליישם בחיינו את הדברים שהוא לימד (מתי ז׳:24, 25). מ21.12 16 §1, 2
שבת, 2 בדצמבר
הכול חטאו ואין הם מגיעים לרמת כבודו של אלוהים (רומ׳ ג׳:23).
השליח פאולוס רדף את המשיחיים באכזריות. אבל בהמשך הוא הכיר בטעותו והיה מוכן לשנות את גישתו ואת האישיות שלו (טימ״א א׳:12–16). בעזרת יהוה פאולוס הפך לרועה עניו, אוהב ומלא חמלה. הוא בחר לבטוח בסלחנות של יהוה ולא להתמקד בטעויות שלו (רומ׳ ז׳:21–25). הוא לא ציפה מעצמו לשלמות. הוא התאמץ לשפר את האישיות המשיחית שלו ונשען בענווה על יהוה שיעזור לו לבצע את פעילותו (קור״א ט׳:27; פיל׳ ד׳:13). זקני קהילה לא מתמנים לתפקידם מפני שהם מושלמים. אבל יהוה מצפה מהם להכיר בטעויות שלהם ולטפח אישיות משיחית (אפ׳ ד׳:23, 24). זקן קהילה צריך לבחון את עצמו לאור דבר־אלוהים ולעשות את כל השינויים הנחוצים. אז יהוה יעזור לו להיות שמח ולהצליח בתפקידו (יעקב א׳:25). מ22.03 29, 30 §13–15
יום א׳, 3 בדצמבר
חִדלו לשפוט (מתי ז׳:1).
מה עלינו לעשות אם שמנו לב ששפטנו אח לאמונה? עלינו לזכור שאנחנו צריכים לאהוב את אחֵינו (יעקב ב׳:8). כמו כן, אנחנו צריכים להתפלל תפילות עזות ליהוה ולהתחנן אליו שיעזור לנו לחדול לשפוט. נוכל לפעול בהתאם לתפילות שלנו אם ננקוט יוזמה כדי לדבר עם האח שהיינו ביקורתיים כלפיו. נוכל להזמין אותו לבשר יחד איתנו או להצטרף אלינו לארוחה. ככל שנכיר את אחִינו טוב יותר, זה יעזור לנו לחקות את הדוגמה של יהוה וישוע ולחפש את הטוב שבו. כך נראה שאנחנו מקשיבים לצו של הרועה הטוב לחדול לשפוט. כפי שכבשים מקשיבים לקול של הרועה שלהם, תלמידיו של ישוע מקשיבים לקולו. גם אם אנחנו חלק מ’העדר הקטן’ וגם אם אנחנו חלק מ’הכבשים האחרים’, עלינו להמשיך להקשיב לקולו של הרועה הטוב ולציית לו (לוקס י״ב:32; יוח׳ י׳:11, 14, 16). מ21.12 19 §11; 21 §17, 18
יום ב׳, 4 בדצמבר
הוא דחה את העצה שנתנו לו הזקנים (מל״א י״ב:8).
כשרחבעם התחיל למלוך בישראל נתיניו הגיעו אליו עם בקשה. הם ביקשו ממנו להקל את העול שאביו שלמה הטיל עליהם. לשבחו של רחבעם יאמר שהוא התייעץ עם זקני ישראל כדי לדעת איך לענות לעם. הזקנים אמרו למלך שאם הוא יעשה את מה שהעם מבקש, הוא תמיד יזכה לתמיכה שלו (מל״א י״ב:3–7). נראה שרחבעם לא היה מרוצה מהעצה, ולכן הוא פנה לגברים שאיתם הוא גדל. הם יעצו לו להוסיף על העול של העם (מל״א י״ב:9–11). רחבעם יכול היה לשאול את יהוה על־פי איזו עצה לפעול. במקום זאת, הוא הקשיב לגברים הצעירים יותר. ההשלכות היו הרסניות עבורו ועבור עם ישראל. גם אנחנו לפעמים מקבלים עצות שהן לא בדיוק מה שהיינו רוצים לשמוע. אבל אם הן מבוססות על דבר־אלוהים, אנחנו צריכים להישמע להן. מ22.02 9 §6
יום ג׳, 5 בדצמבר
תפארת בחורים היא כוחם (מש׳ כ׳:29).
אדם עניו וצנוע לא יתמקד בחוסר הניסיון של הצעירים, אלא בחוזקות שלהם. הוא לא יראה בהם יריבים, אלא שותפים לעבודה. המבוגרים רואים באחים צעירים מהם מתנות מיהוה והם אסירי תודה עליהם. כשהכוחות שלהם נחלשים, הם שמחים שמי שיש להם מרץ הנעורים מוכנים ומסוגלים למלא את הצורך ולשרת את הקהילה. הדמות המקראית נעמי היא דוגמה מצוינת לאדם מבוגר שגילה הכרת טובה על עזרה שקיבל ממישהו צעיר יותר. בהתחלה נעמי עודדה את כלתה האלמנה רות לחזור לעם שלה. אבל כאשר רות התעקשה להתלוות לנעמי חזרה לבית לחם, היא הסכימה לקבל את התמיכה הנאמנה שלה (רות א׳:7, 8, 18). זו הייתה ברכה נפלאה לשתי הנשים! (רות ד׳:13–16) ענווה תניע את המבוגרים לחקות את דוגמתה של נעמי. מ21.09 10, 11 §9–11
יום ד׳, 6 בדצמבר
אלוהים אינו נוהג בחוסר צדק ואינו שוכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם (עב׳ ו׳:10).
אבינו השמימי מבין את הנסיבות של כל אחד מאיתנו. אולי אתה יכול לעשות יותר מהרבה אחרים שאתה מכיר ואוהב. או יכול להיות שבגלל הגיל, המצב הבריאותי או הנסיבות המשפחתיות שלך אתה לא יכול לעשות כפי שאחרים עושים. אל תתייאש! (גל׳ ו׳:4) יהוה לא ישכח את פועלך. כל עוד אתה עושה את מיטבך מהמניע הנכון, הוא יהיה מרוצה ממך. יהוה רואה גם את כוונות ליבך. הוא רוצה שתהיה שמח, ושתהיה מרוצה ממה שאתה מסוגל לעשות במסגרת עבודתו. כבר עכשיו אנחנו נהנים משלוות נפש, כי אנחנו יודעים שיהוה עוזר לעובדיו כשהם חווים בעיות (יש׳ מ״א:9, 10). אין ספק שיש לנו סיבות טובות להיות מאושרים כל עוד אנחנו עובדים את אבינו האוהב, הראוי ”לקבל את התפארת והכבוד” מכל ברואיו! (ההת׳ ד׳:11). מ22.03 24 §16; 25 §18
יום ה׳, 7 בדצמבר
אני ממהר ואיני מתמהמה לשמור את מצוותיך (תהל׳ קי״ט:60).
כולנו רוצים לחקות את ישוע, אבל אנחנו לא צריכים להתייאש אם אנחנו לא מצליחים לחקות אותו בצורה מושלמת (יעקב ג׳:2). סטודנט לאומנות לא יכול לחקות בצורה מושלמת יצירה של אומן דגול. אבל ככל שהוא ממשיך ללמוד מהטעויות שלו ומתאמץ לחקות את הדוגמה של האומן בדקדקנות, כך הוא ממשיך להשתפר. באופן דומה, אם אנחנו מיישמים את מה שאנחנו לומדים בלימוד האישי שלנו ועושים את המיטב כדי לתקן את המגרעות שלנו, אנחנו יכולים לחקות בהצלחה את המופת שהשאיר לנו ישוע (תהל׳ קי״ט:59). אנחנו חיים בעולם שהאנוכיות שולטת בו. אבל משרתי יהוה בולטים כשונים. רוח ההקרבה העצמית של ישוע נוגעת לליבנו ואנחנו נחושים לחקות את דוגמתו (פט״א ב׳:21). אם נעשה כל שביכולתנו כדי לחקות את רוח ההקרבה העצמית של ישוע, גם אנחנו נהיה שמחים כי נדע שיהוה מרוצה מאיתנו. מ22.02 24 §16; 25 §18
יום ו׳, 8 בדצמבר
יש... דברים קשים להבנה (פט״ב ג׳:16).
אחת הדרכים שבהן יהוה נותן למשרתיו הנחיות כיום היא באמצעות דברו המקרא. אם נקדיש זמן כדי להרהר במה שיהוה מלמד אותנו, נצליח ליישם את ההנחיות שלו ונבצע את מלאכת הבישור בהצלחה (טימ״א ד׳:15, 16). דרך נוספת שבה יהוה מספק לנו הנחיות היא באמצעות ”העבד הנאמן והנבון” (מתי כ״ד:45). לפעמים אותו עבד נותן לנו הנחיות שאנחנו לא מבינים לגמרי. לדוגמה, אולי אנחנו מקבלים הנחיות ספציפיות שנועדו להכין אותנו לאסון טבע, אבל אנחנו חושבים שאין הרבה סיכוי שזה יקרה באזור שלנו. מה אנחנו צריכים לעשות אם אנחנו חושבים שההנחיות שאנחנו מקבלים לא מעשיות? אנחנו יכולים לחשוב על סיפורים שונים שקראנו במקרא. לעיתים עם אלוהים קיבל הנחיה שלא נראתה הגיונית מנקודת מבט אנושית, אבל התבררה כמצילת חיים (שופ׳ ז׳:7; ח׳:10). מ22.03 18 §15, 16
שבת, 9 בדצמבר
אבי, בידך מפקיד אני את רוחי (לוקס כ״ג:46).
ישוע אמר בביטחון מלא את המילים שבפסוק היומי. הוא ידע שהעתיד שלו תלוי ביהוה, והוא היה בטוח שאביו יזכור אותו. מה נוכל ללמוד מדבריו של ישוע? היֵה מוכן להפקיד את חייך בידיו של יהוה. כדי לעשות את זה, אתה חייב ’לבטוח ביהוה בכל ליבך’ (מש׳ ג׳:5). חשוב על דוגמתו של ג׳ושוע, עד־יהוה בן 15, שהיה חולה במחלה סופנית. הוא סירב לקבל טיפולים רפואיים המפרים את חוקי אלוהים. זמן קצר לפני שמת, הוא אמר לאימו: ”אימא, אני בידיים של יהוה... אני אומר לך בוודאות, אימא, אני יודע שיהוה יקים אותי לתחייה. הוא קורא את הלב שלי, ואני באמת אוהב אותו”. כדאי שכל אחד מאיתנו ישאל את עצמו: ”אם הייתי במצב מסכן חיים שבוחן את האמונה שלי, האם הייתי מפקיד את חיי בידיים של יהוה ובוטח בו שהוא יזכור אותי?” מ21.04 12 §15, 16
יום א׳, 10 בדצמבר
המרענן אחרים ירוענן בעצמו (מש׳ י״א:25).
השירות עוזר למשרתי יהוה להתחזק. כשאנחנו משתפים אחרים באמיתות המקרא אנחנו מרגישים מרועננים ומלאי כוחות, גם אם הם מגיבים בחיוב וגם אם לא. יש כאלה שמרגישים שבגלל הנסיבות שלהם הם לא יכולים לעשות הרבה בשירות. אם ככה אתה מרגיש, זכור שיהוה שמח אם אתה עושה את מיטבך. יהוה רואה ומעריך את הרצון שלנו להשתתף בשירות, גם אם אנחנו מרותקים לבית. הוא יכול לפתוח בפנינו הזדמנויות לתת עדות למטפלים או לצוות הרפואי. אם אנחנו משווים את הפעילות שלנו היום למה שהיינו מסוגלים לעשות בעבר, זה עלול לייאש אותנו. אבל אם אנחנו מבינים איך יהוה עוזר לנו עכשיו, יהיה לנו את הכוח הדרוש לנו לעמוד בכל ניסיון בשמחה. אנחנו לא יודעים איזה מזרעי האמת שאנחנו נוטעים יכה שורשים ויתחיל לצמוח (קהלת י״א:6). מ21.05 24, 25 §14–17
יום ב׳, 11 בדצמבר
מדוע בזת לדבר יהוה בעשותך את הרע בעיניו? (שמ״ב י״ב:9).
חמדנות גרמה לדוד המלך לשכוח את מה שיהוה נתן לו, לרבות עושר, מעמד בולט וניצחון על רבים מאויביו. בהתחלה דוד העריך את מתנותיו של יהוה ואמר שהן ”רבות מספר!” (תהל׳ מ׳:5) אבל בשלב מסוים הוא שכח את מה שיהוה העניק לו. למרות שלדוד היו הרבה נשים, הוא נתן לתאווה פסולה לאשתו של אדם אחר להתפתח בליבו. שמה של האישה היה בת שבע, ובעלה היה אוריה החיתי. דוד נהג באנוכיות וקיים יחסי מין עם בת שבע, והיא נכנסה להיריון. וכאילו לא די בכך, דוד דאג שאוריה ייהרג (שמ״ב י״א:2–15). מה דוד חשב לעצמו? האם הוא חשב שיהוה לא יכול לראות אותו? אותו אדם שבעבר היה נאמן ליהוה נכנע לתאווה אנוכית ושילם על כך ביוקר. אך בהמשך דוד הודה בחטאו והתחרט. אין ספק שהוא היה אסיר תודה שהוא יכול ליהנות שוב מחסדו של יהוה (שמ״ב י״ב:7–13). מ21.06 17 §10
יום ג׳, 12 בדצמבר
לא שאנחנו מספיק כשירים בזכות עצמנו... אלא שכשירותנו נובעת מאלוהים (קור״ב ג׳:5).
אולי אין לנו ביטחון ביכולת שלנו להדריך שיעור מקרא. יכול להיות שאנחנו מרגישים שאנחנו צריכים לרכוש יותר ידע או מיומנות כמורים לפני שנוכל ללמד מישהו. אם ככה אתה מרגיש, חשוב על שלושה גורמים שיכולים לחזק את הביטחון שלך. ראשית, בעיני יהוה אתה כשיר ללמד אחרים. שנית, ישוע, מי שיש לו ”כל סמכות בשמיים ובארץ”, נתן לך סמכות ללמד (מתי כ״ח:18). ושלישית, אתה יכול להישען על אחרים שיעזרו לך. ישוע נשען על מה שאביו ציווה עליו לומר ולדבר, וגם אתה יכול לעשות זאת (יוח׳ ח׳:28; י״ב:49). כמו כן, תוכל לבקש ממשגיח הקבוצה שלך, מחלוץ מיומן או ממבשר מנוסה לעזור לך להתחיל ולהדריך שיעור מקרא. דרך אחת שבה תוכל לרכוש ביטחון היא להצטרף לשיעור מקרא שמנהל אחד מהמבשרים האלה. מ21.07 6 §12
יום ד׳, 13 בדצמבר
מי שנאמן בדבר קטן נאמן גם בהרבה, ומי שאינו ישר בדבר קטן אינו ישר גם בהרבה (לוקס ט״ז:10).
ככל שקץ הסדר העולמי הזה קרב, עלינו להיות בטוחים יותר מאי פעם שיהוה תמיד פועל בצורה הנכונה. למה? במהלך הצרה הגדולה יכול להיות שנקבל הנחיות שייראו לנו מוזרות, לא־מעשיות או לא־הגיוניות. כמובן, יהוה לא ידבר אלינו באופן אישי. הוא קרוב לוודאי יספק הנחיות דרך נציגיו הממונים. זה לא יהיה הזמן לפקפק בהנחיות או להיות סקפטיים לגביהן, ולתהות: ’האם הן באמת מגיעות מיהוה או האם האחים האחראים פועלים על דעת עצמם?’ איך תפעל בתקופה מכרעת זו בהיסטוריה האנושית? תוכל לדעת את התשובה אם תבחן איך אתה מתייחס להנחיות תיאוקרטיות עכשיו. אם אתה בוטח בהנחיות שאנחנו מקבלים היום ומציית להן ללא היסוס, קרוב לוודאי שתעשה אותו דבר במהלך הצרה הגדולה. מ22.02 6 §15
יום ה׳, 14 בדצמבר
מה עשיתי אני בהשוואה אליכם? (שופ׳ ח׳:2).
בתמיכת יהוה נחלו גדעון ו־300 אנשיו ניצחון מרשים שעליו הם היו יכולים להתגאות מאוד. בהמשך אנשי אפרים ניגשו אל גדעון — לא כדי לשבח אותו, אלא כדי לריב איתו כי לא הזמינו אותם להצטרף לקרב (שופ׳ ח׳:1). גדעון הזכיר להם דוגמה ספציפית לאופן שבו יהוה בירך אותם. כתוצאה מכך, האנשים ”נרגעו” (שופ׳ ח׳:3). גדעון הניח לגאווה כדי לשמור על השלום בקרב עם אלוהים. מדוגמתם של אנשי אפרים אנחנו לומדים שעלינו להיות ממוקדים יותר בלתת כבוד ליהוה מאשר בלהגן על הכבוד שלנו. כראשי משפחות וזקני־קהילה, אנחנו יכולים ללמוד לקח מגדעון. אם מישהו נפגע ממשהו שעשינו, אנחנו צריכים לנסות לראות את הדברים מנקודת המבט שלו. נוכל גם לשבח אותו על הדברים שהוא עשה כראוי. בשביל זה אנחנו צריכים ענווה. השלום הרבה יותר חשוב מהגאווה האישית שלנו. מ21.07 16, 17 §10–12
יום ו׳, 15 בדצמבר
נעשה אדם בצלמנו (בר׳ א׳:26).
יהוה הראה לנו כבוד כשעשה אותנו בצלמו. תודות לכך שנבראנו בצלם אלוהים, אנחנו יכולים לפתח ולגלות רבות מתכונותיו הנפלאות, כמו אהבה, רחמים, נאמנות וצדקה (תהל׳ פ״ו:15; קמ״ה:17). כשאנחנו מטפחים תכונות כאלה, אנחנו מכבדים את יהוה ומראים שאנחנו אסירי תודה לו (פט״א א׳:14–16). כשאנחנו מתנהגים בדרך שמשמחת את אבינו השמימי, אנחנו מרגישים אושר וסיפוק. ומשום שיהוה עשה אותנו בצלמו, הוא נתן לנו את היכולת להיות סוג האנשים שהוא רוצה שיהיו במשפחתו. יהוה הכין עבורנו בית מיוחד. זמן רב לפני שהוא ברא את האדם הראשון, יהוה הכין את כדור הארץ עבור בני האדם (איוב ל״ח:4–6; יר׳ י׳:12). יהוה הוא אל מתחשב ונדיב, ולכן הוא סיפק לנו שפע של דברים טובים כדי שנוכל ליהנות מהם (תהל׳ ק״ד:14, 15, 24). מפעם לפעם הוא חשב על יצירותיו, והוא ”ראה כי טוב הדבר” (בר׳ א׳:10, 12, 31). מ21.08 3 §5, 6
שבת, 16 בדצמבר
פרי הרוח הוא אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, טוב לב, טוּב, אמונה, ענווה, שליטה עצמית (גל׳ ה׳:22, 23).
על כולנו הוטל לבשר ולעשות תלמידים (מתי כ״ח:19, 20; רומ׳ י׳:14). האם תרצה לחדד את המיומנויות שלך בפעילות החשובה הזאת? בזמן שאתה לומד ומיישם את הנלמד בחוברת הוראה, הצב מטרות ספציפיות. כשאתה חושב על מטרות שתוכל להציב לעצמך, אל תזניח את אחת המטרות הכי חשובות — פיתוח תכונות משיחיות (קול׳ ג׳:12; פט״ב א׳:5–8). אין ספק שכולנו היינו רוצים לעשות יותר בשביל יהוה ממה שאנחנו מצליחים לעשות כעת. בעולמו החדש נוכל לשרת אותו בצורה מרבית. בינתיים, אם ננצל כל הזדמנות שזמינה לנו, נוכל להוסיף לשמחה שלנו ולהפחית כל תחושה של אכזבה. ואפילו חשוב מכך, נסב כבוד ותהילה ליהוה, ”האל המאושר” (טימ״א א׳:11). לכן, הבה נשמח בזכויות שיש לנו. מ21.08 24, 25 §18–20
יום א׳, 17 בדצמבר
כל הקרב לאלוהים חייב להאמין שהוא קיים (עב׳ י״א:6).
אם גדלת במשפחה של עדי־יהוה, סביר להניח שלמדת על יהוה מגיל קטן. ההורים שלך לימדו אותך שהוא הבורא, שיש לו תכונות נפלאות ושהוא קבע מטרה אוהבת עבור האנושות (בר׳ א׳:1; מה״ש י״ז:24–27). אבל הרבה אנשים לא מאמינים שאלוהים קיים, ובטח לא שהוא הבורא. הם מאמינים שהחיים נוצרו במקרה, ובהמשך התפתחו לאט לאט לצורות חיים מורכבות יותר. לחלק מאותם אנשים יש השכלה גבוהה. הם אולי טוענים שהמדע הוכיח שהמקרא לא־נכון ושמי שמאמינים בבורא הם אנשים חסרי השכלה, חסרי בינה או נאיביים. לא משנה כמה זמן אנחנו עדי־יהוה, כולנו צריכים להמשיך לבנות את האמונה שלנו. כך לא נלך אחרי ”פילוסופיה ורעיונות מתעים וריקים מתוכן” שמלמדים אנשים בניגוד לדבר־אלוהים (קול׳ ב׳:8). מ21.08 14 §1–3
יום ב׳, 18 בדצמבר
ראוי אתה, יהוה אלוהינו, לקבל את התפארת והכבוד והגבורה (ההת׳ ד׳:11).
הבל, נוח, אברהם ואיוב הראו שהם מכבדים ואוהבים את יהוה. הם היו צייתנים, גילו אמונה והקריבו לו קורבנות. הם ללא ספק עשו כל שביכולתם כדי להסב כבוד ליהוה, ועבודתם הייתה רצויה בעיניו. בהמשך יהוה נתן לצאצאי אברהם את תורת משה. קובץ חוקים זה כלל הנחיות שהראו איך לעבוד את יהוה כרצוי בעיניו. אחרי מותו ותחייתו של ישוע, יהוה כבר לא דרש יותר שיצייתו לתורת משה (רומ׳ י׳:4). המשיחיים היו צריכים לציית לתורה חדשה, ”תורת המשיח” (גל׳ ו׳:2). כדי לציית ל’תורה’ זו הם לא היו צריכים להיצמד לרשימה ארוכה של חוקי עשה ואל תעשה, אלא לחקות את דוגמתו של ישוע וליישם את הוראותיו. גם המשיחיים כיום עושים כל שביכולתם לחקות את המשיח כדי לשמח את יהוה ו’למצוא מרגוע’ לנפשותיהם (מתי י״א:29). מ22.03 20, 21 §4, 5
יום ג׳, 19 בדצמבר
הוא נהג לפרוש אל מקומות שוממים כדי להתפלל (לוקס ה׳:16).
יהוה מקשיב לילדיו. הוא הקשיב לתפילות הרבות שבנו נשא כשהיה עלי אדמות. הוא שמע את ישוע מתפלל לגבי החלטות חשובות, כמו בחירת 12 שליחיו (לוקס ו׳:12, 13). יהוה שמע את ישוע גם כשהתפלל בשעת מצוקה. בדיוק לפני הבגידה שחווה, ישוע התפלל בעוז לאביו לגבי המבחן הקשה שהוא עומד לעבור. יהוה לא רק שמע את התפילה של ישוע, אלא גם שלח מלאך כדי לחזק את בנו היקר (לוקס כ״ב:41–44). כיום יהוה ממשיך להקשיב לתפילות משרתיו, והוא משיב להן בזמן הנכון ובדרך הטובה ביותר (תהל׳ קט״ז:1, 2). שים לב איך אחות אחת מהודו התנסתה בכך באופן אישי. היא התמודדה עם בעיות רגשיות חמורות והתפללה על כך ליהוה מכל הלב. היא כותבת: ”התוכנית ®JW Broadcasting של מאי 2019, בנושא התמודדות עם דאגות וחרדות, הייתה בדיוק מה שהייתי צריכה. זאת הייתה תשובה לתפילות שלי”. מ21.09 21 §6, 7
יום ד׳, 20 בדצמבר
[נוסו] אל ההרים (לוקס כ״א:21).
האם אתה יכול לתאר לעצמך כמה היה קשה למשיחיים בני המאה הראשונה לספירה להשאיר מאחור כמעט את כל מה שהיה להם ולהתחיל מחדש? כדי להישען על יהוה שיספק להם את הצרכים הבסיסיים שלהם, הם היו צריכים אמונה. אבל היה משהו שהיה יכול לעזור להם. חמש שנים לפני שהרומאים הקיפו את ירושלים, השליח פאולוס נתן למשיחיים העברים עצה טובה: ”יהיה אורח חייכם ללא אהבת כסף ושמחו בחלקכם. כי הוא אמר: ’לעולם לא אעזוב אותך ולעולם לא אנטוש אותך’. על כן נהיה מלאי ביטחון ונאמר: ’יהוה עוזרי; לא אפחד. מה יכול לעשות לי אדם?’” (עב׳ י״ג:5, 6) אין ספק שלמי שעוד לפני פלישת הרומאים אימצו לליבם את עצתו של פאולוס היה קל יותר להסתגל לסגנון חיים צנוע בביתם החדש. הם היו בטוחים שיהוה ידאג לצורכיהם הבסיסיים. מ22.01 4 §7, 9
יום ה׳, 21 בדצמבר
רחמיו [של יהוה] נראים בכל מעשיו (תהל׳ קמ״ה:9).
כשאנחנו חושבים על אדם רחמן, אנחנו אולי מדמיינים מישהו אדיב, לבבי, מלא חמלה ונדיב. אולי אנחנו נזכרים במשל שישוע סיפר על השומרוני הטוב. אותו אדם, שהיה מעם אחר, ’נהג ברחמים’ ביהודי שנפל בידי שודדים. השומרוני ”נתמלא רחמים” כלפי היהודי הפצוע, ודאג באהבה שיקבל טיפול (לוקס י׳:29–37). המשל מבליט תכונה יפה של אלוהינו — רחמים. התכונה הזאת היא היבט של אהבת אלוהים, והוא מגלה אותה מדי יום באופן שבו הוא נוהג בנו. יש היבט נוסף של רחמים שאולי עולה במחשבותינו — להימנע מלהעניש אם יש בסיס לעשות זאת. במובן הזה, אין ספק שיהוה נוהג בנו ברחמים. ”לא כחטאינו עשה לנו”, אמר כותב המזמור (תהל׳ ק״ג:10). אבל יש מקרים שבהם יהוה אולי יטיל מוסר תקיף על מי שביצע חטא. מ21.10 8 §1, 2
יום ו׳, 22 בדצמבר
חסדי לא יסור ממך (יש׳ נ״ד:10).
יהוה מראה את חסדו רק למי שיש להם יחסים קרובים איתו, למשרתיו. עובדה זו ניכרת מהדברים שאמרו דוד המלך והנביא דניאל. לדוגמה, דוד אמר: ”המשך להראות את חסדך ליודעיך”. ”חסד יהוה הוא לעולמי עולמים על יראיו”. ודניאל אמר: ”יהוה האל [אשר] עושה חסד עם אוהביו ועם שומרי מצוותיו” (תהל׳ ל״ו:10; ק״ג:17; דנ׳ ט׳:4). על־פי מילים אלה שנכתבו בהשראת הרוח, יהוה מראה את חסדו למשרתיו כי הם מכירים אותו, יראים אותו, אוהבים אותו ושומרים את מצוותיו. יהוה מראה את חסדו רק לעמו, לעובדיו האמיתיים. לפני שהתחלנו לשרת את יהוה נהנינו מהאהבה שהוא מראה לכל בני האדם (תהל׳ ק״ד:15). אבל כעובדיו אנחנו נהנים גם מחסדו. מ21.11 3, 4 §8, 9
שבת, 23 בדצמבר
ליהוה אלוהיך תשתחווה (מתי ד׳:10).
יהיה אשר יהיה, אנחנו נחושים לציית למילים האלה שאמר ישוע. רבים כיום הולכים אחרי מנהיגי כנסייה כריזמטיים. ההערצה לאנשים האלה לפעמים גובלת בעבודת אלילים. המונים ממלאים את הכנסיות שלהם, קונים את הספרים שלהם, ותורמים הרבה כסף עבור המטרות שהמנהיגים האלה מקדמים. יש אנשים שגומעים בשקיקה כל מילה שהם אומרים. קשה להאמין שאותם באי כנסיות היו יותר נרגשים אם ישוע עצמו היה מופיע בפניהם. בניגוד אליהם, לעובדי יהוה האמיתיים אין כיתת כמורה. למרות שאנחנו מכבדים את מי שמנהיגים אותנו, אנחנו נשמעים להוראתו הברורה של ישוע: ”אתם אחים כולכם” (מתי כ״ג:8–10). אנחנו לא סוגדים לבני אדם — לא למנהיגי דת ולא לשליטים פוליטיים. ואנחנו לא תומכים במטרות הדתיות או הפוליטיות שלהם. אנחנו שומרים על ניטרליות ונבדלים מהעולם. בתחומים האלה אנחנו מתבלטים כשונים מהקבוצות הרבות שמתיימרות ללכת אחרי המשיח (יוח׳ י״ח:36). מ21.10 20 §6, 7
יום א׳, 24 בדצמבר
אנוכי יהוה אלוהיך... לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי (שמ׳ כ׳:2, 3).
כל משיחי שרוצה להיות קדוש צריך לוודא ששום דבר או אף אחד לא הופכים לחשובים יותר מהיחסים שלו עם אלוהים. וכמי שנקראים ”עדי־יהוה” אנחנו נחושים להימנע מכל מעשה שימיט חרפה על שמו הקדוש (וי׳ י״ט:12; יש׳ נ״ז:15). כדי להראות שהם מכירים ביהוה כאלוהיהם, בני ישראל היו צריכים לציית לחוקים רבים. בוויקרא י״ח:4 נאמר: ”את משפטיי תעשו ואת חוקותיי תשמרו ותלכו בהם. אני יהוה אלוהיכם”. פרק י״ט כולל כמה מאותן ’חוקות’ שניתנו לבני ישראל. למשל, פסוקים 5–8, 21 ו־22 מתייחסים לקורבנות בעלי חיים. היה צריך להקריב אותם בדרך שלא ’תחלל דבר קדוש ליהוה’. קריאת הפסוקים האלה צריכה להניע אותנו לרצות לשמח את יהוה ולהקריב לו קורבן הלל רצוי, כפי שהכתוב בעברים י״ג:15 קורא לנו לעשות. מ21.12 5, 6 §14, 15
יום ב׳, 25 בדצמבר
שמח עם אשת נעוריך (מש׳ ה׳:18).
זוגות צעירים כיום יכולים ללמוד מניסיונם של אחרים שלמדו להישען על יהוה. יש זוגות שמשרתים בשירות המורחב כבר עשרות שנים. תוכל להתייעץ איתם אם אתה מרגיש שאתה צריך לבחון את המטרות שלך. זוהי דרך להראות שאתה בוטח ביהוה (מש׳ כ״ב:17, 19). זכור שהנישואין הם מתנה מיהוה (מתי י״ט:5, 6). הוא רוצה שזוגות נשואים ייהנו מהמתנה הזו. זוגות צעירים, בחנו מה אתם עושים עם החיים שלכם. האם אתם עושים כל מה שאתם יכולים כדי להראות ליהוה כמה אתם מעריכים את המתנות שהוא העניק לכם? דברו איתו בתפילות, חפשו בדברו עקרונות שנוגעים למצב שלכם ואז ישמו את העצות שהוא נותן לכם. אתם יכולים להיות בטוחים שאם תבנו את נישואיכם סביב שירות יהוה יהיו לכם חיים מאושרים ומספקים. מ21.11 19 §16, 18
יום ג׳, 26 בדצמבר
כולנו מרבים לטעות (יעקב ג׳:2, הערת שוליים).
יעקב שמר על השקפה מאוזנת לגבי עצמו. הוא לא חשב שהרקע המשפחתי שלו או הזכויות שלו הופכים אותו למיוחד או מרוממים אותו מעל האחים והאחיות שלו. הוא התייחס לאחיו לאמונה כאל ’אחיו האהובים’ (יעקב א׳:16, 19; ב׳:5). הוא לא נתן את הרושם שהוא מושלם. איזה לקח נוכל להפיק מכך? עלינו לזכור שכולנו חוטאים. אסור לנו לחשוב שאנחנו נעלים על התלמידים שלנו. למה? אם ניתן לתלמיד את הרושם שאין בנו פגמים, הוא עלול להסיק שהוא אף פעם לא יעמוד בדרישות של אלוהים. אבל כשאנחנו מודים בכנות שגם לנו לא תמיד קל ליישם את עקרונות המקרא, ומסבירים איך יהוה עזר לנו לעשות שינויים בחיים, זה יעזור לתלמיד שלנו להבין שגם הוא יכול לשרת את יהוה. מ22.01 11 §13, 14
יום ד׳, 27 בדצמבר
שִמרו על הלך חשיבה זה, שהיה גם למשיח ישוע (פיל׳ ב׳:5).
ככל שאנחנו מתאמצים לחשוב כמו ישוע, כך אנחנו נוהגים כמותו ומצליחים לשקף את האישיות שלו בצורה טובה יותר (עב׳ א׳:3). אולי אנחנו אומרים לעצמנו: ’ישוע מושלם. אני אף פעם לא אהיה לגמרי כמותו!’ אבל זכור את העובדות הבאות: ראשית, נבראנו להיות דומים ליהוה וישוע. כך שאתה יכול לבחור לחקות אותם וגם להצליח, לפחות במידה מסוימת (בר׳ א׳:26). שנית, רוח קודשו של אלוהים היא הכוח החזק ביותר ביקום. בעזרתה אתה יכול להצליח לעשות דברים שאף פעם לא היית יכול לעשות בכוחות עצמך. ושלישית, יהוה לא מצפה שתגלה כעת את פרי הרוח בצורה מושלמת. למעשה, אלוהינו האוהב יעניק לבעלי התקווה הארצית 000,1 שנים כדי להפוך למושלמים (ההת׳ כ׳:1–3). כרגע יהוה דורש מאיתנו לעשות את מיטבנו ולהישען על עזרתו. מ22.03 9 §5, 6
יום ה׳, 28 בדצמבר
אין מילה על לשוני, אך הינה, יהוה, אתה כבר יודע אותה היטב (תהל׳ קל״ט:4).
תפילות הן לא הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים לחזק את הקשר שלנו עם יהוה. לימוד דבר־אלוהים ונוכחות באסיפות יכולים גם הם לעזור לנו להתקרב לאלוהים. מה תוכל לעשות כדי לנצל בצורה הטובה ביותר את הזמן שאתה מקדיש ללימוד ואת הזמן שאתה נמצא באסיפות הקהילה? שאל את עצמך: ’האם יש משהו שמפריע לי להתרכז באסיפות או בזמן שאני מנסה ללמוד?’ האם יכול להיות שחלק מההפרעות הן שיחות, אימיילים או הודעות טקסט שאתה מקבל בטלפון הנייד שלך, או במכשיר אלקטרוני אחר? אם אתה שם לב שהמחשבות שלך נודדות בזמן שאתה לומד או בזמן האסיפה, בקש מיהוה שיעזור לך להתרכז. יכול להיות שזה לא קל להניח לדאגות ולהתרכז בדברים רוחניים, אבל הכרחי לעשות זאת. התפלל לאלוהים שייתן לך שלום שישמור לא רק על הלב שלך, אלא גם על ’שכלך’ (פיל׳ ד׳:6, 7). מ22.01 29, 30 §12–14
יום ו׳, 29 בדצמבר
הטה אוזנך והקשב לדברי החכמים (מש׳ כ״ב:17).
המלך עוזיהו דחה את התיקון שהוא קיבל. הוא נכנס לאזור במקדש יהוה שרק הכוהנים היו מורשים להיות בו כדי להקטיר קטורת. כוהני יהוה אמרו לו: ”לא ראוי שאתה, עוזיהו, תקטיר ליהוה! רק הכוהנים מורשים להקטיר”. איך הוא הגיב? אילו היה נשמע בענווה לתיקון שקיבל ועוזב מייד את בית המקדש, יהוה אולי היה סולח לו. אבל ”עוזיהו... התמלא זעם”. למה הוא דחה את התיקון? הוא ככל הנראה חשב שבתור מלך יש לו הזכות לעשות כל מה שהוא רוצה. אבל יהוה לא חשב ככה. עוזיהו פעל בעזות מצח, ולכן הוכה בצרעת ו”נותר מצורע עד יום מותו” (דה״ב כ״ו:16–21). הדוגמה של עוזיהו מלמדת אותנו שלא משנה מי אנחנו, אם נדחה עצות שמבוססות על המקרא, נאבד את חסדו של יהוה. מ22.02 9 §7
שבת, 30 בדצמבר
התחרטו ושובו מדרככם כדי שיימחו חטאיכם, למען יבואו עליכם עיתות רענון מאת יהוה עצמו (מה״ש ג׳:19).
אדם ש”האישיות הישנה” שולטת עליו בדרך כלל חושב ומתנהג כדרך בשר ודם (קול׳ ג׳:9). הוא יכול להיות אנוכי, חם מזג, כפוי טובה וגאוותן. הוא אולי נהנה לצפות בתכנים פורנוגרפיים ובסרטים לא־מוסריים או אלימים. אין ספק שיש לו כמה תכונות טובות, ואולי הוא מרגיש אשם בגלל הדברים הרעים שהוא אומר או עושה, אבל אין לו מספיק מוטיבציה לשנות את החשיבה וההתנהגות שלו (גל׳ ה׳:19–21; טימ״ב ג׳:2–5). אנחנו לא־מושלמים. לכן אף אחד מאיתנו לא יכול להסיר לגמרי מליבו או משכלו את כל המחשבות הרעות והרצונות הפסולים. לפעמים נעשה או נאמר משהו שבהמשך נתחרט עליו (יר׳ י״ז:9; יעקב ג׳:2). אבל כשאנחנו פושטים את האישיות הישנה, לגישות עולמיות ולמעשי הבשר כבר אין שליטה עלינו. הם כבר לא מגדירים אותנו (יש׳ נ״ה:7). מ22.03 3 §4, 5
יום א׳, 31 בדצמבר
בשפלות רוח החשיבו את האחרים לנעלים מכם (פיל׳ ב׳:3).
זקני קהילה, התמקדו בתכונות הטובות של האחים והאחיות שלכם. אף אחד מהם לא מושלם, אבל לכל אחד מהם יש תכונות שראויות להערכה. זקני קהילה יצטרכו מעת לעת לעזור לאח או לאחות לתקן את החשיבה שלהם. אבל בדומה לשליח פאולוס, הם צריכים להתאמץ להביט מעבר למילים או למעשים של האח. במקום זאת, חשוב שהם יתמקדו באהבתו ליהוה, בהתמדה שלו בשירות אלוהים ובפוטנציאל שלו לעשות את הטוב. זקנים שיש להם ראייה חיובית יוצרים אווירה חמה ואוהבת בקהילה. זכרו שיהוה לא מצפה מכם להיות מושלמים; הוא מצפה שתהיו נאמנים (קור״א ד׳:2). אתם יכולים להיות בטוחים שאלוהים מעריך גם את מה שאתם עושים בשירותו. יהוה לעולם לא ’ישכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו, בכך ששירתם את הקדושים ועודכם משרתים אותם’ (עב׳ ו׳:10). מ22.03 30 §19; 31 §21