ינואר
יום ב׳, 1 בינואר
אני שולח אליכם את טימותיאוס, שכן הוא ילדי האהוב והנאמן באדון (קור״א ד׳:17).
מה הפך את טימותיאוס למשרת טוב של יהוה? התכונות המשיחיות הנפלאות שלו (פיל׳ ב׳:19–22). מהאופן שבו השליח פאולוס תיאר אותו אנחנו לומדים שהוא היה עניו, נאמן, חרוץ ושאפשר היה לסמוך עליו. היה לו אכפת מאוד מאחיו לאמונה. מסיבה זו פאולוס אהב את טימותיאוס ולא היסס לתת לו משימות מאתגרות. גם אנחנו יקרים ליהוה ומועילים יותר לקהילה כשאנחנו מטפחים תכונות שהוא אוהב (תהל׳ כ״ה:9; קל״ח:6). תוכל להתפלל ולחשוב אילו היבטים באישיות שלך אתה צריך לשפר. בחר תכונה ספציפית אחת שתרצה להתמקד בה. האם תוכל להיות יותר אמפתי? האם אתה צריך ללמוד לשמור על השלום בינך לבין אחרים ולהיות יותר סלחן? תוכל לפנות לחבר שאתה סומך עליו ולשאול אותו במה אתה צריך להשתפר (מש׳ כ״ז:6). מ22.04 23 §4, 5
יום ג׳, 2 בינואר
יבחן כל אחד את מעשיו שלו (גל׳ ו׳:4).
יהוה רוצה שנהיה מאושרים, שהרי שמחה היא אחד מהיבטי פרי הרוח (גל׳ ה׳:22). אנחנו יודעים שגדול אושרו של הנותן מזה של המקבל, ולכן מתמלאים שמחה כשאנחנו משתתפים ככל יכולתנו בשירות ועוזרים לאחינו בדרכים שונות (מה״ש כ׳:35). בפסוק היומי השליח פאולוס מזכיר שני גורמים שיעזרו לנו להישאר שמחים. ראשית, מטרתנו היא לתת ליהוה את המיטב שלנו. אם באמת ניתן ליהוה את המיטב שלנו, נהיה מאושרים (מתי כ״ב:36–38). שנית, אנחנו לא צריכים להשוות את עצמנו לאחרים. לא משנה מה הבריאות שלנו, ההכשרה שקיבלנו והיכולות הטבעיות שלנו מאפשרות לנו לעשות, אנחנו צריכים להודות ליהוה. אבל מה אם אחרים יותר טובים מאיתנו בהיבטים מסוימים בשירות? עלינו לשמוח שהם משתמשים בכישרונות שלהם כדי להלל את יהוה. מ22.04 10 §1, 2
יום ד׳, 3 בינואר
קרבה גאולתכם (לוקס כ״א:28).
סופן של דתות הכזב יבוא בפתאומיות, מה שיפתיע את העולם מאוד (ההת׳ י״ח:8–10). בעקבות השמדת בבל הגדולה העולם יזדעזע ועלולים להתעורר קשיים, אבל לעם אלוהים יהיו לפחות שתי סיבות לשמוח. דתות הכזב, שהתנגדו ליהוה אלוהים משחר האנושות, יישמדו לעד. וישועתנו מהסדר העולמי המרושע תהיה קרובה מאוד. דניאל ניבא ש”הידע האמיתי ירבה”, וזה מה שקרה. אנחנו מבינים עכשיו את הנבואות לגבי הימים שלנו (דנ׳ י״ב:4, 9, 10). דיוק הנבואות האלה מעמיק את הכבוד שאנחנו רוחשים ליהוה ולדברו הכתוב (יש׳ מ״ו:10; נ״ה:11). לכן למד בשקדנות את כתבי־הקודש ועזור לאחרים לרקום קשר הדוק עם יהוה. כך תוכל להמשיך לחזק את אמונתך. יהוה יגן על כל מי שנשענים עליו לחלוטין ויעניק להם ”שלום ממושך” (יש׳ כ״ו:3). מ22.07 6, 7 §16, 17
יום ה׳, 4 בינואר
הם אספו אותם אל המקום הנקרא בעברית הר מגידון (ההת׳ ט״ז:16).
ספר ההתגלות מגלה שמלכות אלוהים השמימית הוקמה ושהשטן גורש מהשמיים (ההת׳ י״ב:1–9). גירושו הביא להקלה בשמיים, אבל יצר קשיים עבורנו, וזאת מפני שהזעם של השטן מתמקד כעת במי שמשרתים את יהוה בנאמנות כאן עלי אדמות (ההת׳ י״ב:12, 15, 17). איך נוכל להישאר נאמנים אל מול המתקפות של השטן? (ההת׳ י״ג:10) אחד הדברים שיעזרו לנו הוא לדעת מה צפוי לקרות בעתיד. לדוגמה, בספר ההתגלות השליח יוחנן מתאר ”באותות”, כלומר בשפה סמלית, כמה מהברכות שמהן ניהנה בקרוב. אחת מהן היא ההשמדה של אויבי אלוהים (ההת׳ א׳:1). מ22.05 8 §1–3
יום ו׳, 5 בינואר
באחרית הימים אביאך נגד ארצי, למען יכירו אותי האומות כאשר אתקדש באמצעותך לנגד עיניהן, גוג (יח׳ ל״ח:16).
עמדתם האיתנה של משרתיו הנאמנים של יהוה תעורר את זעמם של מתנגדי יהוה. כתוצאה מכך, קואליציה של אומות תתקוף את עם אלוהים בכל רחבי כדור הארץ. מתקפה אגרסיבית זו מתוארת בצורה נבואית כמתקפת גוג ממגוג (יח׳ ל״ח:14, 15). איך יהוה יגיב למתקפה אכזרית זו? הוא אומר לנו: ”תבער חמתי הגדולה” (יח׳ ל״ח:18, 21–23). פרק י״ט בספר ההתגלות מתאר מה יקרה בהמשך. יהוה ישלח את בנו כדי להגן על משרתיו ולהביס את אויביהם. למתקפת נגד זו של ישוע יצטרפו ”צבאות השמיים” — המלאכים הנאמנים וה־000,144 (ההת׳ י״ז:14; י״ט:11–15). מה תהיה התוצאה של המלחמה? כל בני האדם והארגונים שמתנגדים ליהוה יושמדו אחת ולתמיד! (ההת׳ י״ט:19–21). מ22.05 16, 17 §9, 10
שבת, 6 בינואר
איבה אשים בינך ובין האישה (בר׳ ג׳:15).
זמן קצר אחרי שאדם וחוה חטאו יהוה העניק תקווה לצאצאיהם באמצעות נבואה מרשימה. הדברים שהוא אמר כתובים בבראשית ג׳:15: ”איבה אשים בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה. הוא ימחץ את ראשך, ואתה תפצע אותו בעקב”. הנבואה מופיעה בספר הראשון של המקרא, אבל בדרך זו או אחרת כל שאר ספרי המקרא קשורים אליה. כפי ששִׁדרה של ספר מודפס כורכת את כל הדפים יחד, כך המילים המתועדות בבראשית ג׳:15 כורכות את התוכן של כל ספרי המקרא למסר אחיד אחד — שאלוהים ישלח מושיע שישמיד את השטן ואת כל תומכיו המרושעים. זו תהיה ברכה של ממש לכל מי שאוהבים את יהוה! המקרא מגלה בהדרגה איך הנבואה מתגשמת ואיך היא מועילה לנו. מ22.07 14 §1–3
יום א׳, 7 בינואר
יהוה נותן חוכמה (מש׳ ב׳:6).
הורים, בקשו מיהוה שייתן לכם את החוכמה שאתם צריכים כדי לעזור לילדים שלכם לפתח אהבה כלפיו (יעקב א׳:5). הוא הכָּשיר ביותר לייעץ לכם, ויש כמה סיבות לכך. שימו לב לשתיים מהן. ראשית, ליהוה יש הכי הרבה ניסיון כהורה (תהל׳ ל״ו:9). שנית, העצות החכמות שהוא נותן תמיד מוכיחות את עצמן כטובות (יש׳ מ״ח:17). יהוה מספק באמצעות דברו וארגונו שפע של מזון רוחני שמבוסס על המקרא שיכול לעזור לכם ללמד את הילדים שלכם לאהוב אותו (מתי כ״ד:45). אתם יכולים, למשל, למצוא הרבה עצות מעשיות בסדרת המאמרים ”הדרכה למשפחה” שהופיעה בצורה מודפסת במשך כמה שנים בכתב העת עורו! וכיום זמינה באתר שלנו. כמו כן, סרטונים רבים שמתפרסמים באתר jw.org מציגים ראיונות ומצבים מציאותיים שיכולים לעזור להורים ליישם את עצותיו של יהוה בגידול ילדיהם (מש׳ ב׳:4, 5). מ22.05 27 §4, 5
יום ב׳, 8 בינואר
אם לעוונות תשים ליבך, ... יהוה, מי יעמוד? (תהל׳ ק״ל:3).
היכולת של יהוה לסלוח מיוחדת במינה. ראשית, הוא תמיד מוכן לסלוח. שנית, הוא יודע עלינו הכול. הוא יודע היטב איך אנחנו בנויים, והוא בעמדה הטובה ביותר לדעת אם באמת התחרטנו. ושלישית, כשיהוה סולח לנו הוא מוחק את חטאינו כלא היו. זה מאפשר לנו ליהנות ממצפון נקי ולהיות רצויים בעיניו. כמובן, כל עוד אנחנו לא־מושלמים נמשיך לחטוא. אבל אנחנו יכולים לשאוב נחמה מהמילים שמצויות בספר הבנה מכתבי־הקודש, כרך ב׳, עמוד 771 (אנג׳): ”משום שברוב רחמיו יהוה מתחשב בחולשות האנוש של משרתיו, הם לא צריכים כל הזמן לחוש ייסורי מצפון בשל חטאיהם שנובעים מאי־השלמות התורשתית (תה ק״ג:8–14; ק״ל:3). אם הם מתאמצים לחיות על־פי דרכי אלוהים, הם יכולים להיות שמחים (פיל ד׳:4–6; יחא ג׳:19–22)”. מ22.06 6, 7 §18, 19
יום ג׳, 9 בינואר
תובאו לפני מלכים ומושלים בגלל שמי (לוקס כ״א:12).
פחד מהתנגדות מצד הממשלה הוא לא הנשק היחיד שבו משתמש השטן. חלק מהאנשים מפחדים מהתגובה שתהיה לקרובי המשפחה שלהם לאמת יותר מאשר כל פגיעה פיזית. הם אוהבים את קרוביהם מאוד ורוצים שהם יכירו את יהוה ויאהבו אותו. כואב להם לשמוע אותם מדברים בחוסר כבוד על אלוהי האמת ועל עובדיו. במקרים מסוימים קרובי משפחה שבהתחלה התנגדו, קיבלו בהמשך את האמת. אבל מה אם קרובי המשפחה שלנו מנתקים איתנו קשר בגלל האמונה החדשה שלנו? איך נגיב? המילים היפות שמצויות בתהלים כ״ז:10 יכולות לנחם אותנו. כשאנחנו חושבים כמה יהוה אוהב אותנו, אנחנו מרגישים בטוחים למרות ההתנגדות. ואנחנו בטוחים שהוא יגמול לנו על כוח העמידה שלנו. יהוה ידאג לצרכים הפיזיים, הרגשיים והרוחניים שלנו הרבה יותר טוב מכפי שכל אחד אחר יוכל לדאוג לנו. מ22.06 16, 17 §11–13
יום ד׳, 10 בינואר
המשיח עצמו סבל למענכם והשאיר לכם מופת כדי שתלכו בעקבותיו בקפידה (פט״א ב׳:21).
במהלך שירותו העלילו על ישוע שהוא שתיין, זללן, שליח של השטן, מחלל השבת, ואפילו מחלל שם אלוהים (מתי י״א:19; כ״ו:65; לוקס י״א:15; יוח׳ ט׳:16). עם זאת, ישוע לא הגיב בכעס. כמו ישוע, גם אנחנו לא רוצים להגיב בכעס כשמטיחים בנו עלבונות (פט״א ב׳:22, 23). אבל לא תמיד קל לרסן את דיבורנו (יעקב ג׳:2). מה יכול לעזור לנו? נסה להבין מה עומד מאחורי התגובה השלילית של בעל הבית. אח ששמו סאם אומר: ”אני מנסה להתמקד בכך שבעל הבית צריך לשמוע את האמת ובפוטנציאל שלו”. לפעמים בעל הבית כועס פשוט כי הגענו בזמן לא טוב. כשאדם שאנחנו מדברים איתו כועס, נוכל להתפלל בקצרה ולבקש מיהוה שיעזור לנו להישאר רגועים ולהימנע מלהגיד משהו לא־אדיב או לא־מכובד. מ22.04 6 §8, 9
יום ה׳, 11 בינואר
קרבו לאלוהים (יעקב ד׳:8).
אחת הדרכים המרכזיות לעזור לילדים להתקרב ליהוה היא ללמוד איתם את המקרא (טימ״ב ג׳:14–17). אבל המקרא עצמו חושף דרך נוספת שבה צעירים יכולים ללמוד על יהוה. בספר משלי האב מזכיר לבנו להמשיך לשים לב לתכונות של יהוה שנחשפות בבריאה (מש׳ ג׳:19–21). הורים, אתם ודאי נהנים לבלות עם ילדיכם בטבע. השתמשו בזמנים האלה כדי לעזור לילדיכם לראות את הקשר בין ”הדברים שנבראו” לבין התכונות המופלאות של יהוה (רומ׳ א׳:20). שימו לב איך ישוע השתמש בבריאה כדי ללמד. באחד המקרים הוא ביקש מתלמידיו להתבונן בעורבים ובשושנים (לוקס י״ב:24, 27–30). הוא לימד את תלמידיו לקח חשוב לגבי הנדיבות וטוב הלב של אביהם השמימי: יהוה יאכיל וילביש את משרתיו הנאמנים כפי שהוא מאכיל את העורבים ומלביש את הפרחים בשדה. מ23.03 20, 21 §1–4
יום ו׳, 12 בינואר
כל מה שתבקשו בשמי אעשה, כדי שיפואר האב באמצעות הבן (יוח׳ י״ד:13).
אנחנו מודים ליהוה שאנחנו יכולים להתפלל אליו דרך בנו. ישוע הוא הערוץ שיהוה משתמש בו כדי למלא את בקשותינו. יהוה מקשיב ועונה לנו כשאנחנו מתפללים בשם ישוע. הוא גם סולח לנו על חטאינו על בסיס קורבן הכופר (רומ׳ ה׳:1). כתבי־הקודש מתארים את ישוע כ”כוהן גדול... היושב לימין כס התפארת בשמיים” (עב׳ ח׳:1). ישוע הוא ה”עוזר [שלנו] אצל האב” (יוח״א ב׳:1). אנחנו אסירי תודה ליהוה שסיפק לנו כוהן גדול אמפתי שמבין את החולשות שלנו ו”מפגיע בעדנו” (רומ׳ ח׳:34; עב׳ ד׳:15). ללא הקורבן של ישוע לא היינו יכולים לפנות ליהוה בתפילה. אתה ודאי מסכים שאף פעם לא נוכל להודות מספיק ליהוה על המתנה היקרה שהוא נתן לנו — בנו אהובו! מ22.07 23 §10–12
שבת, 13 בינואר
המהימן שומר סוד (מש׳ י״א:13).
אדם מהימן עושה כל מאמץ לקיים את הבטחותיו ותמיד אומר את האמת (תהל׳ ט״ו:4). אחרים יודעים שהם יכולים לסמוך עליו. אנחנו רוצים שאחינו ואחיותינו ירגישו ככה כלפינו. אי־אפשר להכריח אחרים לבטוח בנו. אמון זה משהו שצריך להרוויח. אפשר להשוות אותו לכסף — קשה להרוויח אותו אבל קל לאבד אותו. יהוה הרוויח את האמון שלנו בו. ”כל מעשהו מהימן” (תהל׳ ל״ג:4). והוא מצפה מאיתנו לחקות אותו (אפ׳ ה׳:1). אנחנו כל כך שמחים שיהוה משך אותנו לאגודת אחים המורכבת מאנשים אוהבים ומהימנים! כולנו צריכים להתאמץ להרוויח את אמונם של אחינו ואחיותינו. כשכל אחד מאיתנו מתאמץ לגלות אהבה, ענווה, תבונה, יושר ושליטה עצמית אנחנו תורמים לאמון בקהילה. הבה נחקה את יהוה אלוהינו ונמשיך להוכיח שאנחנו ראויים לאמון. מ22.09 8 §1, 2; 13 §17
יום א׳, 14 בינואר
עין יהוה משגיחה (תהל׳ ל״ג:18).
אנחנו אומנם חלק ממשפחה גדולה של משרתי יהוה, אבל אנחנו עלולים לפעמים להרגיש בודדים. אולי אנחנו נאבקים עם רגשות שליליים וחושבים שאנחנו צריכים להתמודד עם הרגשות האלה בעצמנו. יהוה לא רוצה שנרגיש ככה. חשוב על האופן שבו יהוה נהג בנביא אליהו. הוא עודד אותו לדבר ושאל אותו פעמיים: ”מה מעשיך כאן, אליהו?” (מל״א י״ט:9, 13) בכל פעם יהוה הקשיב לאליהו כשהוא שפך לפניו את ליבו. הוא גם אמר לאליהו שיש עוד רבים מעם ישראל שעדיין משרתים אותו (מל״א י״ט:11, 12, 18). ללא ספק, אליהו חש הקלה אחרי ששפך את ליבו בפני יהוה ושמע את תשובתו. יהוה הטיל עליו כמה משימות חשובות. הוא שלח אותו למשוח את חזאל למלך על ארם, את יהוא למלך על ישראל ואת אלישע לנביא (מל״א י״ט:15, 16). המשימות שיהוה הטיל על אליהו עזרו לו להתמקד בדברים חיוביים. הוא גם נתן לו שותף קרוב, את אלישע. מ22.08 8 §3; 9 §5
יום ב׳, 15 בינואר
המשיכו לעודד זה את זה ולבנות איש את אחיו (תסל״א ה׳:11).
האם קהילתך השתתפה אי פעם בבנייה או שיפוץ של אולם מלכות? אם כן, אין ספק שאתה זוכר את האסיפה הראשונה באולם החדש. ודאי היית אסיר תודה ליהוה. אולי היית כל כך נרגש שבקושי הצלחת לשיר את שיר הפתיחה. אולמי המלכות היפים מסיבים הלל ליהוה. אבל יש בנייה מסוג אחר שמסיבה לו אפילו יותר הלל. בנייה זו קשורה למשהו יקר בהרבה ממבנים פיזיים. מדובר בבניית האנשים שמגיעים לבתי התפילה האלה. השליח פאולוס חשב על הבנייה הסמלית הזאת כשהוא כתב את המילים המופיעות בפסוק היומי. פאולוס הוא דוגמה מעולה למישהו שידע איך לבנות את אחיו לאמונה מתוך הזדהות כלפיהם, ואנחנו יכולים לחקות אותו (קור״א י״א:1). מ22.08 20 §1, 2
יום ג׳, 16 בינואר
[התהלכו] כיאות לפני יהוה (קול׳ א׳:10).
משיחי שרוצה להיות צדיק בעיני אלוהים יהיה ישר לגמרי בכל מגעיו העסקיים. אדם שאוהב צדקה שונא שנוהגים במישהו בחוסר הגינות. וכדי ’להשביע את רצון יהוה בכל דבר’, אדם צדיק באמת לוקח בחשבון מה יהוה חושב על ההחלטות שלו. המקרא מתאר את יהוה כמקור הצדקה. מסיבה זו הוא מכונה ”נווה הצדק” (יר׳ נ׳:7). כבורא, יהוה הוא היחיד שיש לו את הזכות לקבוע את הסטנדרטים לטוב ורע. חוש הצדק שלו נעלה בהרבה על שלנו (מש׳ י״ד:12; יש׳ נ״ה:8, 9). אבל כיוון שנבראנו בצלם אלוהים אנחנו מסוגלים לחיות על־פי אמות המידה שלו בנוגע לצדקה (בר׳ א׳:27). ואנחנו אוהבים לעשות כן. אהבתנו לאבינו מניעה אותנו לחקות אותו כמיטב יכולתנו (אפ׳ ה׳:1). מ22.08 27 §5, 6
יום ד׳, 17 בינואר
הבחינו תמיד מהו רצון יהוה (אפ׳ ה׳:17).
כשאנחנו מוטרדים או מיואשים, אולי נרגיש צורך לפנות לבידור כסוג של מפלט לבעיותינו. זה מובן, אבל אנחנו חייבים להיזהר לא לעשות משהו שיהוה שונא (אפ׳ ה׳:10–12, 15, 16). באיגרתו אל הפיליפים השליח פאולוס קרא למשיחיים להמשיך להגות בכל דבר ’ישר, טהור, אהוב וראוי לשבח’ (פיל׳ ד׳:8). למרות שפאולוס לא התייחס באופן ספציפי לנושא הבידור, מה שהוא כתב צריך להשפיע על האופן שבו אנחנו בוחרים להעביר את שעות הפנאי שלנו. נסה את התרגיל הבא: בכל פעם שמופיע הביטוי הכללי ”כל דבר” בפסוק, החלף אותו במילים ”כל שיר”, ”כל סרט”, ”כל ספר” או ”כל משחק וידיאו”. זה יכול לעזור לך להבחין אילו דברים מקובלים על אלוהים ואילו לא. אנחנו רוצים שאורח החיים שלנו יהיה תואם לאמות המידה הנעלות של יהוה (תהל׳ קי״ט:1–3). מ22.10 9 §11, 12
יום ה׳, 18 בינואר
[ישוע] ידע מה טמון בלב האדם (יוח׳ ב׳:25).
חלק מ”הלא־צדיקים” ביצעו מעשים נוראיים ונתעבים לפני מותם. לכן הם יצטרכו עזרה כדי ללמוד איך לחיות לפי אמות המידה הצודקות של יהוה. כדי לענות על הצורך הזה, מלכות אלוהים תנהיג את התוכנית החינוכית הנרחבת ביותר בכל ההיסטוריה האנושית. מי ילַמדו את הלא־צדיקים? ההמון הרב והצדיקים שיקומו לתחייה. כדי ששמותיהם ייכתבו בספר החיים, הלא־צדיקים יצטרכו לפתח קשר אישי עם יהוה ולהקדיש לו את חייהם. ישוע המשיח ומי שישפטו איתו יעקבו מקרוב אחר ההתקדמות של כל הלא־צדיקים (ההת׳ כ׳:4). כל מי שיסרב להיענות בחיוב לעזרה הזאת יומת — גם אם הוא יהיה בן 100 שנה (יש׳ ס״ה:20). יהוה וישוע מסוגלים לקרוא לבבות והם לא ירשו לאף אחד להשחית את העולם החדש (יש׳ י״א:9; ס׳:18; ס״ה:25). מ22.09 17 §11, 12
יום ו׳, 19 בינואר
כל אדם ייכנע לסמכויות הנעלות (רומ׳ י״ג:1).
הביטוי ’סמכויות נעלות’ בפסוק הזה מתייחס לשליטים בשר ודם שיש להם כוח ושליטה על אחרים. המשיחיים כפופים לסמכויות החילוניות האלה. הן שומרות על הסדר הציבורי, אוכפות את החוק ולפעמים אפילו באות להגנתם של משרתי יהוה (ההת׳ י״ב:16). לכן אנחנו מצווים להיענות לדרישותיהן ולתת להן מיסים, יראה וכבוד (רומ׳ י״ג:7). אבל לאותן ממשלות חילוניות יש סמכות רק כי יהוה מאפשר זאת. כשישוע נחקר על־ידי המושל הרומי פונטיוס פילטוס הוא הבהיר את העיקרון הזה. כשפילטוס התייחס לסמכות שיש לו לחוס על חיי ישוע או להמית אותו, ישוע אמר לו: ”לא הייתה לך כל סמכות עליי אלמלא היא ניתנה לך מלמעלה” (יוח׳ י״ט:11). בדומה לסמכות שהייתה לפילטוס, גם סמכותם של השליטים והפוליטיקאים כיום מוגבלת. מ22.10 13 §6
שבת, 20 בינואר
הרשעים לא יהיו עוד (תהל׳ ל״ז:10).
דוד המלך כתב בהשראת אלוהים איך ייראו החיים בעתיד, כשמלך נאמן וחכם יישב על כס המלכות (תהל׳ ל״ז:10, 11, 29). לעיתים קרובות אנחנו קוראים את תהלים ל״ז:11 כשאנחנו מדברים עם אנשים על גן העדן העתיד לבוא. יש לנו סיבה טובה לעשות זאת, שכן ישוע ציטט את הפסוק הזה בדרשת ההר וציין שתהיה לו התגשמות עתידית (מתי ה׳:5). אבל מילותיו של דוד חשפו גם איך ייראו החיים בימי המלך שלמה. כששלמה מלך על ישראל, משרתי אלוהים נהנו משלום ושגשוג ייחודיים ב”ארץ זבת חלב ודבש”. אלוהים אמר: ”אם תוסיפו ללכת בחוקותיי... אשכין שלום בארץ, ותשכבו מבלי שאיש יגרום לכם חרדה” (וי׳ כ׳:24; כ״ו:3, 6). הבטחות אלה התגשמו בתקופת שלטון שלמה (דה״א כ״ב:9; כ״ט:26–28). המילים בתהלים ל״ז:10, 11, 29 התגשמו בעבר ותהיה להן התגשמות גם בעתיד. מ22.12 10 §8
יום א׳, 21 בינואר
האוחזים... היטב [בַּחוכמה] ייחשבו מאושרים (מש׳ ג׳:18).
בתור משרתי אלוהים נאמנים, עלינו למלא אחר הנחיות. המקרא מעניק לנו עצה מעשית להצלחה: ”בהדרכה נבונה תילחם את מלחמתך, ובזכות יועצים רבים יש הצלחה” (מש׳ כ״ד:6, הערת שוליים). חשוב איך יישום העיקרון הזה מוביל להצלחה בפעילות הבישור וההוראה. במקום לבצע את השירות בדרך שלנו, אנו מתאמצים ליישם את ההצעות שאנחנו מקבלים. אנחנו מקבלים הדרכה נבונה באסיפות, שם אחים מנוסים מגישים נאומים המבוססים על המקרא והצגות דברים שנועדו להכשיר אותנו. בנוסף, ארגון יהוה מספק כלים יעילים — פרסומים וסרטונים — שעוזרים לאנשים להבין את המקרא. אנחנו כל כך מעריכים את העצות הטובות שיש בדבר־אלוהים. מה היינו עושים בלעדיהן? הבה נהיה נחושים לפעול תמיד על־פי החוכמה שמאת יהוה (מש׳ ג׳:13–17). מ22.10 22, 23 §18, 19
יום ב׳, 22 בינואר
מה מתוקות אמרותיך לחיכי, יותר מדבש לפי! (תהל׳ קי״ט:103).
כפי שאנחנו ניזונים מבחינה פיזית כשאנחנו אוכלים ומעכלים את האוכל, כך אנחנו ניזונים מבחינה רוחנית כשאנחנו לומדים את דבר־אלוהים ומהרהרים בו. יהוה רוצה שנספוג את דברו. אנחנו יכולים לעשות את זה באמצעות תפילות, קריאה והרהורים. תחילה אנחנו מתפללים כדי להכין את ליבנו לקבל את מחשבותיו של אלוהים. לאחר מכן אנחנו קוראים קטע מהמקרא. ואז אנחנו מקדישים זמן כדי להרהר במה שקראנו, או לחשוב עליו לעומק. מה תהיה התוצאה? ככל שנהרהר, כך ליבנו הסמלי יספוג את דבר־אלוהים. למה חיוני לקרוא ולהרהר במקרא? אם נעשה זאת, יהיה לנו החוסן הפנימי שאנחנו זקוקים לו כדי לבשר את מסר המלכות כעת, ולהכריז את המסר הנוקב על משפט אלוהים שאנחנו צפויים להשמיע בעתיד הקרוב. בנוסף, כשאנחנו מהרהרים בתכונותיו היפות של יהוה, הקשר שלנו איתו הולך ומתחזק. מ22.11 6, 7 §16, 17
יום ג׳, 23 בינואר
בזאת ידעו הכול שתלמידיי אתם — אם תהיה אהבה ביניכם (יוח׳ י״ג:35).
ישוע אמר שלא רק מי שבתוך הקהילה המשיחית, אלא גם מי שמחוצה לה, יזהו את תלמידיו האמיתיים בזכות האהבה הבלתי אנוכית ששוררת ביניהם. האהבה בקהילה המשיחית היא אכן מיוחדת במינה. עדי־יהוה, כמובן, לא־מושלמים (יוח״א א׳:8). וככל שאנחנו מכירים את האחים בקהילה טוב יותר, כך גדלים הסיכויים שנשים לב למגרעות שלהם (רומ׳ ג׳:23). למרבה הצער, יש כאלה שאפשרו למגרעות של אחרים להכשיל אותם. איך ישוע הראה אהבה כלפי שליחיו? ואיך נוכל לחקות את דוגמתו כיום? כעדי־יהוה, חשוב שנחשוב על השאלות האלה. אם נעשה זאת זה יעזור לנו לגלות אהבה בצורה טובה יותר, במיוחד כשאנחנו מתמודדים עם אי־השלמות של אחרים (אפ׳ ה׳:2). מ23.03 26 §2–4
יום ד׳, 24 בינואר
עם הנאמן אתה נוהג בנאמנות (תהל׳ י״ח:25).
ככל שאנחנו מתקרבים לקץ הסדר העולמי הזה, נוכל לצפות לקשיים בתוך הקהילה. הקשיים האלה עלולים לבחון את הנאמנות שלנו ליהוה. לכן אנחנו חייבים להישאר מפוכחים. אם אתה מרגיש שאח לאמונה פגע בך, אל תתמרמר. אם אתה מקבל מוסר, נסה להתגבר על המבוכה, קבל את התיקון, וערוך את השינויים הנחוצים. וכשארגון יהוה עורך שינויים שמשפיעים עליך באופן אישי, קבל אותם מכל הלב וציית להנחיות. המשך לבטוח ביהוה ובארגונו כשנאמנותך נבחנת. הישאר רגוע, חשוב בצלילות ואמץ את השקפתו של יהוה. התפלל ליהוה לעזרה. אף פעם אל תבודד את עצמך מהקהילה. ואז, לא משנה מה יקרה, השטן לא יצליח להפריד אותך מיהוה ומארגונו (יעקב ד׳:7). מ22.11 24, 25 §14–16
יום ה׳, 25 בינואר
אהבו את כל אגודת האחים (פט״א ב׳:17).
זקני הקהילה עוזרים לאחים להיות מוכנים לקראת אסונות אפשריים. הם מוודאים שכל חברי הקהילה יודעים מה לעשות כדי להישאר מוגנים ואיך ליצור קשר עם זקני הקהילה. מה אתה באופן אישי יכול לעשות? אם מתרחש אסון קרוב לאזור מגוריך, שאל את זקני הקהילה איך תוכל לעזור. אולי תוכל לארח לזמן מה מישהו בביתך, בין שמדובר באחים שנאלצו להתפנות מביתם ובין שמדובר במתנדבי בנייה. אולי תוכל להעביר מזון ומצרכים למי שזקוק להם. גם אם האסון מתרחש במקום רחוק יותר, אתה יכול לעזור. תוכל להתפלל עבור מי שהושפעו מהאסון (קור״ב א׳:8–11). תוכל לתמוך בפעולות הסיוע באמצעות תרומות לפעילות הכלל־עולמית (קור״ב ח׳:2–5). אם יש לך אפשרות להגיע לאזור האסון, שאל את זקני הקהילה מה תוכל לעשות. אם הוזמנת להתנדב, ודאי תקבל הכשרה כדי שתוכל לעזור בדרך הטובה ביותר. מ22.12 24 §8; 25 §11, 12
יום ו׳, 26 בינואר
שום פיתוי אינו בא עליכם מלבד פיתויים הבאים על כלל בני האדם (קור״א י׳:13).
המילים האלה הופנו למשיחיים ומשיחיות שחיו בקורינתוס. חלקם היו בעברם נואפים, הומוסקסואלים ושתיינים (קור״א ו׳:9–11). אבל האם אתה חושב שאחרי טבילתם הם לא נאלצו יותר להתמודד עם תאוות פסולות? זה נכון שהם היו משיחיים משוחים, אבל הם עדיין היו לא־מושלמים. אין ספק שהם נאלצו להתמודד עם תאוות פסולות מפעם לפעם. העובדה הזאת צריכה לעודד אותנו. למה? כי העובדה הזאת מראה שלא משנה עם איזו תאווה פסולה אתה נאבק, מישהו אחר כבר נאבק איתה בהצלחה. אתה אכן יכול להישאר איתן באמונה, בידיעה ש’סבל דומה עובר על כל אגודת אחיך ברחבי העולם’ (פט״א ה׳:9). מ23.01 12 §15
שבת, 27 בינואר
בעולם יהיו לכם צרות. אך אזרו אומץ! אני ניצחתי את העולם (יוח׳ ט״ז:33).
ישוע ביקש מיהוה שישמור על תלמידיו (יוח׳ י״ז:11). זה נותן לנו אומץ כי יהוה חזק מכל אויבינו (יוח״א ד׳:4). שום דבר לא נעלם מעיניו. אנחנו משוכנעים שאם נישען על יהוה נוכל להתגבר על פחדינו ולהיות אמיצים. האם קשה לך לפעמים להזדהות כאחד מעדי־יהוה בבית הספר או בעבודה? האם אתה מהסס להתחיל לבשר או להיטבל כי אתה חושש ממה שאחרים עלולים לחשוב עליך? אתה יודע מה הדבר הנכון, אז אל תאפשר לתחושות האלה למנוע ממך לעשות אותו. התפלל ליהוה מעומק הלב ובקש ממנו לתת לך אומץ לעשות את רצונו. כשתראה איך יהוה עונה לתפילותיך, תהיה חזק ואמיץ יותר (יש׳ מ״א:10, 13). מ23.01 29 §12; 30 §14
יום א׳, 28 בינואר
האם לא קראתם? (מתי י״ב:3).
ישוע שאל את השאלה הזו כדי לחשוף שלפרושים הייתה השקפה מוטעית על כתבי־הקודש (מתי י״ב:1–7). במקרה הזה הפרושים טענו שתלמידיו של ישוע חיללו את השבת. בתגובה ישוע הזכיר שתי דוגמאות מקראיות וציטט פסוק מספר הושע כדי להראות שהפרושים פספסו את הנקודה לגבי חוק השבת ולא גילו רחמים. למה הקריאה בדבר־אלוהים לא עיצבה אותם? משום שהם קראו אותו בגישה ביקורתית וגאוותנית. הגישה שלהם מנעה מהם להבין את מה שהם קוראים (מתי כ״ג:23; יוח׳ ה׳:39, 40). גם במתי י״ט:4–6 ישוע שאל את הפרושים את אותה שאלה: ”האם לא קראתם?” הם אומנם קראו את סיפור הבריאה, אבל הם פספסו את מה שהוא מלמד על השקפתו של אלוהים לגבי נישואין. אנחנו לומדים מדבריו של ישוע שאנחנו צריכים לקרוא את המקרא בגישה הנכונה. בשונה מהפרושים אנחנו צריכים להיות כנים ומוכנים ללמוד. מ23.02 11, 12 §12, 13
יום ב׳, 29 בינואר
תבונה תנצור אותך (מש׳ ב׳:11).
התורה שיהוה נתן לעם ישראל כללה הנחיות שעזרו להם למנוע תאונות רציניות בבית ובעבודה (שמ׳ כ״א:28, 29; דב׳ כ״ב:8). מי שהרג בשגגה אדם אחר סבל מהשלכות רציניות (דב׳ י״ט:4, 5). התורה דרשה שגם מי שפגע לא בכוונה בעובר ייענש (שמ׳ כ״א:22, 23). כתבי־הקודש מראים בבירור שיהוה רוצה שנשמור על הבטיחות. אנחנו מראים שאנחנו מעריכים את מתנת החיים כשאנחנו נוקטים אמצעי זהירות בבית ובעבודה. לדוגמה, אנחנו זורקים חפצים חדים, חומרים כימיים רעילים או תרופות בצורה בטוחה, ואנחנו שומרים את הדברים האלה הרחק מהישג ידם של ילדים קטנים. אנחנו זהירים כשאנחנו משתמשים באש, בנוזלים חמים ובכלי עבודה חשמליים ולא משאירים אותם ללא השגחה. אנחנו לא נוהגים ברכב כשכושר השיפוט שלנו מעורפל בגלל תרופות, אלכוהול או חוסר שינה, ואנחנו לא מאפשרים למכשירים הניידים להסיח את דעתנו בזמן הנהיגה. מ23.02 21, 22 §7–9
יום ג׳, 30 בינואר
תראה את מורך האדיר (יש׳ ל׳:20).
יהוה הוא מורה סבלן, אדיב ומתחשב. הוא מחפש את הטוב בתלמידיו (תהל׳ ק״ל:3). והוא לא מצפה שנעשה יותר ממה שאנחנו מסוגלים. זכור שהוא זה שתכנן את המוח שלך. וזוהי מתנה נפלאה (תהל׳ קל״ט:14). בוראנו רוצה שנמשיך ללמוד לנצח ושניהנה מהלימוד. לכן מן התבונה ’לפתח תיאבון’ לאמיתות מקראיות (פט״א ב׳:2). הצב מטרות שאתה יכול להשיג, ודבק בתוכנית של קריאת המקרא ולימוד המקרא (יהו׳ א׳:8). בעזרתו של יהוה תלמד ליהנות יותר ויותר מהזמן שתקדיש לקריאה ולימוד עליו. לא מספיק רק לצבור ידע. חשוב שהידע יעזור לך להכיר את יהוה טוב יותר ולפתח תכונות כמו אהבה כלפיו ואמונה בו (קור״א ח׳:1–3). לאורך הלימוד בקש מיהוה באופן קבוע שיעזור לך לגדול באמונה (לוקס י״ז:5). הוא עונה לתפילות כאלה ברוחב לב. מ23.03 10 §11, 13
יום ד׳, 31 בינואר
נצלו את זמנכם בצורה הטובה ביותר (קול׳ ד׳:5).
תלמידיו של ישוע לא היו צריכים לשבת בחיבוק ידיים בזמן שהם חיכו לחורבן ירושלים ובית המקדש. ישוע נתן להם משימה. הוא ציווה עליהם לבשר את הבשורה הטובה ”בירושלים, בכל יהודה ושומרון ועד קצה העולם” (מה״ש א׳:6–8). איזו משימה אדירה! הם השתתפו כמיטב יכולתם בפעילות הזאת, וכך ניצלו את הזמן שלהם בצורה הטובה ביותר. כדי להשגיח על עצמנו עלינו לחשוב איך אנחנו מנצלים את הזמן שלנו. אירועים בלתי צפויים יכולים להשפיע על כל אחד מאיתנו (קהלת ט׳:11). החיים שלנו עלולים להסתיים בפתאומיות. עשיית רצון יהוה וחיזוק הידידות שלנו איתו הם הדרך הטובה ביותר לנצל את זמננו (יוח׳ י״ד:21). אנחנו צריכים ’לעמוד איתן, להיות יציבים ולהיות תמיד עתירי פועל במלאכתו של האדון’ (קור״א ט״ו:58). כך, כשיבוא הקץ, בין שמדובר בקץ החיים שלנו ובין שמדובר בקץ הסדר המרושע הזה, לא יהיו לנו חרטות (מתי כ״ד:13; רומ׳ י״ד:8). מ23.02 18 §12–14