מרס
יום ו׳, 1 במרס
מדוע תתפאר? (קור״א ד׳:7).
השליח פטרוס עודד את אחיו להשתמש בכל מתנה או כישרון שיש להם כדי לבנות זה את זה. הוא כתב: ”איש איש ישתמש במתנה שקיבל כדי לשרת את רעהו כסוכן בית טוב של חסד אלוהים” (פט״א ד׳:10). אנחנו לא צריכים להימנע מלנצל עד תום את המתנות שקיבלנו מחשש שאחרים יקנאו בנו או יתייאשו. אבל עלינו להיזהר לא להתרברב בהן (קור״א ד׳:6). חשוב שנזכור שכל היכולות הטבעיות שיש לנו הן מתנות מאלוהים. עלינו להשתמש בהן כדי לבנות את הקהילה, ולא כדי לקדם את עצמנו (פיל׳ ב׳:3). אם נשתמש בכוחות וביכולות שלנו כדי לעשות את רצון אלוהים, שמחתנו לא תהיה תלויה בכך שאנחנו עושים יותר מאחרים או טובים יותר מהם, אלא בכך שאנחנו משתמשים במתנות שלנו כדי להלל את יהוה. מ22.04 11, 12 §7–9
שבת, 2 במרס
פקח עיניי למען אראה היטב את הנפלאות מתורתך (תהל׳ קי״ט:18).
ישוע אהב את כתבי־הקודש, ורגשותיו נובאו במילים שבתהלים מ׳:8: ”לעשות רצונך, אלוהיי, חפצתי, ותורתך בתוך מעיי”. זו הסיבה שהוא שירת את יהוה בשמחה ובהצלחה. גם אנחנו נוכל לשמוח ולהצליח אם נעשה כל שביכולתנו כדי לאמץ את דבר־אלוהים לליבנו (תהל׳ א׳:1–3). נרצה לפעול בהתאם לדבריו ולדוגמתו של ישוע ולחדד את כישורי קריאת המקרא שלנו. נוכל להבין יותר טוב קטעים מקראיים אם נתפלל, נקרא בקצב איטי, נשאל שאלות ונערוך רשימות קצרות. נוכל לגלות תבונה ולבחון לעומק את מה שאנחנו קוראים בעזרת פרסומים המבוססים על המקרא. בנוסף, נוכל לאפשר לדבר־אלוהים לעצב אותנו אם נשמור על הגישה הנכונה בזמן שאנחנו קוראים. אם ניישם את ההצעות האלה, נפיק את המרב מקריאת המקרא ונתקרב עוד יותר אל יהוה (תהל׳ קי״ט:17; יעקב ד׳:8). מ23.02 13 §15, 16
יום א׳, 3 במרס
תוכניות החרוץ מובילות להצלחה (מש׳ כ״א:5).
כדי להתקדם בתחום מסוים, הצב לעצמך מטרה ספציפית ואז נקוט צעדים מעשיים כדי להשיג אותה. איך תוכל להצליח לעשות את זה? נניח שאתה רוצה לשפר את יכולת ההוראה שלך. תוכל להקדיש זמן כדי ללמוד את החוברת שקוד על קריאה והוראה. כשאתה מקבל חלק באסיפת אמצע השבוע, תוכל לבקש מאח כשיר להקשיב לחלק שלך לפני האסיפה ולתת לך הצעות לשיפור. עשה לעצמך שם לא רק של אדם מיומן, אלא גם של אדם חרוץ ושל מישהו שאפשר לסמוך עליו (קור״ב ח׳:22). אבל מה אם כדי לפתח מיומנות כלשהי אתה צריך לעשות משהו שאתה לא טוב בו באופן טבעי? אל תתייאש! האם טימותיאוס הפך בסופו של דבר לנואם יוצא מן הכלל או למורה מדהים? המקרא לא אומר אם כן או לא. אבל אין ספק שכל עוד טימותיאוס נשמע לעצותיו של פאולוס הוא המשיך להשתפר במילוי משימותיו (טימ״ב ג׳:10). מ22.04 24, 25 §8–11
יום ב׳, 4 במרס
ראיתי חיית פרא עולה מן הים, ולה עשר קרניים ושבעה ראשים (ההת׳ י״ג:1).
מיהי חיית הפרא בעלת שבעת הראשים? אנחנו רואים שאותה חיה דומה לנמר, אבל רגליה הן רגלי דוב, פיה הוא פי אריה ויש לה עשר קרניים. כל אלה הם מאפיינים שאנחנו מוצאים גם בארבע החיות שמתוארות בפרק ז׳ בספר דניאל. אבל כאן בספר ההתגלות כל המאפיינים מצויים בחיה אחת, ולא בארבע חיות שונות. אותה חיית פרא לא מסמלת רק ממשלה אחת או מעצמת עולם אחת. הכתוב מוסר שהיא שולטת ”על כל שבט ועם ולשון ואומה”. לכן היא לא יכולה לסמל ממשלה אחת ויחידה, היא חייבת לסמל משהו עוצמתי יותר (ההת׳ י״ג:7). אם כן, חיית פרא זו מסמלת את כל המעצמות הפוליטיות ששלטו על האנושות לאורך כל ההיסטוריה (קהלת ח׳:9). ראיה נוספת לכך היא העובדה שהמספר עשר במקרא פעמים רבות מצביע על דבר שלם. מ22.05 9 §6
יום ג׳, 5 במרס
הוא ימחה כל דמעה מעיניהם, והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד (ההת׳ כ״א:4).
מי יזכו בברכות הנפלאות האלה? קודם כול, חברי ההמון הרב שישרדו את הר מגידון וכל הילדים שעשויים להיוולד בעולם החדש. אבל פרק כ׳ בספר ההתגלות מבטיח גם שהמתים יקומו לתחייה (ההת׳ כ׳:11–13). ”צדיקים” נאמנים שמתו בעבר ו”לא־צדיקים” — אנשים שלא הייתה להם הזדמנות ראויה ללמוד על יהוה — ישובו כולם לחיים כאן עלי אדמות (מה״ש כ״ד:15; יוח׳ ה׳:28, 29). האם זה אומר שכולם יוקמו לתחייה במהלך שלטון אלף השנים? לא. מי שבחרו בזדון לפני מותם לא לשרת את יהוה לא יוקמו לתחייה. הייתה להם הזדמנות, והם הוכיחו שהם לא ראויים לחיות בגן עדן עלי אדמות (מתי כ״ה:46; תסל״ב א׳:9; ההת׳ י״ז:8; כ׳:15). מ22.05 18 §16, 17
יום ד׳, 6 במרס
אל מי נלך? דבריך הם דברי חיי עולם (יוח׳ ו׳:68).
באמצעות ”העבד הנאמן והנבון” ישוע הקים ארגון מרשים על כדור הארץ כדי לקדם את עבודת אלוהים הטהורה (מתי כ״ד:45). מה דעתך על הארגון הזה? אולי אתה חושב על המילים לעיל, שאמר השליח פטרוס לישוע. איפה היינו היום אם לא היינו מכירים את ארגון יהוה? דרכו המשיח מוודא שיש לנו שפע מזון רוחני. הוא גם מכשיר אותנו למלא את שירותנו בצורה יעילה. נוסף על כך, הוא עוזר לנו ללבוש את ”האישיות החדשה” כדי שנוכל לשמח את יהוה (אפ׳ ד׳:24). ישוע מספק הדרכה נבונה בעיתות משבר. התועלת שבהדרכה הזאת הייתה ברורה כשפרצה מגפת הקוביד–19. בעוד שרבים בעולם לא ידעו מה לעשות, ישוע וידא שנקבל הדרכה ברורה כדי שנישאר מוגנים. מ22.07 12 §13, 14
יום ה׳, 7 במרס
תבינו מה הם הדברים החשובים יותר (פיל׳ א׳:10).
יהוה הורה לבני ישראל ללמד באופן קבוע את ילדיהם עליו (דב׳ ו׳:6, 7). להורים היו הרבה הזדמנויות לאורך היום לדבר עם ילדיהם ולהחדיר לליבם אהבה ליהוה. למשל, ילד בעם ישראל הקדום נהג להתלוות לאביו במשך שעות ולעזור לו לזרוע את היבול ולקצור את התבואה. אחותו הקדישה את רוב שעות היום כדי לעזור לאימה לתפור, לארוג ולבצע מטלות בית אחרות. בזמן שההורים והילדים עבדו יחד הם יכלו לשוחח על נושאים חשובים. הם יכלו, לדוגמה, לדבר על טובו של יהוה ולחשוב איך הוא עוזר למשפחה. בהרבה ארצות להורים ולילדים אין הרבה זמן משותף במהלך היום. ההורים בעבודה, והילדים בבית־הספר. כתוצאה מכך, הורים צריכים ליצור הזדמנויות לשוחח עם הילדים שלהם (אפ׳ ה׳:15, 16). מ22.05 28 §10, 11
יום ו׳, 8 במרס
אינכם יודעים שעושי עוולה לא יירשו את מלכות אלוהים? (קור״א ו׳:9).
חטאים חמורים הם הפרה רצינית של חוקי אלוהים. אם משיחי מבצע חטא כזה, הוא צריך להתפלל ליהוה אלוהים ולפנות לזקני הקהילה (תהל׳ ל״ב:5; יעקב ה׳:14). מה תפקידם של זקני הקהילה? יהוה הוא היחיד שיש לו סמכות לסלוח לגמרי על חטאים, והוא מאפשר זאת על בסיס קורבן הכופר. אבל הוא הפקיד בידי הזקנים את האחריות לקבוע על סמך כתבי־הקודש אם החוטא יכול להישאר בקהילה (קור״א ה׳:12). הם מנסים, בין היתר, להשיב על השאלות הבאות: האם החטא נעשה בכוונה תחילה? האם האדם זמם לעשות את הרע? האם הוא חטא במשך תקופה ארוכה? חשוב מכול, האם יש ראיה לחרטה כנה מצידו? האם יש ראיות לכך שיהוה סלח לו? (מה״ש ג׳:19). מ22.06 9 §4
שבת, 9 במרס
אֶהֱבו אמת (זכ׳ ח׳:19).
ישוע עודד את תלמידיו לרדוף צדקה (מתי ה׳:6). לכן צריך להיות לנו רצון עז לעשות את הישר, הטוב והטהור בעיני אלוהים. האם אתה אוהב אמת וצדקה? אנחנו בטוחים שכן. אתה שונא שקרים ואת כל מה שפסול ומרושע (תהל׳ קי״ט:128, 163). שקרים משקפים את האישיות של השטן, שר העולם הזה (יוח׳ ח׳:44; י״ב:31). אחת ממטרותיו של השטן היא להשמיץ את שמו הקדוש של יהוה אלוהים. השטן מפיץ שקרים על אלוהינו מאז המרד בגן עדן. הוא הציג את יהוה כשליט אנוכי ולא־ישר שמונע טוב מבני האדם (בר׳ ג׳:1, 4, 5). השקרים שהשטן מפיץ על יהוה ממשיכים להרעיל את שכלם ואת ליבם של האנשים. כשאנשים בוחרים לא ’לאהוב אמת’ השטן יכול להניע אותם לעשות כל מיני מעשים מרושעים (רומ׳ א׳:25–31). מ23.03 2 §3
יום א׳, 10 במרס
לעולם חסדו (תהל׳ ק׳:5).
בזמן שאתה מנסה להתגבר על הרגל רע, אולי יהיו לך מדי פעם מעידות. או אולי אתה פשוט מרגיש חסר סבלנות או מתוסכל כי נראה שאתה עדיין רחוק מהמטרה שלך. איזו תכונה חשובה תעזור לך לא להתייאש? אהבה ליהוה. אהבתך ליהוה היא תכונה יפהפייה, התכונה הכי טובה שלך (מש׳ ג׳:3–6). אהבה איתנה לאלוהים תעזור לך להתמודד עם קשיי החיים בהצלחה. לעיתים קרובות המקרא מתייחס לחסדו של יהוה למשרתיו. מדובר בדבקות איתנה שלעולם לא מרפה. נבראת בצלם אלוהים (בר׳ א׳:26). אם כן, איך תוכל לשקף את סוג האהבה הזה? תוכל להתחיל בהכרת תודה (תסל״א ה׳:18). מדי יום שאל את עצמך: ’איך יהוה מראה לי שהוא אוהב אותי?’ ואז הודה ליהוה בתפילה וציין דברים ספציפיים שהוא עשה למענך. ראה את פועלי האהבה שלו כמשהו שמופנה אליך באופן אישי. מ23.03 12 §17–19
יום ב׳, 11 במרס
[ישוע] ידע מה טמון בלב האדם (יוח׳ ב׳:25).
ישוע נהג בכל 12 השליחים בטוב לב ובאהבה. מה נוכל ללמוד מכך? מה שחשוב הוא לא רק מה אחרים עושים, אלא גם איך אנחנו מגיבים לטעויות ולמגרעות שלהם. אם אנחנו מתרגזים על אח לאמונה, נוכל לשאול את עצמנו: ’למה מה שהוא עשה כל כך מפריע לי? האם זה חושף תכונה שלילית שאני צריך לעבוד עליה? האם ייתכן שהאדם שהרגיז אותי מתמודד עם קושי? גם אם אני מרגיש שיש לי סיבה להתרגז, האם אני יכול לנהוג באהבה בלתי אנוכית ולהתעלם מהפגיעה?’ ככל שנתמיד לנהוג באחרים באהבה, כך נוכיח שאנחנו תלמידיו האמיתיים של ישוע. הדוגמה של ישוע גם מלמדת אותנו להתאמץ להבין את האחים והאחיות שלנו (מש׳ כ׳:5). אומנם אנחנו לא יכולים לקרוא לבבות כמו ישוע, אבל אנחנו יכולים להיות סבלניים כלפי המגרעות של אחינו ואחיותינו (אפ׳ ד׳:1, 2; פט״א ג׳:8). יהיה לנו קל יותר לעשות זאת אם נכיר את הרקע שלהם. מ23.03 30 §14–16
יום ג׳, 12 במרס
אין הוא אלוהי המתים כי אם אלוהי החיים (לוקס כ׳:38).
השטן עלול לנצל מצב רפואי מסכן חיים כדי לנסות לגרום לנו להתפשר. רופאים או בני משפחה לא־מאמינים אולי ילחצו עלינו להסכים לקבל עירוי דם, מה שיפר את חוק אלוהים. או יכול להיות שמישהו ינסה לשכנע אותנו לשקול טיפול אחר שמנוגד גם הוא לעקרונות המקרא. אנחנו לא רוצים למות, אבל אנחנו יודעים שגם אם זה יקרה, יהוה לא יפסיק לאהוב אותנו (רומ׳ ח׳:37–39). כשחבריו של יהוה מתים, הוא שומר אותם בזיכרונו, כאילו הם עדיין חיים (לוקס כ׳:37). הוא משתוקק להשיב אותם לחיים (איוב י״ד:15). יהוה שילם מחיר כבד כדי שנוכל ’לנחול חיי עולם’ (יוח׳ ג׳:16). אנחנו יודעים כמה יהוה אוהב אותנו וכמה אכפת לו מאיתנו. לכן במקום לנטוש את יהוה כשאנחנו חולים או ניצבים מול איום המוות, אנחנו פונים אליו כדי שיעניק לנו נחמה, חוכמה וכוח (תהל׳ מ״א:3). מ22.06 18 §16, 17
יום ד׳, 13 במרס
החוכמה האמיתית קוראת בקול ברחוב (מש׳ א׳:20).
במקרא נאמר: ”יראת יהוה היא תחילת חוכמה, וידע על הקדוש מכול הוא הבנה” (מש׳ ט׳:10). לכן כשאנחנו צריכים לקבל החלטה חשובה, עלינו לבסס אותה על חשיבתו של יהוה — על ”ידע על הקדוש מכול”. נוכל לעשות זאת אם נלמד את המקרא ואת הפרסומים המבוססים עליו. כך נגלה חוכמה אמיתית (מש׳ ב׳:5–7). יהוה הוא היחיד שיכול להעניק לנו חוכמה אמיתית (רומ׳ ט״ז:27). למה הוא מקור החוכמה? ראשית, בתור הבורא, יש לו ידע והבנה בלתי מוגבלים על הבריאה שלו (תהל׳ ק״ד:24). שנית, החוכמה משתקפת בכל מעשיו (רומ׳ י״א:33). שלישית, עצותיו החכמות של יהוה תמיד מועילות למי שמיישם אותן (מש׳ ב׳:10–12). כדי לרכוש חוכמה אמיתית עלינו לקבל את העובדות הבסיסיות האלו ולאפשר להן להנחות אותנו בקבלת החלטות ובמעשינו. מ22.10 19 §3, 4
יום ה׳, 14 במרס
מלחמה פרצה בשמיים: מיכאל ומלאכיו נלחמו בדרקון, והדרקון ומלאכיו נלחמו, אך הם לא ניצחו, ולא היה להם עוד מקום בשמיים (ההת׳ י״ב:7, 8).
השטן הפסיד במלחמה שנובאה בספר ההתגלות פרק י״ב, והוא ושדיו הושלכו מטה אל הארץ. השטן התמלא זעם והחל לשפוך את חמתו על האנושות, מה שגרם ל”אוי לארץ” (ההת׳ י״ב:9–12). איך הנבואות מועילות לנו? המאורעות שקורים בעולם והשינוי הניכר בגישת האנשים עוזרים לנו לדעת שישוע כבר החל למלוך. לכן במקום להתעצב כשאנחנו רואים אנשים שמתנהגים באנוכיות ובאכזריות, נזכור שהתנהגותם מגשימה נבואות מקראיות. המלכות אכן מולכת! (תהל׳ ל״ז:1) ונוכל לצפות שהצרות בעולם רק ילכו ויחריפו ככל שאנחנו מתקרבים להר מגידון (מר׳ י״ג:8; טימ״ב ג׳:13). אנחנו אכן אסירי תודה לאבינו האוהב שבשמיים שעוזר לנו להבין את משמעות הזמנים הקשים שבהם אנו חיים. מ22.07 3 §7, 8
יום ו׳, 15 במרס
גדול כוחה של תחינת צדיק ויעילה היא (יעקב ה׳:16).
נוכל לבקש מיהוה שיעזור לאחינו לאמונה להתמודד עם חולי, אסונות טבע, מלחמות אזרחים, רדיפות או קשיים אחרים. נוכל גם להתפלל עבור אחינו ואחיותינו שמגלים רוח של הקרבה עצמית ומעניקים סיוע למי שבצרה. אולי אתה מכיר באופן אישי אחים שחווים קשיים. תוכל להזכיר את שמותיהם בתפילותיך האישיות. כשאנחנו מבקשים מיהוה לעזור להם להחזיק מעמד, אנחנו מראים אהבת אחים כנה. מי שממלאים תפקידי אחריות בקהילה מאוד מעריכים את תפילותינו בעדם, והן אכן עוזרות להם. כך הרגיש השליח פאולוס. הוא כתב: ”[התפללו] גם בעדי, כדי שכאשר אפתח את פי אוכל לדבר בחופשיות ולגלות את הסוד המקודש של הבשורה הטובה” (אפ׳ ו׳:19). גם כיום יש בקרבנו הרבה אחים חרוצים שממלאים תפקידי אחריות. כשאנחנו מבקשים מיהוה שיברך את עבודתם, אנחנו מגלים כלפיהם אהבה. מ22.07 23, 24 §14–16
שבת, 16 במרס
נחבוש את תקוות הישועה כקסדה (תסל״א ה׳:8).
הקסדה מגינה על ראשו של החייל. במלחמה הרוחנית שלנו אנחנו צריכים להגן על שכלנו מפני התקפותיו של השטן. הוא מציף אותנו בפיתויים וברעיונות שנועדו להשחית את חשיבתנו. כפי שהקסדה מגינה על ראשו של החייל, תקוותנו מגינה על חשיבתנו כדי שנישאר נאמנים ליהוה. אם תקוותנו תיחלש ונאפשר למחשבות הבשר להשתלט על שכלנו, אנחנו עלולים לשכוח מגמול חיי הנצח. חשוב על מה שקרה לכמה משיחיים בקורינתוס העתיקה. הם איבדו אמונה באחת ההבטחות המרכזיות של אלוהים — תקוות התחייה (קור״א ט״ו:12). פאולוס אמר שאנשים ללא תקווה לעתיד חיים רק בשביל ההווה (קור״א ט״ו:32). רבים כיום, שלא שמים את תקוותם בהבטחותיו של אלוהים, חיים אך ורק את הרגע ומנסים לנצל כל הנאה שזמינה להם. אבל אנחנו שמים את מבטחנו בעתיד שאלוהים מבטיח לנו. מ22.10 25, 26 §8, 9
יום א׳, 17 במרס
התפללו בכל עת (תסל״א ה׳:17).
יהוה מזמין אותך להתפלל אליו. הוא רואה עם מה אתה מתמודד, והוא מבטיח לך שהוא יקשיב לתפילותיך בכל עת. הוא שמח להקשיב למשרתיו (מש׳ ט״ו:8). על מה תוכל להתפלל כשאתה מרגיש בודד? שפוך את ליבך לפני יהוה (תהל׳ ס״ב:8). ספר לו על הדאגות שלך ואיך הן משפיעות עליך. בקש מיהוה שיעזור לך להתמודד עם הרגשות שלך וייתן לך את האומץ לבשר. אתה יכול גם לבקש ממנו חוכמה כדי להסביר בטקט את עיקרי אמונתך (לוקס כ״א:14, 15). אם אתה נאבק ברגשות שליליים, בקש מיהוה שיעזור לך לדבר על זה עם משיחי בוגר. תוכל לבקש מיהוה שיעזור לָאח שאתה מתכוון לדבר איתו להקשיב לך ולהבין אותך. שים לב איך יהוה משיב לתפילותיך וקבל את עזרתם של אחרים; זה יעזור לך להרגיש פחות בודד. מ22.08 10 §6
יום ב׳, 18 במרס
[הם] פועלים נגד צווי הקיסר (מה״ש י״ז:7).
הקהילה החדשה בתסלוניקי נתקלה בהתנגדות עזה. המון זועם של מתנגדים גרר ”כמה מן האחים אל מושלי העיר” (מה״ש י״ז:6). התוכל לדמיין כמה מבוהלים היו המשיחיים החדשים? הם היו עלולים להאט את הקצב בשירות יהוה, אבל השליח פאולוס לא רצה שזה יקרה. הוא דאג שהקהילה החדשה תקבל את העזרה הנחוצה לה. פאולוס הזכיר לתסלוניקים: ”שלחנו את טימותיאוס אחינו... על מנת לחזק ולנחם אתכם למען אמונתכם, כדי שלא תתערער יציבותו של איש עקב צרות אלו” (תסל״א ג׳:2, 3). טימותיאוס ראה איך פאולוס חיזק את האחים בליסטרה. הוא ראה גם איך יהוה תמך בהם ולכן הוא יכול היה להגיד בביטחון לאחיו ואחיותיו החדשים שבסופו של דבר הכול יסתדר לטובה גם עבורם (מה״ש י״ד:8, 19–22; עב׳ י״ב:2). מ22.08 21 §4
יום ג׳, 19 במרס
יהיו לנו חיים באמצעותו (יוח״א ד׳:9).
לקראת סוף המאה ה־19 קבוצה של תלמידי מקרא, שצ׳ארלס טייז ראסל עמד בראשה, החלה בלימוד מעמיק של כתבי־הקודש. הם רצו לדעת את האמת על חשיבות קורבנו של ישוע ועל האופן שבו צריך לציין את מותו. מחקריהם מועילים לנו היום. באיזה אופן? יהוה חשף בפנינו את האמת על קורבנו של ישוע ועל מה שמתאפשר בזכותו (יוח״א ב׳:1, 2). למדנו גם שהמקרא מכיל שני סוגי תקווה עבור בני אדם שמצייתים לאלוהים — חיי אלמוות בשמיים למספר מסוים וחיי נצח על כדור הארץ למיליונים אחרים. אנחנו מתקרבים עוד יותר ליהוה כשאנחנו חושבים כמה הוא אוהב אותנו ואיזו תועלת יש לנו מקורבנו של ישוע (פט״א ג׳:18). לכן בדומה לאחינו הנאמנים מהעבר אנחנו מזמינים אחרים לקיים איתנו את ערב הזיכרון בהתאם למתכונת שישוע כונן. מ23.01 21 §6, 7
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (לאחר שקיעת החמה: ט׳ בניסן) מרקוס י״ד:3–9
יום ד׳, 20 במרס
הוא מת בעד הכול, כדי שהחיים לא יחיו עוד למען עצמם, אלא למען זה אשר מת בעדם והוקם (קור״ב ה׳:15).
ישוע לימד את האנשים על הברכות שתביא מלכות אלוהים. אנחנו מכירים תודה על קורבן הכופר כי הוא פותח בפנינו את האפשרות ליהנות מקשר קרוב עם יהוה ועם ישוע. למי שמגלים אמונה בישוע יש גם התקווה לחיות לנצח ולראות שוב את יקיריהם שמתו (יוח׳ ה׳:28, 29; רומ׳ ו׳:23). לא עשינו דבר שבזכותו אנחנו ראויים לברכות האלה, ולעולם לא נוכל להחזיר לאלוהים ולמשיח על כל מה שהם עשו עבורנו (רומ׳ ה׳:8, 20, 21). אבל אנחנו יכולים להראות להם את הערכתנו העמוקה. איך? אם נשתמש בזמן, בכוח ובכספים שלנו כדי לקדם את הפעילות למען המלכות. לדוגמה, אנחנו יכולים להתנדב לבנייה ותחזוקה של מבנים המשמשים לעבודת אלוהים הטהורה. מ23.01 26 §3; 28 §5
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: ט׳ בניסן) מרקוס י״א:1–11
יום ה׳, 21 במרס
ראיתי והינה השה... ואיתו מאה ארבעים וארבעה אלף (ההת׳ י״ד:1).
השליטים במלכות אלוהים יעזרו לדאוג למיליארדי אנשים ברחבי העולם כולו. בדומה לישוע, ה־000,144 ישרתו כמלכים וכוהנים (ההת׳ ה׳:10). במסגרת תורת משה, האחריות לדאוג לבריאות הפיזית והרוחנית של העם הייתה בעיקר של הכוהנים. התורה הייתה ”צל הדברים הטובים שנועדו לבוא”, לכן הגיוני להסיק ששותפיו לשלטון של ישוע יעזרו לדאוג לצרכים הפיזיים והרוחניים של משרתי אלוהים (עב׳ י׳:1). נצטרך לחכות ולראות איך אותם מלכים וכוהנים יְתקשרו עם נתיני המלכות שיהיו על הארץ, אבל נוכל להיות בטוחים שבגן עדן מי שיהיו על הארץ יקבלו את ההדרכה שהם זקוקים לה (ההת׳ כ״א:3, 4). מ22.12 11 §11–13
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י׳ בניסן) מרקוס י״א:12–19
יום ו׳, 22 במרס
אתם מכריזים על מות האדון, עד שיבוא (קור״א י״א:26).
אחת הסיבות לכך שאנחנו מזמינים אחרים לקיים איתנו את ערב הזיכרון היא כי אנחנו רוצים שמי שינכחו איתנו בפעם הראשונה ילמדו מה יהוה וישוע עשו למען כולנו (יוח׳ ג׳:16). אנו מקווים שמה שהם יראו וישמעו בערב הזיכרון יניע אותם ללמוד עוד ולהפוך למשרתי יהוה. כמו כן, אנחנו מזמינים גם את מי שלא פעילים בשירות יהוה, וזאת כדי להזכיר להם שאלוהים עדיין אוהב אותם. רבים נענים להזמנה שלנו, ואנחנו שמחים מאוד לראות אותם. הנוכחות בערב הזיכרון מזכירה להם כמה הם נהנו לשרת את יהוה בעבר (תהל׳ ק״ג:1–4). גם אם אנשים מקבלים את הזמנתנו וגם אם לא, אנחנו מזמינים אותם לערב הזיכרון בחריצות, בידיעה שליהוה אכפת מכל אדם ואדם (לוקס ט״ו:7; טימ״א ב׳:3, 4). מ23.01 20 §1; 22, 23 §9–11
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״א בניסן) מרקוס י״א:20 עד י״ב:27, 41–44
שבת, 23 במרס
עין יהוה משגיחה על יראיו (תהל׳ ל״ג:18).
בלילה שלפני מותו ישוע ביקש מאביו השמימי בקשה מיוחדת. הוא ביקש מיהוה שישגיח על תלמידיו (יוח׳ י״ז:15, 20). יהוה תמיד משגיח על משרתיו, דואג להם ומגן עליהם. אבל ישוע ידע שתלמידיו יתמודדו עם התנגדות עזה מתמיד מצד השטן. ישוע ידע גם שהם יזדקקו לעזרתו של יהוה כדי לעמוד מול התקפותיו המרושעות של השטן. עולמו של השטן מפעיל כיום על המשיחיים האמיתיים לחץ עצום. אנחנו מתמודדים עם קשיים שיכולים לייאש אותנו ואפילו להעמיד במבחן את הנאמנות שלנו ליהוה. אבל אין לנו שום סיבה לפחד. יהוה משגיח עלינו — הוא רואה את הקשיים שאנחנו חווים והוא מוכן ומזומן לעזור לנו להתמודד איתם. כן, יהוה ’משגיח על יראיו’ (תהל׳ ל״ג:18–20). מ22.08 8 §1, 2
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״ב בניסן) מרקוס י״ד:1, 2, 10, 11; מתי כ״ו:1–5, 14–16
ערב הזיכרון
לאחר שקיעת החמה
יום א׳, 24 במרס
התמידו לעשות זאת לזכרי (לוקס כ״ב:19).
בכל שנה במהלך עונת ערב הזיכרון אנחנו מראים את הערכתנו כלפי מה שישוע עשה בכך שאנו מקדישים זמן כדי להרהר במשמעות מותו ולהתפלל על זה. אנחנו גם מזמינים רבים ככל האפשר להצטרף אלינו למאורע המיוחד, ואנו נחושים לא לתת לדבר למנוע מאיתנו לנכוח בערב הזיכרון. בערב הזיכרון אנו לומדים למה האנושות זקוקה לקורבן כופר ואיך מותו של איש אחד יכול לכפר על חטאים של רבים. אנחנו שומעים שוב מה הלחם והיין מסמלים ומי צריך ליטול מהם (לוקס כ״ב:19, 20). ואנו מהרהרים בברכות שצפויות לבעלי התקווה הארצית (יש׳ ל״ה:5, 6; ס״ה:17, 21–23). לא נרצה להתייחס לאמיתות האלה כאל דבר מובן מאליו. מ23.01 20 §2, 4
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״ג בניסן) מרקוס י״ד:12–16; מתי כ״ו:17–19 (לאחר שקיעת החמה: י״ד בניסן) מרקוס י״ד:17–72
יום ב׳, 25 במרס
כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו, למען לא יאבד כל המגלה אמונה בו, אלא ינחל חיי עולם (יוח׳ ג׳:16).
אלוהים נתן את בנו כקורבן כופר עבור חטאינו, וכך אפשר לנו לזכות לחיי נצח (מתי כ׳:28). השליח פאולוס כתב: ”הואיל והמוות בא על־ידי אדם, גם תחיית המתים היא על־ידי אדם. הן כפי שבגלל אדם הכול מתים, כך גם בזכות המשיח הכול יוחיו” (קור״א ט״ו:21, 22). ישוע לימד את תלמידיו להתפלל שמלכות אלוהים תבוא, ושרצון אלוהים ייעשה בארץ (מתי ו׳:9, 10). חלק ממטרת אלוהים היא שבני האדם יחיו לנצח עלי אדמות. לשם כך יהוה מינה את בנו למלך במלכות המשיח. הוא גם אסף 000,144 אנשים מכדור הארץ שישתתפו עם ישוע בהגשמת רצונו (ההת׳ ה׳:9, 10). מ22.12 5 §11, 12
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״ד בניסן) מרקוס ט״ו:1–47
יום ג׳, 26 במרס
אהבתו של המשיח דוחקת בנו... כדי שהחיים לא יחיו עוד למען עצמם (קור״ב ה׳:14, 15).
כשאחד מיקירינו נפטר אנחנו מתגעגעים אליו מאוד. בהתחלה אנחנו מרגישים רק כאב, במיוחד אם הוא סבל לפני שמת. אבל עם הזמן אנחנו מתחילים להרגיש מידה מסוימת של שמחה כשאנחנו נזכרים במשהו שהוא לימד אותנו או במשהו שהוא עשה או אמר שעודד אותנו או העלה חיוך על פנינו. באופן דומה, זה מעציב אותנו לקרוא על הסבל והמוות של ישוע. במיוחד בעונת ערב הזיכרון אנחנו מקדישים זמן כדי להרהר בחשיבות קורבן הכופר (קור״א י״א:24, 25). אבל ההרהורים בכל הדברים שישוע אמר ועשה כשהיה על כדור הארץ מאוד משמחים אותנו. כמו כן, כשאנחנו חושבים על מה שהוא עושה עכשיו ועל מה שהוא יעשה עבורנו בעתיד, זה מעודד אותנו. מ23.01 26 §1, 2
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: ט״ו בניסן) מתי כ״ז:62–66 (לאחר שקיעת החמה: ט״ז בניסן) מרקוס ט״ז:1
יום ד׳, 27 במרס
חפשו תחילה את המלכות (מתי ו׳:33).
התלמידים היו מאוד עצובים כשישוע מת. הם לא רק איבדו את חברם האהוב, אלא גם הרגישו שהם איבדו את תקוותם (לוקס כ״ד:17–21). אבל כשישוע נגלה אליהם הוא הקדיש זמן כדי לעזור להם להבין את תפקידו בהגשמת נבואות המקרא. הוא גם נתן להם מלאכה חשובה לעשות (לוקס כ״ד:26, 27, 45–48). עד שישוע עלה לשמיים, העצב שהיה לתלמידים התחלף בשמחה גדולה. הידיעה שהאדון שלהם חי ושהוא מוכן לעזור להם להשלים את המשימה החדשה שלהם, מילאה אותם שמחה. שמחתם הניעה אותם להתמיד להלל את יהוה (לוקס כ״ד:52, 53; מה״ש ה׳:42). כדי לחקות את תלמידיו של ישוע, אנחנו צריכים להציב את מלכות אלוהים במקום הראשון בחיינו. אנחנו זקוקים לכוח עמידה כדי להתמיד לשרת את יהוה, אבל הוא מבטיח לברך אותנו בשפע (מש׳ י׳:22). מ23.01 30 §15, 16
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: ט״ז בניסן) מרקוס ט״ז:2–8
יום ה׳, 28 במרס
אל עפר תשוב (בר׳ ג׳:19).
אנחנו ודאי לא רוצים לעשות את הטעות שאדם וחוה עשו. נוכל להימנע מכך אם נמשיך ללמוד על יהוה, להעריך את תכונותיו ולנסות להבין את דרך חשיבתו. אם נעשה כן, אין ספק שאהבתנו ליהוה תגבר. חשוב על דוגמתו של אברהם. הוא אהב את יהוה בכל ליבו. גם כשהיה לו קשה להבין את החלטותיו של יהוה, אברהם לא מרד. במקום זאת, הוא ניסה להכיר את יהוה טוב יותר. לדוגמה, כשנודע לאברהם על החלטתו של יהוה להשמיד את סדום ועמורה, הוא בתחילה פחד ש”שופט כל הארץ” יספה צדיק עם רשע. זה לא התקבל על דעתו, ולכן הוא שאל בענווה את יהוה סדרה של שאלות. יהוה השיב לו בסבלנות. לבסוף אברהם הבין שיהוה בוחן את לבבות כל בני האדם, ושהוא לעולם לא יעניש את הצדיקים עם הרשעים (בר׳ י״ח:20–32). מ22.08 28 §9, 10
יום ו׳, 29 במרס
המהימן שומר סוד (מש׳ י״א:13).
בשנת 455 לפה״ס, אחרי שהמושל נחמיה שיקם את חומות ירושלים, הוא חיפש אנשים מהימנים שיוכלו לדאוג היטב לענייני העיר. אחד האנשים שבהם בחר נחמיה היה חנניה, שר המצודה. המקרא מתאר את חנניה כ”אדם מהימן מאוד וירא את האלוהים יותר מרבים אחרים” (נחמ׳ ז׳:2). בגלל שחנניה אהב את יהוה ולא רצה לאכזב אותו הוא ביצע כל משימה שקיבל במלוא הרצינות. תכונות אלה יעזרו גם לנו להיות מהימנים בשירות אלוהים. חשוב גם על דוגמתו של אחד משותפיו המהימנים של השליח פאולוס — אח ששמו טיכיקוס. פאולוס בטח בו ותיאר אותו כ”משרת נאמן” (אפ׳ ו׳:21, 22). פאולוס סמך עליו שהוא לא רק ימסור את איגרותיו לאחים באפסוס ובקולוסה, אלה גם יעודד וינחם אותם. טיכיקוס מזכיר לנו את הגברים הנאמנים והמהימנים שדואגים לצרכים הרוחניים שלנו כיום (קול׳ ד׳:7–9). מ22.09 9, 10 §5, 6
שבת, 30 במרס
האהבה מכסה על חטאים רבים (פט״א ד׳:8).
יוסף נאלץ להתמודד עם ניסיונות קשים שנמשכו כ־13 שנה. הוא עלול היה לתהות אם יהוה באמת אוהב אותו ואם הוא נטש אותו בזמן שהיה זקוק לו. אבל יוסף לא התמרמר. הוא נשאר מפוכח ושמר על רוגע. כשהייתה לו הזדמנות לנקום באחיו הוא נמנע מזה. הוא אהב אותם וסלח להם (בר׳ מ״ה:4, 5). יוסף נהג כך כי הוא הצליח לחשוב בצלילות. במקום להיות ממוקד בבעיותיו, הוא ראה את התמונה הגדולה — את מטרת יהוה (בר׳ נ׳:19–21). מה הלקח? אם פגעו בך, אל תכעס על יהוה או תחשוב שהוא נטש אותך. חשוב איך הוא עוזר לך להחזיק מעמד בניסיון. בנוסף, כשאחרים פוגעים בך, נסה לכסות על מגרעותיהם באהבה. מ22.11 21 §4
יום א׳, 31 במרס
כל השלטונות ישרתו אותם ויצייתו להם (דנ׳ ז׳:27).
הנביא דניאל ראה חזונות שהראו בבירור את עליונותו של יהוה על כל הסמכויות האחרות. בתחילה ראה דניאל ארבע חיות גדולות שמסמלות מעצמות עולם מהעבר ומההווה — בבל, מדי ופרס, יוון, רומא ואת המעצמה שיצאה ממנה ושולטת היום, אנגלו־אמריקה (דנ׳ ז׳:1–3, 17). אחרי זה דניאל ראה את יהוה אלוהים יושב על כס מלכות בבית דין שמימי (דנ׳ ז׳:9, 10). לפי החזון הזה, אלוהים לוקח את השלטון מממשלות אנוש ונותן אותו לאחרים שיותר ראויים לו ובעלי כוח רב יותר. למי? ל”אחד הדומה לבן אדם”, ישוע המשיח, ול”קדושי העליון”, ה־000,144 שישלטו ”לעולמי עולמים” (דנ׳ ז׳:13, 14, 18). ברור שיהוה הוא ”העליון”. מה שדניאל ראה בחזון עולה בקנה אחד עם מה שהוא ציין קודם לכן. ”אלוהי השמיים”, דניאל אמר, ”מסיר מלכים ומקים מלכים” (דנ׳ ב׳:19–21). מ22.10 14, 15 §9–11