יולי
יום ב׳, 1 ביולי
היֵה מופת לנאמנים בדיבור (טימ״א ד׳:12).
היכולת לדבר היא מתנה מאלוהינו האוהב. אבל בשלב מוקדם בהיסטוריה האנושית היא נוצלה לרעה. השטן שיקר לחוה, והשקר הזה הוביל לחטא האנושי ולאי־השלמות (בר׳ ג׳:1–4). אדם השתמש במתת הדיבור לרעה כשהוא האשים את חוה, ואפילו את יהוה, בטעויות שהוא עשה (בר׳ ג׳:12). קין שיקר ליהוה אחרי שהרג את אחיו הבל (בר׳ ד׳:9). כיום קשה למצוא סרטים שאין בהם שפה גסה. תלמידים נחשפים לשפה גסה בבית־הספר והמבוגרים נחשפים אליה בעבודה. אם לא ניזהר, האוזן שלנו עלולה להתרגל לשפה בוטה עד כדי כך שנתחיל להשתמש בה בעצמנו. כמשיחיים אנחנו רוצים, כמובן, לשמח את יהוה. וכדי לעשות את זה לא מספיק רק להימנע מדיבור גס, אנחנו רוצים להשתמש בצורה טובה במתת הדיבור הנפלאה ולהלל את אלוהינו. מ22.04 4 §1–3
יום ג׳, 2 ביולי
אינכם יכולים להיות עבדים לאלוהים ולממון (מתי ו׳:24).
לישוע הייתה השקפה מאוזנת על דברים חומריים. הוא נהנה ממזון ומשתייה (לוקס י״ט:2, 6, 7). במקרה אחד הוא הפך מים ליין משובח ביותר. זה היה למעשה הנס הראשון שחולל (יוח׳ ב׳:10, 11). ביום מותו הוא לבש בגד יקר (יוח׳ י״ט:23, 24). אבל ישוע לא אפשר לדברים חומריים להפוך לדבר החשוב ביותר בחייו. ישוע לימד שאם נחפש תחילה את המלכות, יהוה ידאג לכל הצרכים שלנו (מתי ו׳:31–33). רבים פועלים על־פי החוכמה האלוהית בנוגע לכסף, וזה מועיל להם. שים לב לדוגמתו של אח רווק ששמו דניאל. הוא אומר: ”בגיל ההתבגרות החלטתי להציב את הפעילויות הרוחניות במקום הראשון בחיים שלי”. דניאל שמר על חיים פשוטים ולכן התאפשר לו להשתמש בזמן שלו ובכישורים שלו בפרויקטים תיאוקרטיים רבים. הוא מוסיף: ”שום סכום כספי לא יכול להשתוות לברכות שיהוה העניק לי”. מ22.05 21, 22 §6, 7
יום ד׳, 3 ביולי
[יהוה] קרא אתכם מחושך אל אורו הנפלא (פט״א ב׳:9).
נוכל להראות שאנחנו אוהבים את האמת אם נלמד בקביעות את המקרא ואת הפרסומים שמבוססים על המקרא. אחרי הכול, לא משנה כמה זמן אנחנו באמת, תמיד יהיה לנו עוד מה ללמוד. לימוד דורש השקעה רבה, אך הוא שווה את המאמץ. לא כל אחד מאיתנו אוהב לקרוא וללמוד. אבל יהוה מזמין אותנו ’להוסיף לבקש’ ו’להמשיך לחפש’ הבנה מעמיקה יותר של האמת (מש׳ ב׳:4–6). כשאנחנו משקיעים את המאמצים האלה, זה תמיד לטובתנו. קורי אומר בנוגע לקריאה האישית שלו במקרא, שהוא מתמקד כל פעם בפסוק אחד. הוא מסביר: ”אני קורא כל הערת שוליים, פותח כל הפניה צולבת ועושה מחקר נוסף... אני לומד כל כך הרבה כשאני קורא בשיטה הזאת!” אנחנו מראים את הערכתנו לאמת כשאנחנו מקדישים זמן ומאמצים ללימוד בשיטה זו או אחרת (תהל׳ א׳:1–3). מ22.08 17 §13; 18 §15, 16
יום ה׳, 4 ביולי
הייתי לצידו כרב־אומן. הייתי האהובה עליו במיוחד יום יום; שמחתי לפניו בכל עת (מש׳ ח׳:30).
כשישוע היה על כדור הארץ, הוא השתמש בבריאה כדי ללמד את תלמידיו על אביו. למשל, הוא לימד שיהוה נוהג באהבה בכולם. בדרשת ההר ישוע הבליט לתלמידיו שני היבטים בבריאה שהרבה אנשים מקבלים כמובן מאליו: השמש והגשם. שניהם חיוניים לחיים. יהוה יכול היה למנוע אותם מאנשים שלא משרתים אותו, אבל הוא מספק באהבה את השמש והגשם לכולם (מתי ה׳:43–45). באמצעות הדוגמה הזאת ישוע לימד את תלמידיו שיהוה רוצה שננהג בכולם באהבה. בכל פעם שאנחנו רואים שקיעה מרהיבה, או מטר גשם מרענן, אנחנו יכולים לחשוב על האהבה של יהוה, שאין בה משוא פנים. הדוגמה שלו מניעה אותנו לנהוג גם אנחנו באהבה ולבשר לכולם. מ23.03 17 §9, 10
יום ו׳, 5 ביולי
נדהמתי מאוד (ההת׳ י״ז:6).
ממה נדהם השליח יוחנן? מאישה שרוכבת על חיית פרא אדומה כשני. היא מוצגת כ’זונה גדולה’ ומכונה ”בבל הגדולה”. היא ’זונה’ עם ”מלכי הארץ” (ההת׳ י״ז:1–5). מיהי ”בבל הגדולה”? אותה אישה לא יכולה לסמל ארגון פוליטי מפני שנאמר עליה שהיא זונה עם המנהיגים הפוליטיים של העולם (ההת׳ י״ח:9). למעשה, היא מנסה לשלוט באותם שליטים — באופן סמלי היא רוכבת עליהם. כמו כן, היא לא יכולה לסמל את גורמי המסחר החמדנים של עולם השטן, שהרי הם מתוארים בנפרד כ”סוחרי הארץ” (ההת׳ י״ח:11, 15, 16). בבל הקדומה הייתה מרכז של פולחן כזב. מכאן שבבל הגדולה מסמלת את כל צורות פולחן הכזב. למעשה, היא המעצמה העולמית של דתות הכזב (ההת׳ י״ז:5, 18). מ22.05 11 §14–16
שבת, 6 ביולי
אויבכם השטן משוטט כאריה שואג ומחפש לטרוף מישהו (פט״א ה׳:8).
זה טבעי שאימהות תוהות לפעמים אם הילדים שלהן יבחרו לשרת את יהוה. אחרי הכול, הורים יודעים איזה לחץ עצום מופעל על הילדים בעולמו של השטן. לאימהות רבות יש אתגר נוסף — לגדל את הילדים שלהן בלי בעל, או עם בעל שאינו משרת את יהוה. אבל לא רק מי שחיים בבית מפולג מבחינה דתית נתקלים בקשיים. גם כששני ההורים באמת, לפעמים קשה לגעת לליבם של הצעירים ולעזור להם להפוך למשרתי יהוה נאמנים. יהיה אשר יהיה המצב שלך בתור אם, אל תהי יותר מדי מודאגת. יהוה יעזור לך. תוכלי לשאול הורים מנוסים איך הם משתמשים בכלים שמיועדים לתוכנית הרוחנית המשפחתית (מש׳ י״א:14). כמו כן, יהוה יכול לעזור לך לתקשר עם הילדים שלך. בקשי ממנו שיעזור לך לדלות את מה שטמון בשכלם ובליבם (מש׳ כ׳:5). מ22.04 17 §4, 7; 18 §9
יום א׳, 7 ביולי
אני מתפלל תמיד שאהבתכם תרבה יותר ויותר ותלווה בידע מדויק ובכושר הבחנה מלא (פיל׳ א׳:9).
אהבתנו כלפי יהוה תגדל אם נכיר טוב יותר את בנו, שמשקף בצורה מושלמת את האישיות של אביו (עב׳ א׳:3). הדרך הטובה ביותר להכיר את ישוע היא ללמוד את ארבעת ספרי הבשורה. אם עדיין לא פיתחת את ההרגל הטוב לקרוא במקרא מדי יום, תוכל להתחיל עכשיו. כשאתה קורא על ישוע, שים לב במיוחד לתכונותיו. הוא היה נגיש; הוא כרך את זרועותיו סביב ילדים קטנים באהבה (מר׳ י׳:13–16). הוא גרם לתלמידיו להרגיש בנוח; הם הרגישו חופשי להביע את דעתם בנוכחותו (מתי ט״ז:22). ישוע למעשה חיקה את אביו השמימי. גם יהוה מאוד נגיש. אנחנו יכולים לפנות אליו בתפילה ולשפוך את ליבנו בפניו. אנחנו בטוחים שהוא לא ישפוט אותנו. הוא אוהב אותנו ודואג לנו (פט״א ה׳:7). מ22.08 3 §4, 5
יום ב׳, 8 ביולי
אתה, יהוה, טוב וסלחן (תהל׳ פ״ו:5).
כבוראנו יהוה יודע עלינו הכול. תאר לעצמך — הוא יודע כל פרט ופרט על כל אדם עלי אדמות (תהל׳ קל״ט:15–17). הוא רואה את כל הפגמים שירשנו מהורינו הראשונים ומודע לכל החוויות שעיצבו את האישיות שלנו. והידע המעמיק הזה שיש ליהוה על בני אדם מניע אותו לנהוג בנו ברחמים (תהל׳ ע״ח:39; ק״ג:13, 14). יהוה הראה שהוא רוצה לסלוח לנו. הוא יודע שבגלל המעשים של אדם הראשון על כולנו רובצת קללת החטא והמוות (רומ׳ ה׳:12). אין לנו שום דרך לשחרר את עצמנו או לשחרר כל אדם אחר מקללה זו (תהל׳ מ״ט:7–9). אבל אלוהינו האוהב גילה חמלה ועשה משהו כדי לשחרר אותנו. כפי שעולה מיוחנן ג׳:16, יהוה שלח את בנו יחידו כדי שימות למעננו (מתי כ׳:28; רומ׳ ה׳:19). מ22.06 3 §5, 6
יום ג׳, 9 ביולי
איש חסד מועיל לעצמו (מש׳ י״א:17).
יהוה סולח לסלחנים. הוא הבליט זאת בדברים שאמר למשרתו איוב. אותו אדם נאמן נפגע מאוד מהדברים הקשים שאמרו שלושה גברים ששמם אליפז, בלדד וצופר. יהוה הורה לאיוב להתפלל למענם ואחרי שהוא עשה זאת, יהוה בירך אותו (איוב מ״ב:8–10). התרעומת מזיקה לנו. תרעומת היא כמו משא כבד, ויהוה רוצה שניפטר ממנו ונחוש הקלה (אפ׳ ד׳:31, 32). הוא קורא לנו ’להרפות מכעס ולעזוב חמה’ (תהל׳ ל״ז:8). מן החוכמה לפעול על־פי העצה הזאת. תרעומת עלולה להזיק לבריאות הפיזית והנפשית שלנו (מש׳ י״ד:30). היא לא תשפיע על מי שפגע בנו, בדיוק כמו שאם היינו שותים רעל זה לא היה מזיק לו. למעשה, כאשר אנחנו סולחים לאחרים אנחנו מעניקים לעצמנו מתנה. אנחנו נהנים משלוות נפש ויכולים להמשיך להתקדם בשירות יהוה. מ22.06 10 §9, 10
יום ד׳, 10 ביולי
נלבש את שריון האמונה והאהבה ונחבוש את תקוות הישועה כקסדה (תסל״א ה׳:8).
תקוותנו היא כמו קסדה סמלית שמגינה על חשיבתנו ושומרת עלינו מפני סגנון חיים נהנתני שיפגע ביחסינו עם יהוה (קור״א ט״ו:33, 34). קסדת התקווה יכולה גם להגן עלינו מפני החשיבה שאין טעם אפילו לנסות להשביע את רצון יהוה. זכור שאליפז, אחד ממנחמי השווא של איוב, השתמש בטיעון דומה כשדיבר איתו. אליפז אמר: ”היוכל בן תמותה להיות זך?” הוא הוסיף ואמר על אלוהים: ”הינה בקדושיו אין הוא מאמין, ואפילו השמיים אינם זכים בעיניו” (איוב ט״ו:14, 15). אלו הם שקרים גמורים! זכור מי עומד מאחורי חשיבה כזאת — השטן. הוא יודע שאם תשקע במחשבות כאלה התקווה שלך תדעך. אם כן, דחה שקרים כאלה. לעולם אל תפקפק בכך שיהוה רוצה שתחיה לנצח ושהוא יעזור לך להגשים את המטרה הזאת (טימ״א ב׳:3, 4). מ22.10 25, 26 §8–10
יום ה׳, 11 ביולי
לא חטא איוב בשפתיו (איוב ב׳:10).
השטן רצה שאיוב יאמין שהוא סובל כי יהוה כבר לא מרוצה ממנו. לדוגמה, הוא השתמש ברוח חזקה כדי למוטט את הבית שבו כל עשרת ילדיו של איוב סעדו יחד (איוב א׳:18, 19). הוא גם גרם לאש ליפול מהשמיים ולהשמיד לא רק את הצאן של איוב, אלא גם את המשרתים שרעו אותו (איוב א׳:16). לא היה ספק שהרוח והאש הגיעו ממקור על־טבעי, ולכן איוב הסיק שיהוה אלוהים הוא המקור שלהן. הוא האמין שהוא הכעיס את יהוה בדרך כלשהי. למרות זאת, איוב סירב לקלל את אביו השמימי. איוב הכיר בכך שבמהלך השנים הוא קיבל הרבה דברים טובים מיהוה. לכן הוא חשב שאם הוא קיבל בשמחה את הטוב, עליו להיות מוכן לקבל גם את הרע. הוא אמר: ”יהי שם יהוה מבורך” (איוב א׳:20, 21). מ22.06 21 §7
יום ו׳, 12 ביולי
תהיו שנואים על הכול בגלל שמי. אבל המחזיק מעמד עד הקץ ייוושע (מר׳ י״ג:13).
ישוע העניק לתלמידיו אזהרה דומה ביוחנן י״ז:14. אין ספק שראינו את התגשמות הנבואה הזו, במיוחד במהלך 100 השנים האחרונות. איך היא מתגשמת? זמן קצר אחרי שישוע המשיח החל למלוך ב־1914, השטן הושלך מהשמיים. הוא כעת מוגבל לתחום כדור הארץ ומחכה להשמדתו (ההת׳ י״ב:9, 12). אבל הוא לא מחכה בחוסר מעש. השטן נואש וזועם, ושופך את חמתו על משרתי אלוהים (ההת׳ י״ב:13, 17). משום כך, שנאת העולם כלפי משרתי אלוהים מתגברת. אבל אין לנו שום סיבה לפחד מהשטן ומתומכיו. יכול להיות לנו ביטחון דומה לזה שהיה לשליח פאולוס, אשר כתב: ”אם אלוהים עימנו, מי יעמוד נגדנו?” (רומ׳ ח׳:31) נוכל לבטוח לגמרי ביהוה. מ22.07 18 §14, 15
שבת, 13 ביולי
בשורה טובה זו על המלכות תוכרז בכל העולם המיושב (מתי כ״ד:14).
ישוע לא חשש שיהיה מחסור בפועלים באחרית הסדר העולמי. הוא ידע שהנבואה בתהלים ק״י:3 תתגשם: ”עמך יתנדב ביום צבאך”. אם אתה משתתף בפעילות הבישור, אתה תומך בישוע ובעבד הנאמן ותורם להתגשמות הנבואה. הפעילות אכן מתקדמת, אך יש גם קשיים. אחד הקשיים שמבשרי המלכות מתמודדים איתו הוא התנגדות. כופרים, מנהיגי דת ופוליטיקאים מפיצים מידע מוטעה על פעילותנו. אם קרובי משפחתנו, מכרינו ועמיתינו לעבודה מאמינים לתעמולה הזאת, הם עלולים ללחוץ עלינו להפסיק לשרת את יהוה ולהפסיק לבשר. במדינות מסוימות ההתנגדות מתבטאת בהפחדות, איומים, מעצרים ואפילו מאסרים. מ22.07 8 §1; 9 §5, 6
יום א׳, 14 ביולי
דרך צרות רבות עלינו להיכנס למלכות אלוהים (מה״ש י״ד:22).
יהוה מצפה שנקצה זמן ללמוד את המקרא באופן קבוע ושנחשוב לעומק על מה שאנחנו קוראים. כשאנחנו מיישמים את מה שאנחנו לומדים, אמונתנו מתחזקת ואנחנו מתקרבים עוד ועוד אל אבינו השמימי. כתוצאה מכך יהיה לנו הכוח לעמוד בניסיונות. יהוה גם נותן את רוח קודשו למי שנשענים על דברו. ורוחו יכולה להעניק לנו את ”הכוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל” כדי לעמוד בכל ניסיון (קור״ב ד׳:7–10). בתמיכתו של יהוה ”העבד הנאמן והנבון” מספק מאמרים, סרטונים ומוזיקה בשפע, שיכולים לעזור לנו לבנות אמונה חזקה ולעמוד על המשמר מבחינה רוחנית (מתי כ״ד:45). יהוה מלמד את משרתיו לאהוב ולנחם זה את זה בזמנים קשים (קור״ב א׳:3, 4; תסל״א ד׳:9). אחינו ואחיותינו שמחים לעזור לנו להישאר נאמנים כשאנחנו חווים קשיים. מ22.08 12 §12–14
יום ב׳, 15 ביולי
השתדלו בכל מאודכם לשמור על אחדות הרוח בקשר של שלום, הקשר המאחד (אפ׳ ד׳:3).
אם לא נהסס להזכיר את התכונות הטובות של אחינו ואחיותינו, ניתן להם סיבה נוספת לקרוב איש לרעהו, וכך הקהילה תיבנה באהבה. לפעמים אפילו בין משיחיים בוגרים מתעוררים חילוקי דעות או ויכוחים. זה מה שקרה לשליח פאולוס ולחברו הקרוב בר־נבא. הם התווכחו אם לקחת איתם את מרקוס למסע ההטפה הבא שלהם או לא. הוויכוח הוביל ל”התפרצות זעם חריפה” ודרכיהם נפרדו (מה״ש ט״ו:37–39). אבל פאולוס, בר־נבא ומרקוס איחו את הקרע ביניהם. בהמשך פאולוס דיבר טובות על בר־נבא ומרקוס (קור״א ט׳:6; קול׳ ד׳:10). גם אנחנו צריכים לפתור את חילוקי הדעות שאולי יש לנו עם אחרים בקהילה ולהמשיך להתמקד בתכונותיהם הטובות. כך אנחנו מקדמים שלום ואחדות. מ22.08 22, 23 §10, 11
יום ג׳, 16 ביולי
חדלו לשפוט למען לא תישפטו (מתי ז׳:1).
אנחנו אומנם מתאמצים לחיות לפי אמות המידה הצודקות של יהוה, אבל אנחנו חייבים להימנע מלשפוט אחרים ולהיות צדקנים. אנחנו זוכרים שיהוה הוא ”שופט כל הארץ” (בר׳ י״ח:25). יהוה לא נתן לנו את התפקיד לשפוט אחרים. חשוב על דוגמתו של יוסף. הוא נהג בצדקה ונמנע מלשפוט אחרים, אפילו כשהתנכלו לו. אחיו תקפו אותו, מכרו אותו לעבדות וגרמו לאביהם להאמין שיוסף מת. אחרי הרבה שנים יוסף התאחד עם משפחתו. כעת, כשיוסף היה בעמדה בכירה, הוא יכול היה לשפוט את אחיו בקשיחות ולחפש נקמה. מזה בדיוק אחיו של יוסף חששו, למרות שהם התחרטו בכנות על מה שהם עשו. אבל יוסף הרגיע אותם ואמר: ”אל תפחדו. האם אני במקומו של אלוהים?” (בר׳ ל״ז:18–20, 27, 28, 31–35; נ׳:15–21) הוא השאיר בענווה את השיפוט בידיים של יהוה. מ22.08 30 §18, 19
יום ד׳, 17 ביולי
אל תמנע טוב מן הזקוקים לו אם יש לאל ידך לעזור (מש׳ ג׳:27).
האם ידעת שיהוה יכול להשתמש בך כדי לענות לתפילה של מישהו? לא משנה אם אתה זקן קהילה, משרת־עוזר, חלוץ או מבשר, אתה יכול לעזור. לכולנו יש מה לתת — הן צעירים והן מבוגרים, הן אחים והן אחיות. כשמישהו שאוהב את יהוה פונה אליו לעזרה, הוא בדרך כלל משתמש בזקני הקהילה ובמשרתים נאמנים אחרים כדי להיות ”לנחמה גדולה” לאותו אדם (קול׳ ד׳:11). זו זכות גדולה לשרת את יהוה ואת אחינו בדרך זו. נוכל לעשות כן כשפורצת מגפה, כשמתרחש אסון או בזמן רדיפות. אבל אולי יהיה לנו קשה לעזור לאחרים אם גם בני המשפחה שלנו צריכים עזרה. בכל זאת, אנחנו רוצים לבוא לעזרתם של אחינו, ויהוה שמח כשאנחנו עושים עבורם מה שאנחנו יכולים (מש׳ י״ט:17). מ22.12 22 §1, 2
יום ה׳, 18 ביולי
זאת מצוותי: אהבו זה את זה כפי שאני אהבתי אתכם (יוח׳ ט״ו:12).
אהבה היא הבסיס לאמון. ישוע אמר ששתי המצוות הגדולות ביותר הן אהבה ליהוה ואהבה לרֵע (מתי כ״ב:37–39). אהבתנו ליהוה מניעה אותנו לחקות את דוגמתו המושלמת למהימנות. למשל, אהבה לאחינו ואחיותינו תניע אותנו לא לחשוף את העניינים האישיים שלהם. לעולם לא נרצה לחשוף מידע שיכול להזיק להם, להביך אותם או להכאיב להם. גם ענווה תעזור לנו להיות מהימנים. משיחי עניו לא ינסה להיות הראשון שחושף מידע כדי להרשים אחרים (פיל׳ ב׳:3). הוא לא מפריז בחשיבותו ורומז שיש לו מידע שאסור לו לספר לאחרים. ענווה גם תעזור לנו להימנע מלהפיץ השערות בנוגע לעניינים שהמקרא או הפרסומים שמבוססים על המקרא לא דנים בהם. מ22.09 12 §12, 13
יום ו׳, 19 ביולי
הידע האמיתי ירבה (דנ׳ י״ב:4).
בנבואה זו ציין מלאך אלוהים שעמו של יהוה יבין טוב יותר את הנבואות בספר דניאל, אך ”כל הרשעים לא יבינו” (דנ׳ י״ב:10). זו העת להוכיח שאנחנו לא בין הרשעים (מל׳ ג׳:16–18). יהוה אוסף את מי שהוא מחשיב ל”קניין מיוחד”, או קניין יקר. וכולנו רוצים להיות בקבוצה הזאת. אנחנו אכן חיים בזמנים מרגשים. אבל דברים מדהימים בהרבה עוד עומדים להתרחש. בקרוב נחזה בהשמדת הרשע. לאחר מכן נראה את התגשמות ההבטחה של יהוה לדניאל: ”תעמוד לגורלך בקץ הימים” (דנ׳ י״ב:13). האם אתה מצפה ליום שבו דניאל ויקיריך ’יעמדו’ שוב? אם כן, עשה כל מאמץ לשמור על נאמנותך, ותוכל להיות בטוח ששמך יהיה כתוב בספר החיים של יהוה. מ22.09 24 §17; 25 §19, 20
שבת, 20 ביולי
אני שולח אותך (יח׳ ב׳:3).
מילים אלה ודאי חיזקו את יחזקאל. למה? אין ספק שהוא נזכר שיהוה השתמש במילים דומות כשהוא מינה את משה וישעיהו לנביאים (שמ׳ ג׳:10; יש׳ ו׳:8). יחזקאל גם ידע שיהוה עזר לשני הנביאים להתגבר על קשיים. לכן כשיהוה אמר ליחזקאל פעמיים ”אני שולח אותך”, לנביא הייתה סיבה טובה לבטוח בתמיכתו של יהוה. בנוסף, בספר יחזקאל אנחנו מוצאים פעמים רבות את ההצהרה הבאה: ”היה דבר יהוה אליי” (יח׳ ג׳:16). גם המילים ”שוב היה דבר יהוה אליי” מופיעות שוב ושוב (יח׳ ו׳:1). אין ספק שיחזקאל היה משוכנע שהוא נשלח על־ידי יהוה, וכיוון שיחזקאל היה בנו של כוהן הוא ודאי למד מאביו שבמהלך ההיסטוריה יהוה הבטיח לנביאיו שיתמוך בהם. למשל, הוא אמר ליצחק, יעקב וירמיהו שהוא איתם (בר׳ כ״ו:24; כ״ח:15; יר׳ א׳:8). מ22.11 2 §3
יום א׳, 21 ביולי
זו הדרך לחיי עולם (יוח׳ י״ז:3).
למרות שאדם וחוה חטאו והביאו מוות על הצאצאים שלהם, יהוה לא שינה את מטרתו (יש׳ נ״ה:11). הוא עדיין רוצה להעניק לנאמנים חיי נצח. תן דעתך למה שיהוה אמר ועשה כדי להגשים את מטרתו. הוא הבטיח להקים לתחייה את המתים ולתת להם את ההזדמנות לחיות לנצח (מה״ש כ״ד:15; טיט׳ א׳:1, 2). איוב הנאמן היה בטוח שיהוה משתוקק להקים לתחייה את מי שמתו (איוב י״ד:14, 15). הנביא דניאל ידע שלבני אדם יש התקווה לקום לתחייה עם האפשרות לחיות לנצח (תהל׳ ל״ז:29; דנ׳ י״ב:2, 13). גם היהודים בימיו של ישוע ידעו שיהוה יכול להעניק למשרתיו הנאמנים ”חיי עולם” (לוקס י׳:25; י״ח:18). ישוע דיבר לא אחת על ההבטחה הזאת, והוא עצמו הוקם לתחייה על־ידי אביו (מתי י״ט:29; כ״ב:31, 32; לוקס י״ח:30; יוח׳ י״א:25). מ22.12 4, 5 §8, 9
יום ב׳, 22 ביולי
אני בוטח בך, יהוה (תהל׳ ל״א:14).
יהוה מזמין אותנו להתקרב אליו (יעקב ד׳:8). הוא רוצה להיות אלוהינו, אבינו וחברנו. הוא עונה לתפילות שלנו ועוזר לנו בתקופות קשות. והוא משתמש בארגונו כדי ללמד אותנו ולהגן עלינו. נוכל להתקרב ליהוה אם נתפלל אליו, נקרא ונהרהר בדברו. כשאנחנו עושים את זה אנחנו מתמלאים באהבה ובהערכה כלפיו. זה מניע אותנו לציית לו ולהלל אותו, כפי שהוא כל כך ראוי שנעשה (ההת׳ ד׳:11). ככל שנלמד להכיר את יהוה יותר, כך נבטח יותר בו ובארגון שהוא מספק למעננו. אבל השטן מנסה לערער בהדרגתיות את הביטחון שלנו ביהוה ובארגונו. אבל אנחנו יכולים להתנגד לשיטות שלו. אם האמונה שלנו תהיה חזקה, והביטחון שלנו ביהוה יהיה יציב, לא נעזוב את אלוהינו ואת ארגונו (תהל׳ ל״א:13, 14). מ22.11 14 §1–3
יום ג׳, 23 ביולי
הם... היו מוכנים למות ובלבד שלא לשרת או לעבוד כל אל זולת אלוהיהם (דנ׳ ג׳:28).
משיחיים אמיתיים רבים סיכנו את חירותם ואפילו את חייהם מתוך אהבתם ליהוה וכניעתם לו כריבון. הם שמרו על תומתם, והיו נחושים כמו שלושת העברים שניצלו מהכבשן הבוער כי שמרו על נאמנותם לעליון. דוד, מחבר התהלים, הזכיר כמה חשוב לשמור על תומתנו לפני אלוהים. הוא כתב: ”יהוה יגזור דין על העמים. שפטני, יהוה, לפי צדקתי ולפי תומתי” (תהל׳ ז׳:8). דוד גם כתב: ”תום ויושר ינצרו אותי” (תהל׳ כ״ה:21). דרך החיים הטובה ביותר היא לשמור על נאמנותנו ליהוה. כך נרגיש כמו מחבר התהלים, אשר כתב: ”אשרי ההולכים בתום, ההולכים בתורת יהוה” (תהל׳ קי״ט:1, הערת שוליים). מ22.10 17 §18, 19
יום ד׳, 24 ביולי
תכונותיו הסמויות מן העין... נתפסות באמצעות הדברים שנבראו (רומ׳ א׳:20).
מכל השיחות שהיו לאיוב במשך חייו, שיחה אחת הייתה מיוחדת במינה — השיחה שלו עם יהוה אלוהים. בשיחה הזאת יהוה אמר לאיוב לשים לב לכמה היבטים מרשימים בטבע. המטרה הייתה לחזק את ביטחונו של איוב בחוכמה של יהוה וביכולתו לדאוג למשרתיו. לדוגמה, אלוהים הזכיר לאיוב שכפי שהוא דואג לבעלי החיים, הוא יכול לדאוג גם לו (איוב ל״ח:39–41; ל״ט:1, 5, 13–16). באמצעות דוגמאות מהבריאה, איוב למד הרבה על תכונותיו של אלוהים. גם אנחנו נוכל ללמוד יותר על אלוהים אם נבחן את פעלי הבריאה שלו. אבל לא תמיד קל לנו לעשות את זה. אם אנחנו גרים בעיר, אנחנו לא רואים הרבה טבע ביומיום. גם אם אנחנו חיים קרוב לטבע, אנחנו אולי מרגישים שאין לנו הרבה זמן להתבונן בו לעומק. למרות זאת, כדאי לנו להקדיש זמן ולעשות מאמץ כדי לבחון את הבריאה. מ23.03 15 §1, 2
יום ה׳, 25 ביולי
הפיקח רואה את הסכנה ומסתתר (מש׳ כ״ב:3).
ישוע אמר שלפני בוא הקץ יתרחשו ”רעידות אדמה גדולות” ואסונות אחרים (לוקס כ״א:11). הוא ניבא גם ש”תרבה ההפקרות”, שמתבטאת היום בפשע, אלימות והתקפות טרור (מתי כ״ד:12). ישוע מעולם לא אמר שאם באים עלינו אסונות כאלה זה בגלל שיהוה נטש אותנו. למעשה, רבים ממשרתי יהוה הנאמנים חוו אסונות (יש׳ נ״ז:1; קור״ב י״א:25). יהוה אולי לא יגן עלינו בדרך נס מכל האסונות, אבל הוא יספק לנו את מה שאנחנו צריכים כדי להישאר רגועים ושלווים. יהיה לנו קל יותר להישאר רגועים אם נתכנן מראש איך לפעול. אבל האם התכוננות מעידה על חוסר ביטחון ביהוה? ממש לא. למעשה, התכוננות לאסון מראה שיש לנו ביטחון ביכולתו לדאוג לנו. דבר־אלוהים מייעץ לנו להתכונן לאסונות אפשריים. מ22.12 18 §9, 10
יום ו׳, 26 ביולי
אלוהים שלח אותי לפניכם להצלת חיים (בר׳ מ״ה:5).
כשיוסף היה בכלא יהוה גרם למלך מצרים לחלום שני חלומות מטרידים. כשנודע למלך שליוסף יש היכולת לפרש חלומות, הוא ציווה לקרוא לו. בעזרת יהוה יוסף פירש את החלומות ופרעה התרשם מהעצה המעשית שהוא נתן לו. פרעה ראה שיהוה היה עם יוסף, והוא מינה אותו להיות אחראי על המזון בכל מצרים (בר׳ מ״א:38, 41–44). בהמשך היה רעב כבד שהשפיע לא רק על מצרים אלא גם על כנען, הארץ שבה חיה משפחתו של יוסף. כעת יוסף יכול היה להציל את משפחתו וכך לשמר את השושלת שתוביל למשיח. אין ספק שהיה זה יהוה שעזר ליוסף להצליח בכול. בסופו של דבר יהוה הפך את המזימה האכזרית של אחיו של יוסף לאמצעי שדרכו הוא הגשים את רצונו. מ23.01 16, 17 §11, 12
שבת, 27 ביולי
הישמרו לכם (לוקס כ״א:34).
אדם שנשמר לו, או משגיח על עצמו, ערני לסכנות שעלולות לאיים על היחסים שלו עם יהוה ונוקט צעדים כדי להימנע מהן. כך הוא שומר את עצמו באהבת אלוהים (מש׳ כ״ב:3; יהד׳ 20, 21). גם השליח פאולוס אמר למשיחיים להשגיח על עצמם. לדוגמה, הוא אמר למשיחיים באפסוס: ”שימו לב והקפידו שלא להתהלך ככסילים אלא כחכמים” (אפ׳ ה׳:15, 16). הרוחניות שלנו נמצאת תחת מתקפה בלתי פוסקת. לכן המקרא מייעץ לנו ’להבחין תמיד מהו רצון יהוה’ כדי שנוכל להתגונן מכל סוג של סכנה (אפ׳ ה׳:17). כדי להחליט בחוכמה, אנחנו צריכים להבחין מהו ”רצון יהוה”. נוכל לעשות את זה אם נלמד את דבר־אלוהים ונהרהר בו באופן קבוע. ככל שנבין טוב יותר את רצון יהוה ונטפח את ”הלך החשיבה של המשיח”, כך יגדלו הסיכויים שנתהלך ”כחכמים” גם כשאין לנו כללים ספציפיים שמדריכים אותנו איך להתנהג (קור״א ב׳:14–16). מ23.02 16, 17 §7–9
יום א׳, 28 ביולי
השתנו על־ידי התחדשות שכלכם, וכך תוכלו להיווכח מהו רצונו הטוב, הראוי והמושלם של אלוהים (רומ׳ י״ב:2).
באיזו תדירות אתה מנקה את ביתך? אולי לפני שעברת אליו ניקית אותו ביסודיות. אבל מה יקרה אם תזניח אותו? כפי שאנחנו יודעים, אבק ולכלוך יכולים להצטבר במהירות. כדי לשמור על ביתך במצב טוב אתה צריך לנקות אותו בעקביות. באופן דומה, נדרשים מאמצים ממושכים בכל הנוגע לחשיבה ולאישיות שלנו. כמובן, לפני שנטבלנו, התאמצנו לעשות את השינויים הנחוצים בחיינו כדי ’לטהר את עצמנו מכל טומאת בשר ורוח’ (קור״ב ז׳:1). אבל אנחנו צריכים להישמע לעצתו של השליח פאולוס ’להמשיך להתחדש’ (אפ׳ ד׳:23). האבק והלכלוך של העולם הזה יכולים להצטבר בתוכנו במהירות. כדי להימנע מכך ולהישאר רצויים בעיני יהוה, אנחנו צריכים לבחון דרך קבע את חשיבתנו, אישיותנו ורצונותינו. מ23.01 8 §1, 2
יום ב׳, 29 ביולי
הוא ראה את רוח אלוהים יורדת כיונה ונחה עליו (מתי ג׳:16).
דמיין את עצמך מקשיב לישוע מלמד. הוא התייחס כל כך הרבה פעמים לכתבי־הקודש מהזיכרון שלו! בעת טבילתו ומשיחתו ברוח הקודש זיכרונו של ישוע מקיומו הקדם אנושי ככל הנראה שב אליו. לפי התיעוד המקראי, גם במילים הראשונות שאמר לאחר טבילתו וגם בחלק מהמילים האחרונות שאמר לפני מותו הוא ציטט מתוך דברו של אלוהים (דב׳ ח׳:3; תהל׳ ל״א:5; לוקס ד׳:4; כ״ג:46). ובמהלך שלוש השנים וחצי בין אותם אירועים ישוע פעמים רבות קרא בציבור, ציטט מכתבי־הקודש והסביר אותם (מתי ה׳:17, 18, 21, 22, 27, 28; לוקס ד׳:16–20). שנים לפני שישוע החל בשירותו הוא כבר נהג לקרוא בדבר־אלוהים ולהקשיב לו. בבית הוא ללא ספק שמע את מרים ויוסף מצטטים מהתנ״ך (דב׳ ו׳:6, 7). בנוסף לכך, ישוע הלך לבית הכנסת בכל שבת יחד עם משפחתו (לוקס ד׳:16). שם הוא ודאי הקשיב היטב כשהיו מקריאים את כתבי־הקודש. מ23.02 8 §1, 2
יום ג׳, 30 ביולי
אהוב את יהוה אלוהיך (מר׳ י״ב:30).
יש כל כך הרבה סיבות לאהוב את יהוה. לדוגמה, למדת שהוא ’מקור החיים’ וש”כל מתנה טובה וכל מתנה מושלמת” באה ממנו (תהל׳ ל״ו:9; יעקב א׳:17). כל דבר טוב שאתה נהנה ממנו מגיע מאלוהינו הנדיב והאוהב. קורבן הכופר הוא מתנה נפלאה שקיבלנו מיהוה. למה אפשר לומר זאת? חשוב על הקשר שקיים בין יהוה לבנו. ישוע אמר: ”האב אוהב אותי” ו”אני אוהב את האב” (יוח׳ י׳:17; י״ד:31). הקשר ביניהם הלך והתחזק לאורך מיליארדי שנים (מש׳ ח׳:22, 23, 30). וחשוב כמה ודאי כאב לאלוהים לאפשר לבנו לסבול ולמות. יהוה אוהב את האנושות כולה — כולל אותך — עד כדי כך שהוא היה מוכן לתת את בנו אהובו כקורבן כדי לאפשר לך ולאחרים לחיות לנצח (יוח׳ ג׳:16; גל׳ ב׳:20). זו הסיבה הטובה ביותר לאהוב את אלוהים. מ23.03 4 §11–13
יום ד׳, 31 ביולי
דִבקו במה שיש לכם (ההת׳ ב׳:25).
אנחנו צריכים לדחות תורות של כופרים. ישוע הוכיח חלק מהמשיחיים בפרגמוס על כך שעודדו פילוגים וכיתתיות (ההת׳ ב׳:14–16). הוא שיבח את המשיחיים בתיאטירה שהתרחקו מ”עמוקות השטן” וקרא להם ’לדבוק’ באמת (ההת׳ ב׳:24–26). משיחיים חלשים מאותן קהילות שאפשרו לעצמם ללכת שולל אחר תורות כוזבות היו צריכים להתחרט. מה לגבינו כיום? אנחנו צריכים לדחות כל תורה שנוגדת את החשיבה של יהוה. הכופרים הם ”לכאורה בעלי יראת אלוהים”, אבל ’כוחה לא ניכר בחייהם’ (טימ״ב ג׳:5). יהיה לנו קל יותר לזהות ולדחות תורות כוזבות אם נלמד בשקדנות את דבר־אלוהים (טימ״ב ג׳:14–17; יהד׳ 3, 4). חשוב שנוודא שאנחנו עובדים את יהוה כרצוי בעיניו. אם אנחנו עושים משהו שיכול לגרום ליהוה לא לקבל את שירותנו, אנחנו צריכים לנקוט פעולה מיידית כדי לתקן את המצב (ההת׳ ב׳:5, 16; ג׳:3, 16). מ22.05 4 §9; 5 §11