ספטמבר
יום א׳, 1 בספטמבר
מי שסבור שהוא עובד אלוהים, אך אינו מרסן את לשונו, מתעה את ליבו ועבודתו לשווא היא (יעקב א׳:26).
כשאנחנו משתמשים במתת הדיבור כיאות, אחרים יכולים לזהות אותנו כמשרתי יהוה וקל להם לראות את ההבדל ”בין עובד אלוהים ובין מי שאינו עובד אותו” (מל׳ ג׳:18). שים לב איך חווייתה של אחות בשם קימברלי ממחישה זאת. היא הייתה צריכה להגיש פרויקט עם תלמידה אחרת מהתיכון שלה. כשהן הכינו את הפרויקט, התלמידה הבחינה שקימברלי שונה מהתלמידים האחרים. היא לא העבירה ביקורת על אנשים מאחורי הגב שלהם, היא דיברה בצורה חיובית והיא לא השתמשה בשפה גסה. ההתנהגות של קימברלי סקרנה אותה והיא הסכימה בסופו של דבר ללמוד את המקרא. יהוה כל כך מרוצה מאיתנו כשאנחנו מדברים בדרך שמושכת אחרים לאמת! כולנו רוצים לדבר בדרך שמכבדת את יהוה. מ22.04 5, 6 §5–7
יום ב׳, 2 בספטמבר
[נשים רבות] שירתו אותם מנכסיהן (לוקס ח׳:3).
ישוע גירש שבעה שדים ממרים המגדלית. ההערכה שלה הניעה אותה להיות אחת מתלמידיו ולתמוך בו בשירותו (לוקס ח׳:1–3). אבל יכול להיות שבאותו זמן היא לא הבינה שהמתנה הגדולה ביותר של ישוע עוד מחכה לה. הוא עתיד היה להקריב את חייו כדי ש”כל המגלה אמונה בו” יוכל לזכות לחיי נצח (יוח׳ ג׳:16). בכל זאת, מרים הראתה שהיא מעריכה את ישוע בכך שהיא הייתה נאמנה לו. כשישוע סבל על עמוד ההוקעה, מרים עמדה בקרבת מקום ותמכה מבחינה רגשית בו ובאחרים (יוח׳ י״ט:25). אחרי שישוע מת, מרים ושתי נשים אחרות הביאו בשמים אל הקבר כדי למשוח את גופו (מר׳ ט״ז:1, 2). למרים הייתה הזכות לפגוש את ישוע אחרי שקם לתחייה ולדבר איתו — זכות שרוב התלמידים לא זכו לה (יוח׳ כ׳:11–18). מ23.01 27 §4
יום ג׳, 3 בספטמבר
מי ייתן והיית קר או חם (ההת׳ ג׳:15).
אנחנו לא יכולים להישען רק על מה שעשינו בשירות יהוה בעבר. גם אם כעת אנחנו מוגבלים יותר, אנחנו צריכים להמשיך להיות עסוקים ב”מלאכתו של האדון”, להישאר ערניים ולעמוד על המשמר עד הסוף (קור״א ט״ו:58; מתי כ״ד:13; מר׳ י״ג:33). אנחנו צריכים לעבוד את יהוה בקנאות ומכל הלב. המסר של ישוע למשיחיים בלאודיקאה הבליט עוד בעיה. הם היו ’פושרים’ בעבודת אלוהים. בגלל שהם היו אדישים, ישוע אמר להם שהם ’אומללים ומסכנים’. הם היו צריכים לגלות קנאות עזה כאש כלפי יהוה ועבודתו (ההת׳ ג׳:16, 17, 19). מה הלקח עבורנו? אם הקנאות שלנו נחלשה, אנחנו צריכים להצית מחדש את ההערכה שלנו כלפי האוצרות הרוחניים שיש לנו (ההת׳ ג׳:18). אל לנו לעולם לאפשר לרדיפה אחר סגנון חיים נוח להסיח את דעתנו ולגרום לנו לדחוק פעילויות רוחניות למקום משני. מ22.05 3, 4 §7, 8
יום ד׳, 4 בספטמבר
נכתב ספר זיכרון לפניו ליראי יהוה (מל׳ ג׳:16).
כבר אלפי שנים יהוה כותב ספר מיוחד. הספר מכיל רשימת שמות שמתחילה עם שמו של הבל, העד הנאמן הראשון (לוקס י״א:50, 51). לאורך השנים יהוה הוסיף שמות לספר, וכיום הוא מכיל מיליוני שמות. במקרא הוא מכונה ”ספר זיכרון”, ”ספר החיים” ו”מגילת החיים” (מל׳ ג׳:16; ההת׳ ג׳:5; י״ז:8). ספר מיוחד זה מכיל את שמותיהם של כל מי שעובדים את יהוה ביראה וכבוד ואוהבים את שמו. יש להם התקווה לחיות לנצח. כיום השמות שלנו יכולים להיות כתובים בספר אם אנחנו מפתחים קשר אישי קרוב עם יהוה על בסיס קורבן הכופר של בנו, ישוע המשיח (יוח׳ ג׳:16, 36). כולנו רוצים שהשם שלנו יימצא בספר הזה, בין שתקוותנו לחיות בשמיים ובין שבארץ. מ22.09 14 §1, 2
יום ה׳, 5 בספטמבר
השטן אשר התעה אותם הושלך אל אגם האש והגופרית (ההת׳ כ׳:10).
ספר ההתגלות מתאר ”דרקון גדול אדום כאש” (ההת׳ י״ב:3). הדרקון נלחם בישוע ומלאכיו (ההת׳ י״ב:7–9). הוא תוקף את משרתי אלוהים ומעניק כוח לחיות הפוליטיות (ההת׳ י״ב:17; י״ג:4). מיהו אותו דרקון? זהו ”הנחש הקדמוני, הנקרא משמיץ ושטן” (ההת׳ י״ב:9; כ׳:2). הוא זה שעומד מאחורי כל שאר אויבי יהוה. מה יקרה לדרקון? הכתוב בספר ההתגלות כ׳:1–3 מסביר שמלאך ישליך את השטן לתהום, אשר תהיה מעין בית כלא עבורו. בתקופה שבה הוא יהיה כבול, השטן ’לא יתעה עוד את העמים עד תום אלף השנים’. בסופו של דבר הוא ושדיו יושמדו אחת ולתמיד, כפי שמסמלת השלכתם אל ”אגם האש והגופרית”. תאר לעצמך עולם שבו לא יהיו השטן והשדים. זה יהיה כל כך נפלא! מ22.05 14 §19, 20
יום ו׳, 6 בספטמבר
יעמול ויבצע בידיו עבודה מהוגנת כדי שיהיה לו מה לחלוק עם מי ששרוי בצורך (אפ׳ ד׳:28).
ישוע היה עובד חרוץ. בצעירותו הוא עבד כנגר (מר׳ ו׳:3). הוריו עבדו קשה כדי לפרנס את משפחתם הגדולה, וודאי העריכו את העזרה שלו. ישוע היה אדם מושלם ואין ספק שהיה ביקוש רב לעבודות הנגרות שלו. ישוע קרוב לוודאי נהנה מהעבודה שלו. אבל גם בתקופה שבה הוא עבד הוא פינה זמן לעניינים רוחניים (יוח׳ ז׳:15). בהמשך, כשהוא הקדיש את כל זמנו לבשורה, הוא יעץ למאזיניו: ”אל תעבדו למען האוכל המתכלה, אלא למען האוכל הבלתי מתכלה המוביל לחיי עולם” (יוח׳ ו׳:27). ובדרשת ההר ישוע אמר: ”אצרו לכם אוצרות בשמיים” (מתי ו׳:20). חוכמה אלוהית עוזרת לנו לאמץ השקפה מאוזנת על העבודה שלנו. כמשיחיים, אנחנו לומדים ’לעמול’ ו’לבצע עבודה מהוגנת’. מ22.05 22 §9, 10
שבת, 7 בספטמבר
אימך... תגיל (מש׳ כ״ג:25).
אבניקה הציבה דוגמה טובה לטימותיאוס. אין ספק שהוא ראה שהמעשים של אימא שלו נבעו מאהבה חזקה ליהוה וששירות יהוה מילא אותה שמחה. באופן דומה, אימהות רבות כיום קונות את ליבם של בני המשפחה ”ללא מילים” (פט״א ג׳:1, 2). גם את יכולה לעשות זאת. איך? תני עדיפות ליחסים שלך עם יהוה (דב׳ ו׳:5, 6). כמו רוב האימהות, את עושה הרבה הקרבות. את מקריבה זמן, כסף, שעות שינה ודברים נוספים כדי לטפל בצרכים הפיזיים של הילדים שלך. אבל את לא צריכה להיות כל כך עסוקה בדאגה לצרכים האלה, עד כדי כך שתקריבי את היחסים שלך עם יהוה. הקצי זמן באופן קבוע לתפילות אישיות, ללימוד אישי של המקרא ולאסיפות הקהילה. אם תעשי זאת, תחזקי את הרוחניות שלך ותציבי דוגמה טובה גם למשפחה שלך וגם לאחרים. מ22.04 16 §1; 19 §12, 13
יום א׳, 8 בספטמבר
שפוט את עבדיך בכך שתרשיע את הרשע ותביא את מעשיו על ראשו, ותצדיק את הצדיק ותגמול לו (מל״א ח׳:32).
אנחנו כל כך שמחים שהאחריות להחליט איך אנשים צריכים להישפט לא מונחת על הכתפיים שלנו! בתור השופט העליון, יהוה ימלא משימה חשובה זו (רומ׳ י״ד:10–12). אנחנו יכולים להיות בטוחים לגמרי שהוא תמיד ישפוט על־פי אמות המידה המושלמות שלו לטוב ורע (בר׳ י״ח:25). הוא אף פעם לא יעשה משהו לא־צודק! אנחנו מצפים ליום שבו יהוה יבטל לגמרי את כל ההשלכות של האי־שלמות והחטא. באותה עת כל הפצעים הפיזיים והרגשיים שלנו יירפאו אחת ולתמיד (תהל׳ ע״ב:12–14; ההת׳ כ״א:3, 4). הם לעולם לא ייזכרו עוד. בזמן שאנחנו מחכים לתקופה הנפלאה הזאת, אנחנו כל כך שמחים שיהוה העניק לנו את היכולת לחקות אותו ולסלוח לאחרים. מ22.06 13 §18, 19
יום ב׳, 9 בספטמבר
השופט כל הארץ לא יעשה משפט? (בר׳ י״ח:25).
שופט טוב צריך להבין את החוק לעומק, והוא גם זקוק לחוש צדק חד. מה עוד נדרש משופט טוב? הוא צריך לשקול את כל העובדות שנוגעות לעניין לפני שהוא מגיע להחלטה. גם בהיבט הזה יהוה הוא השופט הכשיר ביותר. בשונה משופטים בשר ודם, יהוה תמיד יודע בצורה מושלמת את כל העובדות של כל מקרה שמוצג לפניו (בר׳ י״ח:20, 21; תהל׳ צ׳:8). בני אדם צריכים להסתמך רק על מה שהם רואים או שומעים. בניגוד אליהם, יהוה מבין לגמרי איך המעשים של האדם מושפעים מהמבנה הגנטי שלו, החינוך שקיבל, הסביבה שלו והמצב הנפשי והשכלי שלו. הוא גם קורא לבבות. הוא מבחין בכל המניעים, הכוונות והרצונות של כל אדם. אי־אפשר להסתיר שום דבר מיהוה (עב׳ ד׳:13). מכאן שכאשר יהוה סולח למישהו, זה מפני שהוא מודע לכל העובדות. מ22.06 4 §8, 9
יום ג׳, 10 בספטמבר
כל אשר יש לאיש ייתן הוא בעד חייו (איוב ב׳:4).
עלינו לבחון היטב את התכסיסים שבהם השתמש השטן נגד איוב, כי הוא משתמש בשיטות דומות נגדנו. השטן טוען שאנחנו לא באמת אוהבים את יהוה אלוהים ושנפנה לו עורף אם זה מה שיציל את חיינו. הוא גם טוען שאלוהים לא אוהב אותנו ושהוא לא שם לב למאמצים שאנחנו עושים כדי לשמח אותו. תודות לכך שאנחנו מקבלים אזהרות מראש, אנחנו מקווים אל יהוה ולא נותנים לתכסיסים של השטן להוליך אותנו שולל. אנחנו צריכים לראות בניסיונות הזדמנות ללמוד על עצמנו. הניסיונות שאיוב התמודד איתם עזרו לו לזהות כמה מהחולשות שלו ולתקן אותן. לדוגמה, הוא למד שהוא צריך לפתח יותר ענווה (איוב מ״ב:3). גם אנחנו יכולים ללמוד הרבה על עצמנו כשאנחנו עוברים ניסיונות. כשאנחנו מזהים מה החולשות שלנו, אנחנו יכולים לתקן אותן. מ22.06 23 §13, 14
יום ד׳, 11 בספטמבר
”אתם עדיי”, מכריז יהוה, ”ועבדי אשר בחרתי” (יש׳ מ״ג:10).
יהוה מבטיח שהוא יתמוך בנו. לדוגמה, לפני שיהוה הצהיר: ”אתם עדיי”, הוא אמר: ”כאשר תעבור במים, אהיה איתך, ובנהרות, הם לא ישטפוך. כאשר תלך דרך האש, לא תיכווה, והלהבה לא תצרוב אותך” (יש׳ מ״ג:2). כשאנחנו מבצעים את שירותנו, אנחנו לפעמים נתקלים במכשולים דמויי שיטפונות ובניסיונות דמויי אש. עם זאת, בעזרת יהוה אנחנו ממשיכים לבשר (יש׳ מ״א:13). רוב האנשים כיום דוחים את המסר. אבל עלינו לזכור שהעובדה שהם דוחים את המסר לא אומרת שנכשלנו כעדיו של אלוהים. אנחנו שואבים נחמה וכוח מהידיעה שיהוה מרוצה מאיתנו כשאנחנו ממשיכים להכריז את המסר בנאמנות. השליח פאולוס אמר: ”כל אחד יקבל את גמולו לפי עבודתו” (קור״א ג׳:8; ד׳:1, 2). מ22.11 4 §5, 6
יום ה׳, 12 בספטמבר
התמידו להתנהג היטב בקרב הגויים (פט״א ב׳:12).
כיום אנחנו עדים להתגשמות נבואות מקראיות. אנשים ”מכל לשונות האומות” לומדים לדבר את ה’שפה הטהורה’, האמת המקראית (זכ׳ ח׳:23; צפ׳ ג׳:9). למעלה מ־000,000,8 איש ב־240 ארצות הם חלק מארגון יהוה. ובכל שנה נטבלים עשרות אלפים! אבל מה שיותר חשוב מהמספרים הוא התכונות הרוחניות, ”האישיות החדשה”, שהתלמידים החדשים האלה מטפחים (קול׳ ג׳:8–10). רבים פסקו מהתנהגות לא־מוסרית או אלימה וחדלו להחזיק בדעות קדומות ולהיות לאומניים. הנבואה שבישעיהו ב׳:4 מתגשמת: הם ’לא לומדים עוד מלחמה’. אנחנו מתאמצים ללבוש את האישיות החדשה, ובכך עוזרים לאחרים להתקרב לארגון אלוהים ומוכיחים שאנחנו הולכים אחרי המשיח ישוע משגיחנו (יוח׳ י״ג:35). התוצאות האלה הן לא מקריות. ישוע מעניק לנו את העזרה שאנחנו זקוקים לה. מ22.07 9 §7, 8
יום ו׳, 13 בספטמבר
תהיה תפילתי כקטורת המוכנה לפניך (תהל׳ קמ״א:2).
כשאנחנו מתפללים ליהוה אנחנו צריכים לפנות אליו בכבוד רב. חשוב על החזונות המדהימים שקיבלו ישעיהו, יחזקאל, דניאל ויוחנן. כולם מתארים את יהוה כמלך רב־הוד. ישעיהו ראה את ”יהוה יושב על כיסא רם ונישא” (יש׳ ו׳:1–3). יחזקאל ראה את יהוה יושב על מרכבתו השמימית ומסביבו ”נוגה... כמראה הקשת” (יח׳ א׳:26–28). דניאל ראה את ’עתיק היומין’ בלבוש לבן, ומכיסאו יצאו להבות אש (דנ׳ ז׳:9, 10). ויוחנן ראה את יהוה יושב על כס מלכות ומסביבו קשת הדומה לברקת ירוקה יפהפייה (ההת׳ ד׳:2–4). כשאנחנו חושבים על הפאר העצום של יהוה, אנחנו נזכרים כמה מדהימה הזכות שיש לנו לפנות אליו בתפילה וכמה חשוב שנעשה זאת ביראת כבוד. מ22.07 20 §3
שבת, 14 בספטמבר
[היזהרו מפני] תחבולות של בני אדם (אפ׳ ד׳:14).
בתור צעיר, חשוב שתזכור שהשטן ינסה למנוע ממך להתקדם מבחינה רוחנית. אחת הדרכים שלו היא לזרוע ספקות במחשבותיך לגבי אמיתות מקראיות. לדוגמה, במוקדם או במאוחר ודאי תיתקל בתיאוריית האבולוציה שמתכחשת לקיומו של אלוהים. כשהיית קטן אולי לא הקדשת הרבה מחשבה לנושא. אבל עכשיו יכול להיות שאתה שומע על זה בבית־הספר. מה שהמורים שלך אומרים בנוגע לתיאוריית האבולוציה אולי נשמע הגיוני ומשכנע. אבל אולי הם אף פעם לא בדקו ברצינות את הראיות לקיומו של בורא. זכור את העיקרון שבמשלי י״ח:17: ”הראשון להציג את טענתו נראה צודק, עד שבא יריבו וחוקר אותו”. במקום להאמין בצורה עיוורת לכל דבר שאתה שומע בבית־הספר, בחן לעומק את האמיתות שבדבר־אלוהים, המקרא, וערוך מחקר בעזרת הפרסומים שלנו. מ22.08 2 §2; 4 §8
יום א׳, 15 בספטמבר
תשמור בקפידה את כל הכתוב בו; כי אז דרכך תצליח ואז תנהג בחוכמה (יהו׳ א׳:8).
אנחנו רוצים להבין את המשמעות של מה שאנחנו קוראים בדבר־אלוהים, אחרת הקריאה לא ממש תועיל לנו. חשוב לדוגמה על השיחה שהייתה לישוע עם ”איש אחד, שהיה בקי בתורה” (לוקס י׳:25–29). כשהאיש שאל מה הוא צריך לעשות כדי לזכות לחיי נצח, ישוע הפנה אותו לדבר־אלוהים ושאל: ”מה כתוב בתורה? מה אתה מבין?” האיש ענה את התשובה הנכונה, וציטט פסוקים שמדברים על אהבה לאלוהים ואהבה לרע (וי׳ י״ט:18; דב׳ ו׳:5). אבל שים לב מה הוא שאל לאחר מכן: ”מיהו רעי?” האיש הראה שהוא לא באמת הבין את המשמעות של מה שהוא קרא. בגלל זה הוא לא ידע איך ליישם כראוי את הפסוקים האלה בחייו. אנחנו צריכים את עזרתו של יהוה כדי להבין את כתבי־הקודש. לכן בקש ממנו את רוח הקודש כדי להתרכז וכדי ליישם את מה שקראת. מ23.02 9 §4, 5
יום ב׳, 16 בספטמבר
[הוסיפו] להתהלך בָּאמת (יוח״ג 4).
”איך הכרת את אמת?” אין ספק שענית על השאלה הזאת הרבה פעמים. זוהי אחת השאלות הראשונות שאח לאמונה ישאל אותנו כדי להכיר אותנו טוב יותר. אנחנו אוהבים לשמוע איך אחינו ואחיותינו הכירו את יהוה ופיתחו אהבה כלפיו, ואנחנו נהנים לספר להם כמה האמת חשובה לנו (רומ׳ א׳:11). השיחות האלה מזכירות לנו כמה האמת יקרה. הן עוזרות לנו גם להיות נחושים ’להוסיף להתהלך באמת’ — להמשיך לחיות כך שנזכה לברכת יהוה ונשביע את רצונו. יש לנו סיבות רבות לאהוב את האמת. בראש ובראשונה, אנחנו אוהבים את יהוה אלוהים, מקור האמת. באמצעות דברו, המקרא, הכרנו אותו לא רק כאל הכול יכול שברא את השמיים ואת הארץ, אלא גם כאבינו האוהב השמימי שדואג לנו (פט״א ה׳:7). מ22.08 14 §1, 3
יום ג׳, 17 בספטמבר
נזכור את העניים (גל׳ ב׳:10).
השליח פאולוס עודד את אחיו ואחיותיו להראות אהבה באמצעות ”מעשים טובים” (עב׳ י׳:24). הוא לא עזר לאחיו ואחיותיו רק במילים, אלא גם במעשים. לדוגמה, כששרר רעב ביהודה פאולוס השתתף במתן סיוע עבור אחיו לאמונה (מה״ש י״א:27–30). למעשה, למרות שפאולוס היה עסוק בפעילות ההטפה וההוראה, הוא תמיד חיפש דרכים לעזור למי שזקוקים לעזרה חומרית. כך הוא בנה את ביטחונם של אחיו לאמונה בכך שיהוה ידאג להם. גם אנחנו בונים את אמונת אחינו ואחיותינו כשאנחנו נותנים מזמננו, מרצנו וכישורינו כדי לעזור בפעולות סיוע לנפגעי אסונות. אנחנו עושים זאת גם כשאנחנו תורמים באופן קבוע לפעילות הכלל־עולמית. בדרכים אלה ואחרות אנחנו עוזרים לאחינו ואחיותינו להיות בטוחים שיהוה לעולם לא ינטוש אותם. מ22.08 23 §14
יום ד׳, 18 בספטמבר
מעולם לא נובאה נבואה על־פי רצון האדם, אלא בני אדם דיברו מטעם אלוהים כפי שהניעה אותם רוח הקודש (פט״ב א׳:21).
המקרא מכיל נבואות רבות שהתגשמו, חלקן מאות שנים אחרי שנכתבו. ההיסטוריה מאשרת שהנבואות האלה אכן התגשמו. זה לא מפתיע אותנו, כי אנחנו יודעים שמקור נבואות המקרא הוא יהוה. חשוב על הנבואות הקשורות לנפילתה של העיר הקדומה בבל. במאה השמינית לפה״ס הנביא ישעיהו ניבא בהשראת אלוהים שהעיר החזקה בבל תיכבש. הוא אפילו ציין את שמו של הכובש, כורש, וניבא במדויק איך היא תיכבש (יש׳ מ״ד:27 עד מ״ה:2). ישעיהו גם ניבא שבבל תושמד בסופו של דבר ותישאר שוממה לחלוטין (יש׳ י״ג:19, 20). בבל נפלה לידי המדים והפרסים ב־539 לפה״ס, ובמקום שהייתה פעם אותה עיר גדולה יש כעת הריסות. מ23.01 4 §10
יום ה׳, 19 בספטמבר
המשיכו לעודד זה את זה (תסל״א ה׳:11).
יהוה בחר בנו להיות חלק ממשפחת עובדיו הבינלאומית. חשוב איזו זכות נפלאה זו, וכמה זה מועיל לנו! (מר׳ י׳:29, 30) יש לנו ברחבי העולם אחים ואחיות שאוהבים את יהוה כמונו ועושים את מיטבם כדי לחיות על־פי אמות המידה שלו. השפה, התרבות והלבוש שלנו אולי שונים משלהם, אבל אנחנו מרגישים קרובים אליהם, אפילו כשאנחנו פוגשים אותם בפעם הראשונה. אנחנו במיוחד נהנים להלל ולעבוד את אבינו השמימי האוהב ביחד איתם. לכן חיוני שנשמור על האחדות הקיימת בינינו (תהל׳ קל״ג:1). בעת הצורך אחינו עוזרים לנו לשאת את המעמסות שלנו (רומ׳ ט״ו:1; גל׳ ו׳:2). הם גם מעודדים אותנו להיות פעילים בשירות יהוה ולהישאר חזקים מבחינה רוחנית (עב׳ י׳:23–25). חשוב איך היינו מרגישים ללא ההגנה של הקהילה שעוזרת לנו לעמוד איתן נגד האויבים המשותפים שלנו — השטן ועולמו המרושע. מ22.09 2, 3 §3, 4
יום ו׳, 20 בספטמבר
המרסן את שפתיו פועל בתבונה (מש׳ י׳:19).
השליטה העצמית שלנו עלולה לעמוד במבחן כשאנחנו משתמשים ברשתות חברתיות. אם לא ניזהר אנחנו עלולים לחשוף בלי כוונה דברים סודיים להרבה אנשים. ברגע שנפיץ מידע באופן אלקטרוני, אין לנו שליטה על הדרך שבה ישתמשו בו או כמה נזק הוא יעשה. שליטה עצמית תעזור לנו גם לא להשיב למתנגדים שמנסים לסחוט מאיתנו מידע שעלול לסכן את אחינו ואחיותינו. הדבר עלול לקרות אם אנחנו נחקרים על־ידי משטרה בארצות שבהן הפעילות שלנו אסורה או מוגבלת. אנחנו יכולים ליישם את העיקרון ”אשמור את פי במחסום” במצבים אלה ובאחרים (תהל׳ ל״ט:1). עלינו להיות ראויים לאמון של כולם — של משפחתנו, של חברינו, של אחינו ואחיותינו ושל כל אחד אחר. וכדי להיות מהימנים, עלינו לגלות שליטה עצמית. מ22.09 13 §16
שבת, 21 בספטמבר
אשרי האיש אשר... מוצא הנאה בתורת יהוה, ובתורתו הוגה יומם ולילה (תהל׳ א׳:1, 2).
כדי להיות מאושרים באמת, עלינו לאכול מזון רוחני, ואנחנו אכן זקוקים לו. זו הסיבה שישוע אמר: ”אל יחיה האדם על הלחם לבדו, כי אם על כל מוצא פי יהוה” (מתי ד׳:4). משום כך, אל לנו לתת ליום לעבור מבלי שנזין את עצמנו מבחינה רוחנית מדברו היקר של אלוהים. במקרא יהוה סיפק באהבה מידע חיוני שמראה לנו איך לחיות חיים מאושרים. אנחנו לומדים מה מטרתו לגבינו. אנחנו לומדים איך אנחנו יכולים להתקרב אליו ולזכות לסליחת חטאינו. ואנחנו לומדים על התקווה הנפלאה שהוא מבטיח לנו לעתיד (יר׳ כ״ט:11). אמיתות אלה שאנחנו לומדים מהמקרא ממלאות את ליבנו שמחה. כשאתה מרגיש מדוכא בגלל בעיות שונות, הקדש יותר זמן לקריאת דבר יהוה ולהרהורים בו. מ22.10 7 §4–6
יום א׳, 22 בספטמבר
היו מבוגרים בהבנתכם (קור״א י״ד:20).
המקרא מעודד אותנו לא להישאר חסרי ניסיון. כשאנחנו מיישמים את עקרונות המקרא בחיינו אנו רוכשים את סוג הניסיון הנכון. צעד אחר צעד, אנחנו רואים ממקור ראשון איך העקרונות האלה עוזרים לנו להימנע מבעיות ולהחליט החלטות חכמות. כדאי שנבדוק את ההתקדמות שלנו בנושא הזה. אם אנחנו לומדים את המקרא ונוכחים באסיפות כבר זמן מה, נוכל לשאול את עצמנו למה עדיין לא הקדשנו את חיינו ליהוה ונטבלנו. אם אנחנו טבולים, האם אנו משתפרים כמבשרים ומורים של הבשורה הטובה? האם ההחלטות שלנו מראות שעקרונות המקרא מנחים אותנו? האם אנחנו מגלים תכונות משיחיות במגעינו עם אחרים? אם נראה שיש מקום לשיפור, עלינו לשים לב לתזכורותיו של יהוה, ש’מחכימות את חסר הניסיון’ (תהל׳ י״ט:7). מ22.10 20 §8
יום ב׳, 23 בספטמבר
הם הלכו לאן שהניעה אותם הרוח ללכת (יח׳ א׳:20).
יחזקאל ראה כמה עוצמתית רוח אלוהים. הוא ראה בחזון איך רוח הקודש פועלת ביצורים הרוחניים החזקים ובאופני המרכבה השמימית הענקיים (יח׳ א׳:21). מה הייתה תגובתו? הוא סיפר: ”בראותי זאת נפלתי על פניי”. יחזקאל התמלא יראה ונפל על פניו (יח׳ א׳:28). בהמשך, בכל פעם שיחזקאל הרהר בחזון המרשים הזה, הביטחון שלו שבעזרת רוח אלוהים הוא יוכל לבצע את שירותו ודאי התחזק. יהוה ציווה על יחזקאל: ”בן אדם, עמוד על רגליך כדי שאדבר איתך”. צו זה, וכן רוח אלוהים, העניקו ליחזקאל את הכוח שהוא היה זקוק לו כדי לקום (יח׳ ב׳:1, 2). בהמשך, ולאורך כל שירותו, ”יד” אלוהים, כלומר רוח קודשו, הנחתה את יחזקאל (יח׳ ג׳:22; ח׳:1; ל״ג:22; ל״ז:1; מ׳:1). מ22.11 4 §7, 8
יום ג׳, 24 בספטמבר
אוזניך ישמעו דבר מאחוריך (יש׳ ל׳:21).
ישעיהו הנביא מתאר כאן את יהוה כמורה אכפתי שהולך מאחורי התלמידים, מצביע על הדרך הנכונה ונותן להם הדרכה. איך אנחנו שומעים את קולו של אלוהים מאחורינו? דבריו נכתבו במקרא לפני זמן רב, הרחק מאחורינו בזרם הזמן. לכן כשאנחנו קוראים במקרא אנחנו כביכול שומעים את קול אלוהים מגיע מאחורינו (יש׳ נ״א:4). איך נוכל לנצל לגמרי את ההדרכה שיהוה מספק? שים לב שישעיהו מזכיר שני דברים. ראשית, הוא אומר: ”זו הדרך”, ושנית: ”לכו בה”. זה לא מספיק לדעת מה ”הדרך”. אנחנו צריכים גם ’ללכת בה’. מדברו של יהוה ומההסברים שמספק ארגונו אנחנו לומדים מה יהוה דורש מאיתנו. אנחנו מקבלים גם הדרכה איך ליישם את מה שאנחנו לומדים. כדי להחזיק מעמד בשמחה בשירות יהוה אנחנו צריכים לנקוט את שני הצעדים האלה. רק אז נזכה לברכת יהוה. מ22.11 10, 11 §10, 11
יום ד׳, 25 בספטמבר
אחרי לכתי יבואו בתוככם זאבים אכזריים (מה״ש כ׳:29).
זמן קצר אחרי שרוב שליחיו של ישוע מתו, משיחיים מדומים התגנבו לתוך הקהילה (מתי י״ג:24–27, 37–39). הם לימדו ”דברים מסולפים כדי להדיח את התלמידים ולמשוך אותם אחריהם” (מה״ש כ׳:30). אחד מאותם ”דברים מסולפים” שהמשיחיים המדומים התחילו ללמד היה שישוע לא הקריב את גופו ”אחת ולתמיד כדי לשאת חטאי רבים” כפי שהמקרא אומר, אלא שצריך להקריב את קורבנו שוב ושוב (עב׳ ט׳:27, 28). כיום אנשים כנים רבים מאמינים בעיקר האמונה הכוזב הזה. הם מתאספים בכנסיות באופן קבוע, לפעמים מדי יום, כדי לקיים את מה שמכונה ”קורבן המיסה”. ארגונים דתיים אחרים מציינים את מותו של ישוע לעיתים רחוקות יותר, אבל רוב חבריהם יודעים רק במעורפל מה המשמעות של קורבנו של ישוע. מ23.01 21 §5
יום ה׳, 26 בספטמבר
אל תשכחו לעשות את הטוב ולחלוק עם הזולת את מה שיש לכם (עב׳ י״ג:16).
במהלך אלף שנות שלטונו של ישוע, המתים יוקמו לתחייה ובני אדם המצייתים לאלוהים יובאו לכדי שלמות. מי שיהוה ישפוט כצדיקים ”יירשו את הארץ, ויחיו לעד עליה” (תהל׳ ל״ז:10, 11, 29). למרבה השמחה, ’האויב האחרון, המוות, ימוגר’ (קור״א ט״ו:26). לתקוותנו לחיות לנצח יש בסיס איתן בדבר־אלוהים. תקווה זו יכולה לעזור לנו להישאר נאמנים בתקופה קשה זו של אחרית הימים. אבל כדי לרַצות את יהוה לא מספיק רק לִרצות להמשיך לחיות. הסיבה העיקרית שאנחנו נשארים נאמנים ליהוה ולישוע היא שאנחנו אוהבים אותם מאוד (קור״ב ה׳:14, 15). אהבה זו מניעה אותנו לחקות אותם ולשתף אחרים בתקווה שלנו (רומ׳ י׳:13–15). ככל שאנחנו לומדים להיפטר מאנוכיות ולהיות נדיבים, כך אנחנו הופכים לסוג האנשים שיהוה רוצה שיהיו חבריו לנצח. מ22.12 6, 7 §15, 16
יום ו׳, 27 בספטמבר
כל הרוצים לחיות חיי מסירות לאלוהים כתלמידי המשיח ישוע יירדפו גם הם (טימ״ב ג׳:12).
רדיפות יכולות לגזול מאיתנו הרבה דברים שבדרך כלל גורמים לנו להרגיש שלווים. אנחנו עלולים להתמלא חרדה ולפחד ממה שיקרה בהמשך. תחושות אלה טבעיות, אבל אנחנו צריכים להיזהר. ישוע ציין שרדיפות עלולות לגרום לתלמידיו להיכשל (יוח׳ ט״ז:1, 2). ישוע אומנם אמר לנו לצפות לרדיפות, אבל הוא גם הבטיח לנו שאנחנו יכולים להישאר נאמנים (יוח׳ ט״ו:20; ט״ז:33). כשהפעילות שלנו מוצאת אל מחוץ לחוק או מוגבלת, יכול להיות שנקבל הנחיות ממשרד הסניף ומזקני הקהילה. מטרתן להגן עלינו, לוודא שנמשיך לקבל מזון רוחני ולעזור לנו להמשיך בפעילות הבישור כמה שאפשר. לכן התאמץ לציית להן (יעקב ג׳:17). ואף פעם אל תחשוף מידע על האחים והאחיות שלך למי שלא אמורים לקבל אותו (קהלת ג׳:7). מ22.12 20 §14–16
שבת, 28 בספטמבר
[גלו] את אותה שקדנות (עב׳ ו׳:11).
כיום ישוע ממשיך להדריך את תלמידיו בזמן שהם מבשרים על מלכות אלוהים ברחבי העולם. הוא עושה את החלק שלו — באמצעות ארגון יהוה, ישוע מכשיר אותנו במלאכת הבישור ומצייד אותנו בכלים שאנחנו צריכים כדי להפיץ את הבשורה הטובה (מתי כ״ח:18–20). אנחנו עושים את החלק שלנו כשאנחנו מבשרים ומלמדים בחריצות ועומדים על המשמר בזמן שאנחנו מחכים שיהוה יביא את הקץ לסדר העולמי הזה. אם ניישם את העצה שבעברים ו׳:11, 12, נחזיק בתקווה שלנו ”עד הסוף”. יהוה קבע את היום ואת השעה שבהם הוא יביא קץ על עולמו של השטן. כשהיום הזה יבוא, יהוה אכן יגשים את הנבואות שהוא ניבא בדברו. בינתיים נראה לפעמים שקץ סדר הדברים הזה מתעכב. אבל יום יהוה ”לא יאחר!” (חב׳ ב׳:3) לכן הבה נהיה נחושים ’לצפות ליהוה’ ו’להוחיל לאלוהי ישועתנו’ (מיכה ז׳:7). מ23.02 19 §15, 16
יום א׳, 29 בספטמבר
אין מי שישווה לך (תהל׳ מ׳:5).
המטרה של מטפס הרים היא להגיע אל הפסגה. אבל יש לא מעט נקודות במהלך המסלול שבהן הוא יכול לעצור ולהביט בנוף. באופן דומה, הקדש זמן בקביעות כדי לעצור ולחשוב על הדרך שבה יהוה עוזר לך להצליח גם בזמן שאתה מתמודד עם מצב קשה. בסוף כל יום שאל את עצמך: ’איך ראיתי את ברכת יהוה היום? איך יהוה עוזר לי להחזיק מעמד גם אם הניסיון עדיין בעיצומו?’ נסה לחשוב לפחות על ברכה אחת מיהוה שעזרה לך להצליח. אולי אתה מתפלל שהניסיון כבר יסתיים (פיל׳ ד׳:6). אבל אנחנו צריכים גם להיות מודעים לברכות שיש לנו היום. אחרי הכול, יהוה מבטיח לחזק אותנו ולעזור לנו להחזיק מעמד. לכן אף פעם אל תפסיק להעריך את העובדה שיהוה תומך בך. כך תראה איך יהוה עוזר לך להצליח אפילו בזמנים קשים (בר׳ מ״א:51, 52). מ23.01 19 §17, 18
יום ב׳, 30 בספטמבר
[אנו] מחכים לבוא יום יהוה וזוכרים אותו תמיד (פט״ב ג׳:12).
שאל את עצמך: ’האם אורח חיי מראה שאני מבין עד כמה קרוב קץ הסדר העולמי הזה? האם ההחלטות שלי בנוגע להשכלה ועבודה מראות ששירות יהוה הוא הדבר החשוב ביותר בחיי? האם אני מאמין שיהוה יספק לי ולמשפחתי את מה שאנחנו צריכים?’ חשוב כמה שמח יהוה כשהוא רואה שאנחנו מתאמצים לחיות בהתאם לרצונו (מתי ו׳:25–27, 33; פיל׳ ד׳:12, 13). אנחנו צריכים לבחון את חשיבתנו דרך קבע ולעשות את השינויים הנחוצים. פאולוס אמר אל הקורינתים: ”בדקו תמיד אם אתם חיים על־פי האמונה; בחנו תמיד איזה מין אנשים אתם” (קור״ב י״ג:5). לכן כדי לחדש את שכלנו, אנחנו צריכים לקרוא בדבר־אלוהים, ללמוד לחשוב כפי שיהוה חושב ולעשות כל מה שצריך כדי להתאים את עצמנו לרצונו (קור״א ב׳:14–16). מ23.01 9, 10 §5, 6