אוקטובר
יום ג׳, 1 באוקטובר
בתוך קהל אהללך (תהל׳ כ״ב:22).
כולנו יכולים לתרום לאסיפות אם נשיר בהן ונכין תשובות טובות. יש כאלה שקשה להם לשיר או לענות תשובות באסיפות. האם זה נכון לגביך? אם כן, שים לב מה עזר לרבים להתגבר על החששות שלהם. יש שהצליחו להתגבר על הקושי לשיר בזכות כך שעשו מאמץ להתחיל לשיר מכל הלב. כשאנחנו שרים את שירי המלכות, מטרתנו העיקרית היא להלל את יהוה. לכן התכונן לשירים בבית, כפי שאתה מתכונן לשאר חלקי האסיפה, ונסה להבין איך המילים קשורות לנושא שנידון באסיפה. התמקד יותר במילים ופחות ביכולת השירה שלך. לחלקנו זה אתגר לענות תשובות באסיפות. מה יכול לעזור? השתדל לענות תשובות בקביעות וזכור שזה בסדר אם התשובה שלך קצרה, פשוטה ונקודתית. יהוה כל כך שמח כשאנחנו מתאמצים להלל אותו באסיפות. מ22.04 7, 8 §12–15
יום ד׳, 2 באוקטובר
יהוה עוזרי; לא אירא (עב׳ י״ג:6).
המילה ’עוזר’ מתייחסת לאדם שרץ לעזור למישהו שקורא לעזרה. דמיין לעצמך את יהוה ממהר להציל מישהו שנקלע לצרה. ודאי תסכים שהתיאור הזה מבליט כמה יהוה רוצה לעזור לנו. כשיהוה לצידנו, אנחנו יכולים לעמוד בניסיונות בשמחה. מה הן כמה מהדרכים שבהן יהוה עוזר לנו? כדי להשיב על כך נבחן כמה נקודות מספר ישעיהו. רבות מהנבואות שישעיהו כתב בהשראת אלוהים נוגעות למשרתי אלוהים כיום. נוסף על כך, לעיתים קרובות ישעיהו מתאר את יהוה במונחים שקל לנו להבין. דוגמה לכך היא ישעיהו פרק ל׳. בפרק זה ישעיהו מתאר בשפה ציורית איך יהוה עוזר למשרתיו: (1) הוא מקשיב היטב לתפילות שלנו ועונה להן, (2) הוא מספק לנו הדרכה ו־(3) הוא מברך אותנו כעת, ויברך אותנו בעתיד. מ22.11 8 §2, 3
יום ה׳, 3 באוקטובר
אל תפחד מפני מה שאתה עתיד לסבול. ... היה נאמן עד מוות, ואתן לך את כתר החיים (ההת׳ ב׳:10).
ישוע עודד את המשיחיים בקהילות בזמירנה ובפילדלפיה לא לפחד מרדיפות והזכיר להם שהם יזכו לגמול על נאמנותם (ההת׳ ג׳:10). גם אנחנו צריכים לצפות לרדיפות ולהיות מוכנים לסבול אותן (מתי כ״ד:9, 13; קור״ב י״ב:10). ספר ההתגלות מציין שמשרתי אלוהים יירדפו בימינו — ”ביום האדון” (ההת׳ א׳:10). פרק י״ב מספר שמלחמה פרצה בשמיים מייד לאחר שמלכות אלוהים נולדה. מיכאל — ישוע המשיח במעמדו המפואר — וצבאותיו נלחמו בשטן ובשדים (ההת׳ י״ב:7, 8). כתוצאה מכך, אותם אויבי אלוהים הובסו והושלכו אל תחום כדור הארץ, ובכך נגרם סבל בל יתואר לארץ וליושביה (ההת׳ י״ב:9, 12). מ22.05 5 §12, 13
יום ו׳, 4 באוקטובר
אין עם יהוה אלוהינו עוולה (דה״ב י״ט:7).
משפטיו של יהוה תמיד צודקים והוגנים. אין בו שמץ של משוא פנים. הסלחנות שלו אף פעם לא מושפעת מהמראה החיצוני, מהעושר, מהמעמד או מהיכולות של האדם (שמ״א ט״ז:7; יעקב ב׳:1–4). אף אחד לא יכול ללחוץ על יהוה או לשחד אותו. הוא אף פעם לא נותן לתסכול או לרגשנות להשפיע על ההחלטות שלו (שמ׳ ל״ד:7). אין ספק שההבנה של יהוה והתובנה החדה שלו הופכות אותו לשופט הכשיר ביותר (דב׳ ל״ב:4). כותבי התנ״ך הכירו בכך שהסלחנות של יהוה ייחודית. בחלק מהמקרים הם השתמשו במילה ”סלח”. לדברי ספר עיון אחד מילה זו ”שמורה בייחוד לתיאור הסליחה שמעניק אלוהים לחוטא, ומעולם לא נעשה בה שימוש כדי להתייחס לסליחה שבני האדם מעניקים זה לזה, סליחה נחותה ופחותה מזו של אלוהים”. רק יהוה יכול לסלוח לגמרי לחוטא שמגלה חרטה. מ22.06 4 §10, 11
שבת, 5 באוקטובר
חנך נער בדרך שבה עליו ללכת; גם כאשר יזקין לא יסור ממנה (מש׳ כ״ב:6).
אם את מגדלת את הילדים שלך בלי בעל או בבית מפולג מבחינה דתית, את יכולה להיות בטוחה שהנאמנות שלך מחזקת את הסובבים אותך ומניעה אותם לפעולה. מה אם נראה שהילד שלך לא מגיב למאמצים שלך? זכרי שחינוך דורש זמן. כשזורעים זרע לפעמים תוהים אם הוא אכן יגדל ויניב פרי. למרות שאי אפשר לשלוט בתוצאה, ממשיכים להשקות אותו כדי לתת לו את התנאים הטובים ביותר לצמוח (מר׳ ד׳:26–29). באופן דומה, כאם, אולי את לפעמים תוהה אם את מצליחה לגעת ללב של הילדים שלך. אין לך שליטה על התוצאה. אבל אם תמשיכי לעשות את כל מה שאת יכולה כדי ללמד אותם, תתני להם את התנאים הטובים ביותר לצמוח מבחינה רוחנית. מ22.04 19, 20 §16, 17
יום א׳, 6 באוקטובר
לפני מפלה ישנה גאווה, ולפני כישלון רוח יהירה (מש׳ ט״ז:18).
כששלמה עבד את יהוה בנאמנות הייתה לו השקפה מאוזנת על עצמו. בצעירותו הוא הודה בכנות במגבלות שלו, וביקש מיהוה הדרכה (מל״א ג׳:7–9). בשלב מוקדם במלכותו שלמה היה מודע גם לסכנה שיש בגאווה. למרבה הצער, שלמה בהמשך לא יישם את העצה של עצמו. בשלב מסוים במלכותו הוא התמלא גאווה והחל להתעלם מהדרישות של אלוהים. התורה דרשה, לדוגמה, שמלך עברי לא ”יישא לו נשים רבות, פן יסור לבבו מן הדרך” (דב׳ י״ז:17). שלמה התעלם מהחוק הזה ולקח לעצמו 700 נשים ו־300 פילגשים! (מל״א י״א:1–3) יכול להיות ששלמה חשב ש”הכול בשליטה”. אבל עם הזמן הוא התרחק מיהוה וסבל מההשלכות (מל״א י״א:9–13). מ22.05 23 §12
יום ב׳, 7 באוקטובר
”הצדיק יחיה בזכות אמונתו”, ו”אם ייסוג, לא יהיה הוא רצוי בעיניי” (עב׳ י׳:38).
אנשים כיום צריכים להחליט החלטה חשובה. האם הם יתמכו ביהוה אלוהים בתור השליט החוקי של היקום, או האם הם יצדדו בשטן, אויבו האכזרי? אי־אפשר להחליט שלא להחליט. כל החלטה שיקבלו תשפיע על עתידם הנצחי (מתי כ״ה:31–33, 46). במהלך ”הצרה הגדולה” הם יותוו להישרדות או להשמדה (ההת׳ ז׳:14; י״ד:9–11; יח׳ ט׳:4, 6). אם בחרת לתמוך בשלטון של יהוה החלטת החלטה נבונה. כעת אתה רוצה לעזור גם לאחרים לקבל את ההחלטה הנכונה. מי שתומכים בנאמנות בשלטון יהוה ייהנו מברכות רבות. כדאי לנו לבחון את האמיתות החשובות האלה. אם נעשה זאת, זה יחזק את הנחישות שלנו להמשיך לשרת את יהוה. כמו כן, נוכל להשתמש במה שלמדנו כדי לעזור לאחרים להחליט את ההחלטה הנכונה ולדבוק בה. מ22.05 15 §1, 2
יום ג׳, 8 באוקטובר
אשריכם אם... יעלילו עליכם כל מיני עלילות שקר מרושעות (מתי ה׳:11).
עלינו להקשיב ליהוה, ולא לאויבים שלנו. איוב הקשיב היטב כשיהוה דיבר איתו וכביכול אמר לו: ’אני מודע לכל מה שקורה לך. אתה חושב שאני לא יכול לדאוג לך?’ איוב הגיב בענווה וגילה הערכה עמוקה לטובו של יהוה. ”אוזניי שמעו עליך”, הוא אמר, ”אך כעת רואה אני אותך בעיניי” (איוב מ״ב:5). כשהוא אמר את הדברים האלה, איוב ככל הנראה עדיין ישב בתוך האפר, כשגופו מכוסה פצעים. בכל זאת, יהוה המשיך להראות לו שהוא אוהב אותו ומרוצה ממנו (איוב מ״ב:7, 8). גם כיום אנשים עלולים להעליב אותנו ולהתייחס אלינו כחסרי ערך. הם אולי ינסו להרוס את המוניטין שלנו כיחידים או כארגון. מהמקרה של איוב אנחנו לומדים שיהוה בוטח בנו שנישאר נאמנים בניסיונות. מ22.06 24 §15, 16
יום ד׳, 9 באוקטובר
באה חתונת השה (ההת׳ י״ט:7).
השמדת בבל הגדולה תביא לשמחה גדולה בשמיים, אבל יהיה משהו שיסב שמחה גדולה אפילו יותר (ההת׳ י״ט:1–3). מדובר, למעשה, בשיא של ספר ההתגלות — ”חתונת השה”. כל ה־000,144 יהיו בשמיים בדיוק לפני שתפרוץ מלחמת הר מגידון. אבל זה עדיין לא יהיה הזמן לחתונה השה (ההת׳ כ״א:1, 2). חתונת השה תיערך אחרי מלחמת הר מגידון ואחרי שכל אויבי אלוהים ימוגרו (תהל׳ מ״ה:3, 4, 13–17). איזו משמעות יש לחתונת השה עבור המעורבים בה? כפי שחתונה מחברת בין גבר לאישה, כך אותה חתונה סמלית מאחדת בין המלך, ישוע המשיח, ל’כלתו’, ה־000,144. אותו אירוע מכריע יחנוך את הממשלה החדשה שתשלוט על הארץ במשך 000,1 שנה (ההת׳ כ׳:6). מ22.05 17 §11–13
יום ה׳, 10 באוקטובר
אשרי העבד ההוא אשר יבוא אדונו וימצא אותו עושה כן! (מתי כ״ד:46).
ישוע ניבא שבמהלך עת הקץ הוא ימנה ’עבד נאמן ונבון’ כדי לספק מזון רוחני (מתי כ״ד:45). וזה בדיוק מה שקורה. המשגיח שלנו משתמש בקבוצה קטנה של גברים משוחים כדי לספק לעם אלוהים ולמעוניינים את ”אוכלם [הרוחני] בעיתו”. גברים אלה לא רואים את עצמם כאדונים על אמונתם של אחרים (קור״ב א׳:24). הם יודעים שישוע המשיח הוא ’המנהיג והמפקד’ של עמו (יש׳ נ״ה:4). מאז 1919 העבד הנאמן הכין מגוון פרסומים שהעניקו למעוניינים את הטעימה הראשונה שלהם מהמזון הרוחני העשיר. ב־1921 העבד הוציא לאור את הספר נבל האלוהים כדי לעזור למעוניינים ללמוד אמיתות מקראיות בסיסיות. כשהשתנו הזמנים יצאו לאור פרסומים נוספים. איזה פרסום עזר לך להכיר את אבינו השמימי ולאהוב אותו? מ22.07 10 §9, 10
יום ו׳, 11 באוקטובר
תציבני לפניך לעולם (תהל׳ מ״א:12).
יהוה הוא הישות הנדיבה ביותר. כמה שתיתן לו, הוא תמיד ייתן לך הרבה יותר (מר׳ י׳:29, 30). הוא ייתן לך את החיים המעניינים, המתגמלים והמספקים ביותר, אפילו היום בעולם הגוסס הזה. וזוהי רק ההתחלה. תוכל להמשיך לשרת את אביך האהוב לנצח. האהבה ביניכם תמשיך לגדול. אתה למעשה תחיה כל זמן שהוא חי, לנצח נצחים. כשאתה מקדיש את חייך ליהוה ונטבל, יש לך את הזכות לתת לו משהו יקר במיוחד. הוא העניק לך את כל הדברים הטובים וכל הרגעים המשמחים שאי פעם נהנית מהם. ואתה יכול להעניק למי שהשמיים והארץ שייכים לו דבר שעדיין אין לו — את שירותך המסור והנאמן (איוב א׳:8; מ״א:11; מש׳ כ״ז:11). האם תוכל להשתמש בחיים שלך בדרך טובה יותר? מ23.03 6 §16, 17
שבת, 12 באוקטובר
כיצד יוכל נער לשמור על טוהר דרכו? אם יעמוד על המשמר לפי דברך (תהל׳ קי״ט:9).
בתור צעיר, אתה עלול להתמודד עם לחץ עז לבצע אי־מוסריות מינית, משום שבגיל ההתבגרות הדחפים המיניים מתגברים. השטן רוצה שתיכנע לדחפים האלה. מה יכול לעזור לך להישאר טהור מבחינה מוסרית? (תסל״א ד׳:3, 4) בתפילותיך האישיות, שתף את יהוה ברגשותיך. ספר לו איך אתה באמת מרגיש ובקש ממנו שיחזק אותך (מתי ו׳:13). זכור שיהוה רוצה לעזור לך, לא להעניש אותך (תהל׳ ק״ג:13, 14). אל תנסה לפתור את הבעיות שלך בכוחות עצמך. ספר להוריך על ההתמודדות שלך. זה לא קל לדבר על נושאים אישיים כאלה, אבל חשוב שתעשה את זה. אם תקרא במקרא ותהרהר בעקרונותיו, יהיה לך קל יותר לקבל החלטות שישמחו את יהוה. עם הזמן, אתה תשים לב שאתה לא צריך כלל לכל מצב, כי אתה תבין מה יהוה חושב על נושאים שונים. מ22.08 5 §10–12
יום א׳, 13 באוקטובר
מי שאינו דואג לצורכי אלה אשר לו... התכחש לאמונה (טימ״א ה׳:8).
ראש משפחה משיחי מתייחס ברצינות לאחריות שלו לפרנס את המשפחה. אם אתה ראש משפחה, יכול להיות שאתה דואג איך להשיג מספיק כסף לקנות אוכל ולשלם את השכירות או המשכנתא של הבית. אולי אתה גם חושש שאם תאבד את העבודה, לא תצליח למצוא עבודה אחרת. או יכול להיות שאתה מהסס לעשות שינוי בעבודה שלך שישפיע על סגנון החיים שלך. השטן מנצל את הפחדים האלה בהצלחה רבה. הוא מנסה לגרום לנו להאמין שליהוה לא אכפת מאיתנו ושאנחנו צריכים לדאוג לבד למשפחה שלנו. כתוצאה מכך, אנחנו עלולים להסיק שעלינו להחזיק במשרה שלנו בכל מחיר, אפילו אם זה אומר להתעלם מעקרונות המקרא. מ22.06 15 §5, 6
יום ב׳, 14 באוקטובר
תקווה זו היא כעוגן בטוח ויציב לנפשנו (עב׳ ו׳:19).
אנחנו יודעים שאלוהינו ”רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת” (שמ׳ ל״ד:6). יהוה אוהב צדק (יש׳ ס״א:8). כואב לו לראות אותנו סובלים, והוא רוצה מאוד לשים קץ לכל הסבל במועד שהוא קבע (יר׳ כ״ט:11). כמה נפלא! אין פלא שאנחנו כל כך אוהבים את יהוה! מאיזו עוד סיבה אנחנו אוהבים את האמת? האמת מועילה לנו מאוד. דוגמה לכך היא התקווה לעתיד שיש באמת המקראית. כפי שעוגן מייצב סירה, כך תקוותנו המבוססת על המקרא יכולה לייצב אותנו כשאנחנו חווים ניסיונות בחיים. בעברים ו׳:19 השליח פאולוס דן בתקווה השמימית שיש למשיחיים המשוחים. אבל דבריו חלים גם על משיחיים שמצפים לחיות לנצח בגן עדן עלי אדמות (יוח׳ ג׳:16). תקוות חיי הנצח שלמדנו עליה אכן העניקה לחיינו משמעות. מ22.08 14, 15 §3–5
יום ג׳, 15 באוקטובר
אל תשקע השמש בעודכם כועסים (אפ׳ ד׳:26).
אהבה היא הבסיס לאמון. באיגרת הראשונה אל הקורינתים פרק י״ג מתוארים היבטים רבים של האהבה, שיכולים לעזור לנו לבטוח באחרים או לבנות מחדש את האמון בהם (קור״א י״ג:4–8). לדוגמה, פסוק 4 אומר: ”האהבה סבלנית וטובת לב”. יהוה סבלן איתנו אפילו כשאנחנו חוטאים לו. לכן אנחנו צריכים להיות סבלניים עם אחינו אם הם אומרים או עושים משהו שמרגיז אותנו או פוגע בנו. פסוק 5 מוסיף: ”[האהבה] לא תתרגז ולא תרשום את הפגיעות”. לא נרצה לערוך כביכול רשימה של כל הפעמים שבהן אחים פגעו בנו כדי שנוכל לשלוף אותה בעתיד. בקהלת ז׳:9 נאמר: ”אל תמהר לכעוס”. לכן השתדל לראות את אחֶיך כפי שיהוה רואה אותם. אלוהים אוהב אותם ולא רושם את חטאיהם. וגם אנחנו צריכים להימנע מכך (תהל׳ ק״ל:3). במקום להתמקד במגרעות שלהם, נחפש את תכונותיהם הטובות (מתי ז׳:1–5). מ22.09 3, 4 §6, 7
יום ד׳, 16 באוקטובר
תהיה עת צרה (דנ׳ י״ב:1).
ספר דניאל חושף את השתלשלות האירועים המרגשים שיקרו בעת הקץ. לדוגמה, דניאל י״ב:1 מגלה לנו שמיכאל, כלומר ישוע המשיח, ’עומד למען עמו של אלוהים’. חלק זה של הנבואה החל להתגשם ב־1914 כשישוע התמנה למלך במלכות אלוהים השמימית. אבל דניאל גם אמר שישוע ”יעמוד” במהלך ”עת צרה אשר לא הייתה מהיות אומה עד העת ההיא”. ”עת צרה” זו היא ”הצרה הגדולה” המוזכרת במתי כ״ד:21. ישוע יעמוד, או יפעל כדי להגן על משרתי אלוהים, בסוף עת צרה זו, כלומר בהר מגידון. ספר ההתגלות מתייחס אליהם כאל ”המון רב... היוצאים מן הצרה הגדולה” (ההת׳ ז׳:9, 14). מ22.09 21 §4, 5
יום ה׳, 17 באוקטובר
מי שחטא לי, אמחה אותו מספרי (שמ׳ ל״ב:33).
שמות שכרגע כתובים בספר החיים יכולים להימחות, או להימחק, ממנו. אפשר לומר שיהוה כתב בתחילה את השמות בעיפרון (ההת׳ ג׳:5, הערת שוליים). אנחנו צריכים לוודא ששמותינו יישארו בספר עד שהם ייכתבו כביכול בדיו לצמיתות. אחת הקבוצות הכתובות בספר החיים היא המשוחים שנבחרו לשלוט עם ישוע בשמיים. לפי דבריו של השליח פאולוס אל ’שותפיו לעבודה’ בפיליפי, שמותיהם של המשוחים שנקראו לשלוט עם ישוע כתובים כרגע בספר החיים (פיל׳ ד׳:3). אבל כדי ששמותיהם יישארו בספר הזה עליהם להישאר נאמנים. וכשהם מקבלים את החתימה הסופית, לפני מותם או לפני פרוץ הצרה הגדולה, שמותיהם נכתבים בספר לצמיתות (ההת׳ ז׳:3). מ22.09 14 §3; 15 §5, 6
יום ו׳, 18 באוקטובר
אשרי השומעים את דבר אלוהים ושומרים אותו! (לוקס י״א:28).
תאר לעצמך את המצב הבא: מישהו בישל עבורך את המאכל שאתה הכי אוהב, אבל בגלל שמיהרת מאוד או היית שקוע במחשבות, בלעת את האוכל בלי באמת לטעום אותו. אחרי שסיימת לאכול, הבנת שאכלת מהר מדי והתחרטת שלא אכלת לאט יותר והתענגת על כל ביס. באופן דומה, האם אי פעם קראת במקרא כל כך מהר שלא הצלחת להתענג על המסר שלו? הקדש זמן ליהנות מקריאת דבר־אלוהים — ראה בעיני רוחך את המאורעות, דמיין את הקולות וחשוב על מה שקראת. אם תקרא בצורה כזאת, תהיה מאושר יותר. ישוע מינה את ”העבד הנאמן והנבון” כדי לספק מזון רוחני בעיתו, ואנחנו אכן ניזונים היטב מבחינה רוחנית (מתי כ״ד:45). כתבי־הקודש הם המרכיב העיקרי בכל מה שהעבד הנאמן מכין עבורנו (תסל״א ב׳:13). מ22.10 7, 8 §6–8
שבת, 19 באוקטובר
שבענו לעג עד מאוד מן השאננים (תהל׳ קכ״ג:4).
המקרא הזהיר שבאחרית הימים יהיו לגלגנים רבים (פט״ב ג׳:3, 4). הלגלגנים הולכים אחרי ”תאוותיהם המרושעות” (יהד׳ 7, 17, 18). איך נוכל להישמר מללכת בדרכם של הלעגנים? אחת הדרכים היא לא להתרועע עם מי שיש להם גישה ביקורתית (תהל׳ א׳:1). זה אומר שאנחנו צריכים להימנע מלהקשיב לכופרים או לקרוא כל דבר שמקורו בהם. אנחנו יודעים שאם לא ניזהר אנו עלולים בקלות לפתח גישה ביקורתית ולהתחיל להטיל ספק ביהוה ובהדרכות שאנחנו מקבלים מארגונו. כדי להימנע מכך נוכל לשאול את עצמנו: ’האם תמיד יש לי משהו שלילי להגיד כשאנחנו מקבלים הנחיות או הסברים חדשים? האם אני נוטה למצוא פגמים באחים האחראים?’ כשאנחנו ממהרים לתקן נטיות כאלה, יהוה מרוצה מאיתנו (מש׳ ג׳:34, 35). מ22.10 20 §9, 10
יום א׳, 20 באוקטובר
בית ישראל יסרבו להקשיב לך (יח׳ ג׳:7).
רוח אלוהים חיזקה את יחזקאל לקראת המשימה לבשר לאנשים ”חזקי מצח וקשי לב” בשטח שלו. יהוה אמר ליחזקאל: ”עשיתי את פניך חזקות בדיוק כמו פניהם ואת מצחך חזק בדיוק כמו מצחם. כיהלום, חזק מצור, עשיתי את מצחך. אל תירא מהם ואל תיתקף אימה ממראה פניהם” (יח׳ ג׳:8, 9). יהוה כביכול אמר ליחזקאל: ’אל תיתן לעקשנות של האנשים לייאש אותך. אני אחזק אותך’. לאחר מכן רוח אלוהים נשאה את יחזקאל לשטח ההטפה שלו. יחזקאל כתב: ”יד יהוה נחה עליי בחוזקה”. נדרש לנביא שבוע כדי לספוג את המסר שהוא צריך למסור (יח׳ ג׳:14, 15). ואז יהוה אמר לו ללכת אל הבקעה, שם ”נכנסה [בו] רוח” (יח׳ ג׳:23, 24). יחזקאל היה מוכן כעת להתחיל את שירותו. מ22.11 4, 5 §8, 9
יום ב׳, 21 באוקטובר
עד מתי, יהוה, אשווע ולא תשמע? ... למה אתה מתיר דיכוי? (חב׳ א׳:2, 3).
לנביא חבקוק היו הרבה קשיים. בשלב מסוים נראה שהוא לא היה בטוח שיהוה דואג לו. לכן הוא שפך את ליבו ליהוה בתפילה. יהוה ענה לתפילה הכנה של משרתו הנאמן (חב׳ ב׳:2, 3). חבקוק הרהר בישועותיו של יהוה והתמלא שוב בשמחה. הוא השתכנע שיהוה דואג לו ושהוא יעזור לו לעמוד בכל ניסיון (חב׳ ג׳:17–19). מה הלקח? כשאתה מתמודד עם בעיות, התפלל ליהוה וספר לו איך אתה מרגיש. ואז בקש את תמיכתו. כך תוכל להיות בטוח שיהוה ייתן לך את הכוח שאתה צריך כדי להחזיק מעמד. וכשתרגיש את תמיכתו, אמונתך בו תתחזק. אם תדבק בשגרה הרוחנית שלך, אתה לא תיתן לקשיים או לספקות להפריד אותך מיהוה (טימ״א ו׳:6–8). מ22.11 15 §6, 7
יום ג׳, 22 באוקטובר
אמן אומר אני לך היום, אתה תהיה איתי בגן עדן (לוקס כ״ג:43).
ישוע ושני הפושעים שהוקעו לצידו גססו למוות (לוקס כ״ג:32, 33). שני הפושעים לעגו לו (מתי כ״ז:44; מר׳ ט״ו:32). אבל אחד מהם שינה את גישתו. הוא אמר: ”ישוע, זכור אותי כאשר תיכנס למלכותך”. ישוע השיב לו את הכתוב בפסוק היומי (לוקס כ״ג:39–42). דברי ישוע לפושע צריכים להניע כל אחד מאיתנו לדמיין איך ייראו החיים בגן עדן. למעשה, נוכל ללמוד כמה דברים על גן עדן מהשלום ששרר תחת שלטונו של המלך שלמה. ונוכל לצפות שישוע, הגדול משלמה, ייצור תנאים נפלאים עלי אדמות יחד עם שותפיו לשלטון (מתי י״ב:42). כמובן, חשוב ש’הכבשים האחרים’ ידעו מה עליהם לעשות כדי להיות ראויים לחיות לנצח בגן עדן (יוח׳ י׳:16). מ22.12 8 §1; 9 §4
יום ד׳, 23 באוקטובר
הוא אכן יחמול עליך לשמע זעקתך (יש׳ ל׳:19).
ישעיהו מבטיח לנו שיהוה יקשיב היטב כשאנחנו קוראים אליו ויענה במהרה לתחינות שלנו. ישעיהו מוסיף: ”הוא יענה לך מייד בשמעו אותה”. המילים המנחמות האלה מזכירות לנו שאבינו רוצה מאוד לעזור למי שפונים אליו. ידיעה זו עוזרת לנו להחזיק מעמד בשמחה. יהוה שם לב לתפילות של כל אחד מאיתנו. למה אנחנו יכולים להגיד את זה? בחלק הראשון של ישעיהו פרק ל׳ הפנייה היא בגוף שני רבים, כי יהוה פונה לעמו כקבוצה. אבל בפסוק 19 המסר מופנה ליחידים. ישעיהו כותב: ”לא תבכה כלל”; ”הוא אכן יחמול עליך”; ”הוא יענה לך”. כאב אוהב, יהוה מתייחס אלינו כיחידים ומעניק תשומת לב אישית לתפילות שלנו (תהל׳ קט״ז:1; יש׳ נ״ז:15). מ22.11 9 §5, 6
יום ה׳, 24 באוקטובר
היו זהירים כנחשים וטהורים כיונים (מתי י׳:16).
אם נבשר ונלמד למרות התנגדות נהיה שמחים ושלווים. במאה הראשונה לספירה כשההנהגה היהודית ציוותה על השליחים הנאמנים להפסיק לבשר, הם בחרו לציית לאלוהים. הם המשיכו לבשר וזה תרם לשמחתם (מה״ש ה׳:27–29, 41, 42). כמובן, כשמוטלות מגבלות על הפעילות שלנו אנחנו צריכים להיות זהירים כשאנחנו מבשרים. אבל אם נעשה את מיטבנו, ניהנה מהשלום שנובע מעשיית רצון יהוה ומהפצת מסר מציל חיים. היה בטוח שגם בזמנים הקשים ביותר נוכל למצוא שלום. בזמנים כאלה אנחנו צריכים לזכור שהשלום שאנחנו צריכים הוא שלום שרק יהוה יכול לתת. הישען עליו כשאתה מתמודד עם מגפות, אסונות או רדיפות. הישאר קרוב לארגונו. הבט קדימה אל העתיד הנפלא שמצפה לך. אם תעשה זאת, ”אלוהי השלום יהיה [איתך]” (פיל׳ ד׳:9). מ22.12 21 §17, 18
יום ו׳, 25 באוקטובר
לבשו את האישיות החדשה (אפ׳ ד׳:24).
כדי ליישם את ההוראה הזו, נדרשת פעולה נחרצת מצידנו. בין השאר, עלינו לעשות כל מאמץ כדי להסיר תכונות כמו מרירות זדונית, כעס וזעם (אפ׳ ד׳:31, 32). זה יכול להיות קשה, כי יש תכונות שליליות שנטועות עמוק בתוכנו. לדוגמה, המקרא אומר שיש אנשים ש’ממהרים’ לכעוס ו’נוטים לזעם’ (מש׳ כ״ט:22). כדי לשלוט בתכונות שמושרשות עמוק צריך להמשיך לעשות מאמצים, אפילו אחרי הטבילה (רומ׳ ז׳:21–23). אם אתה נאבק בתכונה שלילית מסוימת, התפלל ליהוה בביטחון שהוא ישמע אותך ויעזור לך (יוח״א ה׳:14, 15). יהוה אומנם לא יעלים את התכונה השלילית בדרך נס, אבל הוא יחזק אותך כך שלא תיכנע לה (פט״א ה׳:10). עליך לפעול בהתאם לתפילותיך ולהימנע מדברים שיגרמו לאישיות הישנה שלך לצוף על פני השטח. אם מחשבות לא־הולמות צצות בשכלך, היפטר מהן מייד (פיל׳ ד׳:8; קול׳ ג׳:2). מ23.01 10 §7, 9, 10
שבת, 26 באוקטובר
האוהב את אלוהים יאהב גם את אחִיו (יוח״א ד׳:21).
דרך אחת להראות את אהבתנו היא להשתתף בהתלהבות בפעילות הבישור. אנחנו מדברים עם כל מי שאנחנו פוגשים. אנחנו לא מפלים אף אחד בגלל גזע, מוצא, מעמד כלכלי או חברתי. כך אנחנו פועלים בהתאם למטרתו של יהוה ”שאנשים מכל הסוגים ייוושעו ויגיעו לידיעה מדויקת של האמת” (טימ״א ב׳:4). אנחנו מוכיחים את אהבתנו לאלוהים ולמשיח גם כשאנחנו מראים אהבה לאחינו ואחיותינו. אנחנו מתעניינים בהם באופן אישי ותומכים בהם כשהם עוברים ניסיונות. אנחנו מנחמים אותם כשהם מאבדים את אחד מיקיריהם, מבקרים אותם כשהם חולים ועושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לעודד אותם כשהם מיואשים (קור״ב א׳:3–7; תסל״א ה׳:11, 14). אנחנו ממשיכים להתפלל עבורם וזוכרים ש”גדול כוחה של תחינת צדיק ויעילה היא” (יעקב ה׳:16). מ23.01 28 §7, 8
יום א׳, 27 באוקטובר
המשיכו לעודד זה את זה ולבנות איש את אחיו (תסל״א ה׳:11).
כפי שבנאי משפר את מיומנויותיו במשך הזמן, גם אנחנו יכולים להשתפר בדרך שבה אנחנו בונים איש את רעהו. נוכל לעזור לאחרים להתחזק כדי לעמוד בניסיונות אם נשתף אותם בדוגמאות מהעבר של מי שהחזיקו מעמד (עב׳ י״א:32–35; י״ב:1). נוכל לקדם שלום אם נזכיר את הטוב שאנחנו רואים באחרים, נשמור על השלום כשמשהו מאיים להפר אותו ונשיב את השלום כשמתעוררים חילוקי דעות (אפ׳ ד׳:3). נוכל להמשיך לבנות את אמונתם של אחינו ואחיותינו אם נחלוק איתם אמיתות מקראיות חשובות, נספק להם עזרה מעשית ונתמוך במי שנחלשו מבחינה רוחנית. אנחנו יכולים להרגיש שמחה וסיפוק כשאנחנו עוזרים בבנייה הרוחנית של הקהילה. בשונה ממבנים פיזיים, שבסופו של דבר נהרסים, תוצאות המלאכה שלנו יכולות להישאר לעד. מ22.08 21 §6; 25 §17, 18
יום ב׳, 28 באוקטובר
יהוה נותן חוכמה; מפיו ידע ותבונה (מש׳ ב׳:6).
ישוע הזכיר תכונה חשובה שאנחנו צריכים כדי להבין את מה שאנחנו קוראים בדבר־אלוהים — תבונה (מתי כ״ד:15). תבונה היא היכולת להבין איך רעיון מסוים קשור לרעיון אחד, ואיך הוא שונה מרעיון שני, ולראות מתחת לפני השטח. בנוסף, לפי דברי ישוע, אנחנו זקוקים לתבונה כדי לזהות מאורעות שמגשימים נבואות מקראיות. אנחנו זקוקים לתכונה הזאת גם כדי להפיק את המרב מכל מה שאנחנו קוראים במקרא. יהוה מעניק למשרתיו תבונה. לכן בקש ממנו בתפילה שיעזור לך לפתח את התכונה הזאת. איך תוכל לפעול בהתאם לתפילה שלך? בחן לעומק את מה שאתה קורא ושים לב איך זה קשור לדברים אחרים שאתה כבר יודע. חקור את הפסוקים כדי להבין את משמעותם וחפש דרכים ליישם את החומר הנלמד (עב׳ ה׳:14). אם תתאמץ לקרוא בתבונה, ההבנה שלך בכתובים תעמיק. מ23.02 10 §7, 8
יום ג׳, 29 באוקטובר
בזכותו אנו חיים ומתנועעים וקיימים (מה״ש י״ז:28).
תאר לעצמך שחבר נותן לך ציור עתיק אבל יקר מאוד — יצירת מופת. הצבע שלו קצת דהוי ויש עליו כתמים וסדקים. למרות הפגמים שלו, הציור מוערך במיליוני דולרים. אתה ודאי תעריך את יצירת האומנות הזאת ותגן עליה. בדומה לכך, יהוה העניק לנו מתנה יקרת ערך, את מתנת החיים. למעשה, יהוה הראה כמה החיים שלנו חשובים לו כשהוא נתן את בנו ככופר עבורנו (יוח׳ ג׳:16). יהוה הוא מקור החיים (תהל׳ ל״ו:9). השליח פאולוס הכיר באמת זו כשאמר: ”בזכותו אנו חיים ומתנועעים וקיימים” (מה״ש י״ז:25, 28). לכן אפשר לומר שהחיים שלנו הם מתנה מאלוהים. הוא מספק לנו באהבה את מה שאנחנו צריכים כדי לחיות (מה״ש י״ד:15–17). אבל יהוה לא מגן על החיים שלנו בדרך נס. הוא מצפה שנעשה את המיטב כדי לשמור על הבריאות הפיזית והרוחנית שלנו (קור״ב ז׳:1). מ23.02 20 §1, 2
יום ד׳, 30 באוקטובר
כתוב בספר את כל הדברים אשר אני מדבר אליך (יר׳ ל׳:2).
אנחנו מלאי הערכה ליהוה אלוהים על המקרא. דרכו הוא נותן לנו עצות חכמות שיכולות לעזור לנו להתמודד בהצלחה עם הבעיות שלנו. הוא מספק לנו גם תקווה נהדרת לעתיד. חשוב מכך, יהוה משתמש במקרא כדי לחשוף בפנינו היבטים רבים באישיותו. כשאנחנו מהרהרים בתכונותיו היפות, זה נוגע לליבנו ומניע אותנו להתקרב אליו ולרקום איתו יחסי ידידות קרובים (תהל׳ כ״ה:14). יהוה רוצה שאנשים יכירו אותו. בעבר הוא התגלה באמצעות חלומות, חזונות ואפילו מלאכים (במ׳ י״ב:6; מה״ש י׳:3, 4). אבל איך אפשר היה ללמוד את אותם חלומות, חזונות או מסרים ממלאכים אם הם לא היו עולים על הכתב? זו הסיבה שיהוה דאג שאנשים ’יכתבו בספר’ את מה שהוא רצה שנדע. כיוון ש”דרכו של האל האמיתי מושלמת”, נוכל להיות בטוחים שהדרך שבה הוא מתקשר איתנו היא הטובה והמועילה ביותר (תהל׳ י״ח:30). מ23.02 2 §1, 2
יום ה׳, 31 באוקטובר
גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל (מה״ש כ׳:35).
הצב לעצמך מטרות ראויות שיחזקו אותך ויעזרו לך להשתפר (אפ׳ ג׳:16). לדוגמה, אתה יכול להחליט לשפר את הרגלי הלימוד האישי שלך ואת הקריאה במקרא (תהל׳ א׳:2, 3). או אולי תשים לב שאתה צריך לשפר את תדירות ואיכות תפילותיך. יכול להיות גם שאתה צריך לגלות יותר שליטה עצמית כשאתה בוחר את הבידור שלך ומחליט איך לנצל את הזמן שלך (אפ׳ ה׳:15, 16). אתה מתקדם כמשיחי כשאתה עוזר לאחרים. לדוגמה, תוכל להציב מטרה לעזור למבוגרים ולחולים בקהילה. תוכל אולי לעשות סידורים עבורם, או לעזור להם להשתמש במכשירים האלקטרוניים. בשר את הבשורה הטובה על המלכות למי שמחוץ לקהילה, וכך תראה אהבה גם להם (מתי ט׳:36, 37). אם אתה יכול, הצב לך מטרה לשרת בתחום מסוים בשירות המורחב. מ22.08 6, 7 §16, 17