נובמבר

משיחי לעולם לא ישתמש בשפה גסה.‏ אבל יש צורות פחות בולטות של דיבור פוגעני,‏ שגם מהן נרצה להימנע.‏ אנחנו רוצים,‏ לדוגמה,‏ להיזהר לא להגיד דברים רעים על אנשים מתרבויות,‏ עדות ולאומים אחרים.‏ בנוסף לכך,‏ לעולם לא נרצה לעקוץ ולהעליב אחרים.‏ אנחנו צריכים להשתמש בדיבורנו כדי לבנות אחרים.‏ עלינו למהר לשבח ולא למהר למתוח ביקורת או להתלונן.‏ לבני ישראל היה הרבה על מה להודות,‏ ובמקום זאת הם כל הזמן התלוננו.‏ גישה של התלוננות יכולה להיות מידבקת.‏ אתה בטח זוכר את הדיווח השלילי של עשרת המרגלים,‏ שגרם ל”‏כל בני ישראל.‏.‏.‏ להתלונן על משה”‏ (‏במ׳ י״ג:‏31 עד י״ד:‏4‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ לדברי שבח יכולה להיות השפעה חיובית עצומה.‏ לכן חפש כל הזדמנות לשבח בכנות.‏ מ22.‏04 8 §16,‏ 17

עוד מימי המקרא יהוה עזר לאינספור צעירים להפוך לידידיו.‏ הוא יכול לעזור גם לילדים שלכם לגדול מבחינה רוחנית,‏ אם זה רצונם (‏קור״א ג׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ גם אם נראה שהילדים שלכם סוטים מהדרך,‏ יהוה ימשיך להסתכל עליהם בעיניים אוהבות (‏תהל׳ י״א:‏4‏)‏.‏ ברגע שהם יַראו את הסימן הקטן ביותר ל”‏נטיית הלב הנכונה”‏,‏ הוא מייד יהיה שם בשבילם (‏מה״ש י״ג:‏48;‏ דה״ב ט״ז:‏9‏)‏.‏ הוא יכול לעזור לכם לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון — בזמן שהילדים שלכם צריכים לשמוע אותו יותר מכול (‏מש׳ ט״ו:‏23‏)‏.‏ הוא יכול גם להניע אח או אחות אכפתיים בקהילה להעניק להם תשומת לב.‏ אפילו אחרי שהילדים שלכם יתבגרו יהוה יכול להזכיר להם משהו שלימדתם אותם בעבר (‏יוח׳ י״ד:‏26‏)‏.‏ אתם נותנים ליהוה הרבה מה לברך כשאתם ממשיכים ללמד את הילדים שלכם במילים ובדוגמה שאתם מציבים.‏ מ22.‏04 21 §18

לשטן אין יותר גישה לתחום השמימי,‏ לכן הוא ממקד את זעמו בחברי השארית המשוחה,‏ הנציגים הארציים של מלכות אלוהים אשר ”‏מוטלת עליהם המלאכה להעיד על ישוע”‏ (‏קור״ב ה׳:‏20;‏ אפ׳ ו׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ ב־1918 שמונה אחים בולטים הורשעו בהאשמות כוזבות ועל כל אחד מהם נגזרה תקופת מאסר ארוכה.‏ נראה היה שפעילותם של אותם משוחים ’‏נהרגה’‏ (‏ההת׳ י״א:‏3,‏ 7–11‏)‏.‏ אבל בתחילת 1919 הם השתחררו,‏ ובהמשך כתבי האישום נגדם בוטלו.‏ האחים חזרו מייד לפעילות,‏ הפעילות למען המלכות.‏ אבל זה לא הפסיק את המתקפות של השטן נגד משרתי אלוהים.‏ מאותה עת השטן מכוון ”‏נהר”‏ של רדיפות לכיוון כל משרתי אלוהים (‏ההת׳ י״ב:‏15‏)‏.‏ ואכן,‏ ”‏לשם כך [‏כולנו]‏ זקוקים לכוח עמידה ולאמונה”‏ (‏ההת׳ י״ג:‏10‏)‏.‏ מ22.‏05 5,‏ 6 §14–16

השליח יוחנן רואה בחזון שתי קבוצות שתומכות בשלטון של יהוה ומקבלות חיי עולם ואת הברכות שלצידם.‏ הקבוצה הראשונה מונה 000,‏144 אנשים.‏ הם נלקחים מכדור הארץ כדי להרכיב ממשלה,‏ או מלכות,‏ עם ישוע בשמיים.‏ יחד איתו הם מולכים על הארץ (‏ההת׳ ה׳:‏9,‏ 10;‏ י״ד:‏3,‏ 4‏)‏.‏ בחזון יוחנן רואה אותם עומדים על הר ציון השמימי עם ישוע (‏ההת׳ י״ד:‏1‏)‏.‏ במשך מאות שנים אלפים נבחרו להיות חלק מה־000,‏144 (‏לוקס י״ב:‏32;‏ רומ׳ ח׳:‏17‏)‏.‏ אבל ליוחנן נאמר שרק שארית,‏ או מספר קטן,‏ מתוכם יהיו עלי אדמות במהלך אחרית הימים.‏ לאחר מכן,‏ בשלב מסוים במהלך הצרה הגדולה,‏ השארית המשוחה תילקח לשמיים כדי להצטרף לשאר ה־000,‏144 שכבר היו נאמנים עד יום מותם.‏ שם הם יהיו שותפים לשלטון של ישוע במלכות אלוהים (‏מתי כ״ד:‏31;‏ ההת׳ ה׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ מ22.‏05 16 §4,‏ 5

ישוע לימד את תלמידיו לאמץ השקפה נכונה לגבי עצמם.‏ הוא אמר להם:‏ ”‏שערות ראשכם נמנו כולן”‏ (‏מתי י׳:‏30‏)‏.‏ המילים האלה מנחמות אותנו מאוד,‏ במיוחד אם יש לנו נטייה לראות את עצמנו באור שלילי.‏ משמעות המילים האלה היא שלאבינו השמימי מאוד אכפת מאיתנו,‏ שאנחנו יקרים בעיניו.‏ לעולם לא נרצה לפקפק בשיפוט של יהוה ולחשוב שאנחנו לא ראויים לעבוד אותו ולחיות בעולם החדש.‏ לפני כ־15 שנה מאמר בכתב העת המצפה עודד אותנו לטפח השקפה מאוזנת על עצמנו.‏ נאמר שם:‏ ”‏ברור שלא נרצה להפריז בערכנו עד כדי יהירות;‏ מאידך,‏ גם לא נרצה לנקוט בקיצוניות השנייה ולחשוב שאנחנו לא שווים כלום.‏ המטרה צריכה להיות לטפח השקפה מאוזנת על עצמנו ולהביא בחשבון הן את מעלותינו והן את מגבלותינו”‏.‏ מ22.‏05 24,‏ 25 §14–16

איך נוכל לתרום באופן אישי לאחדות הזאת?‏ אנחנו צריכים להיות עושי שלום (‏מתי ה׳:‏9;‏ רומ׳ י״ב:‏18‏)‏.‏ בכל פעם שאנחנו נוקטים יוזמה כדי לקדם יחסי שלום עם אחרים בקהילה,‏ אנחנו מוסיפים ליופי של גן העדן הרוחני.‏ אנחנו זוכרים שיהוה משך כל אחד מתושבי גן העדן הרוחני אל עבודתו הטהורה (‏יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏ תאר לעצמך כמה שמח יהוה לראות אותנו מתאמצים לחזק את השלום והאחדות בין משרתיו,‏ שכל כך יקרים בעיניו (‏יש׳ כ״ו:‏3;‏ חגי ב׳:‏7‏)‏.‏ איך נוכל להפיק את מלוא התועלת מהברכות שאנחנו מקבלים כמשרתי אלוהים?‏ אנחנו צריכים לחשוב לעומק על מה שאנחנו לומדים מדבר־אלוהים.‏ לימוד והרהורים יעזרו לנו לטפח תכונות משיחיות שיניעו אותנו לגלות ”‏אהבת אחים”‏ ו”‏חיבה לבבית זה לזה”‏ בקהילה (‏רומ׳ י״ב:‏10‏)‏.‏ מ22.‏11 12,‏ 13 §16–18

כשאנחנו מבינים שיהוה סלח לנו,‏ אנחנו נהנים מ”‏עיתות רענון”‏,‏ וזה כולל שלוות נפש ומצפון נקי.‏ אי־אפשר לזכות לסליחה כזו מבני אדם,‏ אלא רק מיהוה (‏מה״ש ג׳:‏19‏)‏.‏ כשיהוה סולח לנו הוא משקם את היחסים שלנו איתו לגמרי — כאילו אף פעם לא חטאנו.‏ אחרי שיהוה סולח לנו,‏ הוא לעולם לא יאשים אותנו או יעניש אותנו שוב על אותו חטא (‏יש׳ מ״ג:‏25‏)‏.‏ יהוה מרחיק את חטאינו מאיתנו ”‏כרחוק הזריחה מן השקיעה”‏ (‏תהל׳ ק״ג:‏12‏)‏.‏ כשאנחנו חושבים כמה גדולה הסליחה של יהוה,‏ אנחנו מתמלאים הערכה ויראה (‏תהל׳ ק״ל:‏4‏)‏.‏ ההחלטה של יהוה אם לסלוח או לא אינה מבוססת על חומרת החטא.‏ יהוה משתמש בידע שלו כבוראנו,‏ מחוקקנו ושופטנו כשהוא מחליט אם יש מקום לסלוח.‏ מ22.‏06 4,‏ 5 §12–14

יהוה העניק תקווה נפלאה לכל אוהביו.‏ בקרוב הוא ישים קץ לחולי,‏ לעצב ולמוות (‏ההת׳ כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏ הוא יעזור ל”‏ענווים”‏ שמקווים אליו להפוך את כדור הארץ לגן עדן (‏תהל׳ ל״ז:‏9–11‏)‏.‏ ולכל אחד מאיתנו יהיה קשר קרוב ואוהב איתו,‏ מיוחד עוד יותר מהקשר שאנחנו נהנים ממנו היום.‏ איזו תקווה נפלאה!‏ אבל למה יש לנו בסיס להאמין שהבטחותיו של אלוהים אכן יתגשמו?‏ יהוה תמיד מקיים את הבטחותיו,‏ לכן יש לנו סיבה טובה ’‏לקוות אל יהוה’‏ (‏תהל׳ כ״ז:‏14‏)‏.‏ אנחנו מראים זאת כשאנחנו מחכים בסבלנות ובשמחה שאלוהינו יגשים את מטרתו (‏יש׳ נ״ה:‏10,‏ 11‏)‏.‏ הבה נישאר גם אנחנו נאמנים ליהוה בביטחון שהוא יגמול ”‏למחפשים אותו בשקידה”‏.‏ מ22.‏06 20 §1;‏ 25 §18

אנחנו יכולים להיות בטוחים שכראש משפחה,‏ יהוה יכבד את העיקרון שהוא עצמו נתן בטימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏8‏.‏ כשאנחנו משוכנעים שיהוה אוהב אותנו ואת המשפחה שלנו,‏ אין לנו שום בעיה להאמין שהצרכים שלנו יסופקו (‏מתי ו׳:‏31–33‏)‏.‏ יהוה רוצה לדאוג לנו,‏ והוא מספק את הצרכים שלנו באהבה ובנדיבות.‏ כשהוא ברא את כדור הארץ,‏ הוא לא העניק לנו רק את הדברים הבסיסיים שדרושים לנו כדי לשרוד.‏ ברוב אהבתו הוא מילא את כדור הארץ בדברים שמסיבים לנו הנאה רבה (‏בר׳ ב׳:‏9‏)‏.‏ גם אם לפעמים יש לנו מספיק רק כדי לשרוד,‏ חשוב שנתמקד בכך שאנחנו מצליחים לשרוד.‏ יהוה ממשיך לספק לנו את צרכינו (‏מתי ו׳:‏11‏)‏.‏ עלינו לזכור שכל הקרבה חומרית שאנחנו עושים היום לא משתווה למה שאלוהינו האוהב כבר מעניק לנו ולמה שהוא יעניק לנו בעתיד (‏יש׳ ס״ה:‏21,‏ 22‏)‏.‏ מ22.‏06 15 §7,‏ 8

לא רק חדשים זקוקים למזון רוחני מוצק,‏ כולנו זקוקים לו.‏ השליח פאולוס כתב שאם ניישם את מה שאנחנו לומדים מהמקרא,‏ זה יעזור לנו ”‏להבדיל בין טוב לרע”‏.‏ בזמנים הקשים שבהם אנו חיים,‏ כשהסטנדרטים המוסריים נמוכים מאי פעם,‏ זה יכול להיות קשה מאוד לדבוק באמות המידה של יהוה.‏ אבל ישוע דואג שנקבל את הכוח שאנחנו זקוקים לו דרך מזון רוחני מעורר תיאבון.‏ מקור המזון הוא דברו הכתוב של אלוהים,‏ המקרא.‏ בדומה לישוע,‏ אנחנו נותנים לשם אלוהים את הכבוד הראוי לו (‏יוח׳ י״ז:‏6,‏ 26‏)‏.‏ לדוגמה,‏ ב־1931 אימצנו את השם המקראי עדי־יהוה,‏ ובכך קישרנו את עצמנו בדרך מיוחדת לאבינו השמימי (‏יש׳ מ״ג:‏10–12‏)‏.‏ בנוסף‏,‏ תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש השיב את שם אלוהים למקומו הראוי בדברו.‏ מ22.‏07 11 §11,‏ 12

האמת המקראית כוללת את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים.‏ ישוע השווה את האמת על המלכות לאוצר חבוי.‏ כפי שהוא אמר במתי י״ג:‏44‏:‏ ”‏דומה מלכות השמיים לאוצר טמון בשדה,‏ שאותו מצא איש וטמן שוב.‏ ומרוב שמחה הוא הולך ומוכר את כל אשר לו וקונה את השדה ההוא”‏.‏ שים לב שהאיש לא חיפש את האוצר.‏ אבל כשהוא מצא אותו,‏ הוא עשה הקרבות גדולות כדי להשיג אותו.‏ למעשה,‏ הוא מכר את כל מה שהיה לו.‏ למה?‏ כי הוא ידע כמה האוצר יקר.‏ אנחנו יודעים שבהשוואה לשמחה שיש לנו בשירות יהוה ולתקווה לחיי נצח בעתיד תחת שלטון המלכות,‏ לעולם הזה אין שום דבר להציע לנו.‏ הזכות ליהנות מיחסים קרובים עם יהוה שווה כל הקרבה שאנחנו צריכים לעשות.‏ שמחתנו הגדולה ביותר היא ’‏להשביע את רצונו בכל דבר’‏ (‏קול׳ א׳:‏10‏)‏.‏ מ22.‏08 15 §8,‏ 9;‏ 17 §12

איך יוסף ידע שבעיני אלוהיו ניאוף הוא ’‏רעה גדולה’‏?‏ תורת משה,‏ שכללה את המצווה הברורה ”‏לא תנאף”‏,‏ נכתבה רק כמאתיים שנה מאוחר יותר (‏שמ׳ כ׳:‏14‏)‏.‏ אבל יוסף הכיר את יהוה מספיק טוב כדי להבין מה דעתו על אי־מוסריות מינית.‏ לדוגמה,‏ יוסף ודאי ידע שיהוה קבע שהנישואין יהיו בין גבר אחד לאישה אחת.‏ והוא שמע איך יהוה התערב בשני מקרים כדי להגן על סבתא רבתא שלו,‏ שרה,‏ כשהייתה סכנה שכבודה יחולל (‏בר׳ ב׳:‏24;‏ י״ב:‏14–20;‏ כ׳:‏2–7‏)‏.‏ כשיוסף הרהר במקרים האלה הוא הבין מה טוב ומה רע בעיני אלוהים.‏ כיוון שיוסף אהב את אלוהיו,‏ הוא גם אהב את אמות המידה של יהוה לגבי צדקה והוא היה נחוש לדבוק בהן.‏ מ22.‏08 26 §1,‏ 2

הנבואה לא מתייחסת לתחייה סמלית,‏ או התחדשות רוחנית של משרתי אלוהים שמתרחשת במהלך אחרית הימים,‏ כפי שהבנו בעבר.‏ מילים אלה מתייחסות לתחיית המתים שתתרחש בעולם החדש הקרב ובא.‏ למה הגענו למסקנה הזו?‏ המונח ”‏עפר”‏ מופיע גם באיוב י״ז:‏16 כמונח מקביל ל”‏שאול”‏.‏ עובדה זו מצביעה על כך שדניאל י״ב:‏2 מתייחס לתחייה ממשית שתתרחש אחרי תקופת אחרית הימים ואחרי מלחמת הר מגידון.‏ אבל מה כוונת הכתוב בדניאל י״ב:‏2 שחלק יוקמו ”‏לחיי עולם”‏?‏ משמע הדבר שמי שיוקמו לתחייה ויכירו את יהוה וישוע,‏ או יעמיקו את ההיכרות איתם,‏ ויצייתו להם במהלך 000,‏1 השנים יזכו בסופו של דבר לחיי נצח (‏יוח׳ י״ז:‏3‏)‏.‏ מ22.‏09 21 §6,‏ 7

הפסוק הזה אינו מציין שיהוה מצפה מאיתנו לבטוח באחרים בצורה עיוורת.‏ יהוה מצפה שנבטח בהם כי הם הוכיחו שהם ראויים לאמון שלנו.‏ כמו כבוד,‏ אמון צריך להרוויח,‏ וזה לוקח זמן.‏ איך תוכל לבנות אמון באחיך?‏ הכר אותם טוב יותר.‏ שוחח איתם באסיפות.‏ צא איתם לשירות.‏ היה סבלן איתם,‏ ותן להם הזדמנות להראות שהם ראויים לאמון שלך.‏ בתחילה אולי תרצה לבחור אילו פרטים אישיים תחשוף בפני מישהו שרק הכרת.‏ ככל שהקשר יתחזק,‏ כך תרגיש יותר בנוח לחלוק את רגשותיך (‏לוקס ט״ז:‏10‏)‏.‏ אבל מה תוכל לעשות אם אח בוגד באמון שלך?‏ אל תמהר לפסול אותו.‏ הנח לעניין לזמן מה.‏ ואל תיתן למעשיהם של אחדים לגרום לך להפסיק לבטוח באחֶיך.‏ מ22.‏09 4 §7,‏ 8

זקן קהילה ששמו מיקאס הרגיש שכמה אחים אחראים היו קשוחים איתו.‏ למרות זאת,‏ הוא נשאר מפוכח והתאמץ לשלוט ברגשותיו.‏ הוא הרבה להתפלל וביקש מיהוה את רוח הקודש וכוח להחזיק מעמד.‏ הוא גם חיפש מידע בפרסומים שלנו שיכול לעזור לו.‏ מה הלקח?‏ אם אתה מרגיש שאח או אחות פגעו בך,‏ הישאר רגוע ונסה לרסן את הרגשות השליליים שלך.‏ אולי אתה לא יודע מה הנסיבות שגרמו למישהו לדבר או להתנהג בצורה הזאת.‏ לכן התפלל ליהוה ובקש שיעזור לך לראות את המצב מנקודת המבט של האדם האחר.‏ השתדל לתת לאחיך ליהנות מהספק ונסה להבליג על הפגיעה (‏מש׳ י״ט:‏11‏)‏.‏ זכור שיהוה מודע למצב שלך והוא יעניק לך את הכוח שאתה צריך כדי להחזיק מעמד (‏קהלת ה׳:‏8‏)‏.‏ מ22.‏11 21 §5

בחר חברים שאוהבים את יהוה.‏ החברים שאתה בוחר ישפיעו מאוד על ההתקדמות שלך כמשיחי (‏מש׳ י״ג:‏20‏)‏.‏ ג׳וליאן,‏ שמשרת כעת כזקן קהילה,‏ אומר:‏ ”‏כשהייתי צעיר פיתחתי קשרי ידידות טובים עם מי שבישרתי איתם.‏ החברים האלה היו נלהבים ועזרו לי לראות כמה השירות יכול להיות מהנה.‏ .‏.‏.‏ הבנתי גם שבגלל שחיפשתי חברים רק בגיל שלי,‏ הפסדתי חברה טובה וחברים מעניינים”‏.‏ מה אם אתה מבין שמישהו בקהילה הוא לא חברה טובה עבורך?‏ פאולוס ידע שלכמה אנשים בקהילה המשיחית במאה הראשונה לספירה לא הייתה ראייה רוחנית,‏ ולכן הוא הזהיר את טימותיאוס להתרחק מהם (‏טימ״ב ב׳:‏20–22‏)‏.‏ החברות שלנו עם יהוה היא דבר יקר.‏ אנחנו לא רוצים לתת לאף אחד להחליש את הקשר שכל כך התאמצנו לרקום עם אבינו השמימי.‏ מ22.‏08 5,‏ 6 §13–15

בשונה ממי שדוחים את עצותיו של אלוהים,‏ אנחנו מטפחים אהבה לדרכיו,‏ הכוללות את אמות המידה המוסריות שלו.‏ נוכל לחזק אהבה זו אם נשווה בין מה שקורה למי שמצייתים לבין מה שקורה למי שלא מצייתים.‏ שים לב לבעיות שאנשים מביאים על עצמם כי הם דוחים בטיפשות את עצותיו החכמות של יהוה,‏ ואז חשוב כמה טובים החיים שלך לעומתם בגלל שאתה מציית לאלוהים (‏תהל׳ ל״ב:‏8,‏ 10‏)‏.‏ יהוה חולק את החוכמה עם כולם,‏ אבל הוא לא מכריח אף אחד לקבל אותה.‏ עם זאת,‏ הוא מתאר את התוצאות שיבואו על מי שלא מקשיבים לחוכמה (‏מש׳ א׳:‏29–32‏)‏.‏ אנשים כאלה ”‏יסבלו מהשלכות דרכם”‏.‏ עם הזמן סגנון החיים שלהם יביא עליהם אך ורק סבל,‏ צרות ובסופו של דבר השמדה.‏ לעומתם,‏ למי שמקשיבים לעצותיו החכמות של יהוה ומיישמים אותן מובטח:‏ ”‏המקשיב לי ישכון לבטח ולא יהיה מוטרד מפחד מפני אסון”‏ (‏מש׳ א׳:‏33‏)‏.‏ מ22.‏10 21 §11–13

אם אנחנו יראים את יהוה,‏ אנחנו מכבדים אותו כל כך שאנחנו נמנעים מלעשות כל דבר שמעציב אותו (‏מש׳ ט״ז:‏6‏)‏.‏ לכן אנחנו מתאמצים תמיד לחיות בהתאם לאמות המידה של אלוהים לטוב ורע,‏ כפי שהן מתוארות במקרא (‏קור״ב ז׳:‏1‏)‏.‏ נהיה מאושרים אם נעשה את הדברים שיהוה אוהב ונדחה את הדברים שהוא שונא (‏תהל׳ ל״ז:‏27;‏ צ״ז:‏10;‏ רומ׳ י״ב:‏9‏)‏.‏ זה לא מספיק לדעת שליהוה יש סמכות לקבוע מה טוב ומה רע.‏ צריך גם לקבל על עצמנו את הסטנדרטים שלו (‏רומ׳ י״ב:‏2‏)‏.‏ אנחנו מראים בהתנהגותנו שאנחנו מאמינים בכל ליבנו שדרך החיים הטובה ביותר היא לפעול בהתאם לאמות המידה של יהוה (‏מש׳ י״ב:‏28‏)‏.‏ זה מה שדוד הרגיש.‏ הוא אמר על יהוה:‏ ”‏אתה מודיעני את אורח החיים.‏ יש שפע שמחה אל מול פניך;‏ יש אושר בימינך לנצח”‏ (‏תהל׳ ט״ז:‏11‏)‏.‏ מ22.‏10 8 §9,‏ 10

ישוע שמר על השקפה מאוזנת על עצמו ותמיד נהג בענווה.‏ בקיומו הקדם־אנושי הוא עשה הרבה דברים נפלאים בשירות יהוה.‏ באמצעות ישוע ”‏נבראו כל יתר הדברים בשמיים ובארץ”‏ (‏קול׳ א׳:‏16‏)‏.‏ בטבילתו הוא ככל הנראה נזכר בדברים שהוא עשה כשהיה עם אביו (‏מתי ג׳:‏16;‏ יוח׳ י״ז:‏5‏)‏.‏ אבל הידע הזה לא גרם לו להתגאות.‏ הוא אף פעם לא רומם את עצמו מעל אף אחד.‏ הוא אמר לתלמידיו שהוא לא בא לכדור הארץ ”‏כדי שישרתו אותו,‏ אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים”‏ (‏מתי כ׳:‏28‏)‏.‏ הוא גם הודה בצניעות שהוא לא יכול לעשות דבר על דעת עצמו.‏ כמה עניו היה ישוע!‏ הוא הציב לנו דוגמה מצוינת לחיקוי.‏ מ22.‏05 24 §13

כשיהוה מחליט אם לסלוח למישהו,‏ הוא מביא בחשבון אם החוטא ידע שהמעשה שהוא עושה פסול.‏ ישוע הבהיר זאת בלוקס י״ב:‏47,‏ 48‏.‏ אדם שזומם לעשות מעשה מרושע ויודע היטב שמה שהוא עושה פוגע ביהוה חוטא חטא חמור.‏ אדם כזה נמצא בסכנה — יכול להיות שיהוה יחליט לא לסלוח לו (‏מר׳ ג׳:‏29;‏ יוח׳ ט׳:‏41‏)‏.‏ אבל האם אפילו במקרה כזה יש תקווה?‏ כן,‏ כי יהוה גם מביא בחשבון אם החוטא התחרט בכנות.‏ להתחרט משמעו ”‏לשנות את הדעות,‏ הגישות או המטרות”‏.‏ זה כולל את הרעיון שאדם חש צער ועצב עמוק על המעשים הרעים שהוא עשה או על כך שלא עשה את מה שהיה צריך לעשות.‏ אדם שמגלה חרטה נעצב לא רק בגלל המעשים הפסולים שהוא עשה,‏ אלא גם בגלל המצב הרוחני הירוד שהביא לאותם מעשים.‏ מ22.‏06 5,‏ 6 §15–17

אויבינו מפיצים שקרים או מידע מוטעה על אחים אחראים בארגון יהוה באמצעי התקשורת וברשתות חברתיות (‏תהל׳ ל״א:‏13‏)‏.‏ יש אחים שנעצרו והואשמו בפשעים.‏ המשיחיים במאה הראשונה התמודדו עם מצב דומה כשהשליח פאולוס הואשם שלא בצדק ונעצר.‏ היו משיחיים שהפסיקו לתמוך בו כשהוא היה במאסר ברומא (‏טימ״ב א׳:‏8,‏ 15;‏ ב׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ תאר לעצמך מה פאולוס ודאי הרגיש.‏ הוא עבר קשיים רבים ואפילו סיכן את חייו למענם (‏מה״ש כ׳:‏18–21;‏ קור״ב א׳:‏8‏)‏.‏ לא נרצה לעולם להיות כמו מי שנטשו את פאולוס.‏ אנחנו לא צריכים להיות מופתעים שהשטן תוקף דווקא את האחים האחראים.‏ המטרה שלו היא לגרום להם להפר את נאמנותם ולהרתיע אותנו (‏פט״א ה׳:‏8‏)‏.‏ המשך לתמוך באחיך ולדבוק בהם בנאמנות (‏טימ״ב א׳:‏16–18‏)‏.‏ מ22.‏11 16,‏ 17 §8–11

סביר להניח שהפושע המתחרט שהוקע ליד ישוע היה יהודי.‏ היהודים שירתו אל אחד,‏ אבל אנשים מעמים אחרים האמינו באלים רבים (‏שמ׳ כ׳:‏2,‏ 3;‏ קור״א ח׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ אילו אותו פושע לא היה יהודי,‏ הוא ודאי היה שואל:‏ ”‏אין בך שמץ של יראת האלים?‏”‏ בנוסף,‏ ישוע לא נשלח אל אנשים מעמים אחרים,‏ אלא ”‏אל הכבשים האובדים — אל בית ישראל”‏ (‏מתי ט״ו:‏24‏)‏.‏ אלוהים חשף בפני עם ישראל שהוא יחיה את המתים.‏ הפושע שגילה חרטה ככל הנראה ידע זאת.‏ וממילותיו אפשר להבין שהוא הניח שיהוה יקים לתחייה את ישוע כדי למלוך במלכות אלוהים.‏ נראה שהוא קיווה שאלוהים יקים גם אותו.‏ בתור יהודי,‏ הפושע שהתחרט הכיר את סיפורם של אדם וחוה.‏ לכן הוא כנראה הבין שגן העדן שישוע הזכיר בלוקס כ״ג:‏43 יהיה גן יפהפה כאן עלי אדמות (‏בר׳ ב׳:‏15‏)‏.‏ מ22.‏12 8,‏ 9 §2,‏ 3

אנחנו יכולים לבצע את מלאכת הבישור רק בעזרת רוח אלוהים.‏ למה?‏ כי השטן נלחם בנו כדי להפסיק את פעילות הבישור (‏ההת׳ י״ב:‏17‏)‏.‏ מנקודת מבט אנושית נראה שאין לנו שום סיכוי נגדו.‏ אבל באמצעות מלאכת הבישור אנחנו מנצחים אותו (‏ההת׳ י״ב:‏9–11‏)‏.‏ באיזה אופן?‏ כשאנחנו יוצאים לשירות אנחנו מראים שאיומי השטן לא מרתיעים אותנו.‏ בכל פעם שאנחנו מבשרים השטן מובס.‏ העובדה שאנחנו מצליחים לבצע את פעילות הבישור מוכיחה שרוח הקודש מחזקת אותנו ושיהוה מרוצה מאיתנו (‏מתי ה׳:‏10–12;‏ פט״א ד׳:‏14‏)‏.‏ רוח אלוהים יכולה לעזור לנו להתגבר על כל קושי שאולי ניתקל בו בשירות (‏קור״ב ד׳:‏7–9‏)‏.‏ אם כן,‏ מה נוכל לעשות כדי לוודא שאנחנו ממשיכים לקבל את רוח אלוהים?‏ אנחנו צריכים להתמיד לבקש אותה בתפילה,‏ בביטחון שיהוה ישמע את תפילותינו.‏ מ22.‏11 5 §10,‏ 11

אחת הדרכים שבהן אנחנו מראים את אהבתנו לאחינו ואחיותינו היא כשאנחנו מתאמצים לשמור על השלום בינינו.‏ אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לחקות את סלחנותו של יהוה.‏ אם יהוה היה מוכן לשלוח את בנו למות עבור חטאינו,‏ גם אנחנו צריכים להיות מוכנים לסלוח לאחינו ואחיותינו כשהם חוטאים נגדנו.‏ לא נרצה להיות כמו העבד הרשע שמוזכר באחד ממשליו של ישוע.‏ גם אחרי שאדונו ביטל לו חוב עצום,‏ אותו עבד סירב לסלוח על חוב קטן יחסית של עבד אחר (‏מתי י״ח:‏23–35‏)‏.‏ אם יש לך אי־הבנה עם מישהו בקהילה,‏ האם תוכל לנקוט את הצעד הראשון כדי להשיב את השלום לפני ערב הזיכרון?‏ (‏מתי ה׳:‏23,‏ 24‏)‏ כך תשקף את האהבה העמוקה שלך ליהוה ולישוע.‏ מ23.‏01 28 §8,‏ 9

אחת הדרכים שבהן תוכל לדעת לְמה אחיך ואחיותיך זקוקים היא לשאול שאלות בטקט (‏מש׳ כ׳:‏5‏)‏.‏ האם יש להם מספיק מזון,‏ תרופות ודברים אחרים שהם צריכים?‏ האם הם עלולים לאבד את העבודה שלהם או אפילו את ביתם?‏ האם הם צריכים עזרה בהגשת בקשה לסיוע ממשלתי?‏ יהוה רוצה שכולנו נעודד אחרים ונעזור לאחינו לאמונה (‏גל׳ ו׳:‏10‏)‏.‏ אפילו ביטוי קטן של אהבה יכול להשפיע מאוד על אדם חולה.‏ ילד יכול לשלוח כרטיס ברכה או לצייר ציור כדי לעודד מישהו בקהילה.‏ צעיר יכול לערוך סידורים או קניות עבור אחת האחיות.‏ אפשר גם להכין ארוחה עבור מישהו חולה.‏ היו אחים ששלחו מכתבי תודה לזקני הקהילה,‏ שעסוקים יותר מתמיד בזמן מגפה.‏ כמה טוב למלא את חלקנו ולהמשיך ”‏לעודד זה את זה ולבנות איש את אחיו”‏ (‏תסל״א ה׳:‏11‏)‏.‏ מ22.‏12 22 §2;‏ 23 §5,‏ 6

הצדוקים הכירו היטב את חמשת הספרים הראשונים של התנ״ך.‏ אבל הם פספסו אמיתות חשובות שנמצאות בספרים האלה.‏ שים לב איך ישוע הגיב כשהצדוקים התעמתו איתו בנוגע לתחיית המתים.‏ הוא שאל אותם:‏ ”‏האם לא קראתם בספרו של משה בסיפור הסנה,‏ שאלוהים אמר לו:‏ ’‏אנוכי אלוהי אברהם,‏ אלוהי יצחק ואלוהי יעקב’‏?‏”‏ (‏מר׳ י״ב:‏18,‏ 26‏)‏ אין ספק שהצדוקים קראו את הקטע הזה הרבה פעמים,‏ אבל השאלה של ישוע הראתה שהם פספסו אמת מקראית חשובה — את תחיית המתים (‏לוקס כ׳:‏38‏)‏.‏ מה הלקח?‏ כשאנחנו קוראים אנחנו רוצים לשים לב לכל מה שיש לפסוק או לקטע מקראי ללמד אותנו.‏ אנחנו רוצים לא רק להבין נקודות בסיסיות,‏ אלא גם להבחין באמיתות ועקרונות עמוקים יותר שחבויים מתחת לפני השטח.‏ מ23.‏02 11 §9,‏ 10

עדיו של יהוה מימי קדם עברו ניסיונות קשים,‏ אבל הם נשארו נאמנים לו לאורך כל חייהם (‏עב׳ י״א:‏36–40‏)‏.‏ האם עמידתם האיתנה ומאמציהם היו לשווא?‏ לא ולא.‏ למרות שהם לא ראו את כל הבטחותיו של אלוהים מתגשמות בתקופת חייהם,‏ הם המשיכו לקוות אל יהוה.‏ ובגלל שהם היו בטוחים שיהוה מרוצה מהם,‏ הם האמינו שהם עוד יראו את התגשמותן (‏עב׳ י״א:‏4,‏ 5‏)‏.‏ דוגמתם יכולה לחזק את הנחישות שלנו להמשיך לקוות אל יהוה.‏ אנחנו חיים כיום בעולם שרק הולך ומידרדר (‏טימ״ב ג׳:‏13‏)‏.‏ השטן ממשיך לנסות את משרתי אלוהים.‏ יהיו אשר יהיו הקשיים שאיתם נתמודד,‏ הבה נהיה נחושים לשרת את יהוה כמיטב יכולתנו,‏ בביטחון ש”‏אנו תולים את תקוותנו באלוהים חיים”‏ (‏טימ״א ד׳:‏10‏)‏.‏ מ22.‏06 25 §17,‏ 18

אחת הסיבות לכך שאנחנו צריכים להתאמץ לשמור על הבריאות היא כדי שנוכל לשרת את יהוה כמיטב יכולתנו (‏מר׳ י״ב:‏30‏)‏.‏ לכן אנחנו נמנעים מלעשות דברים שאנחנו יודעים שיפגעו בבריאות שלנו (‏רומ׳ י״ב:‏1‏)‏.‏ כמובן,‏ יש גבול למה שאנחנו יכולים לעשות כדי לשמור על הבריאות שלנו.‏ אבל אנחנו עושים את מיטבנו כי אנחנו רוצים להראות לאבינו השמימי שאנחנו מעריכים את מתנת החיים.‏ חולי וזקנה עלולים למנוע מאיתנו לעשות הרבה דברים שהיינו רגילים לעשות.‏ כתוצאה מכך אנחנו אולי מתוסכלים ועצובים.‏ אבל אל לנו להתייאש ולהזניח את הבריאות,‏ כי לא משנה כמה אנחנו מבוגרים או חולים,‏ אנחנו עדיין יכולים להלל את יהוה בדומה למלך דוד.‏ כמה מרגש לדעת שאלוהינו מעריך אותנו למרות אי־השלמות שלנו!‏ (‏מתי י׳:‏29–31‏)‏ אפילו אם נמות הוא ישתוקק להקים אותנו לתחייה (‏איוב י״ד:‏14,‏ 15‏)‏.‏ כל עוד אנחנו חיים נרצה לעשות כל מה שאפשר כדי להגן על הבריאות ועל החיים שלנו.‏ מ23.‏02 20,‏ 21 §3–5

האם שמותיהם של ההמון הרב עדיין יהיו כתובים בספר החיים אחרי שישרדו את הר מגידון?‏ כן (‏ההת׳ ז׳:‏14‏)‏.‏ ישוע אמר שדמויי כבשים אלה ”‏ילכו.‏.‏.‏ לחיי עולם”‏ (‏מתי כ״ה:‏46‏)‏.‏ אבל אלה שישרדו את הר מגידון לא יקבלו מייד חיי נצח.‏ במהלך אלף שנות שלטונו ישוע ”‏ירעה אותם ויובילם אל מעיינות מי חיים”‏.‏ שמותיהם של מי שייענו בחיוב להדרכתו של המשיח ובסופו של דבר יישפטו כנאמנים ליהוה ייכתבו לצמיתות בספר החיים (‏ההת׳ ז׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ העיזים יישמדו בהר מגידון.‏ ישוע אמר שהם ”‏ילכו לאבדון עולם”‏ (‏מתי כ״ה:‏46‏)‏.‏ השליח פאולוס כתב בהשראת אלוהים ש”‏על אלה ייגזר עונש של אבדון עולם”‏ (‏תסל״ב א׳:‏9;‏ פט״ב ב׳:‏9‏)‏.‏ מ22.‏09 16 §7,‏ 8

הבריאה של יהוה מאפשרת למשפחות להירגע וליהנות,‏ וכך לחזק את הקשרים בין בני המשפחה.‏ יהוה יצר מקומות יפהפיים על כדור הארץ שבהם נוכל לעשות פעילויות מהנות.‏ משפחות רבות אוהבות לבלות יחד בשמורות הטבע,‏ בהרים ובחופי הים.‏ בעולם החדש הורים וילדים יוכלו ליהנות מהבריאה של יהוה יותר מאי פעם.‏ בשונה מהיום,‏ לא תהיה לנו שום סיבה לפחד מבעלי החיים,‏ ובעלי החיים לא יפחדו מאיתנו (‏יש׳ י״א:‏6–9‏)‏.‏ נוכל ליהנות מהדברים שיהוה ברא לנצח (‏תהל׳ כ״ב:‏26‏)‏.‏ אבל הורים,‏ אל תחכו עד לאותה עת כדי לעזור לילדיכם ליהנות מהבריאה.‏ אם תשתמשו בבריאה כדי ללמד את ילדיכם על יהוה,‏ הם ודאי יסכימו עם המילים שאמר דוד המלך ליהוה:‏ ”‏אין כמעשיך”‏ (‏תהל׳ פ״ו:‏8‏)‏.‏ מ23.‏03 25 §16,‏ 17