דצמבר
יום א׳, 1 בדצמבר
מה מונע בעדי מלהיטבל? (מה״ש ח׳:36).
האם הסריס האתיופי באמת היה מוכן לטבילה? נשים לב לכמה עובדות. הוא ”בא לירושלים לעבוד את אלוהים” (מה״ש ח׳:27). מכאן שהוא היה נוכרי שהתגייר. הוא ודאי למד על יהוה מהתנ״ך, אבל הוא השתוקק להעמיק את הידע שלו. למעשה, כשפיליפוס פגש את הסריס בדרך, הוא היה שקוע בקריאת מגילת ישעיהו (מה״ש ח׳:28). הסריס רצה להמשיך ללמוד. הוא עשה את הדרך הארוכה מאתיופיה לירושלים כדי לעבוד את יהוה במקדש. בשיחתו עם פיליפוס הוא למד אמיתות חשובות חדשות, וביניהן זהות המשיח (מה״ש ח׳:34, 35). אהבתו ליהוה ולבנו גדלה, והיא הניעה אותו לקבל החלטה מכרעת — להיטבל כתלמיד של ישוע המשיח. פיליפוס ראה שהוא היה מוכן, ולכן הוא הטביל אותו. מ23.03 8, 9 §3–6
יום ב׳, 2 בדצמבר
יהיו נא דבריכם תמיד מלאי חן (קול׳ ד׳:6).
לא נוכל לשמח את יהוה אם לא נאמר את האמת (מש׳ ו׳:16, 17). רבים היום מחשיבים את השקר לדבר נורמאלי, אבל אנחנו דבקים בהשקפתו של יהוה בנושא (תהל׳ ט״ו:1, 2). אנחנו לא רק נמנעים מלהגיד שקרים ישירים, אלא גם מלהטעות אחרים בדיבורנו. בנוסף, חיוני להימנע מרכילות מזיקה (מש׳ כ״ה:23; תסל״ב ג׳:11). אם אתה רואה שהשיחה מידרדרת לרכילות מזיקה, נסה לנתב אותה לכיוון חיובי. אנחנו חיים בעולם שהדיבור השלילי נפוץ בו. לכן אנחנו חייבים להתאמץ כדי לוודא שיהוה מרוצה מהדיבור שלנו. אם נתאמץ להשתמש בדיבור בצורה חיובית בשירות, באסיפות ובשיחות יומיומיות, הוא יברך את המאמצים שלנו. בבוא היום, כשהעולם המרושע הזה יבוא לקיצו והשפעתו תפוג, יהיה לנו הרבה יותר קל לכבד את יהוה בדיבורנו (יהד׳ 15). מ22.04 9 §18–20
יום ג׳, 3 בדצמבר
אנו אוהבים מפני שהוא אהב אותנו תחילה (יוח״א ד׳:19).
כשאנחנו חושבים כמה יהוה וישוע אוהבים אותנו, זה מניע אותנו להשיב להם אהבה (יוח״א ד׳:10). אנחנו אוהבים אותם אפילו יותר כשאנחנו מבינים שישוע מת עבורנו באופן אישי. השליח פאולוס הבין את זה והביע את הערכתו כשכתב אל הגלטים: ”בן אלוהים... אהב אותי ומסר את עצמו בעדי” (גל׳ ב׳:20). על בסיס קורבן הכופר יהוה משך אותך אליו כדי שתוכל להיות חברו (יוח׳ ו׳:44). זה ודאי מחמם את ליבך לדעת שיהוה ראה בך משהו טוב ושהוא שילם את המחיר הגבוה ביותר כדי שתוכל להיות חברו. ואין ספק שאהבתך ליהוה ולישוע מתחזקת. כדאי שנשאל את עצמנו: ’מה האהבה הזאת דוחקת בי לעשות?’ אהבתנו לאלוהים ולמשיח מניעה אותנו להביע אהבה לאחרים (קור״ב ה׳:14, 15; ו׳:1, 2). מ23.01 28 §6, 7
יום ד׳, 4 בדצמבר
אהפוך את שפת העמים לשפה טהורה (צפ׳ ג׳:9).
יהוה משתמש במקרא ככלי מרכזי כדי לעזור למשרתיו לעבוד אותו ”שכם אחד”. קטעים רבים בכתבי־הקודש נכתבו כך שרק אנשים ענווים יוכלו להבין אותם (לוקס י׳:21). אנשים בכל מקום קוראים את המקרא. אבל רק הענווים מבינים ומיישמים את מה שכתוב בו (קור״ב ג׳:15, 16). המקרא משקף את חוכמת יהוה. הוא משתמש בכתבי־הקודש לא רק כדי ללמד אותנו כקבוצה, אלא גם כדי להדריך ולנחם אותנו כיחידים. כשאנו קוראים בדברו כולנו יכולים להרגיש שיהוה דואג לנו באופן אישי (יש׳ ל׳:21). כמה פעמים קרה לך שקראת פסוק והרגשת שהוא נכתב במיוחד עבורך? עם זאת, המקרא נוגע לליבם של מיליוני אנשים. איך זה יכול להיות שיש בו מידע עדכני שמותאם בדיוק לצרכים האישיים שלך? זה אפשרי רק כי חוכמתו של מחבר המקרא היא ייחודית (טימ״ב ג׳:16, 17). מ23.02 4, 5 §8–10
יום ה׳, 5 בדצמבר
הרהר בדברים אלה; היה משוקע בהם, כדי שהתקדמותך תיראה בבירור לכול (טימ״א ד׳:15).
כמשיחיים אמיתיים אנחנו אוהבים את יהוה מאוד. אנחנו רוצים לשרת אותו כמיטב יכולתנו. אבל אם אנחנו רוצים לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו, אנחנו צריכים להציב מטרות רוחניות, כמו לטפח תכונות משיחיות, ללמוד מיומנויות שימושיות ולחפש דרכים לשרת אחרים. למה חשוב לנו להתקדם מבחינה רוחנית? בראש ובראשונה אנחנו רוצים לשמח את אבינו האוהב שבשמיים. יהוה שמח כשהוא רואה אותנו משתמשים במכלול הכישרונות והיכולות שלנו בשירותו. כמו כן, אנחנו רוצים להתקדם מבחינה רוחנית כדי שנוכל לעשות יותר למען אחינו ואחיותינו (תסל״א ד׳:9, 10). לא משנה כמה זמן אנחנו באמת, כולנו יכולים להתקדם מבחינה רוחנית. מ22.04 22 §1, 2
יום ו׳, 6 בדצמבר
[הם] יאכלו את בשרה וישרפו אותה כליל באש (ההת׳ י״ז:16).
הגורמים הפוליטיים של העולם יתקפו בקרוב את בבל הגדולה, המעצמה העולמית של דתות הכזב. המתקפה הזו תסמן את תחילתה של הצרה הגדולה. האם זה יביא לכך שהמונים יפנו לעבודת יהוה? להיפך, פרק ו׳ בספר ההתגלות מראה שבעת מכרעת זו מי שלא משרתים את יהוה יחפשו מחסה במערכת הפוליטית ובמערכת המסחר של העולם הזה, המדומות להרים. הם לא יתמכו במלכות אלוהים, ולכן יהוה יחשיב אותם למתנגדים (לוקס י״א:23; ההת׳ ו׳:15–17). משרתי יהוה הנאמנים יבלטו כשונים במהלך תקופה נוראית זו. הם עדיין יהיו הקבוצה היחידה עלי אדמות שמשרתת את יהוה אלוהים ומסרבת לתמוך ב”חיית הפרא” (ההת׳ י״ג:14–17). מ22.05 16 §8, 9
שבת, 7 בדצמבר
[מלאך] אשר לו בשורה טובה נצחית לבשר ליושבי הארץ, לכל אומה ושבט ולשון ועם (ההת׳ י״ד:6).
הבשורה הטובה על המלכות היא לא המסר היחיד שמשרתי אלוהים צריכים להכריז (מתי כ״ד:14). הם גם צריכים לתמוך במלאכתם של המלאכים המתוארים בפרקים ח׳ עד י׳ בספר ההתגלות. אותם מלאכים מכריזים סדרה של קריאות ”אוי” על מי שדוחים את מלכות אלוהים. לכן עדי־יהוה מכריזים מסר של משפט, שמדומה ל”ברד ואש” ומודיעים על משפטי אלוהים נגד גורמים שונים בעולמו המרושע של השטן (ההת׳ ח׳:7, 13). אנשים צריכים לדעת שהקץ קרוב כדי שהם יוכלו לעשות שינויים משמעותיים בחיים שלהם ולשרוד את יום כעסו של יהוה (צפ׳ ב׳:2, 3). אבל המסר הזה לא פופולארי, וכדי להכריז אותו אנחנו זקוקים לאומץ. ובמהלך הצרה הגדולה המסר הסופי על משפט אלוהים יהיה עוד יותר נוקב (ההת׳ ט״ז:21). מ22.05 6, 7 §18, 19
יום א׳, 8 בדצמבר
אהוב את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל שכלך (מתי כ״ב:37).
לאורך השנים כולנו שומעים הרבה נאומים בנושא גידול ילדים. אבל כשזוג משיחיים הופכים להורים, העקרונות האלה מקבלים משמעות חדשה עבורם. יש להם עכשיו אחריות אדירה — לגדל את הילד שלהם. אין ספק שנסיבות חדשות יכולות לשנות את נקודת המבט שלנו על עקרונות מקראיים שאנחנו מכירים היטב. זו אחת הסיבות שעובדי יהוה קוראים את כתבי־הקודש ’כל ימי חייהם’, כפי שהצטוו לעשות מלכי ישראל, ומהרהרים בהם (דב׳ י״ז:19). הורים, יש לכם את אחת הזכויות הגדולות ביותר שיכולות להיות למשיחי — ללמד את ילדיכם על יהוה. אבל אתם לא רוצים רק ללמד אותם עובדות על אלוהינו. אתם רוצים שהם יאהבו אותו מעומק ליבם. מ22.05 26 §2, 3
יום ב׳, 9 בדצמבר
לבשו את האישיות החדשה (קול׳ ג׳:10).
אם התנהגנו בצורה פסולה או חטאנו, לא מספיק שרק נצטער על כך. אנחנו צריכים להיות מוכנים לנקוט פעולה ולחזור בנו ממעשינו. זהו גורם חשוב שיהוה מביא בחשבון כשהוא שוקל אם לסלוח למישהו. כשאדם חוזר בו ממעשיו הפסולים, הוא משנה את התנהגותו — הוא מותיר את דרכו הרעה מאחור והולך בדרכו של יהוה (יש׳ נ״ה:7). הוא צריך לשנות את החשיבה שלו ולהתאים אותה לחשיבה של יהוה (רומ׳ י״ב:2; אפ׳ ד׳:23). הוא צריך להיות נחוש להותיר מאחור את הדרך הפסולה שבה חשב ונהג (קול׳ ג׳:7–9). כמובן, האמונה שלנו בקורבן של המשיח היא שנותנת ליהוה את הבסיס האמיתי לסלוח לנו ולטהר אותנו מהחטא. יהוה יחיל עלינו את ערך הקורבן אם הוא יראה שאנחנו באמת מתאמצים לשנות את התנהגותנו (יוח״א א׳:7). מ22.06 5, 6 §16, 17
יום ג׳, 10 בדצמבר
אל תפחד מפני מה שאתה עתיד לסבול (ההת׳ ב׳:10).
לאורך הדורות בני אדם פגעו זה בזה (קהלת ח׳:9). לדוגמה, אנשים מנצלים לרעה את סמכותם, פושעים נוהגים באלימות, בריונים בבתי־הספר מקניטים את בני כיתתם ומאיימים עליהם, ויש אנשים שאפילו מתאכזרים לבני משפחתם. אין פלא שבני אדם פוחדים מבני אדם אחרים. איך השטן מנסה לנצל את הפחד הזה? השטן מנצל אותו כדי לנסות לגרום לנו להתפשר ולעצור בעדנו מלבשר. בהשפעת השטן ממשלות אוסרות את פעילותנו ורודפות אותנו (לוקס כ״א:12). גורמים שונים בעולמו של השטן מפיצים מידע מוטעה ושקרים זדוניים על עדי־יהוה. אנשים שמאמינים לשקרים האלה עלולים ללעוג לנו או אפילו לתקוף אותנו מבחינה פיזית (מתי י׳:36). האם אנחנו מופתעים מתכסיסיו של השטן? בכלל לא. הוא השתמש בהם כבר במאה הראשונה (מה״ש ה׳:27, 28, 40). מ22.06 16 §10, 11
יום ד׳, 11 בדצמבר
המובילים רבים לצדקה יזהרו ככוכבים לעולם ועד (דנ׳ י״ב:3).
מי יהיו בין ה”רבים” שיובלו לצדקה? ביניהם יהיו מי שיקומו לתחייה, מי שישרדו את הר מגידון והילדים שייוולדו בעולם החדש. בסוף 000,1 השנים כל מי שיחיו על כדור הארץ יהיו מושלמים. עלינו לזכור שהשלמות כשלעצמה לא מזכה את האדם באופן אוטומטי בחיי נצח. חשוב על אדם וחוה. הם אומנם היו מושלמים, אבל הם היו צריכים להוכיח את צייתנותם ליהוה אלוהים לפני שיוענקו להם חיי נצח. ולמרבה הצער הם לא צייתו לו (רומ׳ ה׳:12). בסוף 000,1 השנים כולם כבר יהיו מושלמים. האם כל אותם אנשים יתמכו לגמרי בשלטון יהוה לנצח? או שחלק מהם ינהגו כמו אדם וחוה, שאף־על־פי שהיו מושלמים הפרו את נאמנותם? שאלות אלה ידרשו מענה. מ22.09 22, 23 §12–14
יום ה׳, 12 בדצמבר
המלוכה על העולם היא כעת בידי מלכות אדוננו ומשיחו (ההת׳ י״א:15).
האם קשה לך להישאר אופטימי כשאתה רואה את המצב בעולם? קשרי משפחה מתפוררים. אנשים נעשים יותר ויותר אלימים, אנוכיים ותוקפניים. לרבים קשה לבטוח בבעלי סמכות. אבל דווקא התנאים האלה יכולים לחזק את הביטחון שלך. למה? כי אנשים מתנהגים בדיוק כפי שנובא בנבואה מרשימה על ”אחרית הימים” (טימ״ב ג׳:1–5). התגשמות נבואה זו, שאף אדם כן לא יכול להתכחש לה, היא הוכחה לכך שהמשיח ישוע החל למלוך במלכות אלוהים. וזוהי רק אחת מנבואות רבות על המלכות. כל הנבואות האלה משתלבות יחד כמו חלקי פאזל ויוצרות תמונה ברורה שעוזרת לנו להבין את מיקומנו בלוח הזמנים של יהוה. מ22.07 2 §1, 2
יום ו׳, 13 בדצמבר
החוכמה נצדקת על־ידי מעשיה (מתי י״א:19).
במהלך מגפת קוביד–19 קיבלנו הדרכה ברורה בנוגע לקיום האסיפות וההשתתפות בפעילות הבישור. מהר מאוד התחלנו לנכוח באסיפות ובכינוסים באמצעות ועידות וידיאו. כמו כן, התחלנו לבצע כמעט את כל פעילות הבישור שלנו באמצעות מכתבים וטלפון. יהוה בירך את מאמצינו. סניפים רבים דיווחו על גידול משמעותי במספר המבשרים. לרבים היו חוויות מעודדות במהלך התקופה הזאת. היו שאולי חשבו שהארגון זהיר מדי בכל הנוגע למגפה. אבל שוב ושוב ראינו שההדרכות שקיבלנו היו נבונות. כשאנחנו מהרהרים על הדרך האוהבת שבה ישוע מנהיג את משרתיו, אנחנו בטוחים שלא משנה מה יקרה בעתיד, יהוה ובנו האהוב יהיו איתנו (עב׳ י״ג:5, 6). מ22.07 13 §15, 16
שבת, 14 בדצמבר
התפללו בכל עת. הודו על כל דבר. זהו רצון אלוהים לגביכם במשיח ישוע (תסל״א ה׳:17, 18).
אנחנו לא רק מהללים את יהוה בתפילותינו, אלא גם מודים לו על הדברים הנפלאים שהוא מספק לנו. לדוגמה, אנחנו יכולים להודות לו על הצבעים המרהיבים של הפרחים, על המגוון האינסופי של מזון טעים ועל חברתם המעודדת של חברינו היקרים. אבינו האוהב מספק לנו את הדברים האלה ועוד רבים אחרים כדי שנהיה מאושרים (תהל׳ ק״ד:12–15, 24). וחשוב מכך, אנחנו מודים ליהוה על המזון הרוחני שהוא מספק בשפע ועל התקווה הנפלאה שיש לנו לעתיד. זה יכול להיות כל כך קל לשכוח להודות ליהוה על כל מה שהוא עושה למעננו. מה יכול לעזור לך לזכור להודות לו? תוכל לערוך רשימה של דברים ספציפיים שהתפללת עליהם ליהוה, ולבדוק מדי פעם איך הוא ענה לך עליהם. ואז הודה לו בתפילה על העזרה שלו (קול׳ ג׳:15). מ22.07 22 §8, 9
יום א׳, 15 בדצמבר
[הוא] מוצא הנאה בתורת יהוה, ובתורתו הוגה יומם ולילה (תהל׳ א׳:2).
אנחנו יודעים שזה לא מספיק רק ללמוד את האמת. כדי להפיק את מלוא התועלת עלינו לחיות על־פי האמת, כלומר ליישם את מה שאנחנו לומדים בחיינו. רק אז האמת תעניק לנו אושר אמיתי (יעקב א׳:25). איך נוכל לוודא שאנחנו חיים על־פי האמת? אח אחד מייעץ לעשות בחינה עצמית כדי לזהות תחומים שבהם אנחנו חזקים ותחומים שבהם עלינו להשתפר. השליח פאולוס אמר: ”כפי שכבר התקדמנו, הבה נמשיך להתקדם כיאות באותו מסלול” (פיל׳ ג׳:16). חשוב על התועלת הרבה שאנחנו מפיקים מכך שאנחנו עושים את מיטבנו כדי ’להוסיף להתהלך באמת’. אנחנו לא רק משפרים את חיינו, אלא גם משמחים את יהוה ואת אחינו לאמונה (מש׳ כ״ז:11; יוח״ג 4). האם יכולות להיות לנו סיבות טובות יותר לאהוב את האמת ולחיות על־פי האמת? מ22.08 18, 19 §16–18
יום ב׳, 16 בדצמבר
רעו את עדר אלוהים (פט״א ה׳:2).
איך זקני הקהילה יכולים להראות שהם אוהבים את יהוה ואת ישוע? אחת הדרכים החשובות היא לדאוג לכבשיו של ישוע (פט״א ה׳:1, 2). ישוע הבהיר את הנקודה הזאת לשליח פטרוס. אחרי שפטרוס התכחש לישוע שלוש פעמים הוא ודאי רצה נואשות להוכיח את אהבתו לישוע. אחרי שישוע קם לתחייה הוא שאל את פטרוס: ”שמעון בן יוחנן, האם אתה אוהב אותי?” אין ספק שפטרוס היה מוכן לעשות הכול כדי להוכיח שהוא אוהב את אדונו. ישוע אמר לו: ”רעה את כבשיי הקטנים” (יוח׳ כ״א:15–17). ואכן, במשך כל שארית חייו פטרוס דאג ברוך לכבשיו של האדון וכך הוכיח שהוא אוהב אותו. זקני קהילה, איך תוכלו להראות שאתם זוכרים כמה חשובות המילים שישוע אמר לפטרוס? תוכלו להראות כמה אתם אוהבים את יהוה ואת ישוע אם תקדישו זמן למלאכת הרעייה ואם תעשו מאמצים מיוחדים לעזור ללא־פעילים לחזור ליהוה (יח׳ ל״ד:11, 12). מ23.01 29 §10, 11
יום ג׳, 17 בדצמבר
אלוהים נאמן, והוא לא יניח לכם להתפתות למעלה מיכולתכם (קור״א י׳:13).
אל תיפול למלכודת ותחשוב שאף אחד לא יכול להבין את הקושי שאתה מתמודד איתו. אם תחשוב כך אתה עלול להגיע למסקנה שהמצב שלך אבוד ושאתה לא מסוגל להתמודד עם תאוות פסולות. המקרא אומר אחרת. הוא מציין שאלוהים ”יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו”. לכן גם אם אנחנו נאבקים בתאווה פסולה חזקה מאוד, אנחנו יכולים להתמודד איתה בהצלחה. בעזרתו של יהוה אנחנו יכולים להימנע מלפעול על־פיה. זכור תמיד שכאדם לא־מושלם, אתה לא יכול למנוע מתאוות פסולות לצוץ במחשבותיך. אבל כשהן צצות, אתה יכול לדחות אותן בנחישות כמו שיוסף עשה כשברח מייד מאשת פוטיפר (בר׳ ל״ט:12). אתה יכול להחליט לא לפעול על־פי התאוות הפסולות. מ23.01 12, 13 §16, 17
יום ד׳, 18 בדצמבר
אין עם אלוהים משוא פנים (רומ׳ ב׳:11).
יהוה הוא אל של צדק (דב׳ ל״ב:4). יש קשר הדוק בין צדק לבין אי־משוא פנים, ויהוה הוא אל שלא נושא פנים (מה״ש י׳:34, 35). תכונה זו משתקפת בשפות שבהן נכתב המקרא. יהוה הבטיח שבעת הקץ, ”הידע האמיתי” שבמקרא ”ירבה”. רבים יבינו אותו (דנ׳ י״ב:4). דרך אחת שבה הידע גבר היא באמצעות תרגום, הפקה והפצה של ספרי מקרא ושל ספרות מקראית. משרתי יהוה תרגמו עד כה את דבר־אלוהים, בשלמותו או בחלקו, ליותר מ־240 שפות, וכל אחד יכול לקבל עותק בחינם. כתוצאה מכך, אנשים מכל האומות נענים בחיוב ל’בשורה הטובה על המלכות’ לפני בוא הקץ (מתי כ״ד:14). יהוה, אל הצדק, רוצה לתת לרבים ככל האפשר את ההזדמנות להכיר אותו דרך קריאת דברו. זאת מפני שהוא אוהב את כולנו מאוד. מ23.02 5 §11, 12
יום ה׳, 19 בדצמבר
חִדלו לתת לסדר העולמי הזה לעצב אתכם, אלא השתנו על־ידי התחדשות שכלכם (רומ׳ י״ב:2).
האם אתה אוהב צדקה? אין ספק שכן. אבל אף אחד מאיתנו לא מושלם, ואם לא ניזהר, השקפת העולם לגבי צדקה עלולה בקלות להשפיע עלינו (יש׳ ה׳:20). הרבה פעמים כשאנשים חושבים על אדם צדיק, הם חושבים על אדם זחוח, שיפוטי או צדקן. אבל אלוהים כלל לא אוהב את התכונות האלה. כשישוע היה על הארץ הוא גער במנהיגי הדת של ימיו, שקבעו בעצמם מהי צדקה (קהלת ז׳:16; לוקס ט״ז:15). אין כל קשר בין צדקה אמיתית לצדקנות. צדקה היא תכונה יפה. במילים פשוטות, משמעה לעשות את הטוב בעיני יהוה אלוהים. במקרא המילים שקשורות לצדקה נושאות את הרעיון של לחיות לפי הסטנדרטים הגבוהים ביותר — אמות המידה של יהוה. מ22.08 27 §3–5
יום ו׳, 20 בדצמבר
קראתי לכם חברים (יוח׳ ט״ו:15).
ישוע בטח בתלמידיו למרות מגרעותיהם (יוח׳ ט״ו:16). כשיעקב ויוחנן ביקשו מישוע מעמד מיוחד במלכות, ישוע לא פקפק במניעיהם לשרת את יהוה או הסיר אותם מתפקידם כשליחים (מר׳ י׳:35–40). בהמשך, בליל מאסרו, כל תלמידיו עזבו אותו (מתי כ״ו:56). בכל זאת, ישוע לא איבד את האמון שלו בהם. הוא היה מודע היטב לחולשות שלהם, אבל הוא ”אהב אותם עד תום” (יוח׳ י״ג:1). לאחר תחייתו הוא אפילו הפקיד בידי 11 שליחיו הנאמנים את האחריות החשובה להוביל את מלאכת עשיית התלמידים ולדאוג לכבשיו היקרים (מתי כ״ח:19, 20; יוח׳ כ״א:15–17). אמונו בגברים לא־מושלמים אלה לא היה לשווא. כל אחד מהם שירת בנאמנות עד סוף חייו הארציים. אין ספק שישוע הציב דוגמה טובה בגילוי ביטחון באנשים לא־מושלמים. מ22.09 6 §12
שבת, 21 בדצמבר
יהוה לצידי; לא אירא (תהל׳ קי״ח:6).
כשאנחנו משוכנעים שיהוה אוהב אותנו ושהוא לצידנו, אנחנו יכולים להדוף את מאמצי השטן להחדיר בנו פחד. לדוגמה, כותב מזמור קי״ח התמודד עם מצבים קשים מאוד. היו לו הרבה אויבים, ביניהם כמה אנשים בעלי עמדות בכירות (פסוקים 9, 10). לפעמים הוא היה נתון ללחץ כבד (פסוק 13). כמו כן, הוא קיבל מוסר תקיף מיהוה (פסוק 18). בכל זאת, כותב המזמור אמר מכל הלב: ”לא אירא”. הוא ידע שאביו השמימי אוהב אותו למרות שהוא הטיל עליו מוסר. הוא היה משוכנע שלא משנה עם איזה מצב הוא יתמודד, האל האוהב שלו תמיד יהיה מוכן לעזור לו (תהל׳ קי״ח:29). אנחנו צריכים להיות משוכנעים שיהוה אוהב כל אחד מאיתנו באופן אישי. אם נהיה משוכנעים בכך זה יעזור לנו לגבור על שלושה פחדים נפוצים: (1) הפחד שלא נצליח לפרנס את המשפחה שלנו, (2) חרדה מפני אדם ו־(3) הפחד מפני המוות. מ22.06 14, 15 §3, 4
יום א׳, 22 בדצמבר
אשרי האיש המחזיק מעמד בניסיון, כי לאחר שייחשב לרצוי יקבל את כתר החיים (יעקב א׳:12).
כל אחד מאיתנו צריך לוודא שעבודת יהוה נמצאת במקום הראשון בחייו. כבוראנו, יהוה בהחלט ראוי שנעבוד אותו (ההת׳ ד׳:11; י״ד:6, 7). לכן עלינו לתת עדיפות לעבודתנו אותו בדרך הרצויה בעיניו, ”ברוח ועל־פי האמת” (יוח׳ ד׳:23, 24). אנחנו רוצים שרוח קודשו של אלוהים תכוון את עבודתנו אותו כך שהיא תהיה בהתאם לאמיתות המצויות בדברו. עבודת אלוהים חייבת להיות במקום הראשון גם אם אנחנו חיים במדינה שבה פעילותנו מוגבלת או אסורה. נכון לעכשיו, למעלה מ־100 מאחינו ואחיותינו נמצאים בכלא רק בגלל שהם עדי־יהוה. בכל זאת, הם שמחים לעשות את מיטבם כדי להתפלל, ללמוד ולספר לאחרים על אלוהים ועל מלכותו. כשמחרפים או רודפים אותנו, נוכל לשמוח מהידיעה שיהוה איתנו ושהוא יגמול לנו (פט״א ד׳:14). מ22.10 9 §13
יום ב׳, 23 בדצמבר
החוכמה היא הגנה (קהלת ז׳:12).
בספר משלי יהוה סיפק לנו עצות על־זמניות רבות שישפרו את חיינו אם ניישם אותן. נבחן שתיים מהעצות החכמות האלה. הראשונה היא להסתפק במה שיש לנו. הכתוב במשלי כ״ג:4, 5 מייעץ לנו: ”אל תתייגע כדי להתעשר... כי אכן [העושר] יעשה לו כנפיים כעיט ויעוף אל השמיים”. למרות זאת, גם עשירים וגם עניים להוטים לצבור כסף. לרוב זה גורם להם לנהוג בצורה כזאת שפוגעת במוניטין שלהם, ביחסים שלהם עם אחרים ואפילו בבריאות שלהם (מש׳ כ״ח:20; טימ״א ו׳:9, 10). העצה השנייה היא לחשוב לפני שמדברים. אם לא ניזהר, המילים שלנו עלולות לגרום נזק רב. במשלי י״ב:18 נאמר: ”דיבור בוטה הוא כדקירות חרב, אך לשון החכמים היא מרפא”. אנחנו שומרים על יחסים טובים עם אחרים כשאנו נמנעים מלרכל על מגרעותיהם (מש׳ כ׳:19). מ22.10 21 §14; 22 §16, 17
יום ג׳, 24 בדצמבר
אכול את המגילה הזאת, ולך, דבר אל בית ישראל (יח׳ ג׳:1).
יחזקאל היה צריך לספוג לגמרי את המסר שהוא היה צריך להעביר. המסר היה צריך להיות כביכול חלק ממנו, ולהשפיע על הרגשות העמוקים ביותר שלו. ואז, משהו מפתיע קרה. יחזקאל גילה שהמגילה ”מתוקה כדבש” (יח׳ ג׳:3). למה? עבור יחזקאל, הזכות לייצג את יהוה הייתה חוויה מתוקה, או נעימה (תהל׳ י״ט:8–11). הוא שמח שיהוה היה מרוצה ממנו ומינה אותו לשרת כנביאו. בהמשך יהוה אמר ליחזקאל: ”תן ליבך והקשב לכל דבריי אשר אדבר אליך” (יח׳ ג׳:10). במילים אלה יהוה אמר ליחזקאל שעליו לזכור את הדברים שכתובים במגילה ולהרהר בהם. כך יחזקאל הזין את עצמו. זה גם סיפק לו מסר רב־עוצמה להעביר לעם (יח׳ ג׳:11). כשהמסר מאת אלוהים נמצא בליבו ועל שפתיו, יחזקאל היה מוכן להתחיל במשימה ולמלא אותה. מ22.11 6 §12–14
יום ד׳, 25 בדצמבר
הציות טוב מזבח (שמ״א ט״ו:22).
כיצד עליך לפעול אם שינויים ארגוניים מעמידים במבחן את נאמנותך? תמוך בהם בלב שלם. במהלך נדודי בני ישראל במדבר, הקהתים נשאו את ארון הברית לפני כל העם (במ׳ ג׳:29, 31; י׳:33; יהו׳ ג׳:2–4). איזו זכות! אבל כשבני ישראל התיישבו בארץ המובטחת המצב השתנה. לא היה כבר צורך להעביר את הארון באופן קבוע. לכן הקהתים קיבלו תפקידים אחרים (דה״א ו׳:31–33; כ״ו:1, 24). לא כתוב שהקהתים התלוננו או דרשו תפקיד חשוב יותר בגלל המורשת העשירה שלהם. מה הלקח? תמוך מכל הלב בשינויים שארגון יהוה עורך, לרבות שינויים שמשפיעים על תפקידך. מצא שמחה בכל תפקיד שאתה מקבל. זכור שתפקידך לא משקף את הערך שלך כאדם. ליהוה הרבה יותר חשוב הציות שלך מאשר התפקיד שאתה עושה. מ22.11 23 §10, 11
יום ה׳, 26 בדצמבר
הוא לא התבייש בשרשראות שבהן אני נתון (טימ״ב א׳:16).
אוניסיפורוס חיפש את פאולוס וכשהוא מצא אותו הוא חשב על דרכים מעשיות שבהן יוכל לתמוך בו. הוא עשה זאת למרות שזה העמיד את חייו בסכנה. מה הלקח? אנחנו לא רוצים לתת לחרדת אדם להרתיע אותנו או למנוע מאיתנו לתמוך באחינו הנרדפים. במקום זאת, נרצה להגן עליהם ולעזור להם (מש׳ י״ז:17). הם זקוקים לאהבתנו ולתמיכתנו. חשוב איך אחינו ואחיותינו ברוסיה עוזרים לאחיהם היקרים שנאסרו. בזמן שהם נשפטים, אחים ואחיות רבים מגיעים לבית המשפט כדי לתמוך בהם. מה הלקח? כשמשמיצים, אוסרים או רודפים אחים אחראים, אל תיתן לזה להפחיד אותך. התפלל למענם, דאג לבני משפחתם וחשוב על דרכים מעשיות אחרות לתמוך בהם (מה״ש י״ב:5; קור״ב א׳:10, 11). מ22.11 17 §11, 12
יום ו׳, 27 בדצמבר
הם היו לי לנחמה גדולה (קול׳ ד׳:11).
כחלק מתפקידם זקני הקהילה מספקים תמיכה רוחנית ורגשית (פט״א ה׳:2). בעת אסון זקני הקהילה צריכים קודם כול לוודא שכל האחים והאחיות מוגנים ושיש להם מזון, ביגוד ומקום מחסה. אבל גם במשך חודשים רבים אחרי אסון, מי ששרדו ככל הנראה יצטרכו תמיכה רוחנית ורגשית (יוח׳ כ״א:15). ”לוקח זמן להתאושש”, אומר הרולד, שמשרת בוועד סניף ונפגש עם אחים ואחיות רבים שהושפעו מאסונות. ”הם אולי מתחילים לעכל את מה שאיבדו, אבל הגעגועים ליקירים שמתו, לחפצים יקרים לליבם שאבדו וזיכרונות מהמצב המסוכן שהיו בו יכולים להישאר איתם ולהציף אותם שוב ושוב ברגשות של צער. זה לא מעיד על חוסר אמונה, אלא על תגובה אנושית טבעית”. זקני הקהילה מיישמים את העצה ’לבכות עם הבוכים’ (רומ׳ י״ב:15). מ22.12 22 §1; 24, 25 §10, 11
שבת, 28 בדצמבר
המשיכו להתהלך על־פי הרוח וכך לא תשביעו כלל את תאוות הבשר (גל׳ ה׳:16).
יהוה מספק לנו בנדיבות את רוח קודשו כדי לעזור לנו לנצח במאבק לעשות את הטוב. כשאנחנו לומדים את דבר־אלוהים, אנו מאפשרים לרוח הקודש להשפיע עלינו. אנחנו מקבלים את רוח הקודש גם כשאנחנו נוכחים באסיפות. שם אנחנו מתרועעים עם אחינו ואחיותינו שמתאמצים כמונו לעשות את הטוב, וזה מעודד אותנו (עב׳ י׳:24, 25; י״ג:7). וכשאנחנו פונים ליהוה בתפילה ומתחננים לעזרתו להתגבר על חולשה כלשהי, הוא ייתן לנו את רוח הקודש כדי לעזור לנו להמשיך להיאבק. הפעילויות האלה אולי לא יעלימו את התאוות הפסולות, אבל הן יעזרו לנו להתנגד לדחף לפעול על־פיהן. אחרי שסיגלנו לעצמנו שגרה רוחנית טובה, חיוני לדבוק בשגרה הזאת ולהמשיך לטפח את הרצון לעשות את הטוב. מ23.01 11 §13, 14
יום א׳, 29 בדצמבר
לא אשתעבד לדבר (קור״א ו׳:12).
אומנם המקרא הוא לא מדריך בריאות או תזונה, אבל הוא כן חושף את חשיבתו של יהוה בנוגע לתחומים האלה. לדוגמה, הוא קורא לנו ’להרחיק דברים מזיקים’ שעלולים לפגוע בגופנו (קהלת י״א:10). זללנות ושכרות הן מְסכנות חיים והמקרא מגנה אותן (מש׳ כ״ג:20). יהוה מצפה שנגלה שליטה עצמית כשאנחנו מחליטים מה וכמה לאכול ולשתות (קור״א ט׳:25). נוכל לקבל החלטות שמראות שאנחנו מעריכים מאוד את מתנת החיים אם נשתמש בכושר החשיבה שלנו (תהל׳ קי״ט:99, 100; מש׳ ב׳:11). לדוגמה, אנחנו מגלים שיקול דעת במה שאנחנו בוחרים לאכול. אם אנחנו אוהבים אוכל מסוים אבל יודעים שאם נאכל אותו לא נרגיש טוב, ההיגיון יניע אותנו להימנע מלאכול אותו. אנחנו גם מראים שאנחנו מפוכחים אם אנחנו ישנים מספיק, עושים פעילות גופנית באופן קבוע, שומרים על היגיינה אישית ודואגים לניקיון הבית. מ23.02 21 §6, 7
יום ב׳, 30 בדצמבר
מה כתוב בתורה? מה אתה מבין? (לוקס י׳:26).
איך תוכל למצוא אוצרות רוחניים כשאתה קורא במקרא? חשוב מה מציין טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17. שים לב ש”כל הכתוב... מועיל” (1) להוראה, (2) לתוכחה, (3) לתיקון ו־(4) להטלת מוסר. גם ספרי מקרא שאתה קורא לעיתים רחוקות יכולים להועיל לך בארבעת התחומים האלה. בחן את הקטע כדי לראות מה הוא מלמד אותך על יהוה, על מטרתו או על עקרונותיו. חשוב איך הוא מועיל לתוכחה. נסה לשים לב איך הפסוקים עוזרים לך לזהות ולדחות נטיות או גישות פסולות ולהישאר נאמן ליהוה. בחן איך הקטע יכול לעזור לך לתקן השקפה מוטעית, אולי כזו שנתקלת בה בשירות השדה. כמו כן, חפש בפסוקים מוסר שיכול לעזור לך לשקף את חשיבתו של יהוה. אם תזכור את ארבעת ההיבטים האלה תמצא אוצרות רוחניים שיעשירו את הקריאה שלך במקרא. מ23.02 11 §11
יום ג׳, 31 בדצמבר
מלכותו לא תיחרב (דנ׳ ז׳:14).
אחת הנבואות בספר דניאל מנבאת שישוע יקבל את המלכות בסוף תקופה נבואית בת שבע עיתים. האם אפשר לדעת מתי האירוע המשמח הזה התרחש? (דנ׳ ד׳:10–17) ’שבע העיתים’ מייצגות תקופה של 520,2 שנה. תקופה זו החלה ב־607 לפה״ס, כשהבבלים הסירו את המלך האחרון מכס מלכות יהוה בירושלים. היא הסתיימה ב־1914 כשיהוה המליך את ישוע — ”זה אשר לו הזכות החוקית” — כמלך של מלכות אלוהים (יח׳ כ״א:25–27). איך הנבואה מועילה לנו? הנבואה על ’שבע העיתים’ מחזקת את ביטחוננו שיהוה מקיים את הבטחותיו בדיוק בזמן. כפי שהוא קבע זמן מוגדר להיווסדות המלכות, כך הוא גם ידאג שכל שאר הנבואות יתגשמו לפי לוח הזמנים שלו. אכן, יום יהוה ”לא יאחר!” (חב׳ ב׳:3). מ22.07 2, 3 §3–5