ינואר

ישוע ”‏נתמלא רחמים”‏ על האם האבלה אחרי שהוא ”‏ראה אותה”‏ (‏לוקס ז׳:‏13‏)‏.‏ אבל ישוע לא רק הרגיש רחמים כלפי האם,‏ הוא גם הראה את חמלתו במעשים.‏ הוא דיבר איתה בטון מרגיע ואמר לה:‏ ”‏אל תבכי”‏.‏ ואז הוא נקט יוזמה ופעל.‏ הוא הקים את בנה לתחייה ו”‏נתן אותו לאימו”‏ (‏לוקס ז׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ מה נוכל ללמוד מהנס שבו ישוע הקים לתחייה את בן האלמנה?‏ נוכל ללמוד איך לגלות חמלה כלפי האבלים.‏ בדומה לישוע אנחנו יכולים לטפח חמלה כלפי האבלים ולשים לב לתחושות שלהם.‏ אנחנו יכולים לנקוט יוזמה ולגלות חמלה — לומר או לעשות מה שאנחנו יכולים כדי לעזור להם ולנחם אותם (‏מש׳ י״ז:‏17;‏ קור״ב א׳:‏3,‏ 4;‏ פט״א ג׳:‏8‏)‏.‏ גם למילים פשוטות ולמחוות קטנות יכולה להיות משמעות גדולה.‏ מ23.‏04 5,‏ 6 §13–15

אפילו שישוע ידע שחברו אלעזר מת,‏ הוא נשאר במקום שבו היה יומיים נוספים,‏ ורק אז התחיל במסעו לבית עניה.‏ כך שעד שהגיע לשם,‏ אלעזר היה מת כבר ארבעה ימים.‏ ישוע עמד לעשות משהו שיעזור לחבריו ויפאר את אלוהים (‏יוח׳ י״א:‏6,‏ 11,‏ 17‏)‏.‏ ממקרה זה אנחנו לומדים לקח חשוב על חברות.‏ כשמרים ומרתא שלחו מישהו שיודיע לישוע מה קרה,‏ הן לא ביקשו ממנו לבוא לבית עניה.‏ הן רק אמרו שחברו היקר חולה (‏יוח׳ י״א:‏3‏)‏.‏ וכשאלעזר מת ישוע יכול היה להקים אותו לתחייה מרחוק,‏ אבל הוא בחר לבוא לבית עניה ולהיות עם חברותיו,‏ מרים ומרתא.‏ האם יש לך חבר שיבוא לעזרתך גם אם לא תבקש ממנו לעשות זאת?‏ אם כן,‏ תוכל לסמוך עליו שהוא יעזור לך ב”‏עיתות צרה”‏ (‏מש׳ י״ז:‏17‏)‏.‏ אנחנו רוצים לחקות את ישוע ולהיות חברים כאלה.‏ מ23.‏04 10 §10,‏ 11

בזמן ניסיון אולי נרגיש שעולמו החדש של יהוה אף פעם לא יבוא.‏ האם זה אומר שהאמונה שלנו חלשה?‏ לא בהכרח.‏ שים לב לדוגמה הבאה:‏ בעיצומו של קיץ חם ולח,‏ אולי אתה מרגיש שהחורף לעולם לא יגיע.‏ אבל בסופו של דבר החורף מגיע.‏ באופן דומה,‏ כשאנחנו מיואשים מאוד,‏ אולי אנחנו מרגישים שהעולם החדש אף פעם לא יגיע.‏ אבל אם האמונה שלנו חזקה,‏ אנחנו יודעים שהבטחותיו של אלוהים תמיד מתגשמות (‏תהל׳ צ״ד:‏3,‏ 14,‏ 15;‏ עב׳ ו׳:‏17–19‏)‏.‏ ובזכות הביטחון הזה אנחנו ממשיכים להציב את עבודת יהוה במקום הראשון בחיינו.‏ שים לב לעוד תחום שבו אנו זקוקים לאמונה חזקה — פעילות הבישור.‏ הרבה אנשים חושבים ש’‏הבשורה הטובה’‏ על עולמו החדש של אלוהים טובה מכדי להיות אמיתית (‏מתי כ״ד:‏14;‏ יח׳ ל״ג:‏32‏)‏.‏ אל לנו לאפשר לגישה הסקפטית שלהם להשפיע עלינו.‏ וכדי שזה לא יקרה,‏ אנחנו חייבים לחזק את האמונה שלנו.‏ מ23.‏04 27 §6,‏ 7;‏ 30 §14

האם תהית אי פעם אם יהוה עונה לתפילות שלך?‏ אם כן,‏ אתה לא היחיד.‏ אחים ואחיות רבים שאלו את אותה שאלה,‏ במיוחד כשהם חוו בעיות.‏ כשאנחנו סובלים יכול להיות שקשה לנו לראות איך יהוה עונה לתפילות שלנו.‏ למה אנחנו יכולים להיות בטוחים שיהוה משיב לתפילות משרתיו?‏ כתבי־הקודש מראים בבירור שיהוה אוהב אותנו מאוד ושאנחנו יקרים לו (‏חגי ב׳:‏7‏,‏ הערת שוליים;‏ יוח״א ד׳:‏10‏)‏.‏ זו הסיבה שהוא מזמין אותנו לבקש את עזרתו בתפילה (‏פט״א ה׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ הוא רוצה לעזור לנו להישאר קרובים אליו ולהתמודד בהצלחה עם קשיי החיים.‏ פעמים רבות אנחנו קוראים במקרא שיהוה ענה לתפילות משרתיו.‏ האם אתה יכול לחשוב על דוגמה כזו?‏ מ23.‏05 8 §1–4

למרים היה קשר אישי עם יהוה.‏ האמונה שלה לא הייתה תלויה במה שיוסף עשה.‏ היא הכירה היטב את כתבי־הקודש ופינתה זמן להרהורים.‏ אין ספק שהרוחניות של מרים הפכה אותה לאישה נפלאה.‏ כיום נשים רבות משתדלות לחקות את מרים.‏ לדוגמה,‏ אחות ששמה אמיקו אומרת:‏ ”‏כשהייתי רווקה הייתה לי את השגרה הרוחנית שלי.‏ אבל אחרי שהתחתנתי הבנתי שבגלל שבעלי מתפלל עבורנו ודואג לתוכניות הרוחניות שלנו,‏ האמונה שלי הפכה להיות תלויה במה שהוא עושה.‏ הבנתי שאני צריכה לשאת את הנטל שלי בכל הנוגע ליחסים שלי עם יהוה.‏ לכן כעת אני מפנה זמן כדי להיות לבד עם אלוהים — להתפלל,‏ לקרוא בכתבי־הקודש ולהרהר בהם”‏ (‏גל׳ ו׳:‏5‏)‏.‏ נשים,‏ אם תמשיכו לחזק את הידידות שלכן עם יהוה,‏ לבעלים שלכן יהיו יותר סיבות לשבח ולאהוב אתכן (‏מש׳ ל״א:‏30‏)‏.‏ מ23.‏05 22 §6

אף אחד מאיתנו לא נולד עם יראת יהוה.‏ עלינו לטפח אותה.‏ אחת הדרכים שבה נוכל לעשות זאת היא לבחון את הבריאה.‏ ככל שנתבונן ב”‏דברים שנבראו”‏ ונבחין בחוכמה של אלוהים,‏ בכוחו ובאהבתו העמוקה כלפינו,‏ כך הכבוד והאהבה שלנו כלפיו יעמיקו (‏רומ׳ א׳:‏20‏)‏.‏ דרך נוספת שבה נוכל לפתח יראת אלוהים היא להתפלל בקביעות.‏ ככל שנתפלל כך יהוה יהיה מוחשי יותר בעינינו.‏ בכל פעם שאנחנו מבקשים ממנו כוח להתמודד עם קושי מסוים,‏ אנחנו נזכרים כמה הוא חזק.‏ כשאנחנו מודים ליהוה על כך שהוא נתן לנו את בנו,‏ זה מזכיר לנו כמה הוא אוהב אותנו.‏ וכשאנחנו מתחננים לעזרתו של יהוה בבעיה מסוימת,‏ זה עוזר לנו לזכור כמה הוא חכם.‏ תפילות כאלה מעמיקות את הכבוד שלנו ליהוה ומחזקות את הנחישות שלנו להימנע מלעשות כל דבר שיפגע בקשר שלנו איתו.‏ מ23.‏06 15 §6,‏ 7

יהוה תמיד העניק לעמו חוקים ברורים.‏ לדוגמה,‏ הגוף המנהל במאה הראשונה ציין שלושה תחומים שבהם המשיחיים צריכים להישאר יציבים:‏ (‏1)‏ לדחות עבודת אלילים ולעבוד רק את יהוה,‏ (‏2)‏ לכבד את קדושת הדם ו־(‏3)‏ לדבוק באמות המוסר הנעלות של המקרא (‏מה״ש ט״ו:‏28,‏ 29‏)‏.‏ איך המשיחיים בימינו יכולים להישאר יציבים בשלושת התחומים האלה?‏ עלינו לעבוד את יהוה ולשמוע בקולו.‏ יהוה ציווה על בני ישראל להעניק לו מסירות בלעדית (‏דב׳ ה׳:‏6–10‏)‏.‏ וכאשר השטן ניסה לפתות את ישוע,‏ הוא השיב לו חד־משמעית שעלינו לעבוד את יהוה לבדו (‏מתי ד׳:‏8–10‏)‏.‏ כך שאיננו משתחווים לפסלים.‏ אנחנו גם לא מעריצים בני אדם — לא משנה אם הם מנהיגי דת,‏ פוליטיקאים או כוכבים מעולם הספורט והבידור — ואיננו מתייחסים אליהם כאל אלים.‏ אנחנו עובדים אך ורק את מי שברא הכול (‏ההת׳ ד׳:‏11‏)‏.‏ מ23.‏07 14,‏ 15 §3,‏ 4

עולמו של השטן אובססיבי לגבי יחסי מין לא־מוסריים ופורנוגרפיה (‏אפ׳ ד׳:‏19‏)‏.‏ לכן עלינו לטפח את יראת אלוהים ולסור מרע.‏ במשלי פרק ט׳‏ אנו קוראים על חוכמה וכסילות,‏ המתוארות כשתי נשים.‏ כל אחת מהן מגישה הזמנה לחסרי הניסיון — ל’‏חסרי התבונה’‏.‏ אפשר לומר שכל אחת מהן אומרת:‏ ’‏בוא לביתי וסעד עימי’‏ (‏מש׳ ט׳:‏1,‏ 4–6‏)‏.‏ אבל כפי שנראה בפסוקים,‏ התוצאות שונות לגמרי.‏ שים לב להזמנה של ’‏האישה הכסילה’‏ (‏מש׳ ט׳:‏13–18‏)‏.‏ היא קוראת בבוטות לחסרי התבונה ’‏לסור הנה’‏ ולחגוג איתה.‏ מה קורה להם?‏ ”‏שם נמצאים המתים חסרי האונים”‏.‏ שם מזהירים אותנו מפני ”‏האישה הסוררת”‏ ו”‏המושחתת”‏.‏ נאמר לנו:‏ ”‏ביתה שוקע מטה אל המוות”‏ (‏מש׳ ב׳:‏11–19‏)‏.‏ במשלי ה׳:‏3–10 יש אזהרה לגבי ”‏אישה סוררת”‏ נוספת ש”‏רגליה יורדות אל המוות”‏.‏ מ23.‏06 22 §6,‏ 7

זקני קהילה צריכים להציב דוגמה טובה בנושא הסבירות (‏טימ״א ג׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ לדוגמה,‏ זקן קהילה לא צריך לצפות שתמיד יקבלו את הדעות שלו רק מפני שהוא המבוגר ביותר מבין הזקנים.‏ הוא מבין שרוח יהוה יכולה להניע כל אחד מהזקנים במועצה לומר משהו שיעזור להגיע להחלטה נבונה.‏ ואם לא מופר אף עיקרון מקראי,‏ זקני קהילה סבירים יתמכו ברצון בהחלטה של הרוב במועצה אפילו אם לדעתם היה צריך להחליט אחרת.‏ המשיחיים קוצרים ברכות רבות כשהם נוהגים בסבירות.‏ אנחנו נהנים מקשרים טובים יותר עם האחים והאחיות שלנו,‏ והקהילה נהנית משלום.‏ אנחנו מתענגים על המגוון היפהפה של האישיויות והמנהגים שיש בעמו המאוחד של יהוה.‏ ומעל לכול,‏ אנחנו שמחים לדעת שאנחנו מחקים את אלוהינו הסביר,‏ יהוה.‏ מ23.‏07 25 §16,‏ 17

לנביא דניאל היה את המניע הנכון — הוא רצה לדעת את האמת.‏ דניאל היה גם עניו וידע שיהוה יעניק הבנה למי שמכירים אותו וחיים על־פי הסטנדרטים הטהורים שלו (‏דנ׳ ב׳:‏27,‏ 28‏)‏.‏ דניאל הוכיח שהוא עניו כשהוא ביקש את עזרת יהוה (‏דנ׳ ב׳:‏18‏)‏.‏ הוא גם למד ביסודיות.‏ הוא חקר את כתבי־הקודש שהיו זמינים בתקופתו (‏יר׳ כ״ה:‏11,‏ 12;‏ דנ׳ ט׳:‏2‏)‏.‏ איך תוכל לחקות את דניאל?‏ בחן את מניעיך.‏ האם מה שמניע אותך ללמוד נבואות מקראיות הוא רצון עז לדעת את האמת?‏ אם כן,‏ יהוה יעזור לך (‏יוח׳ ד׳:‏23,‏ 24;‏ י״ד:‏16,‏ 17‏)‏.‏ יש כאלה שהמניע שלהם אחר.‏ הם מחפשים הוכחות שהמקרא לא נכתב בהשראת אלוהים.‏ הם חושבים שכך תהיה להם הצדקה לקבוע לעצמם סטנדרטים לטוב ורע ולחיות על־פיהם.‏ אבל לנו צריך להיות המניע הנכון.‏ מ23.‏08 9 §7,‏ 8

אנחנו עלולים להעמיס על עצמנו ציפיות לא־מציאותיות אם נשווה את עצמנו לאחרים (‏גל׳ ו׳:‏4‏)‏.‏ השוואות עלולות להפוך אותנו לקנאים ותחרותיים (‏גל׳ ה׳:‏26‏)‏.‏ אם אנחנו מנסים להשיג מה שאחרים השיגו,‏ אנחנו עלולים לחרוג מגבולות יכולותינו ונסיבותינו.‏ ידוע לנו ש”‏ציפייה המתמהמהת לבוא גורמת ללב לחלות”‏.‏ אם כן,‏ כמה מייאש לצפות למשהו שאף פעם לא נוכל לממש!‏ (‏מש׳ י״ג:‏12‏)‏ אם ננהג כך,‏ נתיש את עצמנו ונאט את הקצב במרוץ החיים.‏ אל תצפה מעצמך יותר ממה שיהוה דורש.‏ הוא אף פעם לא מצפה שתיתן משהו שאין לך (‏קור״ב ח׳:‏12‏)‏.‏ היה בטוח שיהוה לא משווה את מה שאתה עושה עם מה שאחרים עושים (‏מתי כ״ה:‏20–23‏)‏.‏ הוא מוקיר את השירות המסור שלך,‏ את הנאמנות שלך ואת כוח העמידה שלך.‏ מ23.‏08 29 §10,‏ 11

יהוה ענה לקריאתו של שמשון לעזרה ויצר עבורו מקור מים בדרך נס.‏ אחרי ששמשון שתה מהמים ”‏שב אליו כוחו”‏ והוא התאושש (‏שופ׳ ט״ו:‏19 והערת שוליים)‏.‏ ככל הנראה מקור המים החדש הזה עדיין היה קיים שנים מאוחר יותר,‏ כאשר הנביא שמואל כתב את ספר שופטים.‏ בני ישראל שראו את המים הזורמים יכלו להיזכר בעובדה שמשרתיו הנאמנים של יהוה יכולים להישען על עזרתו בשעת הצורך.‏ גם אנחנו צריכים לפנות ליהוה לעזרה ולא להישען על הכישרונות שלנו,‏ היכולות שלנו או מה שכבר עשינו בשירותו.‏ עלינו להיות צנועים ולקבל את העובדה שהצלחה אמיתית אפשרית רק בזכות הישענות על יהוה.‏ בדיוק כמו ששמשון התמלא כוח אחרי שהוא שתה מהמים שיהוה סיפק לו,‏ גם אנחנו נתחזק מבחינה רוחנית אם נשתמש בכל האמצעים שיהוה מספק לנו (‏מתי י״א:‏28‏)‏.‏ מ23.‏09 4 §8–10

מה נוכל לעשות כשאנחנו נמצאים במצב מתוח?‏ למשל,‏ כשמישהו מכפיש את שם אלוהים או לועג למקרא?‏ עלינו לבקש מיהוה שיעניק לנו מרוחו ומחוכמתו כדי להגיב בענווה.‏ אבל מה אם במחשבה שנייה אנחנו מבינים שהתגובה שלנו לא הייתה הכי טובה?‏ נוכל להתפלל על הנושא ולחשוב איך להגיב בצורה טובה יותר בפעם הבאה.‏ יהוה יעניק לנו מרוח קודשו כדי שנוכל לשלוט במזגנו ולהגיב ברכות.‏ יש פסוקים במקרא שיכולים לעזור לנו לשלוט בדיבור שלנו במצבים קשים.‏ רוח הקודש יכולה להזכיר לנו את הפסוקים האלה (‏יוח׳ י״ד:‏26‏)‏.‏ לדוגמה,‏ העקרונות בספר משלי יכולים לעזור לנו לנהוג בענווה וברכות (‏מש׳ ט״ו:‏18‏)‏.‏ הספר הזה גם מראה למה כדאי לנו לרסן את עצמנו במצבים מתוחים (‏מש׳ י׳:‏19;‏ י״ז:‏27;‏ כ״א:‏23;‏ כ״ה:‏15‏)‏.‏ מ23.‏09 15 §6,‏ 7

השליח פטרוס ידע שחייו עומדים להגיע לקיצם.‏ הוא נשאר נאמן במשך עשרות שנים — הלך אחרי ישוע,‏ פתח שטחי בשורה חדשים ושירת כחבר בגוף המנהל.‏ אבל שירותו עוד לא הסתיים.‏ בין השנים 62–64 לספירה בערך,‏ הוא כתב בהשראת רוח הקודש שתי איגרות,‏ פטרוס א׳ ופטרוס ב׳ (‏פט״ב א׳:‏13–15‏)‏.‏ פטרוס כתב את איגרותיו בזמן שבו אחיו לאמונה ’‏סבלו ניסיונות שונים’‏ (‏פט״א א׳:‏6‏)‏.‏ אנשים מרושעים ניסו להכניס לקהילה תורות שקר ומעשים טמאים (‏פט״ב ב׳:‏1,‏ 2,‏ 14‏)‏.‏ המשיחיים שחיו בירושלים עמדו בפני ”‏קץ הכול”‏ — הרומאים עמדו להשמיד את העיר ולשים קץ לסדר היהודי (‏פט״א ד׳:‏7‏)‏.‏ אין ספק שהאיגרות של פטרוס עזרו למשיחיים להבין מה הם יכולים לעשות כדי להתמודד עם הקשיים הנוכחיים ולהתכונן לקשיים עתידיים.‏ מ23.‏09 26 §1,‏ 2

בדומה לישוע,‏ פעמים רבות אנחנו לומדים לציית דווקא בנסיבות קשות.‏ לדוגמה,‏ בתחילת מגפת הקורונה התבקשנו להפסיק להתאסף באולמי המלכות ולהשהות את השירות מבית לבית.‏ האם היה לך קשה לציית?‏ גם אם כן,‏ הצייתנות הגנה עליך,‏ תרמה לאחדות בקהילה ושימחה את יהוה.‏ אם נלמד לציית כיום,‏ לכולנו יהיה קל יותר לציית לכל הנחיה שנקבל במהלך הצרה הגדולה.‏ החיים שלנו תלויים בכך!‏ (‏איוב ל״ו:‏11‏)‏ אנחנו בוחרים לציית ליהוה בעיקר מפני שאנו אוהבים אותו ורוצים לשמח אותו (‏יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏ לעולם לא נוכל לגמול ליהוה על כל הדברים שהוא עשה למעננו (‏תהל׳ קט״ז:‏12‏)‏.‏ אבל יש משהו שאנחנו יכולים לעשות — לציית לו ולמי שהוא הפקיד בידם סמכות.‏ אם נציית,‏ נוכיח שאנחנו חכמים.‏ והחכמים משמחים את ליבו של יהוה (‏מש׳ כ״ז:‏11‏)‏.‏ מ23.‏10 11 §18,‏ 19

אם מלאך היה מדבר איתך,‏ האם היית מקשיב לו?‏ ובכן,‏ בימינו מלאך מדבר ”‏לכל אומה ושבט ולשון ועם”‏.‏ מה הוא אומר?‏ ”‏יראו את אלוהים ותנו לו כבוד.‏.‏.‏ עבדו את עושה השמיים והארץ”‏ (‏ההת׳ י״ד:‏6,‏ 7‏)‏.‏ יהוה הוא האל האמיתי היחיד,‏ וראוי שכל אדם ישרתו.‏ אנחנו כל כך שמחים שהוא נתן לנו את הזכות היקרה לעבוד אותו במקדשו הרוחני הגדול!‏ מהו בדיוק המקדש הרוחני,‏ והיכן נוכל למצוא פרטים עליו?‏ לא מדובר במבנה ממשי.‏ המקדש הרוחני הוא המסגרת שקבע יהוה כדי שנוכל לעבוד אותו כרצוי בעיניו על בסיס קורבן הכופר של ישוע.‏ השליח פאולוס הסביר על כך באיגרת שהוא כתב למשיחיים העבריים מהמאה הראשונה שחיו ביהודה.‏ מ23.‏10 24 §1,‏ 2

בשנת 522 לפה״ס הצליחו אויבי היהודים לשכנע את המלך להוציא איסור על בניית מקדש יהוה.‏ אבל הנביא זכריה חיזק את ביטחונם בכך שבעזרת רוחו יסיר יהוה כל מכשול העומד בדרכם.‏ ובשנת 520 לפה״ס ביטל המלך דריווש את איסור הבנייה,‏ ואפילו סיפק להם תמיכה חומרית נדיבה (‏עז׳ ו׳:‏1,‏ 6–10‏)‏.‏ יהוה הבטיח שאם היהודים יתמקדו בבניית המקדש,‏ הוא יעניק להם תמיכה מלאה (‏חגי א׳:‏8,‏ 13,‏ 14;‏ זכ׳ א׳:‏3,‏ 16‏)‏.‏ היהודים התעודדו מדברי הנביאים וחידשו את העבודות במקדש בשנת 520 לפה״ס,‏ ותוך פחות מחמש שנים הפרויקט הושלם.‏ ברגע שהם נתנו עדיפות לרצון יהוה למרות הקשיים והלחצים,‏ יהוה סיפק להם את כל צורכיהם.‏ כתוצאה מכך,‏ הם יכלו לעבוד את יהוה בשמחה (‏עז׳ ו׳:‏14–16,‏ 22‏)‏.‏ מ23.‏11 15 §6,‏ 7

רבים שמעו על אברהם,‏ אבל הם לא יודעים עליו הרבה.‏ לעומת זאת,‏ לנו יש לא מעט ידע עליו.‏ למשל,‏ אנחנו יודעים שהוא נחשב ל”‏אביהם של כל המאמינים”‏ (‏רומ׳ ד׳:‏11‏)‏.‏ לאור זאת,‏ אולי אתה תוהה:‏ ’‏האם אוכל לחקות את אמונתו?‏’‏ התשובה היא כן!‏ אחת הדרכים שיעזרו לנו לפתח אמונה הדומה לזו של אברהם היא ללמוד עליו.‏ אברהם ציית לאלוהים ועבר לארץ רחוקה,‏ התגורר באוהלים במשך עשרות שנים ואפילו הסכים להקריב את בנו האהוב יצחק.‏ בזכות אמונתו החזקה,‏ אשר התבטאה במעשים,‏ הוא היה רצוי בעיני אלוהים ופיתח קשר קרוב איתו (‏יעקב ב׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ יהוה רוצה שכל אחד ואחד מאיתנו ייהנה מברכות דומות.‏ לכן הוא דאג שגם פאולוס וגם יעקב יכתבו על אברהם.‏ מ23.‏12 2 §1,‏ 2

אחיות,‏ פתחו יכולות תקשורת טובות.‏ המשיחיים צריכים לדעת לתקשר היטב עם אחרים.‏ יעקב נתן עצה מעשית בנושא ואמר את המילים שבפסוק היומי.‏ הקשבה היא דרך לגלות הזדהות ואכפתיות כלפי הזולת (‏פט״א ג׳:‏8‏)‏.‏ אם אתן לא בטוחות לְמה הצד השני מתכוון,‏ תוכלו לשאול שאלות בעדינות,‏ ואל תמהרו לענות (‏מש׳ ט״ו:‏28‏,‏ הערת שוליים)‏.‏ שאלו את עצמכן:‏ ’‏האם מה שאני רוצה להגיד הוא נכון ובונה?‏ האם זה אדיב ומכובד?‏’‏ תוכלו לשים לב לאופן שבו אחיות בוגרות מנהלות שיחה וללמוד מהן (‏מש׳ ל״א:‏26‏)‏.‏ ככל שתשפרו את היכולת הזו,‏ כך גם יחסיכן עם אחרים ישתפרו.‏ מ23.‏12 21 §12

יהוה עשוי להשתמש בבני משפחה,‏ חברים או זקני קהילה כדי להעניק לנו את התמיכה שאנחנו צריכים בשעת משבר.‏ אבל אולי אנחנו פשוט רוצים להיות לבד ושכולם יניחו לנו.‏ זוהי תגובה טבעית.‏ למרות זאת,‏ מה נוכל לעשות כדי ליהנות מהתמיכה שמציע לנו יהוה?‏ עלינו להיאבק בדחף להתרחק מאחרים.‏ אם לא נעשה זאת,‏ זווית הראייה שלנו תצטמצם כך שנראה רק את עצמנו ואת הבעיות שעוברות עלינו.‏ הדבר עלול גם להשפיע לרעה על תהליך קבלת ההחלטות שלנו.‏ כמובן כולנו צריכים להיות לבד לפעמים,‏ במיוחד אם אנחנו מתאוששים מטרגדיה כלשהי.‏ אך אם נבודד את עצמנו מאחרים לתקופה ממושכת,‏ אנו עלולים מבלי לשים לב לדחות את העזרה שיהוה מושיט לנו.‏ לכן היה מוכן לקבל את עזרתם של בני משפחתך,‏ חבריך וזקני הקהילה.‏ זכור שיהוה משתמש בהם כדי לתמוך בך (‏מש׳ י״ז:‏17;‏ יש׳ ל״ב:‏1,‏ 2‏)‏.‏ מ24.‏01 24 §12,‏ 13

הנזירים התחייבו לא לגזור את שער ראשם.‏ בדרך זו הם הראו את כניעתם המוחלטת ליהוה.‏ למרבה הצער,‏ היו מקרים שהנזירים לא זכו לתמיכה והערכה מצד בני עמם.‏ הנזירים נזקקו להרבה אומץ כדי להמשיך לחיות בהתאם לנדר שלהם ולהיתפס כשונים (‏עמ׳ ב׳:‏12‏)‏.‏ מכיוון שחשוב לנו לעשות את רצון יהוה,‏ אנחנו נבדלים מהסובבים אותנו.‏ עלינו להיות אמיצים כדי להזדהות כעדי־יהוה בעבודה או בבית־הספר.‏ ככל שהעולם הולך ומידרדר,‏ כך יהיה לנו קשה יותר לחיות על־פי עקרונות המקרא ולהכריז את הבשורה הטובה (‏טימ״ב א׳:‏8;‏ ג׳:‏13‏)‏.‏ אבל חשוב שנזכור שכשאנו מגלים אומץ ונבדלים ממי שלא משרתים את יהוה,‏ אנחנו משמחים את ליבו של אלוהינו (‏מש׳ כ״ז:‏11;‏ מל׳ ג׳:‏18‏)‏.‏ מ24.‏02 16 §7;‏ 17 §9

חשוב על המגוון שהיה בקהילה ברומא.‏ בקרב האחים היו לא רק יהודים שחונכו לציית לתורת משה,‏ אלא גם נוכרים שהרקע שלהם היה שונה לגמרי.‏ סביר להניח שחלק מהמשיחיים היו עבדים.‏ אחרים היו חופשיים ואולי אפילו היו להם עבדים בעצמם.‏ איך הם יכלו להתגבר על ההבדלים ביניהם ולחזק את אהבתם?‏ השליח פאולוס קרא להם:‏ ”‏קבלו איש את רעהו”‏.‏ למה הוא התכוון?‏ המילה שתורגמה ל”‏קבלו”‏ משמעה לקבל מישהו בברכה או באדיבות,‏ כמו לתוך ביתנו או למעגל החברים שלנו.‏ לדוגמה,‏ פאולוס אמר לפילימון איך להתייחס לעבד שברח,‏ אוניסימוס:‏ ”‏קבל נא את פניו בחום”‏ (‏פילימ׳ 17‏)‏.‏ ופריסקילה ועקילס קיבלו את אפולוס,‏ שידע פחות מהם על הדת המשיחית,‏ ו”‏לקחו אותו אליהם”‏ (‏מה״ש י״ח:‏26‏)‏.‏ במקום לאפשר להבדלים לפלג ביניהם,‏ אותם משיחיים התגברו עליהם וקיבלו זה את זה.‏ מ23.‏07 6 §13

הסיבה העיקרית שאנחנו מקדישים את חיינו ליהוה היא אהבתנו כלפיו.‏ אבל אהבתנו לא מתבססת על רגש בלבד,‏ אלא על ידע מדויק ועל הבנה רוחנית.‏ ככל שלמדת יותר על יהוה,‏ כך אהבתך אליו הלכה והתחזקה (‏קול׳ א׳:‏9‏)‏.‏ לימוד המקרא שכנע אותך בעובדות הבאות:‏ (‏1)‏ יהוה באמת קיים,‏ (‏2)‏ המקרא נכתב בהשראתו ו־(‏3)‏ הוא משתמש בארגונו כדי להוציא לפועל את רצונו.‏ מי שמקדיש את עצמו ליהוה צריך להכיר את עיקרי האמונה הבסיסיים שבמקרא ולחיות על־פי עקרונותיו.‏ עליו גם לשתף את אמונתו עם אחרים ככל שנסיבותיו מאפשרות לו (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏)‏.‏ אהבתו ליהוה מעוררת בו את הרצון העז לשרת אותו בכל נפשו ומאודו.‏ האם גם אתה מרגיש כך?‏ מ24.‏03 4,‏ 5 §6–8

אביגיל הייתה נשואה לנבל,‏ המתואר כאיש ”‏קשה ורע מעללים”‏ (‏שמ״א כ״ה:‏3‏)‏.‏ אין ספק שלא היה לה קל לחיות עם אדם כזה.‏ אבל היא לא ניסתה למצוא דרך קלה להיחלץ מנישואיה.‏ הזדמנות כזו נקרתה בדרכה כאשר דוד,‏ המלך העתידי של ישראל,‏ התכוון להרוג את בעלה על כך שהעליב אותו ואת אנשיו (‏שמ״א כ״ה:‏9–13‏)‏.‏ אביגיל הייתה יכולה לברוח ולאפשר לדוד להוציא לפועל את תוכניתו.‏ אבל היא החליטה להתערב לטובתו ושכנעה את דוד לחוס על חייו (‏שמ״א כ״ה:‏23–27‏)‏.‏ מדוע היא פעלה כך?‏ אביגיל אהבה את יהוה וכיבדה את השקפתו באשר למוסד הנישואין.‏ היא הבינה שהנישואין הם דבר קדוש בעיני יהוה והייתה נחושה למלא את רצונו.‏ לכן היא עשתה כל שביכולתה על מנת להגן על משפחתה,‏ וגם על בעלה.‏ היא פעלה באופן מיידי על מנת למנוע מדוד להרוג את נבל.‏ מ24.‏03 16 §9,‏ 10

האם אתה יכול לחשוב על אחים המנסים לפשט את חייהם כדי לתרום יותר בשירות יהוה?‏ האם אתה מכיר צעירים המצליחים לעמוד באומץ בלחץ החברתי ולהצטייר כשונים בעיני חבריהם ללימודים?‏ האם יש המתמודדים עם התנגדות מצד משפחתם?‏ נרצה לנצל כל הזדמנות כדי לחזק את ידיהם ולומר להם עד כמה אנו מעריכים את אומץ ליבם ואת רוח ההקרבה העצמית שלהם (‏פילימ׳ 4,‏ 5,‏ 7‏)‏.‏ יהוה בטוח שאנחנו רוצים לשרתו מכל ליבנו,‏ ושאנחנו מוכנים לעשות הקרבות כדי לקיים את נדר ההקדשה שלנו.‏ הוא נותן לנו את הזכות לבחור כיצד להביע את מסירותנו כלפיו,‏ ויש לנו מגוון דרכים לעשות כן (‏מש׳ כ״ג:‏15,‏ 16‏)‏.‏ לכן אנו נחושים להמשיך לשרת את יהוה ולתת לו את הטוב ביותר!‏ מ24.‏02 18,‏ 19 §14;‏ 19 §16

דמיין את המתרחש בסתיו של 29 לספירה,‏ בתחילת שירותו של ישוע.‏ ישוע ואימו מרים מוזמנים למסיבת חתונה בקנה.‏ מרים ככל הנראה עוזרת לדאוג לאורחים.‏ אבל במהלך מסיבת החתונה נוצרת בעיה — היין אוזל.‏ מרים ממהרת לפנות לבנה ואומרת לו:‏ ”‏אין להם יין”‏ (‏יוח׳ ב׳:‏1–3‏)‏.‏ מה ישוע עושה?‏ בדרך נס הוא הופך מים ל’‏יין משובח’‏ (‏יוח׳ ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ ישוע חולל הרבה ניסים נוספים במהלך שירותו.‏ הוא השתמש בכוחו כדי לעזור לעשרות אלפי אנשים.‏ חשוב,‏ למשל,‏ על שניים מניסיו של ישוע.‏ בפעם אחת הוא האכיל 000,‏5 גברים,‏ ובפעם אחרת 000,‏4 גברים.‏ יכול להיות שהמספר הכולל היה מעל ל־000,‏27 איש,‏ אם מחשבים גם את הנשים והילדים שנכחו שם (‏מתי י״ד:‏15–21;‏ ט״ו:‏32–38‏)‏.‏ בשני המקרים ישוע גם ריפא חולים רבים (‏מתי י״ד:‏14;‏ ט״ו:‏30,‏ 31‏)‏.‏ מ23.‏04 2 §1,‏ 2

אם חווינו אירוע טראומתי יהיו ימים שבהם נהיה חלשים פיזית ורגשית.‏ בדומה לאליהו,‏ אולי נתקשה לעמוד שוב על הרגליים ונרגיש שאנחנו רק רוצים לישון (‏מל״א י״ט:‏5–7‏)‏.‏ אולי נצטרך עזרה כדי להישאר פעילים בשירות יהוה.‏ אך ברגעים הקשים האלה איננו לבד.‏ יהוה מבטיח לעזור לנו,‏ כמו שמציין הפסוק של היום.‏ דוד המלך זכה לעזרתו של יהוה כשהוא חווה מהמורות בחייו והתקפות מצד אויבים.‏ הוא אמר ליהוה:‏ ”‏ימינך תומכת בי”‏ (‏תהל׳ י״ח:‏35‏)‏.‏ במקרים רבים יהוה משתמש באנשים שונים כדי לספק לנו את התמיכה הנחוצה.‏ לדוגמה,‏ פעם אחת כשדוד היה במצוקה,‏ יהוה סיפק לו תמיכה רגשית ודברי עידוד דרך יהונתן (‏שמ״א כ״ג:‏16,‏ 17‏)‏.‏ יהוה גם השתמש באלישע כדי לתמוך באליהו הנביא (‏מל״א י״ט:‏16,‏ 21;‏ מל״ב ב׳:‏2‏)‏.‏ מ24.‏01 23,‏ 24 §10–12

יהוה הוא אל נדיב שמספק לנו דברים בשפע.‏ התכונות האלו משתקפות ב’‏חוכמה האמיתית’‏,‏ שמוצגת במשלי פרק ט׳‏ כאישה.‏ הפרק מציין שהאישה הסמלית הכינה היטב את בשרה,‏ ערבבה את יינה וערכה את שולחנה בביתה (‏מש׳ ט׳:‏2‏)‏.‏ בהמשך,‏ לפי פסוקים 4 ו־5‏,‏ ”‏היא [‏החוכמה האמיתית]‏ אומרת לחסר התבונה:‏ ’‏בוא,‏ אכול את לחמי’‏”‏.‏ למה כדאי לנו לבוא לביתה של החוכמה האמיתית ולאכול את הארוחה שהיא מציעה?‏ יהוה רוצה שילדיו יהיו חכמים ובטוחים.‏ הוא לא רוצה שנלמד לקחים בדרך הקשה — שנעבור חוויות מרות ושיהיו לנו חרטות שיטרידו אותנו.‏ זו הסיבה ש”‏הוא צופן לישרים תושייה”‏ (‏מש׳ ב׳:‏7‏)‏.‏ אם יש לנו יראה בריאה כלפי יהוה,‏ תמיד נרצה לשמח אותו.‏ אנחנו נישמע לעצותיו החכמות ונשמח ליישם אותן (‏יעקב א׳:‏25‏)‏.‏ מ23.‏06 23 §14,‏ 15

אם נסיבותינו מגבילות אותנו ואיננו יכולים לעשות את כל מה שהיינו רוצים למען יהוה,‏ נוכל להתנחם בידיעה שהוא מעריך את מאמצינו הכנים לשרת אותו כמיטב יכולתנו.‏ בתקופת שיקום המקדש ביקש יהוה מזכריה להכין כתר מהזהב והכסף שגולי בבל שלחו לירושלים (‏זכ׳ ו׳:‏11‏)‏.‏ אותו ’‏כתר מפואר’‏ נועד לשמש כתזכורת לתרומותיהם הנדיבות של הגולים (‏זכ׳ ו׳:‏14‏,‏ הערות שוליים)‏.‏ בדומה לכך,‏ גם אנו יכולים להיות בטוחים שיהוה לעולם לא ישכח את אהבתנו ופעלינו בשירותו בזמנים קשים.‏ מכיוון שאנו חיים בתקופת אחרית הימים,‏ אין מנוס מבעיות ולחצים,‏ וייתכן שבעתיד נתמודד עם קשיים גדולים אף יותר (‏טימ״ב ג׳:‏1,‏ 13‏)‏.‏ אך אין לנו סיבה להתייאש ולשקוע בדאגות.‏ נזכור את מה שאמר יהוה לעמו בימי חגי הנביא:‏ ”‏אני איתכם.‏.‏.‏ אל תיראו”‏ (‏חגי ב׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ גם אנו יכולים להיות משוכנעים לחלוטין שיהוה יהיה איתנו כל עוד נמשיך לשרתו כמיטב יכולתנו.‏ מ23.‏11 19 §20,‏ 21

יהוה יכול היה בקלות להשאיר את הטעויות של פטרוס מחוץ למקרא.‏ אבל הוא בחר לכלול אותן במקרא כדי שנוכל ללמוד מהן (‏טימ״ב ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ הדוגמה של אותו אדם,‏ שהיו לו חולשות ורגשות כשלנו,‏ עוזרת לנו להבין שיהוה לא מצפה מאיתנו לשלמות.‏ הוא רוצה שנתמיד ונמשיך לנסות למרות החולשות שלנו.‏ מדוע חשוב לא לוותר?‏ אם אנחנו מרגישים שהתגברנו על חולשה מסוימת,‏ יכול להיות שנחווה נסיגה.‏ אבל אנחנו ממשיכים להתאמץ כדי להשיג את המטרה שלנו.‏ כולנו אומרים או עושים דברים שבהמשך אנחנו מתחרטים עליהם,‏ אבל אם לא נוותר יהוה יעזור לנו להמשיך להתקדם (‏פט״א ה׳:‏10‏)‏.‏ החמלה שישוע גילה כלפי פטרוס למרות הטעויות שהוא עשה יכולה לעודד אותנו להמשיך לשרת את יהוה.‏ מ23.‏09 20,‏ 21 §2,‏ 3

ישוע יכול היה לבחור לרפא את אלעזר,‏ כפי שציינה מרתא בפסוק היומי.‏ אבל הוא רצה לעשות משהו אפילו יותר מדהים.‏ הוא הבטיח:‏ ”‏אחיך יקום”‏.‏ הוא גם אמר:‏ ”‏אני התחייה והחיים”‏ (‏יוח׳ י״א:‏23,‏ 25‏)‏.‏ כן,‏ ישוע קיבל מאלוהים את הסמכות על החיים והמוות.‏ מוקדם יותר הוא הקים לתחייה ילדה זמן קצר אחרי מותה,‏ וגם בחור צעיר,‏ ככל הנראה באותו יום שבו מת (‏לוקס ז׳:‏11–15;‏ ח׳:‏49–55‏)‏.‏ אבל האם הוא יוכל להקים לתחייה מישהו שהיה מת כבר ארבעה ימים,‏ ושהגופה שלו התחילה להירקב?‏ מרים,‏ אחותו השנייה של אלעזר,‏ יצאה לפגוש את ישוע.‏ היא חזרה על מה שאמרה אחותה:‏ ”‏אדוני,‏ לו היית פה,‏ אחי לא היה מת”‏ (‏יוח׳ י״א:‏32‏)‏.‏ כשישוע ראה ושמע את מרים והאחרים בוכים,‏ הוא התמלא בעצב.‏ הוא חש חמלה עצומה כלפיהם ובכה גם הוא.‏ הוא הבין כמה זה כואב לאבד אדם יקר,‏ והוא השתוקק להסיר את הסיבה לדמעותיהן.‏ מ23.‏04 10,‏ 11 §12,‏ 13