פברואר
שבת, 1 בפברואר
אקשיב לכם (יר׳ כ״ט:12).
כשהמלך חזקיהו חלה במחלה אנושה, הוא התחנן ליהוה שירפא אותו, ובתגובה יהוה השיב לו את בריאותו (מל״ב כ׳:1–6). לעומת זאת, כשהשליח פאולוס התמודד עם ”קוץ בבשר” והתחנן ליהוה שיסיר אותו, יהוה לא פתר את הבעיה (קור״ב י״ב:7–9). המלך הורדוס גזר עונש מוות על השליח יעקב והשליח פטרוס. אבל בסופו של דבר, יעקב הוצא להורג, ואילו פטרוס ניצל באורח נס (מה״ש י״ב:1–11). אולי אנו תוהים: ’למה יהוה הציל את פטרוס ולא את יעקב?’ המקרא לא מציין את הסיבה לכך, אבל אנחנו יכולים להיות בטוחים שכל דרכיו של יהוה צודקות (דב׳ ל״ב:4). לפעמים יהוה לא עונה לתפילותינו בדרך שבה ציפינו, אבל אנחנו בטוחים שתשובותיו תמיד משקפות את אהבתו וצדקתו, ולכן איננו מפקפקים בהחלטותיו (איוב ל״ג:13). מ23.11 21 §6
יום א׳, 2 בפברואר
החוכמה אשר ממעל... נכונה לציית (יעקב ג׳:17).
יעקב כתב בהשראת אלוהים שאנשים חכמים ’נכונים לציית’. מה זה אומר? עלינו להיות מוכנים ומזומנים לציית למי שיהוה נתן להם מידה של סמכות. עם זאת, יהוה כמובן לא מצפה מאיתנו לציית למי שמבקש מאיתנו להפר את מצוותיו (מה״ש ד׳:18–20). באופן טבעי, יותר קל לנו לציית ליהוה מאשר לבני אדם. אחרי הכול, יהוה תמיד מעניק לנו הדרכה מושלמת (תהל׳ י״ט:7). אבל בני אדם בעלי סמכות הם לא מושלמים. בכל זאת, יהוה הפקיד בידיהם של הורים, פקידי ממשל וזקני קהילה מידה מסוימת של סמכות (מש׳ ו׳:20; תסל״א ה׳:12; פט״א ב׳:13, 14). כשאנחנו מצייתים להם, אנחנו למעשה מצייתים ליהוה. מ23.10 6 §2, 3
יום ב׳, 3 בפברואר
מילים אלו נאמנות ואמיתיות (ההת׳ כ״א:5).
אחת הדרכים לחזק את אמונתנו היא להרהר בכוחו של יהוה. יש לו כוח להגשים כל מה שהוא מבטיח. אחרי הכול, הוא האל הכול יכול (איוב מ״ב:2; מר׳ י׳:27; אפ׳ ג׳:20). הוא הבטיח לאברהם ושרה שיהיה להם בן למרות גילם המבוגר (בר׳ י״ז:15–17). הוא גם אמר לאברהם שארץ כנען תינתן לצאצאיו. יכול להיות שנראה היה שההבטחה הזאת אף פעם לא תתגשם. הרי במשך שנים רבות צאצאי אברהם, בני ישראל, היו עבדים במצרים. אבל היא אכן התגשמה. הוא גם אמר למרים, שהייתה בתולה, שהיא תלד את בנו, שביאתו נובאה אלפי שנים קודם לכן בגן עדן. וכך הבטחה נוספת התגשמה (בר׳ ג׳:15). כשאנחנו מהרהרים בכל הפעמים שבהן יהוה קיים את הבטחותיו זה מחזק את אמונתנו בכוחו של יהוה לכונן את העולם החדש (יהו׳ כ״ג:14; יש׳ נ״ה:10, 11). מ23.04 28 §10–12
יום ג׳, 4 בפברואר
יהוה, שמע את תפילתי; הקשב לתחינתי (תהל׳ קמ״ג:1).
יהוה ענה לתחינותיו של דוד לעזרה (שמ״א י״ט:10, 18–20; שמ״ב ה׳:17–25). גם אנחנו יכולים להיות בטוחים שיהוה יבוא לעזרתנו (תהל׳ קמ״ה:18). יהוה לא תמיד עונה לתפילותינו בדרך שבה ציפינו. למשל, פאולוס ביקש מאלוהים שיסיר את ה”קוץ בבשר” שהוא התמודד איתו. פאולוס התפלל באופן ספציפי על הבעיה הקשה הזאת שלוש פעמים. האם יהוה ענה לתפילות האלה? כן, אבל לא כמו שפאולוס ציפה. במקום להסיר את הבעיה, יהוה נתן לו את הכוח שהוא היה צריך כדי להמשיך לשרת אותו בנאמנות (קור״ב י״ב:7–10). לפעמים גם התשובה שאנחנו נקבל תהיה שונה ממה שציפינו. אבל אנחנו יכולים להיות בטוחים שיהוה יודע מה הדרך הטובה ביותר לעזור לנו. הוא יכול אפילו ”לעשות מעל ומעבר למה שאנו מבקשים או מעלים על דעתנו” (אפ׳ ג׳:20). זו הסיבה שלפעמים יהוה יענה לתפילותינו בזמן או בדרך שלא ציפינו להם. מ23.05 8, 9 §4–6
יום ד׳, 5 בפברואר
תבוא שעה שכל שוכני הקברים ישמעו את קולו ויצאו (יוח׳ ה׳:28, 29).
מדי פעם חשוב שכולנו נהרהר על הבטחת המקרא לגבי תחייה עתידית. למה זה חשוב? כי כולנו עלולים לעמוד מול מחלה מסכנת חיים, או לאבד את אחד מיקירינו בפתאומיות (קהלת ט׳:11; יעקב ד׳:13, 14). תקוות התחייה יכולה לעזור לנו להתמודד עם המצבים האלה (תסל״א ד׳:13). כתבי־הקודש מבטיחים לנו שאבינו השמימי מכיר אותנו היטב ואוהב אותנו מאוד (לוקס י״ב:7). חשוב כמה טוב יהוה אלוהים צריך להכיר אותנו כדי ליצור אותנו מחדש עם האישיות שלנו והזיכרונות שלנו. יהוה כל כך אוהב אותנו שהוא מאפשר לנו לחיות לנצח, ואפילו אם נמות הוא יקים אותנו לתחייה. למה אנחנו יכולים להאמין בתקוות התחייה? מכיוון שאנחנו בטוחים שלמי שהבטיח אותה יש גם את הרצון וגם את הכוח, או היכולת, לקיים אותה. מ23.04 8, 9 §2–4
יום ה׳, 6 בפברואר
מדי שנה בשנה נהגו [יוסף ומרים] ללכת לירושלים לחגוג את הפסח (לוקס ב׳:41).
יוסף ומרים חיזקו את הקשר שלהם עם יהוה כזוג. הם הבינו כמה חשוב לעבוד את יהוה יחד כמשפחה (לוקס ב׳:22–24; ד׳:16). איזו דוגמה מצוינת לזוגות נשואים כיום! אם בדומה ליוסף ומרים יש לכם ילדים, יכול להיות שקשה לכם לנכוח באסיפות ולפנות זמן לתוכנית הרוחנית המשפחתית. יכול להיות שאפילו קשה יותר למצוא את הזמן ללמוד ולהתפלל יחד כזוג. אבל זכרו שכאשר אתם משרתים יחד את יהוה, אתם מתקרבים אליו וגם זה לזה. לכן הציבו את עבודת יהוה בראש סדר העדיפויות שלכם. אבל יכול להיות שיש לכם בעיות בנישואין, ואין לכם כל כך חשק לערוך תוכנית רוחנית משפחתית. אם זה המצב, אולי תוכלו להתחיל לשוחח על נושאים קצרים ומהנים. זה יכול לעזור לכם לחזק את הקשר ביניכם ואת הרצון לעשות יחד דברים רוחניים. מ23.05 22 §7, 8
יום ו׳, 7 בפברואר
עובדיהו ירא את יהוה מאוד (מל״א י״ח:3).
איך היראה הבריאה של עובדיהו השפיעה עליו? קודם כול, היא הפכה אותו לאדם ישר ומהימן, ולכן המלך הפקיד בידיו את ביתו. (השווה נחמיה ז׳:2.) היראה שעובדיהו חש כלפי אלוהים גם נסכה בו אומץ רב, תכונה שהוא בהחלט היה זקוק לה. הוא חי בתקופה שבה שלט המלך המרושע אחאב (מל״א ט״ז:30). בנוסף, אשתו של אחאב, איזבל, עסקה בפולחן הבעל ושנאה את יהוה עד כדי כך שהיא ניסתה למגר לגמרי את עבודת אלוהים האמיתית בממלכה הצפונית. היא גם הרגה רבים מנביאי אלוהים (מל״א י״ח:4). כשאיזבל התחילה לרדוף את נביאי אלוהים כדי להוציא אותם להורג, עובדיהו לקח 100 מהם והחביא אותם ”חמישים חמישים במערה” והמשיך ”לספק להם לחם ומים” (מל״א י״ח:13, 14). אין ספק שאם מעשיו היו מתגלים, עובדיהו האמיץ היה מוצא להורג. כמובן, עובדיהו היה בן אנוש והוא לא רצה למות. אבל הוא אהב את יהוה ואת משרתיו יותר משהוא אהב את חייו. מ23.06 16 §9, 10
שבת, 8 בפברואר
אני יהוה... מדריכך (יש׳ מ״ח:17).
יהוה ממשיך להדריך את משרתיו בימינו, כמו שעשה בעבר. הוא עושה זאת דרך דברו הכתוב ודרך בנו, ראש הקהילה. האם יש הוכחות לכך שיהוה ממשיך להשתמש גם בנציגים ארציים? כן. לדוגמה, שים לב להתפתחויות שהתרחשו בשלהי המאה ה־19. צ׳ארלס טייז ראסל ועמיתיו הבינו ששנת 1914 תהיה נקודת ציון חשובה בהיווסדותה של מלכות אלוהים (דנ׳ ד׳:25, 26). הם ביססו את המסקנה הזו על נבואות המקרא. האם יהוה בירך את המחקרים שהם ערכו? אין ספק שכן. המאורעות שהתרחשו בעולם ב־1914 הצביעו על כך שמלכות אלוהים אכן החלה למלוך. בשנה זו פרצה מלחמת העולם הראשונה, ובעקבותיה פקדו את האנושות מגפות, רעידות אדמה ורעב (לוקס כ״א:10, 11). אין ספק שיהוה השתמש באותם אחים כדי להדריך את משרתיו. מ24.02 22 §11
יום א׳, 9 בפברואר
רבים קשיי הצדיק, אך מכולם מצילו יהוה (תהל׳ ל״ד:19).
כמשרתי יהוה אנחנו יודעים שהוא אוהב אותנו ושהוא רוצה שניהנה מהחיים הטובים ביותר (רומ׳ ח׳:35–39). אנחנו גם משוכנעים שעקרונות המקרא תמיד מועילים לנו כשאנחנו מיישמים אותם (יש׳ מ״ח:17, 18). אבל לפעמים אנחנו נתקלים בבעיות בלתי צפויות. לדוגמה, יכול להיות שאחד מבני המשפחה אכזב אותנו. אולי יש לנו בעיית בריאות חמורה שמגבילה את שירותנו ליהוה. יכול להיות שאנחנו חווים את ההשלכות של אסון טבע קשה. או אולי רודפים אותנו בגלל האמונות שלנו. אם אנחנו חווים קשיים כאלה, יכול להיות שאנחנו שואלים את עצמנו: ’למה זה קורה לי? האם עשיתי משהו רע? האם זה אומר שיהוה לא מברך אותי?’ אם הרגשת ככה פעם, אל תתייאש. רבים ממשרתי יהוה הנאמנים נאבקו בתחושות דומות (תהל׳ כ״ב:1, 2; חב׳ א׳:2, 3). מ23.04 14 §1, 2
יום ב׳, 10 בפברואר
גמרתי אומר לציית לחוקיך בכל עת (תהל׳ קי״ט:112).
כשאנחנו ניצבים בפני פיתוי, אנחנו דוחים מייד כל מחשבה או מעשה שעלולים לפגוע בחברות שלנו עם אלוהים. יהוה מצפה ’שנציית מעומק ליבנו’ (רומ׳ ו׳:17). הדרכתו היא תמיד לטובתנו המרבית וחוקיו אינם פתוחים למשא ומתן (יש׳ מ״ח:17, 18; קור״א ו׳:9, 10). השטן מנסה לפגוע בנחישותנו באמצעות מתקפות פיזיות ורגשיות. המטרה שלו היא ”לטרוף” אותנו, להרוס את הקשר שלנו עם יהוה (פט״א ה׳:8). המשיחיים במאה הראשונה ספגו איומים, הוכו ונהרגו משום שהם היו נחושים לעמוד איתן (מה״ש ה׳:27, 28, 40; ז׳:54–60). השטן משתמש ברדיפות גם כיום. אחים ואחיות רבים חווים רדיפות בדרכים שונות, ביניהם גם אחינו ואחיותינו ברוסיה ובמדינות נוספות שמקבלים יחס אכזרי מהמתנגדים. בנוסף למתקפות ישירות על אמונתנו, השטן משתמש גם ב’מזימות ערמומיות’ במטרה להחליש אותנו (אפ׳ ו׳:11). מ23.07 15, 16 §6–9
יום ג׳, 11 בפברואר
הבה נגדל באהבה בכל דבר (אפ׳ ד׳:15).
ככל שתתקדם בלימוד דבר־אלוהים, כך אהבתך כלפי יהוה תגדל. האהבה הזאת תניע אותך ליישם את מה שאתה לומד ולקבל החלטות טובות יותר שמבוססות על עקרונות המקרא. הגישה שלך וההתנהגות שלך ישתפרו כי אתה רוצה לשמח את אלוהים. בדיוק כמו שילד מחקה הורה אוהב, כך אתה משתדל לחקות את אביך השמימי (אפ׳ ה׳:1, 2). עלינו לשאול את עצמנו: ’האם האהבה שלי ליהוה יותר חזקה עכשיו משהיא הייתה כשהפכתי למשיחי? האם מאז הטבילה שלי החשיבה והמעשים שלי דומים יותר לאלו של יהוה, במיוחד האופן שבו אני מגלה אהבה לאחים ולאחיות שלי?’ אם ”האהבה שהייתה לך בהתחלה” התקררה במידה מסוימת, אל תתייאש. זה קרה גם לכמה משיחיים במאה הראשונה. אבל כמו שישוע לא ויתר עליהם, הוא גם לא מוותר עלינו (ההת׳ ב׳:4, 7). הוא יודע שאנחנו יכולים להצית מחדש את האהבה שהרגשנו כשלמדנו את האמת לראשונה. מ23.07 8 §2, 3
יום ד׳, 12 בפברואר
אתה, יהוה, טוב וסלחן (תהל׳ פ״ו:5).
השליח פטרוס עשה כמה טעויות חמורות. תחילה, הוא גילה ביטחון עצמי מופרז כשהתרברב ואמר שהוא לא ינטוש את ישוע גם אם שאר השליחים ינטשו אותו (מר׳ י״ד:27–29). לאחר מכן הוא לא הצליח להישאר ער (מר׳ י״ד:32, 37–41). בהמשך, הוא ברח כשבאו לתפוס את ישוע (מר׳ י״ד:50). לבסוף, הוא התכחש לישוע שלוש פעמים, ואפילו נשבע שהוא לא מכיר אותו (מר׳ י״ד:66–71). כיצד הרגיש פטרוס כשהבין את חומרת חטאו? הוא פרץ בבכי מר (מר׳ י״ד:72). אך ישוע לא נזף בו על כישלונותיו, אלא הפקיד בידיו אחריות כבדת משקל (יוח׳ כ״א:15–17). אומנם פטרוס הכיר בחומרת מעשיו, אך הוא לא הרים ידיים מפני שהיה בטוח שאדונו ישוע לא ויתר עליו. מה הלקח? יהוה רוצה שנהיה משוכנעים באהבתו ובנכונותו לסלוח לנו (רומ׳ ח׳:38, 39). מ24.03 18, 19 §13–15
יום ה׳, 13 בפברואר
הרוגיה רבים מספור (מש׳ ז׳:26).
אי־מוסריות מינית יכולה להוביל לבושה, לערך עצמי נמוך, להריונות לא־רצויים ולהרס משפחות. אין ספק שזה נבון לדחות את ההזמנה של האישה הכסילה לבוא ל”ביתה”. אנשים שעושים מעשים לא־מוסריים לא מסתכנים רק במוות רוחני. במקרים רבים הם גם סובלים ממחלות שמובילות למוות בטרם עת (מש׳ ז׳:23). פסוק 18 במשלי פרק ט׳ מסכם את הנושא: ”אורחיה שוכנים במעמקי השאול”. אם כן, למה רבים מסכימים להיענות להזמנה שמובילה לאסון? (מש׳ ט׳:13–18) אחת המלכודות הנפוצות היא פורנוגרפיה. יש כאלה שחושבים שאין רע בצפייה בפורנוגרפיה. אבל ההיפך הוא הנכון. פורנוגרפיה מזיקה, משפילה וממכרת. תמונות פורנוגרפיות נצרבות בזיכרון וקשה מאוד למחוק אותן. בנוסף, פורנוגרפיה לא ממיתה תשוקות פסולות, היא מלבה אותן (קול׳ ג׳:5; יעקב א׳:14, 15). ואכן, רבים שצופים בפורנוגרפיה עושים בהמשך מעשים לא־מוסריים. מ23.06 23 §10, 11
יום ו׳, 14 בפברואר
היא תנפץ את כל המלכויות האלה ותשים להן קץ, והיא לבדה תעמוד לעולם (דנ׳ ב׳:44).
גם אם לפעמים אומות אחרות מנסות להתעמת עם מעצמת העולם אנגלו־אמריקה, הן לא יחליפו אותה. אנחנו יודעים את זה כי ”האבן”, שמייצגת את מלכות אלוהים, תנפץ את כפות הרגליים של הצלם, החלק שמייצג את אנגלו־אמריקה (דנ׳ ב׳:34, 35, 44, 45). אם תהיה משוכנע שנבואת דניאל בנוגע לכפות הרגליים העשויות ברזל וחרס היא אמת, זה ישפיע על חייך. אתה לא תחפש ביטחון כלכלי בעולם שעומד להישמד בקרוב (לוקס י״ב:16–21; יוח״א ב׳:15–17). הבנת הנבואה תעזור לך גם לראות כמה חשובה מלאכת הבישור וההוראה (מתי ו׳:33; כ״ח:18–20). אחרי שתלמד את הנבואה, שאל את עצמך את השאלה הבאה: ’האם ההחלטות שאני מקבל מראות שאני משוכנע שמלכות אלוהים תשים בקרוב קץ לכל ממשלות האדם?’ מ23.08 11 §13, 14
שבת, 15 בפברואר
כל אחד מאיתנו ייתן דין וחשבון על עצמו לפני אלוהים (רומ׳ י״ד:12).
גלה צניעות והשלם עם העובדה שהגיל, הבריאות והנסיבות שלך עלולים להגביל את מה שאתה מסוגל לעשות. בדומה לברזילי, היה מוכן לסרב לזכויות שירות מסוימות כשהמצב הבריאותי מגביל אותך (שמ״ב י״ט:35, 36). בדומה למשה, קבל עזרה והאצל סמכויות כשאפשר (שמ׳ י״ח:21, 22). אם תהיה צנוע, תימנע מציפיות לא־מציאותיות שעלולות להתיש אותך. עלינו גם להימנע מלהרגיש שאנחנו אחראים על החלטות גרועות שאחרים מקבלים. אנחנו לא יכולים לקבל החלטות עבור אחרים. אנחנו גם לא יכולים להגן עליהם מפני ההשלכות של ההחלטות הגרועות שהם מקבלים. לדוגמה, ילדים של הורים משיחיים יכולים להחליט להפסיק לשרת את יהוה. ההחלטה הזאת יכולה לגרום להורים צער רב, אבל הורים שמאשימים את עצמם על החלטה גרועה שהילד שלהם קיבל מעמיסים על עצמם מעמסה כבדה. וזו לא מעמסה שיהוה מצפה מהם לשאת. מ23.08 29 §11, 12
יום א׳, 16 בפברואר
[שמשון ] התאהב באישה... ושמה דלילה (שופ׳ ט״ז:4).
שמשון היה לא־מושלם, בדיוק כמונו, ולכן לפעמים הוא קיבל החלטות לא־טובות. אחת מהן הובילה להשלכות טרגיות. אחרי שבמשך זמן מה שמשון שירת כשופט הוא ”התאהב באישה בעמק שורק ושמה דלילה”. לפני כן שמשון היה מאורס לאישה פלשתית. הקשר הזה ’היה מיהוה’, ש”חיפש הזדמנות לפעול נגד הפלשתים”. לאחר מכן שמשון שהה בבית של אישה זונה בעיר הפלשתית עזה. במקרה זה אלוהים נתן לשמשון את הכוח לסחוב את דלתות שער העיר ולהחליש את הגנותיה (שופ׳ י״ד:1–4; ט״ז:1–3). אבל המקרה של דלילה היה שונה, משום שהיא ככל הנראה הייתה מבני ישראל. דלילה קיבלה סכום כסף גבוה מהפלשתים כדי לבגוד בשמשון. מ23.09 5 §12, 13
יום ב׳, 17 בפברואר
תובנתו של האדם משככת את כעסו (מש׳ י״ט:11).
תובנה יכולה לעזור לנו להיות ענווים. אדם נבון נשאר רגוע כשתוקפים את אמונתו. לפעמים שאלות או הצהרות הן כמו קרחון, החלק הגדול יותר נמצא מתחת לפני השטח. לפעמים מאחורי השאלה של האדם עומד מניע נסתר או דאגה מסוימת. לכן לפני שאנחנו עונים, חשוב שנזכור שאולי אנחנו לא יודעים מה הניע את האדם שמולנו להעלות את הנושא (מש׳ ט״ז:23). שים לב איך גדעון השיב לאנשי אפרים. הם שאלו את גדעון בכעס למה הוא לא קרא להם מוקדם יותר להצטרף לקרב נגד אויבי ישראל. מה עמד מאחורי הכעס שלהם? אולי גאווה פגועה? לא משנה מה הייתה הסיבה שלהם, גדעון נהג בחוכמה, כיבד את רגשותיהם והשיב בענווה. כתוצאה מכך ”הם נרגעו” (שופ׳ ח׳:1–3). מ23.09 16 §8, 9
יום ג׳, 18 בפברואר
הייתי [אהוב] עליו במיוחד יום יום (מש׳ ח׳:30).
ליהוה ולישוע יש את הקשר הקרוב ביותר שקיים בין אב ובן. אין ספק שליהוה כאב לראות שמתעללים בבנו, דוחים אותו וגורמים לו מכאובים רבים. רק הורה ששכל את ילדו יכול להבין את היגון הכבד הנלווה לאובדן כזה. אומנם יש לנו אמונה חזקה בתחיית המתים, אבל זה לא מעלים את הכאב העמוק. הדוגמה הזו עוזרת לנו להבין איך יהוה ודאי הרגיש כשהוא ראה את בנו האהוב מת בייסורים באותו היום בשנת 33 לספירה (מתי ג׳:17). בזמן שנותר עד ערב הזיכרון, תוכל לערוך מחקר אישי או פרויקט בשיעור המשפחתי על קורבן הכופר. וביום שבו ייערך ערב הזיכרון, אל תשכח לצפות בתוכנית הבוקר המיוחדת. אם נכין את ליבנו לקראת המאורע החשוב הזה, יהיה לנו קל יותר לעזור גם לאחרים להפיק ממנו תועלת (עז׳ ז׳:10). מ24.01 11 §10–12
יום ד׳, 19 בפברואר
הוא יחזק אתכם (פט״א ה׳:10).
אחת הדרכים שבהן אנחנו יכולים לקבל כוח מיהוה היא לפנות אליו בתפילה. כתשובה לתפילותינו יהוה מעניק לנו ”כוח שהוא מעבר לכוח אנושי רגיל” (קור״ב ד׳:7). גם קריאת דבר־אלוהים והרהורים בו יכולים לחזק אותנו (תהל׳ פ״ו:11). המסר של יהוה במקרא הוא ”רב־עוצמה” (עב׳ ד׳:12). כשאתה מתפלל ליהוה וקורא בדברו, אתה מקבל את הכוח הדרוש כדי להחזיק מעמד, לשמור על שמחתך ולמלא משימות קשות. שים לב איך יהוה חיזק את הנביא יונה, שברח ממשימה קשה שיהוה הטיל עליו. כתוצאה מכך, הוא כמעט איבד את חייו בסערה עזה וגם העמיד בסכנה את חייהם של שאר נוסעי האונייה. לאחר שהשליכו אותו אל הים, הוא נקלע למצב שהוא מעולם לא דמיין שיהיה בו — הוא מצא את עצמו לכוד בחשיכה כבדה בתוך מעי של דג גדול. מה עשה יונה כדי לקבל כוח במקום הבודד והמבודד הזה? הוא התפלל ליהוה (יונה ב׳:1, 2, 7). מ23.10 13 §4–6
יום ה׳, 20 בפברואר
קץ הכול קרֵב (פט״א ד׳:7).
אף־על־פי שהשליח פטרוס פנה באיגרותיו למשיחיים מהמאה הראשונה, יהוה כלל אותן בדברו כדי שהן יוכלו להועיל גם לנו (רומ׳ ט״ו:4). אנחנו מוקפים באנשים שלא מאמינים בנבואות המקרא. המתנגדים לועגים לנו משום שאנחנו מחכים לבוא הקץ כבר שנים רבות. יש כאלה שטוענים שהוא לעולם לא יגיע (פט״ב ג׳:3, 4). אם זה מה שאנשים בשירות, עמיתים לעבודה וקרובי משפחה אומרים לנו, זה עלול לערער את האמונה שלנו. פטרוס הסביר מה יכול לעזור לנו. יכול להיות שחלק מהאנשים חושבים שיהוה איטי ולא מביא את הסוף לסדר העולמי המרושע הזה מספיק מהר. המילים שפטרוס כתב עוזרות לנו לשמור על השקפה נכונה ומזכירות לנו שתפיסת הזמן של יהוה שונה לגמרי מזו של בני האדם (פט״ב ג׳:8, 9). בעיני יהוה אלף שנה הן כמו יום אחד. יהוה סבלן, והוא לא רוצה שאף אחד יושמד. אבל כשהיום שלו יגיע, הסדר העולמי הזה יסתיים. מ23.09 26, 27 §2–5
יום ו׳, 21 בפברואר
מן ההכרח שנשים לב ביתר שאת לדברים ששמענו, פן ניסחף ונסטה מן הדרך (עב׳ ב׳:1).
מדוע כתב השליח פאולוס את האיגרת אל המשיחיים העבריים ביהודה? ככל הנראה היו לו שתי סיבות עיקריות. ראשית, כדי לעודד אותם. רובם באו מרקע יהודי. יכול להיות שמנהיגי הדת לעגו להם משום שלא היה למשיחיים מקדש מרשים שבו הם עבדו את אלוהים, לא היה להם מזבח שעליו הם הקריבו קורבנות ולא היו להם כוהנים שביצעו עבורם שירותי דת. זה היה עלול לייאש את תלמידי המשיח ולהחליש את אמונתם (עב׳ ג׳:12, 14). חלקם היו עלולים אפילו להתפתות לחזור ליהדות. שנית, פאולוס כתב למשיחיים העבריים שהם אינם מתאמצים מספיק כדי להבין אמיתות רוחניות חדשות או עמוקות, את ”המזון המוצק” שמצוי בדבר־אלוהים (עב׳ ה׳:11–14). נראה שכמה מהם עדיין קיימו את תורת משה. מ23.10 24, 25 §3, 4
שבת, 22 בפברואר
[התייחס] אל הצעירות כאל אחיות, במלוא הטוהר (טימ״א ה׳:2).
יש נשים הבוחרות שלא להתחתן (מתי י״ט:10–12). יהוה וישוע לא ממעיטים בערכן של האחיות הלא נשואות. בכל העולם ישנן אחיות רווקות המציבות דוגמה טובה בקהילה. בזכות האהבה והאכפתיות שהן מגלות, הן משמשות כאחיות גדולות ואימהות רוחניות עבור רבים בקהילה (מר׳ י׳:29, 30). חלק מהאחיות הצטרפו לשירות המורחב, והן ממלאות תפקיד משמעותי בפעילות הבישור ברחבי העולם כולו (תהל׳ ס״ח:11). האם היית רוצה לשרת כחלוצה, כמתנדבת בנייה או כחברת בית־אל? התפללי על כך ליהוה. תוכלי לשוחח עם אחים ואחיות שמשרתים בשירות המורחב ולשאול אותם איך אפשר להשיג את המטרה הזו. אחרי כן ערכי תוכנית מציאותית. השירות המורחב יפתח בפנייך אפשרויות נפלאות נוספות בשירות יהוה. מ23.12 22 §16, 17
יום א׳, 23 בפברואר
תחילה צריך שהבשורה הטובה תוכרז (מר׳ י״ג:10).
כיום הצרה הגדולה קרובה מתמיד, ואנו מבינים שפעילות הבישור דחופה יותר מאי פעם. אך אולי קשה לנו להישאר ממוקדים בשירות אם אנחנו מתמודדים עם קשיים כלכליים או עם התנגדות לפעילותנו. מה יעזור לנו להמשיך להציב את רצון יהוה במרכז חיינו? הביטחון ש”יהוה צבאות” נמצא לצידנו, ושהוא לא יעזוב אותנו אם ניתן עדיפות לשירותו. לכן אין לנו ממה לפחד (חגי ב׳:4). ליהוה חשוב שניתן עדיפות לפעילות הבישור מצילת החיים. חגי הנביא קרא ליהודים לפתוח דף חדש בשירותם ליהוה וכביכול להניח מחדש את יסוד המקדש. הוא הבטיח שאם יעשו זאת, יהוה יברך אותם (חגי ב׳:18, 19). גם אנו נוכל להיות סמוכים ובטוחים שיהוה יברך את מאמצינו אם נציב את המלאכה שהוא הטיל עלינו במקום הראשון בחיינו. מ23.11 16 §8; 17 §11
יום ב׳, 24 בפברואר
הכול חטאו (רומ׳ ג׳:23).
השליח פאולוס הסביר באיגרתו אל הרומים שכל בני האדם חוטאים מטבעם. לאור זאת, איך ייתכן שאדם חוטא ייחשב לצדיק וחסר דופי בעיני אלוהים? פאולוס משיב על כך ברומים פרק ד׳, שם הוא מתמקד בדוגמתו של אברהם ומבליט את הלקחים שכל המשיחיים יכולים ללמוד ממנו. יהוה תיאר את אברהם כאדם צדיק בתקופת שהותו בארץ כנען. מדוע הוא זכה לתואר הזה? לא היה זה משום שהוא קיים בקפדנות את מצוות התורה (רומ׳ ד׳:13). למעשה, התורה ניתנה למעלה מ־400 שנה לאחר ימי אברהם. אם כן, מדוע החשיב אותו יהוה לצדיק? ברוב חסדו יהוה היה מוכן להקנות לו מעמד של צדקה בשל אמונתו החזקה (רומ׳ ד׳:2–4). מ23.12 3 §4, 5
יום ג׳, 25 בפברואר
עשה ככל אשר בלבבך (דה״א י״ז:2).
באותו הלילה שנתן הנביא אמר זאת לדוד המלך, יהוה אמר לנתן שדוד לא יהיה זה שיבנה את המקדש (דה״א י״ז:3, 4, 11, 12). איך דוד הגיב כשהוא שמע את החדשות האלה? הוא החל להתמקד באיסוף כספים וחומרים שישמשו את בנו שלמה בפרויקט הזה (דה״א כ״ט:1–5). מייד אחרי שיהוה הודיע לדוד שהוא לא יהיה זה שיבנה את המקדש, הוא כרת איתו ברית. הוא הבטיח לו שאחד מצאצאיו ימלוך לעד (שמ״ב ז׳:16). בעולם החדש, במהלך שלטון אלף השנים, דוד ודאי ישמח מאוד לגלות שהמלך ישוע הוא אחד מצאצאיו! המקרה הזה עוזר לנו להבין שגם אם אנחנו לא יכולים לעשות כל מה שקיווינו לעשות בשביל יהוה, יש לו ברכות נוספות עבורנו שאולי לא ציפינו להן. מ23.04 16 §8–10
יום ד׳, 26 בפברואר
לא ייטוש יהוה את עמו (תהל׳ צ״ד:14).
במקרא יש פסוקים רבים שיכולים לעזור לך למצוא נחמה כשאתה מפחד. לדוגמה, תוכל לשאוב הרבה כוח מספרים כמו: איוב, תהלים, משלי וגם מקריאת דבריו של ישוע במתי פרק ו׳. התפילות ליהוה והקריאה בדברו יעזרו לך למצוא נחמה רבה. נוכל להיות בטוחים שיהוה יעמוד לצידנו בזמנים הכי קשים בחיינו. אנחנו אף פעם לא לבד (תהל׳ כ״ג:4). הוא מבטיח לשמור עלינו, לתת לנו יציבות, לתמוך בנו ולנחם אותנו. נאמר על יהוה בישעיהו כ״ו:3: ”אתה תנצור את הנשענים עליך לחלוטין; שלום ממושך תעניק להם, כי בך הם בוטחים”. לכן בטח ביהוה ונצל את הדרכים הרבות שבהן הוא מעניק לך עזרה. בעזרתו אתה תוכל לעבור גם את התקופות הקשות ביותר. מ24.01 25 §16, 17
יום ה׳, 27 בפברואר
כל כלי נשק הנוצר נגדך לא יצלח (יש׳ נ״ד:17).
המילים המנחמות הבאות מתקיימות גם הן בימינו: ”כל בנייך ילמדו מפי יהוה, ורב יהיה שלום בנייך. בצדקה תהיי מבוססת... לא תיראי מפני דבר, ודבר לא יבהילך, כי הוא לא יקרב אלייך” (יש׳ נ״ד:13, 14). אפילו ”אלוהי הסדר העולמי הזה”, השטן, לא יוכל לעצור את משרתי יהוה מלבשר וללמד אחרים את האמת (קור״ב ד׳:4). עבודת אלוהים הטהורה שוקמה והיא לא תושחת שוב לעולם. היא תתקיים לעד, ושום נשק לא יצליח למגר אותה! מ24.02 4 §10
יום ו׳, 28 בפברואר
מי שאוהב את אביו או את אימו יותר מאשר אותי אינו ראוי לי (מתי י׳:37).
אנחנו מתייחסים ברצינות לנדר ההקדשה שלנו. הוא נוגע לכל היבטי חיינו, לרבות מעשינו והחלטותינו בעניינים משפחתיים. אנחנו דואגים למלא את האחריות שיש לנו במשפחה, אבל לעולם לא נציב את רצונותיהם של קרובינו מעל לרצונו של יהוה (מתי י׳:35, 36; טימ״א ה׳:8). לפעמים כדי להשביע את רצונו של יהוה, אנחנו מקבלים החלטות שאינן מקובלות על קרובי המשפחה שלנו. יהוה יצר את מוסד המשפחה, והוא רוצה שתהיה לנו משפחה מאושרת (אפ׳ ג׳:14, 15). אם אנחנו רוצים להיות מאושרים באמת, עלינו להישמע להדרכתו של יהוה. לעולם אל תשכח שיהוה מעריך את ההקרבות שאתה עושה כדי לעבוד אותו ובו בזמן לדאוג לבני משפחתך ולנהוג בהם באהבה ובכבוד (רומ׳ י״ב:10). מ24.02 17, 18 §11, 13