מרס
שבת, 1 במרס
התקווה אינה מכזיבה (רומ׳ ה׳:5).
אומנם העולם החדש עדיין לא כאן, אבל שים לב לכמה מהדברים שכן נמצאים כאן: הכוכבים, העצים, בעלי החיים ושאר בני האדם. אף אחד לא חושב שהדברים האלה לא אמיתיים, אפילו שבעבר הם לא היו קיימים. הם כאן כי יהוה ברא אותם (בר׳ א׳:1, 26, 27). אלוהים החליט שהוא יכונן גם את העולם החדש, והוא אכן יגשים את מטרתו. בעולם החדש אנשים ייהנו מחיי נצח ובריאות מושלמת, ובזמן שאלוהים קבע, העולם החדש יהפוך למציאותי בדיוק כמו העולם שסובב אותנו היום (יש׳ ס״ה:17; ההת׳ כ״א:3, 4). בינתיים נצל כל הזדמנות כדי לחזק את אמונתך. טפח הערכה לכופר. הרהר בכוחו של יהוה. מלא את חייך בפעילויות רוחניות. אם תעשה זאת, תוכל גם אתה להיות בין ”אלה אשר על־ידי אמונה וסבלנות יורשים את ההבטחות” (עב׳ ו׳:11, 12). מ23.04 31 §18, 19
יום א׳, 2 במרס
האם לא אמרתי לך שאם תאמיני תראי את כבוד אלוהים? (יוח׳ י״א:40).
ישוע נשא עיניו השמיימה והתפלל בקול. הוא רצה שיהוה יקבל את כל הכבוד על מה שעמד לקרות. לאחר מכן ישוע קרא: ”אלעזר, צא החוצה!” (יוח׳ י״א:43) ואלעזר יצא אל מחוץ לקבר. ישוע עשה מה שהיה נראה בעיני כמה בלתי אפשרי. המקרה הזה מחזק את אמונתנו בתקוות התחייה. באיזה אופן? זכור מה ישוע הבטיח למרתא: ”אחיך יקום” (יוח׳ י״א:23). בדומה לאביו, לישוע יש את הרצון ואת הכוח למלא הבטחה זו. הדמעות שלו הראו שהוא משתוקק מעומק ליבו לבטל את המוות והכאב שנלווה לו. וברגע שאלעזר יצא מחוץ לקבר, ישוע הוכיח שיש לו את הכוח להקים את המתים לתחייה. חשוב גם מה ישוע הזכיר למרתא בפסוק היומי. יש לנו סיבות טובות להאמין שהבטחתו של אלוהים לגבי תחיית המתים אכן תתגשם. מ23.04 11, 12 §15, 16
יום ב׳, 3 במרס
קרוב יהוה לכל קוראיו, לכל הקוראים אליו באמת (תהל׳ קמ״ה:18).
יכול להיות שנצטרך לשנות את התפילות שלנו אחרי שנבין טוב יותר מהו רצון יהוה. עלינו לזכור שליהוה יש מטרה ושהוא יגשים אותה בהתאם ללוח הזמנים שהוא קבע. המטרה הזאת כוללת מיגור מוחלט וסופי של כל הבעיות שגורמות כל כך הרבה סבל כיום, כמו אסונות טבע, מחלות ומוות. יהוה יגשים את מטרתו באמצעות מלכותו (דנ׳ ב׳:44; ההת׳ כ״א:3, 4). אבל עד אז יהוה מרשה לשטן לשלוט בעולם (יוח׳ י״ב:31; ההת׳ י״ב:9). אם יהוה היה פותר את כל בעיות האנושות עכשיו, זה היה יכול להיראות כאילו השלטון של השטן מוצלח. אנחנו אומנם מחכים שיהוה יגשים הבטחות מסוימות, אבל זה לא אומר שבינתיים הוא משאיר אותנו חסרי אונים. הוא ללא ספק יבוא לעזרתנו. מ23.05 8 §4; 9, 10 §7, 8
יום ג׳, 4 במרס
תדעו איך להשיב לכל אדם (קול׳ ד׳:6).
איך נוכל לעזור לאחרים להפיק תועלת מערב הזיכרון? הצעד הראשון הוא, כמובן, להזמין אותם. מלבד ההזמנות שנחלק בשירות, נוכל לערוך רשימה של אנשים נוספים שאנו רוצים להזמין, כמו קרובי משפחה, עמיתים לעבודה ואחרים. אם ייגמרו לנו ההזמנות המודפסות נוכל פשוט לשלוח קישור להזמנה הדיגיטלית. אולי נופתע מכמות האנשים שייענו להזמנה! (קהלת י״א:6) קח בחשבון שלאנשים שתזמין לערב הזיכרון אולי יהיו שאלות, במיוחד אם הם מעולם לא נכחו באסיפותינו. נסה לצפות מראש את שאלותיהם ותחשוב כיצד לענות להם. ככל הנראה, לחדשים שינכחו בערב הזיכרון יתעוררו שאלות נוספות. נרצה לעשות כל שביכולתנו לפני ערב הזיכרון, במהלכו וגם אחריו כדי לעזור לבעלי ”נטיית הלב הנכונה” להפיק את התועלת המרבית מהאירוע (מה״ש י״ג:48). מ24.01 11 §13; 12 §15, 16
יום ד׳, 5 במרס
אד אתם המופיע לרגע ואחר כך נעלם (יעקב ד׳:14).
המקרא מציין שמונה מקרי תחייה של אנשים ששבו לחיים על כדור הארץ. תוכל לערוך מחקר מעמיק על כל אחד מהמקרים האלה. בזמן שתעשה זאת, חפש לקחים שתוכל ללמוד. חשוב איך כל אחד מהמקרים ממחיש את הרצון ואת הכוח של אלוהים להקים את המתים לתחייה. ומעל לכול, חשוב על התחייה החשובה ביותר — תחייתו של ישוע. זכור שמאות אנשים היו עדים לתחייה הזאת, כך שיש לנו בסיס איתן להאמין שהיא אכן התרחשה (קור״א ט״ו:3–6, 20–22). אנחנו כל כך שמחים שיהוה מעניק לנו את תקוות התחייה. ואנחנו יכולים להיות בטוחים שהיא אכן תתגשם, כי ליהוה יש גם את הרצון וגם את הכוח להגשים אותה. אנחנו רוצים להיות נחושים להמשיך לחזק את אמונתנו בתקווה יקרה זו. אם נעשה זאת נקרב אפילו יותר לאלוהינו, אשר למעשה מבטיח לכל אחד מאיתנו: ’יקיריכם יקומו!’ (יוח׳ י״א:23). מ23.04 8 §2; 12 §17; 13 §20
יום ה׳, 6 במרס
להצניע לכת עם אלוהיך (מיכה ו׳:8).
קיים קשר הדוק בין צניעות לבין ענווה. אם אנחנו צנועים, יש לנו השקפה מאוזנת על עצמנו ועל המגבלות שלנו. ואם אנחנו ענווים, אנחנו שפלי רוח (פיל׳ ב׳:3). אדם צנוע הוא לרוב גם אדם עניו. גדעון היה אדם צנוע ועניו. כשמלאך יהוה אמר לו שהוא נבחר להושיע את עם ישראל מידם החזקה של המדיינים, גדעון אמר בענווה: ”אלפי הוא הדל ביותר במנשה, ואני הנקלה ביותר בבית אבי” (שופ׳ ו׳:15). הוא הרגיש לא כשיר למשימה, אבל יהוה ידע שהוא מסוגל לעשות את זה. בעזרת יהוה גדעון הצליח להשלים את משימתו. זקני קהילה עושים את מיטבם כדי לגלות צניעות וענווה בכל דבר (מה״ש כ׳:18, 19). הם לא מפליגים ביכולות או בהישגים שלהם, והם גם לא מרגישים שהם חסרי ערך בגלל המשגים והטעויות שלהם. מ23.06 3 §4, 5
יום ו׳, 7 במרס
הוא ימחץ את ראשך (בר׳ ג׳:15).
מחיצת ראש הנחש תתרחש בעוד למעלה מ־000,1 שנה (ההת׳ כ׳:7–10). אך לפני שזה יקרה, המקרא מנבא על מאורעות מרגשים. תחילה, האומות יכריזו על ”שלום וביטחון!” (תסל״א ה׳:2, 3) הצרה הגדולה תתחיל ”כהרף עין” כשהאומות יתקפו את כל דתות הכזב (ההת׳ י״ז:16). לאחר מכן ישפוט ישוע את בני האדם ויפריד בין הכבשים לעיזים (מתי כ״ה:31–33, 46). אבל השטן לא ישב בחיבוק ידיים. מכיוון שהוא שונא את משרתי אלוהים הוא יגרום לקואליציה של אומות, שהמקרא מכנה ”גוג מארץ המגוג”, לתקוף אותם (יח׳ ל״ח:2, 10, 11). בשלב מסוים השארית המשוחה תילקח לשמיים ותצטרף למשיח ולכוחות השמימיים במלחמת הר מגידון — הסיום של הצרה הגדולה (מתי כ״ד:31; ההת׳ ט״ז:14, 16). ואז יחלו אלף שנות שלטון המשיח על כדור הארץ (ההת׳ כ׳:6). מ23.10 20, 21 §9, 10
שבת, 8 במרס
עבדך ירא את יהוה מנעוריו (מל״א י״ח:12).
רבים ממשרתי יהוה מתגוררים כיום במדינות שבהן הפעילות שלנו אסורה. הם נותנים לרשויות החילוניות את הכבוד שמגיע להן, אבל בדומה לעובדיהו האחים והאחיות היקרים האלה מעניקים ליהוה את מה ששייך לו — מסירות בלעדית (מתי כ״ב:21). הם מראים שהם יראים את אלוהים בכך שהם מצייתים לו, ולא לבני אדם (מה״ש ה׳:29). הם עושים את זה כשהם ממשיכים לבשר את הבשורה הטובה ומתאספים יחד בסתר (מתי י׳:16, 28). הם עושים מאמץ כדי לוודא שהאחים והאחיות יקבלו את המזון הרוחני שהם כל כך זקוקים לו. חשוב על הדוגמה של הנרי, שמתגורר במדינה אפריקנית שבה הפעילות הייתה אסורה לזמן מה. באותו זמן הנרי התנדב להעביר מזון רוחני לאחיו לאמונה. הוא כתב: ’אני ביישן מטבעי, לכן אני בטוח שיהוה הוא זה שנתן לי את האומץ שהייתי צריך’. האם אתה חושב שאתה יכול להיות אמיץ כמו הנרי? אם תפתח יראה בריאה כלפי אלוהים, אין ספק שתוכל! מ23.06 16 §9, 11
יום א׳, 9 במרס
על־ידי אדם אחד נכנס החטא אל העולם (רומ׳ ה׳:12).
כשאדם וחוה חטאו, היה נראה שהשטן הצליח לסכל את מטרת יהוה למלא את כדור הארץ באנשים מושלמים ונאמנים. ייתכן שהשטן הניח שיהוה ימית את אדם וחוה ויברא במקומם זוג מושלם אחר. אם יהוה היה נוהג כך, השטן יכול היה להאשים אותו בשקר מפני שיהוה אמר שצאצאיהם של אדם וחוה ימלאו את הארץ (בר׳ א׳:28). או השטן אולי חשב שגם אם יהוה יאפשר לאדם וחוה להביא ילדים, הם לעולם לא יוכלו להגיע לכדי שלמות (קהלת ז׳:20; רומ׳ ג׳:23). במצב הזה השטן יכול היה לטעון שיהוה נכשל בהגשמת מטרתו למלא את כדור הארץ באנשים מושלמים. מ23.11 6 §15, 16
יום ב׳, 10 במרס
אין לחרוג מן הכתוב (קור״א ד׳:6).
יהוה נותן לנו הדרכה ברורה בדברו ודרך ארגונו. אין לנו שום סיבה להוסיף משהו על ההדרכה שהוא מספק לנו (מש׳ ג׳:5–7). לכן אנחנו לא חורגים מהכתוב במקרא או קובעים כללים לאחינו לאמונה בנוגע לעניינים אישיים. השטן משתמש ב”רעיונות מתעים וריקים מתוכן” וב”יסודות העולם” כדי להתעות אנשים ולפלג ביניהם (קול׳ ב׳:8). במאה הראשונה אותם רעיונות כללו פילוסופיות שמבוססות על חשיבה אנושית, מסורות יהודיות שלא היו מבוססות על המקרא והתפיסה שהמשיחיים חייבים לקיים את תורת משה. כל אלו היו התעיות משום שהן הסיטו את תשומת הלב של האנשים ממקור החוכמה האמיתית, יהוה. כיום השטן משתמש במדיה וברשתות חברתיות כדי להפיץ תיאוריות קונספירציה ודיווחים כוזבים שהפוליטיקאים מקדמים. מ23.07 16 §11, 12
יום ג׳, 11 במרס
מה גדולים מעשיך, יהוה! עמוקות מאוד מחשבותיך! (תהל׳ צ״ב:5).
יהוה פתר את המרד בגן עדן בדרך שהשטן לא יכול היה להעלות על דעתו. השטן ניסה להציג את יהוה בתור שקרן וקיווה שמטרתו תיכשל. אבל יהוה הוכיח שהוא דובר אמת ושכל מה שיעשה יצליח. הוא אפשר לאדם וחוה להביא ילדים ושלח זרע מובטח שישמש כקורבן כופר ויציל את צאצאיהם הנאמנים (בר׳ ג׳:15; כ״ב:18). השטן לא יכול היה לחשוב על פתרון כזה. מדוע? משום שפתרון כזה העיד על אהבה לא אנוכית, תכונה שלא קיימת אצל השטן (מתי כ׳:28; יוח׳ ג׳:16). מה יתאפשר בזכות קורבן הכופר? עד סוף אלף שנות שלטון המשיח, צאצאיהם הנאמנים והמושלמים של אדם וחוה יחיו בגן עדן עלי אדמות, בדיוק כפי שתכנן יהוה מלכתחילה. מ23.11 6 §17
יום ד׳, 12 במרס
ישפוט אלוהים (עב׳ י״ג:4).
אנחנו דבקים בחוק יהוה לגבי קדושת החיים והדם. אנחנו עושים זאת מפני שיהוה אמר שהדם מייצג את החיים, מתנה יקרה שהוא העניק לנו (וי׳ י״ז:14). כשיהוה אפשר לראשונה לבני אדם לאכול בשר בעלי חיים, הוא הנחה אותם לא לאכול את הדם (בר׳ ט׳:4). הוא חזר על אותו צו כאשר הוא נתן את תורת משה לבני ישראל (וי׳ י״ז:10). והוא הנחה את הגוף המנהל במאה הראשונה להורות לכל המשיחיים ”להמשיך להימנע... מדם” (מה״ש ט״ו:28, 29). אנחנו מצייתים בקפדנות לצו זה כאשר אנחנו מקבלים החלטות רפואיות. אנחנו גם דבקים בחוזקה באמות המוסר הנעלות של יהוה. השליח פאולוס השתמש בשפה ציורית וקרא לנו ’להמית’ את איברי גופנו, כלומר לנקוט צעדים נחרצים כדי להסיר תאוות בשר פסולות. אנחנו נמנעים מלהביט בכל דבר או לעשות כל צעד שעלול להוביל לאי־מוסריות מינית (קול׳ ג׳:5; איוב ל״א:1). מ23.07 15 §5, 6
יום ה׳, 13 במרס
הוא לבסוף גילה את ליבו בפניה (שופ׳ ט״ז:17).
האם אהבתו של שמשון כלפי דלילה עיוורה אותו עד כדי כך שהוא לא הבחין במה שהיא עמדה לעשות? דלילה לחצה שוב ושוב על שמשון לחשוף את מקור כוחו, ובסופו של דבר הוא נכנע לה. למרבה הצער, שמשון הכניס את עצמו למצב שגרם לו לאבד את כוחו ואת חסדו של יהוה לזמן מה (שופ׳ ט״ז:16–20). שמשון סבל מהשלכות מרות בגלל שהוא בטח בדלילה במקום ביהוה. הפלשתים אחזו בו ועיוורו אותו. הוא היה בבית הסוהר בעזה והפך לטוחן תבואה נחות. ואז, כאשר הפלשתים התאספו לחגיגה, הם השפילו אותו. הם הקריבו קורבן גדול לאל הכזב דגון משום שהם האמינו שהוא זה שנתן את שמשון בידם. הם הביאו את שמשון מבית הסוהר למסיבה ולעגו לו כדי לשעשע את עצמם (שופ׳ ט״ז:21–25). מ23.09 5 §13, 14
יום ו׳, 14 במרס
התחשבו במה שטוב בעיני כל אדם (רומ׳ י״ב:17).
יכול להיות שמישהו בעבודה או בבית־הספר מעביר ביקורת על העמדה שלנו בנוגע לנושאים מוסריים מסוימים. אנחנו עושים את המיטב כדי להגן על העמדה שלנו, ובמקביל לכבד את דעותיו (פט״א ג׳:15). במקום לחשוב על השאלה שלו כמתקפה או כביקורת, נוכל ללמוד ממנה על הנושאים שחשובים לו. לא משנה מה הסיבה שבגללה מישהו מעלה נושא מסוים, כדאי שנגיב בעדינות ובאדיבות. התשובה שלנו יכולה לגרום לו לשקול מחדש את ההשקפה שלו על הנושא. אם מישהו בעבודה, לדוגמה, שואל אותנו למה אנחנו לא חוגגים ימי הולדת, נוכל לשאול את עצמנו: האם הוא חושב שאסור לנו לבלות? יכול להיות שנצליח להרגיע את הדאגות שלו אם נאמר לו כמה אנחנו מעריכים את ההתעניינות שלו בעובדים אחרים. יכול להיות שזה יאפשר לנו לשוחח איתו ברוגע ולהסביר מה אפשר ללמוד מהמקרא על ימי הולדת. מ23.09 17 §10, 11
שבת, 15 במרס
הישמרו לכם פן רשעים אלה יוליכו אתכם שולל בדרכם המוטעית ותיפלו מיציבותכם (פט״ב ג׳:17).
זוהי זכות גדולה לנצל את הזמן שנותר על מנת לבשר לאנשים מכל העמים. השליח פטרוס מעודד אותנו ’לזכור תמיד’ את יום יהוה (פט״ב ג׳:11, 12). כדי לעשות זאת, עלינו להרהר בברכות שיהיו לנו בעולם החדש, אם אפשר מדי יום. נסה לדמיין את עצמך לוקח נשימה של אוויר נקי, אוכל מאכלים בריאים, מחבק את יקיריך שקמו לתחייה ומלמד אנשים שחיו לפני מאות שנים על התגשמות נבואות המקרא. אם תחשוב על הדברים האלה, זה יעזור לך להמשיך לחכות ליום יהוה ולא להיות אדיש לתקופה המיוחדת שבה אנו חיים. משום שאנחנו ’יודעים מראש’ מה יקרה בעתיד, מורי שקר לא ”יוליכו [אותנו] שולל”. מ23.09 27 §5, 6
יום א׳, 16 במרס
שמעו בקול הוריכם כרצוי בעיני האדון, כי כך ראוי על־פי הצדקה (אפ׳ ו׳:1).
הצעירים מוקפים כיום בצעירים אחרים שיש להם נטייה ’להמרות את פי הוריהם’ (טימ״ב ג׳:1, 2). מדוע רבים מהם לא נשמעים להורים? יש כאלה שמרגישים שההורים שלהם נוהגים בצביעות, משום שהם מצפים מילדיהם לעשות משהו שהם בעצמם לא עושים. אחרים חושבים שהעצות של הוריהם מיושנות, לא־מעשיות ונוקשות מדי. אם אתה צעיר, האם אתה מזדהה עם התחושות האלה? זה יכול להיות קשה ליישם את מצוותו של יהוה בפסוק היומי. מה יעזור לך לעשות זאת? תוכל ללמוד מהדוגמה הטובה ביותר — ישוע (פט״א ב׳:21–24). הוא היה בן מושלם להורים לא־מושלמים. אבל ישוע כיבד את הוריו למרות שלפעמים הם עשו טעויות או לא הבינו את כוונותיו (שמ׳ כ׳:12). מ23.10 7 §4, 5
יום ב׳, 17 במרס
המצווה הקודמת מתבטלת כי חלשה היא ובלתי יעילה (עב׳ ז׳:18).
פאולוס הסביר שהקורבנות שדרשה התורה לא יכלו לכפר לגמרי על החטא. מסיבה זו ’התבטלה’ התורה. לאחר מכן פאולוס לימד אותם כמה אמיתות עמוקות. הוא הזכיר לאחיו שיש להם ”תקווה טובה יותר” שמבוססת על קורבנו של ישוע ושבאמת יכולה לעזור להם ’להתקרב לאלוהים’ (עב׳ ז׳:19). פאולוס הסביר לאחיו העבריים מדוע אמונתם המשיחית נעלה בהרבה על כל צורה שבה עבדו את אלוהים בעבר. מאפייני התורה היו רק ”צל הדברים שנועדו לבוא, אבל הממשות שייכת למשיח” (קול׳ ב׳:17). הצל שמטיל חפץ מסוים הוא רק צורה כללית של הדבר האמיתי. באותו אופן, הדרך שבה היהודים עבדו את אלוהים בימי קדם הייתה רק צל של הדרך הטובה יותר לעבוד אותו שהייתה עתידה להתקיים. עלינו להבין את הסידור שקבע יהוה לסליחת חטאינו כדי לעבוד אותו כרצוי בעיניו. מ23.10 25 §4, 5
יום ג׳, 18 במרס
בעת הקץ יתנגח עימו מלך הדרום, ומלך הצפון יסתער עליו (דנ׳ י״א:40).
בדניאל פרק י״א אנחנו קוראים על שני מלכים, או כוחות פוליטיים, שנאבקים זה בזה על שליטה בעולם. אם נשווה נבואה זו לנבואות אחרות במקרא, נוכל לזהות את ”מלך הצפון” כרוסיה ובעלות בריתה, ואת ”מלך הדרום” כמעצמה העולמית אנגלו־אמריקה. משרתי אלוהים שחיים תחת שלטונו של ”מלך הצפון” סובלים מרדיפות שמגיעות ישירות ממנו. לא מעט עדי־יהוה הוכו והושלכו אל הכלא בשל אמונתם. אבל במקום שהמעשים של מלך הצפון יפחידו את אחינו, הם מחזקים את אמונתם. אחינו יודעים שהרדיפות שחווים משרתי אלוהים מגשימות את מה שכתב דניאל (דנ׳ י״א:41). ידיעה זו יכולה לעזור לנו לשמור על תקווה איתנה ולהישאר נאמנים ליהוה. מ23.08 11 §15, 16
יום ד׳, 19 במרס
הנוגע בכם נוגע בבבת עיני (זכ׳ ב׳:8).
ליהוה מאוד אכפת מרגשותינו, והוא תמיד מוכן להגן עלינו משום שהוא אוהב אותנו. כשכואב לנו, כואב גם לו. לכן גם אנחנו יכולים לומר ליהוה בתפילה: ”שמור עליי כעל אישון עינך” (תהל׳ י״ז:8). העין היא איבר רגיש וחשוב בגוף האדם. מכאן שכשיהוה משווה אותנו לאישון עינו, הוא כביכול אומר: ’מי שפוגע במשרתיי פוגע במשהו מאוד יקר עבורי’. יהוה רוצה שנהיה משוכנעים שהוא אוהב אותנו באופן אישי. אבל הוא גם מודע לכך שבעקבות חוויות העבר ייתכן שנתקשה להאמין בכך. אולי אנחנו מתמודדים כעת עם מצבים שמערערים את אמונתנו באהבתו של יהוה. מה יכול לעזור לנו לחזק את ביטחוננו באהבתו? אחת הדרכים היא לבחון כיצד יהוה מביע את אהבתו כלפי ישוע, המשוחים וכל אחד מאיתנו. מ24.01 27 §6, 7
יום ה׳, 20 במרס
יד אלוהינו הייתה עלינו, והוא הציל אותנו מיד האויב (עז׳ ח׳:31).
עזרא ראה כיצד יהוה מציל את עמו. הוא ככל הנראה חי בבבל בשנת 484 לפה״ס כשהמלך אחשוורוש הוציא צו להשמדת היהודים ברחבי הממלכה הפרסית (אס׳ ג׳:7, 13–15). הצו הזה העמיד בסכנה גם את חייו של עזרא! בתגובה לאיום, היהודים בכל מחוז ומחוז התאבלו וצמו, ואין ספק שהם התחננו ליהוה לעזרה (אס׳ ד׳:3). דמיין איך עזרא ושאר היהודים הרגישו כשהמצב השתנה מן הקצה אל הקצה, ואלו שזממו להרוג אותם מצאו בעצמם את מותם! (אס׳ ט׳:1, 2) המצב המסוכן הזה הכין את עזרא לקשיי העתיד וחיזק את אמונתו בכך שיהוה תמיד מגן על עמו. מ23.11 17 §12, 13
יום ו׳, 21 במרס
אלוהים מחשיבו לצדיק בלי תלות במעשים (רומ׳ ד׳:6).
השליח פאולוס התייחס כאן ל”מעשי התורה” שניתנו לעם ישראל על הר סיני (רומ׳ ג׳:21, 28). חלק מהמשיחיים שבאו מרקע יהודי התקשו להבין שכבר אין צורך לקיים את התורה. לכן פאולוס הזכיר את דוגמתו של אברהם, שנחשב לצדיק בזכות אמונתו ולא בזכות קיום מצוות התורה. עובדה זו מעודדת גם אותנו ונותנת לנו את הביטחון שאנחנו יכולים להשיג מעמד של צדקה אם נפתח אמונה חזקה באלוהים ובישוע המשיח. מצד שני, המעשים המוזכרים ביעקב ב׳ לא קשורים ל”מעשי התורה” שהזכיר פאולוס. יעקב דיבר על מעשים שהמשיחיים עושים בחיי היומיום (יעקב ב׳:24). דרכם ניתן לזהות אם יש להם אמונה אמיתית או לא. מ23.12 3 §8; 4, 5 §10, 11
שבת, 22 במרס
הבעל הוא ראש האישה (אפ׳ ה׳:23).
אחיות השוקלות להתחתן צריכות לבחור בקפידה את בן זוגן. עליהן לזכור שהגבר שהן יבחרו בו יהפוך להיות ראש המשפחה, והן יצטרכו להיכנע לראשותו (רומ׳ ז׳:2; אפ׳ ה׳:33). לכן חשוב להקדיש מחשבה לשאלות הבאות: ’האם הוא בוגר מבחינה רוחנית? האם הוא מציב את יהוה במקום הראשון בחייו? האם הוא יודע לקבל החלטות חכמות? האם הוא מסוגל להודות בטעות? האם הוא מכבד נשים? האם הוא יוכל לספק לי את התמיכה הרוחנית, הכלכלית והרגשית שאני צריכה?’ כמובן, אם את רוצה למצוא בעל טוב, גם את צריכה לעשות מאמצים כדי להיות שותפה טובה לנישואין. אישה טובה היא ”עזר” עבור בעלה ומשלימה אותו (בר׳ ב׳:18, הערת שוליים). מתוך אהבתה ליהוה היא גם תורמת לשמו הטוב של בעלה (מש׳ ל״א:11, 12; טימ״א ג׳:11). תוכלי להיות שותפה טובה לנישואין אם כבר עכשיו תאהבי את יהוה ותהיי מוכנה לעזור לאחרים במשפחתך ובקהילתך. מ23.12 22, 23 §18, 19
יום א׳, 23 במרס
אם למישהו מכם תחסר חוכמה, שימשיך לבקש מאלוהים (יעקב א׳:5).
יהוה מבטיח לתת לנו את החוכמה שאנחנו זקוקים לה כדי לקבל החלטות טובות. אנחנו זקוקים לחוכמה מיהוה במיוחד כשאנחנו מחליטים החלטות שמשפיעות על המשך חיינו. הוא גם נותן לנו את הכוח שאנחנו זקוקים לו כדי להחזיק מעמד בניסיונות, בדיוק כפי שהוא עשה עבור השליח פאולוס (פיל׳ ד׳:13). יהוה יכול לחזק אותנו באמצעות המשפחה הרוחנית שלנו. לילה לפני שישוע הקריב את חייו הוא התפלל בעוז ליהוה. הוא התחנן שאנשים לא יחשיבו אותו למחרף שם אלוהים. אבל יהוה עזר לישוע בדרך אחרת — הוא שלח את אחד המלאכים כדי לחזק אותו (לוקס כ״ב:42, 43). יהוה יכול לעזור גם לנו בעזרת שיחת טלפון מעודדת או ביקור מחזק מאחד האחים שלנו. כולנו יכולים לחפש הזדמנויות לומר ”מילה טובה” לאחינו לאמונה (מש׳ י״ב:25). מ23.05 10, 11 §9–11
יום ב׳, 24 במרס
המשיכו לעודד זה את זה ולבנות איש את אחיו (תסל״א ה׳:11).
אחים לא־פעילים המגיעים לערב הזיכרון אולי חוששים שלא יתקבלו במאור פנים. לכן אנחנו רוצים להימנע מלשאול שאלות שיעמידו אותם במצב לא נעים או לומר דברים שיביכו אותם או יפגעו בהם. האחים והאחיות היקרים האלה הם שותפינו לאמונה, ואנחנו שמחים להיות שוב בחברתם (תהל׳ קי״ט:176; מה״ש כ׳:35). כמה אנחנו שמחים שישוע ציווה עלינו לקיים את ערב הזיכרון מדי שנה! האירוע הזה תורם גם לנו וגם לאחרים בדרכים רבות (יש׳ מ״ח:17, 18). ערב הזיכרון מחזק את אהבתנו ליהוה ולישוע, וזוהי הזדמנות להראות להם שאנחנו מעריכים את מה שהם עשו למעננו. אנחנו מחזקים את הקשר שלנו עם אחינו לאמונה וגם עוזרים לאחרים ללמוד איך ניתן לזכות בכל הברכות שנובעות מקורבן הכופר. אנחנו נחושים לעשות כל מאמץ כדי להיות מוכנים לקראת ערב הזיכרון — היום החשוב ביותר בשנה! מ24.01 13, 14 §18, 19
יום ג׳, 25 במרס
אני יהוה... מדריכך (יש׳ מ״ח:17).
כיצד יהוה מדריך אותנו? הוא עושה זאת בעיקר באמצעות דברו, המקרא. אך הוא גם משתמש בנציגים ארציים, כמו ה”עבד הנאמן והנבון”, כדי לספק לנו מזון רוחני העוזר לנו לקבל החלטות חכמות (מתי כ״ד:45). יהוה משתמש באחים כשירים נוספים כדי להנחות אותנו. לדוגמה, משגיחי הנפה וזקני הקהילה מעודדים אותנו ומספקים לנו הנחיות נבונות העוזרות לנו להתמודד בהצלחה עם בעיות החיים. עד כמה אנחנו מעריכים את ההדרכה האמינה שניתנת לנו בתקופה קשה זו של אחרית הימים! היא עוזרת לנו להישאר קרובים ליהוה ולהמשיך לצעוד בדרך המובילה לחיים. למרות זאת, לפעמים אולי נתקשה לציית להדרכת יהוה, במיוחד אם היא נמסרת על־ידי בני אדם לא מושלמים. במקרים כאלה חשוב במיוחד להיות בטוחים שיהוה הוא זה שמדריך את עמו ושהציות לו מוביל לברכות. מ24.02 20 §2, 3
יום ד׳, 26 במרס
עלינו לאהוב לא במילים או בדיבור, אלא בפועל ובאמת (יוח״א ג׳:18).
נוכל לגדול באהבתנו לאלוהים אם נלמד בשקידה את דברו. בזמן שאתה קורא במקרא נסה להבחין מה הפסוקים מלמדים אותך על יהוה. שאל את עצמך: ’איך הקטע הזה מראה לי שיהוה אוהב אותי? אילו סיבות הוא נותן לי לאהוב את יהוה?’ דרך נוספת שבה נוכל לגדול באהבתנו ליהוה היא להתפלל אליו בקביעות ולספר לו מה אנחנו מרגישים (תהל׳ כ״ה:4, 5). יהוה מצידו ישיב לתפילותינו (יוח״א ג׳:21, 22). עלינו גם לגדול באהבתנו לאחינו. כמה שנים לאחר שהפך פאולוס למשיחי, הוא פגש את טימותיאוס, בחור צעיר עם תכונות טובות. טימותיאוס אהב את יהוה, והוא גם אהב אנשים. פאולוס אמר לפיליפים: ”אין לי מישהו אחר הדומה לו באופיו, אשר ידאג בלב שלם לענייניכם” (פיל׳ ב׳:20). מה שהרשים אותו היה האהבה של טימותיאוס לאחים ולאחיות. אין ספק שהקהילות שבהן טימותיאוס שירת חיכו לביקוריו (קור״א ד׳:17). מ23.07 9 §7–10
יום ה׳, 27 במרס
לעולם לא אנטוש אותך (עב׳ י״ג:5).
זמן קצר לפני שבני ישראל נכנסו לארץ המובטחת, נפטר מנהיגם משה. האם יהוה נטש את עמו? לא. כל עוד הם נשארו נאמנים, יהוה המשיך לדאוג להם. לפני מותו של משה מינה יהוה את יהושע להנהיג את העם, ומשה העניק לו הכשרה עוד עשרות שנים קודם לכן (שמ׳ ל״ג:11; דב׳ ל״ד:9). מלבד זאת, היו גברים נוספים רבים שקיבלו תפקידי אחריות: שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות (דב׳ א׳:15). אכן יהוה דאג היטב לעמו. דוגמה נוספת לכך היא אליהו. הוא שימש כנציג יהוה וקידם במרץ את עבודת אלוהים הטהורה בממלכת ישראל. אבל יהוה החליט לתת לו משימה במקום אחר, בממלכת יהודה הדרומית (מל״ב ב׳:1; דה״ב כ״א:12). האם בעקבות זאת זנח יהוה את הנאמנים שחיו בממלכת עשרת השבטים? לא. לדוגמה, יהוה דאג שאליהו יכשיר את אלישע במשך שנים רבות. יהוה הראה שהוא תמיד דואג למשרתיו הנאמנים ושהוא ימשיך לפעול למימוש מטרתו. מ24.02 5 §12
יום ו׳, 28 במרס
הוסיפו להתהלך כילדי האור (אפ׳ ה׳:8).
המשיחיים באפסוס החלו להתהלך באור מפני שהם אימצו את האמת המקראית (תהל׳ קי״ט:105). אותם אחים נטשו את המנהגים הדתיים הכוזבים וחדלו ממעשים לא מוסריים. הם החלו ’לחקות את אלוהים’ ועשו את מיטבם כדי לשרתו ולשמח אותו (אפ׳ ה׳:1). באופן דומה, לפני שלמדנו את האמת היינו בחשיכה דתית ומוסרית. חלקנו נהגנו לחגוג חגים דתיים שאינם מקובלים על יהוה, ורבים מאיתנו ניהלו אורח חיים לא מוסרי. אבל לאחר שלמדנו על חוקי יהוה, ערכנו את השינויים הנחוצים והתחלנו לחיות בהתאם לעקרונותיו הצודקים. כתוצאה מכך אנו נהנים היום מאינספור ברכות (יש׳ מ״ח:17). אך אנו עדיין מתמודדים עם קשיים, ולכן עלינו להמשיך להתרחק מהחשיכה שממנה יצאנו ולהוסיף ”להתהלך כילדי האור”. מ24.03 21 §6, 7
שבת, 29 במרס
כפי שכבר התקדמנו, הבה נמשיך להתקדם כיאות באותו מסלול (פיל׳ ג׳:16).
אולי אתה מרגיש שאינך מוכן לשלב הזה. יכול להיות שיש דברים שעליך לשנות כדי להתאים את חייך לעקרונותיו של יהוה, או שאתה זקוק ליותר זמן כדי לחזק את אמונתך (קול׳ ב׳:6, 7). אבל זכור שלא כל תלמידי המקרא מתקדמים באותו הקצב, ולא כל הצעירים מוכנים לשלב הטבילה באותו הגיל. אם כן, נסה לבחון את התקדמותך הרוחנית בהתאם ליכולותיך האישיות, מבלי להשוות את עצמך לאחרים (גל׳ ו׳:4, 5). גם אם הגעת למסקנה שאתה עוד לא מוכן להקדיש את חייך ליהוה, המשך לחתור למטרה זו. התפלל ליהוה שיברך את מאמציך לערוך את השינויים הנחוצים (פיל׳ ב׳:13). היה בטוח שיהוה ישמע את תפילותיך ויענה להן (יוח״א ה׳:14). מ24.03 5 §9, 10
יום א׳, 30 במרס
בעלים, המשיכו לחיות [עם נשיכן] על־פי ידע (פט״א ג׳:7).
באחד המקרים המתועדים בכתבי־הקודש שרה הייתה מוטרדת ושפכה את רגשותיה בפני אברהם. היא אפילו האשימה אותו במצב. אברהם ידע ששרה היא אישה תומכת שמוכנה להיכנע לראשותו. הוא הקשיב לה וניסה לפתור את העניין (בר׳ ט״ז:5, 6). מה נוכל ללמוד מכך? בתור בעל, הסמכות לקבל החלטות במשפחה שלך נמצאת בידיך (קור״א י״א:3). אבל זה יהיה אוהב מצידך אם תקשיב לאשתך בתשומת לב ותתחשב בדעתה לפני שתקבל החלטה, במיוחד אם ההחלטה משפיעה עליה (קור״א י״ג:4, 5). במקרה אחר אברהם החליט לארח אורחים לא־צפויים. הוא ביקש משרה לעזוב את מה שעשתה ולהכין כמות גדולה של כיכרות לחם (בר׳ י״ח:6). שרה פעלה במהירות ותמכה בהחלטת אברהם. נשים, אם תתמכו בהחלטות של הבעלים שלכן, תוכלו לחקות את שרה ולחזק את נישואיכן (פט״א ג׳:5, 6). מ23.05 24, 25 §16, 17
יום ב׳, 31 במרס
החוכמה אשר ממעל... נכונה לציית (יעקב ג׳:17).
אחרי שגדעון מונה לשופט, הצייתנות והאומץ שלו עמדו למבחן. הוא קיבל משימה מסוכנת — להשמיד את מזבח הבעל שהיה שייך לאביו (שופ׳ ו׳:25, 26). מאוחר יותר, אחרי שאסף צבא, הוא נצטווה פעמיים להקטין את גודלו (שופ׳ ז׳:2–7). לבסוף נאמר לו לתקוף את מחנה האויב באמצע הלילה (שופ׳ ז׳:9–11). זקני הקהילה צריכים להיות ’נכונים לציית’. זקן קהילה צייתן נכנע ברצון למה שכתוב בכתבי־הקודש ולהנחיות מארגון אלוהים. כך הוא מציב דוגמה טובה לאחרים. עם זאת, הצייתנות שלו עלולה לעמוד למבחן. לדוגמה, יכול להיות שהוא מקבל הרבה הנחיות או שהן משתנות במהירות, וקשה לו לעמוד בקצב. במקרים מסוימים יכול להיות שהוא תוהה אם הנחיות מסוימות הן באמת מעשיות או נבונות. או אולי הוא מתבקש לקחת על עצמו משימה שמעמידה את החירות שלו בסכנה. איך זקני קהילה יכולים לחקות את הצייתנות של גדעון במקרים כאלה? להקשיב בתשומת לב להנחיות וליישם אותן. מ23.06 4, 5 §9–11