אפריל
יום ג׳, 1 באפריל
מה עשית לי? ... למה רימית אותי? (בר׳ כ״ט:25).
משרתי יהוה בתקופת המקרא התמודדו עם בעיות בלתי צפויות. שים לב לדוגמה של יעקב. אביו ציווה עליו לקחת אישה מבנות לבן, בן משפחה שעבד את יהוה, ואמר לו שיהוה ירעיף עליו ברכות (בר׳ כ״ח:1–4). יעקב שמע בקולו. הוא עזב את ארץ כנען ויצא אל עבר ביתו של לבן. ללבן היו שתי בנות, לאה ורחל, ויעקב התאהב בבתו הצעירה של לבן, רחל, והיה מוכן לעבוד אצל אביה שבע שנים לפני שיישא אותה לאישה (בר׳ כ״ט:18). אבל הדברים לא הסתדרו כמו שיעקב קיווה. לבן רימה אותו ונתן לו את בתו הגדולה לאישה, את לאה. הוא אפשר ליעקב לשאת את רחל לאישה שבוע לאחר מכן, אבל בתנאי שהוא יעבוד אצלו שבע שנים נוספות (בר׳ כ״ט:26, 27). לבן נהג ביעקב בחוסר הגינות גם בעניינים עסקיים. בסופו של דבר, לבן ניצל את יעקב במשך 20 שנה! (בר׳ ל״א:41, 42). מ23.04 15 §5
יום ד׳, 2 באפריל
שפכו לפניו לבבכם (תהל׳ ס״ב:8).
למי אנחנו יכולים לפנות כשאנחנו זקוקים לנחמה ולהדרכה? אנחנו יודעים את התשובה לשאלה הזו. אנחנו יכולים לפנות ליהוה אלוהים בתפילה, והוא מזמין אותנו לעשות את זה. הוא רוצה שנתפלל אליו לעיתים קרובות — ”בכל עת” (תסל״א ה׳:17). אנחנו יכולים לפנות אליו בחופשיות בתפילה ולבקש את הדרכתו בכל היבטי חיינו (מש׳ ג׳:5, 6). יהוה הוא אל כל כך נדיב, והוא לא מגביל אותנו במספר הפעמים שנוכל להתפלל אליו. ישוע ידע שיהוה מעריך תפילות. הרבה לפני שהגיע לכדור הארץ, הוא ראה איך אביו עונה לתפילות של גברים ונשים נאמנים. הוא היה לצד אביו כשהוא ענה לתפילות הכנות של חנה, דוד, אליהו ורבים אחרים (שמ״א א׳:10, 11, 20; מל״א י״ט:4–6; תהל׳ ל״ב:5). אין פלא שישוע לימד את תלמידיו להתפלל לעיתים קרובות ובביטחון (מתי ז׳:7–11). מ23.05 2 §1, 3
יום ה׳, 3 באפריל
חרדה מפני אדם היא מלכודת, אך הבוטח ביהוה יזכה להגנה (מש׳ כ״ט:25).
הכוהן הגדול יהוידע ירא את יהוה. היה אפשר לראות את זה כשבתה של איזבל, עתליה, תפסה בכוח את כס המלכות ביהודה. היא הייתה כל כך אכזרית וצמאה לכוח עד כדי כך שהיא ניסתה לרצוח את כל שושלת המלוכה — הנכדים שלה! (דה״ב כ״ב:10, 11) אחד מהם, יואש, ניצל בזכות אשתו של יהוידע, יהושבעת. היא ובעלה החביאו את הילד וטיפלו בו. כך יהוידע ויהושבעת עזרו לשמר את שושלת המלכים של בית דוד. יהוידע היה נאמן ליהוה ולא נכנע לפחד מפני עתליה. כאשר יואש היה בן שבע יהוידע שוב הוכיח שהוא נאמן ליהוה. הוא הכין תוכנית. אם היא תצליח, יואש, שהיה היורש החוקי של דוד, יהפוך למלך. אבל אם היא תיכשל, יהוידע היה כמעט בוודאות מאבד את חייו. בזכות ברכת יהוה התוכנית הצליחה. מ23.06 17 §12, 13
יום ו׳, 4 באפריל
תדע כי שולט העליון במלכות בני האדם וכי לכל אשר יחפץ נותן הוא אותה (דנ׳ ד׳:25).
המלך נבוכדנאצר עלול היה להחשיב את המסר הזה להסתה למרד ולהמית את דניאל. אבל דניאל גילה אומץ והעביר את המסר הזה למרות הסכנה הטמונה בכך. מה עזר לדניאל להיות אמיץ במשך כל חייו? כשדניאל היה צעיר הוא ודאי למד מדוגמתם של אימו ואביו (דב׳ ו׳:6–9). דניאל לא הכיר רק את הדברים הבסיסיים של התורה, כמו את עשרת הדיברות, אלא גם את הפרטים לגבי מה מותר ומה אסור לאדם בעם ישראל לאכול (וי׳ י״א:4–8; דנ׳ א׳:8, 11–13). הוא גם למד את ההיסטוריה של עם אלוהים וידע מה קרה להם כשהם לא חיו על־פי הסטנדרטים של יהוה (דנ׳ ט׳:10, 11). החוויות שדניאל עבר במהלך חייו שכנעו אותו שיהוה ומלאכיו העוצמתיים תומכים בו (דנ׳ ב׳:19–24; י׳:12, 18, 19). מ23.08 3 §5, 6
שבת, 5 באפריל
עם הצנועים חוכמה (מש׳ י״א:2).
רבקה הייתה אישה נבונה והחלטית. היא נקטה יוזמה ופעלה באומץ בעת הצורך (בר׳ כ״ד:58; כ״ז:5–17). אבל היא גם גילתה כבוד לאחרים והייתה מוכנה להיכנע לסמכות (בר׳ כ״ד:17, 18, 65). אם תחקי את דוגמתה של רבקה ותתמכי בענווה בסידורים שקבע יהוה, תוכלי להשפיע לטובה על משפחתך ועל קהילתך. צניעות היא תכונה הנחוצה לבגרות המשיחית. אסתר המלכה הייתה דוגמה לכך. היא לא נהגה ביהירות ולא פעלה על דעת עצמה, אלא הקשיבה לעצותיו של בן דודה, מרדכי, שהיה מבוגר ממנה (אס׳ ב׳:10, 20, 22). גם את יכולה לנהוג בצניעות אם תבקשי עצות מאחרים ותיישמי אותן (טיט׳ ב׳:3–5). לצניעותה של אסתר היה היבט נוסף. למרות שהייתה ”יפת תואר וטובת מראה”, היא לא ניסתה למשוך תשומת לב לעצמה (אס׳ ב׳:7, 15). מ23.12 19, 20 §6–8
יום א׳, 6 באפריל
אלוהים גדול מליבנו והוא יודע הכול (יוח״א ג׳:20).
רגשות אשמה מופרזים הם מעמסה שלא נועדנו לשאת. אם התוודינו על החטא שלנו, התחרטנו ואנחנו נוקטים צעדים כדי לא לשוב לבצע אותו, אנחנו יכולים להיות בטוחים שיהוה סלח לנו (מה״ש ג׳:19). אחרי שנקטנו את הצעדים האלו, יהוה לא רוצה שנמשיך להרגיש רגשות אשמה. הוא יודע שרגשות אשמה ממושכים מזיקים לנו (תהל׳ ל״א:10). אם נהיה עצובים מדי, אנחנו עלולים להפסיק לרוץ את מרוץ החיים (קור״ב ב׳:7). כשאתה נתקף ברגשות אשמה מופרזים, התמקד בסליחה האמיתית שאלוהים מעניק (תהל׳ ק״ל:4). הוא סולח למי שמתחרטים בכנות ומבטיח: ”את חטאם לא אזכור עוד” (יר׳ ל״א:34). משמע הדבר שיהוה לא יזקוף לחובתך את חטאי העבר. אל תלקה את עצמך אם טעויות העבר מגבילות את מה שאתה יכול לעשות היום בשירותו. יהוה לא ממשיך לחשוב על חטאיך, וגם אתה לא צריך להמשיך לחשוב עליהם. מ23.08 30, 31 §14, 15
יום ב׳, 7 באפריל
עימדו איתן והיו יציבים (קור״א ט״ו:58).
במהלך מגפת הקוביד-19, האחים שהקשיבו להנחיות מטעם הארגון שלנו נמנעו מדאגות מיותרות שחוו מי שהקשיבו למידע המתעה (מתי כ״ד:45). אנחנו חייבים להישאר ממוקדים ב”דברים החשובים יותר” (פיל׳ א׳:9, 10). הסחות דעת עלולות לגנוב הרבה מהזמן ומתשומת הלב שאנחנו צריכים להקדיש למטרות יותר ראויות. דברים יומיומיים כמו אכילה, שתייה, בידור ועבודה עלולים להפוך להסחות דעת אם אנחנו מאפשרים להם להיות במרכז חיינו (לוקס כ״א:34, 35). בנוסף, מדי יום אנחנו שומעים מכל עבר על דיווחים לגבי ויכוחים חברתיים וסוגיות פוליטיות. אסור לנו לאפשר לוויכוחים האלה להסיח את דעתנו. אם נעשה את זה אנחנו עלולים לנקוט עמדה בשכלנו וליבנו. השטן משתמש בכל השיטות האלה במטרה לפגוע בנחישות שלנו לעשות את הטוב. מ23.07 16, 17 §12, 13
יום ג׳, 8 באפריל
התמידו לעשות זאת לזכרי (לוקס כ״ב:19).
ערב הזיכרון למותו של המשיח הוא היום החשוב ביותר בשנה בעיני כל משרתי יהוה. זהו הטקס היחיד שישוע ציווה מפורשות על תלמידיו לקיים (לוקס כ״ב:19, 20). טקס זה עוזר לנו לחשוב על דרכים להביע את הערכתנו (קור״ב ה׳:14, 15). זוהי גם הזדמנות להתכנס עם אחינו ואחיותינו ו’לעודד זה את זה’ (רומ׳ א׳:12). כמו כן, מעוניינים רבים מתרשמים ממה שהם רואים ושומעים במהלך התוכנית ומחליטים להתחיל ללכת בדרך המובילה לחיים. ערב הזיכרון גם תורם לאחדותנו הכלל־עולמית. אין פלא שערב הזיכרון כל כך יקר לליבנו! מ24.01 8 §1–3
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: ט׳ בניסן) לוקס י״ט:29–44
יום ד׳, 9 באפריל
כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו, למען לא יאבד כל המגלה אמונה בו, אלא ינחל חיי עולם (יוח׳ ג׳:16).
ככל שנקדיש יותר מחשבה למחיר העצום שיהוה וישוע היו מוכנים לשלם למעננו, כך נשתכנע עד כמה הם אוהבים כל אחד ואחד מאיתנו (גל׳ ב׳:20). קורבן הכופר הוא מתנה שנובעת מאהבה עצומה. יהוה הוכיח את אהבתו כלפינו בכך שהוא מסר למעננו את היקר לו מכול, את בנו ישוע. יהוה לא שומר את רגשותיו לעצמו, אלא הוא מבטא אותם כלפינו (יר׳ ל״א:3). מתוך אהבתו העמוקה הוא משך אותנו אליו. (השווה דברים ז׳:7, 8.) שום דבר לא יכול להפריד אותנו מאהבתו של יהוה (רומ׳ ח׳:38, 39). כיצד אהבתו גורמת לך להרגיש? מ24.01 28 §10, 11
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י׳ בניסן) לוקס י״ט:45–48; מתי כ״א:18, 19; כ״א:12, 13
יום ה׳, 10 באפריל
על בסיס התקווה... הבריאה... תשוחרר (רומ׳ ח׳:20, 21).
המשיחיים המשוחים מוקירים את תקוותם השמימית, ודוגמה לכך היא אח פרדריק פראנץ. בשנת 1991 הוא הביע את תחושותיו לגבי תקוותו ואמר: ”תקוותנו בטוחה לחלוטין, והיא תתממש במלואה לגבי כל אחד מ־000,144 חברי ’העדר הקטן’, עד האחרון שבהם, ובמידה [העולה] מעל ומעבר לכל מה שדמיינו לעצמנו”. הוא הוסיף: ”לא איבדנו את תחושת הערכתנו לאותה תקווה... אנו מעריכים אותה יותר ככל שנמתין להגשמתה. תקווה זו כה יקרה, שכדאי להמתין לה! ... היום אני מעריך את תקוותנו יותר מאי פעם”. בין שתקוותנו שמימית ובין שהיא ארצית, כולנו מחזיקים בתקווה נהדרת, והיא ממלאת אותנו בשמחה. התקווה הזו יכולה להתעצם יותר ויותר. מ23.12 9 §6; 10 §8
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״א בניסן) לוקס כ׳:1–47
יום ו׳, 11 באפריל
דם פרים ועיזים אינו יכול להסיר חטאים (עב׳ י׳:4).
מחוץ לכניסת המשכן הקדום היה מזבח נחושת עליו הוקרבו בעלי החיים ליהוה (שמ׳ כ״ז:1, 2; מ׳:29). אך אותם קורבנות לא יכלו לספק מחילה תמידית על חטאי העם (עב׳ י׳:1–3). הקרבת הקורבנות במשכן דרך קבע הצביעה על קורבן אחד ויחיד שעתיד היה להביא לסליחה מוחלטת על חטאי האנושות. ישוע ידע שיהוה שלח אותו לכדור הארץ כדי למסור את חייו כקורבן כופר עבור האנושות (מתי כ׳:28). לכן בטבילתו הוא הציג את עצמו לעשיית רצון יהוה (יוח׳ ו׳:38; גל׳ א׳:4). חייו של ישוע הוקרבו ”אחת ולתמיד” כדי לכפר על חטאיהם של כל מי שמגלים אמונה במשיח (עב׳ י׳:5–7, 10). מ23.10 26, 27 §10, 11
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״ב בניסן) לוקס כ״ב:1–6; מרקוס י״ד:1, 2, 10, 11
ערב הזיכרון
לאחר שקיעת החמה
שבת, 12 באפריל
המתנה שמעניק אלוהים היא חיי עולם באמצעות המשיח ישוע אדוננו (רומ׳ ו׳:23).
לעולם לא היינו יכולים להשתחרר מהחטא והמוות בכוחות עצמנו (תהל׳ מ״ט:7, 8). יהוה וישוע שילמו מחיר יקר כדי לתת לאנושות את קורבן הכופר. ככל שנהרהר במה שהם עשו למעננו, כך הערכתנו כלפיהם תלך ותגבר. לאחר שאדם הראשון חטא, הוא איבד את האפשרות לחיות לנצח והוריש את החטא והמוות לכל צאצאיו. כדי להשיב את מה שאדם הראשון איבד, ישוע נתן את חייו המושלמים כקורבן. לאורך כל חייו עלי אדמות ישוע ”לא עשה כל חטא, ולא נמצאה מרמה בפיו” (פט״א ב׳:22). בזכות כך, החיים שהקריב הקבילו בדיוק לחיים המושלמים שאדם הראשון איבד (קור״א ט״ו:45; טימ״א ב׳:6). מ24.01 10 §5, 6
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״ג בניסן) לוקס כ״ב:7–13; מרקוס י״ד:12–16 (לאחר שקיעת החמה: י״ד בניסן) לוקס כ״ב:14–65
יום א׳, 13 באפריל
הוא נכנס אחת ולתמיד אל המקום הקדוש, לא עם דם עיזים ופרים צעירים אלא עם דמו שלו, והשיג גאולה נצחית עבורנו (עב׳ ט׳:12).
אחרי שישוע הוקם לתחייה, הוא נכנס לקודש הקודשים של המקדש הרוחני. אפשר לראות בבירור כמה נעלה המסגרת הרוחנית שקבע יהוה על בסיס קורבן הכופר של ישוע המשיח וכהונתו. הכוהן הגדול בישראל נכנס לקודש קודשים מעשה ידי אדם עם דם קורבנות בעלי חיים, אבל ישוע נכנס ”אל השמיים עצמם”, המקום הקדוש מכול, כדי להיראות לפני יהוה. שם הוא הציג בעדנו את ערך חייו המושלמים ”כדי לשים קץ לחטא על־ידי הקרבת עצמו” (עב׳ ט׳:24–26). בין שתקוותנו שמימית ובין שהיא ארצית, כולנו יכולים לעבוד את יהוה במקדשו הרוחני. מ23.10 28 §13, 14
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: י״ד בניסן) לוקס כ״ב:66–71
יום ב׳, 14 באפריל
הבה נתקרב אל כס החסד ונתפלל בחופשיות (עב׳ ד׳:16).
חשוב על תפקידו של ישוע בשמיים בתור מלכנו וכוהן גדול רחום. דרכו אנחנו יכולים להתקרב אל ”כס החסד” של אלוהים בתפילה ולבקש רחמים ועזרה ”בעיתה” (עב׳ ד׳:14, 15). אל לנו לתת ליום לחלוף מבלי שהרהרנו במה שיהוה וישוע עשו ועושים למעננו. אהבתם כלפינו צריכה לגעת עמוק בליבנו ולהניע אותנו להיות נלהבים בשירותנו (קור״ב ה׳:14, 15). אחת הדרכים הטובות ביותר להביע את הערכתנו היא להתאמץ לעזור לאחרים להפוך לעדים של יהוה ולתלמידים של ישוע (מתי כ״ח:19, 20). זה מה שעשה השליח פאולוס. הוא ידע שרצון יהוה הוא ש”אנשים מכל הסוגים ייוושעו ויגיעו לידיעה מדויקת של האמת” (טימ״א ב׳:3, 4). מ23.10 22 §13, 14
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: ט״ו בניסן) מתי כ״ז:62–66
יום ג׳, 15 באפריל
המוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד (ההת׳ כ״א:4).
רבים מאיתנו אוהבים להשתמש בפסוק זה כדי להראות לאנשים כיצד ייראו החיים בגן עדן. איך נוכל לחזק את הביטחון שלנו ושל אחרים שההבטחה בההתגלות כ״א:3, 4 אכן תתקיים? יהוה לא רק הבטיח את ההבטחה המעודדת הזאת, אלא גם סיפק הוכחות מוצקות לכך שהוא יגשים אותה. בפסוקים 5 ו־6 אנו מוצאים כמה הוכחות שמגבירות את ביטחוננו בכך שגן עדן אכן יבוא. כתוב שם: ”אמר היושב על הכיסא: ’הינני עושה הכול חדש’. הוסיף ואמר: ’כְּתוב, כי מילים אלו נאמנות ואמיתיות’. והוא אמר לי: ’הן התגשמו! אני האלפא והאומגה, הראשית והאחרית’”. מ23.11 3 §3–5
קריאה לרגל ערב הזיכרון: (אירועי שעות היום: ט״ז בניסן) לוקס כ״ד:1–12
יום ד׳, 16 באפריל
המשך להאיץ בצעירים להיות מיושבים בדעתם (טיט׳ ב׳:6).
אח צעיר יכול להראות שיש לו כושר חשיבה אם הוא מקבל החלטות טובות בנושא לבוש והופעה חיצונית. רבים ממובילי הטרנדים האופנתיים היום בעולם הם אנשים חסרי יראת אלוהים שמנהלים חיים לא־מוסריים. משום כך הם מעצבים בגדים צמודים מאוד לגברים ומקדמים מראה נשי. לכן אחים צעירים שרוצים להפוך למשיחיים בוגרים צריכים לבדוק מה המקרא אומר בנושא הזה ולשים לב לדוגמאות טובות בקהילה. שאל את עצמך: ’האם הבחירות שלי מראות שיש לי שיקול דעת ושאני מתחשב באחרים? האם סגנון הלבוש שלי מראה שאני משרת את אלוהים?’ (קור״א י׳:31–33) צעיר שמגלה שיקול דעת יזכה לא רק לכבוד מצד אחים ואחיות בקהילה, אלא גם מאביו השמימי. מ23.12 26 §7
יום ה׳, 17 באפריל
מלכותי אינה חלק מן העולם הזה. אילו הייתה מלכותי חלק מן העולם הזה, היו משרתיי נלחמים (יוח׳ י״ח:36).
בעבר ”מלך הדרום” תקף ישירות את משרתי יהוה (דנ׳ י״א:40). במחצית הראשונה של המאה ה־20, לדוגמה, אחים רבים נאסרו כי הם שמרו על הניטרליות המשיחית, וכמה ילדים של עדי־יהוה סולקו מבתי־הספר מאותה סיבה. אבל בעשורים האחרונים הנאמנות של משרתי יהוה שחיים תחת שלטונו של מלך הדרום למלכות אלוהים נבחנת בדרכים פחות ישירות. לדוגמה, במהלך תעמולות בחירות, משיחי עלול להתפתות לתמוך במפלגה זו על פני אחרת, או במתמודד זה על פני אחר. גם אם הוא לא יצביע בבחירות, הוא עלול לצדד באחת המפלגות בשכלו ובליבו. כמה חשוב שנישאר ניטרליים מבחינה פוליטית לא רק במעשינו, אלא גם במחשבותינו וברגשותינו (יוח׳ ט״ו:18, 19). מ23.08 12 §17
יום ו׳, 18 באפריל
ברוך יהוה, הנושא יום יום את מעמסותינו (תהל׳ ס״ח:19).
כמי שרצים במרוץ החיים, אנחנו צריכים ’לרוץ בצורה כזו שנוכל לזכות בפרס’ (קור״א ט׳:24). ישוע אמר ש’אכילת יתר, שתייה מופרזת ודאגות החיים’ עלולות להכביד עלינו (לוקס כ״א:34). פסוק זה ופסוקים אחרים יכולים לעזור לך לדעת אם יש משהו שאתה צריך לתקן כדי להמשיך במרוץ החיים. אנחנו בטוחים שננצח את מרוץ החיים — יהוה ייתן לנו את הכוח שאנחנו צריכים כדי לעשות זאת (יש׳ מ׳:29–31). לכן אל תאט את הקצב. חקה את השליח פאולוס, שעשה כל מה שהוא יכול כדי להשיג את הפרס שהיה לפניו (פיל׳ ג׳:13, 14). אף אחד לא יכול לרוץ את המרוץ במקומך, אבל בעזרתו של יהוה תוכל להצליח. יהוה יעזור לך לשאת את הנטל שלך ולהשליך מעליך מעמסות מיותרות. יהוה לצידך, ואתה אכן יכול לרוץ את המרוץ בהתמדה ולנצח! מ23.08 31 §16, 17
שבת, 19 באפריל
כבד את אביך ואת אימך (שמ׳ כ׳:12).
כשישוע היה בן 12, הוריו השאירו אותו מאחור בירושלים (לוקס ב׳:46–52). למען האמת, זו הייתה האחריות שלהם לוודא שכל הילדים שלהם נמצאים איתם כשהם החלו במסע הביתה אחרי החג. אבל כשהם בסופו של דבר מצאו את ישוע, מרים האשימה אותו במה שקרה. ישוע היה יכול לטעון שזה לא־הוגן, אבל הוא השיב להוריו בצורה פשוטה ומכובדת. ואף־על־פי שיוסף ומרים ”לא הבינו את מה שאמר להם”, הוא ”הוסיף להיכנע למרותם”. אם אתה צעיר, האם קשה לך לפעמים להקשיב להורים שלך כשהם עושים טעויות או כשהם לא מבינים אותך? מה יכול לעזור לך? נסה לחשוב איך יהוה מרגיש. המקרא אומר שכשאתה שומע בקול הוריך, זה ”רצוי בעיני האדון” (קול׳ ג׳:20). יהוה יודע שלפעמים הוריך לא מבינים אותך לגמרי ושהחוקים שהם קובעים לא בדיוק מושלמים. אבל כשאתה בכל זאת בוחר להישמע להם, אתה משמח אותו. מ23.10 7 §5, 6
יום א׳, 20 באפריל
[עלינו ] להיות סבירים ולהתנהג במלוא הענווה עם כל אדם (טיט׳ ג׳:2).
מישהו בבית־הספר אולי יאמר שעדי־יהוה צריכים לשנות את ההשקפה שלהם על הומוסקסואליות. במקרה כזה ניתן לומר לו שאנחנו מכבדים את זכותו של כל אדם לעשות את הבחירות שלו (פט״א ב׳:17). לאחר מכן נוכל אולי להדגיש איך אמות המוסר של המקרא משפרות את חיינו. כשאנחנו נתקלים במישהו שיש לו דעות מוצקות, אנחנו לא צריכים לצאת מנקודת הנחה שאנחנו יודעים במה הוא מאמין. לדוגמה, מה אם מישהו בבית־הספר אומר לך שזה מגוחך להאמין באלוהים? האם אתה צריך להניח שהוא משוכנע שתיאוריית האבולוציה היא אמת, ושיש לו הרבה ידע בנושא? למען האמת, יכול להיות שהוא לא הקדיש לנושא הרבה מחשבה. אולי תוכל להפנות אותו למידע על הבריאה באתר jw.org. יכול להיות שבהמשך הוא יהיה מוכן לשוחח על מאמר או סרטון מסוים מתוך האתר. אם נגיב בכבוד, נוכל לעזור לו לשקול מחדש את השקפתו. מ23.09 17 §12, 13
יום ב׳, 21 באפריל
אתה, יהוה, טוב וסלחן, ורב חסד לכל קוראיך (תהל׳ פ״ו:5).
אנחנו יכולים להיות בטוחים שיהוה ישתמש בנו ויברך אותנו אפילו אם עשינו טעויות, בתנאי שנעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי לתקן את דרכינו ולהמשיך להישען עליו (מש׳ כ״ח:13). שמשון לא היה אדם מושלם, אבל הוא לא ויתר ולא הפסיק להתאמץ לשרת את יהוה, אפילו אחרי הטעות שלו עם דלילה. וגם יהוה לא ויתר עליו והשתמש בו שוב בדרך מיוחדת. יהוה עדיין החשיב אותו לאיש בעל אמונה יוצאת דופן, וכלל אותו ברשימת הנאמנים שמופיעה בעברים פרק י״א. זה כל כך מעודד אותנו לדעת שאנחנו משרתים אל אוהב שרוצה לחזק אותנו, במיוחד כשאנחנו חלשים. לכן, בדומה לשמשון, אנחנו מתחננים ליהוה: ”זכור נא אותי וחזק נא אותי” (שופ׳ ט״ז:28). מ23.09 7 §18, 19
יום ג׳, 22 באפריל
מחכים לבוא יום יהוה וזוכרים אותו תמיד (פט״ב ג׳:12).
הידיעה שיום יהוה קרוב מניעה אותנו לבשר לאחרים את הבשורה הטובה. אבל יכול להיות שלפעמים נהסס לעשות זאת בגלל פחד מפני אנשים. זה מה שקרה לפטרוס. בליל משפטו של ישוע פטרוס פחד להגיד שהוא אחד מתלמידיו, ואפילו הכחיש כמה פעמים שהוא מכיר אותו (מתי כ״ו:69–75). אבל בהמשך הוא התגבר על הפחד שלו וכתב את המילים הבאות: ”אל תפחדו ממה שהם מפחדים ואל תהיו מוטרדים” (פט״א ג׳:14). המילים האלה נותנות לנו ביטחון שגם אנחנו יכולים להתגבר על פחד מפני אנשים. מה יכול לעזור לנו להתגבר על הפחד הזה? פטרוס כתב: ”קדשו בלבבכם את המשיח כאדון” (פט״א ג׳:15). כדי לעשות זאת עלינו, בין היתר, לחשוב על המעמד והכוח שיש לאדוננו ומלכנו, המשיח ישוע. מ23.09 27 §6–8
יום ד׳, 23 באפריל
אף אל תדברו ביניכם על זנות ועל כל טומאה (אפ׳ ה׳:3).
אנחנו צריכים להמשיך להיאבק בנטייה לעשות את ”מעשי החושך העקרים” (אפ׳ ה׳:11). הניסיון מראה שכאשר אדם נחשף לתכנים לא מוסריים, בין אם זה בצפייה, בהאזנה או בשיחות עם אחרים, הוא מעמיד את עצמו בסיכון גבוה יותר לבצע את המעשים הללו (בר׳ ג׳:6; יעקב א׳:14, 15). עולמו של השטן מנסה להטעות אותנו ולגרום לנו להאמין שאין שום דבר פסול במה שיהוה מחשיב לטמא ולא מוסרי (פט״ב ב׳:19). למעשה, אחת מהשיטות שהשטן השתמש בהן עוד משחר ההיסטוריה היא לנסות לשבש את כושר ההבחנה של האנשים בין טוב לרע (יש׳ ה׳:20; קור״ב ד׳:4). לכן אין פלא שסרטים, סדרות ואתרי אינטרנט רבים מקדמים רעיונות המנוגדים לאמות המידה הצודקות של יהוה. השטן מנסה לגרום לנו לחשוב שאורח חיים פסול ומעשים לא מוסריים הם בלתי מזיקים (אפ׳ ה׳:6). מ24.03 22 §8–10
יום ה׳, 24 באפריל
הללו מבצעים עבודת קודש כדגם וצל של הדברים השמימיים (עב׳ ח׳:5).
המשכן היה מבנה דמוי אוהל שבני ישראל נשאו איתם כשהם נדדו ממקום למקום. הם השתמשו בו קרוב ל־500 שנה, עד שנבנה המקדש בירושלים (שמ׳ כ״ה:8, 9; במ׳ ט׳:22). המשכן היה המקום המרכזי שבו בני ישראל התאספו כדי להקריב קורבנות לאלוהים (שמ׳ כ״ט:43–46). אבל המשכן היה גם ייצוג למשהו גדול בהרבה. הוא היה ”צל של הדברים השמימיים” וסימל את המקדש הרוחני הגדול של יהוה. השליח פאולוס אמר ש”אוהל [או, משכן] זה הוא משל לעת הנוכחית” (עב׳ ט׳:9). כך שכאשר הוא כתב לעברים, המקדש הרוחני כבר היה ממשות עבור המשיחיים. הוא התחיל להתקיים ב־29 לספירה, השנה שבה ישוע נטבל והחל לשרת כ”כוהן גדול נעלה” במקדש הרוחני (עב׳ ד׳:14; מה״ש י׳:37, 38). מ23.10 25, 26 §6, 7
יום ו׳, 25 באפריל
סבירותכם תיוודע נא לכל אדם (פיל׳ ד׳:5).
כדי לשגשג מבחינה רוחנית המשיחיים חייבים להיות גמישים, מוכנים להתכופף כביכול. נוכל להראות שאנחנו סבירים אם נסתגל לשינויים בנסיבות האישיות שלנו ונכבד את דעותיהם והחלטותיהם של אחרים. כמשרתי יהוה אנחנו רוצים להיות סבירים. אנחנו רוצים להיות גם ענווים ומתחשבים. יהוה מכונה ”הצור” כי הוא יציב ואיתן (דב׳ ל״ב:4). אבל הוא גם סביר. כשיש שינויים אלוהינו ממשיך להסתגל כדי להגשים את מטרתו. יהוה ברא את בני האדם בדמותו, עם היכולת להסתגל לשינויים בנסיבות. הוא מספק לנו עקרונות מקראיים ברורים שעוזרים לנו לקבל החלטות חכמות בכל קושי שאנחנו עומדים בפניו. הדוגמה של יהוה והעקרונות שהוא מספק לנו הם הוכחה לכך שהוא אומנם ”הצור”, אבל הוא גם סביר. מ23.07 20 §1–3
שבת, 26 באפריל
כאשר דאגות הציפו אותי, ניחמת והרגעת אותי (תהל׳ צ״ד:19).
המקרא משווה את יהוה לאם אוהבת (יש׳ ס״ו:12, 13). נסה לדמיין איך אימא מביעה את אהבתה כלפי בנה הקטן ודואגת לכל צרכיו. בדומה לכך, כשאנחנו חווים קושי או כאב, אנו יכולים לסמוך על אהבתו של יהוה. הוא לא מוותר עלינו גם אם אנחנו חוטאים (תהל׳ ק״ג:8). לדוגמה, בני ישראל אכזבו אותו שוב ושוב, ולמרות זאת הוא המשיך לגלות אהבה כלפיהם כשהם התחרטו. הוא אמר לעמו: ”נהיית יקר בעיניי, כובדת, ואני אהבתיך” (יש׳ מ״ג:4, 5). יהוה לא משתנה, וגם לא אהבתו. אפילו כשאחד ממשרתיו מבצע חטא חמור, הוא ירעיף עליו את אהבתו אם הוא יתחרט וישוב אליו, מפני שהוא ’מרבה לסלוח’ (יש׳ נ״ה:7). בזכות כך, אותו אדם זוכה ל”עיתות רענון מאת יהוה עצמו” (מה״ש ג׳:19). מ24.01 26, 27 §4, 5
יום א׳, 27 באפריל
יד יהוה אלוהיי הייתה עליי (עז׳ ז׳:28).
יהוה יכול לעזור לנו להתמודד עם מצבים מאתגרים. למשל, כשאנחנו מבקשים מהמעסיק חופש כדי לנכוח בכינוס, או כשאנחנו מבקשים לשנות את שעות העבודה כדי לנכוח בכל האסיפות, אנחנו למעשה יוצרים הזדמנות לתת ליד יהוה לפעול בחיינו. ייתכן שנופתע לראות איך העניינים יתפתחו. כתוצאה מכך, הביטחון שלנו ביהוה יגבר. עזרא ביקש בענווה את עזרתו של יהוה. בכל פעם שהיה מוטרד מהאחריות הכבדה שהוטלה עליו, עזרא פנה ליהוה בתפילה (עז׳ ח׳:21–23; ט׳:3–5). הגישה הזו עוררה באחרים את הרצון לתמוך בו וחיזקה את אמונתם (עז׳ י׳:1–4). אם אנחנו מוצפים בדאגות לגבי צורכי המחיה שלנו או ביטחונה של משפחתנו, עלינו לפנות ליהוה בתפילה ולהיות משוכנעים שהוא יפעל למעננו. מ23.11 18 §15–17
יום ב׳, 28 באפריל
[אברהם] האמין ביהוה, והוא החשיב לו זאת לצדקה (בר׳ ט״ו:6).
יהוה לא דורש מאיתנו לעשות בדיוק את אותם הדברים שעשה אברהם כדי להיחשב לצדיקים. אנו יכולים להוכיח את אמונתנו בדרכים רבות. למשל, נוכל לקבל בברכה את החדשים שמגיעים לאסיפות, להושיט עזרה לאחינו בשעת צרה ולתמוך בבני משפחתנו. אם נפעל כך, יהוה יהיה שבע רצון מאיתנו ויברך אותנו (רומ׳ ט״ו:7; טימ״א ה׳:4, 8; יוח״א ג׳:18). אחת הדרכים החשובות ביותר לבטא את אמונתנו היא להשתתף במלוא המרץ בפעילות הבישור (טימ״א ד׳:16). כולנו גם יכולים להוכיח בפועל שאנו מאמינים בהבטחותיו של יהוה ובכך שהדרך שלו היא הטובה ביותר. אם נעשה זאת, נוכל להיות בטוחים שיהוה יחשיב אותנו לצדיקים ולידידיו היקרים. מ23.12 2 §3; 6 §15
יום ג׳, 29 באפריל
היה חזק והתנהג כגבר (מל״א ב׳:2).
זמן קצר לפני מותו, דוד המלך אמר לבנו שלמה את המילים האלו (מל״א ב׳:1, 3). העצה הזו נכונה לכל האחים בימינו. כדי להשיג את המטרה הזו, עליהם לציית לאלוהים ולפעול על־פי עקרונות המקרא בכל היבטי החיים (לוקס ב׳:52). מדוע חשוב שאחים צעירים ישאפו לבגרות רוחנית? לגברים משיחיים יש תפקידים חשובים במסגרת המשפחה ובמסגרת הקהילה. אם אתה צעיר, אין ספק שאתה חושב על עתידך. אולי אתה רוצה לשרת בשירות המורחב, להיות משרת־עוזר ובהמשך זקן קהילה. אולי אתה גם שוקל להתחתן ולהביא ילדים (אפ׳ ו׳:4; טימ״א ג׳:1). אבל כדי להשיג את המטרות האלה ולהצליח בהן, חשוב קודם כול לשאוף לבגרות רוחנית. מ23.12 24 §1, 2
יום ד׳, 30 באפריל
קצרה העת מלספר על גדעון (עב׳ י״א:32).
זקני קהילה קיבלו את המשימה לדאוג לכבשיו היקרים של יהוה. הם מעריכים את הזכות שיש להם לשרת את אחיהם ואחיותיהם ומתאמצים להיות ”רועים אשר באמת ירעו” (יר׳ כ״ג:4; פט״א ה׳:2). אנחנו כל כך שמחים שיש לנו רועים נאמנים כאלה בקהילות שלנו! זקני הקהילה יכולים ללמוד מדוגמתו של השופט גדעון (עב׳ ו׳:12). הוא היה רועה ומגן של עם אלוהים (שופ׳ ב׳:16; דה״א י״ז:6). בדומה לגדעון, זקני הקהילה מתמנים לדאוג לעמו של אלוהים בתקופה סוערת (מה״ש כ׳:28; טימ״ב ג׳:1). כולנו יכולים ללמוד מהצניעות, הענווה והצייתנות של גדעון. כוח העמידה שלו עמד למבחן כשהוא מילא את משימותיו. בין שאנחנו משרתים כזקני קהילה ובין שלא, אנחנו יכולים להעמיק את הערכתנו לזקנים שלנו ולתמוך באנשים הרוחניים והחרוצים האלה (עב׳ י״ג:17). מ23.06 2 §1; 3 §3